בית ספר ימי – שלום-עליכם – ו„דבר הערב“ / 18 בספטמבר 1935

„שרה א'“. מקור: ויקיפדיה.

בית ספר ימי – שלום-עליכם – ו„דבר הערב“

(פיליטון קטן)

במקום הקדמה רוצה אנכי להעיר לקוראי הנכבדים שבכותרת של הרשימה הזאת לא נפלה שום טעות.

המשולש הזה ייראה קצת מוזר בעיניכם – אולם – קצת סבלנות!

*   *   *

ויהי בשכבי על משכבי באחד מן הימים, הופיע לפני חברי ועתון בידו – ובקול נצחון קרא אלי:

„הא לך, ראה! רמאים שכמותכם!

הפכתם עולמות, הרעשתם שמים וארץ, בגלל בית־הספר הימי שלכם בציויטבקיה והרי לך קרא:

„אינטרוויו עם בית"רי שעזב את בית הספר“.

ובאינטרוויו נאמר בפירוש שאמנם ביה"ס הוא בית ספר ממש והלמודים וההוראה – למודים והוראה ממש, והקצינים והקאפיטאנים והתלמידים – קצינים וקאפיטאנים ממש, אבל…

אוי לאזנים שכך שומעות!

בית הספר הוא כלל לא של בית"ר, אלא בית ספר של ממשלת איטליה ולבית"ר – אין בו לא חלק ולא נחלה.

לא נעים היה לי לשמוע את הדברים הללו מפי חברי, שבכל עת ובכל שעה היה מחפש לו הזדמנות של עקיצה – אולם הלא ה„אינטרוויו“ היה כתוב שחור על גבי לבן בעתון ששמו „עתון חדש“ – בשם עתון הונגרי.

מילא, הבלגתי על צערי: „טוב כלב חי מארי מת“.

יהא זה בית־ספר איטלקי – אולם התלמידים והקצינים עבריים הם.

*   *   *

והנה עדיין לא הספקתי להנחם וכבר הביאו לי את „דבר הערב“ ובו „אינטרוויו“ שני עם „כבשה תמה שהותעתה ע"י בית"ר“.

לא כדאי להאריך כאן בפרשה של צעיר ששמו מ. מזרחי, ושיש לו נטיה לספנות“ (ול…כזבנות).

העיקר: הוא היה בבית"ר (מספר הקבלה על התעודה 550) ובפירוש הוצא מבית"ר משום שהתנהגותו בציביטבקיה היתה בלתי ציונית (אפילו לפי קנה המדה של „דבר“) אולם זה לא חשוב – כשם שלא כדאי לספר שאותו הצעיר רצה מרוב „נטיות לספנות“ לעמוד בציוויטבקיה ישר לבחינת קפיטאן ומיד דוקה… אולם מה שכדאי לציין – היא – התגלית החדשה של „דבר“.

מה שקיים בציוויטבקיה – אינו כלל בית ספר ימי, אלא „קן בית"ר“. קן ממש על „גוזליו ונשריו“.

והעיקר: „לממשלה האיטלקית אין כל שייכות לביה"ס זה“.

וכאן… נסביר לקוראינו, כיצד נזדקר וקפץ שלום־עליכם לכותרת זו הרשומה למעלה.

ודאי זוכרים אתם, ששלום־עליכם כתב בין שאר המונולוגים שלו – מונולוג אחד בשם „הקדרה“.

טוענת לה יהודיה כשרה:

„ראשית כל לא שאלתי אצלך שום קדרה. שנית היתה הקדרה שבורה מלכתחילה, ושלישית הרי החזרתי לך כבר את הקדרה…“

והנמשל?

הצעירים שיש להם „נטיות לספנות“, יחד עם עתונים שונים, שיש להם נטיה להמעטת דמות משימים עצמם כאותה זקנה של שלום עליכם:

„ראשית כל לא קיים בית ספר ימי בציוויטבקיה.

שנית זה שקיים – הרי זה „קן של בית"ר על גוזליו ונשריו“.

ושלישית בית הספר הימי בציוויטבקיה הוא של הממשלה האיטלקית ואין יד לבית"ר לכל זה“ – – –

שלום

עיקר שכחתי:

„שרה“ האניה הבית"רית של בית הספר הימי הבית"רי בציוויטבקיה, – ששייך לקונסרציום הממשלתי האיטלקי – הפליגה למסעה הראשון על מימי ים־התיכון ובקרוב תגיע לארץ־ישראל.


"הירדן", שנה שניה, מס' 493, 18 בספטמבר 1935, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

החרמת האניה תל-אביב – 26 באוגוסט 1935

אלקובסקי חותם על חוזה עם „ללויד טרייסטינו“ על החרמת האניה „תל-אביב“

כפי שנודע לכתבכם ממקור נאמן, חתם "מרכז פרי הדר", המתנהל ע"י מר טולקובסקי, והנמצא במדה רבה תחת השפעתו של מר מ. סמילנסקי, חוזה עם „ללויד טרייסטינו“, המבטיח את משלוח  פירות ההדרים במדת האפשרות לאניות ה„ללויד“. החוזה כולל סעיף מיוחד, האוסר על "מרכז פרי ההדר" לשלוח את הפרי ע"י האניה "תל-אביב". חוזה זה נחתם בזמן ביקורו של קומנדאטורה קוזוליץ', אחד מראשי ה"לללויד טרייסטינו" בארץ-ישראל.

גם "חברת האשלג" נוקטת עמדה דומה, היות וגם היא סרבה עד היום הזה לשלוח את סחורותיה ע"י האניה העברית.


"הירדן", שנה שניה, מס' 473, 26 באוגוסט 1935, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

דרישת שלום מהנוסעים לקונגרס באניה „תל אביב“ – 13 באוגוסט 1935

דרישת-שלום לארץ ישראל

מאת הנוסעים לקונגרס באניה „תל אביב“

האניה „תל-אביב“ 12 (רדיו-מאלטה).

„העבודה העברית היא העושה את „תל-אביב“ לאניה עברית. כלל זה שולט בים כמו ביבשה“ – אמר דוד רמז במפקד עובדי האניה העברים, שנערך ביום הראשון, ב-11 לחודש, לכבוד צירי הקונגרס הציוני על ספון „תל-אביב“ בלב הים.

פתח בברכה לצירים הקצין הראשון רוזנתל, ומילא אחריו הקצין חיים.

בו בערב נתכנסה מסבת צירי הקונגרס. אבא חושי מסר סקירה על ההתפתחות המהירה של תנועת האניות בחופי ארץ-ישראל וחלקנו הדל בתוכה. מתוך 25,000 עובדי ים המשמשים תנועה זו – יש לנו רק 120 עובדים יהודים, ובהם 92 עובדים באניה „תל-אביב“. דמי נסיעה והובלת סחורות ששולמו בשנת 1934 עלו לסך ארבעה מיליונים לירות בערך ומהם הוחזרו למשק היהודי רק 15.000.

בעקבות המסבה היה חילוף דברים על הצעות מסוימות לקונגרס הציוני. נוכחו צירי אגף העבודה: אהרן ברת, הרמן שטרוק, ד"ר גויטין, ש. אוסישקין, קפלנסקי, עורך דין רוזנפלד, יצחק זילברשלאג, אליעזר שטיינמן, קלינוב קוראלניק ואחרים.

המסבה ננעלה מתוך מסקנה, שעל הקונגרס הציוני לקבוע ועדת-ים, לדאוג להכשרה מקצועית לעובדי-ים, ולקרוא לצבור בארץ ובגולה לתמוך בנאמנות במאמצים הנעשים בשטח זה. קבוצת עתונאים נתבקשו למסור את הדברים לעתונות הארצית והעולמית.


"דאר היום", שנה י"ז, מס' 231, 13 באוגוסט 1935, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

קו ימי נוסף: „אדריאטי–ארצישראלי“ – 11 ביוני 1935

כרוניקה כלכלית

[…]

קו ימי נוסף

ב־7 ביוני ש. ז. הוכנסה לשרות קבוע ב„ אדריאתי–ארצישראלי“ האניה „פרינצסה אולגה“.

לפי התכנית תפליג „פרינצסה־אולגה“ מחיפה פעם בשבועים ביום ו' בשעה 10 בבוקר. בדרכה לטריאסט תעגן האניה הזאת בנמלים: אלכסנדריה, פיראוס, דוברובניק ב', ספליט. לאלכסנדריה תגיע „פרינצסה אולגה“ למחרת בשעה 8 ותפליג משם באותו היום כלומר בכל שבת שניה בשעה 7 בערב. לפיראוס תגיע ביום ב', לדוברובניק ביום ד' ולטריאסט ביום ה' בשעה 9 לפני הצהרים.

בדרכה לא"י תפליג האניה מטריאסט פעם בשבועים ביום ו', בשעה 4 אחרי הצהרים ותגיע לחיפה ביום ה' בצהרים.

האניה „פרינצסה אולגה“ היא אניה יוגוסלאבית בת 14.350 טון ועומדת בהתחרות בשאר האניות שבקו הזה, כלומר בעיקר באניות „ללויד טריאסטינו“. אבל כמובן תסבול מן ההתחרות הזאת גם האניה „תל־אביב“. מחירי הכרטיסים באניה „פרינצסה אולגה“ הם: מחלקה ג' – 6 לא"י ומחצה, מחלקה ב' – 12 לא"י, ומחלקה א' – 17 לא"י.


"דאר היום", שנה י"ז, מס' 227, 11 ביוני 1935, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תנועת האניות העבריות בחיפה – 16 באפריל 1935

חיפה

בתנועת האניות העבריות

 האניה „הר כרמל“ הגיעה אתמול בבוקר מקונסטנצה והביאה עמה מאה ואחד עשר נוסע ומטען משאות מלא. היא תפליג מחר בחזרה לקונסטנצה, דרך פורט סעיד ואיסטמבול.

האניה „הר ציון“ תצא מקונסטנצה ב-21. לח. ז. במסע תיור לא"י. כבר מעתה נסגרה הרשימה המלאה של הנוסעים שישתתפו בהפלגה זו – רובם תיירים נוצרים הבאים לקחת חלק בחגי הפסחא הנוצרים שיערכו בבית לחם.

בדרכם חזרה יעברו התיירים דרך פורט סעיד, פמגוסטה, רודוס, איסטמבול וקונסטנצה.

לורד מלצ'ט מבקר ב„הר ציון“

במסבת צהרים מיוחדת שנערכה לכבוד הלורד מלצ'ט באניה „הר ציון“ בעגנה בנמל חיפה נוכחו גם ד"ר ללבר נשיא המכבי העולמי, ה' גריידינגר מנשיאות המכביה, ה' והגב' לוריה, ה' משה שלוש קונסול בולגריה בא"י, ה' בוריס גולדברג – העסקן הצבורי מבוקרסט, הברון פון־אנהוך ובנו מבוקובינה, מר לזר ברקוביץ המנהל הכללי של הללויד הימי הא"י (אשר לו שייכות האניות „הר כרמל“ ו„הר ציון“) וה' נסים משולם ב"כ החברה ביפו.


"הירדן", שנה א', מס' 285, 16 באפריל 1935, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מחאת חברת א"י לספנות – 1 באפריל 1935

לתשומת לב הועד הפועל

נא להביא לפני המושב את מחאתנו הבאה:

מפעלנו הצעיר אשר מטרתו היא ליצור ספנות עברית אינה מוצאת את התמיכה הראויה ע"י המוסדות הלאומיים. חלק מהמשרדים הא"י תומך אפילו במלחמה הבלתי הגונה המתנהלת נגדנו ע"י ללויד טרייסטינו בעוד שחלק שני נשאר אדיש.

המצב עוד יותר גרוע בנוגע למשרדי התיירות הנמצאים תחת השפעת התנועה הציונית. ויש אפילו להתאונן על ללויד א"יי–מצרי בארץ.

אנו מבקשים לאחוז באמצעים הדרושים להגנה על המפעל החדש החשוב הזה.

חברת א"י לספנות


"הירדן", שנה א', מס' 272, 1 באפריל 1935, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ראשי הציונות נגד הספנות העברית – 31 במרץ 1935

חבלי היצירה של הצי המסחרי-העברי

הללויד הימי הא"י – בדרך הצלחה

עתוננו היה הראשון שגלה את החתירות הבלתי הוגנות של חברות הספנות הזרות נגד מפעלי הספנות העברית הצעירה. התעכבנו ביחוד על מאמצי ההתחרות הבלתי הוגנים של „ללויד טרייסטינו“ נגד חברת א"י לספנות, בעלת האניה „תל אביב“.

עמדתו של עתוננו ריכזה את תשומת לבו של הקהל לשאלה בוערת ומכריעה זו, וכיום מקדישה גם העתונות הרשמית תשומת לב במדה ידועה למלחמת הקיום של ניצני הצי העברי. מדי פעם מופיעים ב„הארץ“ ו„דבר“ רשימות, הערות, ואפילו קטעי מאמרים ראשיים הדורשים מחברת „ללויד טריסטינו“ לחדול מאמצעי חתירה אלה.

אולם יש לציין שלמרות תנועת המחאה שקמה בציבור ממשיכה חברת לויד טריסטינו בשיטת ההתחרות הפגומה נגד הספנות העברית.

ולפני זמן פרסמנו שחברת „פלסטין אורינט לויד“ קבלה התראה מ„לויד טריסטינו“, עם איום לשלול ממנה את האפשרות למכירת הכרטיסים במקרה שהיא לא תפסיק את מכירת כרטיסי הנסיעה של „תל אביב“.

חברת לויד טריסטינו הכחישה את ההאשמה הזו, אולם ממקור נאמן מודיעים שאין אמת בהכחשה. עתה הגיעה ידיעה שמשרד הנסיעות „בכר“ בשוויץ, המוכר העקרי של כרטיסי הנסיעה לא"י בארץ זו קבל מכתב דומה מלויד טריסטינו. ידיעה זו מאשרת שלויד טריסטינו ממשיכה ללכת בדרכה, ומכריחה יהודים להחרים יהודים.

אולם מלחמת החתירה נגד הספנות העברית אינה מצטמצמת באמצעים אלה בלבד. היא נוקטת בשיטות עוד יותר מחפירות ונפסדות. כמה פעמים הופיעו בעתונות היהודית בפולניה ידיעות על „קלקול מכונות“ של הספינה „תל אביב“, וכיוצא בזה. יד נעלמת „משרבבת“ ידיעות אלה לתוך העתונות כדי להבאיש את ריחה של הספנות העברית, ולשלול ממנה את אימון הקהל. הדברים מגיעים לידי כך שמשרדים הרוצים לתלות את תמונת „תל אביב“ נערך להם לחץ שיסירוה…

ראשי הציונות הרשמית, הראשונים לתמוך בכל נטיה ליקבידאציונית איזו שהיא, עושים עתה את הכל בכדי לסייע ללויד טריסטינו החברה הזרה האדירה להחניק את הספנות העברית הצעירה בראשיתה.

מחלקת העליה של הסוכנות לא זו בלבד שאינה משתדלת להמריץ את הנוסעים היהודיים לנסוע בספינות העבריות, אלא שנוסף על כך היא גם מפרזת שבחים ללויד טריסטינו. מר גרינבוים „מיניסטר העליה“ הרים על נס את פעולותיה של חברה זו בבאנקט מיוחד שנועד למטרה הזאת – לעזור לחברה במלחמת ההתחרות שלה נגד הספנות העברית.

„הגדיל לעשות“ ממנו הפרופ. ווייצמן ששלח ללויד טריסטינו מברק תשבחות מיוחד, בעל כוונה הקופה למדי של ריקלמה. לויד טריסטינו הדפיס מברק זה בפלאקאטים מיוחדים, והפיצם במספר עצום בארץ ובגולה. מברק זה ודבריו של מר גרינבוים באים ליצור את הרושם אצל הקהל היהודי שחברת לויד טריסטינו היא חברת הספנות שהמוסדות הציוניים ממליצים עליה לעומת יתר חברות הספנות. כך „תומכת“ הציונות הרשמית בניצני הספנות העברית, מקצוע המסוגל לכלכל אלפי יהודים ושיש לו חשיבות מדינית מרובה.

אין כלל צורך להטעים מעל עתון זה שאין אנו קוראים לשום חרם כלכלי על חברת לויד טריסטינו או על חברה זרה אחרת. בימי השביתה בבנין מר דוד בחיפה הטעמנו וחזרנו שאין לנו מאומה נגד עבודתם של מספר פועלים איטלקיים בבנין. וכך הוא יחסנו לכל יחיד ולכל מפעל מארץ אחרת העובדים בארצנו באיזו שהיא צורה.

אולם אנו לא נוכל להרשות לחברת ספנות אדירה להחניק באמצעי תחרות מבישים ובלתי מוסריים מפעל יהודי צעיר.


"הירדן", שנה א', מס' 271, 31 במרץ 1935, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מחרשה תת-מימית – 15 באוקטובר 1935

אמצאות חדשות

זה לא-כבר נגשו טכנאים אנגלים לחרוש את… קרקע הים ע"י „מחרשה תת-מימית“ מיוחדת. מטרת-החרישה – לפלח את קרקע הים ולטמון את הכבל הטלגרפי, העובר על קרקעיתו, מתחת לקרקע הים (עד עכשיו היה מונח על  פני קרקע-הים). הנסיונות האחרונים נעשו בשטח הכבל המשתרע בין אירופה לאמריקה באוקינוס האטלנטי. הכבל נזוק לעתים קרובות ברשתות אניות-דיוג והיה צורך לתקנו כל פעם. אם יצליחו לטמון את הכבל מתחת לקרקע-הים, יגרמו חסכון של חצי-מיליון דולר בשנה דמי-תקונים.

המחרשה התת-מימית – משקלה שני טונים וארכה למעלה מ-3 מטרים. היא מעמיקה לפלח את קרקע-הים,  ומאחריה מתגלגלות פקעות חוטי-הכבל, ההולכות ונטמנות בתלם שנתהווה. עומק החרישה מגיע ל-45 סנטימטר.


"הבֹקר", שנה ראשונה, מס' 4, 15 באוקטובר 1935, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ספינות תועות – 15 באוקטובר 1935

ספינות תועות

עונת הסתו נפתחה במערב במשחק של סערות על  פני הים האטלנטי, שהביא בהלה על יורדי הים. קריאות לעזרה נישאו מלב ימים אל היבשות. האוקינוס בלע את קרבנותיו כמימים ימימה – בלע דוגיות על נוסעיהן, נפץ ספינות אל שוניותיו, מהן שאבדו מבלי השאר זכר להן ולנוסעיהן.

אבל יש ספינות שמסבות פיזיקליות שונות אינן יכולות לשקוע במצולות ים. הספינות הללו תועות בלב ימים, באין נוסעים, נטולות תורן, פרומות מפרש; כרוחות שלא מעולם זה נישאות הן על פני הגלים, נדחפות על-ידי הרוח, באין מטרה,  עד שהן מתנפצות אל סלע או שונית.

כל קברניט יודע לספר על פגישות זועה עם ספינות תועות. הן חולפות בלילות סער כמפלצות אפלות לעיני הנוסעים המבוהלים, חולפות ונעלמות במהירות הבזק. וכך נוצרות האגדות על „הספן-התועה“, שהיו מפילות אימה על כל  יורדי-הים.

כיום ידוע לכל, שאין כאן „ספינות-רוחות“, אלא ספינות, שנעזבו בשעת סכנה מנוסעיהן, או אפילו כאלה, שכבר צללו תהומות, ומסבה בלתי ידועה חזרו והתרוממו על פני הים והמשיכו את מסען המסתורי באין תורן ובאין קברניט.

ידוע הדבר, שעל פני הימים משוטטים שברי ספינות לאלפים. באמריקה נתחברו מפות שבהן מציינים הדרכים של הנודדים הללו, בהתאם לידיעות שנתקבלו מעדי ראיה ובקשר עם כווון-הרוחות והזרמים התת-ימיים. מפות אלה נתחברו כדי לשמור את דרכי הים מהתנגשויות ואולם לא תמיד נודדים שברי הספינות בדרכים שצוינו להם במפות. תמורות שונות ופתאומיות, בלתי צפויות מראש, במזג אויר עשויות לשים לצחוק את כל עמל האדם.

המקרה המענין ביותר הוא בלי ספק זה שאירע לספינת-המשא „פריד-טיילור“. הספינה הזאת התנגשה באנית-נוסעים גרמנית ונופצה לשני חלקים. כל חלק קבע לו „מרשרוט“ אחר; החלק הקדמי נישא דרומה ושקע לאחר מסע של חדשיים במפרץ דילואר; החלק האחורי צף צפונה עד כף פורפואז ושם נתקע בשרטון. הפתרון לחידה זו נמצא בנקל. החלק הקדמי התרומם מעל שטח הים והרוחות נהגו בו כרצונן, ואילו החלק האחורי לא נראה מעל פני מים והוא נגרף על ידי הזרמים התת-מימיים.

אחד משברי הספינות הללו עבר בנדודיו המוזרים דרך של 15 אלף קילומטר. הספינה הזו „וולסטון“ נראתה 46 פעמים לעיני יורדי-ים, עד שכנראה צללה אי-שם בתהום. מעשה ברפסודה שהיתה מורכבת 30 אלף גזעי עצים, שנתפרדה מחמת התנגשות. שנה לאחר המקרה גלו להקות-להקות של הגזעים הללו במעלה ה60 ממעלות האורך המערבי. חדשים מספר לאחר-כך בצבצו הגזעים סמוך לאיים האזוריים. אחדים מהם הגיעו עד ים-הקרח הצפוני. אכן, דרך ארוכה ונפתלת ביותר היא דרך מסעם של דברי הספינות והרפסודות בנתיבות האוקינוס.


"הבֹקר", שנה ראשונה, מס' 4, 15 באוקטובר 1935, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חתונה באניה „גליל“ – 4 באפריל 1935

בחיפה

חתונה באניה

רב החובל היהודי המברטו שטיינדלר מן האניה „גליל“ של חברת ללויד טריסטינו חגג אתמול באניתו שעגנה בנמל חיפה (בדרכה לטרייסט) את חתונת בנו לוזו שטיינדלר, פקיד בחברת לויד טריסטינו עם הג' פאני דיסאו, מורה לאיטלקית בבית ספר הריאלי, החתונה נתקימה ברוב פאר. על המכסה העליון של האניה שקושט בדגל איטלקי גדול ובדגל החברה הועמדה החופה. האניה עצמה קושטה בדגלי כל העמים לכבוד המאורע ובחתונה השתתפו כמה מאות מוזמנים מנכבדי העיר, קונסולים, פקידי הממשלה, מושל המחוז, רבים מבני העדה האיטלקית, והקהלה העברית. לחתונה בא מאיטליה אבי הכלה פרופיסור דסאו מאוניברסיטה בפרודגיה (איטליה) ממשפחת רבנים ידועה בגרמניה. את הקדושין סדר הרב קניאל ועל ידו עזר החזן קברטין.


"הארץ", שנה י"ח, מס' 4777, 4 באפריל 1935, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.