העתון „השקפה ציונית“ היוצא בקאירה מודיע, כי איש יהודי, ה' מ. מצא, יליד קושטא, היושב בלונדון זה 35 שנה, יסד חברת-אניות יהודית וצי-מסחרי יהודי. למטרה זו קנה מאת ממשלת בריטניה שש עשרה אניות שנבנו באנגליה ע"ח הממשלה ושאחרי גמר המלחמה לא היה לה עוד צורך בהן.
בראש האניה מתנוסס מגן-דוד ו„ציון“ באותיות עבריות.
שם חברת האניות „חיים מצא“. האניות תעבורנה בין מרסיליה ובין חופי מצרים, סוריה, ארץ-ישראל וקושטא.
האניות נושאות דגל אנגלי ויהודי.
"הצפירה", שנה שישים, מס' 148, 15 ביולי 1921, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אניות המסחר של אומות שונות, התחילו לבוא תמידות כסדר לחפי סוריא וא"י בהביאן משאות־סחורות שהארץ מצפה להן מכבר. במשך השבוע הנוכחי מבקרים את חף יפו האניות של החברות האלו: החברה הבריטית „פרינס לין“, „הללויד הטריאסטי“ (הללויד האוסטרי הישן שעבר לידי האיטלקים), חברת האניות הלאומית של יון, השרות החדיבית של מצרים. בקרוב תבוא גם אנית החברה הצרפתית „מסג'רי מריטים“. החברות האלו סדרו שרות אניות רגילה בין אירופא ובין יפו, חיפה וחפי סוריה. האניה „קפּיר פרינס“ ביחוד מביאה אתה נכסי־חרשת רבים לארץ, וביחוד כל מיני ארג של מנשסטר בשביל סוריה.
"הארץ, שנה ראשונה, מס' 10, 29 ביוני 1919, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ביום השלישי הביאה האניה „גליציה“ מטריסטה עשרים ואחד יהודים על פי רוב בעלי-משפחות משויץ וקנדה. אחרי מאון הספנים הערבים ביפו להוריד עולים יהודים, באה לשכת העליה המקומית במגע ומשא עם ראש הספנים המקומיים, המוריד בכל פעם את העולים, על אדות הורדת הבאים לחיפה. ראש הספנים הבטיח שלא להאזין להמסיתים אותו ללכת בדרכי אחיו היפואים ולהוריד את הבאים כרגיל.
כשהגיעה האניה „גליציה“ התחבא ראש הספנים ופניו לא נראו בחוץ והודיע אחר כך שאחיו הסגירוהו למען לא ימלא את הבטחתו בנוגע להורדת העולים היהודים.
הספנים הערבים הודיעו שלא יורידו את הבאים.
הממשלה שלחה אז את אנית הקטור שלה אל הספינה ותעלה את הבאים אל היבשה.
רבים מהערבים סגרו את חנויותיהם, ואין איש יודע אם בתור מחאה סגרו את חנויותיהם או לשם מטרה אחרת. הממשלה עמדה על המשמר והכל עבר בסדר ובשקט. האניה עזבה את החוף תכף ברדת העולים אל הסירה. אחרי זמן מה פתחו גם הערבים את חנויותיהם והכל שב לקדמותו.
שלשום הביאה האניה „אומבריה“ 99 עולים: 58 גברים, 27 נשים, 14 ילדים. בהם שתים עשרה משפחות. גם הפעם עמדו הספנים הערבים במרדם ולא רצו להוריד את הבאים מן האניה. כלם הובאו על ידי הממשלה בסירותיה ע"י ספניה הערבים. הממשלה אחזה בכל האמצעים למנוע בעד הפרעת סדרים. בהגיע האניה אל החוף לא נתנו לאנשים צדדיים לעלות אליה וגם המבוא אל החוף סוגר. באי-אלה מקומות בעיר הסתובבו משמרות שוטרים שהשגיחו על הסדר שלא הופרע כל הזמן. הפעם היו כל החנויות פתוחות ולא היתה שום התרגזות.
ראוי לתהלה המושל המקומי מר סימס שידע למלאות בצורה יפה את תפקידו ואין ספק שאחרי שהממשלה הראתה הפעם את רצונה העז, ישובו החיים לסדרם וביאת אניה עם עולים תחשב כמו לפנים לדבר רגיל ולא תגרם לפחדים וחששות.
"דאר היום", שנה שלישית, מס' 234, 6 ביולי 1921, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אנחנו החתומים מטה מוצאים לחובה לספר קבל עם את אופן נסיעתנו מיפו לניו-יורק, למען ידעו הבאים אחרינו מה לקרב ומה לרחק.
נסענו באניה של חברת „סיפ-פבר“ מיפו למרסיליה 15 יום וממרסיליה לניו-יורק 20 יום. הנסיעה עלתה לנו ביוקר ובכל זאת סבלנו באכל, בשרות ומאי-הנקיון. נוכחנו שאפשר להשיג כרטיסי־נסיעה באניות אחרות ההולכות מיפו למרסיליה רק 6 ימים וממרסיליה לניו-יורק רק ½6יום. מחיר הכרטיס ממרסיליה לניו-יורק הוא 1200 פרנקים עם אכילה ושרות טובה.
במרסיליה התאכסנו במלון „פלשתינה“ של האדונים לרנר וברזל שהשביעו את רצוננו על הצד הכי טוב. דרישות הפונים אליהם מתמלאות בדיוק. המען שלהם: 50 Rue des Abeilles Marseille
נחמן הלוי רוזנצויג ומשפחתו, שרה ורחל הורנשטין, זיסל וינוגרד, שרה שדה-לב, כתריאל נחמיה מהריל, ש. זרפודליק ואשתו, מרקוס קרוגליקוב, שלמה איזנברג, צביה אליזרף, זרח הרינשטין, משה צבי מונק, פנינה בוים, אסתר, פנינה ותחיה בלכר.
"דאר היום", שנה שלישית, מס' 225, 24 ביוני 1921, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
מכתבים למערכת
[…]
לכבוד מערכת „דאר היום“.
מערכת נכבדה!
נא לפרסם בעתונכם הנכבד את הטורים דלקמן:
בתור תשובה על כל ההודעות שנתפרסמו בזמן האחרון בעתונכם, ביחס לנסיעות לאמריקה, באניות החברה „סיפ פבר“, הננו מתכבדים בזה להמציא את העתקת המכתב שנתקבל ממרכז החברה הזו במרסיליה:
מרסליה, יום 4 ליולי 1921.
לכבוד סוכנות ה„סיפ פבר“ ביפו.
שרות לניו־יורק:
א. נ.
בהמשך למכתבנו מיום 27 ליוני הננו להודיעכם שנוסעי יפו שהגיעו ע"י האניה „ברגה“ 4/1345 בנסעם לארצות הברית הועברו באניותינו „רומה“ 144/1354 ב25 ליוני. איש מהנוסעים לא נעצר בדרכו.
כמו כן הננו להעיר שהאניה הנ"ל „רומה“ היא אחת הגדולות של החברה הזו, 14,000 טון, העושה כל מה שביכלתה כדי להשביע ולהקל את נסיעת הנוסעים וידוע לנו ברור שההודעות האלו סודרו עם הנוסעים ע"י קנאה ואנטישמיות של חברות אחרות.
בכבוד רב
חברתאקספרס א"י בע"מ, סניף יפו
מנהל ר. גור-אריה
"דאר היום", שנה שלישית, מס' 146, 20 ביולי 1921, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לפני ימים אחדים נשרפה סירת הקיטור של הממשלה. הספינה של חברת האניות יצאה לקראתה והצילה את האנשים. מוזר הדבר שזוהי הסירה השניה ההולכת לאבוד במשך החדש. האחת טבעה בים ונשברה.
[…]
"דאר היום", שנה שנייה, מס' 219, 17 ביוני 1921, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אוניית המערכה הבריטית Emperror of India בחוף יפו, 7 באוקטובר 1920. מקור: ויקישיתוף
הנציב העליון ביפו
בתור תשובה לבקור מפקד האניה „מלך הודו“, העוגנת כעת ביפו, אצל הנציב העליון בירושלים, בא הנציב אתמול ליפו, כדי לעלות על האניה ולהשיב באופן זה לאדמירל את בקורו. תושבי יפו, אשר הראו כבר בהזדמנויות שונות את האהבה והכבוד שהם רוחשים לנציב, השתדלו גם הפעם לסדר לו קבלת פנים נהדרה, אשר כמוה לא נראתה ביפו אפילו ביום בוא הנציב בפעם הראשונה לארצנו. מאז הבוקר קושטה העיר בדגלים אנגלים, ובפעם הראשונה – גם בדגלים עברים במספר גדול. בכל פנות הרחוב הראשי הוכנו סוכות ירק מענפי תמרים וברושים, מצופות שטיחים ויריעות משי בשלל צבעים, גם החלונות והקירות של רוב בתי המסחר הגדולים היו מקושטים באופן יוצא מן הכלל. לרוחב הרחוב נתלו חוטים ועליהם מנפנפים כל מיני דגלים, גדולים וקטנים, אנגלים ועברים וכו'. בשעה 11 וחצי עברו שני גדודי צופים תחת פקודת מנהלים הראשי, מר אורלוב, ומפקדיהם השונים והתזמורת בהנהלת מר קרצבסקי בראשם. התהלוכה של הצופים היתה בסדר מצוין ועשתה רושם טוב על הקהל, אשר קבל אותה במחיאות כפים. הצופים ירדו אל הנמל והסתדרו שם בשתי שורות בתור משמר-כבוד. כעבור רבע שעה עברו פלוגות אחדות של פרשים אנגלים עם התזמורת שלהם והסתדרו לפני ארמון הממשלה; אחריהם בא גדוד רוכבים הודים עם חניתותיהם וסגרו את רבוע המשמר על המגרש אשר לפני ארמון הממשלה. באמצע המגרש חכו המושל המחוזי מר סטירלינג, הגנרל וטסון, המיור קמפבל וראשי-העיריות של יפו וירושלים. בשעה 12 ורבע מודיעים ע"י תקיעת חצוצרה את דבר בוא הנציב. הצבא מסתדר ונותן כבוד צבאי לנציב העליון, שהגיע באוטומוביל שלו יחד עם האדמירל סיר וב ועם שלישיו. התזמורת מנגנת את ההמנון המלכותי.
הנציב וכל מלויו עוברים ברגל אל החוף. לאורך כל הדרך עומדים רואים לאלפים ומקבלים את האורח בקריאות הידד ומחיאות-כפים. בתי-הספר הערבים לילדים עמדו בשתי שורות וקראו: „יחי הנציב“; יותר קרוב אל החוף עומדים הצופים. התזמורת שלהם מנגנת את השיר „ברוכים הבאים“. האחרונים בשורה הם אנשי האניה „קיסר הודו“ בתלבשתם הלבנה. בבית-המכס עצמו, אשר היה גם הוא מקושט יפה, קבלו את הנציב כל הפקידים העליונים עם המיור זון, מפקד הנמל, בראשם. ואחר כך הוא ירד עם מלויו אל סירת הקיטור של האדמירל ויחד נסעו אל האניה. שם אכל הנציב את ארוחת הצהרים ושהה שתי שעות. משם ירד העירה ובקר את מוסדותיה השונים.
ראוי להעיר, כי יפו לבשה היום, לרגלי החג, צורה אחרת לגמרי מאשר יש לה בימים רגילים, והבא אליה בפעם הראשונה לא היה יכול להכיר בעיר מקושטה זו, את יפו שלנו.
א. מ.
"הארץ", שנה שלישית, מס' 383, 13 באוקטובר 1920, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
עתוני לונדון מוסרים פרטים מוזרים על דבר נסיון חדש של שודדי-ים להטביע אניות ולשד את אשר בהן. כן נעלמו פתאם ובדרך מסתורית, שלש אניות קטור אמריקניות ושלש מפרשיות, ואין איש יודע מה קרה להן. משערים ששודדי-ים אלה משתמשים בסירות מתחת למים.
"דאר היום", שנה שלישית, מס' 225, 24 ביוני 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
על ים כנרת. התנועה על הים החלה רק לפני שבועות אחדים, מפני רוח השרקיה שנשב במשך כל החורף. עכשיו נמצאת התנועה בים הגליל בין תחנת צמח וטבריה בידי שתי אניות מוטור, האחת שמנהליה יהודים, המעסיקה משפחות אחדות, והשניה שנקנתה זה לא כבר ע"י שני ערבים עשירים מטבריה, בשם „שריעה“. ההתחרות גדולה, כמובן, בין שתי האניות ולרגלי זה הוקטן מחיר הכרטיס לנוסעים מצמח לטבריה מעשרה גר"מ לחמשה. חוץ משתי האניות הללו שהולכות בשעת הצורך גם עד טבחה עוברת גם אנית הממשלה מטבריה לצמח. ברשותה של הנהלת הכביש „טבריה-טבחה“ נמצאת גם סירת מפרש גדולה המתנהלת ע"י „מלחים“ חלוצים, ומשמשת להעברת פועלים וחמרי מזון ובנין מטבריה לטבחה ולמגדל.
[…]
"הארץ", שנה שלישית, מס' 527, 31 במרץ 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
סירות משא ערביות בנמל יפו. צילום: זולטן קלוגר, 1934. מקור: ויקישיתוף.
הספנים היפואים והממשלה
ועוד מודיע העתון הנ"ל:
מושל המחוז היפואי הזמין את ראשי הספנים לאספה, בנוכחות הגנרל בירון, ה' מילר ושנים מהעיריה והאגודה המושלמית-הנוצרית ולשכת המסחר ביפו. הוא פקד עליהם להוריד את היהודים הבאים באניות מן המדרגה הראשונה לפי תקנות ההגירה החדשות כלומר את התירים.
הורדת הסחורות לחוף יפו והמהגרים
אותו עתון מודיע:
מנהל החוף המיור ג'ון הודיע לבאי-כח האניות המסחריות ביפו, כי הממשלה לא תרשה להוריד שום סחורה מהסחורות המובאות ע"י האניות אלא רק לאחר שיורידו הספנים היפואים את כל המהגרים הבאים באשלות מן המדרגה הראשונה (כלומר תירים). באי כח האניות מתאספים כדי לדון על התשובה שיתנו להודעת הממשלה.
הארץ, שנה שלישית, מס' 591, 22 ביוני 1921, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 
