חנוכת האניה „תל אביב“ – 26 בפברואר 1935

אוניית הנוסעים א/ק „תל אביב“. מקור: ויקיפדיה.

חנוכת האניה „תל-אביב“

אתמול ב-1 אחה"צ נתכנס על האניה „תל-אביב“ העוגנת בנמל חיפה קהל רב של מוזמנים מכל קצות הארץ לחנוכת האניה והקו הימי העברי חיפה-טרייסט מיסודם של מר ארנולד ברנשטיין ושותפיו (בעל חברת אניות בגרמניה). בין הנוכחים – מושל מחוז הצפון מר קיתרוטש, באי כוח הסוכנות י. גרינבוים ומ. שרתוק, ראש עירית חיפה חסן שוקרי, באי כוח העתנות בא"י ובחו"ל, קונסולים, ב"כ לשכות המסחר, חברות אניות ואחרים.

„תל-אביב“ – בת עשרת אלפים טון – מצוידת להובלת 400 נוסעים. בה רק מחלקה אחת מסודרת בהידור רב. חדר האוכל גדול עם מציע, ריהוט מהודר, חדרי קריאה וגם בית כנסת. על האניה הונף הדגל הא"י (דגל ה„יוניון ג'ק“ ובאמצעו עיגול לבן ומסביבו המלה „פלשתין“) ודגל תכלת-לבן של החברה.

ממנהלי החברה היו נוכחים ארנולד ברנשטיין ואשתו, ד"ר גינצבורג וברנארד הרשקוביץ.

באניה כמאה עובדים, ביניהם כ-30 יהודים, מלחים וקצינים. אחרי כיבוד בסעודת צהרים, החלה שורת הנאומים. מר פליכס רוזנבליט פתח בשם חבר המנהלים והציג לפני הקהל את מייסד המפעל מר ברנשטיין. הוא אמר, כי תענוג גדול עבורו לראות את הקהל כאן בחנוכת הקו החדש של ארץ-ישראל–טרייסט. האניה „תל-אביב“ תשא את הדגל הלאומי הא"יי (מר קיתרוטש מוחא כף). א"י ידעה עד עכשיו את החלוציות על היבשה. ידעו כאן להפוך מדבריות לגנים, אולם אמרו, כי היהודים אינם יכולים לתת מלח טוב והנה אנו כאן להראות את המלח היהודי, הרגיל למשמעת. יש לנו כבר אחוז גדול של מלחים יהודים ואנו נעסיק מלחים א"יים בלי הבדל דת. נשלח נוער לבתי ספר למלחים וזאת תהיה אניה א"יית במאה אחוז. אני מודה לכל ההסתדרויות היהודיות שהראו התענינות רבה במפעלנו.

המושל מר קיתרוטש נאם ואמר:

מר וגברת ברנשטיין, אדוני הקפיטן „אדוני וגבירותי הנכבדים“ (מלים אלה אמר עברית). אפשר שעוד לפני אלפיים שנה היה נציב מחוז יותר בעל צורה ממני, מחנך אניות במקום הזה. אינני יודע אם היתה לו אז מסיבה יותר נעימה מזו שלנו. הצידונים היו ידועים בתורת יורדי ים והם הביאו את סחורות הארץ עד בריטניה. במאה השניה היו יהודים בונים אניות בחסות הכרמל. אין לראות איפוא, במפעלנו כיום רקורד היסטורי. עלינו להיות צנועים ולדעת, כי  פעולתנו זו היא רק התחלה. זהו תענוג לראות את האניה הזו תחת הדגל הבריטי ותחת הדגל של תכלת-לבן של החברה. אני מקוה, שהאניה הזאת תביא לא רק נוסעים לארץ, אלא תוביל את סחורת הארץ הזאת לכל העולם, שעליה מתנוסס הדגל תכלת-לבן. ואני מקוה, כי כשתשוב אלינו מרת ברנשטיין שנית, תשא גם קישוט תכלת-לבן על ראשה. לרב החובל אני מאחל שיהיה  לו חבר עובדים א"יים. השאלה השניה העומדת בפני חברתכם היא – המסחר ותוצאותיו אשר יבטיחו את הצלחתכם. והנני רוצה לגלות לכם סוד, כי בשנת 1921 עגנו בחוף חיפה בס"ה 421 אניות ובשנה הזאת עוגן החלק העשירי מזה בחוף חיפה ביום אחד בלבד. אניתכם מפליאה בסידורה, והייתי רוצה לערוך בה טיול. אני מברך אתכם בהצלחה. תלכו תמיד במים שקטים ותעגנו בחופי מבטחים. „תל אביב, לחיים“ (עברית).

מרת ברנשטיין מסרה למושל לזכר חנוכת האניה קופסת כסף והודתה לו על ברכתו.

מר חסן שוקרי, ראש עירית חיפה, בירך את האניה בהצלחה והביע את משאלתו, כי האניה השניה של החברה תיקרא בשם „חיפה“.

י. גרינבוים אמר: בתוך יסורי גלות אין קץ ומתוך חרות יצירה אין סוף אנו מקבלים התחלה קטנה זו. במשך השנים האחרונות היינו עדים לכמה התחלות קטנות שהיו למפעלים כבירים. היסטוריון ידע פעם לספר, כי היה איש אחד ושמו ארנולד ברנשטיין שקם ועשה דבר גדול והניח את אבן הפינה לצי היהודי שיירש פעם את מקומו של הצי הכנעני והיהודי שמימים מקדם.

את ברכת עירית ת"א החתומה ע"י מר מ. דיזנגוף קרא מן הכתב ד. כהן, ב"כ „דבר“. הברכה פותחת בדברים „מי אלה כעב תעופינה וכיונים בארובותיהן“ – אלה הם נדחי ישראל השבים למולדתם מכל ארבע כנפות העולם נישאים על כנפי נשרים באניות יהודיות ודגל ציון על ראשם – – וגומרת במלים אלה: „לאות הקשר שלא יינתק בין העיר ת"א ובין הספינה „תל אביב“ הננו שולחים לכם במתנה את סמל עירנו: שער במבוא הים ומגדל מאור לגולה. ויהי נא הסמל הזה גם סמלכם אתם תמיד“. מר דיזנגוף מברך את האניה שתזכה להעביר גולים מרובים לארץ.

הנאום נתקבל ברעם מחיאות כפים.

ברכת מאיר דיזנגוף לחנוכת האונייה תל אביב. מקור: ספנות עברית – עובדות, מספרים, אפשרויות. 1935.

מר קיתרוטש ביקש מד. כהן למסור למר דיזנגוף את ברכתו להחלמתו.

היום ב-1.30 אחה"צ – חגיגה שניה לחנוכת האניה.


"דבר", שנה עשירית, מס' 2978, 26 בפברואר 1935, עמ' 1 ו-6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חנוכת האניה „הר ציון“ – 12 ו-13 בפברואר 1935

אוניית הנוסעים „הר ציון“, מקודם s/s Risveglio. מקור: ויקיפדיה.

חנוכת האניה „הר-ציון“

ב-3 אחה"צ תוחג בנמל חיפה חנוכת האניה „הר-ציון“ של הלויד הימי הארצישראלי, האניה הראשונה שמלחיה, קציניה ורב החובל שלה עברים. הוזמנו ב"כ העתונות ומוסדות.


"דבר", שנה עשירית, מס' 2966, 12 בפברואר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

חנוכת האניה „הר ציון“

בנוכחות כמה עשרות מוזמנים וב"כ מוסדות שונים התקיימה אתמול בנמל חיפה חנוכת האניה „הר ציון“ („ריסבגליו“ לשעבר) של חברת הלויד הימי הא"י בע"מ, להחלפת דגלה הקודם בדגל הא"י. בין האורחים ראש ועד הקהלה של חיפה ה' לוין, ב"כ לשכת המסחר העברית, יו"ר ועד הדר הכרמל, ה' אלייניקוב,  י. ל. גולדברג, ה' פולאק וסוכני אניות מקומיים.

בשעה 4 נפתחה החגיגה בנאומו של חבר הנהלת החברה, ה' טובים, הוא עמד על ערך המאורע וציין את חשיבות המפעל שהוא ראשון במפעלי ספנות יהודיים בא"י. שלש מטרות עמדו לפני מייסדי החברה: א) מתן אפשרות לנוער הא"י להתמחות בעבודה ימית, ב) מתן אפשרות לדגל העברי להופיע על הים בין דגלי שאר האומות, ג) יצור קשרי מסחר עם העולם הגדול בלי להזקק לחברות זרות. ברכו קצרות ה"ה ג. לוין בשם הקהלה וה' אלייניקוב. נמסרו ברכות של עירית ת"א, הסוכנות היהודית ועוד. לאחר הנאומים הראה רב החובל, ה' הירשפלד, למוזמנים את האניה.

„הר־ציון“ היא בת 5.300 טונות, יש בה רק שתי מחלקות, א' וב', מקום ל-110 נוסעים. היא נוסעת, לפי שעה, בדגל האנגלי, ובקרוב יוחלף בדגל הא"י. עובדים בה 41 איש, ביניהם 21 יודים. ה' אריק הירשפלד עובד זה 35 שנה בספנות. יש לו שלשה אותות כבוד בעד הצלת נפשות: גרמני, אמריקאי ואנגלי.

לחברה יש עוד אניה בשם „הר הכרמל“ (מקודם מקודם „פרוגריסו“), שגם עליה יונף בקרוב הדגל הא"י. שתי האניות הללו יהלכו בקו חיפה – קונסטאנצה והנסיעה תמשך 4 ימים. לכבוד החגיגה קושטה האניה דגלים. יש לציין, שמלבד הדגל הא"י תשא האניה גם דגל לבן־כחול עם צורת האניה.


"הארץ", שנה י"ח, מס' 4735, 13 בפברואר, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

חיפה

חנוכת האניה „הר-ציון“

אתמול אחה"צ נערכה ע"י חברת ה„לויד הימי הארצישראלי“, בנמל חיפה חנוכת האניה „הר ציון“, על ספון האניה, בנוכחות באי כח מוסדות, סוכני אניות ומוזמנים שונים. בשם החברה פתח את החגיגה מר טובים. ברכו את ההנהלה לרגלחי חנוכת האניה ה' מ. נ. לוין בשם ועד הקהלה העברית בחיפה, ומר אלייניקוב בשם ועד הדר הכרמל. אחר זה בקרו המוזמנים באניה.

האניה היא בת 5000 טון ותהלך בקו קונסטנצה–חיפה. על תורנה יתנופף הדגל הארצישראלי. באניה יש 2 מחלקות ומקומות בשביל 110 נוסעים. 21 איש (מחצית המלחים) הם יהודים. רב החובל מר זיסוולט הוא יהודי מעולי גרמניה. לחברה הנ"ל שייכת עוד אניה בשם „הר הכרמל“, שתלך באותו קו.


"דאר היום", שנה י"ז, מס' 130, 13 בפברואר 1935, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ייסוד חברת א"י לספנות בע"מ – 4 בינואר 1935

חברת אניות חדשה בארץ ישראל

אניה „תל אביב“ בקו טרייסט–חיפה. – השתלמות יהודים בספנות. – הפלגה ראשונה מחיפה במארס.

אתמול התקיימה מסבת עתונאים שנערכה ע"י מנהלי „חברת ארץ-ישראל לספנות בע"מ“ ה' ד"ר ש. גינזבורג וה' ב. הירשקוביץ.

ה' ד"ר גינזבורג מסר על יסוד „חברת א"י לספנות בע"מ“ שמקומה הקבוע בחיפה. חברה זו נוסדה ע"י קבוצת יהודים מגרמניה בהנהלת ה' ארנולד ברנשטיין, ספן יהודי ידוע מהאמבורג. בחברה זו הושקעו 60.000 לא"י ומטרתה להעביר אנשים ומשא מאירופה לא"י וחזרה באניות יהודיות ובדגל הארצישראלי. כבר נרכשה אנית הקיטור הראשונה שתהלך בקו חיפה-טרייסט. בית קיבולה של האניה 10.000 טונות. שמה יקרא „תל אביב“.

חברה זו מבטיחה לקבל צעירים עברים לשם השתלמות במקצוע הספנות ותשלח אותם על חשבונה היא לבתי-ספר לספנות כדי להניח באופן כזה יסוד של ספנות עברית בא"י.

ה' ב. הירשקוביץ תיאר את פני האניה החדשה „תל-אביב“, שתהיה האניה העברית הראשונה בעולם. ב-22 בפברואר תגיע האניה לחיפה כדי להרשם רשמית אצל שלטונות א"י. וב-13 במארס תפליג בפעם ראשונה מחיפה לטרייסט. היא תקשר את א"י עם אירופה פעם אחת לשבועים.

האניה תהיה רק בת מחלקה אחת, כולה מחולקת תאים, תאים. הסדורים הפנימיים יהיו המודרניים והנוחיים ביותר. „כעין מחלקה ראשונה לכל דבר“. צרכי היהודי הדתי מובאים בחשבון. האוכל כשר למהדרין. בית תפלה דוגמת בית-הכנסת העתיק בהאמבורג, כמובן בזעיר אנפין, יעמוד לשירות המתפללים. ההפלגה מחיפה תחול ביום שש בצהרים ובאניה יהיה הכל מוכן כדי לקבל את השבת כדת.

ה' הירשקוביץ גמר את דבריו בהבטחה שקו חדש זה הנפתח ע"י „חברת א"י לספנות“ ישמש את העליה ארצה במובן הטוב ביותר. העולה יהיה נמצא תחת פיקוח בלתי פוסק עם הפלגתו בטרייסט ועד עלותו ארצה.


"הארץ", שנה שמונה עשרה, 4 בינואר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אוניית הנוסעים והמשא „מוֹהוֹק“ – 28 ו-29 בינואר 1935

47 נוסעים ומלחים טבעו

לרגל התנגשות אניות באמריקה

ניו-יורק 25 (ר). האניה האמריקאית „מוהאווק“, בעלת 5000 טונות, שהיו בה 46 נוסעים ו-100 מלחים, התנגשה באניה הנורוויגית „טאליסמן“, בעלת 4765 טונות, במרחק 4 מילין מניו-ג'רסיי. שתי האניות שלחו אותות הקוראים לעזרה והאניות שבסביבה מהרו אל מקום ההתנגשות להושיט את עזרתן. „מוהאווק“ הוריד את סירות ההצלה ואחרי זאת טבע. החלק הקדמי של „טאליסמן“ נפרץ, והאניה שטה אל הנמל. סירת הצלה אחת של „מוהאווק“ שבה נמצא רב החובלים נעדרת.

ניו-יורק 25 (ר). חברת ווארד ליין הודיעה הבוקר בשעה מוקדמת שטרם נודע גורלם של 15 מן הנוסעים ושל 42 מחבר המלחים של האניה „מוהאווק“. מודיעים כעת שהאניה לא טבעה, כי אם התהפכה על צדה במרחק 6 מילין מן החוף.

גופות מתות צפות על המים

ניו-יורק 25 (רמ"צ). ספינה שומרת חופים גלתה את הגופות של תשעה מטבועי „מוהאווק“. 6 גופות נגלו עוד לפני כן.

התקוה למצוא בחיים את 32 הנעדרים עדין נראית כתקות-שוא. האוירונים וספינות האויר של הימיה, שטסו מעל למקום האסון, גילו, שהסירות היו ריקות.

ה„טאליסמן“ חוזר לנמל

ניו-יורק, 25 (רמ"צ). אנית המטען הנורוויגית „טאליסמן“ שהטביעה את „מוהאווק“, שבה לנמל פגומה במדה רבה ובלא כל נוסע מנוסעי „מוהאווק“.

ניו-יורק 25 (ר). המצב הנוכחי עד כמה שהתברר עד כה לאחר אסונה של „מוהאווק“ הוא כלהבא: 47 מלחים ונוסעים מתו או נעלמו ו-116 ניצולו.

בין הנעדרים נמנה ג'ון טלפר, סגן הקונסול האנגלי באוריזאבה (מכסיקו) ואשתו, בעוד אשר שני ילדיהם, נער בן 5 ותינוקת, וכן גם אמו של טלפר – ניצולו. שני מלחים נתרסקו בשעת ההתנגשות ונוסע אחד נהרג.

התקוה, שהנוסעים והמלחים שנעלמו נסחבו עם הזרם בסירות ההצלה – בוטלה ע"י הידיעה, שספינה אחת לקטה 9 גופות ושני אוירוני ים גילו עוד 5 גופות צפות על פני הים, וארבע ספינות הצלה ריקות.


"דאר היום", שנה שבע עשרה, מס' 116, 28 בינואר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

*   *   *

מרעין בישין בידי אדם?

מה גרם לאסונה של האניה „מוהאווק“?

ניו-יורק 26 (רמ"צ}. בעוד אשר המשטרה והקהל ממשיכים לזהות את 34 הגופות מטבועי „מוהאווק“ – ממשיכים אוירוני החופים לחפש את 12 הנעדרים.

השלטונות פתחו בחקירה.

אסונה של „מוהאווק“ שאירע כעבור ששה חדשים לאסונה של „מורו קאסטל“ הטיל סערת התרגשות בקרב האוכלוסים. כל מלחי האניה, שהיו ספרדים – נצלו.

ניו-יורק 26 (רמ"צ). בתחילת החקירה של דבר אנית „מוהאווק“ שגרם למותם של 46 אנשים, נגבתה עדותו של מפקד אנית המטען הנורוויגית. המפקד ספר, ש„מוהאווק“ ו„טאליסמן“ שטו בכיוון מקביל לצד דרום, כשפתאום שנתה „מוהאווק“ את כיוונה, באופן שחסמה את הדרך בפני „טאליסמן“, וזו הבקיעה את צדה של „מוהאווק“. המפקד משער, שההגה של „מוהאווק“ נתקלקל פתאום ופסק להשמע למכווניו.


"דאר היום", שנה שבע עשרה, מס' 117, 29 בינואר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

SS Mohawk 

גז לאזעקת נוסעי האניה בשעת שריפה – 16 בינואר 1935

חדשות הטכניקה

[…]

מנורות של צוללים עוזרות לחיפוש אחרי זהב שקוע

משתמשים במנורות ענקיות, שהוכנו באופן מיוחד למטרה זו, כדי לחפש את השברים של אנית-קרב בריטית, שבתוכה צריכים להמצא 4,000,000 דולרים בזהב. מחפשים את האניה באמריקה, בנהר לא רחוק מניו-יורק. שלש מנורות מחוברות אל עריכת הצלילה ומצריכות ביחד 7,000 בטים. יש בכוחן להאיר שטחים גדולים של קרקע הנהר. ביחד עם המנורות דומה עריכת הצלילה למפלצת שמתנועעת בתוך המים. המנורות הוכנו על ידי החברה לחשמל „וסטינגהאוז“, והבטריה נוסתה מתחת למים עוד לפני שהחקירה אחרי האניה הטבועה התחילה, כדי להוכח על ידי זה אם היא פועלת נכון בתנאי העבודה. האניה הטבועה מכילה את הזהב עוד מימי מלחמת הריבולוציה האמריקנית, כשאנגליה שילמה כמויות גדולות של זהב בשביל החיילים והמלחים הבריטיים.

[…]

גאַז בתור אמצעי של הזעקה בשביל נוסעי-אניה

מזמן האסון הימי הגדול של „מורו קסטל“, שבו איבדו את חייהן הרבה נפשות, חושבים עכשיו על אמצעים חדשים לשם הערת והזעקת הנוסעים של אניה בשעת שרפה. מעבדה אחת הודיעה על המצאה חדשה, שמוותרת על פעמונים ושיטות דומות ומשתמשת במקום זה בגאז. כשמכניסים את הגאז דו-תחמוצת הגפרית לתוך המערך של איורור האניה, חודר הגאז מיד לתוך כל התאים ולכל  פינות האניה ונעשה במשך זמן קצר כל כך מגרה, שהוא מעורר בנקל את כל הנוסעים. הממציאים מוסרים, שאי-אפשר לגמרי לישון כשגאז זה נמצא בתוך התא, כך שהנוסעים מוכרחים להמלט אל הסיפון. מפתחי ביקורת משגיים על זה, שהגאז יכנס רק במדה מצומצמת, כדי שהנוסעים לא יינזקו על ידי כמויות יותר מדי גדולות של הגאז.

מכשיר מראה את עומק קרקע הים

אחד ממכשירי הבטחון המענינים ביותר, שבהם צוייד הקוון הענקי החדש של הצי הבריטי „קווין מרי“ זהו המכשיר הרושם בצורה גרפית ובאופן אוטומטי את עומק קרקע הים בכל רגע. בלילה מבריק כל שלש שניות אור אדום שמראה את עומק קרקע הים באותו רגע. המכשיר עובד באופן חשמלי.

[…]


"דאר היום", שנה י"ז, מס' 106, 16 בינואר 1935, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

לבוא האניה „תל-אביב“ – 13 בינואר 1935

רב חובל רוזנטל. מקור: זאב הים, ספינות מספרות, 1968.

לבוא האניה „תל-אביב“

סוכנות ארנולד ברנשטין בע"מ סוכנים כלליים ל„חברת ארץ ישראל לספנות בע"מ“ מודיעה:

רב החובלים הנס רוזנטל נקרא טלגרפית לכהן בתור קצין ראשי באניה „תל אביב“ ועזב את חיפה הערב בדרכו לאירופה להתחיל בתפקידו על גבי האניה „תל-אביב“.

רב החובלים רוזנטל, תושב ארץ ישראלי, עבד לפנים בתור סגן מפקד בשירות חברה גרמנית חשובה לספנות.


"דאר היום", שנה שבע עשרה, מס' 103, 13 בינואר 1935, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שרות אניות ישר בין המזרח הרחוק וא"י – 2 בספטמבר 1934

תל-אביב

[…]

שרות אניות ישר בין המזרח הרחוק וארץ-ישראל

על פי יזמת הפירמה ש. ה. קוק ושות' סדרה חברת האניות „הולנד אוסט אזיה ליין“ קשר תמידי וישר בין חפי המזרח הרחוק וחפי א"י.

כידוע היו האניות הבאות מן המזרח הרחוק מפרקות את הסחורות המיועדות לא"י, בנמל פורט־סעיד ומשם היו הסחורות מובאות לארץ באניות משנה, סדור אשר גרם לסוחרי א"י הוצאות מיותרות, קלקול ושבר הסחורה והפסד זמן.

עם הסדור החדש יתוקן המצב הזה לטובת הסוחרים המביאים את סחורותיהם מארצות המזרח הרחוק (יפן, סין, הפליפינים, סנגפור והודו) וכמו כן לטובת יצרני א"י השולחים את סחורותיהם לארצות אלו.

השרות הוא לעת עתה חדשי. האניה הראשונה „גרוטקרק“ תגיע ליפו בערך ב־9 לחדש ספטמבר ש.ז.


"דאר היום", שנה ט"ז, מס' 290, 2 בספטמבר 1934, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

יובלו של קברניט יהודי – 11 במרץ 1934

רב חובל אומברטו שטיינדלר. מקור: "דאר היום", 11 במרץ 1934.

יובלו של קברניט יהודי

מחר בבקר בעגון הספינה האיטלקית „איטליה“ בנמל יפו, יסיים רב חובלה החביב אומברטו שטיינדלר את נסיעתו המאה בקו איטליה־ארץ־ישראל. שמו של אומברטו שטיינדלר שנזכר לתחלה לעתים קרובות בעתונות העברית בארץ ובגולה, ושזכה גם להכנס לספר הזהב של קרן־הקיימת לישראל, ראוי שיוקדשו לו כמה טורים ליובלו זה המיוחד במינו.

מגעו הראשון של הקברניט היהודי עם א"י מתחיל עוד מלפני שלשים שנה. חלוצי ביל"ו הראשונים שעלו לארץ בימים הרחוקים ההם דר נמל אודסא מצאו באיש־הים, הצעיר העברי אומברטו ידיד נאמן, יועץ ועוזר טוב. אחרי העליה הראשונה באה העליה החלוצית ההמונית של שנת 1925, ואומברטו ששמש קצין ראשי באניות שונות של ה„לויד טריסטינו“ בים התיכון, העביר בספינותיו עשרות אלפי חלוצים ועולים שהביטו על בן־עמם, חלוץ־הים, בגאוה ובכבוד.

בשנת 1929 נתמנה „חתן היובל“ למפקד האניה „אדריא“ ומני אז נשאר לפקד על הקו איטליה־א"י בקביעות.

בשנת 1933, בעת הפתיחה החגיגית של נמל חיפה נתכבד לחנך למעשה את הנמל בכניסתו עם אניתו ישר ליד הרציף. במאה נסיעותיו הנ"ל הביא לארץ 50.000 עולים.

בשלישי לאבגוסט תמלאנה ארבעים שנה תמימות מאז הפליג לראשונה ה' א. ש. בספינה „אימפרטורה“ של ה„לויד טריסטינו“ מטרייס לבומביי ומאז ועד היום נשאר נאמן לחברתו ולעצמו. על פני ימים רבים ומדינות שונות עבר במשך ארבע עשרות שנות עבודתו. ברם, הסיפוק הנפשי היחידי שהוא מוצא בכל שנות עבודתו הארוכות הוא בלי כל ספק בשנות עבודתו האחרונות שבהן נתמנה על הקו הקצר המקשרו עם ארץ אבותיו הקמה לתחיה.

במה נברכנו? שיזכה לראות במו עיניו את שיבת אחיו שבכל תפוצות הגולה לגבולם.

א-תור


"דאר היום", שנה ט"ז, מס' 143, 11 במרץ 1934, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נגד מחלת־הים – 8 באוגוסט 1934

בכל – מכל – כל

אוניית הנוסעים s/s Conte di Savoia שהותקנו בה ג'יירוסקופים למניעת טלטולים. מקור: ויקישיתוף.

נגד מחלת-הים

על אף הסידורים הנוחים והנעימים באניות הגדולות של זמננו, סובלים רוב הנוסעים גם בימינו ממחלת הים. האיטלקים היו הראשונים שניצלו את כל האמצעים הטכניים של זמננו כדי להילחם באי־נעימות זו.

נגד הרעידות הנגרמות על־ידי גליל הלולבות נמצאה תחבולה פשוטה: בטבור האניה שמים בוּל־עץ כבד אשר מכונה מיוחדת מניעה אותו למטה ולמעלה. את מהירות תנועותיו של בול העץ מתאימים לזו של הרעידות הנגרמות על ידי גליל־הלוּלבות שבמכונת האניה. שתי הרעידות נעשות שקולות זו כנגד זו – ואין הנוסעים חשים בהן.


"דבר", שנה עשירית, מס' 2910, 8 באוגוסט 1934 (תוספת ערב), עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.