הכבלרית ואוניית התיקונים Mackay-Bennett, שמשתה מן הים את רוב גוויות הנספים באסון ה"טיטניק". המקור: ויקישיתוף
המשתה לפני האסון „בטיטאניק“.
אשתו של המיליונר אסטור, שטבע בשעת האסון, מספרת את פרטי הצלתה. היא נפרדה מבעלה במנוחה, כי הבטיח אותה להתראות עמה בקרוב. היא ונשים אחרות עזרו לנהל את סירות ההצלה, שנתמלאו מים עד הברכים. כל הנשים העשירות שנצלו והועלו על „קארפאטיה“ אכלו שם את ארוחתן באולם המחלקה השלישי. מלח אחד בשם קליין מספר, כי רבים מהנוסעים היו שכורים מיין בשעת האסון. באותו הערב ערכו בהאניה משתה גדול, ואחרי הסעודה חלקו יין שאמפאניה לכל המלחים. בהמשתה השתתפו גם רב-החובל וכמה אופיצרים שתו לשכרה. המלח קליין עסק בעבודתו על ספון האניה, ופתאם נגש אליו נוסע אחד והראה לו באצבע את תל-הקרח הקרוב. ואחרי שנוכח, כי התל הביא שואה על האניה, ובראותו כי השומרים העומדים על המשמר נרדמו – נתן את האות הראשון להצלה. כן מספרת מרת אסטור, כי בעת שנהגה עם אשת המיליונר ווירניר את סירת-ההצלה, ראו עשרה מלחים שכורים הצפים על פני המים, וכשנסו להצילם מתו מיד.
האניה „מאק קיי ביניט“ מצאה בים ס"ד גויות של מתים במקום האסון, ואפשר להכירם על פי סמניהם. כן מצאו מנהלי אניה זו כמה טבועים אחרים והשליכום שוב המימה, מחמת שאיי אפשר עוד להכירם. כן ראו הנוסעים באניות אחרות שברי „טיטאניק“ וגופות מתים צפים על פני המים. בכל בתי-התפלה של הכנסיות השונות בניו-יורק נערכות בכ"ב לח"ז אזכרה לנשמות המתים בשעת האסון.
הקומיסיה המיוחדת של הסינאט בניו-יורק מוסיפה לדרוש ולחקור את העדים ע"ד הנהגת פקידי „טיטאניק“ בשעת האסון. נוסע אחד מאירלנד מספר, כי קפץ המימה ונסה להכנס לאיזו סירות-הצלה, אולם המלחים דחו אותו כמה פעמים המימה עד שמשוהו שתי נערות אירלאנדיות מן המים והעלוהו להסירה שלהן. כן נתברר, כי הצלת הנוסעים של המחלקה השלישית החלה רק אחרי שנתמלאו כבר כמה סירות-הצלה מוצלים מבני שתי המחלקות הראשונות. בעת שהסירות האחרונות הורדו כבר המימה, עמדו עוד כמה נשים וילדים מהמחלקה השלישית וצעקו בבכי בקול גדול, ואיש לא השגיח בהם. גם באזורי-הצלה הורגש מחסור גדול, ורבים נשארו בלי אזורים. מלח אחד מספר, כי ראה עשרה נוסעים מהמחלקה השלישית, שהתאמצו לחדור לסירה מלאה נשים, ואופיציר אחד המית מהם ששה ביריה. ובצד אחד השליכו איזו נוסעים המימה אופיצירים אחרים שבקשו למנוע אותם מרדת לסירה אחת.
גם הבית-התחתון בלונדון עסק בחקירת האסון. נשיא לשכת-המסחר בוקסטון השיב על האינטירפילאציה בדבר האסון בדברים קרים שעוררו התרגזות, ובתוך כך אספה לשכת-המסחר ועידה כדי למצוא את הסבות העיקריות של האסון ולחקור אם נעשתה ההצלה כהוגן. כן הוחלט לקרוא ועידה אינטירנאציונאלית כדי להיטב את אמצעי-ההגנה של האניות. ביחוד מורגש הצורך לתקן את סירות-ההצלה, שלא נשתנו זה כ"ה שנים, למרות אמצעי המיחניקה שהוטבו הרבה במשך הזמן הזה. במקרה אסון מתהפכות רוב הסירות ע"י הגלים, בטרם שתבא איזה אניה להכניס אליה את המוצלים. ועל כן מציעים להנהיג בהסירות מכונות-תנועה של בינזין, כדי שתוכלנו להמשיך את דרכן בים עד פגען באיזו אניה או עד החוף הקרוב. החקירה הוכיחה, כי סירות-ההצלה של „טיטאניק“ נמצאו במצב מעציב מאד בשעת האסון. לא רק מספרן לא היה מספיק כלל, אלא גם לא הצליחו כלל לתעודתן.
"הזמן", שנה שניה, מס' 81, 25 באפריל 1912, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
במסלה הסורית: האניה יוצאת מטריאסט בכל יום ראשון בשבוע בשעה הראשונה אחרי הצהרים ובאה לאלכסנדריה ביום ו' בשעה ½3 אחרי הצהרים. מאלכסנדריה יוצאים ביום ג' בשעה 5 אחרי הצהרים ובאים ליפו ביום ה' בשעה 7 בבוקר, לחיפה בשעה ½1 בלילה.
מחיר הנסיעה (אחרי נכיון ההנחה הנתנת לנוסעים על ידי לשכתנו): ליפו – לנוסעים במחלקה III (על מכסה האניה, בלי מטה ומזון) – 38 כתרים (Kronen); במחלקה II – 210.60 פרנק בצירוף המזון; במחלקה I – 303.60 פרנק בצירוף המזון. לחיפה – במחלקה III – 39 כתרים.
במסלה המהירה: יוצאים מטריאסט ביום ו' בשעה הראשונה אחרי הצהרים ובאים לאלכסנדריה ביום ב' בשעה 2 אחה"צ. מאלכסנדריה יוצאים ביום ג' בשעה 5 אחה"צ ובאים ליפו ביום ה' בשעה 7 בבוקר, לחיפה – בשעה ½1 בלילה.
מחיר הנסיעה: ליפו במחלקה IV (על מכסה האניה, בלי מטה ומזון) – 45.50 כתר. במחלקה III (עם מטה) ומאלכסנדריה במחלקה II במסלה הסורית (בלי מטה) – 82 כתר. מזון עד אלכסנדריה – 11.50 כתר. במחלקה III ומאלכסנדריה II סור. (כל הנסיעה עם מטה) – 100.30 כתר. מזון – 25.70 כתר. במחלקה II – 295.60 פרנק בצירוף המזון. במחלקה I – 426.60 פרנק בצירוף המזון.
לחיפה: במחלקה IV – 47 כתר; במחלקה III – 84 כתר; במחלקה III ומאלכסנדריה II סור. – 107 כתר. מזון 43 כתר.
לכל נוסע יש הרשות לקחת אתו צרורות חפצים: במחלקה I עד 100 קילוגרם, במחלקה II – עד 60 קילוגרם, במחלקה ג' וד' – 30 קילוגרם.
מחיר כרטיסי ירידה לחוף יפו 3 כתרים לאיש (עם צרורות חפציו). הנחות לנסיעה נתנות רק לנוסעים הבאים ללשכת המודיעים לא יאוחר מיומים לפני הפלגת הספינות.
המהגרים המשתמשים במחלקה III של המסלה הסורית או במחלקה IV של המסלה המהירה מקבלים גם הנחה של 50% למסע הפשוט במחלקה השלישית של מסילת-הברזל הדרומית מוינה לטריאסט. מחיר הכרטיס המוזל – 11.75 כתר.
הסכום המינימאלי הנחוץ למהגר להוצאות הנסיעה מווינה ליפו מלבד המזון הוא במסלה הסורית (משך הנסיעה באניה – אחד עשר יום) – 52.75 כתר. במסלת החפזון (7 ימים) – 60.25 כתר. הנוסע שאין בידו תעודת-מסע משר הפלך צריך לשלם מלבד זה ביפו קנס עשרה פרנק.
מלבד לשכת המודיעין בווינה מספיקות ידיעות והנחות לנסיעה לשכת המרכז הציוני בברלין (Zion. Zentralsureau, Berlin W. 15, Saechsische str. 9) ולשכת המהגרים היהודים בטריאסט: (judisches Auswanderesbureau, Triest, Via del monte 1).
בכבוד רב ובברכת התחיה
לשכת המודיעין לעניני ארץ-ישראל בווינה.
"העולם", שנה שביעית, מס' 2, 28 בינואר 1913, עמ' 13. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
דגלי חברת הלויד האוסטרי, 1910 לערך. המקור: ויקישיתוף
מהלך אניות הלויד האוסטרי.
לפני משך זמן הודענו על דבר השנוי שבא במהלך האניות של חברת "Oesterreichischer Lloyd" שבמקום המהלך הישר יפו – פורט-סעיד עשתה החברה את מרכזה בבירות, וכל אניה היוצאת מיפו היתה צריכה לבוא מקודם לבירות ומשמה לנמל-סעיד. הדבר הזה הכביד והאריך את הנסיעה באניות אלו על הנוסעים לאירופה וכן על הבאים מהתם להבא, כי בעוד שהאניות הללו בעצמן עשו את דרכן מטרייסט לאלכסנדריה בשלשה ימים, ארכה הנסיעה מאלכסנדריה ליפו ארבעה ימים, כלומר מפורט-סעיד ליפו, דרך של י"ב שעות, נסעו במשך שלשה ימים, בשביל שהאניות הקיפו על בירות ומשמה ליפו.
בעתו עוררנו בהמוריה על הדבר הזה המוזר מצד עצמו, והמעציב בנוגע להתפתחותה של פלשתינה שזה עושה אותה לטפלה לסוריה.
כן עוררנו שזה מביא נזק למשלוח החבילות, קולי פוסטל, של הפוסטה האוסטרית. חבילות אלו נשלחות על פי החוק רק על ידי אניות אוסטריות, ובהיות שאלו עוברות מקודם על בירות טרם בואן לפורט-סעיד, הרי מאריכות החבילות הללו בדרך ובאות לאירופה באחור זמן.
כעת מודיעים לנו מהנהלת החברה כי השנוי הזה יחזור ויבטל, ומתחלת נובמבר תתחילינה שוב האניות לעשות את המהלך הישר יפו – פורט-סעיד.
מהלך האניות יהיה מעתה, לאמר מתחלת נובמבר, על פי הסדר הזה:
מיפו לאלכסנדריה תצא האניה בכל יום שני שעה 4 אחה"צ. תגיע לאלכסנדריה ביום הרביעי, בבקר.
מאלכסנדריה תצא ספינת מרוץ ביום החמישי 3 אחה"צ, תגיע לטרייסט ביום הראשון 4 אחה"צ.
ספינת סוריה הולכת מאלכסנדריה ביום השבת, תגיע לטרייסט ביום החמישי.
מטרייסט ליפו תצא ספינת מרוץ ביום השישי 1 אחה"צ. תגיע לאלכסנדריה ביום השני 2 אחה"צ ותצא מאלכסנדריה ביום השלישי 5 אחה"צ ותגיע ליפו ביום החמישי 7 בבקר, ותלך בערב לחיפה ותגיע שם בחצות הלילה.
ספינת סוריה תצא מטרייסט ביום הראשון 1 אחה"צ ותגיע לאלכסנדריה ביום הששי 1/3 3 אחה"צ.
עוד תקון חשוב עשתה החברה בקבעה מהלך ישר מחיפה ליפו מבלי להקיף על בירות, ותצא מחיפה ביום הראשון בערב.
כן ממשיכה החברה את התקון הנכבד שהנהיגה באניותיה להמציא מאכלות כשרים להנוסעים במדרגה הראשונה והשניה קונסירבים כשרים הבאים בתבות מיוחדות חתומות, ונעשים בהכשר רב ע"י אחינו היראים בפפד"מ תחת השגחת הרב ר' שלמה זלמן ברייער נ"י. הקונסירבים מכילים כל מיני בשר ותבשיל, ירקות ופירות, בהתאמה עם כל המינים העולים על שלחן עשירים ובעלי נסיון מעידים, כי הם ממלאים באופן היתר טוב הדרישות היותר גדולות. ולמען הסר כל חשש בעניני כשרות, יש בכל ספינה יורה חדשה של נחשת שלא תשמש לשום דבר מלבד להחם את הקונסירבים הבאים חתומים בחותמות מקוריים מפפד"מ, ויעלו כמו שהם על שלחן האורחים.
הנוסעים במחלקה שלישית אינם משלמים בעד אכילה בכ"ז יוכלו להשיג גם הם מהמאכלים האלה, בתור מקבלים פרטיים.
קערות, כפות, ומזלגות, יכינו למו האורחים בעצמם, כדי למנוע דאגה יתרה על הפרטים הדורשים השגחה, והשרות והנקיון של הכלים ימולאו ברצון איש ואיש שישגיח לעצמו לצאת מכל חשש ספק בנוגע להדחת ותערובת כלים.
ההנחות הנתונות לעוברים ושבים לא"י במחלקות ב' ג' ד' ולהנוסעים בספינות מרוץ רק במחלקות ג' ד' ונתונות גם להלאה לנוסעים שיש להם כרטיסים מהפקידות האמשטרדמית בירושלם.
"מוריה", שנה רביעית, מס' 242, 4 בנובמבר 1912, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הספינה Fram וצות המשלחת בצאתם מברגן, 1893. המקור: ויקישיתוף
מכתבי סופרינו.
[…]
כריסטיאניא (בירת נארוועגיא). הבשורה הראשונה ע"ד שוב נאנסען התיר לווארדע באנית שיירת דזעקסאן האנגלי „ווינדווארד“ באה בתלגרמה למכה"ע הנארוועגי „אפֿטענפאסטסען“ בעצם יום שוב נאנסען בשעה הרביעית לפנות ערב מאת סופרו של מכה"ע הזה היושב בעיר החוף ההיא. הבשורה הזאת שבאה פתאם עשתה פה רושם גדלו, ותהום כל העיר לקראתה, והמונים רבים נהרו לפני בתי מערכת מכה"ע ויבלעו כל עלה מיוחד שיצא מבית המערכת כבכורה בטרם קיץ, ועגזעמפלארים לאלפים ממכה"ע הזה נמכרו ע"י בית המערכת מבלי הנתן לנושאיהם להתרחק הלאה.
רבים הטילו בספק את אמתת הבשורה ע"ד שוב נאנסען, כי עוד לא נמח מעל זכרונם דבר התלגרמה שבאה לפני חמשת ירחים, ביום 1 (13) אפריל ע"ד שוב נאנסען לסיביר החדשה, אשר לפי השערתנו כעת דבר נמנע הוא. אולם אחרי עבור שתי שעות תתאשר דבר הבשורה, כי בשעה 6 לפנות ערב קבלה אשת נאנסען תלגרמה מאת בעלה המודיע אותה כי שב בשלום מדרכו והוא שבע רצון ממסעו. אז לבשה כל העיר מעטה שמחה ודגלי תפארה התנוססו על כל בתיה. בכל חוצות קריה, בבתי המשתה ובבתי הועד ובכל אספה נשמע אך על דבר שוב נאנסען וארחת מרעיו אשר נסעו עמו. עד חצי הלילה עמדו המונים רבים מסביב לבתי מערכת מכה"ע ויקבלו כל בשורה על אדות נאנסען בתרועת „הידד!“. רבים מן ההמון באו אל בית הורי אשת נאנסען, הפרופיסור הישיש סארס ואשתו, לברך אותם ברכת מז"ט לשוב חתנם הנכבד. שם כבר אספו לאספה כל קרובי נאנסען ואוהביו.
הבית היה עדוי תפארת ירקרק חרוץ ודגלי תפארה התנוססו עליו. לשמחת המשפחה אין קץ. ממחרת היום בבוקר השכם נסעה אשת נאנסען עם בתה היחידה, נערה בת שמונה שנים לקראת האורח החביב. נאנסען נסע מווארדע ביום ב' לשבוע העבר. אנכי לא אכתוב בזה על אדות תוצאות מסע ארחת נאנסען משני טעמים, האחד, כי הידיעות ההן תבואנה בל"ס בתלגרמות למכה"ע הכוללים וגם אל בית מערכתכם עוד בטרם יגיעכם מכתבי זה, והשני, כי הידיעות הכי נכבדות עודן כמוסות עם התיר והוא ממאן לגלות כל דבר בטרם יודיעהו בראשונה את חברת חוקרי גלילות הארץ אשר באנגליא, כי כן הבטיח אותה בטרם יצא לדרכו, ואך למכ"ע אחד באנגליא שלח תלגרמה בת אלפים מלים. אולם זאת אעשה במכתבי זה: אבאר לפני הקוראים את דבר המסע ואזכירם את קורות הרעיון הזה ואת סדר צאתו לפעולות.
פריטיוף ננסן על רקע חרטומה של "פראם", 1894. המקור: ויקישיתוף
כנודע התעורר חפץ המסע הזה בלב נאנסען לרגלי ההשערה, כי יש זרם בים ההולך מים בערינג ועובר בין הציר הצפוני ובין ארץ פֿראנץ-יוסף מצפון והוא הולך ומתרחב אח"כ בין שפיצבערגען וגרענלאנד. עפ"י ההשערה הזאת, שנוסדה על מקרה שבר אניה אמיריקאנית אשר נשברה אצל איי סיביריא החדשה ושבריה נמצאו אחרי שלש שנים על חפי גרענלאנד לפאת דרומית-מזרחית, חשב נאנסען לתת לאניתו מהלכים אלה: מחפי נארוועגיא מצפון תלך האניה ארח ישר לים בעהרינג ושם תחכה עד אשר יטהרו מי הים מן הקרח, ובבוא המועד הנכון תרד האניה אל איי סיביריא החדשה ומשם תלך הלוך וקרוב אל מול הציר הצפוני עד כמה שתוכל לשוט במים עד אשר יקיפוה גלדי קרח מסביב וסגרו בעדה את הדרך. אז תחדל מכונת הקיטור אשר באניה מהניע אותה, ועמדה האניה בתוך רגבי הקרח אשר יקיפוה כחומה מבלי מוש ממקומה, ואולם מעמד האניה יהיה איתן בים הקרח הזה רק למראית עין, ובאמת היא תלך הלוך ועבור את גלילות הציר יחד עם רגבי הקרח בתוך זרם הים הנ"ל ואחרי עבור זמן מה אשר לא יגבל מראש תשוב האניה פתאם לבוא אל ים טהור מרגבי קרח ועברה על יד ארץ פֿראנץ-יוסף מצפון ובאה אל חפי גרענלאנד. והנה יען כי הסבה הראשית לאי-הצלחת התרים שקדמו את נאנסען במסעם בגלילות הציר הצפוני היתה לפי מחשבת נאנסען רוע בנין אניותיהם אשר לא יכלו להחזיק מעמד בקרב רגבי הקרח, ע"כ היתה ראשית מעשי נאנסען להכין למסעו אניה מיוחדת אשר תבנה למטרה זו ובאופן אשר לא תשבר בין הררי הקרח הנורא.
האניה אשר נבנתה בעד נאנסען ואשר הוא בעצמו היה המנצח על עושי המלאכה ויפקח על הגזרה ועל הבניה נקראה בשם „פראם“ ומלאכתה נעשתה עפ"י שלשת הכללים הראשים האלה: 1) תבניתה תהיה עשויה באופן אשר רגבי הקרח לא יוכלו ללחצה מזה ומזה ולהעיק על קירותיה; 2) הבנין יהיה חזק לבל תצטרך האניה לתקון בדקה ימים רבים; 3) כי יהיה כה מחסה טוב מפני הקור החזק. עפ"י שלשת התנאים האלה נעשתה מלאכת האניה פראם וזה מעשיה: ארך האניה הוא אך 125 רגל ואולם רחבה הוא במדתה באופן אשר תבניתה דומה לתבנית מכסה השבלול, זאת אומרת כי קירות האניה מזה ומזה משופעים הם יותר מדי, באופן אשר בבוא רגבי קרח אליהם ולחצו עליהם לא תלחץ האניה בתוכם אבל הרגבים ישמטו מאליהם למטה והרימו את האניה למעלה וישבה לה על פני רגבי הקרח. מלבד מכונת הקיטור נעשו לאניה שלשת תרנים אשר בעזרתם הלכה האניה בכל עת נשוב רוח אל מחוץ חפץ הנוסעים. ואולם עפ"י רוב הלכה האניה בדרכה בעזרת הקיטור. ביתר שאת השגיח נאנסען על מבנה חדרי המושב וחדרי המשכב לנוסעים באניה, כי יהיו מחסה טוב מפני הקור החזק. קירות חדרי האניה נעשו מששה שדרות מיני חומר שונים: 1) שדרה אחת של עצי גופר, עוביה 6 אצבעות, 2) שדרה אחת של גזרי עץ אלון, 3) שדרת שער צבי ואיל עם חומר גוטאפערקא, 4) עוד שדרה אחת של גזרי עצי אלון, 5) חלל ממולא באויר, 6) צפוי עץ יפה מעשי צעצועים. והקיר הפנימי הוא בעל שתי שדרות עצים ובתוכם שדרה אחת גוטאפערקא. רצפת החדרים עשויה משלשה שדרות, האחת של גזרי עצי אלון עבים שלש אצבעות, השנית של עצי גופר עבה שש אצבעות והשלישית של עץ ארן עבה ½1 אצבע. צידה לדרך, צרכי אוכל נפש, פחם להסקה ונפט למאור הכינו בעד האורחה לזמן אלפים יום. באורחה זו נמנו שנים עשר איש והם:
1) הד"ר פֿריטיאף נאנסען, ראש האורחה, יליד כריסטיאניא. בעודנו נער הצטיין בכשרון רב לרוץ בעזרת סנדלים מסומרים על פני רגבי הקרח אשר בים ולהתחרות עם רעיו במרוץ זה ולנצחם. ומאד מאד אהב את הטיול בדרך רחוקה בתור תיר. גם עשה לו שם בגבורי הציד ויצטיין ביריה בקני רובים לקלע אל השערה מבלי החטיא. הוא גמר חק למודים בבית האוניווערזיטאֶט ויצא משם מוכתר בתואר ד"ר לחכמת למודי השפות וידיעות הטבע, ואח"כ נשא משך שנים אחדות על שכמו משרת מנהל בית המוזעאום בבערגען. לפני שמונה שנים קנה לו שם תפארת בעולם המדע בעברו בפעם הראשונה לארך כל ארץ גרענלאנד ממזרח ועד ים. כעת הוא בן שלשים וחמש שנה.
2) אָטטאָ סווערדרופ נושא משרת רב החובל באניה „פראם“ והוא היה העוזר הראשי אשר לנאנסען במסעו בעברו דרך גרענלאנד ויתר אותה לארכה. „בלי אָטטאָ, הגיד נאנסען, לא הרהבתי עוז בנפשי לצאת למסעי בגלילות הציר הצפוני“. אָטטאָ גמר חק למודים בבית ספר בינוני ויעמוד בנסיון בלמודי רב חובל ומשנת השבע עשרה לימי חייו הוא נושא משמרת פקודה באניות.
3) הלייטינאנט פֿרידריך יאהאנסען, בן עשרים ותשע שנים, אחד המומחים הנפלאים במרוץ על גבי הקרח בסנדלים מסומרים בכל ארץ נארוועגיא, נשא משרת פקיד בחיל צבא, גם למד זמן מה במחלקת למודי דת ודין בבית האוניווערזיטאֶט, ולפני צאתו למסעו היה ממונה בבית פקידות השוטרים. בקרב אנשי האורחה נמנה בתור גבור ציד, חובל ומודד.
4) סקאטט האנסען, בן עשרים ושבע שנים, גמר חק למודים בבית הספר למלחי הצבא ובשנת 1889 נשא משרת פקיד בצבא האניות. בקרב הארחה נמנה בתור צופה הליכות הכוכבים ושנוי מזג האויר.
5) אנטון אמונדסען, המנהל הראשי למכונת הקיטור אשר באניה פראם, בן ארבעים ושלש שנה, נושא משרת מנהל מכונות קיטור באניות הצבא זה עשרים וחמש שנה.
6) לארס פעטערסען עוזר למנהל המכונה, יליד שוועדען, בן שלשים וחמש שנה, והוא נודע לגבור אמיץ כח, ראש וראשון בגבורי הנאבקים בכל ארץ נארוועגיא.
7) בערנארד נארדאל בן שלשים ושש שנה, מנהל מכונת האיליקטרון באניה „פראם“, נשא עד כה משרת פקודה בצבא אניות, והוא נודע לאוהבים לצאת בשיירא בתוך תיר.
8) פעטער הענדריקסען, בן ל"ו שנה, בן דיג, ובעודנו נער כבר הראה תשוקתו העזה לעבור ארחות ימים ויעבור את ים הקרח לארכו ולרחבו. בשנת 1888 נשברה אניתו בדרך והוא נמלט על רגבי הקרח ויעבור ברגל אל הארץ החדשה.
9) תיאודור יאקאבסען, ממונה על הכלכלה באניה „פראם“, בן ארבעים ואחת שנה, משנת י"ט לימי חייו הוא נושא משרת פקיד חובלים באניות ויעבור ארחות ימים בכל התבל וגם עבד עבודה בתור פועל בארץ זעלאנד החדשה וגם נשא משמרת פקודה בתור מורה דרך לצידי התנינים הגדולים בים הקרח. בשנת 1891–1892 היה מורה דרך לאנית הנסיך הבורבאני במסעו לארץ החדשה ולשפיצבערגען.
10) יובאר מאנסטאד, בן ארבעים שנה, גבור ציד לדובים, יודע מלאכת חרש וחושב אשר למד בלי עזרת מורים, וגם זכה לקבל פה תעודת מונופולין על המצאה חדשה שהמציא לבנות אניות משוט מקופלות.
11) אדאלף יעל, בן שלשים וחמש שנה, נושא משרת חובל באניות משנת 16 לימי חייו.
12) רופא הארחה הענריך בלעססינג בן שלשים שנה, גמר חק למודים במחלקת הרפואה באוניבווערזיטאֶט פה שני ירחים לפני צאת האניה „פראם“ לדרכה ויספח אל הארחה בתור איש אוהבת את המסע בתור תיר.
הארחה יצא לדרכה מכריסטיאניא ביום 12 (24) יוני שנת 1893. ביום 21 יולי בשעה 5 בבקר עזבה האניה את הקצה האחרון מחוף נארוועגיא ותפלס נתיבה מווארדע להאבאראווא ותבוא שמה ביום 29 לחדש בצהרים, ומשם הרחיקה ללכת ביום 3 לירח אוגוסט בשעה ½11 בלילה. למן העת ההיא היה גורל הארחה כמוס ונעלם מאתנו עד עבור עליה שלש שנים ועשרת ימים, עד שוב נאנסען כיום הזה לווארדע. שאר הפרטים הנודעים כעת על אדות שוב נאנסען הלום הלא כבר באו בתלגרמות, והידיעות הכמוסות עם התיר עוד לא בא עתן להגלות, ובל"ס תבואנה בקרב הימים לפני הקוראים אחרי אשר יגיע מועד הפרסום במכה"ע ללשונותם.
פ. וו.
"הצפירה" שנה עשרים ושלוש, מס' 183, 26 באוגוסט 1896, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
"הוהנצולרן", "קניגסברג" ו"שלייפנר", יולי 1907. המקור: ויקישיתוף
טלגרמות
25 יולי (7 אויגוסט) (ד' מנחם אב).
רעוועל. – בשעה 10, 25 רגעים נכנסו אניות הקיסרים „האָהענצאללערן“ ו„שטאנדרד“ לתוך הנמל.
בשעה ½8 נראו על פני אופק הים אניתו של קיסר אשכנז „האָהענצאָללרן“, השטה תחת פקודת באודיססען. אחריה שטו: אנית המצפה במגן „פרינץ היינריך“, אנית המצפה „נימפהא“, אנית הבשורה „סלייפנער“ ושלש אניות תותחים. על האניה „האָהענצאָללערן“ התנופף דגל הקיסר. ציר צי אשכנז הברון שימעלמאן יצא לקדם את פני הקיסר ווילהעלם להאי נארגען. כאשר ראו מהאניה „האהענצאללרן“ את אנית קיסר רוסיא „שטאנדראד“ ודגל הקיסר מתנופף עליה צוה קיסר אשכנז להרעים לכבודה מתותחי אניתו 31 פעם. האניה „האָהענצאללרן והאניות המלוות אותה התקשטו בדגלים, בתוכם גם דגלי רוסיא, וכאשר קבל הוד קיסר רוסיא את הידיעה כי האניה „האהענצאללרן מתקרבת אל החוף יצא לקראת הקיסר ווילהעלם בלוית האניות למסע הקיסר „סוויעטליאנא“ וכוכב הציר ושש אניות-תותח. גם אניות רוסיא התקשטו בדגלים, בתוכם גם בדגלי אשכנז. אחרי כן צוה הקיסר לברך את קיסר אשכנז ביריה מתותחים שהרעימו לכבודו 33 פעם והאניה „האהענצאללרן“ ענתה ביריה של 33 פעם גם היא. על האניה „האהענצאללרן“ נגנו את השיר הלאומי הרוסי ועל האניה „שטאנדארד“ – את האשכנזי.
אז שלח הקיסר את הקפיטאן ממדרגה השניה צ'אגין שנמנה לעמוד על יד קיסר אשכנז ואת הקפיטאן ממדרגה השניה פאויליס, מי שהיה ציר צי רוסיא בברלין, שנמנה לעמוד על יד הנסיך פרידריך היינריך להאניה „האהענצאללרן“ להזמין את קיסר אשכנז להאניה „שטאנדארד“. הקיסר ווילהעלם יצא בלוית שני פקידי הצבא הרוסים והפמליא שלו להאניה „שטאנדארד“ ואדוננו הקיסר פגש את אורחו הרם והנעל על יד מדרגת האניה.
אחר כך כוננה האניה „שטאנדארד“ שהתנוססו על דגלי שני הקיסרים את דרכה לרעוועל בלוית האניות: „האהענצאללרן“, „פרינץ היינריך“, „נימפהא“, „סלייפנער“ ו„כוכב הציר“, כאשר נקרבה האניה „שטאנדארד“ עם שני הקיסרים אל האסכדרה, הנצבת על יד החוף ירו 14 אניות המלחמה וחמש עשרה אניות התותח מתותחיהן 21 פעם, ואנשיהם קראו בקול עז „עורה“ קיסר אשכנז נתן את ברכתו שלום לכל אניה ואניה. אז השליכו האניה שטאנדארד“ והאניות המלוות אותה עוגן. „שטאנדארד“ לקחה לה מקום על יד „האָהענצאללרן.
הקיסר ווילהעלם היה לבוש בבגדי השרד של האדמירלים הרוסים ופתיל אנדריי על חזהו וקיסר רוסיא – בלבוש אדמירל ואות הכבוד „הנשר השחור“ עליו. כאשר באו האניות אל הנמל שב תיכף קיסר אשכנז להאניה „האָהענצאללרן“ וקיסר רוסיא הלך לבקרו גם הוא. עוד בבוקר השכם הפליגו אניות-קטור רבות מקושטות בכל פאר והדר, עם אלפי נוסעים לקראת הקיסר ווילהעלם. בשעה 1/6 3 באו שני הקיסרים לאנית המצפה „מינין“ לראות בחנוכי אניות העסקדרה, שארכו עד שעה 6.
"המליץ" שנה ארבעים ושתים, מס' 166, 8 באוגוסט 1902, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
(ההתיחסות לנודדים יהודים באניות ה„קאנאדיאן פאסיפיק“). בה„וויענער אלמאנאך“ מספר אחד הסופרים, שנסע בימים האלה לקנדה, ע"ד מחזה של התעוללות ביהודים הנודדים, שהוא היה עד ראיה לו. הנודדים היהודים עמדו להתפלל באחד מימי השבת באחד התאים והתעטפו בטליתים. ואז באו המלחים ועוד חיילים אנגלים שנסעו באניה והתעטפו באלונטיות וחקו את תנועות היהודים המתפללים ולעגו להם.
המקרה הזה היה באנית „רוטהעניא“ של חברת האניות ה„קאנאדיאן פַאַסיפיק“. בכלל, מעיר הסופר, לקויה מאד הדיסציפלינה באניה זו.
הנוסעים היהודים יוכלו להשיב על ההתקלסות הזאת ברגשותיהם הדתיים ע"ז שימנעו לנסוע באניות האלו של ה„קאנאדיאן פּאַסיפיק“.
"הצפירה", שנה ארבעים, מס' 80, 21 באפריל 1914, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
– חזיון טבעי נפלא מאד הנקרא בלשון החכמים בשם זועת הים (זעעבעבען), היוצאת מתוך הרי געש שבתהום רבה, נראה לעיני הנוסעים באניה האמעריקאנית „העספאר“. האניה נסעה ממימי יאפאן לסאן-פראנציסקו ובהרחקה מגדות הים ביאפאן לערך שטח 75 פרסאות התחולל פתאם רעש על הים והאניה השלכה הצדה בתקף הזעזועים. כרגע אח"כ פרצו שטף גלים כבירים ויעברו על פני האניה, אך בלי הטביע אותה. לדברת רב החובל עמדה אז האניה מעל להר-געש אשר בתוך הים. המים היו רותחים כ"כ עד כי העטרן אשר על חבלי האניה נמוג. בעת ההיא עלו גם אדים מלאי גפרית מן הים הנרעש כסיר נפוח. אנשי האניה נמלטו ויחבאו אל התאים וישבו שם חמש שעות עד אשר עבר הרעש. לפי ההשערה יש קשר ויחס טבעי אל רעש הים הזה עם רעש הארץ ביאפאן בחדש אקטאבר לשנה העברה.
"הצפירה", שנה תשע עשרה, מס' 44, 3 במרץ 1892, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מכה"ע „קיובליאנין“ מספר לקוראיו: ביום 14 ספטמבר בבקר בנסוע אנית הקיטור „אלגא“ מקיוב לקרעמענטשוג לא נראה בין הנוסעים אף יהודי אחד. הדבר הזה היה לפלא בעיני הנוסעים ורבים מהם פנו אל רב החובל כי יפתור למו את החידה הזאת. „המיניסטר שעל עניני המשפטים נוסע“ ענה רב החובל בקצרה. אחרי כן נגלה הדבר כי שני יהודים נסעו באחד התאים ממדרגה השניה וברזשישטעשעוו עלו אל החוף בזהירות יתירה לבלי תשורם עין. לאחרונה נמצאה החידה כי מאת הרב לעדת קיוב היתה שומה כי יהודים לא יסעו באניה הזאת, יען כי הקול יצא שהמיניסטר יסע בה לדרכו ולמען הראותו כי רק מתי מספר מבני ישראל נוסעים לקיוב לערוב שם מערבם אסר הרב מקיוב על היהודים לנסוע באנית „אלגא“ ביום הזה.
על דבר הדבה הזאת אשר ברא סופר ה„קיובליאנין“ מלבו הדפיס הרב מקיוב מכתב למכה"ע „זאריא“ גליון 186 ובו כתוב לאמר:
במכה"ע קיובליאנין גליון 205 נדפסה ידיעה כי מאתי היתה נסבה אשר היהודים לא נסעו ביום 4 ספטמבר באנית הקיטור אשר בה נסע המנהל את המיניסטריום לעניני המשפטים מקיוב לקרעמענשטוג. הידיעה הזאת היה בדויה ואין לה כל יסוד.
הרב לעדת קיוב י. צוקקערמאנן.
"היום", מס' 191, 7 באוקטובר 1886, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
המשלחת האוסטרו-הונגרית לקוטב הצפוני. המקור: ויקישיתוף
עסטרייך
וויען כ"ו אלול תרל"ד לפ"ק. עירנו הומיה היא מקצה ותשואות מלאה מהדלוג-רב אשר הביא בשורה טובה למלכותנו, ממציאת ארץ-חדשה. הן נודע כי עוד בשנת 1872 שלחה ממלכתנו מלאכות (עקספעדיציאן) לים הקרח הקוטב הצפוני לתור שמה ולחקור אולי יש מבוא למצוא ארץ-תושבת, והנה האנשים אשר ירדו שמה באניות הם וראשיהם ומלחיהם, לא השמיעו קולם מאז ועד עתה, ורבים חשבו כי נאבדו דרך והם ואניותיהם מצאו קבריהם במקום לא עבר בו איש. והנה זה ימים הביא הדלוג-רב ממקום „ווארדעא“ אשר בנארוועגען הודעה מהעקספעדיציאן הנ"ל כי יבואו בעוד ימים אחדים בשלום ווינה, ובשורה מוצאת בפיהם כי מצאו ארץ חדשה אחר אשר ירדו באניות על ים הקרח (אייז-מעער) עד המעלה (גראד) שמונים ושלש בקוטב הצפוני (נארד-פאל) וסגר עליהם הקרח והכפור (איינגעפרארען) סביב סביב ירחים רבים, ואח"כ ברוב תחבולות צלחה להם לעבור ולתור, ויגעו ומצאו!
הארץ החדשה הזאת תקרא בשם הוד מלכנו „פראנץ-יאזעפס-לאנד“ יען מטעמו נשלחה העקספעדיצאן הצפונית וצלחה בידה למצוא. המנהלים הראשים של העקספעדיציאן הלזו המה „פאיער“ גם „ווייפרעכט“ ועמם רופא מפורסם אחד הממונה על האניות שמו „קעפעס“ והמה הודיעו מאשר עבר עליהם ימי משך נסיעתם באניות על הכפור והקרח ואיך חייהם היו תלואים להם מנגד, וחרפו נפשם בצינים ופחים ולא אמרו נואש עד אשר באו למטרתם. מטעם ממלכתנו נועד למענם יום גיל וכבוד ויקר לעטרם ביום ביאתם הנה. ובבואם נשמע חדשות, אשר לא שערנו, מעולם החדש. מציאה יקרה היא והעקספעדיציאן אומרת בגאוה וגודל לבב „אני מצאתיה“ וכן ירשם בעט ברזל לדור דור בספר דברי הימים להממלכות.
יע"ג.
"עברי אנכי", שנה עשירית, מס' 25, 11 בספטמבר 1874, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
רומא. – ממידי מודיעים, כי בשבוע העבר באו שמה שלש אניות איטלקות תחת פקודת ארנאָן. בהן נמצא פקיד-הרשות מתימן וגם פלוגת צבא טורקית תחת פקודת שר גדוד שנמסר למשמעת ארנאן. תיכף בבואן שמה הוריד ארנאן עפ"י בקשת הפקידים המקומיים פלוגת צבא עם שלשה תותחים בשביל למנוע את השודדים שנקבצו אז יחדו מלברוח. שודדי הים התנפלו על ארבע סירות איטלקיות אבל הוכו אחור. מהשודדים נפל רב. מהאיטלקים נפלו חלל שני מלחים. הרשות המקומית בקשה את ארנאן להאריך את הזמן (5 ימים) שהגביל למסירת השודדים בידו. ארנאן הסכים לזה אבל בתנאי שמלבד הסגר השודדים שהסתתרו במקום שקשה מאד להגיע אליו על שפת הים, ישלמו לו עוד התושבים 15,000 פראנק לטובת משפחות המלחים המומתים וכאשר מאנו לקבל את התנאי הזה צוה ארנאן לירות בהכפר, מבלי לגעת בצבא טורקיה, ורק אחלה היריה מהרו פקידי הרשות להסכים לתנאיו של ארנאן והוא האריך את הזמן למסירת השודדים בידו עד יום 29 אקטאבר.
* * *
יום 30 אקטאבר (12 נאוועמבר) (י"ב מרחשון)
[…]
רומא. – בדבר שאלת שודדי הים בים סוף נעשתה בין ממשלת טורקיא ואיטליא פשרה כזו: כל אניות השודדים אשר על יד האי מידי תהרסנה או תמסרנה למפקד האניה האיטלקית „ארנאנע“. ממשלת טורקיה מתחיבת ליסר קשה את השודדים שהם נתיניה. את השודדים שהראה עליהם מפקד „ארנאנע“ ילידי המושבה האיטלקית עטרירעא תסגיר ממשלת טורקיה במאסאווא במשך שני חדשים. בעתיד ירדפו את השודדים בעזמה יותר רבה. ומשפחותיהם של שני המלחים שנפלו במלחמה על האי מידי תשלם ממשלת תורקיה 15,000 פראנק. לנתיני איטליה שסבלו היזק בהמושבה עריטרעא נקצב סכום של 19,600 טאלער. לאניות התרן, הבאות מעריטרעא תתן ממשלת טורקיה מעתה זכיות כאותן שתשתמשנה בהן האניות של הממלכות הידידות ביותר.
לרגלי הפשרה הזאת צותה ממשלת איטליה למפקד האניה „ארנאנע“ לקנות ביחד עם הרשות המקומית תחבולות להוציא את תנאי הפשרה לפעולות, ובאשר ימלאו אחריהם אז תשובנה האניה „ארנאנע“ ויתר האניות ביחד עם אניות השודדים שתפשו למאססאווא.
* * *
יום 14 (27 נאוועמבר) (כ"ז מרחשון)
[…]
קונסטנטינופול. – […] לרגלי העובדא, כי אניות התותח שנשלחו לים סוף להלחם עם שודדי הים לא יכלו לזוז ממקום עמדתן בהדרדנילים והאניה „אידרה מאסהוססע“ נשברה על יד חופי סוריה ולא עצרה כח ללכת הלאה צוה השער העליון על שר הים לתקן חיש את בדקי האניות ולהכשירן לתעודתן ושתהיינה מזוינות היטב ונכונות להפליג הימה, כי ממשלת טורקיה התחיבה לאיטליא לפנות את הים-סוף משודדי-הים כליל.
קונסטנטינופול 26 אקט (8 נאוועמ'). הצי תוגרי הנמצא בים האדום (ים סוף) הוא קצר אונים משים קץ למעשי השודדים בים. אל המיניסטריום של צבאות הים נשלחה פקודה לזיין ולשלוח אל הים האדום עד ארבע אניות מלחמה.
קונסטנטינופול 29 אקט' (11 נאוועמ'). ציר ממשלת יון ברומי קבל פקודה מאת ממשלת תוגרמה לפשר את הסכסוך עם איטליא בדבר שודדי הים. ממשלת איטליא דורשת, כי יכירו זכות דגל הצי האיטלקי בים תוגרמה.
רומי 4 (17) נאוועמבר. מחודיידא מודיעים, כי לשר הצי האיטלקי ארגון נמסר כסף תשלומי הנזק בעד משפחות המלחים שנרצחו בידי שודדי הים האדום. אניות השודדים נהרסו. גם קבל ארגון דמי תשלומי הנזק אשר הסבו שודדי הים במעשי החמס שעשו באי דאלאק ובעד המסים אשר לקחו בחזקה מן האניות שבאו מעריטרעא. ארגון שב עם הצי למאססוא.
קונסטנטינופול 13 (26) נאוועמבער. ממשלת תוגרמה נתנה צו לשר של ים, להיות אניות מוכנות ועומדות תמיד כנגד שודדי הים האדום, יען כי הממשלת תוגרמא קבלה עליה בפני ממשלת איטליא לנקות את הים האדום מן השודדים.
קונסטנטינופול 28 נאוועמבר (11 דצממבר). עפ"י עצת הממונה על המבצרים בתימן, עבדולא-פחא, מיסדת תוגרמא נמל בין באב-על-מענדעס ובין קונפידק, למען הפריע בעד שודדי הים האדום מעשה חמס ושוד במקומות ההם.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 
