אנית קיטור היותר גדולה עד כה – 1887

חדשות שונות.

בעשרים לירח הזה תכלה מלאכת בנין אניות קטור היותר גדולה מכל האניות אשר נבנו עד כה, על הוצאות ממשלת בריטניא נבנתה האניה הזאת בפארטסמיטה היא אנית מגן (פאנצער שיף) מכוסה בברזל עשת בעובי ששה עשר עד עשרים צאלל, ותעצר כח לשאת משא אחד עשר אלף תשע מאות וארבעים טאן. למכונותיה כח שנים עשר אלף סוסים, ולכן תוכל לרוץ ששה עשר קנאטען וחצי לשעה. עליה יובאו ארבעה כלי תותח היותר גדולים אשר משקל כל כדור אשר ישליכו מפיהם עולה לחצי טאן. למען הצית אש בכלי תותח האלה דרוש מאתים וחמשים פפונד אבק שריפה לכל פעם.


"חבצלת", שנה שבע עשרה, מס' 41, 16 בספטמבר 1887, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניה טעונה גרעיני קאפפע נשברה לרסיסים – 1886

חדשות שונות.

[…]

אנית הקטור „אדא ווהייט“ נטבעה במצולות ים בלכתה מריא דע יאניירא לנוא יארק, וזאת הנסיבה אשר הסבה באבדן האניה הזאת, היא היתה טעונה שנים עשר אלף שקים מלאים גרעיני קאפפע, ויהי בקרבה ליאמאיקא עמדה רוח סערה ותרומם גלי הים מעל להאניה ויבא מעט מים בהאניה פנימה והשקים העליונים רוטבו וינופחו גרעיני הקאפפע ויקרעו השקים והגרע[י]נים נפזרו וימלאו את המכונות השואבות מים ויסתמום ויעמלו החובלים לשוא להוציא המים מהאניה, וירוטבו כל השקים והגרעינים נופחו ועלו כשמרים והאניה נשברה לרסיסים ותרד במצולות היא וכל הסחורה אשר בה לבד חובליה אשר הצליחו להציל נפשם.


"חבצלת", שנה שש עשרה, מס' 48, 3 בספטמבר 1886, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הפלגת הקיסר אל הים הבאלטי – 1907

טלגרמות.

פטרבורג. הוד הקיסר יצא מפטרהוף אל הים הבאלטי להתראות עם הקיסר ווילהלם. בשעה 9 בבקר ישבו הקיסר והקיסרית באנית המלכות „אלכסנדריה“, שהתרומם עליה דגל הקיסר, ונסעו אל הנמל המאלי-קרונשטאדטי, שבאה לשם מפטרבורג אנית מיניסטר הים „ניבה“. הקיסר עבר אל אנית-הקיטור פטרהוף, אשר פנתה אל האניה „שטאנדארט“. כאשר עלה הקיסר אל המכסה הרימו אל האניה דגלו של הקיסר בנמל נשמעו אחרי הפגישה קריאות „עורה“ ושירת ההמנון הלאומיי, ככלות השעה העשתי-עשרה ירדה הקיסרית לצלצלי מקהלת המנגנים אל האניה „פטרהוף“, ותסע בה אל האניה אלכסנדריה. בעלותה על הגשר הקטן נפרדה הקיסרית עוד הפעם בברכה מאת הקיסר והאנשים אשר נסעו אתו, ואחרי כן הורם על „אלכסנדריה“ אות, כי הקיסרית מברכת במסע צולח, ועל „שטאנדארט“ נראה אות: „אני מודה“. „אלכסנדריה“ עם דגל הקיסרית הלכה לפטרהוף. את הקיסר מלווים במסעו על פני הים: מיניסטר החצר ונכסי המלכות – בארון פרידיריקס, מיניסטר החיצון – איזבולסקי, חבר למיניסטריום-הים בויסטרים, ההופמארשאל גראף בינקינדורף, שר לשכת-הסופרים של מיניסטריום החצר, הגינירל-מאיור מוסולוב, ועוד.


"הזמן", שנה  חמישית, מס' 158, 4 באוגוסט 1907, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

האניה הבריטאנית "גרעעקא" הצילה שני אנשים – 1874

חדשות שונות

[…]

האניה הבריטאנית הנקראת „גרעעקע“ היא האניה אשר זה לא כביר צלחה לה להציל ארבע מאות איש מאנית „אורופא“ אשר נשברה בלב ים, – האניה הנז' הצילה עוד שני אנשים אשר נמצאו באנית משוט שבעה ימים ושבעה לילות מבלי בא אוכל ומשקה אל  פיהם. ובראותם כי לא יוכלו להציל עוד את נפשם חדלו מחתור את אניתם ושכבו בקרקע האניה וצפו להרגע אשר יגועו, פתאום שמעו מרחוק רעש גלגלי אנית „גרעעקע“ הנז' וקראו לעזרתה בשארית כחם, רב החובל חתר בכל עוז לבא עם האניה אל המקום אשר משם הגיע אליו הקול קורא, וצלחה לו למצוא את שני האנשים המתאבקים עם המות והעלם אל האניה וירפאם ויתן להם מתת כסף והשיבם לנויארק עיר מושבם.


"הלבנון", שנה אחת עשרה, מס' 14, 17 בנובמבר 1874, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הודעת האנגלים ע"ד הקרב עם "גרייף" – 1916

מסביב למלחמה.

הודעת האנגלים ע"ד הקרב עם „גרייף“.

לפי"ד „רייטר“ מודיעה האדמירליציה האנגלית, כי בכ"ט פברואר פרץ קרב בין אנית-המרוץ העוזרת הגרמנית „גרייף“, אשר שט בתור אנית-מסחר נורווגית, ובין אנית-המרוץ האנגלית „אלקאנטארה“. הקרב הזה הביא לידי אבדן שתי האניות. האניה הגרמנית אבדה בעקב כדורי התותחים וה„אלקאנטארה“ (בעלת 15,850 טון) על ידי טורפידה שנזרקה בה. חמשה אופיצרים ו-115 איש מאנשי ה„גרייף“ נלקחו בשבי. האנגלים אבדו חמשה אופיצרים ו-69 איש. צריך להטעים, כי האויב ירה בכל העת למרות הצבעים הנורווגים שהיו מצוירים על האניה. הידיעה הזאת מתפרסמת עתה, מפני שמן הידיעה האלחוטית הגרמנית מתברר, שלהאויב נודע, כי „גרייף“ שרצתה לחקות את מעשיה של „המאעווע“ נהרסה בטרם הספיקה לעבור דרך שורת המשמר שלנו.

לזה מעירה הסוכנות של „וואלף“: מובן מאליו, שהאניה „גרייף“, אם גם השתמשה קודם במרמת-מלחמה המותרת, הרימה בשעת התחלת הקרב את הדגל הגרמני.

הקרב בין סיירות הסוחר החמושות RMS Alcantara ו-SMS Grief; המקור: ויקישיתוף

להלן מודיעה סוכנות „רייטר“ מום הכ"ה מארץ: מן הפרטים של הקרב בים הצפוני בכ"ט פברואר נראה, כי הקרב היה נמרץ מאד. אונית-האויב היתה מזוינת הרבה יותר מ„הגרייף“. האניה האנגלית ניזוקה קשה, אבל בכל זאת נראה היה, שהיא תצא כמנצחת, אפס, היא נפגעה בטורפידה. שתי האניות המטירו כדורים אחת על רעותה עד שנהרסו לגמרי. מקודם נטבע[ה] „גרייף“ ואח"כ ה„אלקאנטארה“. תיכף מהרו למקום הקרב אניות-מחבלות אנגליות אשר הצילו את הטובעים. כפי שמודיעים, הטביעו המחבלות גם תת-מימית גרמנית אחת. הגרמנים שנלקחו בשבי הובאו לעדינבורג. אחד מהם מת ונקבר בכבוד-צבא.

הערתה של סוכנות „וואלף“: כפי שמודיעים לנו ממקור נאמן, אינה נכונה כלל הידיעה בדבר הטבעת תת-מימית גרמנית.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתיים, מס' 73, 28 במרץ 1916, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פעולתן של התת-מימיות – 1916

מסביב למלחמה.

פעולתן של התת-מימיות.

לפי"ד ה„מאטען“ הוֹדיעה אנית הדוֹאר „לייסעסטערשיר“, שבאה בכ"ה לח"ז למארסיליה, כי ביוֹם הרביעי לשבוּע שעבר קבל טלגרמת-זיקוקין שמסרה, כי  אנית-הקיטור האנגלית „מיננעאפּוֹליס“ טוֹרפּדה ע"י תּתּ-מימית של האוֹיב ונטבעה. ה„לייסעסטערשיר“ מהרה לעזרה, אבל אֵחרה את המוֹעד.

ה„מיננעאפּוֹליס“ הכילָה, לפי הרשימה של „ללוֹיד“ 13,543 טוֹן. ע"ד גוֹרלָם של אנשי האניה לא נוֹדע עוֹד.

העתּוֹן הנוֹרווגי „אפֿטענפאָסטען“ מוֹדיע מפאריז: בכ"ד מאֶרץ טוֹרפּדו אנית-הקיטוֹר האנגלית „קעלוואונבאנק“ והאניה הנוֹרווגית „גאנניק“. ב„קעלוואונבאנק“ פגעוּ ראשוֹנה שתּי טוֹרפּידוֹת. היא נטבעה מהר. איש אחד אבד. „קאנניק“ נמצאה לא-רחוֹק משם. היא שמעה את קוֹל המַפץ. כעבוֹר זמַן קצר אח"כ נזרקה טוֹרפּידה ב„קאנניק“. המַלָחִים, שבהם היוּ י"ג נוֹרווגים, ששה שוודים, שני פוֹרטיגיזים, דני אחד וספרדי אחד, ניצוֹלוּ. סירוֹת ההצלָה הוֹבאוּ אל הנמל הפנימי של האוור.

מלוֹנדוֹן מוֹדיעים מן הכ"ה לח"ז: האניה האנגלית „סאליביא“, בעלת 3,352 טוֹן, הטבעה. הנוֹסעים והמַלָחים ניצוֹלוּ.

אנית-הקיטור „סוסעקס“ הוּבאה בבוֹקר לבולוֹן. על האניה הזאת נמצאוּ שלושים נוֹסעים אמריקנים. כוּלָם ניצוֹלוּ.

אנית-הקיטוֹר האנגלית „סאליסבורי“ טוֹרפּדה. הנוֹסעים והמַלָחים ניצוֹלוּ.

„ללוֹיד“ מוֹדיע: על גלי הים האטלנטי נשאת בלי תרנים האניה הנוֹרווגית „סוואלאנד“, המכילָה 2,376 טוֹן.

ה„האמבוּרג. נאכֿר.“ מוֹדיעים מהאאג: מאת חוּגי בעלי האניוֹת הלוֹנדוֹנים מוֹֹדיעים: האניה היאפוֹנית „סעניו מארו“ (בעלת 4,340 טוֹן), ששטה מפֿילדלפֿיה (כנראה, טעוּנה מכשירי-מלחמה) לוולאדיבוֹסטוֹק, אבדה בים התּיכוֹן. כמוֹ כן אבדוּ האניוֹת האנגליוֹת „לוררינה“ ו„עמיליא“. על האניה „הוראציו“, שעליה נמצאוּ 10,000 חביוֹת נפֿט, פרצה בערה. האניה אבדה.

אנית-הקיטוֹר האנגלית „סענייברידג'“ הטבעה. מַלָחי האניה ניצוֹלוּ.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתים, מס' 73, 28 במרץ 1916, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסירי מלכות ברחו מהאניה "תמר" – 1885

Troopshiptamar
מובלת הגייסות אה"מ "תמר" בנמל מלטה, 1882. המקור: ויקישיתוף

חדשות שונות.

[…]

בעשירי לירח החולף עברה אנית המלחמה הבריטית תמר על חוף מאלטא. היא באה מאוסטרליא ועליה רבים מאסירי המלוכה אשר שולחו משם לבריטניא לבתי האסור השונים. ויהי בהשליך רב החובל את עגון האניה, ומאנשי העיר עלו עליה למכור מזון ומשקה, קנו האסירים יין וישתו לשכרה, ויקפצו הימה לשוט ולהמלט היבשה, מהם אחזו סכינים בידם ויפחידו בהם את חובלי האניה אשר שטו ורדפו אחריהם, בכל זאת נתפשו אחדים מהם עוד בהיותם בים, ויתרם בעלות היבשה ויובאו אל האניה, שמה הקימו שאון גדול וישברו דלתות וחלוני החדרים, ובעמל רב מאד הצליח לחובלי האניה לאסרם בכבלי ברזל ולהביאם אל אחד החדרים.


"חבצלת", שנה חמש עשרה, מס' 26, 16 באפריל 1885, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית הקטור "אלכסנדר III" שקעה בקרקע – 1901

טלגרמות:

יום 25 אפריל (8 מאי) (יט איר).

[…]

ניז'ני-נאווגאראד. – אנית הקטור הגדולה לנוסעים של זארובין „אלכסנדר III“ יצאה ממקום מהלך הנהר התמידי ותבוא אל החוף ששטפוהו המים ותשקע בקרקע. האניה נזוקה. להורידה מהחוף יהי' קשה. להנוסעים לא קרה כל אסון. חברת האניות „נעדעז'דא“ תשתמש עוד באניות-קטור שכבר בלו מזקן וסכנה מרחפת על ראש הנוסע בהן. ע"פ פקודת המפקחים מטעם הרשות על מהלך האניות תתכונן מועצה שתבקר את האניות ההן.


"המליץ", שנה ארבעים ואחת, מס' 91, 9 במאי 1901, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון האניה "ראפידאן" – 1899

תלגרמות של הצפירה

(מאת האגינטורא הרוסית וממקורים שונים).

לונדון 28 אקטאבר (9 נאוועמבר). ע"ד אסון האניה „ראפידאן“ מודיעים כעת את פרטי המקרה. אנית-הצבא הזאת יצאה מהחוף מירסיי בלילה מיום ד'  ליום ה' לשבוע העבר. וביום ו', בשוטה על פני התעלה, עמד עליה נחשול איום שבים ויאנסה לשוב ליורפולה. בקרבת הוליהאד הוכתה האניה ע"י גל כביר מאד וְעֶבְרָה האחד הורם עד לגובה גדול ועברה השני שקע מאד, ואז נדחפו הסוסים אשר על המכסה מצד אל צד והרבה מהם הומתו ע"י המדחפה ויתרם נפצעו פצעים אנושים ויהיו המלחים אנוסים להמיתם ולהשליכם הימה. אסון בנפש אדם לא היה, אך אחד מעברי האניה נרצץ, וע"כ הושבה האניה אל בית מלאכת האניות (דאָק) אשר בבירקנהיד לתקן את בדקה.

[…]


"הצפירה", שנה עשרים ושש, מס' 237, 10 בנובמבר 1899, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ביקור ראשי עדת ישראל באנית האדמיראל – 1907

ירושלים

ביום החמישי לשבוע העבר, עזב השר, קאנטר אדמיראל י. פֿאָן ציעגלער את ירושלם, וילך ליפו לשוב משם לדרכו, במסע מיוחד ממסה"ב נסע ליפֿו, ורבים מגדולי ופקידי ממשלתנו יר"ה וצירי הממשלות בעירנו, באו לבית הנתיבות  ללוותו על דרכו ויפרד מהם באהבה. –

כבוד גדול נחלה גם עדת ישראל מאת השר האדמיראל הזה, וזה הדבר: ביום שלפני נסיעתו מעירנו, שלח השר ציר ממשלת אוסטריא אונגריא יר"ה למו"מ הכוללים עסטריך אונגארן וגאליציען, להודיעם, כי נתכבדו ללוות את השר על דרכו. ולמחר בבוקר באו מו"מ הכוללים לבית הנתיבות, ומו"מ כולל אונגארן ובראשם הרב הגאון מוהרי"ח זאנענפעלד הי"ו, נסעו במסע השני ליפו למסור לו את תודתם וברכתם על דרכו, אחרי אשר הודיעו בט"ג מדבר נסיעתם להשר ציר ממשלת אוסטריא ביפו, ובבואם לבית הנתיבות כבר חכו לקראת בואם שוטרי הציר האוסטרי, והושיבום בעגלה מיוחדה ליסע משם ישר אל החוף ומשם אל אנית השר, באמרם, כי השר האדמיראל כבר מחכה לקראת בואם, ותיכף כשבאו אל האניה והודיעו את שמותיהם יצאו רבים משרי הצבא ופקידיה לקראתם, והוליכום בכבוד אל מקום בו יושב השר האדמיראל. באולם גדול ונאדר, קבל אותם בכבוד השר האדמיראל, ויושיבם על כסאות נהדרים וישוחח הרבה את כבוד הרב הגאון מוהריח"ז הנז' בידידות וכבוד, ואחר שבירך הרה"ג הנז' בשפת אשכנז צחה אותו ואת אדונו הקיסר פֿראנץ יאָזעף יר"ה, הגיש לו בשם עדת ישראל החוסים בצל ממשלת אוסטריא אונגריא, ברכת „ברוך הבא“ מעשה ידי ציר אומן מצויר בציוני מקוה"ק אשר בארץ וכתיבה נהדרה בשפתינו הקדושה, והשר האדמיראל קבל אותה מהם באהבה, באמרו: כי מתכבד ושמח הוא מאד מדבר בואם אליו, וכי יגיש את אות תודתם ואהבתם למלכם ולאדונם הקיסר יר"ה, ונתן צו לפקידיו להוליכם ולהראותם את כל מוצאי ומובאי האניה ומכשיריה המצוינים, ובתוכם הט"ג בלי חוטים, באמרו אליהם: כי אניתו זאת חדשה היא, ובהיום היא האניה היותר נאה ומצוינה בעולם, וכאשר יצאו מהאולם החוצה, השמיעו מנגני הצבא את מנגינותיהם לכבודם. ואחר שבקרו את האניה וכל אשר בה, נפרד מהם השר האדמיראל באהבה וכבוד גדול, ובפקודתו הוכנה עבורם אנית קיטור קטנה עם שנים מפקידיו, ועוד אניה קטנה עם שלשים אנשי צבא ללוותם על דרכם, וכאשר ירדו מהאניה, השמיעו עוד הפעם מנגני הצבא את מנגינותיהם בשיר האונגרי לכבודם. –

השר האדמיראל הנז', פקד בנדבותיו את כל המפעלים ובתי החסד בעירנו החוסים בצל ממשלת אוסטריא אונגאריא יר"ה, ויפקוד בתוכם גם את בתי החסד אשר לעדת ישראל החוסים בצל ממשלתו: לכולל אונגארן 200 פֿראנק; לכולל עסטרייך גאליציען 200 פֿראנק ולבתי מחסה 100 פֿראנק. –


"חבצלת", שנה שלושים ושבע, מס' 27, 26 באפריל 1907, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.