לפני כמה ימים הודיע עתוננו על דבר יסוד בי"ס ימי ראשון מטעם חברת „זבולון“, שמטרתו לחנך את הנוער שלנו בכוון הימי ומפאת חשיבות המעשה הזה לעתידות ביתנו הלאומי מוצאים אנו לנחוץ לתת בזה את התכנית המלאה שלא נתפרסמה עדין בשום מקום.
זהו לדעתנו מסמך בעל חשיבות דוריית.
מבוא
התכנית סודרה בהתחשב עם תכניות דומות בחוץ לארץ, עם נסיוננו בחנוך הכללי אשר בבתי הספר התיכוניים בארץ ובשעורי הערב המקצועיים „זבולון“, עם דעות בעלי המקצוע הימי, עם דרישות ארצנו המיוחדות הטכניות והמסחריות, ולבסוף בהתחשב עם נטית תלמידינו ודרישות ההורים.
המטרה
הבוגר יקבל תעודת בגרות כללית ומקצועית בטכניקה ימית, תעשיה ימית, מסחר ימי ומדעים ימיים.
תעודה זו תאפשר לו כניסה לכל בית ספר עליון, כמו תעודת בית ספר תיכוני אחר, אגב יתרת האפשרות של כניסה לאקדימיות ימיות. ובעקר תאפשר התעודה לבוגר להסתדר בארץ גופא בתור פקיד, סוחר או שותף בתעשיה הימית, הממשלתית והפרטית.
תכנית
התכנית מכוונת – ל-3 שנים יהודיות ומתאמת ברמת למחלקות ה", ו", ז" של בית ספר תיכונית.
לכן מספיקה תעודת בית ספר עממי לשם כניסה לכתה הראשונה של „זבולון“.
הפרוגרמה של המחלקה ה-8 הנוספת תוכר די צרכה במשך הזמן.
תנאי קבלה לתלמיד
ההורים (או ממלאי מקומם) צריכים להמציא להנהלת „זבולון“ – תעודת בית ספר עממי, תעודת [?] עיניים, בקשר עם בחינת צבעים ממרחק, תעודת רופא (ביופטלוג) של „זבולון“. תעודת לידה. והתחיבות לשלם 12 לא"י לשנה שכר למוד. לספק את התלמיד בתלבשות אלה. בגד עבודה, תלבושת רשמית חרפית, קיצית וגשם, ספר למוד ומכשירים.
רשימת השעות
כתה א – מחלקה ה תיכונית.
א. שעורים כלליים 21 שעות לשבוע (לפני הצהרים), 6 שעות עברית (תנ"ך, תלמוד, ספרות) 4 שעות מתימטיקה (גיאומטריה, אלגברה) 4 שעות טבע (זואולוגיה, בוטניקה), 2 שעות דברי הימים. 2 שעות גיאוגרפיה. 3 שעות אנגלית. שעה אחת ערבית שמושית. 2 שעות שפה זרה (צרפתית או איטלקית).
ב. שעורים מקצועיים (עיונים ומעשיים) [?] שעות לשבוע אחרי הצהרים. 3 שעות נגרות (בעקר סירה), 3 שעות צופיות (תרגילי סדר, קוד קשר), 5 שעות שחיה, ספורט ימי, חתירה, מפרש. 2 שעות שרטוט ביולוגי (קולקציה, מיקרוסקופ, שמור), 2 שעות תעשיה קלה (טויה, הכנת מכשיר ותקונו, ציור).
כתה ב – מחלקה ו" תיכונית.
א. שעורים כלליים ½2 שעות לשבוע (לפני הצהרים).
6 שעות עברית, (תנ"ך, תלמוד, ספרות), 3 שעות מתימטיקה (אלגברה וגיאומטריה, יסודות הטריגונומטריה) 2 שעות טבע ומבוא לבקטריולוגיה ולאיכטיולוגיה), 2 שעות דברי הימים 2 שעות גיאוגרפיה מסחרית, 2 שעות פיסיקה. שעה אחת חימיה, 3 שעות אנגלית. 2 שעות שפה זרה (צרפתית או איטלקית).
ב. שעורים מקצועיים (בלבורטוריה או בסירה) עיוניים ומעשיים 18 שעות.
2 שעות מיטריולוגיה, 2 שעות נוטיקה ולו־ציה [?]. 3 שעות אמנות-יד, 3 שעות תעשיה ימית ו[?], 2 שעות אוקיאנוגרפיה, חצי שעה עזרה ראשונה, 3 שעות ביולוגיה מעשית. 1 שחיה סיסטמטית, הצלה, ספורט.
אתמול התקיימה בנמל חיפה התחרות בשחיה בין עובדי הנמל בחסותו של מר תומפסון, מנהל העבודות. ההתחרויות אורגנו ע"י הח' קפיטן זאב הים. השתתפו 45 איש, מהם 27 ערבים, 18 יהודים. זכו בפרסים 14 איש. – 11 יהודים, 3 ערבים. הזוכים מבין היהודים הם מחברי „דלפין“ – 5 פרסים ראשונים ואחד – שני, מכבי – אחד ראשון, שנים – פרסים שניים, „הפועל“ שני פרסים שניים. מהערבים זכו 1 בפרס ראשון ושנים בפרס שני.
"דבר", שנה שמינית, מס' 2263, 31 באוקטובר 1932, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מפרשית שהפליגה מפיריאוס, בדרכה ליפן, נגזלה בנמל יפו
(מאת משרדנו התל-אביבי) תל-אביב יומ"ב בערב
לפני כשבוע ימים הגיעו לימי יפו החובל היוני אפליס, ושני מהנדסים גרמנים מחבריו, במפרשיתו הקטנה, „אקרופוליס“ שמה, שארכה חמשה מתרים וחצי, ודגל יון מנפנף על תרנה, ויעגן בקרבת הנמל. שלשם, בצאתו לבקרה בכדי להכין את הפלגתה חזרה למרחבי-הים, מצאה מקולקלת עד היסוד וכל אשר בה מפוזר לכל רוח – עלבון [?] במידות האכסנאות {? השורה מחוקה].
בשיחה עם בא-כחכם המיוחד סיפר החובל את פרטי המעשה המבהיל כדלקמן:
מחשבתי בנסיעה ימית זאת היתה להוכיח, כי גם בימינו תוכל מפרשית קטנה בערך להלך על פני הימים בלי קושי מיוחד, ואציב לי למטרה את הקו פיריאוס (ביון) ליוקוהאמה (ביפן). הפלגתי בירח יוני החולף ועד היום עלה בידי להחתיר את המפרשים אל הנמלים האלה: סירא, טינוס, נאקסוס, אסטיפליאה, קנדלוסה, רודוס, קסטולריצו, לרנקה, פמגוסטא, בטרום, בירות, חיפה ויפו שאליה הגעתי בכ"ט לחדש אוגוסט.
למחרת היום ההוא ביקרתי את קונסול יון ביפו, הא' קסאר, אשר קישר אותי עם הספן חסן-חלים, והלה עזר לי למצא מקום בפלגה אשר מדרום לבית-הים ביפו, ואשר אליו משכנו את מפרשיתנו למנוחת ימים מעטים.
מה נבהלתי למחרתו, כשהלכתי לבקר את המקום למצא, כי „האקרופוליס“ האומללה שלי קולקלה ממפרש עד תרן. כל הכלים אשר היו בה, כל החומר המדעי אשר צברנו, כל חפצינו והמזון לימים הבאים נגזלו מאתה ומה שלא מצאו בו חפץ [… השורה מחוקה] כשהגלים מסתערים עליה מכל צד.
אין אנו יודעים עדיין מי האשם בכל השערוריה הזאת, ואולם קונסול יון הבטיח לנו לעיין בדבר גם לנסות ולתקן את המפרשית על חשבונו.
אם יעלה הדבר בידו של הקונסול ואם אמצא, כתקותי, כי האניה הקטנה לא סבלה ביותר ותוכל „להחזיק“ בפני הגלים, אמשיך את נסיעתי מכאן לעזה, לאל-עריש ולפורט-סעיד ודרך התעלה הגדולה תעלת סואץ, לים האדום, לאוקינוס ההודי ולמ[י]מי סין ויפן.
החובל אפליס מקוה להפליג בתחילת השבוע הבא ומפרשיתו תבקר אז גם בים תל-אביב.
"דאר היום", שנה ארבע-עשרה, מס' 301, 6 בספטמבר 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
חניכי "זבולון" במפרשית "בת-גלים" בחוף תל אביב, 1935. צילום: זולטן קלוגר. מקור: ויקישיתוף.
חנוכת תחנת ההצלה
אתמול לפני הצהרים נערכה בפני כמה עשרות מוזמנים חנוכת תחנת-ההצלה, שנבנתה ע"י „האגודה הימית“, התחנה נבנתה על המגרש של בית-הספר הימי „זבולון“. על המגרש הוקם תורן גבוה, בדוגמת התרנים באניות מפרש רגילות. על התורן עמדו כמה תלמידים מבית-הספר הימי, כשהם מחליפים „שיחות“ דגלים עם שתי סירות מפרש שהורדו לים. החגיגה החלה עם העלאת הדגל הלאומי על ראש התורן. מזכיר האגודה הימית העו"ד אפרתי ציין את מטרת האגודה. בין השאר אמר, כי בית-הספר הימי יוכיח לבעלי ההון היהודים כי יש חשבון להשקיע כספים בענפים שונים ב„עסקי ים“. הנואם ציין להלן, כי את המגרש מסרה העיריה, בהשתדלותם של ראש העיריה מר דיזנגוף וסגנו מר רוקח. הזכיר גם את האנשים המשקיעים מרץ רב להצלחת המפעל: ד"ר גורביץ, הקפיטן בייבסקי, ד"ר ישראלטן שגמר אקדמיה ימית באיטליה, המהנדס טובים ואחרים, ד"ר פרבשטיין וה. לייבוביץ.
את התורן ועשר חגורות הצלה של התחנה הימית נדבה חברת „לויד טריסטינו“ מטריאסט.
בשעת החגיגה נערך תרגיל של הצלת טובע שארך רגע וחצי. בבנין שנבנה על המגרש מתרכז בית הספר הימי, אשר בו בית-מלאכה לתעשית רשתות דיוג וסירות. באולם הוקצה מקום לבית-נכאת ימי. הקירות מקושטים בקשרים שונים, נמצא גם בית-מרקחת לשם מתן עזרה ראשונה. בפנה אחת מתנוססים כמה מכתבים מאישים חשובים, המקדמים בברכה את פעולות האגודה ובהם גם מכתב מאת אוסישקין. על לוח מודבקים גם כמה שירים ימיים: „ספינתי“ „המנון המלח“.
בשעת החגיגה התאסף קהל גדול מסביב בית הספר, ולווה את התרגילים במחיאות כפים (ש).
"הארץ", שנה חמש עשרה, מס' 3841, 13 במרץ 1932, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הסוחרים קובלים מרה – למי חלק הארי בשכר העבודה? – גורלו של נמל יפו.
הטעינה והפריקה בנמל יפו, תקנותיהן ותעריפיהן שימשו לפולמוס חריף בין ב"כ לשכות המסחר לבין סוכני האניות בישבה משותפת שהיתה ביום ה' אחה"צ במשרדי לשכת המסחר יפו והמחוז בת"א. זה היה המשך ישיבת יום ד' בירושלים. השתתפו 22 איש. מצד אחד ב"כ לשכות המסחר יפו והמחוז, לשכת המסחר הערבית ביפו ולשכת המסחר בירושלים (יהודים וערבים), מצד שני ב"כ סוכני אניות (יהודים, ערבי וגרמני). כמכריע בין הצדדים הופיע מנהל מחלקת המכס והמסחר הממשלתית מר סמיד ואתו שני פקידים גבוהים ממחלקתו.
ב"כ לשכות המסחר הגנו על עניני הסוחר הצרכן, ועניניו המיוחדים של הדרום בנמל שלנו, נמל יפו. ב"כ סוכני האניות דיברו בעד מקצועם וכאילו גם בעד הספנים.
לישיבה קדמה הודעת מנהל מחלקת המכס על הזלה ידועה בתעריפי הפריקה והטעינה, לאחר שנים של השתדלות בענין זה מצד לשכות המסחר. אך ההזלה המאוחרת הזאת היא קטנה, רק ב־6–12 אחוזים, ואינה מספקת את הסוחרים הטוענים, כי התעריפים הנוכחים הנם גבוהים מדי, מייקרים את צרכי־החיים ומכריחים את סוחרי ת"א, יפו וירושלים לנטוש את נמל יפו ולהעביר את האימפורט ואת האכספורט לנמל חיפה, אשר בו התעריפים והתקנות נוחים יותר, ומה גם שהנהלת הרכבות מקילה ומזילה מדי פעם את השימוש ברכבות להובלת סחורות בקוי חיפה־יפו וחיפה־ירושלים. הסוחרים טוענים, כי 500 מיל דמי פריקת שק אורז, חטה או סוכר מהאניה אל בית המכס – הוא שכר גבוה מדי. למעשה נוטלים בזה הספן והסבל חלק לא כל כך גדול מסוכן האניות עצמו, שהוא מרויח, פשוט, יותר מדי. לשכת המסחר יפו והמחוז הציע מחיר של 365 מיל לשק כזה ודרשה שהסכום יחולק: 190 מיל לספן, 100 מיל לסבל, ו־75 לסוכן האניה. מחיר כזה הציעה גם לשק קמח. מר סטיד הודיע קודם על הזילה של 60 מיל לשק חטה, אורז וסוכר, היינו – 440 מיל, לעומת 500. חילוקי הדעות חלו גם על יתר הסחורות, במספרים אחרים, אך לא רק בעניני מחירים כי אם גם בתקנות אחרות.
סוכני האניות מתנגדים קודם כל להפרדת המחיר הכללי של הפריקה והטעינה לחלקיו. הם מתנגדים גם לדרישת הסוחרים, כי הספן יקבל את שכרו בעד הובלת הסחורה מהאניה אל רציף החוף רק לפי משקל הסחורה. הם רוצים להמשיך את שיטת התשלום לפי הסירה, אם כי הם מקבלים מהסוחר שכר לפי משקל או לפי נפח הסחורה.
טענותיהם של סוחרי החנויות הם אלה:
א) לשכת המסחר מייצגת את הסוחרים ובמקרה זה היא מתעלמת מעניניהם הצודקים של סוכני האניות. עם ירידת השטרלינג העלו הסוחרים את מחירי הסחורות בהתאם לתנודות המטבע, אך סוכני האניות לא העלו את שכרם, נמצא שירד ב־30 אחוז ואין בטחון שיישאר ברמתו של היום; ב) התעריף החדש המוצע ע"י מנהל המכס יש בו כבר הורדה נוספת של השכר למעלה מעשרה אחוזים; ג) התעריף אינו אלא קביעת המכסימום, בעוד שלפי הסכמים אפשר להפחית ממנו; ד) שאלת המשקל והנפח צריכה להיפתר בא"י כמו בכל העולם. מקובל בכל הארצות שהטון מותאם לנפח מסוים, ונפח גדול יותר נחשב למשקל גדול יותר.
גם בענין הסכנה לנמל חיפו יש חילוקי דעות. יש חושבים, כי יפו לא תאבד את התנאים המעדיפים אותה. מס הנמל שיוטל על כל אניה בחיפה, יעזור במדה ידועה ליפו לשמור על עמדתה. כמו כן סבורים, כי ענף ההדר ימשיך להשתמש בנמל יפו, משום שהממשלה לא תוכל להשקיע את הכסף הדרוש להרחבת מסלת הברזל עד כדי שתוכל להסיע את תפוחי הזהב לחיפה בעונה הקצרה הנוחה לאכספורט.
ספני יפו אין דעתם שוה בקיץ ובחורף. בקיץ, כשהעבודה מועטה בנמל, הם מתחילים להרהר על העתיד, ודאגת ההתחרות מצד נמל חיפה מעיקה עליהם ומכריחה אותם להתפשר ולהבטיח לסוחרים להזיל את מחירי ההובלה. משבאה עונת תפוחי הזהב עם עבודתה הקדחתנית והסוערת, הם שוכחים את הדאגה לעתיד ועומדים על השכר שהוקצב „בשנים הטובות“. עם משלחי תפוחי הזהב גמרו הספנים בקיץ שעבר להוביל כל תיבה לאניה בשמונה מיל, אך בהתקרב עונת המשלוח, החזירו את המחיר של השנים הקודמות, 10 מיל לתיבה. משלחי תפוחי הזהב חושבים ברצינות על העברת רוב האכספורט אל נמל חיפה. וכן לגבי סחורות אחרות. הממשלה כאילו מגינה על הספנים ומחזיקה את השכר הגבוה, לערך, בסחורות ידועות. למעשה היא מחזקת בזה את נמל חיפה.
בישיבת יום ה' נמשכו הויכוחים למעלה מחמש שעות. ישב ראש מר סטיד. נאמו בכל שלש השפות. מזכיר הלישכה י. כץ, תירגם. הסוחרים ניסחו לבסוף 6 דרישות, לאחר שראו, כי מוכרחים הם לקבל את התעריף שנקבע ע"י מנהל המכס, בקשו לתקן משהו בתקנות המשפיעות על המחירים:
א) לבטל את רשותו של הסוכן להחליט אם מחיר הפריקה יחול פי המשקל או לפי הנפח, כיון שרשות זו מקפחת את המביאים סחורות קלות במשקל וגדולות בנפח.
ב) להשאיר ללשכות המסחר את הזכות להוסיף עוד סוגי סחורות, שגם עליהן יחולו התעריפים החדשים.
ג) לתת הנחה מהתעריף הזה למי שמביא למעלה מ־10 טון עד 50 מיל (עכשיו 100 מיל).
ד) להזיל מחיר פריקתה של חבילה בודדת, שמשקלה לא למעלה ממאה קילו.
ה) לקבוע תעריף פריקה אחד לברזל שלא ייקרו את דמי הפריקה של מוטות ברזל שארכם למעלה מששה מטר.
ו) שחוזה הסבלות בין הסוכנים ובין הסבלים יסודר בהתיעצות עם לשכות המסחר.
תועלתה של האסיפה היתה רק בבירור. לכלל הסכמה לא באו. אך כפי הנראה ישתמש מר סטיד בסמכותו וימלא דרישות אחדות של הסוחרים.
אך בעוד הויכוח נמשך וכבר ניכרת ירידה ידועה של נמל יפו. ברשימת האניות הבאות לחופי הארץ והארצות השכנות במשך ינואר תופסת יפו את המקום האחרון בין הנמלים. נמל חיפה הוא לפניה. אף תפוחי זהב נשלחים העונה מחיפה בכמות שלא היתה כמוה בעונות הקודמות. לעומת זה מתנחמים סוחרי יפו, כי הממשלה תשפר את נמל יפו במדה שיוכל לעמוד בהתחרות.
יש עוד להעיר, כי בעבודת הים בנמל יפו אין יהודים כלל, מה שאין כן בחיפה. אין הממשלה נותנת עתה רשיונות נוספים למבקשים לעבוד כספנים. די, היא אומרת, ב־400 הספנים שישנם. חלקם של היהודים באימפורט הוא עצום, גם באכספורט גדול למדי ולפי שעה אין עדיין אפשרות להיהודים ליהנות מעבודת ים בנמל יפו אפילו בסחרם הם.
"דבר", שנה שביעית, מס' 2026, 21 בינואר 1932, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אוניית הנוסעים הצרפתית Georges Philippar, 1931. מקור: ויקישיתוף.
מה קרה באניה „ג'ורג' פיליפאר“
עדן, 16 (ר). באניה „ג'ורג' פיליפאר“ בת 21000 טונות, השייכת ל„מאסג'רי מאריטים“, החוזרת מסין למארסיל ובה שש מאות נוסעים – פרצה שריפה. הנוסעים והמלחים עזבו את האניה סמוך לכף גווארדאפוא. האניות „סובייטסקאיה נפט“, „קונטראקטור“ ו„מאסוד“ הגיעו למקום האסון ומאספים את אלה שנשארו בחיים. שלשה נוסעים נכוו קשה.
האניות „קיזר אי-הינד“ ו„אוטראנטו“ נחפזות למקום האסון. האניה „האקונה מארו“ פגשה סירת-הצלה ריקה בדרך. עד עכשיו לא ידוע מספר הקרבנות.
עדן, 16 (ר). האניות הבריטיות „קונטראקטור“ ו„מאסוד“ מובילות לעדן, הראשונה – 129 איש, והשניה – 134 איש. רב החובל נמצא באניה „סובייטסקאיה נפט“. חסרה רפסודה עם שני מלחים. גם באניות אחרות יש מוצלים, אבל פרטים חסרים עדיין.
"הארץ", שנה ט"ו, מס' 3896, 18 במאי 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
הבערה באניה „ג'ורג' פיליפאר“
מחזות קורעי־לב. – מספר הקרבנות אינו ידוע
עדן, 17 מאי (סטא"ר).
כפי שמספרים פליטי האניה „ג'ורג' פיליפאר“ שהגיעו הנה באניה הבריטית „קונטראקטור“, פרצה השריפה באניה בשעה שתים אחרי חצות לילה באחד מתאי המחלקה הראשונה. הלהבות פרצו והתפשטו במהירות. חושבים שכמאה איש, ביחוד מנוסעי המחלקה הראשונה, נסגרו בתאיהם מאין להם יכולת לצאת מהם. רבים מן הנוסעים שלא יכלו להגיע אל סירות ההצלה קפצו לתוך הים. היו מחזות קורעי לב אבל לא היתה בהלה רצינית.
עדן, 17 (ר). – האניה הצרפתית „אנדרה ליבון“ הפליגה מכאן בחצות לילה כדי להפגש עם האניה הרוסית „סובייטסקה נפט“, להעביר אליה את 420 הפליטים ולהביאם לג'יבוטי.
האניה „קונטראקטור“ שהגיעה הנה, הביאה אתה פליטים אלה של האניה „ג'ורג' פיליפאר“ שטבעה: 66 נוסעים; 15 חיילים; 22 מלחים צבאיים ו25 מאנשי האניה הטבועה. האניה „מאסוד“ הביאה לעדן 39 נוסעים צרפתים, 16 ילדים, חמשה ילידי המקום, 11 מלחים, 3 קצינים ימיים ו51 סינים מעובדי האניה השרופה.
לונדון, 17 (ר). – השלטונות הצרפתים מנסים להשפיע על כל האניות אשר בהן פליטים מנוסעי האניה „ג'ורג' פיליפאר“, כי תסענה לג'יבוטי, מפני ששם יש יותר נוחיות לסידור הפליטים.
אין במשרדי חברת „מאסאג'רי מאריטים“ רשימת נוסעי האניה „ג'ורג' פיליפאר“, אבל כפי הנשמע נמצאים בין הנוסעים כמה אנשים נכבדים ופקידים קולוניאליים מסין ההודית. מספר המלחים ועובדי האניה עולה לכדי חמש מאות איש.
סוברים שהאניה הזאת, המוסקה בנפט, היא הראשונה במינה הסובלת משריפה. ערכה עולה למיליון לי"ש. היא חזרה זה עתה מנסיעתה הראשונה למזרח הרחוק.
האניה „פול ליקה“, שבמקומה נבנתה האניה הזאת „ג'ורג' פיליפאר“, עלתה גם היא באש בהמצאה בשנת 1928 בנמל מארסיל.
"דאר היום", שנה ארבע עשרה, מס' 212, 19 במאי 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
מה מספרים נצולי האניה שטבעה
עדן 19. חוששים כי כל הנעדרים מבין אנשי האניה „ג'ורג' פיליפאר“ נספו. ידוע בבירור, כי אף אחד מהם לא נאסף אל אניה גדולה שהגיעה אל המקום. יש תקוה קלושה, שאנשים מספר הגיעו אל החוף בסירות ורפסודות קטנות או נאספו ע"י סירות מפרש ערביות. (ר-סטא).
עדן 19. מחזות שמחה נראו בהיפגש יחד בני משפחות שנפרדו בלב ים. הבאים הם 34 ניצולי „פיליפאר“ שנאספו ע"י האניה אנדרה לה-בון. (ר-סטא)
עדן 17. ספוריהם של ניצולי „ג'ורג' פיליפאר“ מראים, כי האניה היתה כבר אחוזה להבות בטרם נודע דבר השרפה. כל אמצעי הכיבוי החימיים לא הספיקו. האש אכלה בכל פה בצבע, בעץ הממורט, בקישוטי התקרה. עוד טרם הספיקו לשלוח קריאה „הצילו“ היה כבר חדר האלחוט בשלהבות.
אין לתאר את המהומה, כי הנוסעים הוקמו ממטותיהם. הרוח השיב עשן וגצים אל החלק האחורי של האניה. עד מהרה נשרפו סירות הצלה אחדות ואי אפשר היה לחלק את הנוסעים לעמדות הקבועות לשעת חירום. חגורות ורפסודות נמצאו למכביר והודות להם נשארו המוצלים מאש בחיים. (ר)
עדן 17. יש מקרים מזעזעים של קריעת משפחות, בעלים מעם נשותיהם וילדים מהוריהם. באניה „קונטראקטור“ יש עולל אחד בזרועות אוספיו וכן ילד בן שתים וחצי שנה. (ר)
"דבר", שנה שביעית, מס' 2126, 20 במאי 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
ספורים מפליצים על אסון השרפה באניה „פיליפאר“
האש הפרידה בין בעלים לנשותיהם. – ילדים קטנים ניצלו ואין איש מכיר את אבותיהם. – אנשים קפצו לתוך הים היו מאכל לשיני הדגים
עדן, 19 מאי (סטא"ר). – חוששים שכל נוסעי „ג'ורג' פיליפאר“ שנעלמו, טבעו. כמעט בטוח הדבר שאיש מן הנעלמים האלה לא ניצול ע"י אניות גדולות שעברו בסביבה, וכמו כן יש רק תקוה מעטה שאחדות מסירות ההצלה או הרפסדות שבהן ניסו רבים מנוסעי האניה הבוערת להנצל, הצליחו להגיע לחוף או שהנוסעים ניצלו ע"י סירות של ערבים.
עדן, 19 (סטא"ר). – היו מחזות משמחי לב בשעה שהגיעה הנה האניה „אנדרה ליבון“ ובה 34 מפליטי ה„ג'ורג' פיליפאר“ שנפגשו על ידי קרוביהם.
עדן, 17 מאי (ר). – כפי שמספרים פליטי האניה „ג'ורג' פיליפאר“, התפשטו הלהבות בטרם נודע דבר השריפה, ולא הועילו כבר אח"כ מכשירי מכבי האש הכימיים. האש פשטה במהירות כזאת, שהרסה את חדר האלחוט בטרם שאפשר היה לשלח בקשת „הצילו“.
אי אפשר לתאר את הבהלה והמבוכה ששררו בין נוסעי האניה הבוערת, כי השריפה פרצה בהיותם ישנים, והקיצום באפן פתאמי. חזית האניה היתה נגד הרוח, והעשן, הניצוצות והלהבות פשטו אל החלק האחורי של האניה. כמה מסירות ההצלה עלו גם הן באש. במהומה נפרדו בעלים מנשותיהם, וילדים מהוריהם. אבל הודות למספר הרב של רפסודות וחגורות הצלה, אפשר היה להעביר פליטים רבים אל האניות המצילות שמהרו למקום, או למשותם מן המים, שהיו שקטים אבל מלאים דגים גדולים.
האניה „מאסוד“ הגיעה לנמל עדן שלש שעות אחרי האניה „קונטראקטור“, והיו מחזות מעודדים בנמל כאשר הפליטים שבאו באניה „מאסוד“ מצאו קרובים שחשבו שהם נספו במים או באש ה„ג'ורג' פיליפאר“. אשה אח כמעט שהשתגעה משמחה כאשר הגיעה לנמל עדן ומצאה את שתי בנותיה בחיים, לאחר שהאמינו כי כבר מתו.
מר לואיס אלפרד, ראש השופטים באינדו־סין, ואשתו, ניצלו בנס. שניהם נסגרו ע"י הלהבות בתוך תאם, ומר אלפרד עבר באומץ רוח דרך האש אל מכסת האניה, ואחרי זה הוריד מעילו דרך חלון התא והעלה גם את אשתו. בתם וחתנם נעלמו.
רק שנים מן הנוסעים הנמצאים בבית החולים, מצבם אנוש. שבעה פצועים אחרים מצבם איננו רציני.
כל הפליטים לבושים רק תלבושת לילה, וכל רכושם אבד להם.
ישנם מקרים מעציבים של הפרדת בעלים מנשים, וילדים מהוריהם. ב„קונטראקטור“ הובא תינוק אחד שאין יודעים מי הם הוריו וכן גם ילד בן שנתים וחצי, שהוריו נעלמו.
"דאר היום", 20 במאי 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
פרטי האסון באניה „ג'ורג' פיליפאר“
עדן, 17 (ר). המוצלים מספרים, כי השריפה התפשטה לפני שהרגישו בה וכל מכשירי הכבוי הכימיים והצנורות לא הצליחו עוד.
צבע האניה, העץ והקשוטים נאחזו מיד באש שהתפשטה באופן מבהיל, וחדר האלחוט לא יכול כבר לשלוח אפילו טלגרמה אחת. הטלגרמות „ס. או. ס.“ נשלחו על ידי שתי האניות הבריטיות והאניה הרוסית, שראו מרחוק את השריפה באניה.
הבהלה והמבוכה באניה הבוערת היתה איומה, בשעה שהעירו את הנוסעים משנתם ואמרו להם שיצילו את עצמם. כמה מן הסיורת נשרפו ונוסעים לא יכלו כבר לתפוס להם מקומות בסירות. נשים נפרדו מבעליהם, ילדים מהוריהם.
רפסודות וסירות נשארו בכל זאת במספר רב, ודבר זה נתן אפשרות להציל את רוב הנוסעים ולמשותם מן המים השקטים, אבל כמה מאלה שקפצו לתוך הים היו מוקפים כרישים.
לואיס אלפרד, זקן השופטים של הודו־סין ואשתו ניצלו בנס. השלהבת הקיפה את התא שלהם, אבל הוא הצליח להגיע עד הספון ואחרי זה הוריד את מעילו לתוך הפתח והוציא את אשתו.
בתו ובעלה הם בין הנעדרים.
בבית החולים יש רק שנים שנכוו באופן מסוכן. שבעת המקרים האחרים אינם קשים.
עדן, 19 (סטא"ר). בואה של האניה „אנדרה ליבו“ עם שלשים ושבעת האנשים המוצלים גרמה למחזות שמחה כאשר נפגשו בני משפחות שנשארו בחיים.
עדן, 19 (סטא"ר). חוששים מאד, כי כל הנעדרים מן האניה ג'ורג' פיליפאר מתו, הואיל והאניות הגדולות שנמצאו בקרבת מקום לא הצילו יותר אנשים. יש עוד תקוה חלשה, כי סירות ורפסודות אחדות הגיעו לחוף בכמה מקומות נידחים או ניצלו על ידי סירות הערבים.
עדן, 18 (ר). נוסעים אחדים מן המחלקה הראשונה מספרים, כיצד ארבע מאות איש מן הנוסעים לא יכלו לגשת לסירות. רבים היו כלואים מחמת האש המתפשטת במשך שעתים, עד אשר הגיעו אניות ההצלה.
כל הנוסעים מפליגים בשבחם של המלחים ומהללים ביחוד את אנשי האניה הסובייטית.
עדן, 19 (א). אשת מהנדס מטיאן-טסין, מרת וואלינטין, היתה הראשונה שהרגישה בשריפה. כשירדה בלילה מן הספון לתא שלה הרגישה, כי אור החשמל שקע מאד ואמרה לקרוא למלצר, אבל כפתור הפעמון נשאר בידה, כי החוטים נמסו מחמת החום.
מר וואלינטין הודיעה מיד לאופיצר המפקח, ורגעים מספר לאחר זה ראתה, כי התא שלה נתמלא עשן ומתוכו מתפרצת שלהבת. כל המאמצים לכבות מיד את האש עלו בתוהו, ורב החובל נתן פקודה לנוסעים להתאסף בספון, אבל רבים לא יכלו כבר לצאת, מתוך האש, שהתפשטה באופן מבהיל.
עדן, 20 (סטא"ר). המספרים האחרונים של חברת „מאסאג'ירי מאריטים“ מראים, כי מן האניה ניצלו 683 איש וחסרות ידיעות על 84 איש, שהיו ב„ג'ורג' פיליפאר“ ששרידיה טבעו אמש.
"הארץ", שנה חמש עשרה, מס' 3899, 22 במאי 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
50 איש אבדו באניה הצרפתית
עדן 18. מבין 767 נוסעים ועובדים באניה „ג'ורג' פיליפאר“ נעדרים עתה 70. (ר)
לונדון 10. המשרד של חברת „מיסאג'ירי מאריטים“ בלונדון מודיע, כי ידוע כבר על 717 ניצולים, וכי חסרים 50 נוסעים ועובדים, שאין תקוה עוד לחייהם. (רדיו)
עדן 18. הניצולים משבחים מאוד את התנהגותם של עובדי האניה ג'ורג' פיליפאר וכן את עובדי האניה הסוביטית שבאה לעזרה. (ר)
עדן 20. האניה השרופה מלאה אמש מים. (ר)
"דבר", שנה שביעית, מס' 2127, 22 במאי 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
עוד על פרטי השרפה באניה
עדן, 20 מאי (ר). – חברת האניות הצרפתית „מיסאג'רי מאריטים“ מודיעה כי המספר הסופי של פליטי האניה „ג'ורג' פיליפאר“ עולה לכדי 683 איש. 84 אנשים נעלמו.
האניה השרופה טבעה אמש, לאחר שהורחקה ע"י הגלים 160 מיל ממקום האסון. היא היתה הרוסה כולה.
ספינת ההצלה „פריסבר“ שמהרה למקום, לא הצליחה להביא את האניה השרופה לחוף.
ג'יבוטי, 20 (ר). – אחדים מפליטי „ג'ורג' פיליפאר“ מספרים שהמחיצות שבשני צדדי המסדרון נסגרו כמעט מיד אחרי פרוץ השריפה ורבים מן הנוסעים נשארו בפנים. אחדים מהם נמלטו דרך החלונות העולים אל מכסה האניה, אבל רבים נשרפו באש.
לונדון, 20 (ר). – העתונים הכותבים בדבר האסון של ה„ג'ורג' פיליפאר“ אומרים שבראש וראשונה יש לחקור עתה כיצד פרצה השריפה באניה ומה היתה מהירות הנסיעה.
ה„ניוס כרוניקל“ אומר במאמר הראשי, שהמלחים עצמם מהרו יותר מדי בכיבוי האש ולא העירו את הנוסעים הישנים. אבל במקרה כזה יש לדרוש שיהיו סידורים אוטומאטיים לבל יסגר איש מאחורי הדלתות עוצרות המים, אם יש צורך לסגרן.
פאריז, 19 מאי (ר). – מר ויק, רב החובלים של האניה „ג'ורג' פיליפאר“ הודיע בדו"ח המברקי הראשון שלו אל וזיר העבודות הצבוריות בצרפת והימיה המסחרית, כי אילולא הקרבנות הראשונים שנגרמו ע"י האש אשר התפשטה במהירות בלתי שכיחה, אפשר היה להציל את כל הנוסעים.
רב החובל הודיע כי כמעט כל הנוסעים של המכסה „ד“ לא הספיקו לעזוב את תאיהם ונספו באש. אחדים שקפצו הימה, ניצלו. הוא משבח את „השקט המוחלט“ של הנוסעים ואת התמסרותם הנערצה של הקצינים והמלחים. לדעתו ניצלו 689.
"דאר היום", שנה ארבע עשרה, מס' 211, 22 במאי 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
משפט פלילי לרב החובלים וויק
אשר נמלט מייד גם מהאש וגם מספינתו
פריז. 31 מאי (נ.). – לפי הידיעות האחרונות שהגיעו בדבר האסון באניה „ג'ורג' פיליפאר“, נשרפו כל המסיקים והמהנדסים שעבדו בחדר המניעים.
בין הנוסעים הנעלמים, שאין יודעים עוד מה היה בגורלם, הם ד"ר אלפרד סצה, צירה של סין במועצת חבר-הלאומים, וכן וזיר הכספים באנאם.
מודיעים כי תסודר חקירה בדבר התנהגותו של רב-החובל ויק, היות ומספרים כי הוא נמלט מיד על גבי האניה הרוסית שמהרה למקום, בשעה שרבים מן הנוסעים עוד היו באניה הבוערת. אפס, הנוסעים שנצלו מהאש משבחים את התנהגותם של שאר קציני האניה והמלחים.
לונדון, 20 מאי (ר). – לפי ידיעות מפאריז בדבר האסון באניה „ג'ורג' פיליפאר“ נמצאה האניה הבוערת רק במרחק חמשה מילין מן היבשת; רב החובל ויק השתדל לחתור עד החוף, אבל כאשר התחזקה הרוח הנגדית, הוכרח לצוות על הנוסעים והמלחים להכנס לסירות. בראשונה עזבו נשים וילדים את האניה הבוערת. האניה דלקה משך שלשה ימים וחצי על פני הים עד שטבעה במרחק 150 מטר צפונית לכף גארדאפוי (בסומליה האיטלקית).
ליד גארדאפו התהפכה סירת הצלה ובה 75 איש. אין יודעים מה גורלם של הנמצאים בסירה זו. מספר הנעלמים איננו ידוע עוד בבירור, אבל עוד מקוים שסירות ערביות הצילום או שמקצתם הגיעו לשפה.
באניה היו מטילי זהב בסך שלשה מיליון פראנק, שהועלו על האניה בקולומבו.
בשעת חקירת האסון יבדקו ביחוד את הסידורים החשמליים וכן את המכשירים והצבעים שנשרפו על נקלה.
רב החובל ויק הודיע כי ב-16 למאי, בשעה 2 אחר חצות, קיבל את הידיעה על פרוץ התבערה, בשעת היותו בתאו. הוא בדק את מקום התפרצות האש, ומצא כי הלהבות מתפשטות במהירות עצומה למרות ההשתמשות במכשירי הכיבוי. הוא אמר עוד, כי האלחוט, הסידורים החשמליים והגשר נשרפו מיד.
נשרפו גם שש סירות הצלה.
יקהת [?] המלחים מוכחה מהעובדה שניצלו כשבע מאות מן הנוסעים.
פאריז, 21 מאי (ר). – סגן מנהל בית המלאכה לבנית אניות בסט-נזר, אמר לבא כח ה„מאטין“, כי בשעת בנית האניה „ג'ורג' פיליפאר“ סידרו אמצעי זהירות מיוחדים כדי למנע אפשרות של תבערה בה, ובוני האניה אינם יכולים לבאר לעצמם את סיבת התפרצות השריפה.
סוברים כי בהיקף קטן אי אפשר לה לאש להתפתח, כי כל חוטי החשמל והנחושת היו מובדלים, ורשת עבה עשויה פלדה הבדילה בין חלקי העופרת כדי למנוע בעד כל אפשרות של קשר ביניהם. לכל היקף היו צנורות בטחון, וכל חלק מהאניה הובדל על נקלה. ויתר על כן, הסיפון אשר בו פרצה האש, לא היו בו תאים פנימיים, וכל הנוסעים יכלו לקפוץ אל הים.
"דאר היום", שנה ארבע עשרה, מס' 212, 23 במאי 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
ב„ג'ורג' פיליפאר אבדו שלשה מיליון פראנק
לונדון, 20 (ר). מתברר, כי ב„ג'ורג' פיליפאר“ נמצאו מכרות זהב בסכום שלשה מיליון פראנק שהוטענו בקולומבו. רב החובל של האניה וויקס אומר, כי השקט והמשמעת של המלחים נתנו אפשרות להציל את רוב הנוסעים.
"הארץ", שנה ט"ו, מס' 3900, 23 במאי 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
53 קרבנות האסון ב„ג'ורג' פיליפאר“
פאריז, 24 מאי (ר). – חברת „מסג'רי מאריטים“ פרסמה רשימה של חמשים ושלשה אנשים ש„נעלמו“ אחרי האסון באניה „ג'ורג' פיליפאר“ בקרבת עדן. בין הנעלמים גם מר אלברט לונדר, העתונאי הצרפתי הידוע.
בתשובה להאשמות כמה מהפליטים שלא ניתנו אזהרות מתאימות בפרוץ השריפה ושעבודת העזרה היתה לקויה, מודיע רב החובל ויק, מפקד ה„פיליפאר“, לעתון „מאטין“ שאי אפשר לו להבין את ההאשמות הללו המתנגדות לעובדות. רב החובלים מוסיף שסיבת התבערה איננה ידועה.
"דאר היום", שנה י"ד, מס' 216, 27 במאי 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
עוד ידיעה מרעישה בענין הספינה הצרפתית
לונדון 28 (מ). – „ניוז כרוניקל“ מודיע כי מר קולאס, מהמפקחים על תעלת סואץ, הגיע בימים אלה למרסיל ושם נתן פרטים על המזמה שנתגלתה לסתימת תעלת סואץ על-ידי הטבעת האניה הצרפתית „ג'ורג' פיליפאר“ בתעלה.
דבר זה מחזק את ההשערה, כי האש שפרצה באניה פיליפאר היתה מעשה פושעים בכונה מחושבת מראש.
חיפושי פליטים מהאניה „ג'ורג' פיליפאר“ עלו בתהו
פאריז, 27 מאי (ר). – הממשלה האיטלקית הודיעה לחברת „מיסאג'ר מאריטים“ כי החיפושים לאורך סומליה האיטלקית היו ללא תוצאות, ויש לחשוש שנשארה עוד תקוה מעטה מאד שפליטים מן האניה „ג'ורג' פיליפאר“ נצלו ע"י סירות ילידי המקום.
"דאר היום", שנה י"ד, מס' 217, 29 במאי 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
הרוסים מתרגזים על האשמות נגדם
מוסקבה, 5 יוני (נ). – ה„איזבסטיה“ תוקף במאמר ראשי את העתונות הצרפתית באופן קשה על שזו האשימה את הסובייטים כי יש להם יד בתבערה שפרצה באניה „ג'ורג' פיליפאר“.
"דאר היום", שנה י"ד, מס' 229, 13 ביוני 1932, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
מתנגדים לעובדי-אניות אסיאתיים
מארסיל, 13 (ר). – כתוצאה מהאסון ב„ג'ורג' פיליפאר“ נמסרה ע"י אגודת המלחים במארסיל לוזיר הימיה המסחרית שורה של דרישות מיוחדות, וביניהן הדרישה לבלי להעסיק עובדים זרים, ובעיקר בני אסיה באניות הצרפתיות.
אומרים כי שני מהנדסים אסיאתיים העבידו את מניעי האניה במהירות גדולה יותר מדי, גרמו לקלקול בזרם החשמל ועל ידי כך התלקחה התבערה.
"דאר היום", שנה י"ד, מס' 235, 20 ביוני 1932, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
סבת הדליקה ב„גורג' פיליפאר“ לא נתבררה
מארסיליה, 24 (ר). החקירה בדבר אבדנו של ג'ורג' פיליפאר לא נתנה תוצאות מוחלטות. הועדה סבורה כי יתכן שהיה כאן קצר בחשמל או דליקה מקרית ואולי גם הבער, אבל אין הוכחות מספיקות לקבוע את הסיבה האמתית.
"הארץ", שנה ט"ו, 27 ביולי 1932, מס' 3955, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
סיבת האסון באניה „ג'ורג' פיליפאר“
מארסיל, 3 אוקטובר (ר). – ועדת החקירה המיוחדת, החוקרת את סיבת השריפה שפרצה לפני חדשים אחדים באניה „ג'ורג' פיליפאר“ בקרבת עדן, מצאה שהאסון נגרם ע"י קלקול בזרם החשמל.
ועדת החקירה מהללת את התנהגותו של המפקד ויק ואת רב החובלים של האניה הבריטית „מאסור“, שמהרה למקום והצילה 134 נוסעים ומלחים.
"דאר היום", שנה ט"ו, מס' 4, 6 באוקטובר 1932, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
עוד „כשרון“ של סטאביסקי
„דיילי מייל“ מביא ידיעה מרעישה, כי באנגליה נמצא מרכז של חבורת־מציתים בין־לאומית. בראש החבורה עמד סטאביסקי (גבור שערורית־הזיופים הצרפתית). חבורה זו העלתה באש את האניות הגדולות „אטלאנטיק“ ו„ג'ורג' פיליפאר“, והיא גם רצחה את השופט פרינס, שאליו הגיעו ידיעות על „המדליקים“ היושבים בצרפת.
"דבר", שנה תשיעית, מס' 2691, 22 במרץ 1934, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בניית שובר הגלים בנמל חיפה, 1933-1929. ספריית הקונגרס. העתק: ויקישיתוף.
נמל חיפה בבנינו
… במחצבת עתלית, הגדולה והמצויידת ביותר בארץ, כבר נחצבו מיליון טון אבן בשביל הנמל ועוד חדשים יעבדו בה. בזמן האחרון עולה התוצרת החדשית של המחצבה ל־70 אלף טון או 55 אלף מטר מעוקב.
אלף פועלים עובדים במחצבת עתלית, המתחלת לכמה חזיות. החזית השלישית כולה יהודית, את יהודים עובדים בכל חזיותיה ביחוד בניפוץ, בעבודת המקדחים ובטיפול בחומר המפוצץ. בכל חזית 3 מנופים, אחד גדול לגושי האבן הכבדים ביותר, עד 15 טון ומעלה הגוש והאחרים לגושים ה„קטנים“ בני 7–8 טון וכדומה. שני אנגלים מפקחים על העבודה כולה.
שעת הניפוץ. הוכנו לרוחב חזית של 120 רגל שש קדיחות ורווח של 20 רגל ביניהן. הקדיחה – 20 רגל עמקה, אולם פעולת הניפוץ חודרת עד לעומק 15 רגל, בס"ה 35 רגל או כ־11 מטר. עם גמר ההכנות הונף דגל אדום על ראש קיר ההר. הפועלים מתרחקים לפי אות של המנהל. המראה גדול. חומה גדולה נעקרת בבת אחת ממקומה. צהבהבת עם זר שחום של אדמה לראשה. העין רואה כאילו הגוש הענקי של ההר הנעקר מתעגל לצד הקצוות ונופל ומתרסק תוך התאבכות תמרות עפר. וכל זה כדי שניה אחת. ענן האבק עובר וערמת סלעים ארוכה רובצת לרגלי הקיר. הצלחתו של הניפוץ נמדדת בעיקר לפי זה, אם נתפורר הרבה מן האבן או שנעקרו בעיקר רק גושים; אם הקו של חזית המחצבה נשאר תלול למדי, או שמרגלות הקיר נשארו משופעות בולטות כלפי חוץ. ההצלחה תלויה במידת שוים של החורים, מקומם הנכון והכמות הנכונה של החומר המפוצץ, שניתן בהם. קול הנפץ אינו חזק ביותר משום שאבן המחצבה היא רכה, אבן חול, נוחה להיפגע מפעולת האויר, אך מתחזק ומוסיפה במים. המחצבה נמצאת מול מבצר הצלבנים העתיק של עתלית. אותו מבצר יש לו גם חלקי נמל עתיק והנה האבנים שבמים מוצקות ושלמות, בעוד שבחומות הגבוהות סבלו מפעולות הרוחות.
אך עבר הנפץ ממהר כל פועל למקומו. העומדים על ההר מורידים בדקרים את החלקים הנשארים תלויים או רופפים מלמעלה עד כדי סכנת מפולת. בעלי המקדחים מורידים צנורות וקרני קדיחה כדי לפוצץ את הגושים הגדולים מכפי שימוש, אם הם למעלה מ־18–20 טון. מיד מתחילה גם הקדיחה החדשה. ועוד אלה עוסקים בשלהם והממונים על כך הקיפו כבר גושים גדולים בשרשרות כבדות, כדי להעלותם במנוף ולהורידם אל תאי ברזל הנתונים על גבי קרונות רכבת חסרי דפנות. מכאן עד נמל חיפה 22 ק"מ בערך.
בבתי־המלאכה מזרימות מכונות כבירות בצנורות ברזל וגומי את האויר הכבוש למקדחים, מלטשות את שיני המקדחים ועושים עבודות תיקונים לקטרים ולמנופים וכדומה.
ובנמל חיפה – העבודות במלוא מהלכן. אמודאים צוללים ומכוונים את גושי הביטון לקיר הרציף שאליו תגשנה האניות; מהנדסים ומודדים העובדים פה ושם במשקפות המדידה מעל היבשה או מעל איי סלעים זמניים; המחפרה הגדולה עוסקת בהעמקת השטח לפי התכנית. סירות משא טוענות את החול החפור ומובילות אותו אל תחום השטח המתייבש; רכבות אבנים מגיעות מעתלית וסלעים עולים ויורדים כבקלות נוצה לעין הרואה מרחוק; בחצר הנמל עובד בינתים בית חרושת שלם ליציקת גושי הביטון.
ב„שובר הגלים“ הראשי, כלומר, חומת המגן העיקרית החוסמת את הדרך להסתערות מי הנמל, מתנהלת העבודה הגדולה לגמירתו והשלמתו. יסודו ושכבתו העליונה עד לארבעה מטרים מעל פני המים. 2 ק"מ ורבע נגמרו כבר. חלק ממנו כוסה כבר גם בשכבתו העליונה עד לארבעה מטרים מעל פני המים. ממשיכים להעלות את השכבה העליונה עד סופה של החומה. בבנין היסוד והשכבה התחתונה היה כיוון־הבנין מהיבשה המימה, מנקודה דרומית של המפרץ לצד צפונית־מערבית. ועתה, בבנין השכבה העליונה חוזר הבנין מהקצה שבלב המפרץ אל היבשה. היסוד רחב והולך וצר, כלפי מעלה, עד ל־11 מטר, בעוד שעל קרקע הים הוא מגיע במקומות העמוקים עד ל־60 מטר. חומה זו אינה בנויה בנין חלק, אלא גושים גושים של אבן, נערמים לפי קו הבנין זה על גבי זה וכובשים בכבדם זה את זה. החלק העליון יכוסה פאראפיט של ביטון. במרחק של 50 מטר זה מזה ייקבעו בתי אחיזה לשרשרות האניות שתעגונה ליד החומה. החומה השניה – רגל ה־ה ההפוכה של הנמל – יוצאת כקרן ישרה, 750 מטר מערבה לתוך הים ובה כ־180 אלף טון אבן. חומה זו חלשה יותר, אך בה פוגעים הנחשולים פחות. בין חומה לחומה – פתח הכניסה מהים אל הנמל, 183 מטר ארכו.
קיר הרציף, שאליו תוכלנה לגשת 4 אניות בבת־אחת, נבנה תלול, ישר וחלק, כדי שהאניה תוכל להתקרב לגמרי. הקיר עשוי גושי ביטון בני 7 טון כל אחד. זיזים ושקיעות מכוונים זה לתוך זה מצרפים את הגושים. למען הליכוד המלא, אין הקוים המאוזנים של הנדבכים ישרים, אלא נשברים. הקושי העיקרי הוא – בהנחת הגושים בקו הנכון בנדבכים התחתונים שבתוך המים. עבודה זו נעשית ע"י האמודאים.
בסיסם של האמודאים – שתי רפסודות שעליהן מכשירי הצלילה והמכונות המשיבות אויר בצנורות אל כובעי האמודאים ובגדיהם. הם יורדים עד קרקע הים ומוסרים למעלה סימנים בדבר כיוון הגוש התלוי במעלית, כמה להפנותו לצד הדרוש עד שירבץ בקו המדויק. הסימנים נמסרים באמצעות משיכת חבל, כעין אלפא־ביתא של מורו.
… על המכונה החופרת אומרים תושבי העיר, כי הם שומעים את עבודתה כל הלילה כקול אנקות מאמצים של ענק הנושף וחורק ואינו פוסק. באנטיליה סובבת של דורי ברזל מתרומם החול הנשאב מקרקע הים ונשפך דרך מרזבים רחבים אל תוך סירות משא, העומדות משני צדי הספינה החופרת, בכוח קיטור.
עד לעומק 11,3 מטר ייחפר ויועמק שטח של 97 אַקר, שבו תוכלנה לעגון אניות הנוסעים הגדולות ביותר, הסרות לים התיכון. עוד שטח בין 56 אַקר יועמק עד ל־9,4 מטר. יתר שטחי הנמל המוגנים שמורים למילואים, להעמיקם לכשיהיה צורך בדבר.
ליד קו קיר הרציף עומדת המכונה השואבת. מהסירות היא מעלה ושופכת את החול לשטח העומד להתיבש. 91 אקר (כ־280 דונם) יבשה אוספו לחוף המתוקן. עד סוף מרץ הורקו כבר אל השטח המיועד לייבוש כ־400 אלף טון, ובס"ה יועברו 3 מיליון טון.
בין שתי חומות המגן נעגנו כבר שני מגדלי אור על גבי חביות ברזל גדולות לסימני שער. האחד אדום, שפנסו נדלק וכבה מאליו פעם ב־10 שניות והשני שחור, שפנסו נדלק וכבה פעם בשתי שניות וחצי.
700 איש עובדים מדי יום בעבודות הנמל, שהחל ב־15 בספטמבר 1929. אומרים, כי ביולי 1933 תגמרנה והנמל ייפתח לשימוש, אם כי עוד תשאר עבודה עד להשלמתו…
"השומר הצעיר", שנה שישית, מס' 10, 15 במאי 1932, עמ' 13. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
הגשמים השוטפים שהחלו במוצאי שבת נמשכו עד שעה 11. במשך כל יום אתמול נשבו רוחות חזקים וגשמים ירדו לסירוגין. היה מזג אויר חרפי לגמרי. העבודה בבנינים וביתר עבודות החוץ – תקון כבישים וכו' – הופסקה. צריפים, גדרות עץ, עצים רכים זועזעו ונשברו מעוצם הרוחות.
[…]
אתמול עגנה בחוף יפו האניה „אוסקר גורטון“, השייכת ל„פלשתין שיפינג“, שהטעינו עליה תפוחי זהב. באמצע הטעינה התחוללה סערה חזקה והאניה הוכרחה לעזוב את החוף בדרכה למקום יותר בטוח. אולם הגלים החזקים טלטלו שוב את האניה לחוף והיא עלתה על השרטון בחוף „סידנה עלי“ ליד המושבה „הרצליה“. באניה נמצאים 4000 תיבות תפוחי זהב (ש).
"הארץ", שנה חמש עשרה, מס' 3812, 8 בפברואר 1932, עמ' 1. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
האניה „פסקר גוטורן“ – קרבן הסערות ביפו
האניה עלתה על שרטון. – מלח אחד נהרג
הסערה הבלתי פוסקת והמשברים העצומים דחפו אתמול בבוקר את אנית המשא „פסקר גוטורן“ של סוכנות בנין לחוף הים, צפונה לפרדס ליטווינסקי. המזל שחק לאניה זו, כי הגלים הדפוה למפרץ החול הנקי מסלעים, של ואדי סלת; היא נתקעה בחול במרחק של 15 צעד מהחוף. מלחי האניה הורידו סירה בכדי לנסע בה ליבשה ולהודיע על מצב האניה.
שני מלחים קפצו לסירה, וכשרצה גם מלח שלישי לקפוץ, הדף הגל את הסירה, והמלח נפצע בראשו ונהרג בו במקום. שני המלחים הגיעו עד רעננה ומשם הודיעו את דבר האסון לסוכן החברה ולמשטרה. מיד יצא למקום הסוכן מר שמעאל וביחד עם מנהל החוף ביפו וקצינים ושוטרים בריטים. הם הצטיידו בחבלים, בחגורות פקק ומכשירי הצלה אחרים. בבואם מצאו את האניה תקועה בחול ובטוחה מכל סכנה. שום נזק לא נגרם לה והמים אינם חודרים לתוכה.
גם 4000 תיבות הזהביות הנמצאות בה, נשארו במצב טוב.
שני ספנים נשלחו מיד בסירה קטנה והורידו מהאניה את אשת רב החובלים ועוד אשה אחת. 12 המלחים ורב החובל נשארו באניה.
כשתשקוט הסערה, יביאו אניה מיוחדת למשוך את האניה התקועה בחול.
אל המקום הגיעו גם סוכני אניות, קונסולים והרבה מבני המושבה בסביבה, שחשו לעזרה בשמעם את צפירות האניה.
המלח שנהרג הובא ליפו והיום יובל לקבורה.
"דאר היום", שנה ארבע עשרה, מס' 126, 8 בפברואר 1932, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
לגורל האניה שהושלכה לחוף
רב החובלים של האניה „פסקר-גוטורן“, שהושלכה ע"י הסערה לחוף מפרץ וואדי פאלק, הסביר כי האסון לאניה קרה לרגלי הערפל החזק ששרר באותו בוקר. במשך כל יום אתמול ובלילה לא חל כל שנוי במצב מעמד האניה. סערת הים הולכת וקטנה, הגלים לא הזיקו לאניה, ואם ירגע הים עוד היום כפי שמקווים, תגיע ממצרים אניה מיוחדת שתמשך את „פסקר גוטורן“ לים.
המלח שנהרג הוא ספרדי צעיר כבן 26 שנה בשם ג'אנס ארק. אתמול אחה"צ הובל לקבורה ביפו.
"דאר היום", שנה ארבע עשרה, מס' 127, 9 בפברואר 1932, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
PRAISE FOR POLICMEN Stood By Wrecked Ship
In the latest orders of the Police, Sergeant T.A. Nichols, Constables A. Packer, M. Binsley, M. Staples, and J.G. King of the British Police and Constables Levinson and Finkel of the Palestine Police are specially commended for the praiseworthy conduct and action in endeavouring to effect the rescue of the personnel of the ship "Oscar Gorton" on February 7, and standing by this ship, when she grounded, in spite of most severe weather conditions and lack of food.
האניה מסויטהימפטון לקאפשטט נוסעת 17 יום. הנסיעה נחשבת בכלל לשקטה במובן נדנוד האניה, לא נעים הוא לפעמים רק מפרץ הביסקאייה וגם שני הימים האחרונים, משאתה מתקרב להתמזגות שני האוקיינוסים ע"י כף התקוה הטובה. אני לא התנסיתי גם בזה. במשך כל הנסיעה הנה וחזרה, 34 מעת לעת, היה הים שקט, כמו צלחת המרק. התאים נוהים, הגם שאין בהם אותו ההידור שבאניות המשובחות ביותר של החברות האמריקאיות, ולא אותו הנוי שבאניות אחדות של קוי ים־התיכון. המזונות הם בנוסח אנגליה כלומר – הרבה אוכל, התוצרת הכי משובחת – בעולם אבל להבין אותם כהוגן אינם יודעים.
לעומת זה ישנה ספריה לא רעה: והאנגלים יודעים ואוהבים להשתעשע. ביום השלישי, כשהאנשים הספיקו להתוודע זה לזה, מתכנסת אספה כללית של הנוסעים (אמנם, באופן נבדל לכל מחלקה): האספה בוחרת בועד השעשועים. והועד עובר, קודם כל, בין הקהל ואוסף תרומות לקנית פרסים ומכשירים. אחרי כן מתחילה פרשת „מאורעות סוציאליים (אני מתרגם מלה במלה): התחרויות חלקיות, התחרויות כלליות בשביל הצ'מפיונים של ההתחרויות החלקיות, נשף המסכות, קונצרט. זה הכל – מלבד הריקודים בכל ערב. ההתחרויות מגוונות מאד: בריג', משחק כדור־יד וגולף על הסיפון; זריקת טבעות החבלים, שיש צורך לקלוע אותן אל הדלי; דיסקוסים של עץ, שנחוץ לדחוף אותם ע"י מוטות מיוחדים, בכדי שיעפו לאורך הסיפון ויתגבבו בנקודה מסויימת. מקום מיוחד תופסת התחרות, הנקראת „בולכטר־באר“. לרוחב הסיפון, בגובה של שלש אמות, קובעים בול־עץ מלוטש היטב, עד שנהיה חלקלק מאד. על בול־העץ מרכיבים את שני המתחרים; רגליהם מתנודדות במרחק אמה מן הסיפון, ובידו של כל אחד – כר, הממולא נעורת. התפקיד הוא – להפיל את המתנגד מבול־העץ ע"י מכת הכר; וה„יופי“ הוא בזה, שבול־העץ הוא חלקלק, ואתה בעצמך, בעודך מנפנף בכר, נשמט ונופל על המזרונים השטוחים למטה. זה בשביל הגברים: על הסיפון מעמידים זה ע"י זה דליים מלאים מים, בכל דלי (צף תפוח) מימי לא ידעתי, שתפוחים אינם נטבעים). הצ'מפיונים צריכים לכרוע ברך בפני הדליים, ידיהם קשורות מאחור, וכל אחד צריך לתפוס את התפוח בשיניו. מתברר, שזהו צירוף של עבודת־סיזיפוס עם עינויי טנטלוס. התפוח אינו ניתן להתפס, הוא מתחלק או צולל במים; בלי הידים קשה לשמור על שיווי המשקל, הצ'מפיונים נחבטים בזה אחר זה, ופניהם משתכשכים במים, והקהל שמח מאד.
לגולת הכותרת של ההתחרויות נחשבת ה„דרבי“, כלומר מרוץ סוסים. את תפקיד הסוסים ממלאות הגברות: על כל אחת – מגבעת של ז'וקיי וסרט עם קומבינציה מיוחדת של צבעים. מהותו של ה„מרוץ“ היה, שנחוץ לחתוך במספרים עקומות סרט צר מאד, שארכו כ־2 וחצי מטרים – לחתוך אותו לארכו זו שגוזרת את הסרט בדרך (והדבר קורה לעתים קרובות, בשעה שהאדם ממהר, והמספרים עקומות), יוצאת מן „המרוץ“, וזו שהצליחה לחתוך ראשונה עד הסוף, היא המנצחת. מתחרות כשש „סוסיות“ בבת אחת, ואחרי כן – המנצחות של כל ששיה מתחרות ביניהן.על זה מבזבזים ערב שלם, עורכים פארודיה שלמה של „דרבי“ אמתי – של מרוץ־מאי המפורסם באפסוס, עם התערבויות, „בוקמייקרים“ מקבלי ההתחרויות), אפילו עם שוטר במדים כחולים) כהים ועם שכורים, שהוא משליך אותם החוצה. את ה"דרבי" עורכים בסוף הנסיעה; אחריו בא נשף מסכות (המכשירים נמצאים בכמות מרובה מן המוכן אצל הספר של האניה) – ואור לערב הגישה לנמל – קונצרט, חלקות הפרסים ונאומי שבח לכבוד רב החובל וחברי הועד. דומה, שזהו הכל; יש רק להוסיף, שבכל יום ויום נערכות התערבויות, מי ינחש ביתר קירוב את המספר המדוייק של המילים שעברו במשך המעת־לעת שעבר.
האנגלים שמחים מאד על כל זה: אומה שאננה. לחנם חושבים אנו, כאילו העמים הלטיניים יודעים לשמוח יותר מכולם, בתולדותיהם של הצרפתים, של האיטלקים, ביחוד אצל האחרונים, היו הרבה אסונות; משום כך יש קרע בנפשם. בתולדותיה של אנגליה לא היו כל אסונות לאומיים אמתיים זה מזמן רב. דברי ימי אומה בלי טרגדיה, הלך־נפש מבלי טרגיות – אפשר, שבזה טמון השורש של כל אופים העממי המיוחד במינו. בכלל זה – של כשרונם להשתובב באופן רציני ביותר.
[…]
"העם – עתון לאומי", מס' 36, 7 במאי 1931, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ביום ב' הגיעה יפו בפעם הראשונה האניה „אגזטר“ של חברת „אמריקן אקספורט ליין“ אשר סוכניה ביפו הם ה"ה מ. דיזנגוף ושות'. לפי הזמנת מנהל הסוכנות מר ארסון עלו לאניה לשם בקור מוזמנים רבים מת"א ויפו. – מראה האניה היה ממש הפתעה למבקרים, כבר על מדרגות העץ הנוצצות מורגש ההידור והרושם הטוב הולך וגובר כשעוברים במסדרונות המכוסים ורצופים בטבלאות טרגוליט לבנות, וכשנכנסים לאולם התכלת של האכילה, לטרקלין הנגינה והרדיו המפואר, ולאולם העשון הירוק. מיוחדים במינם הם תאי האניה הדומים בכל פרטיהם לחדרים של מלונים ממדרגה ראשונה, בכל חדר ישנן מטות מרווחות, ארונות קיר, ארונות לילה, אמבטיה ותא לשמוש. ישנם חדרים המחוברים למרפסות מיוחדות באופן שנוסעיהם יכולים לבלות לבדם באויר הים הנושב. מה שמחזק במבקר את הרושם כי הנו כאלו נמצא במלון ימי הוא המטבח החשמלי אשר הודות לסדורו אינם מרגישים לא באניה וגם לא במטבח עצמו את החם והריח המיוחדים מטבחי האניות הרגילות.
קפיטן האניה, מר קוני, קבל את האורחים בחביבות רבה, הראה להם את כל השכלולים החדישים שהוכנסו באניה, אשר בגינה נגמר רק לפני כחדשים ונסיעתה הראשונה היתה לא"י. הוא ספר כי השרות הזה של נוסעים ממחלקה ראשונה נקבעה לפני זמן קצר. מלבד האניה הזאת תעבודנה בשירות עוד שלש אניות-אחיות הדומות בהחלט ל„אקזטור“ ושמותיהן אקסקליבור, אגזוקורדה, ואקסקמביון, אשר בנינה נשלם לפני חודש ימים.
בכל שבועיים תגיע אחת מהאניות האלה, והנסיעה תארך תשעה עשר יום כי מהירות הנסיעה שהן יכולות לפתח הוא עצום.
אחרי הביאורים בלו האורחים בטרקלין הנגינה המפואר ונתכבדו במגדנות ובעסיס מתוצרת „רמת גן“. צוין כי האניה הזאת הנה הראשונה שהחלה להשתמש לצרכיה בתוצרת א"י אשר נקנתה מחברת „תנובה“ (ביצים, דבש, וירקות). ולפי התכנית יקנו להבא גם בשביל יתר האניות, את התוצרת המקומית הטריה.
"דאר היום", שנה שלוש-עשרה, מס' 224, 2 ביולי 1931, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.