ספינה גרמנית שבאה לחוף יפו שבוע העבר הביאה אנית קיטור קטנה, כששה מתר ארכה, היעודה להלך בירדן לים המלח.
את האניה הזאת הביא הקומיסיונר האדון זינגר [?], בפקודת מנזר היונים בעירנו.
. . .
עניני העיר
[…]
ביום השבת הובאה לעירנו האניה היעודה לעשות מלאכה בים המלח והירדן. האניה, המכונה גולגולתה, היתה משוכה בעגלה בכח עשרה פרדים וסוסים. עדת ילדים עשתה לויה גדולה להאורח החשוב הזה על כל הדרך מקצה העיר מערבה עד בואך שער חברון.
"הצבי", שנה חמש עשרה, מס' 42, 26 באפריל 1900, עמ' 1 והוספה בעמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
– הריגת נפש בעד פפירוסה. כפי שמודיע העתון “Казбеяъ„ קרה ביום 3 אקטבר המקרה הזה: האחים נאומנקא שטו בסירה מהלימאן האחטניזובי לנהר קובאן. בהגיע הסירה למפרץ המים פגשו אנית-ציד ובה שני קזקים. הקזקים בקשו מאת נאומנקא פפירוסה. נאומנקא אמר כי איננו מעשן. ויוציא אחד הקזקים קנה-רובה ויאים עליו: אם לא יתן לו פפירוסה יהרגהו. האחים נאומנקא לא שמו לב לאיומו. נשמע קול יריה ולברנטיה נאומנקא נפל חלל. שם הרוצח שולגה. הוא הושם במאסר.
"הצפירה", שנה שלושים, מס' 242, 5 בנובמבר 1903, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אסון גדול קרה זה ימים אחדים בים מארמארא. אנית הקיטור אנגלית „לאקאָניא“ הבאה מליווערפאָאָל, סוריא וסמירנא, פגעה במרוצתה באנית הקיטור אשר להחברה הרוסית של אניות הקיטור והמסחר „קאָלחידא“ אשר יצא ביום 8 מערץ מחוף קונשטנטינא ללכת לסאלאָניקא, ותשבר אנית רוסיא ותצלול כעופרת במים אדירים ורק חלק אחד נשאר דבוק באנית „לאקאָניא“, ונצולו את רב החובל קירגאיאָוו, 45 מלחים, 40 נוסעים. טבעו: סאָולאָוויטש מלחים, 30 נוסעים. הנצולים באו לקונשטנטינא על אנית „לאקאָניא“. ועוד שלשה אנשים נצולו ע"י אנית סוחר.
"המליץ", שנה שניה, מס' 24, 27 במרץ 1862, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
רוסלאנד
[…]
בליל 10/22 מארט, פגעה אנית הקיטור האנגלית „לקוניה“ מליווערפול, בים מארמארא (הוא הים המבדיל בין איירופא ואזיא ועובר לפני קאנסטאנטינאפעל) באנית הקיטור הרוסיאית הנקראת בשם קולחידא אשר לחברת סוחרי רוסיא, הבאה מעיר סלוניקי, האניה האנגלית שטפה במרוצתה הלמה ומחצה את האניה הרוסיאית, עד כי במשך עשרה רגעים ירדה תהומה עם כל עזבון סחורותיה, רב החובל קורגאנאוו וארבעים וחמשה איש מלחים גם ארבעים אנשים עוברי ארח אשר נמצאו באניה מצאו מלט, אך האפֿיציר סאולאוויץ, ואחד ועשרים איש מלחים, ושלשים עוברי ארח טבעו בים, האניה קולחידא הזאת, עלתה לחברת סוחרי רוסיא אשר נוסדו לעשות מסחור בים ולמעבר עוברי ארח וסחורה באניות הקיטור, בסך 219.499 רו"כ.
(הד"צ 71.70)
"הכרמל", שנה שניה, מס' 38, 4 באפריל 1862, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
האלמנה קאניג ובניה ושותפם שיך ז'אַלאַל אַלאַמי, לרגל מסחרם בתבואות קיר מואב מעבר לירדן, בנו אנית-קטור קטנה, ארכה 20 מעטטער ורחבה 5 מעטטער, אשר תפליג יום יום בים המלח מחופו המערבי לחופו המזרחי עם עוברים ושבים, ועל ידה אני-שיט קטנה ממנה, אשר תטעון יבול ארץ מואב.
"חבצלת", שנה שלושים ושמונה, מס' 28, 15 באפריל 1908, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מפני הרוחות העזים ששלטו בנפותינו בכח ותקף שכמעט מעולם לא היה כזאת בעונה זו של השנה, לא יכלו הספינות לגעת בחוף יפו, ותעברנה על פני העיר הזאת ותלכנה להן לבירות, והרי יפו וירושלים בלי כל דאר זה יותר משבוע ימים.
כי מלבד הטבע הצוררת לנו השנה בדרך לא נאה כלל, עוד נוסדו עלינו חברות הספינות בשנה זו, ובמקום שלש ארבע פעמים בשבוע שהיו ספינות באות ליפו ממצרים והיו מביאות לנו את הדאר הארפי, עתה אין ספינה באה מאלכסנדריה או מנמל סעיד אלא פעם או פעמים בשבוע, ועל כן אין הדאר הארפי בא לנו אלא פעם אחת בשבוע. ואם לזה נוסף עוד הטבע על צרינו, כמו שקרה לנו הפעם, אז אנו מובדלים ומופרשים מכל העולם הגדול יותר משבוע, כאלו היתה ארצנו לא על חוף ים התיכון, במרחק שתים עשרה שעה מנמל סעיד, אלא מאחורי להרי חשך.
והנה אם לפנים, לפני שלשים, לפני עשרים שנה, לא היה מקרה כזה דבר קשה ביותר ליושבי הארץ לסבול, כי יושביה היו מעטים ועסקיהם היו דלים וקטנים, והחיים בכלל הלכו לאטם, הנה עתה שנתרבה העם ונתרבו העסקים כל כך; עתה, שיש בעירנו כל כך הרבה מוסדות ממוניים גדולים וחשובים כמו קרידי ליאונה, בנק עותמן, דיטשי פלשתינה בנק, אנגליה פלשתינה קומפ', ועוד בתים חשובים של יחידים; עתה שהעסקים כל כך מסובכים, שהחיים כל כך עזים; עתה שמאורעות כל כך גדולים וחשובים נעשים בכל העולם, – עתה ביאת דואר מארפה פעם בשבוע היא בודאי מעצור גדול לכח תנועת המכונה המסחרית והעסקית של הארץ, ובפרט שעל ידי זה יקרה לנו, כמו הפעם, שעל ידי רשעותה של הטבע יעצר הכל ליותר משבוע ימים.
והנה, בודאי, המרפא האמתי לכל זה הוא – בנין נמל ביפו, או לפחות בנין מסלת ברזל מחיפה לירושלם, ולפי הידיעות שבאות מעת לעת מעיר הבירה יש תקוה כי סוף סוף זכה נזכר גם לזה וגם לזה. אבל על צד היותר טוב אין ספק בדבר כי עוד תעברנה שנים אחדות עד שהחלום היפה הזה יהיה לדבר מעשי, עד שתשלם כל המלאכה ויוכל עולם העסקים ליהנות מהתקון הגדול.
ובינתיים, האמנם אין שום עצה, האמנם אין שום תקון זמני?
האמנם לא יוכלו כל המוסדות הממוניים הגדולים של ירושלם ויפו להתאחד יחד ולערוך מחאה לבתי הדאר הארפיים שלנו, ואם צריך, אולי גם למרכז בתי הדאר שבין האומות שבשויציה? האמנם אין בתי הדאר האלה, העושים עסקים כל כך עצומים, האמנם אין הם יכולים לסדר [י]חד איזו מסדרה משותפת, ובכח משותף לדרוש מחברות הספינות לסדר מהלך ספינות בין נמל סעיד ויפו פעמים אחדות בשבוע למען יוכלו להביא לנו את הדאר הארפי בזמנו? האמנם לא יוכלו הדוארים הארפיים בעצמם לעשות בכחם בלבד, לתת תמיכה לחברת ספינות, כמו החידיוה, למען תתרצה לשלח ספינה ליפו יותר מפעם בשבוע?
אין אנו בקיאים בעסקים ואין אנו יודעים עד כמה כל זה אפשר, ולכן אין אנו אלא שואלים אם אין קהל העסקים ומוסדות הממוניים שלנו מרגישים צרך בדבר, ואם אין יכלת בידם לדרש כזאת מהדארים, ואם אין הדארים יחד יכולים למצוא איזו עצה לתקן הענין לטובת הקהל?
"האור" ("הצבי"), שנה שלושים, מס' 161, 29 באפריל 1912, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
עתה השמחה שלמה. גם האניה פְֿרַם עם כל בני לויתו של נַנְסֶן באה עתה לסקיירבו אצל המרפסט. כבר ידוע לקוראינו כי ננסן ויוהנסן עוזרו, בהגיעם באניה עד '50,83 רֹחב צפוני, בראותם כי האניה לא תוכל לסֹל לה מסלה יתר צפונה, עזבו אותה וילכו צפונה ברגליהם על גלידי הקרח ואחרי הגיעם עד 86,14 שבו לחזרה ותעו בדרכם ורק במקרה נפגשו עם התיר האנגלי גשקסון וישובו באניה וינדוַר, ואף כי תקות ננסן היתה חזקה כי גם האניה פְֿרַם ובני לויתו ישובו שלמים, בכל זאת היתה השמחה על שיבתו מהולה בדאגה לגורל יתר אמיצי הרוח אשר בהפֿרם. והנה שבה גם האניה וכל אנשיה כלם במעמד בריאות היתר טוב, והשמחה בכל עולם ההשכלה, וממילה מובן בפרט בכל נורויגיה, גדולה עד מאד. כל הבתים בכל נורביגיה, כל האניות והספינות העומדות לארך כל חפי הארץ הזאת, התקשטו בדגלים. על שפת הים לאורך כל החוף הדליקו מדורות של שמחה, עשו מחולות ורקודים. בשעה שבאה הבשורה מסקיאֶרבו כי שבה האניה פרם היה ננסן בעת ההיא בהמרפסט עם אשתו, וימהר ללכת לקבל פני חבריו, אשר רק עתה נודע להם כי שב ימים אחדים קדם להם, ויחד עם בני לויתו הוא הולך באניה פרם לארך כל חוף נורויגיה, למען סור לזמן מה לכל נמל ונמל, כי רצון העם יושב המקמות האלה. ומכל מקום יצאו אניות וספינות וערֵבות גדולות וקטנות לקראת האניה פרם, ללוות אותה על דרכה עד עיר הבירה כריסטיאנה, המתעתדת לקבל את אורחיה אלה בהתלהבות, בשמחה ובתפארה הרבה יתר מכל ההתלהבות אשר תראה פריז בקבלת פני קסר רוסיה.
ננסן וצוות האונייה „פראם“, 1 ביולי 1893. המקור: ויקישיתוף
רב החובלים של האניה, סוֶרְדְרֻפ, מספר כי אחרי עזב אותה ננסן ויוהנסן התחזק לחץ הרי הגליד מכל צדדיה, בכח אמיץ מאד, ובכל זאת לא יכלו לה ובכח הזרם אשר שער ננסן מראש הָעתקה עוד צפונה מערבה עד כי הגיעה למעלה 57, 86, באופן שגם היא הגיעה כמעט לאותה הנקודה הצפונית שהגיעו עדיה ננסן ויוהנסן, רק כשלשים קילומתר פחות. משם החל הזרם להסיעה נגבה, ותלך הלך והלחם עם גלידי הקרח עד הגיעה למעלה 14, 83, ששם נפתח הים והאניה יכלה להשתמש בכח הקיטור, באופן, כי השערת ננסן בדבר הזרם אשר יסיע את האניה נתקימה, והאניה, מלאכת ידי האדם, עמדה בפני כח נורא של הרי גליד וקרח, שני נצחונות נפלאים של רוח האדם, נצחון החכמה וחרֹשת המעשה!
אדות עצם הנסיעה פרסם העתון Jndépendauce Belge מכתב מננסן בעצמו, המתאר בדברים נמרצים, בשרטוטים כללים אך חזקים מאד, אשר עבר עליהם במימי ים הקרח. ביום ד' וה' יאנואר 1895 נלכדה האניה פרם לגמרה בתוך הגליד, והררים הררים התנגשו בה וילחצצוה בכח עצום ויאמרו לבלעה או לשברה לשבבים. ויוציאו ננסן וחבריו את כל מזונם וצידתם וכל כליהם על הגליד, ויחכו לרגע השבר הגדול. אך, כותב ננסן, האניה היתה יתר חזקה מאמונתם בה. כאשר עזבו ננסן ויוהנסן את האניה ללכת ברגליהם צפונה, לקחו אתם צדה למאה יום ויטענו על שמונה ועשרים הכלב אשר היו להם. הדרך היה קשה. גלידי הקרח נערמו אחד על השני והיה עליהם לדלג ולקפץ מהר גליד למשנהו. במשך כל העת היה מזג האויר קר מאד. במשך שלשה שבועות היה הקר 70 מעלה, והתירים השנים, למען הקל להם ההליכה, השאירו את פרותיהם בהאניה יהיה לבושים רק בבגדי צמר, ובעת אשר נשב הרוח בחזקה נוכל לשער לנו את עז קר להם. בחדשי הקיץ קשתה ההליכה עוד יותר. השלג החל להתרכך ועל כל פסיעה ופסיעה טבעו רגליהם ורגלי כלביהם בתוך השלג והצדה התמעטה. וכל סמן יבשה לא ראו, ויהיו אנוסים להרג מכלביהם למזון להכלבים הנותרים, ולהפחית לעצמם את מזונם עד הגבול האחרון של קמוץ.
ומכל קצות נרוגיה, מהכפר היתר קטן, באים לננסן תלגרמי ברכה, ומספרם כבר עלה לסך הקטן של 2,200. המלכה שלחה מכתב בכתב ידה להגברת ננסן.משוררים שלחו שירים בתלגרף.
"הצבי", שנה שלוש עשרה, מס' 1, 11 בספטמבר 1896, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בעוד אשר גבורי הטעכניק באייראפא יבקשו תחבולות בבנין אניות מלחמה וכלי נשק גדולים, ויתחרו בהמצאתם להגדיל נצחון מלחמתם, זה כנגד זה, אם אלה יעשו אניות ברזל אשר יעמדו כתריס בפני כדורי האש, יעשו אלה כנגדם כלי תותח יותר גדולים אשר ישברו קירות ברזל, או ימציאו טארפעדען מפוצצים; הנה כעת נשמע מארצות אמעריקא עוד המצאה אחרת חדשה. והיא אניה מפוצצת, האניה הזאת תרדוף אחרי אנית האויב במרוצה גדולה, ובדרך מרוצתה תרד מתחת המים עד התקרבה אל אנית האויב, ואז תנגח בקרנה ותתקע בקרבה טארפעד מפוצץ, וכרגע תשוב אחור, ותנגח שנית אם עוד לא נפלה ונתבקעה מנגיחה הראשונה.
"הצפירה", שנה רביעית, מס' 23, 20 ביוני 1877, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
קרב איי פוקלנד. ציור מאת W.L. Wyllie, שנה: 1918. המקור: ויקישיתוף
מערכה ימית חשובה
(מהסוכנות הגרמנית הרשמית „וולף“)
בגליון יום אתמול כתבנו, כי לא הגיעו מברקים חדשים מאת הציר הגרמני. ואולם, בשעה אחת אחרי הצהרים הדביקו הגרמנים, באולם הקריאה שלהם אשר סדרו במקום שהיה קודם הדאר הגרמני, מברק שהגיע להם מהסוכנות העותמנית הכללית (הגרמנית) שבקושטא, וזו לשונו:
סוכנות „וולף“ (שהיא הסוכנות הגרמנית הרשמית) מודיעה שלפי מברקי הסוכנות רויטר היתה פגישה ימית בין צי גרמני וצי אנגלי ליד איי פלקלנד (איים השייכים לאנגליה, באוקינוס האטלנטי, בדרום אמריקה). אניות-המלחמה הגרמניות „שרנהורסט“, „גנייזנוי“, „לייפציג“, „נירנברג“ נטבעו. האניה „דרזדן“ הצליחה להמלט. שתי אניות-פחם, אשר לוו את האניות האלו, נלקחו בשבי.
האניות הגרמניות שנטבעו הן הן אותן האניות, אשר הטביעו לפני חדש ימים את אניות-המלחמה האנגליות „מונמוט“ ו„גוד-הופ“, במימי שילי.
כנראה, שהאניות הגרמניות נמצאו מכתחילה במעמד לא-טוב לקליעה ולכן לא היה אפשר להחל במערכה נגד שמנה ושלשים האניות של הצי האנגלי.
הקוראים זוכרים את הרשם האדיר שעשה בעולם כלו מעשה הצי הגרמני הזה לפני חדש, ע"י החרבת חצי הצי האנגלי של האמיר ברדוק. זה היה בחמשי לחדש העבר, וחמש האניות הגרמניות, (ששתים מהן „שרנהורסט“ ו„גנייזנוי“ הן מהגדולות ומהטובות באניות גרמניה ושנשתמטו מנמל צינג-טאו עוד בתחילת המצור היפני) נתחברו בדרכן לשילי לאניות-המרוץ הקטנות „לייפציג“, „נירנברג“ ו„דרזדן“.
בהגיען לאיי טהיטי באוקינוס השוקט, השייכים לצרפת מצאו שם אנית מקלעים קטנה, זל שמה, ויחריבוה. משם התמידו דרכם הלאה, ותטביעינה אניות-מסחר שונות, עד הגיען לקרבת קורונל, בשילי המרכזית, לא רחוק מנמל ולפריזו. שם נפגשו בצי אנגלי קטן, בן ארבע אניות, תחת פקודתו של האמיר ברדוק, ולפני שהספיק האמיר האנגלי אף להסתדר למערכה כבר קלעו הגרמנים, לפי הודאת ה„טיימס“ עצמו, בדיוק מצוין אל האניות האנגליות.
האניה „מונמוט“ צללה אחרי חצי שעה. האניה „גוד-הופ“ נזוקה עד מאד, ותשתדל להמלט לקורונל, אך שם צללה גם היא. שתי האניות „גלזגו“ ו„אוטרנטו“ נמלטו יחד, בנזקים קלים. אניה חמשית, שהיתה שייכת גם היא להצי האנגלי, „קנופוס“, לא השתתפה כלל במערכה, כי הגיעה באיחור למקום המלחמה.
בגרמניה לא היה הגבול להשמחה ולהגאון, ובאמת מיום שהחלה המלחמה הכללית היה המעשה הימי הזה היותר חשוב כמעט, מפני שבמערכה הימית ליד הלגולנד הטביעו האנגלים חמש אניות גרמניות קטנות בערך וליד הולנדיה הטביעו רק ארבעה מפוצצים גדולים (חמשת אלפים תון על היותר להגדולה שבהן). לא כן במערכה הימית ליד שילי. שם, לא בלבד שלאחת משתי האניות האנגליות אשר נטבעו היו חמשה עשר אלף תון, אלא שכאן עמד מצד הגרמנים צי-מרחקים, בלי בסיס ימי, ואשר היה צריך להצטיד על חשבון אניות האויב, שהיה עליו לתפוס או להטביע תחילה.
אניותיו של אדמירל שפיי עוזבות את ולפריסו, נובמבר 1914. המקור: ויקישיתוף
באנגליה, כמובן, היה הרשם עגום, אף על פי שאת כל דבר המערכה הזאת ואת כל פרטיה פרסמו האנגלים בגלוי-לב שאין כמותו, והגרמנים ידעום מהאנגלים. רק ארבעה ימים אחרי-כן נתנחמו קצת האנגלים על ידי נפילת צינג-טאו בשביעי לחדש העבר, הטבעת ה„אמדן“ בשמיני והחרבת ה„קרלסרוהה“ בתשעי.
אך בעיקר – נשאר הנצחון הימי הגרמני של מימי שילי למעשה ימי חשוב מאד.
מובן הדבר מאליו, שהשאלה היתה – מה לעשות עכשיו? הצי הגרמני נכנס לנמלי שילי להצטיד בהם, ולפי חקי העמים הוכרח לצאת מהם במשך ארבע ועשרים שעה. כבר פרסמנו ב„האור“ עצמו מברקים מברלין, לאמר שצי גרמניה הפליג לקראת הצי היפני, בן שמנה אניות, שהיה משוטט מרחק שני ימים ממקום המערכה ורדף אחרי הגרמנים לשוא. אך יש לשער, כי הודעה זו היתה „ערמה תכסיסית“ מצד הגרמנים, בשביל להוליך שולל את האנגלים.
כי אמנם, הצי היפני נמצא בצפון שילי, ולפי ידיעת הסוכנות „וולף“ עבר הצי הגרמני לדרום שילי, ומשם, דרך מעבר מגלאן, נכנס להאוקינוס האטלנטי. מטרותיו היו כנראה שתים: האחת – להתנפל על איי פלקלנד השייכים להאנגלים ולהחריב שם אוצרות, אניות, תחנות המברקה האלחוטית וכדומה (כאשר עשה כבר באיי טהיטי של הצרפתים) והשנית – להחל בהחרבת אניות-הנוסעים ואניות-המסחר הצרפתיות והאנגליות שבאוקינוס האטלנטי, זה האוקינוס היותר חשוב למסחרה של אנגליה בפרט.
ואולם, הפעם לא עלה הדבר בידי הגרמנים, מפני שכנראה כוונו האנגלים אל הערמה התכסיסית של האמיר הגרמני האלוף ספיי, (כי באופן אחר אי-אפשר כלל לבאר מהיכן באו פתאם שמנה ושלשים אניות לאיי פלקלנד, הרחוקים כל-כך מכל תנועה מסחרית). והרי, מתחילת הפגישה היה הדבר ברור, שחמש האניות הגרמניות, למרות היותן מצוינות ומהירות, לא תוכלנה לעמד בפני האנגלים, וכמו שנאמר במברק הגרמני – „עוד לא הספיקו הגרמנים לקלע, וכבר נטבעו.
עכשיו נשארה לגרמניה באוקינוס האטלנטי רק ה„דרזדן“ (היות וה„ברלין“, שהיתה בדרכה לאוקינוס זה, נתקלקלה מכונתה ופרקה את נשקה בנמל נורגי). אך גם אניה אחת יכולה עוד להזיק הרבה, לפעמים הרבה יותר מפלוגת אניות: (זכרו את ה„אמדן“!) ואין ספק שהאנגלים ישאפו לרדף אחריה ויהי מה!
הצי הגרמני של האמיר ספיי מת מות גבורים, אחרי שמלא כל חובתו לארצו ולהגרמנים יש רק להצטער – כדברי ה„דויטשה תגסצייטונג“ לאחרי הטבעת ה„אמדן“ – על העובדה המרה, שלרגלי מחיקת צי זה מעל פני הים נשאר הים כמעט חפשי לפעולותיה המסחריות של צרפת, וביחוד של אנגליה.
"האור" (לפנים "הצבי"–"השקפה"), שנה שלושים וחמש, מס' 62, 15 בדצמבר 1914, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
כדי להקל על הבאים את הירידה מעל האניה, את הטפול והמשא ומתן עם בעלי הסירות והספנים, הסבלים ופקידות המכס, ולהגן עליהם מפני הרמאים, קבל הועד של העדה העברית ביפו על עצמו לפקח על עניני העברים הבאים באניות לחוף יפו.
בשביל זה הזמין ועד העיר איש מיוחד, שתפקידו הוא לעלות על כל אניה ואניה הבאה ליפו ולעזור להעברים, שבאו באניה, בסדור עניניהם על החוף.
כל מי שרוצה לרדת בסירות המוכנות בשביל הנוסעים העברים, העומדות לפקודתו של ועד העיר, ולהשתמש בעזרתו של מורשה הועד, מקבל ממנו על האניה כרטיס ירידה בשכר שלשה פרנקים לגדול ופרנק אחד וחצי לילד משש עד שתים עשרה שנה.
כדי שלא יצטרך הנוסע לפתוח את צרור כספו על האניה בשעת הבהלה והחפזון של הירידה, טוב שהנוסע דרך אודיסה או דרך ווינא יקנה כרטיס ירידה בלשכת המודיעין של הועד לישוב א"י שבאודיסה או בלשכת המודיעין שבוינא לעניני ארץ ישראל. את הכרטיסים הללו ימסרו למורשה ועד העדה, העולה על האניה ביפו, והוא יתן להם כרטיסים אחרים במקומם בלי הוספת שכר.
בשכר הנזכר מורידים מן האניה את הבאים, אותם ואת חפציהם, שהביאו אתם באניה (מלבד רהיטים), וגם מובילים את החפצים אל העיר למקום הדרוש לבעליהם.
ממול פקידות המכס יש „מחסן לנוסעים עברים“ של ועד העדה, שהבאים יכולים למסור בו את חפציהם לשמירה בשכר 1 מטליק (בערך שתי קופיקות) בעד כל חבילה וחבילה ליום. החפצים מתקבלים לשמירה רק לשבוע ימים. הובלת החפצים מן המחסן אל העיר נעשית במשך שבוע זה על חשבון ועד העדה.
ועד העדה משתדל גם לפקח על האכסניות שבעיר יפו ולהגן על עניני האורחים שם. האיש, שבעל האכסניה שלו התנהג אתו שלא כהוגן, מתבקש לבא ולמסור את תלונתו לועד העדה.
מורשה-הועד העולה על האניות לפגוש את הבאים נושא על חזהו תָו עם הכתובת: „מורשה ועד העיר לפגישת הבאים“.
ועד העדה העברית של העיר יפו.
"הפועל הצעיר", שנה ששית, מס' 33-34, 13 ביוני 1913, עמ' 21. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
רשמי המלחמה ביפו. – עירנו, הנחשבת לעיר-החוף הראשית של א"י, נמצאת עכשיו כמו במצור. מיום השלישי שעבר, שאז עגנה בחיפה האניה „קלודינה“ שהפליגה למרסיליה, לא עגנה פה אף אניה אחת. האניה האמריקנית שצריכה היתה לבוא ביום החמישי מפורט-סעיד ולהפליג לבירות ולקושטא לא באה גם היא. האניה הרוסית „צ'יחצ'וב“ שעליה נסעו הרבה יהודים לא באה מפחד איזו התנפלות בים ומהרה מיד להמלט לחופי מצרים, והנוסעים הנמצאים בה יגיעו ליפו ביום השני באניה הכ'ידיבית. גם אניות צרפתיות לא תגיענה יתר לחופנו רק ביום השני תבאנה האניות הכידיביות, האטלקית והאמריקנית ועוד אפשר יהיה לנסוע לבירות ולקושטא. האניות האוסתריות נלקחו כלן ע"י הממשלה האוסתרית לצרכי המלחמה וע"כ בכל זמן המלחמה לא תבקרנה אניות ה„לויד“ בחפי ארץ ישראל.
מחסר אניות אין יכולת גם לגרמנים ולאוסתרים שנקראו אל תחת הדגל לנסע לגרמניה, וע"כ עזבו ביום הששי כל הנתינים הגרמנים הצעירים את עירנו בעגלות, ונסעו לחיפה ומשם יסעו ברכבת לקושטא דרך דמשק וחלב. בין הנוסעים לגרמניה היו גם צעירים יהודים אחדים. הנתינים הצרפתים נסעו לצרפת ביום השלישי באניה צרפתית.
רבים מהאורחים שבאו לבקר את א"י לימי הקיץ מוכרחים איפוא לרגלי המצב להשאר למרות רצונם בעיר ולחכות לאניות.
ידיעות ע"ד המלחמה כמעט שאינן מגיעות כלל ליפו, חוץ מהצירים של הממלכות הזרות שלהם מגיע לפרקים איזה תלגרם. תלגרמי „רייטר“ אינם מגיעים ליפו. אמנם השתדל העתון הערבי „פלסטין“ לעשות חוזה עם חברת רייטר כדי להמציא תלגרמים לקהל היפואי, אך מפני קשי הדבר עוד לא הצליח הדבר בידו. וע"כ מתפשטות שמועות שונות ע"ד המלחמה בעיר וקשה כמובן לדעת עד כמה מן האמת יש בהן. כך למשל נפוצה כאן שמועה ביום הששי כי הגיע תלגרם שבו מודיעים כי הצי האנגלי כבר יצא לקייל להלחם עם הצי הגרמני.
אומרים כי בפטרבורג ובמוסקבה שוררת מהפכה נוראה ולגדודי הממשלה קשה להלחם עם המהפכנים.
תלגרמים לרוסיה אי-אפשר לשלוח כלל מפני המלחמה. למקומות אחרים מקבלים תלגרמים אבל בלי כל אחריות.
"החרות", שנה ששית, מס' 250, 9 באוגוסט 1914, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 