ידיעות אחרונות

אסון בים

סופרנו מיפו מודיענו על ידי השחרחוק:

שתי סירות ההסגר שהפליגו מאנית Egyptian Prince עם רופא ההסגר דר' שמי הוכרחו לחזר לרגלי הסערה. אחת הסירות שהיו בה תשעה אנשים נהפכה ליד הסלעים, הודות למרץ הרב של רב המלחים אחמד גודע נצלו כלם.

[…]

אנית „החלוץ“ בסכנה

לרגלי הסערה החזקה בים יפו נמצאת אנית „החלוץ“ ובתוכה כשבעה אנשים בסכנה נוראה.

אנית מסחר אנגלית העוגנת לידה אינה יכולה לעזור בשום אופן. האניה „החלוץ“ השליכה מקרבה את כל הסחורה שהביאה ממצרים. מנהל הנמל אומר שאם ינתק העגן תאבד האניה.

עד הרגע האחרון המצב מיואש.

---

"דאר היום", שנה שלישית, מס' 129, 22 בפברואר 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

ידיעות אחרונות

[…]

שבירת אנית „החלוץ“

סופרנו מיפו מודיענו בשח-רחוק:

אנית „החלוץ“ שעל אדותה הודעתי לכם אתמול, העסיקה את כל הקהל במשך כל היום. אחרי השתדלות מרובה מצד אנית המסחר האנגלית הגדולה הצליחו להציל לפנות-ערב את ששת הנפשות שנמצאו בתוכה ויעלום על האניה הגדולה.

בלילה נתק העגן של אנית החלוץ והיא השלכה אל החוף שבורה לרסיסים.

---

"דאר היום", שנה שלישית, מס' 130, 23 בפברואר 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

ידיעות אחרונות

[…]

ע"ד אנית „החלוץ“

סוכן אגודת ה„פרדס“ ביפו מעיר אותנו, כי הספינה שהצילה בחרף נפש את „החלוץ“ שיכת ל„אורמן לין“ שאגודת הפרדס הם סוכניה ביפו. שם רב-החובל שחרף נפשו ונפש מלחיו והציל את „החלוץ“ הוא קפטן ניוטון. הצבור היהודי בא"י ידע להעריך את גודל נפשו של הקפטן ניוטון ויכיר לו טובה רבה על מעשה גבורתו.

---

"הארץ", שנה שלישית, מס' 498, 24 בפברואר 1921, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

אנית החלוץ

בליל ה 12 לחודש מרס כאשר נטרפה אנית החלוץ בחוף יפו בים סוער, הצילו רב החובלים של האניה טרינטינו ואנשיו את ספני החלוץ.

מחלקת הימיה של מועצת המסחר הציעה בהסכמת מזכיר הממלכה למושבות, לכבד את קפטין ניוטון, רב החובלים של האניה טרינטינו באות כבוד (Piece of Plate) בתור אות הכרה על רגשי האנושיות ועל אומץ הלב שהראה בהזדמנות זו.

---

"הארץ", שנה שלישית, מס' 582, 9 ביוני 1921, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ירושלים יום־יום

[…]

הספינה העברית. הודיעונו מיפו כי בשבוע הבא תפליג סוף סוף הספינה העברית שבה דברו כל-כך למחוז-חפצה בים התיכון. חגיגה נהדרה תערך לכבוד יום ההפלגה ואשת המושל הצבאי תרים את הדגל על התרן. בכלל עזר המושל הצבאי היפואי בכל לבו למיסדי חברת האניות העבריות. הספינה הראשונה תהיה טעונת סחורות ורוב מלחיה יהיו עברים.

---

"דאר היום", שנה שנייה, מס' 19, 30 באוקטובר 1919, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

כַּתָּבוֹת

יפוֹ

[…]

אניה עברית פרטית. הגיעה לחופנו אניה קטנה בת 100 טון של מר ליפשיץ וש'. האניה מהלכת בין יפו לאלכסנדריה ומשמשת לנוסעים ולמשא.

[…]

---

"הארץ", שנה שנייה, מס' 144, 17 בדצמבר 1919, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

קישור לתצלום "החלוץ" באתר "כל האניות" של עמותת ידידי המוזיאון הימי הלאומי, חיפה.

יפו יום־יום

(מאת כתבנו המיוחד)

[…]

חנוכת האניה העברית „החלוץ“.

כידוע נוסדה לפני חדשים אחדים חברה פרטית של יהודי יפו לאניות מוטריים בשם „החלוץ“. האניה הראשונה של חברה זו, שנבנתה בחיפה, הגיעה לחוף עירנו ביום השישי העבר. בעלי-האניה, שקבלו רשיון מיוחד להנפת הדגל הלאמי על תרן האניה הזאת, החליטו לחנך את האניה בהנפת-הדגל ע"י חגיגה רשמית.

ביום השני, כ"ג כסלו, בשעה 3 אחה"צ, נועדה חנוכת האניה בנוכחות באי כח ועדים, עדות, פקידות-הממשלה, ופקידות-הנמל. בשעה הקבועה נתאסף הקהל המוזמן ויעל על האניה העוגנת ליד החוף. אניה אמנם קטנה מאד, רק כ 25-30 מטרים ארכה, 5-6 מטר רחבה, אך נותנת לנו התקוה להאמין, כי זוהי התחלה טובה של ימיות עברית. ואם כבר החילונו במקצוע זה, שעד עכשו לא נגשו אחינו לעבדו, הנה נאמין, כי עוד יבואו אחרים מבני-עמנו, אנשים יותר אמידים ובעלי יכלת ויביאו אניות יותר גדולות וידי אחינו תתעסקנה בהן.

על התרן הונף הדגל הלאמי בסמל מגן הדוד באמצע. בתוך האניה נתכנסו כמאה איש והסבו אל השלחנות הערוכים ביין ומגדנות וסעדו את לבם. בגמר המשתה זזה האניה ממקומה ותפליג עם כל האורחים אל לב הים ותגיע אל האניה הגדולה האוסטרית שבאה בו-ביום מנמל טרייסט. הטיול החגיגי הזה הסב עונג ושבעת רצון לכל האורחים, והשמחה היתה גדולה.

מי יתן ויתקיימו דברי אשת פקיד הנמל, שברכה את בעלי הסירה בברכה שיזכו הם ואחרים מבני ישראל להניף בקרוב דגלים יותר גדולים על אניות יותר גדולות.

[…]

---

"דאר היום", שנה ב', מס' 62, 19 בדצמבר 1919, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

כפר ימי עברי

התנועה לישוב ימי עברי, שהחלה בא"י כשנתיים לפני המלחמה ושמאורעות העולם הפסיקוה פתאם, מראה סמנים של תחיה. – נוסדה פה „ועדת המים“, נתכוננה חברה עברית לאניות-קטור בים כנרת, וחברת־ספינות בשם „זבולון“, שמטרתה להריץ אניות בין רוסיה, א"י וכל המזרח הקרוב. לפני ימים אחדים עמדה סירת-קיטור עברית להפליג מיפו לאלכסנדריה, ומלחיה ברובם עברים. ביפו בנו סירת הצלה לזכרה של ילדה שנטבעה בים.

הנה כי כן לא יהא אפשר להגיד להבא כי התושבים העברים של ערי-החוף שלנו (יפו, חיפה, טבריה) אינם מתענינים כלל ועיקר בכל הנוגע לים, ויכולים אנו לנבא מראש כי קרוב היום שגם לנו יהיו דיגים, ספנים, רבי־חובלים ושגם אנו נרדה בעולם כאר העמים החיים.

הצעד הממשי הראשון לחיים עתידים אלה עשתה ועדת-המים, בשלחה לדיגיה היהודים של סלוניקו (מספרם ששת אלפים) מכתב בו אומרת היא בין שאר דברים:

„יש לנו הבטחה רשמית מועד המושב ראשון-לציון לתת לדיגי סלוניקו קרקע בקרבת הים, ליד יבנה, בשביל שייסדו בה כפר ימי עברי. יש לנו כבר הסכומים הנחוצים לבנין בתים להמתישבים הראשונים. יזדרזו-נא איפוא הדיגים לבא לארצנו ויודיעו-נא לנו אם יוכלו חלוצי-הים אלה לקנות חצי-תריסר סירות מפרשים לדיגות, שאת מחירן נשלם ברצון“.

רוח ים נודף ממכתב קטן זה ימי אילת ועציון-גבר מבריקים לעינינו שנית.

---

"דאר היום", שנה א', גליון כ"ג (23), 3 בספטמבר 1919, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

עבודת המים ותורתם בארץ ישׂראל.

הגלות הארוכה הרחיקה אותנו לא רק מעל עבודת אדמה, כי אם גם מעל עבודת המים, וגדולה היתה ההתרחקות האחרונה מן הראשונה, עד כי אף בשובנו לארצנו ונתקרבנו שוב לעבודת אדמתה, נשארנו רחוקים מן המים כמקדם. במשך ארבעים השנים האחרונות העמדנו בארץ ישראל אכרים וכורמים חרוצים, פועלים חקלאים מומחים, אבל אף לא מלח אחד, אף לא דייג אחד… ידענו את ערכם של „מים חיים“, אבל  לא עמדנו על ערכם של חיי מים. רק עתה, עם האפשריות הגדולה של יצירת ארץ ישראל עברית, עלתה על הפרק גם שאלה חשובה זו של עבודת המים, ולאשרנו עלתה בעתה, עוד טרם החלו אחרים לטפל בה. וכשם ש„חלוצי הישוב“ מצאו לפניהם לפני ארבעים שנה שדה-בור רחב ידים לעבודתם הפוריה, בלי דחוק רגלי אחרים, כן ימצאו עתה „חלוצי המים“ לפניהם „ים-בור“ לעבודתם, שאחרים גם לא החלו כמעט לעבוד בו.

כבר הודענו באחד הגליונות הקודמים של „המזרחי“ בדבר „אגודת המים“ שנוסדה בארץ ישראל. אגודה זו, שבראשה עומדים האינזינר ד"ר הורוויץ, האינזינר קאטינקה וד"ר סלושץ, הוציאה לאור חוברת עברית מיוחדת, שבה היא מבארת את מצב ציד הדגים בארץ ומתוה את תכנית העבודה של האגודה. בחופי הים נמצאים דגים רבים ובאביב נוסעים על יד החופים המוני סארדינים, ובכ"ז מרגישים בערי הארץ מחסור בדגים חיים, ודגים מלוחים ומעושנים מביאים מחו"ל ומשלמים בעדם מחירים גבוהים…

כדי לסדר כהוגן את ציד הדגים צריכים ליסד:

א) מחלקה טכנית ליסוד כל המוסדות הדרושים לתעשית הדגים: מליחה, עשון, כבשת ועוד.

ב) מחלקה ביולוגית לחקירת מיני הדגים וסדרי חייהם.

ג) מחלקה מסחרית להמציא את החמרים הדרושים לתעשיה זו ולמצוא שוקים בפנים הארץ וחוצה לה למכירת הסחורה.

ד) מחלקה תיאורית להפיץ את מדע הים ע"י הוצאת ספרים מיוחדים ועוד.

ככל הדברים האלה אומרת „אגודת המים“ להתעסק. אך קודם כל החלה, כאשר כבר הודענו, לסדר קבוצות של דייגים עברים במקומות שונים שבארץ, על חופי ים התיכון וים כנרת.

את המרכז של עבודת מים זו חושבים ליסד בטנטורה, היא דור העתיקה. בכפר זה, העומד על שפת הים בין חיפה וקסריה, יש להברון רוטשילד חלקת אדמה וגם הבנינים הגדולים, שבהם נמצא לפנים בית החרושת למעשה זכוכית, ושם תוסד כעין מושבה של דייגים. בראש מושבה זו יעמוד חבר מלומדים, שאליו יכנסו מנהל, ביולוג, מורה למדע הים וציד הדגים, מומחה לבנין סירות ותקונן ואגרונום. אפשר יהיה לפתח שם גם את המלחות העברית. ליסוד מושבה חקלאית-דייגית זו יש צורך בסכום של 15.000 לש"ט.

בענין זה יצאה באשכנז חוברת חשובה מאת הביולוג הידוע ד"ר וואלטר שטייניץ. המלומד הזה מציע ליסד באחד החופים בארץ ישראל תחנה זואולוגית ימית, שיהיה לה ערך מדעי ומעשי גדול. המחבר מראה, כי כל התחנות הזואולוגיות לים התיכון נמצאות בחופים המערביים של הים הזה, ואף תחנה אחת איננה עוד בחופו המזרחי. וליסוד תחנה זו בארץ ישראל יש גם ערך מיוחד. הן החי שבים האדום שונה לגמרי מן החי שבים התיכון. בנין התעלה הסועצית נתן את האפשרות לערבוב מיני החיים שבשני הימים האלה, והחקירה במקצוע זה בתחנה הזואולוגית בארץ ישראל יכולה להביא לידי תוצאות חשובות מאד.

כה עומדים אנו בארץ ישראל לפני עבודה חדשה ותורה חדשה בעולמנו העברי, היא עבודת המים ותורתם, המביאות אתם חיים חדשים וענפי מדע חדשים, חיי הים ומדע החיים של הים… ובעבודה זו וחיים אלה כר נרחב נפתח לאחינו הצעירים להראות את אומץ לבבם ואון שריריהם ולהיות „חלוצים“ אמתים, העוברים באמת לפני העם, „חלוצי הים“.

ע–ם.

---

"המזרחי", מס' 28, 2 ביולי 1919, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

עֲבוֹדַת הַמַּיִם בָּאָרֶץ

ועדת המים מורכבה משלשת מיסדיה: המהנדס ד"ר מ. גורביץ, הד"ר ש. סלושץ והמהנדס ב. קטינקא. הועדה לא נצאה לנחוץ ליסד אגודה ומסתפקת בצרוף באי-כח המשרד החקלאי הא"י, הקפא"י ועוד. עבודת הסדור והתעמולה נעשו על חשבון קפת הפועלים.

לדאבוננו נתפרסמו בעתונים שונים ידיעות בלתי נכונות על אודות הועדה ופעולותיה. אין אנו אחראים בעדן. מטרתנו המכסימלית – עבודת-ים עברית על בסיס קואופירטיבי, מטרתנו המינימלית – עבודה עברית. סדור קבוצות עבודה של דיוג עדין לא יצא לפועל, כי עד כריתת ברית השלום, לכל הפחות, לא יוכלו הפועלים לקבל מאת חבריהם את ההלואות הדרושות. קבוצת-דיגים אחת בכל זאת עומדת להסתדר בעזרתנו על חשבון עצמה.

לעומת זה, החלה כבר האיניציאטיבה הפרטית ובעלת-ההון בסדור הדיוג וכבר מתחילים בעבודה בחדש אלול. הודות לעזרתנו ולהשפעתנו, תהיה עקר העבודה – עברית.

אנו מקוים כי עם התחלת העבודה ירד מחיר הדגה בפרט וצרכי האכל בכלל.

הועדה באה עוד בחורף שעבר בקשר-מכתבים עם דיגי סלוניקי ומחכה לעלית החלוץ הראשון במכשיריו (סירות ורשתות וכו'). הסלוניקאים האלה, לפי החוזה, יעסקו גם בסדור הקבוצות.

הועדה עומדת בקשר עם משרדי הדיוג של ממשלות שונות ומקבלת מהן ידיעות ומספרים. המשרד הלונדוני מבטיח עזרה סדורית.

חברות הדיוג תעזורנה לועדה בסדור הקוליקציה.

עד עתה היו לחברת-יהודים 2 ספינות מוטוריות על הכנרת.

כעת נבנית בחיפה ספינת-מוטור בעזרת ועדתנו ובהשפעתה. הספינה תפליג בין החפים של ארצנו שבין יפו ובירות (100  טון, 50 נוסעים, 2 סירות, 50 חגורות הצלה, מאור אלקטרי, מקומות לשנה ועוד).

כבר החלו ההכנות בדבר העמדת שתי ספינות אחרות, ותהיה גם שרות עד מצרים. העבודה היא ברובה עברית.

הועדה עוסקת גם בעבודות אחרות (בנית סירות ע"י עבודה עברית, סדור ספנים בחוף  ועוד).

הועדה מקבלת 6 עתונים מקצועיים (דיוג ומלחות) מאנגליה.

מהספרים שאנו מקבלים מהמשרדים הממשלתיים והפרטיים הנחנו יסוד לספרות-ים, יש כבר עד 200 הרצאות, חוברות וספרים.

הועדה פנתה לארצות הגולה בדבר סדור חלוץ-הים בהקבלה לחלוץ החקלאי. לשם חנוך דיגים, ספנים ויורדי-ים אחרים מכל המינים ומבני הארץ עובדת הועדה מראשית הוסדה ביסוד חות-הים, ועל ידה משק חקלאי עוזר, ששם תתרכזנה כל העבודות החנוניות, הטכניות, המסחריות, הספורטיביות והמדעיות של ימינו.

הועדה קבלה, כידוע, מאת הברון ג'מס-די-רוטשילד את טנטורה באדמתה ובבניניה הגדולים לשם יסוד חות-הים הלאומית לפי תכניתנו.

הברון הבטיח להשתתף גם בכל התקציבים, בתנאי שגם אחרים ישתתפו בהם. בנוכחות באי-כח משרד א"י והקפא"י הבטיח בא-כח יק"א להשתדל לפני המשרד העליון בפריז, כי ייבשו על חשבונם את הבצה ויתקנו את הבתים לפי תכניתנו (של חות-הים).

אז הבטיחו גם באי-כח אלה להשתתף גם הם ביסוד החוה.

עסקן ציוני, בא-כח חברות מסחר ותעשיה, החפץ בעלום שמו, הבטיח לועדה ספינה לשם למוד ספנים ומלחים.

האדון מ. שלזינגר הבטיח לנו את כל האנונטר הדרוש למשק החקלאי העוזר של החוה.

האדון שמעון לוין הבטיח מכונות לנגרות הדרושות לבנין סירות בחוה. השגנו עוד הבטחות שונות, שלא הגיע עדין הזמן לפרסם עליהן (סירות, כלי מטבח, קולקציה ועוד).

אולם בסדור החוה עדין חסר הרבה.

חות־הים הלאומית בטנטורה תהיה המקלט הבטוח להתפתחות יהודי הים.

כתובת הועדה היא:

Jaffa. Palestine Waters Commission, Ing. Dr. M. Gourewitz

המזכיר מ. גורביץ

ד"ר ש. סלושץ

---

"הארץ", שנה ראשונה, מס' 63, 31 באוגוסט 1919, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.