האוצרות של טיטניק – 7 במאי 1912

חדשות שונות.

[…]

האוצרות של תיטניק

כבר נזכר כי היו על ה„טיטניק“ אבנים יקרות בסכום של מאה ועשרים מליון פרנק ולעולם לא ישיגון מפני שהן ירדו יחד עם הספינה לתהום של כמה אלפים מיתר. העמק היתר גדול שבני אדם יכולים לרדת בתוך הים הוא חמשים מתר. הספינה „אלפונסו י"ב“ ששקעה בשנת אלף שמנה מאות חמשה ושמנים אצל האיים הקנריים הובילה עשר תבות בכ"א כעשרת אלפים מטבעות זהב שנשלחו לתשלום הצבא בהבנה והבטיחון במאה וחמשים אלף לירה שטרלינג. הספינה שקעה בעמק של חמשים מתר ואז חשבו  וידעו כי האמודאים הצוללים בעמקי ים יוכלו לרדת רק לעמק בערך של שבעה וארבעים מתר. בעמק הים ההבדל של מתר אחד גדול מאד. שלשה אמודאים היותר מצוינים ירדו לחפש התבות האלו, מהם אף אחד לא יכול להשאר מתחת למים יתר משמנה דקים מפני הזרמים החזקים ששם. הם הגיעו עד להספינה ויעשו בה פרצים ויגיעו להחדר החשוך ששם היו מונחות התבות עם המטבעות. הדרך להחדר הזה היה קשה מאד וסכנה רחפה עליהם להזיק למגניהם ועי"ז להפסיד את חייהם. כל העבודה לקחה מהם עשרה חדשים.


"האור" ("הצבי"), שנה שלושים, מס' 168, 7 במאי 1912, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מכונה חדשה בשביל הצוללים – 1877

חדשות שונות.

[…]

אחד הצרפתים בורדא המציא זה לא כבר מכונה חדשה בשביל הצוללים העושים מלאכה בקרקע הים. על ידי המכונה הזאת יוכלו הצוללים לשאוף רוח מבלי אשר יצטרכו לשאף אל קרבם אויר לחוץ ויהיו חפשים במעשיהם ותנועותיהם. המכונה הזאת צפה על פני המים ואליה מחברות שתי שפופרות ההולכות ומגיעות עד פיהו של הצולל, באחת מהן ישאף אויר אל פיהו ועל ידי השנית יריק מקרבו את האויר אשר נהפך לחמץ הפחמי. בתוך המכונה בערת מנורה קטנה והיא תחולל תנועה באויר אשר בקרבה והאויר המשחת ידחה החוצה ואויר נקי וצח ימלא מקומו.


"היום", שנה שניה, מס' 92, 11 במאי 1887, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חזיון נורא על הים – 1877

חזיון נורא על הים

בירח יולי 1875 אניה אחת בשם „איזאבעללא“ פרשה תרנה מעיר ניוקאסטאל ללכת עירה גאנ־קאנג, אך באולת רב החובל או בסבת הרוח החזק אשר נשב אז על הים, עקשה האניה את הדרך הישרה, אשר עליה תלכנה כל האניות הנוסעות מאוסטראליה ארצה חינא, ותעל על אבן גדולה בלב הים הנודעת בשם באנטאם.

האניה כבדה מאד כי טעונה היתה בגחלים וברזל וכל עמל לקחתה מן האבן היה לריק. על האניה הזאת לבד המלחים נמצאו עוד שבעה עשר איש נוסעים חינעזים, אשר אחרי היותם זמן רב באוסטראליא שבו עתה אל ארץ מולדתם, אך רב החובל עם המלחים לא שמו לבם להנוסעים וישבו בסירות דוגה וישחו אל האי הקטן הנראה מרחוק אשר כנודע להם אחרי כן הוא נקרא „האי העגול“. שני ימים עברו וסירת הדוגה לא שבה לקחת החינעזים, ועשרה מהם ביאוש לבבם קפצו המימה, בתקותם לשחות עד האי, אך האומללים טבעו במצולות טרם ראו פני האדמה.

עתה שמע קורא יקר מהנעשה עם הנצלים על האי: רב החובל עם משנהו ועוד שמנה מלחים בתקותם לשוב לאוסטראליא, בבואם אל האי מצאו אותו עזוב ושומם, ישבו שנית בסירת הדוגה ועוד הפעם עזבו בידי המקרה עשרה מלחים, אחיהם בעבודה, אשר להחיות נפשם השאירו להם רק 14 לטרות לחם. – מים לא היה להם, ובגדים – רק אלה אשר כסו את בשרם.

האומללים נכנעו לפני גורלם המר בחזקם איש את לב רעהו להוחיל ולחכות עד אשר תעבור עליהם איזה אניה ותצילם ממעמדם הנורא, אך בלבבם ידעו כי תקות שוא תנחמם ובטחונם הבל, כי רחוק היה האי מאד מהדרך הסלולה אשר בה האניות עוברות, זולתי אם נפלאות יעשה להם אלהים!

אחרי עשותם להם איש אהלו למחסה מזרם ומטר תחת חרשי המצל אשר גדלו על האי זעיר שם זעיר שם, החלו לדאוג למצוא טרף לנפשותיהם, אך חיתו יער לא נמצאו על האי הקטן והנעזב הזה, וישקיטו רעבונם רק בצפורי הים. אולם מחסור האוכל לא הרע להם כאשר הצר להם מחסור המים, ושלשה מהם בעטוף נפשם בצמאון מתו כעבור ימים אחדים. – המים אשר יכלו לשתות היו רק מי גשמים, ושבועות שלמים זה אחר זה חלפו לפעמים, אשר גם מעינם זה נסתם להם, ובמה להשקיט את הצמאון המכלה נפש ורוח, אין.

שלש ארבע פעמים ראו עיניהם מרחוק אניות הנשאות על פני המים לארץ כתיים, אך פירוד המקום ביניהם והאניה לא נתן אותותיהם אותות שוא להראות לאנשי האניה. בכל פעם אחרי מקרה לא הועיל כאלה יאוש לבב האומללים גבר עליהם בעזוז תקפו והנדחים האלה אשר להחזיק את חייהם יכלו רק בצפוריהם בלי תפונה נכרתו מארץ החיים לולא הופיעה על פני המים אניה חמישית אשר עברה דרכה קרובה להם מן האניות הראשונות. התקוה היתה מחדש בלבם ולשמחתם אין קץ בראותם אשר האניה שמה פניה להאבן באנטאם. „יכול להיות“, קראו קול אחד, „כי אחדים מהכתיים הנעזבים בלא רחמים חיים עוד על אניית „איזאבעללא“ השבורה ויזכרו כי אנשים חיים התמלטו אל האי הזה וישלחו אחרינו סירת דוגה, ואנחנו נצלנו! …“ כה היה רצון אלהים.

האניה „לאראלינד“ תחת פקודת רב החובל לינד, בהתבוננה את איזאבעללא השבורה ובשפטה בצדק כי אנשים חיים ימצאו עוד עליה, שמה פניה להאבן באנטאם. משבעה עשר כתיים נותרו רק ארבעה. כל לב ימס בשמוע את ספורם מהצרות ופרעות אשר עברו עליהם בהמשך חצי שנה בחיותם על סלע נעזב בלב ים. כהמלחים על האי כן נפשותם היו עטופות תמיד ברעב וצמאון. לא אחת ולא שתים, יספרו הנשארים בחיים, שכבו על אבן קר וחכו על המות כי יצילם ממצוקותיהם, אך חפץ החיים בכל זאת שב אליהם בכל פעם בראותם צפורים או יום סגריר אשר הבטיח להם מים לשתות, והתקוה הופיעה מחדש בלבם. רב החובל לינד קבל את הכתיים האומללים באניתו ולא חס על כל עמל למען להשיבם לבריאותם ואיתנם הראשון.

הכתיים אשר אהבת אחים לא קטנה בלבם מאהבת עצמם, הגידו לרב החובל מצילם כי על האי הקרוב העגול ברחו על נפשם מלחי אנית „איזאבעללא“ וכי יוכל היות אשר אחדים מהם חיים עוד כהיום, ורב החובל לינד בשמחת לבב להציל עוד נפשות אחרות מעטוף ברעב וצמאון מהר אל האי וימצא שמה ארבעה בריטאנים רעים ודלים באין תקוה לשוב לאיתנם, ובשרם הנחרב מקרני השמש נראה מבגדיהם הנקרעים עליהם. מעל האי לוקחו ביום 8 אפריל 1876 חצי שנה אחרי שבירת אניתם, ורב החובל הלבישם, האכילם ויטיב עמדם כאשר עם הכתיים וביום 15 אפריל הביאם בשלום לנימעא.

רב החובל מהאניה „איזאבעללא“ עם המלחים אשר ברחו עם סירת הדוגה הגיעו בשלום אל איזה חוף, אך קשה להבין איך זרו לרב החובל רגשות אהבת האנושי אשר אף בבואו בשלום היבשה, לא דאג על האומללים אשר עזבם בתוך ים נורא!

המעתיק: מאיר בן צבי יצחק יאשפאן מקראקענאווא.


"הלבנון", שנה שלוש עשרה, מס' 34, 6 באפריל 1877, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ממערכות המלחמה בבולגאריה – 19 באוקטובר 1877

דברי הימים

ממערכות המלחמה בבולגאריה מודיעים מכ"ע ההודעות האלה שהודיע ממשלת רוסיא:

[…]

סט. פעטערסבורג 18 אקט. בתשעה לחדש הזה ירו הטורקים הנמצאים באנית קטור „קארטאל“ על אניה קטנה רוססית ועל בני החיל אשר על היבשה אצל סולינא (מקום התחברות מי הדאנוי עם מי ים השחור), אבל הרוססים שהיו באנית „וואראנאאר“ ירו בכח גדול לעומת האניה הטורקית עד אשר עיפה (הטורקית) לירות עוד. בעת הזאת חשה אנית קטור טורקית בעלת שלשה תרנים לעזרת האניה „קארטאל“ הנז' ותעבור על המקום אשר הרוססים השקיעו בלילה העבר טארפעדאים בהמים ונבקעה לרסיסים וטבעה במצולות המים. אצל סולינא עומדות לבד אניות קטנות גם אניות מגן גדולות מהטורקים. ביום 10 אקט. החלו הרוסים לירות מאניותיהם על אניות הטורקים.

על ההודעה הזאת ישא מכ"ע נ. פ. פ. מספר תמרורים על אניות מלחמה של טירקיא. ואם המכ"ע הזה אף כי דרכו לחפא תמיד על ממשלת השולטאן, לא יכול עוד לעצור במלין, הוא אות אמת כי רקב גדול שורר בעצמות מנהיגי אניות מלחמה של הטורקים. ואלה דברי המכ"ע הנזכר:

„אף כי רק ממלכות מעטות ישנן אשר להן אניות מלחמה גדולות וטובות מאד כאשר יש לממלכת טירקיא, בכל זאת מקרי המלחמה הנוכחית יוכיחו למדי כי כמו ההנהגה הכללית מכל האניות כן ההנהגה הפרטית מכל אניה לבדה מסורה בידי אנשים אשר אינם מוכשרים אליה. לוא היתה הנהגת אניות מלחמה אשר נמצאו על פני הדאנוי בידי אנשים חרוצים ומוכשרים לה כי אז היו לעזר גדול להטורקים במלחמתם. לא כן הננו רואים עתה.

ספינת התותחים העות'מאנית Lufti Djelil, שהוטבעה על ידי סוללות חוף רוסיות ב-8 ביוני 1877. מקור: ויקישיתוף

האניות אשר על פני הדאנוי נרדפו מהרוססים ממקום למקום, ולבסוף הוכרחו לבקש להן מפלט תחת הקאננים של מבצרי סאליסטריא רוסטושוק ווידין, וממקומות האלה לא תוכלנה למוש כי אימת האניות הקטנות הרוססיות מוליכי הטארפעדאים תבעתן. וכמחזה הזה הננו רואים על פני האניות הגדולות השטות על פני ים השחור. ממשלת השולטאן הודיעה כי הביאה במצור את כל חופי ים השחור אשר לממשלת רוסיא, אבל אניותיה לא יכלו עד כה להביא אף חוף אחד במצור. שרי צבא חיל הים של הרוססים ירהבו עוז בנפשם להתחרות עם אניות מסחר ואניות מסע עונג אשר העלו הרוסיים עליהם קאננים, באניות מגן גדולות וחזקות של הטורקים. האניות הקטנות מוליכי טארפעדאים של הרוסים יצאו מסעבאסטאפול ובקשו ומצאו את האניות הגדולות של הטורקים לפני פאטי (חוף הים השחור) ולפני סולינא ולחמו עמהן ויכלו להן.

אך זה ימים אחדים אשר הבריטאני הובארט באשה (המפקד הראשי מכל אניות טירקיא) ערך מכתב גלוי במכ"ע „טימעס“ בלשון מדברת גדולות אשר בו יקרא לשרי חיל הים של הרוססים כי יתערבו אתו על פני הים ויודיעם את גבורתו. והרוססים לא אחרו להשיב לו תשובה מספקת וביום 9 לחדש הזה הצליח להרוסים ללכוד ברשתם ע"י אניה קטנה אחת מאניות בעלת שלש תרנים מהטורקים והשקיעוה בלב ים. ומה יענה עתה הובארט באשא אשר אמר במכתבו בהטימעס כי הטארפעדאים לא יוכלו להרע מאומה להאניות הגדולות על פני הים. וכל העזרה אשר השיגה ממשלת השולטאן מאניותיה האדירות במלחמה הזאת, היא כי העבירה עליהן אנשי חיל וצרכי מלחמה ומזון וצידה לבני החיל. אבל למלחמה לא תצלחנה האניות ולמצער כל הימים אשר שריה הנוכחים ינהיגו אותן. ומאד יפלא בעיני כל איש אשר כפעם בפעם ישתומם לשמוע כי הממשלה בקאנסטאנטינאפול תחליף בלבוש את מפקדי צבאות היבשה, מדוע לא החליפה את שרי חיל הים אשר באמת לא יצלחו לכל“.


"הלבנון", שנה ארבע עשרה, מס' 11, 19 באוקטובר 1877, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אבדן אנית השריון „פטרופבלובסק“ – 1904

המלחמה

[…]

אבדן „פטרופבלובסק“. יותר ויותר מתקבלת הדעה, כי האניה פטרופבלובסק אבדה ע"י סירה יאפאנית, שהתגנבה תחת למים ותזרוק אליה פח-מפץ. סובארין כותב ב„נאוו. וור.“: היום קראו לפני מכתב הדוקטור המנוח וואָלקאָוויטש, שאבד עם „פטרופבלובסק“. הוא כותב, כי האדמיראל מאקאראוו עם השטאב דברו על אדות היות ליאפאנים סירות מתחת למים. גם ה' קראמפ, שבנה את האניה „וואריאג“, הודיע זה לא כביר ל„נויארק היראלד“, כי יש ליאפאנים סירות כאלה.

לפי הודעת ה„נאוו. וור.“ עולה מספר כל אנשי הצבא הנמוכים שאבדו ב„פטרופבלובסק“ 628 מלבד האפיצירים ופקידי השטאב.

טביעת אוניית השריון "פטרופבלובסק" ממוקש ימי. ציור מאת Yasuda Hampō, שנה 1904. מקור: ויקישיתוף

מכה"ע „קיובליאנין“ כותב:

„האפשר יהיה להעלות ולתקן את „פטרופבלובסק“? על השאלה הזאת אי אפשר להשיב, כל עוד לא יודע אל נכון מה עומק הים במקום ששם ירד לתהום הענק הזה. אבדונו הנהו לֶקַח קשה לכל בוני אניות, המוכרחים להודות, כי למרות ההמצאות והידיעה הרבה שהשתמשו בהן בעשרים השנים האחרונות בבנין אניות-שריון ענקיות, לא עלה עד כה לשמור עליהן מפעולת פחים שמתחת למים. טכניק הים תאֻלץ לעבוד ולהמציא תחבלות חדשות, לשמור בפני אבדן גָלְיֲתי הים במלחמה עם דודים“.

סגירת מבוא פארט-ארטור. הסופר המיוחד של מכה"ע „מאטען“ מודיע, כי היאפאנים החליטו לסגור בכל אופן את המבוא אל החוף הפנימי של פארט-ארטור. בקרב הימים הם אומרים לעשות נסיון חדש להטביע במבוא החוף אניות מוכנות לתכלית זו עם חמרים מתפוצצים. הם מכינים 16 אניות מסחר, שתתחלקנה לארבע קבוצות, ארבע בכל קבוצה, ובהן יהיו אלפי פוד מעליניט. הנסיון החדש הזה יעלה ליאפאנים לא פחות מסך 10 מיליון ין.

[…]

ברגע האסון. למכ"ע „ל. אנצ.“ מודיעים בתלג' מפאריז, כי ברגע האסון נמצאו מאקאראוו יחד עם ראש השטאב שלו הקונטר-אדמירל מאָלאס בתוך חדרו האדמיראלי. הוברר בדיוק, כי שניהם לא הספיקו לצאת מן התא, וירדו עם כל האניה אל קרקע הים.

לדברת מכה"ע „רוס“ שוררת בלונדון הדעה, כי אבדת מאקאראוו היא מעציבה לרוסיא יתר מאבדת הרבה אניות-שריון. „במותו לרוסיא לא רק הנבחר מכל גבורי מלחמתה, כי גם הרוח החיה בכל הצי שלה במזרח הרחוק.

אדמירל מאקארוב. מקור: ויקישיתוף

[…]

– על השאלה אם אפשר יהיה להעלות את פטרופבלובסק מקרקע הים משיב מכה"ע „נאוו. וור.“ בשלילה:

„האניה טבעה במקום עמוק, בערך 20–30 סאזען, בה פרץ גדול ומלבד זאת נהפכה, היינו כי היא מונחת וקרקעיתה למעלה. למען העלותה נחוץ להוריד למעמקי הים ההוא צוללים ולסגור היטב כל נקביו, לבל יחדור אויר ומים, ולהרבה מן הנקבים אין להגיע כלל, יען כי הם נמצאים בחול קרקע הים. אחרי כן דרוש יהיה להריק מתוכו את המים ע"י מכונות, למען אשר יצף למעלה. תחבלה שניה ישנה, כי הצוללים ישימו סביב לאניה שלשלאות וחבלים כבירים וינסו להעלותו על ידי מכונות תנופה אדירות.

„כל זה הוא מן הנמנע, יען כי הצוללים אינם יכולים לא לבד לעבוד, כי גם לצלול לעומק כזה; ואפילו אם היה זה באפשר, הנה השמוש בתחבלות הנ"ל דורשות אמצעים מרובים ומורכבים עד מאד ועבודה ארוכה במנוחה בעת שקט הים. וגם בתנאים כאל ספק גדול אם יצלח הדבר. וזה נראה היטב ממקרה אניות-השריון „גאנגוט“ שטבעה לפני איזה שנים בלשון הים הפיני. למרות שעומק הים הוא שם פחות רב יתר והאניה קטנה יתר מן החצי, שבה חברת ההצלה, אחרי עבדה שנה תמימה, מן הרעיון להעלות את האניה, ותשא נזק גדול, יען כי הותנה עמה לשלם לה שכר רק אם תעלה את האניה ותביאנה לקרונשטאדט.

„ואולם מלבד זה גם ללא תועלת יהיה להעלות את פטרופבלובסק. הוא ודאי נשחת כלו, ולהשיבו לקדמותו אין בכח חוף פארט-ארטור.

„ועל כן אַל לעשות איזה נסיונות ולהניע את הקהל בתקוות גדולות. את אבדן „פטרופבלובסק“ נחוץ לקבל באהבה – ולנצח“.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 80, 21 באפריל 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שודדי ים מחינא התנפלו על אניה אשכנזית – 1876

דברי הימים.

אשכנז. עוד מעט וגם החינים יריחו האבק שרפה היוצא מקני-הרובה קרופפ. בימים האחרונים השמועה באה לאשכנז כי שודדי הים מחינא התנפלו על אנית סוחר אשכנזית ויקחוה בשבי. הדבר הזה העלה עליו חמת ממשלת אשכנז, ותשלח לחופי ים חינא שש אניות מלחמה ועליהם 1380 איש, וקני-רובה במספר 57, גם ממשלות בריטאניה ורוסיא נלוו אל ממשלת אשכנז בדבר הזה, וממשלת בריטאניה שלחה לחינא 24 אניות מלחמה ועליהן 230 קני-רובה גדולים, וממשלת רוסיא 6 אניות מלחמה עם 54 קני-רובה. ויש תקוה כי החינים כשמעם את הקולות משלש מאות וארבעים פיות מריקי אש, יתעשתו ולא יוסיפו להרגיז את אוניות אורופא.


"הלבנון", שנה שתים עשרה, מס' 32, 22 במרץ 1876, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

חדשות שונות.

[…]

מעיר האנגקאנג מודיעים המה"ע כי מחאת ממשלת אשכנז נגד ממשלת חינא, מדוע לא תשים קץ להפיראטען אשר יסובבו את ערי החוף ויגזלו את כל הנמצא על האניות אשר תבאנה שמה, עשתה רושם גדול על כל יושבי הארץ. הממשלה הבטיחה לשום בכל ערי החוף מכונות ההצלה (רעטטונגסאפאראטע) לבוא לעזרת האניות אשר הוזקו מאת שודדי הים.


"חבצלת", שנה שביעית, מס' 2-3, 20 באוקטובר 1876, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

סכנת הצוללים – 1878

חדשות שונות.

[…]

(סכנת הצוללים טויכער). מודיעים במכ"ע „ווארנאמ. שטאנ.“ כי ע"י צולל אחד בשמו סמעליא נתנה העבודה לנתוץ סלע בפי מאין, אצל בעלפאסט במוצא (קאלאניע) וויקטאריא אשר באויסטראליען. ביום 7 לחדש פעברואר ערה עד היסוד את המנהרה (מינע) וירד אל קרקע הים לאסור בזיקים את הצורים הנעתקים מהסלע ולהעלותם. ויהי כעמדו לפני אחד האבנים ויחוש כי אחד אחז אותו בכפו ויפן כה וכה והנה נפגש פנים בפנים עם תנין גדול אשר אחרי עזב סלע משכנו נאבק ברגלי ובאורך גו הצולל עד כי לא יכול להתמלט מפניו. לאושר סמעליא לא אבדו עשתנותיו ברגע הזה וידע כי אין עוד להנצל ממות אכזרי זה כי אם בתתו מהר אותו להעלותו ממצולות ים, בהיותו מעל המים מהרו חבריו להרפותו מזרועות התנין אשר חבקו במו כל אחת משמונה קרניו (פיהלהערנער) היתה באורך 4 רגל ועביה כאגרוף איש והקרנים האלה כנודע מגודלות סביבן ברוב סבך ומספחות מאשר ידבק בהנה בנפש שללו. לפי דברי סמעליא היה בכח התנין הזה בהיותו במים להתאזר עוז נגד שלשה אנשים.


"הלבנון", שנה ארבע עשרה, מס' 47, 5 ביולי 1878, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מערכה על פני מים רבים – 1889

על ארץ רבה.

[…]

– (מערכה על פני מים רבים). מכה"ע מודיעים כי האשכנזים נמנו וגמרו לבנות אנית-קיטור גדולה ואדירה אשר תלך למסעה על פני הנהרות הגדולים, ובתוכה תהיה שכית חמדת כל תוצאות ארץ אשכנז, מכל ענפי המסחר וחרשת המלאכה, להראותן בדרך מסעה לעמים אחרים ויושבי מדינות הים. אנית הקיטור הזאת תסור בדרכה אל כל חופי הנהרות הגדולים שבתבל, למען הרחיב את נטישות המסחר ותוצאות בתי חרשת המעשה שבארץ אשכנז ולתת להם מהלכים בכל שוקי המסחר בתבל. האניה הזאת תקרא בשם „הקיסר ווילהעלם“.

אוניית הנוסעים SS Kaiser Wilhelm II, לימים SS Hohenzollern II. מקור: ויקישיתוף

* * *

על ארץ רבה

(מערכה עשויה לטלטל) המסחר וחרשת המעשה אשר יעלו כפורחת בארץ אשכנז ימריצו את האשכנזים לבקש להם מדי פעם בפעם שוקי מסחר חדשים בארצות אחרות להוציא שמה את סחורותיהם לממכר. בימים האחרונים רחש לבם דבר חדש, לבנות אניה גדולה ולערוך בה מערכה כוללת לכל סחורות אשכנז ולהביא את המערכה המטלטלת הזאת אל חפי הימים בכל ארצות תבל להראות טיב סחורותיהן ולרכוש להם קונים בכל מקום. המחשבה הזאת קרוב לצאת לפעולת ידים.

האניה החדשה הזאת תקרא בשם „קיסר ווילהעלם“ ומדתה תגדל ממדת כל האניות שבעולם. ארך האניה או תיבת נח זאת יהיה 570 רגל, רחבה 70 רגל וקומתה 45 רגל. תחתים שנים ושלישים תעשה התבה. חומר הבנין יהיה ברזל עשת טהור והיתה בטוחה כי לא יקרנה אסון בדרכה. עשר לשכות גדולות עם יציעות על גביהן תהיינה לתבה זו מיוחדות לעניני המערכה, לבד מלשכות אחרות למושב האורחים, חדרי משכב, בתי מאכל ומשתה, בתי מקרא, חנויות לממכר כל מיני סחורות. בכל אלה יאיר מאור איליקטרי והאויר יהיה ממוזג תמיד בעזרת מכונות מיוחדות לזה. האניה תמהר מרוצתה יותר מכלל האניות שבעולם.

אחת לשנתים ימים תצא האניה מאשכנז וסבבה בארצות תבל ותתמהמה אצל כל עיר זמן שיספיק יושביה ולכל יושבי הגליל לבוא ולראות את המערכה. הערים אשר תעמוד האניה על חפיהן הן קאָפענהאגען, קראָנשטאדט, שטאקהאלם, גאטענבורג, לונדון, אמשטרדם, ראטערדדאם, אנטווערפען, באסטאן, נויארק, פילאדעלפיא, באלטימארע, בוענאס-איירעס, וולאפארעזא, סאן פראנציסקא, יאקאהאמא, נאגאסאקי, כלכותא, מעלבורן, קונסטנטינופול, אדעססא, אתונא, רומא, ליזאבון ובכלל כל ערי החפים הגדולות.

הוצאות בנין התבה הגדולה הזאת תעלינה ע"פ החשבון לסך חמשה מיליון מארק, ואגודת הקבלנים החפצה להוציא את החפץ לפעולות, תקוה כי לא יבצר מאתה למצא מוצא לכסף זה, יען כי הרבה טובה צפונה בתקנה זאת לתועלת המסחר וחרשת המעשה באשכנז, ועל יכן ישתתפו רבים במצוה זו לטובתם ולהנאתם. נוסף על התועלת תהיה האניה הזאת לכלי חפץ להאנשים הרוצים לתור את כל התבל כלו, כי תנעם להם הנסיעה באניה זו, וסבבו בכל ארצות תבל במשך שנתים ימים.


"הצפירה", שנה שש עשרה, מס' 250, 28 בנובמבר 1889, עמ' 3; שנה שבע עשרה, מס' 175, 15 באוגוסט 1890, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית.טלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניות איבה בריטאניות לקיסר מחינא – 1863

הליכות עולם.

בריטניא. – הקיסר מחינא נתן לעשות למענו אניות איבה בבריטניא ושלש מהם כבר יצאו למקום תעודתן ועוד שלש יצאו בקרב מבית חרושת המעשה. מלבד אלה יבנו עוד אמני אמעריקא אניות איבה לקיסר חינא, והיה כאשר יתאספו יחד יהי לחינא צי-אדיר.

מכתב העתי “Times„ ידבר על אודתן לאמר: לראשונה מטרת הצי-אדיר אנגלאָ-חינעזי להשיב להקיסר את כחו ועוצם ידו על נהר יאנג-טזע-קיאנג (Jang-tse-Kiang), מטרה גבוהה ויקרה, בנוגע להליכות עולם וכן בנוגע למסחר.

המורדים אשר התקוממו נגד הקיסר באו על העיר המפוארה נאנקינג ויבוזו אותה ויעשוה חרמה, את מגדל הזכוכית המפואר אשר בקרבה הכו לרסיסים, את בתי עקד הספרים על האי הזהב הנודעים בשם, שרפו ויחרימו, ויטמאו את קברות בית מלכי מינג, אשר אמרו לראשונה כי יוסיפו לכבדם. נאנקינג היתה עיר ואם בנגב הארץ הגדולה ההיא, ולו היה להטאַיפינגים רוח חיים וכישרון לעשות סדרים, כי עתה הנקל היה להם לעשות את העיר נאנקינג קרית מלוכה לממלכה חדשה לבדה. אך לאשר יחסר להם אומץ רוח ודעת, היתה נאנקינג למעון שודדים, משם יצאו לשלול שלל ולבוז בז ועדיה ישובו.

קפטן שררד אוסבורן, מפקד שייטת Lay-Osborn. ציור מאת Stephen Pearce, 1847. מקור: ויקישיתוף

ובכן ראשית פעולת רב החובל (קאפיטאֶן) אָסבאָרן מנהיג את הצי-אדיר, לכבוש את נאנקינג ולעשות את הנחל יאנג-טזע-קיאנג – המסלול הגדול למסחר חינא – חפשי משודדי ים. ועוד מטרה אחרת ליורדי האניות האלה, לדרוש ולחקור היטב את הנהרות והנחלים אשר בפנים הארץ, לפתוח את התעלה הגדולה למסחר וקנין. להכין טעלעגראפען לאַחד את גלילי הארץ בינותם ועם ארצות אירופה, ואניות הקיטור יעמדו על הנחלים לשרת במסחר. עוד יש נחלים רבים וגדולים וגם ערי מסחר עצומים בחינא אשר לא נודעו עוד לבני אירופה. כן נחוץ לבער את שודדי הים בין חופי הארץ. אך כל הדברים האלה נכללים בסעיף אחד והיא המטרה הראשית: להשמיד את קן שודדי טאיפינג, ולהעמיד את ממשלת הקיסר על מכונה כי תהי לאל ידו להגן על עבדיו, ולמלאות חובותיו לממשלות אחרות.


"המליץ", שנה שלישית, מס' 15, 30 באפריל 1863, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מציאת הפנינים על חוף ציילאן – 1894

על ארץ רבה.

(מציאת הפנינים על חוף האי ציילאן). מבחר הפנינים אשר בעולם נמצאות בים הודו על חופי ציילאן, יאווא, סומאטרא, יאפאן, ביאור הפרסי ועל חופי מעקסיקא וים האוקינוס. ביחוד רחבו גבולות ציד הפנינים על חפי האי ציילאן ויהי שם למונופולין ביד ממשלת אנגליא, אשר תקח לעצמה שלשה רבעים, ורבע תתן להצוללים בים, אשר יערו את נפשם למות בחפשם את המציאה הזאת.

זמן תקופת הציד הוא מתחלת ירח פעברואר עד חצי אפריל. בבוא העת הנועדה תאספנה לאספה סירות דוגה לרוב ותבחרנה להן מקום בלב ים לעמוד שם. מספר המשתתפים בציד הוא עשרים וארבעה איש: המנצח על מלאכת הציד, עשרה אנשים צוללים במצולות ים, עשרה אוחזי משוט ושלשה אנשים משמשים בסירה. בכל סירה תמצאנה חמש אבנים ארוכות ומעוקצות, אשר משקל כל אחת הוא 7 עד 12 קילוגרם, והן קשורות ומהודקות היטב אל עבותות חזקים ותשלכה המימה לעגן את הסירות וגם לעזור להצוללים.

לכל „ציד“ יקשרו חבל תחת אצילי ידיו ויתלו על צוארו שק של חוטי פשתן עב ועמוק מאד לשים בו את חרוזי הפנינים; גם יש אתו שכין לחתוך את המחרוזות מן הסלע אם ידרש. אזניו ונחיריו סתומות במוך, ולידו קשור ספוג טבול במים, והיה בהרגישו כי תקצר נשמתו יגישהו אל פיו לבל יבוא המים בלועו. אך ככלות כחו מאד, ורוחו ונשמתו יאָספו, ישים אות, וחיש מהר יעלוהו היבשה. הציד לא יוכל להשאר במים יותר מחמשים עד שבעים וחמשה דקים; ולבד הסכנה הכרוכה בעקב העסק הזה, הנהו מזיק תמיד לבריאות, דחיקת המים בעומק 15 קומה ועכוב הנשימה ירופפו את עמודי הגויה. לפעמים לא רחוקות יזוב דם מאף הצוללים ומפיהם, ולפעמים גם מעיניהם ומאזניהם. אין גם אחד אשר יאריך ימים במלאכתו זאת. שערות הציד ילבינו, מאור עיניו ינטל, כחותיו יאפסו, והשיבה וגם המות יקפצו עליו בלא עת.

י. מ.


"הצפירה", שנה עשרים ואחת, מס' 240, 14 בנובמבר 1894, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.