על חזית איטליה – 1 ביוני 1915

 המשחתת האוסטרו-הונגרית "טאטרא". המקור: ויקישיתוף

על חזית איטליה.

רומי. לפי הידיעות הרשמיות הנה תוצאותיהן של פעולות המלחמה במשך הימים האחרונים הן כאלו:

על גבולות טירול מתנהל קרב ארטילרי בהצלחה בשביל האיטלקים. מצודות האויב ניזוקו במדה גדולה, האיטלקים כבשו את אלא אחרי קרב נמרץ. אבדות האיטלקים – מצערות.

הדיריז'בלים האיטלקים עשו מעופים מוצלחים על פני הטריטוריה של האויב והסבו הריסות גדולות. האירופלנים האיטלקים פעלו גם הם בהצלחה, בהכריחם את המעופפים של האויב לרדת ארצה.

האניה האיטלקית מוקשנית-הנגד „צפירה“, בהכנסה לפתע פתאם לחוף בוזאָ, ירתה על הקסרקטין, הרסה את הנמלים והטביעה את הסירות שעמדו שם. הפורוטשיק האונגרי, שנמצא באותו החוף, הרים דגל לבן ונכנע להאיטלקים, במסרו להם את חרבו. שתי מוקשניות איטלקיות נלחמו עם שתי מוקשניות אוסטריות ושתי תת-מימיות, שאחת מהן נטבעה.

הידרופלן איטלקי השליך בומבות ממעל לסעבעניקו. הבומבות פגעו במוקשניות אחדות שעמדו באשד הנהר. על המעוף ירו, ואולם בכ"ז שב שלם ובריא.

המוקשנית האוסטרית „S. 80“, בקרבה אל תעלת פורטו-קארסינו, ניזוקה קשה מפני שירו בה מסוללות סמויות. נגד-המוקשנית, שפעלה יחד עם S. 80, סבלה גם היא קשה ובקשה לה מפלט אצל אנית-התיור „נאבארו“, אשר גם עליה ירו והיא אבדה הרבה מאנשיה.

נגד-מוקשנית איטלקית של 330 טון גלתה נגד-מוקשנית אוסטרית בשעת תיורה על הים. היא רדפה אחריה ועם זה התרחקה מפלוגת האניות, שאליה היתה שייכת. פתאם הופיעו ארבע אניות של האויב ששטו בלויתן של נגד-מוקשניות ואנית-המרוץ הקלה „הלגולאנד“. נגד-המוקשנית האיטלקית נסוגה, בנסותה להקים את החבור בינה ובין פלוגת האניות שלה, ואולם מפאת זה שניזוקו היורות שלה ע"י כדורי האויב, לא היתה לה היכולת לשוט ואחרי מלחמת-אומץ פקד מפקד האניה לפתוח את צהרי האניה למען הטביעה, כדי שלא תפול בידי האויב. אניות האויב, בראותן כי נגד-המוקשניות צוללה במים, לא חדלו בכ"ז לירות עליה. לפני רדתם הימה פקד המפקד לאנשי האניה להתנפל אל הים. אז הורידו האניות האוסטריות סירות למען הציל את האובדים. ואולם באותו הרגע הופיעה האסקדרה האיטלקית, והאויב באספו מהר את הסירות התרחק אל חופיו. האניות האיטלקיות דלקו אחריהן, הסבו נזקים קשים לנגד-המוקשנית האוסטרית מטיפוס „טאטרא“ ולאניות-המרוץ „הלגולאנד“.

ע"ד מספר הניצולים והטובעים יודיעו אחרי כן.


"הצפירה", שנה ארבעים ואחת, מס' 112, 1 ביוני 1915, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תרופה למחלת הים – 1886

חולי הים, 1841. ציור מאת Gabriel Shear Tregear. המקור: ויקישיתוף

חדשות שונות.

[…]

תרופה למחלת הים (זעעקראנקהייט). הפראפעסאר יעגער המציא בימים האחרונים בעד המלחים תרופה קלה ופשוטה למחלת הים, והיא, כי יחגרו על בטניהם מתחת למקום הקיבה אזורי שער (פילץ) רחבים טפח ולהרטיב אותם ביין שרף תמיד באופן שלא ייבשו בכל ימי לכת האניה בים. והנה התרופה הזאת נתקבלה בסבר פנים יפות והמלחים מביעים להממציא די תודות, ואולם כשאנחנו לעצמנו נדע בטח כי את האזור יחגרו תמיד מבלי הפתח, ואך בזאת יסיתנו לבנו בשפק אם היי"ש שינתן להם להרטיב את האזור מדי פעם בפעם יבוא אל תוכו ויקלט באזור או כי ימצא מקלט בקיבתם דרך בית הבליעה.


"הצפירה", שנה שלוש עשרה מס' 9, 10 במאי 1886, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון האניה "קוספטריק" – 1875

The_Cospatrick_-_The_Graphic_9_Jan._1875
"קוספטריק" (Cospatrick). המקור: ויקישיתוף

חדשות שונות.

[…]

אנית הקיטור* „קאספאטריק“ אשר עזבה את חוף בריטניא ביום השנים עשר לירח סעפטעמבער ללכת לאוסטראליען נשרפה ביום השבעה עשר לירח נאפעמבער בהיותה בים במעלה 37 לרוחב דרומי ובמעלה 12 מזרחי, ומכל הסך 476 אנשים אשר היו בתוכה ניצולו בעמל רב אך שלשה אנשים אשר סבלו ימים רבים תלאות רבות, ובבשר רעיהם המתים אשר נמצא אתם על האניה הקטנה אשר נמלטו עליה, החיו את נפשם, עדי פגעו בהאניה סצעפטער, ויובאו אליה.

ארבע מאות ועשרים איש מהאומללים היו עובדי אדמה ועושי במלאכה אשר נשלחו על הוצאות ממשלת בריטניא אל אוסטראליען למצא שמה חית ידם.

* * *

חדשות שונות.

[…]

משריפת הקאספאטריק יודיע מכ"ע טימעס בארוכה את אשר ספר האדון מאקדאנאלד המשנה לרב החובל מהאניה ההיא, א' מהשלשה אשר ניצולו ואשר הובאו לאנדאה. תוכן דבריו הוא, כי אחר אשר העירוהו משנתו בליל השמנה עשר לירח נאבעמבער, ויגידו לו כי אש אחזה בקצה האניה, מהר הוא אל אחורי האניה להטותה הצדה מהרוח הגדול אשר נשב למולה, שמה מצא גם את רב החובל. אך כל עמלם נשאר מעל. אניות ההצלה הקטנות אשר נתלו בראש האניה נשרפו באש. ובכל זאת לא אבה רב החובל לתת עוד הרשיום להוריד את האניות האחרות להציל את הנוסעים, כי אם עורר לב עוברי האניה לנסות עוד הפעם אולי יוכלו לכבות את האש. רבים מהנוסעים לא אבו לשמוע לקולו ויבאו בהאניות הקטנות אשר מאחורי האניה להמלט בם. אניה אחת אשר כשמנים איש באו לתוכה בהיותה עוד תלויה בחבלים נתקה מחבליה ותפול ברעש אל הים וכל האנשים אשר בתוכה נטבעו. באור הבקר ראיתי אניה אחת קטנה אשר לא נמלאה עוד אנשים כאניתי ואבוא לתוכה ואקח עוד אנשים אחדים עמי. ביום התשעה עשר אחר הצהרים נטבעה הקאספאטריק ואשר נשאר לפליטה מהאש ירד במצולות. בהאניות הקטנות אשר נמלטנו לא היה לנו אוכל ומים ולא חבלים ולא תורנים, ואך אל אשר היה הרוח הביאונו גלי הים. עד ליל הא' ועשרים נמצאנו כולנו יחד, ובלילה ההוא היה סער גדול ונורא ובהשכימי בבוקר לא ראיתי עוד את האניה השנית. ביום 22 סער הים וא' המלחים נפל אל הים ויטבע. אנחנו צמאנו מאד. אנשים אחדים אשר רוו צמאם במי הים מתו ואנחנו השלכנו גויותיהם אל הים. יום 23, אניתנו נמלאה מים ואנחנו נאלצנו לשאוב מים ממנה למען לא תטבע. ארבעה אנשים מתו ואנחנו מרעבוננו וצמאינו שתינו דמם. עד היום 27 נשארנו אך חמשה, שלשה נשתגעו מצמאונם עדי נגלתה האניה סלעפטער לעיננו וניצלנו.


"חבצלת", שנה חמישית, מס' 15, 22 בינואר 1875, עמ' 4; מס' 16, 29 בינואר 1875, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הערה: "קוספאטריק" הייתה אוניית מפרשים תלת־תורנית מלאת־מעטה (Blackwall frigate) ולא אוניית קיטור.

מטמון במצולות ים – 1886

תלגרמות של החברה הצפונית.

[…]

מטמון במצולות ים. – מה"ע “Courier des Londres„ מודיע את הדברים האלה: צוללים אנגלים אחדים ובראשם פקיד החיל סטיווענס הביאו לעיר לונדון תשעים אלף לטרא ש"ט, אשר העלו ממצולות ים בקרבת איי-קאנאר. המטמון הזה נמצא בעומק 153 רגל מתחת למים, במדור התחתון של אנית-הקטור „אלפונסו הי"ב“, אשר נופצה זה שנתים ימים אל הסלע הסובב את האי הגדול של האיים הקאנאריים, ותרד תהומות. חברת בעלי אחריות „ללאיד“ ערבה את האניה הזאת ותשלם לבעליה את נזקם במיטב כספה, ולכן שלחה עתה את הקאפיטאן סטיווענס, העוזר על ידה, לבקש את המטמון אשר צלל במים אדירים. האניה הובילה אתה מאה אלף לש"ט בעשרה ארונות-ברזל והצוללים העלו רק תשעה וילאו למצוא את העשירי, הכסף נמצא במדור התחתון, ולכן נאלצו להרוס את מכסה האניה ע"י הדינאמיט ותשעה ירחי עמל מנו להם ופעמים רבות שמו את נפשם בכף עד אשר הצליח חפצם בידם.


"היום", שנה ראשונה, מס' 63, 4 במאי 1886, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית האובליסק "קליאופטרה" – 1877

נטישת אנית האובליסק במפרץ ביסקאיה. המקור: ויקישיתוף

חדשות שונות

[…]

אנית הקיטור „אלנא“ אשר קיבלה להביא את העמוד הנפלא הנקרא „מחט קעלאפטארע“ מאלכסנדרי ללונדן, קרתה אסון מרוח סערה בעברה את הים ביסקיאי בין צרפת לספרד, וכמעט אבדה התוחלת להציל את עתיק ימים זה ממצולות ים, לולא אניית הקיטור „פיצמאריס“ אשר רבות עמלה להגיחו ממצולה ותביאהו לחוף „פערראל“ בשפאניא. הקאפיטאן מהאני המצלת יבקש שכר הרבה לפעולתו, ומשפטו הוגש לבית משפט האדמוראלין.

מושל מצרים הבטיח לממשלת אמעריקא לתת לה במתנה עמוד עתיק גבהו 70 רגל להעמידו בנויארק וסוחר אחד מנויארק התנדב לתת מאת אלף דאללאר להוצאת הבאתו.


"יהודה וירושלים", שנה ראשונה, מס' 19, 14 בדצמבר 1877, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מרד המלחים בספינה "לֶנִי" – 1875

חדשות שונות

[…]

על אמצע הים קרה זה לא כביר מקרה נורא. ביום 23 אקטאבר נסעה מאנטווערפען לנויארק האניה הבריטאנית „לענני“ ובראשה הקאפיטאן האטפעלד, ויהי ביום 31 אקטאבר כבואה קרוב להאי אלעראן התקשרו אנשי האניה נגד אדונם הקאפיטאן וישימו קץ לחייו ולחיי שני ראשי המלחים. אחד מהמלחים הנותרים בראותו כי כלתה עליהם הרעה וישליך אל הים שתי צלוחיות ידועות לעוברי הים ובתוכם מכתב בקשה לבוא לעזרתם כתוב בשפת צרפת ובריטאני. אחד מהמכתבים האלה הגיע צלחה אל  חוף צרפת וחיש מה נשלחה משם אניה לעזרתם, אשר הגיע אליהם ומצאה בתוך האניה „לענני“ רק חמשה אנשים וילד אחד. על ארבעה מהם יש חשד כי גם המה  נטלו חלק בהרצח הזה. להנוסעים הנותרים אשר כולם היו יונים צלחה להמלט ולנוס משמה. האניה הזאת יחד עם האנשים הנמצאים בה תמסר ביד פקידי ממשלת בריטאניען.


"הלבנון", שנה שתים עשרה, מס' 20, 29 בדצמבר 1875, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

[Lennie]

הקאפיטאן שנשתגע – 1874

חדשות שונות

[…]

(אסון בים) מכ"ע הבריטאנים מודיעים מאסון נורא אשר קרה לאניה בריטאנית אשר נסעה מלאנדאן לוואלפרייז, והוא אניה מלעווערפאל „היווער עדען“ המכילה בקרבה 500 טאן, יצאה מלאנדאן לנסוע לוואלפרייז, טעונה משא מסחורות שונות, וגם 150 טאן אבק שרפה (פולווער) היו בתוכה. כבואה תחת מעלת 17.28 רוחב הצפונית, עבר רוח רעה על רב החובל (קאפיטאן) להאניה, ויחל לאמר כי מוכן הנהו להאביד את האניה. נקל לנו לתאר בנפשינו את החרדה אשר נפלה על עוזר הקאפיטאן ויתר האנשים בשמעם את דברי המשוגע, אשר בפיו דבר וילך לבצע אמרתו ויבוא אל חדר שלו ובידו נר ויצת האניה, לא רחוק ממקום הנמצא האבק שרפה. רוח השגעון לא הרפה ממנו ויוסיף להשחית באחזו את הקנה רובה (רעוואילוויער) בידו, ויחל לירות על אנשי האניה, אמנם לא המית אף אחד מהם; עוזר הקאפיטאן השיג מאתו מכה בין עינו ברצותו לבוא אל מקום השרפה, ולאחד המלחים (מאטראזע) הכה בערפו בכידון (קינזאל) אשר בידו. לסוף עלה בידם לתפוש אותו ולאסרו בנחושתיים, עד כי לא יוכל עוד להנוע ממקומו, אח"כ התחילו לכבות האש, אבל כל תקותם עלתה בתהו, כי האש נתגברה מאד, ויהיו מוכרחים לצאת מהאניה ולבקש מפלט למו בהספינה הקטנה ולהמלט משם, בהרחיקם מהאניה נשמע לאזנם רעש גדול, והאניה נתהפכה וירדה במצולות תהום. אחרי עבור שעות אחדות פגשו באנית תורן ההולכת לשילדש, ויבאו אל תוכה, ואח"כ לקחו מקומם בהאניה אחרת אשר הלכה לבאגו, הקאפיטאן אף כי היה אסור בזיקים עלתה בידו לפתוח הנחושתים ולקפוץ בים ממעל דופן האניה, ויטבע במצולה.


"הלבנון", שנה עשירית, מס' 21, 7 בינואר 1874, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

רוח סועה על הים השחור – 1889

Ураган_на_море_Айвазовский.jpg
 "סערה בים" מאת איבַן אייבַזובסקי, 1850. המקור: ויקישיתוף

על ארץ רבה.

(חדשות שונות)

(רוח סועה על הים-השחור). על אדות הסער ורוח-סועה (אָרקאַן) שהיו לפני שבועות אחדים על ים שחור ויעש שמות נוראות, יודיעו זה עתה פרטי האסונות לאמר: בזעם ובשצף קצף סער הסער ביותר בין קאָסלוּ וקילעמלי, כי במרחק ט"ו קילאָמעטר טבעו בים ארבע אניות-תוֹרן ואניה תורקית אחת הממהרת לרוץ אורח (קוֹרוועטטע). אנית-תרן אחת שהכילה בקרבה שבע מאות טאָנן נשברה לרסיסים על החוף בהעראַקלעאַ, אשר באה שם לטעון פחמי-אבן. עוד אחרי הצהרים היה הסער חזק מאד, עד כי רב-החובל ראה לנכון להשליך כל העוֹגנים הימה, אבל לעת ערב הלך הסער הלוֹך וסעור ברעש חזק, עד כי נתקו ונקרעו לגזרים כל העבותים הקשורים להעוגנים, והאניה הושלכה לנוכח שפת הים. מפני החשך והאפלה שהיו בלילה ההוא, לא יכלו יושבי היבשה לבוא לעזרת האמללים. כאשר האיר השחר ראו מרחוק כי פקידי האניה על על התרן, ששם ישבו כל הלילה וילחמו נגד הסער; אז השליכו יושבי היבשה חבל-עב אליהם, וכל המלחים נצולו עד איש אחד, אבל הנצולים היו רפי-כח ואין אוֹנים, וכאשר הובאו אל החוף נפלו עיפים ויגעים ארצה ודעתם היתה מטורפת, והיו נאלצים להביאם לבית החולים. – במקומות אחדים על יד החוף בערו כל הלילה לפידים ועמודי-אש להציל את האניות על הים לבל תהיינה מטרה לאבני נגף ושני סלעים. בערב ההוא בשעה השביעית, ראו בהעראַקלעאַ מרחוק אור כהה של אניה אחת שהיתה עוד רחוקה מהלך רב, שבאה מקאסלוּ. כחצות לילה הודיע מלח אחד, אשר בשרו היה רטוב במים והיה עיף ויגע, כי האניה הזאת היא הקורוועטטע התורקית „Messereff„ וטבעה בים עם כל מלחיה וחובליה, כי אחרי האבקה את גלי הים השלכה ע"י הסער אל שן-סלע ותנפץ לרסיסים. מספר האנשים אשר ישבו בתוכה וירדו מצולות הוא כמאתים איש. מיד שלחו סירות-דוּגה להציל את הצפים על פני הים ולדיגום, ולא הצילו מהם רק י"ב מלחים. מלבד זה שברו בלילה ההוא עוד שלש אניות.


"הצפירה", שנה שש עשרה, מס' 242, 19 בנובמבר 1889, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

על הים – 23 ביוני 1904

דברי הימים

עַל הַיָּם.

שגגות שיצאו מלפני השליטים. – אניות מרוץ ואניות סוחר ומשא. – תכונת אנית המשא. – המין הנקרא אנית צבא. – מה מובילים באניות ההן? – תועלת כלי התותח. – דוגמה ממלחמת האנגלים עם הבורים. – ערבוביה מוכרחת. – מנהג היאפאנים בראשית המלחמה. – בטחון נפרז. – מה היתה השמירה אצל וולאדיבוסטוק? – הסטאטיסטיק ל אניות יאפאניות. – האם אפשר ליאפאנים להוסיף לקנות אניות? – במה תוכל יאפאן לבטוח? – המצב שנשתנה לרגל הרפיון. – זה לעומת זה: פורט-ארטור וּוולאדיבוסטוק.

תְּלוּנוֹת הָעָם הַיַאפַּאנִי. דברי האסונות והאבדות בים הרעישו באמת את לבות היאפאנים, ונכונה השמועה שבאה שלשום בתלגרמות, כי סערת דעת הקהל הולכת ומתחוללת בשצף קצף, ורבים תולים את הקולר בראש המצביא קאמימורא. אמנם לתלונות כאלה אין ערך קיים. בעידנא דריתחא הן עושות רשם, ואח"כ הן נשכחות ומשתקעות. בנוהג שבעולם, מצביא אשר לא יצליח הוא נתון לחרם ולגדופים, גם אם איננו נופל בכשרון ובעבודה מחברו המצליח. אבל אם יש פה אשם, הנה הוא תלוי בכל ההנהגה היאפאנית. השעה הראשונה שהיתה משחקת להם בראשית המלחמה בים, כנראה, יִשְׁנָה את חוש זריזותם ותנענעם בעריסה להרדם על הדפנים. ביחוד נראה הדבר הזה אצל וולאדיבוסטוק. החוגרים התהללו כמפתחים, וסגנון ההודעות היאפאניות היה כה עליז ונשא, עד כי אפשר היה לחשוב, כי וולאדיבוסטוק כבר נפלה, ורק שאלת הזמן היא, אם עתה, או לאחר איזה עדן קצר יבואו אליה. ועל הים שטו בין כה וכה אניות המשא היאפאניות שוט ונשא אנשי צבא וצרכי מלחמה וחומר לבנין, בלי לוית אניות מגן או אניות מצפה סוככות עליהן. קרוב לאמת, כי קלות דעת זו נזרקה ביאפאנים בשבועות האחרונים. כפי אשר אנו זוכרים את פרטי התכסיס מהתקופה הראשונה של המלחמה, היו תמיד המגנים הכבירים, אדירי איומה למין השריונים או למין אניות המרוץ, מלוים את הטראנספורטים. רגילים היינו לשמוע יום יום מהמקור הרשמי הרוסי ומהמקור הרשמי היאפאני, כי אצל גדות קוריאה נראו כך וכך אניות משא בלוית ספינות מגן. בתחלה היו אניות הצבא נוסעות, והיו גם מקלעות באחד המקומות את „רמוניהן“, ולפעמים לא התכוונו לידות כדורי מות במקום ההוא, כי אם לעשות בלטיהם וקסמיהם ולהסב את עיני הרוסים מן המקום אשר שמה פניהם מועדות, ותחת המסוה הזה אשר פרשו אניות הצבא, היו אניות המשא באות ומקריבות אל גדות הים גדודים גדודים של אנ"צ ממלאים אותן כגוב גובי „עם הצאצאים והצפיעות וכל שלטי הגבורים“. אנו זוכרים את הספורים המבהילים במה"ע האנגלים ע"ד מדרגת הצפיפה בתבות-השיט ההן. יש אשר האניה היתה מכילה עפ"י החק אלף איש, והיו מובילים בה אלפים, ותחת מאה סוסים – מאתים, ושבילי ברזל בעד המסלות ושקי שקי אורז ותלי תלין של כדורים ואבק המורה. שערו נא בנפשכם אניות כאלה טעונות מאד מאד נוסעות בלי לויה, בלי מגן וצנה, בים אשר מסביב לו יש צי אדיר רוסי אחד בפורט ארטור, ואחד מהעבר השני בוולאדיבוסטוק! הן 5 אניות המשא יחד הן כקליפות השום בפני אנית מרוץ אחת!

הַשַׁיָרוֹת הַמְצוּיוֹת. אמנם גם אניות המשא אשר בהן מובילים גדודי צבא „לא אלמנות הן“ מכלי תותח מהירי היריה, ומקני רובה, ומכלי חומר ובשעת הדחק יכולים לירות גם מאניות כאלה. אבל אינו דומה כלי תותח בשדה, בהערכו במצב מכוון לתעודתו, ובהיות אנשי צבא משמשים בו ופקידים מומחים משגיחים עליהם ומנצחים על המלאה – לכלי תותח אשר יובלו באניה טעונה משא כבד. באניה כזאת אין רוח להסתדרות אנה"צ בחק התכסיס שורות שורות „איש על מחנהו ואיש על דגלו“. ואמנם חק הוא, כי בהוביל האניות כלי תותח צריכים גם צבא רכב להיות שם. אך גזרה זו – אין רוב הצבור יכולים לעמוד בה. מכל המאמרים בעניני תכסיס נקל להוכח לדעת, כי אין מחנה הצבא מובל באניות מינים מינים נפרדים, אך הערבוביה היא לפעמים הכרח אשר לא יגונה, ולא רק בעת המלחמה ביאפאן נראה זאת, אך זאת היתה גם בעת מלחמת האנגלים באפריקא הדרומית, והאנגלים הלא עשירים הם וכבדים באניות מאין כמהם, ובכל זאת מעשים בכל יום היו, כי מקצת אנשי צבא הובלו באניה אחת, ומקצת המכשירים, הסוסים, הצידה וכו' הדרושים להם – באניה אחרת, ולפעמים בא המשלוח הראשון והמשלוח השני לא בא, ואז אי אפשר היה לסדר את המחנה כראוי במחוז החפץ ובמקום המועדה. לכן לא יצויר כי תוכל אנית משא להגן על עצמה אף אם יהיו בה אנשי צבא צפופים ומעורבים עם חומר רב ונשק וכלי משחית. אניות המלחמה העשויות לכך יכולת תמיד לדוש בעקבן אניות כאלה. זאת ידעו היאפאנים, ולכן היתה הובלת אנה"צ בתחילה עשויה בזהירות גדולה. אך בשבועות האחרונים זחה דעתם של היאפאנים עליהם לרגל המקרים, וישכחו כי יש צי בוולאדיבוסטוק, כי כל כך הרבו לדבר ע"ד וולאדיבוסטוק הסגורה, עד כי הם בנפשם החלו באמת להאמין שהיא סגורה, וישוטטו על הים הקוריאני כמו לטיול בעלמא, ולכן מצאתם הרעה הזאת, רעה גדולה אשר לא לבד תסב נזק עצום למחנה הצבא. כי גם הפכה את הרך הבטוחה לדרך מלאה חתחתים.

Harbor_of_port_arthur_(1904)
 נמל פורט-ארתור, 1904. המקור: ויקישיתוף

חֹסֶר מִשְׁמֶרֶת. ועוד בדרך אחר נכתם עון היאפאנים, כי לא נתנו לאניות המשא האלה סירות הצלה כדי הצרך. בתלגרמות נזכר המעשה אשר עשו מצביאי האניות הרוסים, כי נתנו זמן לאניות שעליהן התנפלו להכנע, או להציל את אנשיהן. יסוד הדבר הזה הוא בנמוסי ספני המלחמה. כשמתנפלת אנית צבא על אנית משא שהיא חושדת אותה בהובלת אנ"צ – אז עפ"י החק נותנת היא שעה קצרה לאנשי האניה המוקפת להציל את נפשם, ורק אחרי תום הזמן הזה תכונן. מהדין והחשבון ששלח האדמיראל סקרידלוב אל כבוד הקיר"ה הננו רואים, כי הרוסים שמרו את החק הזה לכלליו ופרטיו – ומדוע אפוא לא הצילו היאפאנים את נפשם? יען כי האניות יצאו מן החוף בלי סירות הצלה די הצרך. זה הוא עון פלילי, ולא דמיון הוא, כי אם דבר נכון מאד, שהאנשים אשר עסקו בזה צריכים לתן את הדין. כל מלחמה היא מלאה מתחלתה ועד סופה מסירת נפש; אין המצביא חס על חיי אנה"צ בשעת הדחק ובסכנה. אבל כמו שיש הרשות למצביאים לחתור אל מטרת תכסיסם, כן גם חובתם היא להמנע מכל סכנה במקום שאין צרך, מפני שאין זאת גבורה כי אם הפקרות.

יִתְרוֹן הַזְרִיזוּת. הדבר איננו, בכלל, ברור – מה עשה הצי של קאמימורא מראשית המלחמה ועד היום. הוא נגש פעם אחת אל וולאדיבוסטוק, וימטר שם איזה כדורים, ולא הרע למבצר, ויעתק משם לסביבות ויחן. רבים חשבו, כי הוא חונה שם למען עצור את הצי הוולאדיבוסטוקי מצאת, אבל הנסיון הראה, כי הוא לא ידע בצאתו ובבואו. אם לא היתה לו היכלת להקדיש מלחמה על וולאדיבוסטוק, אז היתה חובתו להתיאש לע"ע מן הקרב הזה, ותחת עמוד בלי מעשה, וכמו שהוברר כעת, גם בלי שמירה, וללוות את אניות המשא ההולכות מחופי הים של יאפאן אל חופי הים של קוריאה. אחרי כי גם זאת גם זאת לא עשה – יש הרשות באמת לא לתבוע את קאמימורא לדין או לכופו לאבד עצמו לדעת, כי אלה הם דברים שבדמיון ושאלות פרטיות וגזרות אכזריות, אך להעמיד לדין את כל ההנהגה אשר לא עשתה את חובתה. כי לוא לוו אניות הצבא את ספינות המשא, והצי הרוסי היה גובר עליהן – אז אין דין ואין תלונה, כי בכל מלחמה יגבר האחד ויכשל השני, והדבר תלוי בגבורה ובמקרה ובאלפי סבות מן החוץ. אבל אם אין עושים את המעשים הנחוצים אין מגינים במקום הדורש הגנה – אז אין פתחון פה להצטדק.

הָרוֹב הַמַכְרִיעַ. אך פה הגענו אל שאלה אחרת, והיא שאלת הכמות. ססוד הסודות וקץ הקצין הוא, כי אין ליאפאן אניות רבות. חוץ מפלוגת אניותיה אצל פורט-ארטור ומהפלוגה הקטנה ממנה אצל וולאדיבוסטוק – מה יש עוד ליאפאן? יש עוד, כפי שאנו רואים מרשימות האנציקלופדיא האנגלית, הנוסדות על הספירות מש' 1899, ספינות-תותח (קאַנאָנעבאָאָטע) וטורפידין ואניות צבא שלא נמנו בין אניות המלחמה בהן השתמשה יאפאן על נהר היאלו, ויש לשער כי הרבה מהאניות האלה סובבות עוד במקום ששם משתפך היאלו לתוך הים. גם יש אניות סוחר הרבה מאד מאד, יען כי בשנים האחרונות התפתח מסחר החוף של יאפאן. עפ"ז נראה, כי יאפאן יכולה לעמוד בפני צי רוסיא על הים הצהוב והקוריאני. אבל אין בכחה לעמוד בפני כל אניות המלחמה של רוסיא בים השחור ובים הבאלטי. והנה אשר לאניות החונות בים השחור (אצל סבסטופול) נודע כי יש מעצור גדול שאין לעבור עליו, והוא – מעבר הדארדאנילין. לפני שבועות אחדים יצא הקול, שתוגרמא הרשתה לרוסיה להעביר את אניותיה דרך הדארדאנילין. השמועה היתה קלוטה מן האויר האנגלי, ואולי בכונה הפיצוה האנגלים, למען ימהרו התוגרים להכחישה. מה"ע הרוסים אשר על אדותיהם אין ספק שהם חפצים לראות הכל בעין יפה ואשר בל"ס היו מקבלים בשורה כזאת בחדוה – לא נשמע דבר. אבל בנוגע להאסקדרא הבאלטית – הנה היא חפשית ויכולה לעבור, והרי זו רק שאלת הזמן. לפי מעמד הענינים כעת – לוא תבוא האסקדרא הבאלטית אל הימים ההם, אז לא יבצר ממנה להכריע שם את הכף לטובת רוסיא, כי ציי רוסיא ויאפאן אחרי כל הנצחונות הנם שקולים זה כנגד זה וכשיגיע אל הרוסים כח חדש אז יגברו, יען כי היאפאנים לא יוכלו להביא שמה עוד איזה כח. אמנם בירחים האחרונים קנו איזה אניות, אבל אלה הם דברים של מה בכך. אניות בודדות יש לקנות, אבל אסקדרא איננה נקנית מהר. זהו דבר דורש זמן רב וחנוך – וגם מיליארדים. דיה ליאפאן להפקיע את עצמה מעול הוצאותיה וכלכלת מחסוריה הקבועים והיוצאים מן הכלל. ואין להעלות על הדעת, כי היא תוכל עתה להרכב הרכבה חדשה אניות מקבילות זו אל זו ועולות לפלוגה מקובצת ערוכה-בכל. חוץ מזה יש עוד מכשול גדול מצד הממשלות. אלה הנוטות אחרי רוסיא הלא תמנענה מכל מראית עין של סיוע ליאפאן, אך גם העוינות את רוסיא לא תאבינה להכעיסה ואם מוכרים ליאפאן איזה אניה – עושים זאת בצנעה, ולמכור בצנעה אנית מגן אי אפשר מפני שאניות המגן אינן עומדות בשוק להמכר, אך הן נמנות בקבע ורשומות בכתב חיל הממשלות ויש למכור רק איזו אנית-צבא-כוי ספק צבא ספק ספינת סחורה, ואניות כאלה יש ליאפאן הרבה מאד, והמין הזה איננו יכול לעמוד בפני אניות מלחמה כנודע מכבר, וכמבורר עוד הפעם בנסיון ע"י  יציאת צי סקרידלוב ומעשיו.

אִבּוּד זְמַן. במה אפוא תוכל יאפאן לשים מבטחה? לא בכמות אניותיה, כי אם בגבורתה ובזריזותה. מי יכחד שהיאפאנים הם גבורים וזריזים? במאניפֿסט של הקיסר יר"ה נקרא האויב הזה בשם אויב עז. בפקודות היומיות של השר קורופאטקין נאמר, כי חלילה לזלזל באולת בכבוד האויב ובכחו, ולהפך חובה להוקירו כערכו ולנהוג עמו בנמוס ולהתאושש בפניו בעוז למען הכריעו. אבל אם אין להטיל ספק בזריזות היאפאנים מצד הים הצהוב, קו ספק גדול יש למתוח על זריזותם אצל וולאדיבוסטוק. כל התכסיס נוסד אך על הזריזות. לרוסים אין כל צרך להחיש מעשיהם – ולהפך: כל שהות מגדילה את כח רוסיא. אבל כל שהות מְרַפָּה את ידי היאפאנים ומשיבה את תקותם עשר מעלות אחורנית. על כן מעיינים ומדברים יודעי התכסיס הרבה בשאלה עד כמה תוכל פורט-ארטור להגן על עצמה. אין איש מבעלי הבטחון היותר גדול אשר יאמר כי לעולם חוסן פורט-ארטור. השאלה היא רק אם תוכל לעמוד ירחים אחדים – ואם תוכל לעמוד, אז הלא יבוא הצי הבאלטי, ולוא גם לא יתנפל על הציים היאפאנים החונים על  יד פורט-ארטור ועל יד וולאדיבוסטוק, אך ישוטט על הים הנה והנה והפסיק את החבור בין יאפאן ובין קוריאה, אז הנקל לו להציק מאד לחיל היאפאנים, באשר כי כל השפעת הצידה והנשק היא מיאפאן באניות.

עֹנֶשׁ הַרִפְיוֹן. זה הוא המצב לרגל הרפיון – באונס או ברצון – של הפלוגה היאפאנית אצל וולאדיבוסטוק. הפלוגה אשר אצל פורט-ארטור עבדה עבודה גדולה, אבל זו שאצל וולאדיבוסטוק אבדה את כל זמנה בלא-כלום. אבדת זמן זה היא אבדה שאין לה חליפין. הבר הזה חִזֵק עתה את מצב הרוסים על הים מן הצד הוולאדיבוסטוקי ששם נהפכו מן הנרדף אל הרודף. טוגו וקאמימורו הם באמת שני הפכים גמורים: הראשון עז ומתנפל ואיננו נח לרגע, והשני בטל ומחכה ועגון. הראשון הפיל חתיתו, והשני הוא כעת מן היראים והנחבאים אל הכלים. מה שבנה הראשון סתר השני…

נ.ס.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 133, 23 ביוני 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הבארון נתנאל רוטשילד בפטרבורג – 1898

חדשות.

בישראל – בארצנו. (הבארון רוטשילד בפטרבורג). ביום 5 (17) אוגוסט בשעה ½12 בצהרים הופיעה על יד החוף בפטרבורג בקרבת הגשר הניקולאיעווי על נהר הנעווא אנית קיטור קטנה ויפה ועליה מתנוסס דגל צי המלחמה של ממשלת אוסטריא, דגל בעל שלש ערוגות, שתים משני עבריו מצבע אדום בהיר ואחת באמצע מצבע לבן. לאניה שני תרנים וארובת עשן אחת. כבוא האניה נתנו לה אניות הצבא כבוד וגם היא השיבה כבוד. שם האניה היא „וועגליא“ ובה בא בעליה הבארון נתנאל רוטשילד מאוסטריא, הוא ובנו ושלשה קרובים. האניה נושאת דגל צי המלחמה האוסטרי בגלל אשר היא נחשבה אל צי המלכות אשר לקיסר אוסטריא. הבארון רוטשילד הוא איש גבה הגומה דק הבשר ואיננו הולך קוממיות וכל סמני יהירות אין בו. מתחת לאפיו שפם לא גדול וזקן עגול וקטן על לחיו. את הבאים לשחר את פניו לכבדם בשיח ושיג הוא משיב ריקם באמרו, כי הוא איננו איש יקר ערך ואיננו חפץ כי יושם אליו לב. באניה הבנויה ברוב פאר ויופי נמצאים 44 מלחים אחד מהם רב החובל וחמשה פקידים. מלבד המלחים, נמצאים באניה גם 11 משרתים וחמשה נוסעים. האניה באה לפטרבורג להתמהמה שם שבעת ימים ומשם יסע הבארון צרפתה. הבארון רוטשילד מבקר את רוסיא בפעם הראשונה בימי חייו.


"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 184, 26 באוגוסט 1898, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.