מלונדון לעזרת „זבולון“ – 8 בנובמבר 1932

מלונדון לעזרת "זבולון"

ימ"א מודיע מלונדון, כי נוסד שם ועד לשם יצירת בית ספר ימי גבוה בת"א בשם „זבולון“. נשיא הועד – הליידי ארלי, היו"ר מרת הנרייטה דיאמונד והסגן – מר ליאון סימון.

במועצה שנקראה לבחירת הועדה הראתה מרת ארלי על תכנית ביה"ס „זבולון“: ילמדו שם כל מקצועות ידיעת הים ויכשירו ספנים מכל המדרגות. ילמדו בין השאר: ספנות, עבודת נמלים, בנין אניות ודייג. היום, כאשר נסגרו מחמת סיבות פוליטיות וכלכליות לפני היהודים בעולם מקצועות כל כך רבים, מן ההכרח לפתוח לפני הנוער היהודי אפשרויות בא"י ולהכשיר חלק ממנו לאנשי ים. האימפורט והאכספורט מתפתחים בא"י יותר ויותר והנמל בחיפה ייפתח באביב הבא. לכן הגיע הזמן ליצור מעמד של ספנים יהודים. אנו מקוים שבמשך חמש שנים ניצור בסיס הגון להכשרת נוער יהודי במקצועות האלה“.

מרת ארלי סיפרה שבין האישים התומכים במפעל הזה אוסישקין, ה' והגב' זיף, סיר מונטאַגו, לידי בורטון ועוד.


"דבר", שנה שמינית, מס' מס' 2270, 8 בנובמבר 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

איתמר בן־אב"י / בית הספר הימי „זבולון“ – 6 במאי 1932

פלפלאות

„זבולון“

ובדברי בשבים הקדמונים גם המחודשים, חושבני לטוב להעלות על נס כאן את אותה הפינה, בתערוכה, שבה הבליטו מסדרי בית הספר הימי שלנו – הראשון בקורות עמנו מאז החרבן – את תוצאות פעולותיהם לתחית הים העברי בשתי השנים האחרונות. מה שהיה רק חלום, רק חזיון לעתונאי נועז לפני כעשרים שנה רק, הפך ויהי בפתאומיות מפליאה לתנועה חיה ומרנינה, שלא יבושו בכמותה תנועות כבירות ממנה בימים גם בכספים אף בקרב עמים יותר עשירים ויותר מנוסים מעמנו אנו. לא הייתי בארץ בשעת פתיחת הבנין הימי על שפת ים תל-אביב, אך במחלקת הביתן אשר ל„זבולון“ הופיעו לפני עיני המורחבות עובדות וסגולות שלא שערתין גם במיטב חלומותי. אכן, עוד רחוקה הדרך ועוד מרובים המכשולים, ביחוד קטנה עדין התענינות הקהל – אף אותו של תל-אביב „השוכן לחוף ימים“ לכל המתחבר בים ובנושאיו, וצריך להתפלא על המרץ וההתמדה אשר נתגלו מצד זה במנהלי התנועה הימית העברית. להם ולא לאחרים, חיבים אנו היום את ישותנו הימית – ישות דלה אמנם, זעירה למאד, אך ישות ימית תכולה ומבטיחה בכל זאת.

הנה בשרונו יהודי מצרים, כי שולחים הם אלינו מפרשית גדולה אשר תיהפך לספינת-מלמדה ליממינו הצעירים – להיותם לומדים בה את מלאכת החובלות, המלחות והדיוג גם יחד. ותבורך נא מצרים הציונית על כך באלפי ברכות ימיות עבריות.

היעמד רק עמנו מנגד?

האם לא הגיעה השעה לדרישת הכותב את הדברים האלה עוד לפני ארבע שנים – הדרישת ליצירת אגודת-ים עבריה, Ligue Navale בכל משמעות המלה.

לא אגודה ימית מלחמתית.

ולא ספינות שריון ופצצות בעקבותיה.

לא לשם כך בונים אנו את ציונו של ישעיהו הנביא.

בלתי-אם אגודה ימית שלומית, כאותה של בלגיה, למשל, או של שויציה וצ'כוסלובקיה אפילו, עם נהרותיהן להן כשערים פתוחים לקראת מרחבי הימים.

אגודה, שתאסף אל תחת דגלה שוקלי־ים לאלפים ולרבבות.

שקל לכל בית-אב ופרוטה לילד.

וחזר אז ים-תיכוננו זה לימי דן, אשר וזבולון עם „ירכתם על צדון“.

איתמר בן-אב"י


"דאר היום", שנה ארבע עשרה, מס' 198, 6 במאי 1932, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

 חג הים לפולניה – 11 באוגוסט 1932

דאר, מה מיום?

חג הים לפולניה!

מוזר הדבר, כי דוקא בשבוע שימאינו העברים ערכו את יום-סרטם הראשון בתל-אביב הימית – חגגו הפולנים בנמלם האחד – גדיניה – את מה שהם קוראים לה בגאוה גדולה כל-כך – חג הים לפולניה. (את פרטי החגיגה מוסרים אנו בגליון זה).

זהו, כמדומנו, חג ימי המיוחד במינו, ולחינם נבקש דומה לו במדינות אחרות. רק בונציה, לפנים, כשעיר זאת היתה בירתה של מדינה ימית אדירה, חגגו הונציאנים שנה-שנה את מה שקראו לה הם „חתונת ונציה עם ימה“, והדוז' עצמו, נשיא הקהליה הימית הזאת, היה מפליג בספינת-הדר מקושטה בדגלים ומפורחה בפרחים, כשכל שרי המדינה ושרותיה גם רבבות מהמון העם, מלוים אותם עד למרחק ידוע, שבו היה הדוז' זורק את טבעתו לתוך הגלים ומברך בחגיגיות רבה את ברכת „הרי אתה מקודש“.

את מנהגה זה של ונציה מחדשים היום הפולנים בארצם המשוחררה. הדבר מובן מאליו: פולניה, שזכתה לקרא דרור לעצמה לאחר רק מעט יותר ממאה שנות גלות, הרגישה את עצמה מקופחת בענין הים. בימי זהרה הגדול היו אניות פולניות חוצות לא רק את הים הבלטי, שחלק גדול משפתו היתה שייכת לה, אלא גם ימים אחרים. כשהחליטה מועצת ורסליה להחזיר לה חלקים ידועים מאוסטריה ומגרמניה היתה השאלה היותר קוצית זו שהתיחסה אל הים, ולאחר דיונים ממושכים הוסכם לקרע מעל גרמניה את דנציג, שהוכרזה מדינה עצמאית קטנה ונמל חפשי לפולניה, ויחד-עם-כך הוסיפו לה לפולניה המחודשה רצועה ימית בת ארבעים קילומתר (כמתל-אביב עד לנתניה)  להיותה משמשת לפולנים סמל לחזרתם הימה.

הכל יודעים, כמה סובלת פולניה מקנטורי דנציג, אשר נשארה גרמניה בנפשה, ומתוך כך נוצרה בורשה, עוד מראשית ימי החרות, אגודה ימית, שמטרתה היתה להשתחרר כמה שאפשר הדבר משררת דנציג. לאחר תעמולה רבה החליטה הממשלה הפולנית לבנות לעצמה נמל מיוחד – את גדיניה – ובעזרת כספים צרפתים מרובים התפתח נמל זה עד כדי היותו מתחרה אמתי לדנציג והעם הפולני התרגל לראות בה את ההתחלה לגאולתה הימית.

התחלה ולא סוף.

זהו מובנו של חג הים בגדיניה לפני כמה  ימים, ולואי שנלמד מהם, מהפולנים, דבר אחד לפחות: לסגל לעצמנו נפשיות ימית.

גם אנחנו הורחקנו משפת תיכוננו ולא רק מאה שנים, אלא מאות, אלפי שנים כמעט.

צריך שיום-סרטנו ייהפך ליום חג לנו.

צריך שמדי שנה בשנה נחוג גם אנו ביום קבוע מראש את חג-הים העברי.

היבין זאת עמנו היבשתי עדיין כל-כך?

א. ב.


"דאר היום", שנה י"ד, מס' 280, 11 באוגוסט 1932, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אגודת פועלי הים בחיפה – 7 בספטמבר 1932

מהועד הפועל

[…]

בקרב הפועלים הערבים בחיפה

מלבד הקלוּב המשותף וסניף הסתדרות פועלי־הרכבת, קיימות כיום בחיפה, עוד שתי אגודות מאורגנות, המהוות חטיבות של ברית פועלי א"י ומנהלות את פעולתן בהדרכת מועצת פועלי חיפה, והן: אגודת הים ואגודת פועלי האפיה.

אגודת פועלי הים

האגודה מורכבת משתי חטיבות: עברית וערבית. החטיבה העברית מונה למעלה מ־55 חברים: ספנים בנמל החדש, ספנים בנמל הישן וסבלים בנמל הישן. החטיבה הערבית מונה כ-80 חברים, סטיבדורים, 3 נבחרי החטיבה העברית, 3 נבחרי החטיבה הערבית. מזכיר האגודה הנהו הח' אליהו אגסי, שהוזמן ע"י המועצה לשם הנהלת הפעולה בקרב הפועלים הערבים.

האגודה ממשיכה את פעולתה הארגונית ושבוע־שבוע נכנסים חברים ערבים חדשים העובדים במקצועות הים. 95 אחוזים מפועלי הים היהודים מאורגנים בחטיבה העברית, בחטיבה הערבית 60 אחוז מפועלי הים הקבועים.

תכנית הפעולה הקרובה של האגודה היא: א) סידור קורסים ללמוד השפה הערבית ליהודים וערבים (רוב הערבים אינם יודעים קרוא וכתוב ערבית), ושפה עברית לערבים (חלק גדול  מהם רוצה ללמוד עברית). ב) סדור הרצאות מקצועיות על עבודת הים, בעזרת חברנו זאב הים, המקווה למשוך לעבודה זו גם אחדים מהמהנדסים האנגלים בנמל. ג) שיפור תנאי העבודה של הפועלים הערבים. הפעולה הזו מחייבת זהירות רבה מפאת התנאים האובייקטיביים הקשים.

כ-20 חברי האגודה ערבית נעזרו ע"י הלואות קטנות, מקרן ההלואות שליד קופת מלוה וחסכון. לעומת הרבית האגדית שמשלמים הפועלים הערבים (100 מיל רבית חדשית בעד כל לירה) – יש בפעולת הקרן משום עזרה חשובה לחברים.

כל חברי החטיבה הערבית באגודת פועלי הים הם מוסלמים.

אסיפה משותפת לפועלי הים

לאסיפה המשותפת של פועלי הים, שהתקיימה ב־29 באבגוסט, באולם מועצת פועלי חיפה, באו כמה עשרות פועלים יהודים וערבים. חלק היו עסוקים בפריקת שתי אניות שהגיעו לחוף בשעה בלתי צפויה והודיעו על אי יכלתם לבוא לפגישה. דנו יחד בשאלות הארגון המשותפות, מתוך שאיפה להתקרבות, להבנה ולעזרה הדדית.

את האסיפה פתח החבר אבא חושי, בציינו את השמחה הכללית המורגשת בין הנאספים באסיפה זו, הראשונה במינה. הוא ציין את הקושי המיוחד של עבודות הים בחיפה ובארץ בכלל – שעות עבודה בלתי מוגבלות, שכר זעום, יחס גרוע והפקרות רבה. צעד ראשון לקראת הטבת תנאי העבודה – ארגון הפועלים. ההסתדרות נתנה תמיכה נאמנה ומלאה לצעד זה, וכן תוסיף.

עוד הארגון בשלביו הראשונים – וכבר קמו לו שוטנים ומשטינים רבים, המשתמשים בכל אמצעי־רכילות וסכסכנות, על מנת להרסו. הארגון יוכל להתגבר על כל מקטרגיו במדה שיצליח לקשר אליו את החברים ע"י הסברה וחנוך ולהכשירם לקראת תפקידם החשוב בהתפתחות העיר והארץ בכלל. הארגון עתיד לעמוד בפני נסיון קשה עם גמר בנין הנמל – כמאה פועלים, חציים יהודים וחציים ערבים בערך, יפוטרו אז מהעבודה. כדי לקדם את פני הרעה הזו יש צורך בתכנית־פעולה מגוונת, חנוכית־ארגונית.

פעולות הארגון העיקריות תתרכזנה בקלוב הערבי, העומד להפתח בקרוב. גם הפגישות הבאות תתקיימנה שם.

א. חושי תרגם את דבריו לערבית, והם נשמעו בקשב ובענין.

אחד החברים היהודים פנה בדבריו אל הח"ח הערבים וציין, שרוב הספנים המאורגנים הם עד-עתה מבין פועלי הנמל הישן, ומהנמל החדש מעטים הספנים הערבים המאורגנים. הזכיר את הקושי שהיהודים נפגשים בו בנסותם לגשת אל הערבים חבריהם לעבודה – והוא חוסר שפה משותפת ביניהם.

קצרות ונמרצות דיבר חבר הועד הערבי, ודבריו היו מכוּונים אל הפועלים הערבים: בני אדם בעלי פגיות (ג' חרוקה)  פרטיות מזהירים אותנו מפני הסכנה הצפויה לנו משד הציונות הנורא, על כן אשתמש בדברי במלה „ציונים“ במקום „יהודים“, למען תתרגלו לצלצול המלה הזו, ותווכחו, כי אין שום סכנה צפויה אליכם מצד המכונים בה. ובכן, נכנסנו להסתדרות הפועלים הציונים, והתארגנו בארגון משותף עם הפועלים הציונים, נכנסנו לקופת חולים, לקופת מלוה וחסכון, ושאר מוסדות ההסתדרות הציונית, ואנו גם עתידים לייסד קרנות שביתה, בטלה, ועזרה לחולים, בכדי שבמקרים כאלה לא ימחצונו מלוי ברבית, כמו שהיה עד עכשיו. תנאי עבודתנו הקשים, עול נותני עבודתנו המנצלים, מעיקים עלינו בכל כובד משאם ומשפילים אותנו עד עפר, רק הודות לארגוננו עם אחינו הפועלים הציונים נוכל לפרוק את העול מעל צוארנו. אלה מחברינו שנעזרו כבר ע"י קופת חולים, קופת מלוה חסכון, או ע"י איזה מוסד אחד של ההסתדרות, יודעים להעריך יפה את פעולת ההסתדרות הזו למענם, ובודאי סיפרו לכם על היחס הטוב אשר הם נפגשים בו מצד החברים הציונים.

דבריו אלה כמו כן דברי החברים היהודים תורגמו מיד לערבית או לעברית ע"י הח' אגסי.

אחד היהודים העובדים בנמל הישן אמר, כי בחורף שעבר נאלצו לעבוד 18 שעות ויותר ביום. יש בטחון שהחורף תגדל העבודה בנמל  פי שנים, וצפויים לנו קשיים רבים. הציע לקבל החלטה לפנות לועה"פ בבקשה לאפשר הוצאות דו־שבועון בערבית לשם הסברה והדיפת ההתקפות הנערכות נגדנו יום־יום מצד העתונות הערבית.

באסיפה הובלט הצורך לטפל בארגון האגודה ולהעמידה על בסיס איתן. הובע גם הרצון לכינוס לאסיפות תכופות יותר. הועד, שחבריו נבחרו ע"י שתי החטיבות הלאומיות, שלשה־שלשה מכל חטיבה, ואושר באסיפה זו, ששימשה אסיפה כללית של האגודה המשותפת.


"דבר", שנה שמינית, מס' 2219, 7 בספטמבר 1932, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

נוסדה בתל אביב אגודת ימאים עברים – 20 בדצמבר 1932

תל אביב

[…]

אגודת ימאים

ספן צעיר, י. גרבונוב, חניך בי"ס ימי גבוה בבלגיה ומורה ב„זבולון“ מודיע לנו, כי בת"א נוסדה „אגודת ימאים עברים“ המאחדת לפי שעה כתריסר בחורים בעלי השכלה ונסיון ימיים. מטרתה העיקרית של האגודה לסדר את חבריה בעבודה בספנות.


"דבר", שנה שמינית, מס' 2306, 20 בדצמבר 1932, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

באניה מבריחה יי"ש – 19 ביולי 1932

רופא המעונין בעילום שמו פירסם בעתונות הצרפתית את יומנו, יומן רופא שעבד באניה מבריחה משקאות חריפים לארצות-הברית.

הרופא, שעמד על משמר בריאותם של מבריחי-הכוהל, בכל ההרפתקאות והחתחתים, מספר:

בנמל שקט. האניה שלנו העוגנת ליד החוף מתנודדת ופולטת אנחות קלות. המלחים מלומדי-הפלגה ומנוסים. כל מלח מדבר ושומע שפות רבות ובקי בכל המוצאים והמבואים של הנמלים. הם יודעים יפה את הלכות האסטרטגיה ותמרוני הטכסיס של עבודת ההברחה: פעם בהתחמקות מעין רואים, פעם בהעמדת-פנים של „זקיפי החוק“ ופעם „בסופה ובסערה“. מה שם האניה שלנו? – אין לה שם. יותר נכון, שמותיה כשמות כל האניות שבעולם. בכל נמל יש לה שם. מיוחד. וכמספר השמות כן מספר הדגלים. ברגע שאני כותב את השורות האלו מתנוסס על התורן דגל יווני, ועל הסיפון נשמע דיבור בערברב של לשונות. הסיפון נקי. בפינה אחת – חבלים. בשניה – חגורות-הצלה. באמצע – ארגזים אחדים מרותקים לרצפה, ומשני עברי האניה – צנורות לאיורוּר. הארגזים פשוטים וה„מאווררים“ אינם „מאווררים“ סתם. בארגזים כל מיני רובים, אקדוחים, רמונים, ארוזים בזהירות. והצנורות? – הם לועי מקלעות מוכנים לקרב. בהתקרב שעת סכנה ניתנת פקודה לרבי-קלעים לתפוס מקום יד גלגלי-השיגור, ומהצנורות פורצים כדורים מיטיבי-פגוע. לא אחת זכיתי להגיש עזרה מהירה למלחי האניה הפצועים בקרב עם סירות ואניות משמר במימי אמריקה.

*

בתא קטן יושב הממונה על הרדיו. אין טוב בלי רע. מכשיר הרדיו „הטוב והמסור“ (כך אנו קוראים לו בשיחות חולין), החוטף ותופס ידיעות חשובות על תנועת „אויבינו“ – לפרקים גורם לנו צרות רבות בגלותו את המקום שבו אנו משרכים את דרכנו. איש הרדיו שלנו מומחה שאין רבים כמותו. „אינו מאבד טיפה“ מכל המתרחש על גלי הים ובמעמקיו. כי גם משם, מהמצולות, אורב לנו האויב. אויב מסוכן – צוללת.

רב החובלים איש קשה-אופי. אפילו אש הגיהנום לא תאכלהו. מקפיד על דבר קטן כגדול. עשרות פעמים עמד לטבוע, מאות פעמים ראה במו עיניו את מלאך המות, אך רוחו לא נפלה, ידיו לא רפו והמשמעת לא זועזעה אף כמלוא השערה. בעצם אינו אדם, אלא מכונה. מי הוא, איפוא נולד, איפוא למד, איה משפחתו – אין איש באני היודע. פעם כטוב לבו בחלב (כן, אנו נזירים מיין, שומרים על ה„פרוהיבישן“ כמהדרים מן המהדרים) גילה את אזני כי יליד נורבגיה הוא, למד באוסלו ובקופנהאגן ובלונדון ובמאדריד. יש לו אשה יפה וילדה נחמדה. הבטיח להן לעבוד רק חמש שנים, ואחרי כן יבוא אליהן עשיר ויוכל למלא את כל מחסורן…

הסיפור שוסע על ידי לחישה שנשמעה בצנור הנמשך מהדוּסן. מה קרה? – ניתנה פקודה לכבות את כל האורים. המכונות עובדות „בצניעות“. מתלחשים. ופתאום – פקודה: „עמוד!“ מזרקור ענקי מגשש ממרחקים. ישגיח בנו או לא ישגיח? – השגיח! „צנורות האיורוּר“ „ממליטים ביצים“ מתפוצצות, ואנו נסוגים אחור. נמלטים על נפשנו באפלה… נשוטט ימים אחדים במימי שכנים עד שנצליח לאחז את עיניהם של זקיפי הגבול האמריקני. וכשיצאנו מתחומי הסכנה, הדלקנו את המנורות ועשינו חשבון – נודע, כי באניתנו יש ארבעה פצועים. אחד מהם – פצוע אנוש. הגיע תורי לעבוד.

*

הרופא מסיים את זכרונותיו שלא בכי טוב: האניה פגעה בשעת סערה באחד הכיפים במימי נורבגיה, בהצטיידה לדרך רחוקה – ושקעה. המלחים ניצלו בנס והתפזרו על פני ארצות שונות. רב החובלים לא הוציא את חמש השנים המוּתנות.


"דבר", שנה שמינית, מס' 2176, 19 ביולי 1932, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ביקור בנמל חיפה – 8 ביולי 1932

אנית חפירה בנמל חיפה, 1932-1929. מקור: ויקישיתוף.

אחרונות חיפה

בקור באזור הנמל

עפ"י הזמנת מנהל הנמל מר תומפסון, בקרו אתמול לפני הצהרים באזור הנמל חברי עירית חיפה וועדי לשכות המסחר העברית והערבית. באו גם פקידים גבוהים, ובתוכם מושל המחוז מר קיטרוטש.

הגב' וה' תומפסון קבלו בחביבות את פני האורחים באולם המכס, שקושט במיוחד. לאחר שהנוכחים נתכבדו במשקאות קרים, צולמו כולם, ויצאו בסירת מנוע לתור את אזור הנמל. הם העלו גם על אנית החפירה וקבלו באורים מפורטים מפי המנהל.

מענינת היתה ביותר ההסתכלות מקרוב בעבודת כיסוי הים באמצעות החול המוצא מתוך קרקע הים ע"י סירות משא, המכילות 600 טון כ"א, ומתמלאות במשך 20 רגע ומתרוקנות במשך 13 רגע.

הטיול ארך כשעה וחצי וגרם קורת רוח רבה לאורחים הודות לאדיבותם של הפקידים ומר תומפסון, ובגלל היחסים הטובים ששררו בין כל המוזמנים.


"דאר היום", שנה ארבע עשרה, מס' 251, 8 ביולי 1932, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אגודת הספנים הערבים השתתפה עם הספנים היהודים – 22 במאי 1932

עינם צרה בשותפות ערבית יהודית

סופר ה„ג'אמעה“ בחיפה כותב: „כידוע לקוראים, באו לפני זמן מה ספנים יהודים מסאלוניקי לחיפה באניות מפרש. בואם עורר רעש בין הספנים הערבים ורעש זה גרם כמעט לידי כך שאמרו למנוע ספנים אלה מעסוק במקצוע הספנות בחיפה, מפני המספר הרב של ספנים ערבים.

עכשיו נודע לי, – כותב הסופר – כי אגודת הספנים הערבים השתתפה עם הספנים היהודים. הדבר מעורר צער. מי יתן ואנשי האגודה הערבית יעיינו שוב בענין שותפות זו ויבטלוה, כדי שלא יהיו מוכרחים בעתיד להשתתף עם כל יהודי הבא לארץ מחשש התחרות היהודים.


"הארץ", שנה חמש עשרה, מס' 3899, 22 במאי 1932, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מ. גורביץ / בית הספר הימי לא דוחק את הספורט הימי – 4 באוקטובר 1932

מסביב לתחיתנו הימית

א.

ביה"ס „זבולון“ אינו דוחק את רגלי הספורט הימי

כב" המערכת „דאר היום“.

א. נ. בעתונכם הנכבד גליון שי"ח הופיע מכתב למערכת מאת ה" ע. טובים מהנדס לתעשית לבני סיליקט בתל-אביב. במאמר זה מתרגז מר טובים על ה" איתמר בן-אב"י בעד מאמרו הנעלה בקשר עם בית הספר הימי „זבולון“. לו היתה לה" טובים כונה ישרה הרי לא היה מופיע בתור „מומחה לבתי ספר“ ולו קרא את התכנית – היה נוכח כי אין שום קשר בין אגודת ספורט ובין גמנסיה ימית „זבולון“.

כבוד הספורט הימי במקומו מונח ומי כמוני, מיסד האגודה הימית יודע להעריך את ה" זאב הים ואת קבוצות הספורט השונות בארץ.

אולם, ה' טובים לא על הספורט לבדו נחיה! ארץ ישראל העברית התקדמה ככה שיכולים אנו למלא את רשת החנוך התכוני – התכני בארץ ע"י בית הספר הימי התיכוני „זבולון“ אשר יד ביד עם הלמודים המקצועיים מקנה לתלמידיו השכלה כללית בגבולות תעודת בגרות.

מדוע השכלה כללית?

א) מפני שבלי השכלה כללית אין יסוד למקצוע.

ב) מפני שאצלנו, כמו בכל העולם, ההורים מעונינים שבניהם ירכשו גם תעודת בגרות כללית.

מערכת „דאר היום“ הדפיסה את כל התכנית במלואה וכל אחד יכול להוכח כי בנוגע להשכלה עיונית ומעשית אין „זבולון“ מטפל רק במלאכת ספנות, שהיא העבודה הימית היחידה של קבוצות ספורט.

התכנית של ביה"ס הימי התיכוני מטפלת בכל הענף הימי המכיל מלבד הספנות עשרות עבודות במסחר, בתעשיה ובטכניקה ימית.

מדוע אין „זבולון“ מסתפק בספנות רק?

מפני שאנו חסרים צי מסחרי כל שהוא ומה יעשו הספנים כשיתבגרו? בה בשעה מתפרנסים מיליונים אנשים בחוץ לארץ בתעשיות ימיות, אשר אנחנו הזנחנו לגמרי ואשר יכולות גם אצלנו לשמש מקור פרנסה כמעט בלתי מגבל לרבבות יהודים גם בשביל השוק הפנימי וגם החיצוני.

העבודות האלה הוכחו גם ע"י בני הארץ במדה פעוטה, גם ע"י חקירות ממשלת א"י, גם ע"י מומחי „זבולון“, גם ע"י חכמי ברסלוי ולונדון ועוד.

האב שדואג לעתיד בנו צריך להתחשב כי המקצועות היבשתיים כבר „תפוסים“ עד אפס מקום וההתחרות היא קשה בכל הפרופיסיות בזמן אשר את אוצרות ימנו הזנחנו לגמרי.

ע"י השכלה והכשרה ב„זבולון“ אנו נקים דור מבוגרים אשר יפתחו מקצועות פרנסה חדשים בעשרות תעשיות הים וגם הספנות תתפוס מקום בהן).

ה" טובים המכין לבנים לבתים על היבשה צריך לדעת כי אין בית הספר הימי התיכוני גוזל משום קבוצות ספורט את ערכן. ועשרות הבקשות מיהודים בארץ ובחוץ לארץ מוכיחות את הנחיצות של „זבולון“.

ת"א, כ"ז אלול תרצ"ב.

מהנדס ד"ר גורביץ

מוסד „זבולון“.

*  *  *

ב.

א. נ.

בקשר עם המודעות בעתונים על „בית-הספר הימי התיכוני זבולון“ וההכחשות שבאו מצד „האגודה הימית הארץ ישראלית“ על שיכותה למוסד זה, יורשה לי אולי, לשאל כמה שאלות שאלות – שאני בטוח – ששאלו את עצמם כל אלה שהרעיון הימי העברי קרוב ללבם:

א. איך יכולה האגודה הימית שמטרתה לפעול ולעזור לאינציאטיבה בשטח הימי, לעמוד מרחוק בשעה שנסיון של בית-ספר ימי נעשה לעיניה; ולא עוד אלא להכחיש פעמים אחדות באפן רשמי ע"י עסקניה הידועים את שיכותם למפעל זה?

ב. איך מתבאר – אחרי האמור לעיל – שבית-הספר הימי הזה הנקרא „זבולון“ – שם שהאגודה הימית פרסמה וחבבה בקהל?

ג. מדוע בכלל אין האגודה הימית מבארת את עמדתה בקשר עם הענין החשוב הזה? הרי מעצמה עולה השאלה: אם המפעל הוא מועיל ורצוי, מדוע אין האגודה לוקחת את בית הספר הזה תחת חסותה ועוזרת לו. אם המפעל אינו רצוי ומזיק הרי נטרליותה של האגודה ג"כ אינה מובנה, והכחשותיה אינן דיות. אז מחובתה של האגודה היה לבאר מפני מה היא מתנגדת להשתתף במפעל זה שדעת מיסדיו היא שהגיע כבר זמנו.

בתור אדם המתענין בים ומכיר בערך הרב שהוא יתפוש בחיינו ובחיי הארץ לעתיד, הנני מבקש תשובה מהנהלת האגודה הימית הא"י.

בכבוד רב

בן-ימי


"דאר היום", שנה ט"ו, מס' 2, 4 באוקטובר 1932, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

עמנואל טובים / על „הצעד הראשון“ לתחיה הימית העברית – 26 בספטמבר 1932

מכתב למערכת

על „הצעד הראשון“ לתחיה הימית העברית

מערכת נכבדה,

את התכנית של בית הספר הימי „הראשון בארץ“, הדפסתם בכתרת שהיא – לפי ידיעתי – עלולה להטעות את הקורא. אין ברצוני, ברגע זה, להכנס בבקרת התכנית הזו. את זאת אעשה בהזדמנות אחרת; אולם בפרוש לא נכון הוא לכנות את בית הספר הזה, ולו גם אם יתקים – בתור „צעד ראשון לתחיה הימית העברית“.

חוץ מהתכנית הצעקנית, אין לעת עתה לבית הספר הזה כל אקטיב, בו בזמן שזה כמה שנים, נעשית עבודה שקטה יום יומית במטרה להחיות את הימיה העברית, בארגונים שונים.

אזכיר כאן את פתוח הספורט הימי באגודות „ביתר“, הצופים למיניהם, האגודה הימית „זבולון“, „הפועל בתל אביב, „דולפין“, „הפועל“ בחיפה. באגודות האלה סודרו בהזדמנויות שונות גם קורסים למקצועות ימיים – לאו דוקא במסגרת ספורטיבית גרידה – כמו למשל: נביגציה, מערכת מפרשים, פרקטיקה ימית וכו'.

לרגלי עבודת הכנה זו, התקרבו חוגים רבים מבין הנוער שלנו לים והוכן כבר חמר אנושי שנכנס לעבודה ימית מעשית בבנין הנמל החיפואי ועומד נכון לעלות על אניות בתור מלחים בכל מקרה שיזדמן.

אין גם לשכח את הקורסים למלחים מוסמכים שמר זאב־הים וחבריו, נהלו בהצלחה כה גדולה, בחיפה בין הנער העובד כבר עבודה ימית מעשית.

כל הדברים האלה נאמרו, כדי שישמשו חמר להיסטוריונים בבואם לכתב על צעדיה הראשונים של הימיה העברית.

אינג' ע. טובים


"דאר היום", שנה ארבע עשרה, מס' 318, 26 בספטמבר 1932, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.