בוקארעשט מיום 9 מאיי מודיעים כי מהמבצר ווירין ועיר קלאפֿאט אשר משני עברי הנהר מרעישים מזל"ז בכדורי אש עוד מחצות יום אתמול, בקאלאפֿאט נהרסו משכנות הצבא (קאשרארען), בית המכס, ובית התפלה, בווידין התבערה נשקטה.
קישיניעוו 10 מאיי, אנית מאניטאר טורקי ירה כדורי אש במקום טעראפין, והרס שם את בית התפלה, כלי התותח שלנו ענו אותה באש, אנחנו אבדנו איש אחד ושנים נפצעו, גם שני סוסים נפלו. בבוקר יום 8 מאיי, סוללת המצור העומדת בבראילא הכבידה ידה על שלש אניות תורקיות ויסוגו אחור, ואחרי החליפו לשלוח כדורי אש מזל"ז נפצע מאתנו איש חיל אחד.
קישיניעוו 11 מאיי, אניה טורקית בעלת ג' תרנים נהרסה היום עד היסוד, בתגרת כלי התותח מאנשי חילנו, וצללה כולה בנהר. – טיפליס 10 מאיי, שר הצבא טערגוקאזאוו לקח עמדתו ביום 8 מאיי בעיר דיאדין בלי תגרת מלחמה, התושבים מקבלים את צבאותינו בפנים יפות.
וויען 12 מאיי, (תלגראמע מן בוקארעשט מיום 11 מאיי בלילה), אנית מאניטאר טורקי היותר גדולה נתקרבה בשעה 3 אחר הצהרים למול בראילא, ותעמוד אצל האי גהיאצעט לירות כדורי אש על העיר. בראשונה ענו אותה אנשי חילנו בכלי תותח הקלים מבלי להשיגה, ואולם אחרי כן החלו להמטיר עליה כדורי אש מן הסוללה משך שעה שלימה, עד כי שני גראנאטען הגיעו ליפול על הקלחת מן מכונת הקיטור ויפרצו בה פרץ, המכונה נהרסה ואש אחזה באוצר אבק השריפה אשר בתחתית האניה ותתפוצץ כולה לרסיסים, שני מאות אנשי החיל וכל אנשיה נטבעו, ורק חובל אחד נמלט מן ההפכה ותהי נפשו לשלל.
[…]
"הצפירה", שנה רביעית, מס' 18, 16 במאי 1877, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
– ראבין זאן דורינו.– לפני עשרים ושש שנים נאבדה אניה בריטאנית „פלוראנדיע“ במסעה מנעוו-ארלעאנס לקאליפארניע, הידיעה האחרונה אשר נשמע ממנה היתה בשנת 1849 מריא זיינארא, ומשם פרסה נסה הלאה לים השקט ונאבדה יחד עם אנשיה ועקבותיה לא נודעו עד אשר זה כשני ירחים ורוח סערה הטיל אניה אחת בריטאנית על אי שמם ובודד בים השקט הבלתי נודע עדנה. ומה מאד השתוממו האנשים במצאם על האי אנשי אייראפא, והפלא היותר גדולה כי דברו אנגלית וכאשר שאלו אותם: מי הם? מאין הם? ואיך באו הנה? השיבו: בריטאנים אנחנו, וזה לפני עשרים ושש שנים ורוח סערה הטיל אניתנו על האי הזה, ויקראו בשמותם לבית אבותם מי המה בענגלאנד. אנשי האניה בשובם ללאנדאן חקרו ודרשו בספרי הנוסעים באניות משנת 1849 וימצאו כי כנים הדברים וכי הם הם האנשים הנאבדים יחד עם האניה פלוראדיע.
"הלבנון", שנה שתים עשרה, מס' 10, 13 באוקטובר 1875, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לונדון 4 (16) נאוועמבר. על אנית הקיטור הפוסטית ההאמבורגית „פאטריא“ שנסעה מנויארק פרצה שרפה אתמול בשוטה על פני הים הצפוני בקרבת דאָוור, ומן הנמנע היה לכבות את הדליקה, יען כי האש אחזה בשמנים רבים המובלים באניה ההיא. רב החובל צוה להביא את כל הנוסעים לתוך הסירות הקטנות. פקידי האניה והמלחים עמדו על משמרתם באמונה ובסדרים נפלאים כאלו היתה השעה לא שעת סכנה גדולה, כי אם שעת תערוכה נהדרה. הנוסעים היו לבושים בגדים קלים מאד, ולרבים מהם היו אך רדידים דקים למכסה על בשרם, יען כי כל חפציהם נשרפו באש. מתינותם וקרירות רוחם של פקידי האניה הרגיעו את רוח הנוסעים לבל יבהלו. כל הנוסעים, ומספרם מאה וחמשים, הובאו אל הסירות הקטנות איש לא נעדר, ואז מהרה למקום המהפכה אנית קיטור רוסית „צירירא“ שעברה דרך שם ותאספם ותביאם בשלום לחוף דאָוור, ורב החובל ועוזריו והמלחים בחרו להשאר על האניה „פאטריא“ בעת שהגשמים יורדים בזעף, אף כי קצרה ידם לכבות את השרפה, ויחתרו להביא את האניה לאחד החופים.
"הצפירה", שנה עשרים ושש, מס' 243, 17 בנובמבר 1899, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
טלגרמות:
יום 6 (18) נובמבר (ט"ז כסלו).
[…]
באנית הפאָסט ההמבורגית „פאטריא“, אשר הלכה מנויאָרק, פרצה הבערה ביום 3 נובמבר בבקר בהיותה בים הצפוני בקרבת דובר, ואי אפשר היה לכבות את האש, כי היא היתה טעונה שמנים שונים. רב החובל צוה להעביר את כל הנוסעים אל סירה. אנשי האניה התנהגו כראוי, כביום חגיגה. הנוסעים היו לבושים בגדים קלים מאד, רבים מהם היו עטופים רק בשמיכות, כי כל חפציהם נשרפו באש. קרת רוחם של אנשי האניה הרגיעה גם את רוח הנוסעים. את כל הנוסעים, במספר מאה וחמשים איש, העבירו ויושיבום בסירות, אחרי כן לקחתם אנית הקיטור הרוסית „צערעראָי“, אשר מהרה לבא לעזרתם, ויעלו על היבשה בדובר. רב החובל ואנשי האניה נשארו באניה „פאטריא“ הבוערת באש, בתקותם אולי יוכלו להביא את האניה אל החוף באיזה מקום שהוא.
"המליץ", שנה שלושים ותשע, מס' 244, 19 בנובמבר 1899, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לונדון. […] בחדש יאנואר שמו מ"ז איש מאחב"י בעיר Sonthompton באנגליה את פעמיהם לטרנסוואל בדרום אפריקה ויקחו צרכי אכל-נפש כשרים. גם שוחט היה ביניהם ומדי יום ביומו התפללו על גגי האניה והחזן מ. זילברמאן משך בקולו הנעים גם את רב החובל ושאר פקידי האניה אל התפלה לשמוע אל הרנה. עתה שלחו האנשים האלה מכתב תודה והלל אל מנהיג האניה, כי הגדיל חסדו עמהם וכל אשר שאלו לא מנע מאתם.
"המגיד", שנה ששית, מס' 11, 11 במרץ 1897, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
העלזינגפארס 13 (25) סעפטעמבר. ביום ג' העבר יצאו מרעוועל אנית המגן „רוסאלקא“ והאניה „טוטשא“ ותשב האניה „טוטשא“ לעת ערב והאניה „רוסאלקא“ נעלמה ולא נודעו עקבותיה. עתה נמצאו על פני הים אצל העלזינגפֿאָרס סירות האניה „רוסאלקא“ ועוד חפצים שונים מן האניה הזאת וגם גוית איש אחד מאנשי האניה האובדה. האניה „רוסאלקא“ היתה אנית מגן קטנה, ארכה 206 רגל 6 אצבעות ורחבה 42 רגל, קצה השקוע במים היה 11 רגל ומגן עב ½4 אצבעות כסה אותה; האניה הפליגה בים בפעם הראשונה בשנת 1867. באניה היו 166 מלחים, 10 שרי צבא ומהם שבעה עם משפחותיהם. מקראנשטאדט ומרעוועל יצאו אניות לבקש את „רוסאלקא“ האובדה ועד היום לא נשמע על אדותיה מאומה.
[…]
פטרבורג 15 (27 סעפטמבער). כבוד הדר מלכותם הקיסר והקסרית יר"ה היו אתמול בבית התפלה בקאפענהאגען בעת תפלת האזכרה לנשמות שרי הצבא והמלחים, אשר טבעו עם האניה „רוסאלקא“. היום יערכו תפלת אזכרה לנשמותיהם בפטרבורג בבית התפלה לצבאות האניות ואל התפלה יבואו האדמירלים, הגינראלים, שרי הצבא והמלחים החפשים מעבודתם. כבוד הדר מלכותו הקיסר יר"ה שלח תלגרמה מפרעדענסבורג אל הממונה לפי שעה על עסקי המיניסטריום לצבאות הים, קרעמער לאמר: „לבי נשבר וקרבי מלאו עצב נורא על הבשורה המעציבה על אדות „רוסאלקא“. הודיעוני ע"י התלגרף את כל אשר יודע מן החפוש“. הממונה לפי שעה על עסקי המיניסטריום לצבאות הים, קרעמער, קבל תלגרמה מאת המיניסטר לצבאות הים בצרפת לאמר: „הואילו נא לקבל רגשי אבל כבד אשר אתאבל יחד עם כל צבאות הים בצרפת לבשורה הרעה על אדות האסון אשר קרה לצבאות הים ברוסיא“. „פראוויט. וויעסט.“ מודיע, כי החפוש אחרי האניה „רוסאלקא“ האובדת לא הביא כל פרי. ועד מיוחד נקבע לחקור ולברר את כל הקורות את האניה „רוסאלקא“ בעת הפליגה מן החוף ברעוועל. מכה"ע „נאוו. וורעמ.“ מודיע, כי לרגלי האבל אשר לצבאות הים ברוסיא על אבדן שרי הצבא והמלחים עם האניה „רוסאלקא“ גמרו ראשי עדת הצרפתים בפטרבורג אומר להציע לפני הועד שנקבע מטעם מכה"ע בצרפת, כי מקצת כסף הנדבות שנאספו לחגיגת הכבוד יואיל להקדיש לתמיכת האלמנות והיתומים שנשארו אחרי הנטבעים באניה „רוסאלקא“ ולבנין מצבת זכרון לאובדים ההם.
[…]
פטרבורג 28 סעפטעמבר (10 אקטאבר). לתמיכת המשפחות שנשארו אחרי המלחים שאבדו עם האניה „רוסאלקא“ התנדבו: כבוד מלכותה הנסיכה הגדולה אלכסנדרא אסיפאוונא 2000 רו"כ, מלכת יון 1000 רו"כ, כבוד מלכותו הנסיך הגדול קונסטנטין קונסטנטינאוויטש עם אשתו 1500 רו"כ וכבוד מלכותו הנסיך הגדול דימיטרי קונסטנטינאוויטש 1000 רוו"כ.
ריגה 28 סעפטעמבר (10 אקטאבר). אצל חוף ריגא לא הרחק מבילדערינגסהאָף נמצא ביום 8 לח"ז בקבוק של יין אָדום סגור במגופת עץ גופר בלתי חתום בחומר חותם, ובבקבוק נמצא מכתב ובו כתוב לאמור: „שעה 9 מינוט 45 בערב. „רוסאלקא“ באה בטיט הים. הכל אבד. התפללו לאלהים בעד נשמותינו. פֿראָלאָוו“. הדיגים אשר מצאו את הבקבוק הביאוהו אל בית הפקודות.
לפי דברי מכה"ע מהעלזינגפארס אמנם נכונה השמועה שנתפשטה בימים האחרונים, כי האניה „רוסאלקא“ נמצאה בלב ים במקום אשר הראו הדייגים, אצל האי וועסטער-טאקוי. האנית אשר נועדו לבקש את האניה האובדת, כאשר לא מצאו את אשר בקשו, שבו לקראנשטאדט, ימים אחדים טרם נראו על פני המים כתמי שמן, ואז נשכרו אניות סוחרי פינלאנד אחדות ותלכנה האניות האלה אל המקום ההוא. גלי הים היו אז שוקטים, ויורידו הימה מכונת איליקטרון של מאַק עוואי ובגשתה אל המקום אשר ריח רע נודף ממנו החלה להשמיע קולה. את המכונה הזאת הורידו פעמים אחדות ובכל פעם נתנה בקול קול חזק. מכה"ע מהעלזינגפארס מודיעים, כי בני אמוראי הצוללים בלב ים כבר ראו את האניה ויסבוה. עתה שלחו להביא אניות מיוחדות להעלות בהן את האניה „רוסאלקא“.
קאפענהאגען. – הדר כבוד מלכותם הקיסר והקיסרת ובניהם הנשאים וקרוביהם באו היום לשאת רנה ותפלה בביהת"פ לפראוואָסלאווים פה, ואח"כ, אכלו פת שחרית באנית הקיסר “Полярн. Звѣзда„. אחר הסעודה הלכו הדר כבוד מלכותם בלוית יורש העצר, הנסיכה הגדולה קסעניא אלכסנדראָוונא, פרינץ דאֶנעמארק וואלדעמאר, הפרינצעססין לואיזע וויקטוריה ומויד אועלס למקום בנין האניות להניח יסוד מוסד לבנין אניה חדשה בעד הקיסר בשם “Standard„. מקום הבנין היה מקושט בכל פאר. הדר כבוד מלכותו הקיסר תקע את המסמר הראשון בקרש, הקיסרת – את המסמר השני ואחריהם תקעו מסמרות כל בני בית המלוכה. אחרי חגיגת היסוד יצאו הקיסר והקיסרת, יורש העצר והנסיך הגדול מיכֿאיל אלכסנדראָוויטש ובני לויתו של הקיסר לאנית צרפת “Jsly„ אשר היתה מקושטת בדגלים. אנית הקיסר “Полярн. Звѣзда„, אנית צרפת “Jsly„ “Surcouf„ ירו שלשים פעמים. הקיסר ברך בשלום את פקידי בית מלאכות צרפת אשר היו באניה “Jsly„, את פקיד האניה ואת הסרים למשמעתו. הוד הקיסר בקר את האניה לכל פרטיה ויאמר כי שבע הוא רצון לראות כי האניה ביתרון הכשר לפי פרטי חקי הבניה בימים האחרונים. עשרים וחמשה רגעים אחר הקיסר באניה ואח"כ שב הוא ובניו הנשאים לחוף. ברגע אשר בו ירד הקיסר מהאניה “Jsly„ ירו מאנית הקיסר בפקודת הקיסר שלשים פעמים לכבוד אנית צרפת. בשעה הרביעית אחר חצות היום יצא הקיסר וכל ב"ב הרם והנשא במסלת הברזל לשוב לפֿרעדענסבאָרג.
תלגרמות
פטרבורג. 2 (14) אקטאבר. מקאפענהאגען מודיעים בתלגרמה, כי לעיני כבוד הדר מלכותם הקיסר והקסרית יר"ה עם בניהם הנעלים והנסיך וואלדעמאר הדוני ונסיכות אוהעלי הוחג אתמול חג התחלת בנין אניה חדשה של הקיסר בשם „שטאנדארׅ“. אחרי החגיגה נסע כבוד הדר מלכותו הקיסר יר"ה עם כבוד מלכותו יורש העצר יר"ה עם כבוד מלכותו הנסיך הגדול מיכאל אלכסנדראוויטש אל האניה הצרפתית Isly אשר השליכה עוגן בנמל הפנימי ותפואר בדגלים. אנית הקיסר „כוכב הצפון“, האניה הצרפתית Isly ואנית מלחמה צרפתית „סירקוף“ השמיעו שלשים קולות רעם כלי התותח לכבוד בוא הקיסר. אחרי אשר ברך כבוד הדר מלכותו לשלום את חברי בית פקידות צי צרפת אשר נמצאו אז באניה Isly ואת פקיד האניה ושרי הצבא הואיל כבוד הקיסר יר"ה להתבונן אל כל פרטי האניה ויואיל להביע תשואות חן ונחת רוח מיופי הבנין לפי התכונה החדשה. כבוד הדר מלכותו הקיסר יר"ה עם בניו הנעלים התמהמהו באניה Isly ר25 רגעים וישובו אל החוף. ברגע עלות כבוד הדר מלכותו יר"ה מן האניה Isly השמיעה האניה „כוכב הצפון“ עפ"י פקודת כבוד הדר מלכותו הקיסר יר"ה שלשים קולות רעם כלי התותח לכבוד אנית צרפת. בשעה הרביעית אחרי הצהרים שבה משפחת כבוד הקיסר יר"ה והקרובים הנעלים ויסעו במסלת הברזל פרעדענסבורגה.
(רצח מחריד בים האטלאנטי). ביום 5 מארץ העבר יצאה אנית תורן מנעוו-ארליאנס (אמעריקא) לבוא לונדונה. בהאניה הזאת נמצאו: רב החובל ואשתו, ואחיו ודודו אשר מלאו מקום שני פקידי האניה, ושני פקידים קטנים מהם, ועוד שלשה מלחים ונער אחד. עד יום 13 לחדש הזה לא קרה כל מקרה בהאניה והלכה לבטח דרכה לרוח היום. ביום הזה העוה אחד מהמלחים את מעשהו ונגזר עליו מרב החובל להיות אסור בכבלי ברזל יומים. ויהי איזה ימים אחרי המקרה הנז' שמע רב החובל קול דופק על פתח חדרו, ויצא החוצה וירא את המלח אשר היה אסור לפני ימים עומד לפניו ודמעתו על לחייו צועק מכאב גדול באמרו כי בעבדו עבודת האניה נשברה ידו ולא יכול לשרת עוד, ע"כ בא לקרוא לרב החובל כי יעלה על גג האניה למסור משמרת עבודתו למלח אחר. רב החובל נשאר בחדרו ויקרא לפקידי האניה ביד קנה המדבר (שפראכראהר) כי יבואו אליו, לשוא קרא פעמים שלש כי אין עונה מהם דבר, ויצו רב החובל על העומד על משמרת המשוט כי יבקש אנה הם פקידי האניה, אבל לשוא בקש אותם כי לא נמצאו, בין כה וכה מהרו שלשה מלחי האניה לעלות על אחד מתרני האניה ויעמדו שם. רב החובל כונן לעומת הפקידים הקטנים קנה רובה והפחידם כי יורה בלבם אם לא יגידו לו אנה הם הפקידים הגדולים, והמה נשבעו לו שבועי שבועות כי לא ידעו מאומה אבל לפני חצי שעה שמעו קול מחריד על גג האניה. סוף דבר, ראה רב החובל כי המלח אשר היה אסור לפי איזה ימים ושנים מרעיו יחד שלחו ידם בהפקידים, וכנן לעומתם שני קנה רובה לירות בלבם אם לא יגידו לו איפא הם פקידי האניה, אבל הם עמדו במרדם וישליכו עליו מן הבא בידם ויפצעו את ראשו, אך הכדורים אר נחתו בבשרם מקני רובה של רב החובל החליש כחם וצלח ביד רב החובל לאסרם בזיקים ואז הודו על עונם כי המה השליכו הימה שני הפקידים וגם לרב החובל זממו לעשות כן למען חלק רכושו ביניהם. בין כה וכה התנשא רוח סועה על הים והאניה השבה להתהפך במצולת ים כי לא היה מי אשר יחזק את תורניה ויפרוש את נסיה, אך מרחוק נראה אל רב החובל אניה הולכת ויקרא אליה לעזרה, ובעזרת המלחים של האניה השניה באה גם הראשונה לשלום לארץ בריטאניה, והרוצחים נמסרו ביד השופטים, לשלם להם כגמול ידם אחרי ירפאו ממכאוביהם אשר הסבו להם הכדורים של רב החובל.
"הלבנון", שנה אחת עשרה, מס' 41, 2 ביוני 1875, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שביתת המלחים באנגליה והולנד מתפשטת ומקבלת אופי מאיים. בכל החופים האנגליים עומדות האניות עגונות על עוגניהן; שבת מסחר-הים, פסקה העבודה בנמלים הגדולים והמלאים סחורות עד אפס מקום. באסמי האנית העגונות הולכים ונשחתים חמרים חמרים של צרכי אוכל, ככרים לאלפים של בשר, גבינה, חמאה, ביצים ועוד הולכים ומתעפשים, ובמחסני הערים הולכים המזונות וכלים. בליברפול יספיק עוד המזון וצרכי האוכל הנמצאים בחנויות לעשרה ימים, אבל כעבור הזמן הזה יבוא רעב ממש, מפני שגם הפועלים במסלות הברזל נמצאים תחת השפעת חבריהם השובתים והם אינם רוצים לפרוק ולטעון משאות של צרכי אוכל. ולהביא את המשאות האלה דרך הים אין כל אפשרות, ואלמלי הובאו, אזי סרבו הסבלים ופועלי הנמל לפרוק אותם.
השובתים באנגליה נזהרים לע"ע ממעשי אלמות וכפיה, לעומת זאת באמשטרדם וביתר החופים ההולנדיים הם עורכים פרעות ומחוללים שערוריות: מנפצים את שמשות החלונות במחסנים המספיקים צידה לאניות המפליגות, מתנפלים על המלחים המובאים מארצות אחרות והמסתפקים בשכר הנקוב להם. כבר הגיע הדבר לידי התנגשות עם הפוליציה והצבא. לידי מאורעות כאלה יכולה להביא השביתה גם באנגליה ביחוד עתה, אחרי אבדה למנהיגי השביתה ההשפעה על השובתים, כמו שנראה מהמקרים בהולל. בעיר הזאת הציעו בעלי האניות תנאים, שמנהיגי השביתה מצאו אותם לרצוים והסכימו עליהם, אבל השובתים בעצמם שנאספו במספר עצום של י"ב אלף איש דחו את התנאים האלה.
השביתה הביאה בעקבה משברים מסחריים גדולים בארצות אחרות. כן סובלות פֿירמות דֶניות גדולות, שהיו מספיקות חמאה לאנגליה, נזקים גדולים.
"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 141, 4 ביולי 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לטובת הישוב ראוי להעיר על דבר יפה זה שנתכונן זה מקרוב, והוא יסוד בית-תבשיל כשר על אחת האניות הרוסיות ההולכות מאודיסה ליפו.
שם האניה „רוסיה“, והיא עושה את דרכה מאודיסה ליפו דרך קושטא, סמירנה, בירות, חיפה ובחזרה מיפו היא עוברת על פורט-סעיד ואלכסנדריה.
עתה נוסד באניה זו בית-תבשיל כשר בהשגחת השוחט שמואל גרוז שנתמנה לזה על ידי הרבנים הגאונים רבי חיים סולוביציק, רבי חיים עוזר, ורבי יוסף הילפרין; אלה ראויים ביחוד לתודה בעד השתדלותם ועמלם בזה.
בהיות שכרטיסי אניה זו בכלל אינם כרטיסים של נסיעה ומזון ביחד, לפיכך גם בית-התבשיל הכשר הוא בשכר, אבל בשכר בינוני לפי ערך. יכולים להשיג שמה מכל מה שלב הנוסע תאב, מאכלי בשר וכדומה, והכל ביתרון הכשר; לנוסעים עניים נותנים גם בחנם. לזה יש שמה גם בית-מדרש יפה, קבוע עם ארון-קודש וספר-תורה וספרים, ונוסעי האניה היהודים יכולים להתפלל שמה יום-יום בקביעות; כשאחד חסר למנין יכולים לצרף גם את רופא האניה עצמו, שהוא יהודי.
בכלל, הנסיעה באניה זו ליהודי, יהיה איזה שהוא, היא חברותה נעימה, והוא מרגיש את עצמו כמו בביתו. גם התנהגותם של פקידי האניה עם הנוסעים היא מצוינה.
שוחט האניה, מר גרוז, היה אצלנו בבית-המערכת, ובעינינו ראינו את פנקס התעודות הרבות שנתנו לו נוסעי האניה, ואת תודתם על הפיקם רצון רב ממסעם.
"מוריה", שנה שניה, 28 בפברואר 1911, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
קומודור דיואי על סיפון אוניית הדגל "אולימפיה" בקרב מנילה, 1 במאי 1898. המקור: ויקישיתוף
דברי הימים.
על אשדות מנילא.
בבוא האניה Hugh Mc Culloch להונגקונג שָׂמָה קץ אל התוחלת הממושכה אשר יחלו כל יושבי תבל לשמועות מאיי הפֿיליפינים. במשך שבוע תמים לא נודע דבר על אדות האַדמיראַל (עתה נוכל לקראו כן, כי ממשלת אמריקא העלתהו לתור המעלה הזאת) דיווי, והאמריקאנים היו נדהמים ונבוכים על אדותיו, כהאנגלים בשעתם על אדות הלורד ראָבערטס בהעלמו מן העין עם מחנהו במסעו קאנדאהאָרה, אך קץ התוחלת היה גם פה כמו בתוחלת ההיא – מרנין לב. כל דבר אשר יכלו האמריקאנים, וגם בעלי הדמיון והמעפילים אשר ביניהם לקוות – יצא לפעולות דבר לא נעדר. הצי הספרדי נהרס ונחרב בכליון חרוץ, אשר דיו היה להפיק רצון גם מאת מנצח-מהרס כנלסון גבור הים; על קַוִיטֶי מרחף דגל אמריקא, ורב החובל דיויי הוא שליט בתעלת מאנילא, וכביר תמצא ידו ללכוד את העיר בכל רגע אשר ימצא לנכון לפניו ללכדה, או כאשר תכנס רוח שטות בספרדים להרעימו ולהיות לשכים ולצנינים בצדו. הוא לא עשה זאת מהר לרגלי הסבה הראשית, כנראה, כי אין לו אנשי צבא די צרכו לשים מצב איתן במאנילא, אבל כל ים אוקינוס הגדול או השקט הוא לפניו, ואין לו כל מכשול על דרכו להביא חיל מארצו. לא היה עוד נצחון יתר גמור ויתר שלם מהנצחון הזה, וגם לא יהיה נצחון מסֻפר ביתר פרטים ומתאר בשרד יתר נאמן במכה"ע כהנצחון הזה. סופר מכה"ע New York Herald עמד בכל עת המלחמה על גשר האניה ועיניו ראו כל מראה, עד כי מצאה ידו לתת דין וחשבון ערוך בכל ולתאר תמונה כלולה בהדרה בשלל צבעים, בלי צרך להגיש מנחת אמרי שפר בשפת יתר ולשון מדברת גדולות כאשר עשו עד כה מכה"ע בחפצם לצוד את לב העם בשמועות גדולות ומתובלות ע"ד מלחמות קטנות. הדברים כהויתם, גם בלי כחל ושרק ופרכוס, הם מרגיזים לב. גבורה נשגבה נוססה במחנה הספרדים, על יד התרן והנס מקום שם עמד האדמיראל מאָנטאָחא הפצוע ויפקד את צבא מלחיו וימלט כמעט בארח פלא, ועל האניה Don Antonio de Ultra אשר ירדה תהומות עם כל מוקדי מנורותיה וכלי תותחה עת געשו קלעו כדורים. אמנם אף כי לא כבדה מאד המלחמה אל פני האמריקאנים, גבורתם עלתה עד מרום קצה. תחת מטרות עוז והמון כדורים יורדים בזעף ולשונות אש שלוחות אליהם מאת הספרדים ומפיות כלי משחֵתָם אחזו דרכם הלוך ועלה אל הוד הנצחון. תרועת עוז נשמעה מסביב, כקריאה הגדולה שנשמעה במלחמת האנגלים על יד אַטבאַרא בסודאן: זכור את גאָרדאָן, קול גדול ולא יסף: זכור את מֶאין! והקול הזה העיר זיקי גבורה נפלאה בלבות האמריקאנים. האדמיראל דיויי קנה עולמו בשעות מספר. אמנם דרכו דרך גבורים, והלך מערכותיו הוא כראי מוצק וכחותם תכנית לרוח עמו ומולדתו: רוח גבורה עם חשבון, אֹמץ נפש עם זריזות מדויקת כחוט השערה. הוא מצא את הצי הספרדי באותה שעה ובמקום אשר כון בחשבונו, וירא מראש כל תנועה וכל פניה שעתיד הצי ההוא לפנות, וילחם את מלחמתו בקור לב וברוח כביר הלוך ועלה קדימה, הלוך וצעד בצעדי און, בעוז ובחיל, בקלות של נשר, בחפזון בלי בהלה, בתכיפות שיש בה גם מתינות, כאמריקאני מהיר במלאכתו והולך וקרב אל מטרתו ברוח נכון, קוממיות וביד רמה, בבטחו כי הצנים והפחים והמוקשים הטמונים לא יכשילוהו. הצי הספרדי לא היה מבֻצר די צרכו, אך הפחים והטורפידין יכול יכלו להוסיף לו אמץ ולהגן עליו גנון והציל אותו מיד האויב, לוא נמצאו מתחת למים כאשר הם כתובים על הגליון בחשבון ממשלת ספרד. האדמיראל דיויי, כנראה, נסה לעבור בין צנים פחים, ונסיונו עלה בידו, אף כי נשקף לו אסון גדול. הוא נסה ויצליח, כהגבור האמריקאני במלחמת הים פֿאראגוט, אשר היה לו למופת בדבר הזה.אולי בטח ברפיון יד הספרדים, בקלקלת מלאכתם ובהעזובה השוררת בכל הכנותיהם. הוא חרף נפשו לצאת לקראת האסון הצופה אליו – ויצליח. גם רוב נצחונותיו של נלסון בא לו מבטחונו, כי שפלות יד אויביו תהיה לו למעוז.
נצחון גדול כזה גם הוצאותיו – שפיכות דמים ואבדן הון בגללו – גדולות, אך הנצחון הזה בכל גדלו, כמעט בא לאמריקאנים בלי הוצאות, בלי אבדן נפש וכליון רכוש, ועתה מה אחריתו ופעולתו? הוא לא יביא קץ למלחמה. ספרד תחיל תזעק בחבליה, אך לא תוכל עוד להשיב את החרב לנדנה, כי את כבודה טרם הצילה, ולהפך, כי אחרי המפלה הזאת היה כבודה לקלון עוד יתר מאז. אנו מאמינים, כי ממשלת ספרד בסתר לבה מבקשת שלום, אך מה תוכל עשות? התוכל להמיט עליה את החרפה הגדולה לעיני העמים מן החוץ ולעיני בניה המתמרמרים והמתאוננים להכנע ולהתרפס עתה אל אמריקא? ומה יקרה באיי הפֿיליפינים? לא נוכל לדעת מה יקרה שם מהר. הגאוה והאולת הקשורות בלב הספרדים תוכלנה להתעותם להטיל קוצים בעיני אמריקא ולאלץ את דיויי לעשות אתם כלה, וגם יוכל היות כי ישקטו במכוניהם, ודיויי יחכה עד שיבואו אנשי הצבא השלוחים אליו. אם כה ואם כה אין כח בידם לשים לו מעצור בים, ונדמה, כי קץ ממשלת הספרדים באיי הפֿיליפינים בא בא. השמועה ממדריד ע"ד נצחון הספרדים על המורדים באי אחר הוא חשודה ומוטלת בספק כהשמועה ע"ד נצחון על המורדים בעת היריה על מאטאנזאס. לא דע מאין באו שמה מורדים, כי חדל המרד באיי הפיליפינים ואין זכר לו, ועתה עלו פתאום כאוב מארץ שש מאות מורדים. אלה הם תנחומות שוא ורפואות-אליל להרגיע את רוח העם ההולך וסוער.
נ"ס.
"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 98, 15 במאי 1898, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 