אנית „החלוץ“ נטרפה בחוף יפו – פברואר 1921

ידיעות אחרונות

אסון בים

סופרנו מיפו מודיענו על ידי השחרחוק:

שתי סירות ההסגר שהפליגו מאנית Egyptian Prince עם רופא ההסגר דר' שמי הוכרחו לחזר לרגלי הסערה. אחת הסירות שהיו בה תשעה אנשים נהפכה ליד הסלעים, הודות למרץ הרב של רב המלחים אחמד גודע נצלו כלם.

[…]

אנית „החלוץ“ בסכנה

לרגלי הסערה החזקה בים יפו נמצאת אנית „החלוץ“ ובתוכה כשבעה אנשים בסכנה נוראה.

אנית מסחר אנגלית העוגנת לידה אינה יכולה לעזור בשום אופן. האניה „החלוץ“ השליכה מקרבה את כל הסחורה שהביאה ממצרים. מנהל הנמל אומר שאם ינתק העגן תאבד האניה.

עד הרגע האחרון המצב מיואש.


"דאר היום", שנה שלישית, מס' 129, 22 בפברואר 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

ידיעות אחרונות

[…]

שבירת אנית „החלוץ“

סופרנו מיפו מודיענו בשח-רחוק:

אנית „החלוץ“ שעל אדותה הודעתי לכם אתמול, העסיקה את כל הקהל במשך כל היום. אחרי השתדלות מרובה מצד אנית המסחר האנגלית הגדולה הצליחו להציל לפנות-ערב את ששת הנפשות שנמצאו בתוכה ויעלום על האניה הגדולה.

בלילה נתק העגן של אנית החלוץ והיא השלכה אל החוף שבורה לרסיסים.


"דאר היום", שנה שלישית, מס' 130, 23 בפברואר 1921, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

ידיעות אחרונות

[…]

ע"ד אנית „החלוץ“

סוכן אגודת ה„פרדס“ ביפו מעיר אותנו, כי הספינה שהצילה בחרף נפש את „החלוץ“ שיכת ל„אורמן לין“ שאגודת הפרדס הם סוכניה ביפו. שם רב-החובל שחרף נפשו ונפש מלחיו והציל את „החלוץ“ הוא קפטן ניוטון. הצבור היהודי בא"י ידע להעריך את גודל נפשו של הקפטן ניוטון ויכיר לו טובה רבה על מעשה גבורתו.


"הארץ", שנה שלישית, מס' 498, 24 בפברואר 1921, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

אנית החלוץ

בליל ה 12 לחודש מרס כאשר נטרפה אנית החלוץ בחוף יפו בים סוער, הצילו רב החובלים של האניה טרינטינו ואנשיו את ספני החלוץ.

מחלקת הימיה של מועצת המסחר הציעה בהסכמת מזכיר הממלכה למושבות, לכבד את קפטין ניוטון, רב החובלים של האניה טרינטינו באות כבוד (Piece of Plate) בתור אות הכרה על רגשי האנושיות ועל אומץ הלב שהראה בהזדמנות זו.


"הארץ", שנה שלישית, מס' 582, 9 ביוני 1921, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא d794d797d79cd795d7a5-d791d790d7aad7a8-d7a2d79ed795d7aad7aa-d794d79ed795d796d799d790d795d79f-d794d799d79ed799.jpg
קישור לתצלום "החלוץ" באתר "כל האניות" של עמותת ידידי המוזיאון הימי הלאומי, חיפה.

נוסדה חברת אסדות וספנות חופית ארצישראלית – 13 בפברואר 1920

השבוע

[…]

נוסדה „חברת הספנות הא"י בערבון מוגבל“, שמטרתה לסדר שרות של אניות עבריות בשביל ארץ  ישראל. במכתב החוזר שפרסמו מיסדי החברה הם מוסרים את המטרות העקריות של שרות האניות אשר החברה אומרת ליסד: 1) לפתח את המשא ומתן דרך הים בין א"י וחו"ל, הן בנוגע להקלת משלוח תנובות הארץ ותוצרתה והבאת החומר הגלום, חמרי בנין וכו' והן בנוגע להטבת תנועת הנוסעים, בשימת לב מיוחדת לצרכיה הלאומיים של שיבתנו לא"י. 2) לפתח ולהכשיר ולחנך אנשים בתור ספנים ופקידי ספינות. תפקידיה העקריים של החברה הם: א) קנית ספינות, מכירתן; חכירת ספינות והחכרתן; ב) סדור מעבר ספינות ישר מיפו לליברפול בשביל הובלת תפוחי זהב וכמו כן בין יפו וקושטא שבים השחור וכן דרך טריסט; ד) סדור מעבר ספינות בין א"י והארצות הסמוכות; ה) סדור ספינות מטוריות לעבודה בתוך הנמלים; ו) סדור אסדות (lighters) וספינות מכל המינים בשביל טעינת משא ופריקתו ובשביל הובלת הנוסעים אל החוף ואל האניה; ז) סדור בתי מלאכה מוצקים ומשוטטים לתקון ספינות; ח) רכישת הרשות לסדור רציפים (Docks) ומחסנים וכו' כשיבנו נמלים בא"י.

החברה נוסדה ע"י יסוד מניות. הקרן היסודית שלה צריך להגיע ל250,000 לי"ש. מחיר המניות – לי"ש כל אחת. אי-אפשר לחתום על פחות מ-25 מניות, המשתלמות ל-4 פרקים: 10% בזמן החתימה, 20% בעוד חדש, 20% בעוד ג' חדשים, ויתר 50% בכל זמן שתדרוש החברה, לפי מהלך העסקים שלה. הסכומים האלו ימסרו לפקדון לקפת האפ"ק לזכותו של החבר. כשתתאשר החברה יקבל החבר נגד קבלה את מניותיו. אין החברה נגשת לעבודה אלה אחרי אשר יפרע מניות בסכום של 100,000 לי"ש. השפה הרשמית בהנהלת עניני החברה היא השפה העברית. כספים ומכתבים בעניני החברה נשלחים ע"ש ה"ה א. ברלין וי. גרזובסקי של הועד המסדר.


"הפועל הצעיר", שנה שלוש-עשרה, מס' 18, 13 בפברואר 1920, עמ' 18. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

השמירה על מטען האניה „רוסלן“ לא היתה כסדרה – 14 בינואר 1920

כַּתָּבוֹת

יפו

[…]

האניה „רוסלן“. – במשך היום השני הורד המשא מעל האניה רוסלן ששבה עם המטען והובא לבית-המכס. התברר, כי השמירה על המטען לא היתה כסדרה והרבה חבילות מאורזות נפתחו, וחפצים שונים חסרו בהן. האנשים אשר נשלחו מטעם ועד הספינה עם האניה במטרה לשמור על החפצים מוסרים, כי רב-החובל שלל מהם את היכולת לפקח על החפצים.


"הארץ", שנה שניה, מס' 168, 14 בינואר 1920, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

שיט האניות בחוף יפו – 7 בינואר 1920

בארץ-ישראל.

ידיעות שונות מא"י

[…]

– עם ימות הגשמים בארץ ישראל התחיל מועד-הרחיצה בחמי טבריה. בגלל הסערות היו מוכרחים להפסיק את חיבור-הדרכים בין טבריה והתחנה סמח של מסה"ב חיפה-אדרעי באמצעות אנית קיטור, ובמקומה סדרה „החברה של ההפלגה בים כנרת“ חיבור על ידי אוטומובילים בין סמח, כנרת, טבריה, נצרת, ראש-פנה וצפת. האוטומובילים האלה מחברים את המושבות בגליל העליון והתחתון.

בשבועות האחרונים התגבר שיט האניות בחוף יפו ואין יום אשר בו לא תכנסנה שתים, שלש אניות אל החוף. בימים האחרונים באו אל החוף ביום אחד לא פחות משלש אניות של חברות שונות עם נוסעים וסחורות בשביל ארץ-ישראל. ביום הראשון לדצמבר הגיעה אל החוף בפעם הראשונה למן חודש אוגוסט 1914 האניה האשכנזית „סמירנה“ עם עצי-בנין, רהיטים של ברזל, כלי-בית, מכונות-תפירה ומנורות-נפט בשביל ארץ-ישראל וסוריה.


"הצפירה", שנה חמישים ותשע, מס' 5, 7 בינואר 1920, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

האניה הרוסית „רוסלן“ – 26 בדצמבר 1919

השבוע.

יפו. האניה הרוסית „רוסלן“ שהגיע[ה] בסוף השבוע שעבר לחוף יפו הביאה אתה שש מאות ועשרים נפש יהודיות מרוסיה, ביניהם הרבה צעירים צעירות, בעקר, מחברי „צעירי ציון“, שעלו לשם עבודה לארץ. ירידת הנוסעים מהאניה אל החוף היתה קשה מאד לרגל סערת הים והגשמים שלא פסקו כל אותו יום. בהורדת הנוסעים טפלו חברי ועד העליה בהשתתפות הצופים שעזרו הרבה לסדור המהגרים. הארמנים מסרו לרשות ועד העליה את המנזר שלהם שעל יד החוף אשר שמש מחסה מגש למאות המהגרים ברדתם מהאניה. בין המהגרים ישנים רבים שהיו כבר בארץ, ויש להם כאן קרובים וחברי משפחה.

"רוסלן" בנמל קושטא, 1919. מקור: ויקיפדיה.

למרות הגשם הבלתי פוסק התאספו המוני יהודים על  יד החוף, שבאו לפגוש את קרוביהם ומכיריהם. הפגישות היו עפ"ר מהולות בדמעות ובבשורות רעות ע"ד אם ואב, אח ואחות, שנהרגו שנרצחו בימי הרג רב הנוכחים ברוסיה ובאוקרינא.

צריך לציין שעיר יפו קימה את מצות הכנסת אורחים ביחס למהגרים החדשים בעין יפה.

[…]


"הפועל הצעיר", שנה שלוש עשרה, מס' 11, 26 בדצמבר 1919, עמ' 18. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חנוכת האניה העברית „החלוץ“ – 19 בדצמבר 1919

ירושלים יום־יום

[…]

הספינה העברית. הודיעונו מיפו כי בשבוע הבא תפליג סוף סוף הספינה העברית שבה דברו כל-כך למחוז-חפצה בים התיכון. חגיגה נהדרה תערך לכבוד יום ההפלגה ואשת המושל הצבאי תרים את הדגל על התרן. בכלל עזר המושל הצבאי היפואי בכל לבו למיסדי חברת האניות העבריות. הספינה הראשונה תהיה טעונת סחורות ורוב מלחיה יהיו עברים.


"דאר היום", שנה שנייה, מס' 19, 30 באוקטובר 1919, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

כַּתָּבוֹת

יפוֹ

[…]

אניה עברית פרטית. הגיעה לחופנו אניה קטנה בת 100 טון של מר ליפשיץ וש'. האניה מהלכת בין יפו לאלכסנדריה ומשמשת לנוסעים ולמשא.

[…]


"הארץ", שנה שנייה, מס' 144, 17 בדצמבר 1919, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

חסר מאפיין alt לתמונה הזו; שם הקובץ הוא d794d797d79cd795d7a5-d791d790d7aad7a8-d7a2d79ed795d7aad7aa-d794d79ed795d796d799d790d795d79f-d794d799d79ed799.jpg

קישור לתצלום "החלוץ" באתר "כל האניות" של עמותת ידידי המוזיאון הימי הלאומי, חיפה.

יפו יום־יום

(מאת כתבנו המיוחד)

[…]

חנוכת האניה העברית „החלוץ“.

כידוע נוסדה לפני חדשים אחדים חברה פרטית של יהודי יפו לאניות מוטריים בשם „החלוץ“. האניה הראשונה של חברה זו, שנבנתה בחיפה, הגיעה לחוף עירנו ביום השישי העבר. בעלי-האניה, שקבלו רשיון מיוחד להנפת הדגל הלאמי על תרן האניה הזאת, החליטו לחנך את האניה בהנפת-הדגל ע"י חגיגה רשמית.

ביום השני, כ"ג כסלו, בשעה 3 אחה"צ, נועדה חנוכת האניה בנוכחות באי כח ועדים, עדות, פקידות-הממשלה, ופקידות-הנמל. בשעה הקבועה נתאסף הקהל המוזמן ויעל על האניה העוגנת ליד החוף. אניה אמנם קטנה מאד, רק כ 25-30 מטרים ארכה, 5-6 מטר רחבה, אך נותנת לנו התקוה להאמין, כי זוהי התחלה טובה של ימיות עברית. ואם כבר החילונו במקצוע זה, שעד עכשו לא נגשו אחינו לעבדו, הנה נאמין, כי עוד יבואו אחרים מבני-עמנו, אנשים יותר אמידים ובעלי יכלת ויביאו אניות יותר גדולות וידי אחינו תתעסקנה בהן.

על התרן הונף הדגל הלאמי בסמל מגן הדוד באמצע. בתוך האניה נתכנסו כמאה איש והסבו אל השלחנות הערוכים ביין ומגדנות וסעדו את לבם. בגמר המשתה זזה האניה ממקומה ותפליג עם כל האורחים אל לב הים ותגיע אל האניה הגדולה האוסטרית שבאה בו-ביום מנמל טרייסט. הטיול החגיגי הזה הסב עונג ושבעת רצון לכל האורחים, והשמחה היתה גדולה.

מי יתן ויתקיימו דברי אשת פקיד הנמל, שברכה את בעלי הסירה בברכה שיזכו הם ואחרים מבני ישראל להניף בקרוב דגלים יותר גדולים על אניות יותר גדולות.

[…]


"דאר היום", שנה ב', מס' 62, 19 בדצמבר 1919, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הורדת עולים בחוף יפו – 23 בדצמבר 1919

כַּתָּבוֹת

יפוֹ

האניה „רוסיה“ הנושאת לראשונה גולי ציון במספר גדול להשיבם לגבולם, הגיעה לחופנו עוד בליל היום החמשי. עד עתה היו השבים ומגיעים לחופנו במספרים זעומים, ואולם האניה הזאת הנושאת את העולים במאותיהם – כמה חכינו לה. הטיל הקב"ה סערה חזקה בים, ראינו את התנדנדות האניה בין גלים זידונים במרחקי האופק, ראינו רמזי אורה מרחוק, ולהגיע אליהם לא יכולנו. יום ושני לילות עמדה האניה. הספיקה אחת הנוסעות אשר קרבו ימיה ללדת וילדה בן בהטלטל האניה במי יפו. ארכו השעות. בלב דופק עמדו יהודי יפו על החוף, הביטו אל קצף הים, ובאניה – על ספונה עמדו מאות האנשים, מעוני רוסיה, מעוני הדרך הארוכה, אחוזי געגועים למולדת.

ביום הששי שקט מעט הסער. הספינה העברית היתה הראשונה לגשת אל האניה להוריד את הנוסעים הראשונים תחת הדגל העברי. ואחרי הספינה העברית נעו על פני המים, חצו בין גלים ובין סלעי החוף עשרות עשרות סירות הערביים בהנהלת הספן הידוע כ"כ לכל באי הארץ, מר עלי חמיס.

במשך שעות אחדות ירדו כל הנוסעים. גם אלה שאמרו להפליג עד חיפה. רק אי אפשר היה להספיק להוריד גם את החפצים, כי הלך הים וסער, ותשעה צעירים התנדבו להשאר באניה לשמור על החפצים, ורק ביום הרביעי לשבוע זה יגיעו שוב ליפו.

[…]


"הארץ", שנה שניה, מס' 149, 23 בדצמבר 1919, עמ' 3. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

כפר ימי עברי – 3 בספטמבר 1919

כפר ימי עברי

התנועה לישוב ימי עברי, שהחלה בא"י כשנתיים לפני המלחמה ושמאורעות העולם הפסיקוה פתאם, מראה סמנים של תחיה. – נוסדה פה „ועדת המים“, נתכוננה חברה עברית לאניות-קטור בים כנרת, וחברת־ספינות בשם „זבולון“, שמטרתה להריץ אניות בין רוסיה, א"י וכל המזרח הקרוב. לפני ימים אחדים עמדה סירת-קיטור עברית להפליג מיפו לאלכסנדריה, ומלחיה ברובם עברים. ביפו בנו סירת הצלה לזכרה של ילדה שנטבעה בים.

הנה כי כן לא יהא אפשר להגיד להבא כי התושבים העברים של ערי-החוף שלנו (יפו, חיפה, טבריה) אינם מתענינים כלל ועיקר בכל הנוגע לים, ויכולים אנו לנבא מראש כי קרוב היום שגם לנו יהיו דיגים, ספנים, רבי־חובלים ושגם אנו נרדה בעולם כאר העמים החיים.

הצעד הממשי הראשון לחיים עתידים אלה עשתה ועדת-המים, בשלחה לדיגיה היהודים של סלוניקו (מספרם ששת אלפים) מכתב בו אומרת היא בין שאר דברים:

„יש לנו הבטחה רשמית מועד המושב ראשון-לציון לתת לדיגי סלוניקו קרקע בקרבת הים, ליד יבנה, בשביל שייסדו בה כפר ימי עברי. יש לנו כבר הסכומים הנחוצים לבנין בתים להמתישבים הראשונים. יזדרזו-נא איפוא הדיגים לבא לארצנו ויודיעו-נא לנו אם יוכלו חלוצי-הים אלה לקנות חצי-תריסר סירות מפרשים לדיגות, שאת מחירן נשלם ברצון“.

רוח ים נודף ממכתב קטן זה ימי אילת ועציון-גבר מבריקים לעינינו שנית.


"דאר היום", שנה א', גליון כ"ג (23), 3 בספטמבר 1919, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

עבודת המים ותורתם בארץ ישראל – 2 ביולי 1919

עבודת המים ותורתם בארץ ישׂראל.

הגלות הארוכה הרחיקה אותנו לא רק מעל עבודת אדמה, כי אם גם מעל עבודת המים, וגדולה היתה ההתרחקות האחרונה מן הראשונה, עד כי אף בשובנו לארצנו ונתקרבנו שוב לעבודת אדמתה, נשארנו רחוקים מן המים כמקדם. במשך ארבעים השנים האחרונות העמדנו בארץ ישראל אכרים וכורמים חרוצים, פועלים חקלאים מומחים, אבל אף לא מלח אחד, אף לא דייג אחד… ידענו את ערכם של „מים חיים“, אבל  לא עמדנו על ערכם של חיי מים. רק עתה, עם האפשריות הגדולה של יצירת ארץ ישראל עברית, עלתה על הפרק גם שאלה חשובה זו של עבודת המים, ולאשרנו עלתה בעתה, עוד טרם החלו אחרים לטפל בה. וכשם ש„חלוצי הישוב“ מצאו לפניהם לפני ארבעים שנה שדה-בור רחב ידים לעבודתם הפוריה, בלי דחוק רגלי אחרים, כן ימצאו עתה „חלוצי המים“ לפניהם „ים-בור“ לעבודתם, שאחרים גם לא החלו כמעט לעבוד בו.

כבר הודענו באחד הגליונות הקודמים של „המזרחי“ בדבר „אגודת המים“ שנוסדה בארץ ישראל. אגודה זו, שבראשה עומדים האינזינר ד"ר הורוויץ, האינזינר קאטינקה וד"ר סלושץ, הוציאה לאור חוברת עברית מיוחדת, שבה היא מבארת את מצב ציד הדגים בארץ ומתוה את תכנית העבודה של האגודה. בחופי הים נמצאים דגים רבים ובאביב נוסעים על יד החופים המוני סארדינים, ובכ"ז מרגישים בערי הארץ מחסור בדגים חיים, ודגים מלוחים ומעושנים מביאים מחו"ל ומשלמים בעדם מחירים גבוהים…

כדי לסדר כהוגן את ציד הדגים צריכים ליסד:

א) מחלקה טכנית ליסוד כל המוסדות הדרושים לתעשית הדגים: מליחה, עשון, כבשת ועוד.

ב) מחלקה ביולוגית לחקירת מיני הדגים וסדרי חייהם.

ג) מחלקה מסחרית להמציא את החמרים הדרושים לתעשיה זו ולמצוא שוקים בפנים הארץ וחוצה לה למכירת הסחורה.

ד) מחלקה תיאורית להפיץ את מדע הים ע"י הוצאת ספרים מיוחדים ועוד.

ככל הדברים האלה אומרת „אגודת המים“ להתעסק. אך קודם כל החלה, כאשר כבר הודענו, לסדר קבוצות של דייגים עברים במקומות שונים שבארץ, על חופי ים התיכון וים כנרת.

את המרכז של עבודת מים זו חושבים ליסד בטנטורה, היא דור העתיקה. בכפר זה, העומד על שפת הים בין חיפה וקסריה, יש להברון רוטשילד חלקת אדמה וגם הבנינים הגדולים, שבהם נמצא לפנים בית החרושת למעשה זכוכית, ושם תוסד כעין מושבה של דייגים. בראש מושבה זו יעמוד חבר מלומדים, שאליו יכנסו מנהל, ביולוג, מורה למדע הים וציד הדגים, מומחה לבנין סירות ותקונן ואגרונום. אפשר יהיה לפתח שם גם את המלחות העברית. ליסוד מושבה חקלאית-דייגית זו יש צורך בסכום של 15.000 לש"ט.

בענין זה יצאה באשכנז חוברת חשובה מאת הביולוג הידוע ד"ר וואלטר שטייניץ. המלומד הזה מציע ליסד באחד החופים בארץ ישראל תחנה זואולוגית ימית, שיהיה לה ערך מדעי ומעשי גדול. המחבר מראה, כי כל התחנות הזואולוגיות לים התיכון נמצאות בחופים המערביים של הים הזה, ואף תחנה אחת איננה עוד בחופו המזרחי. וליסוד תחנה זו בארץ ישראל יש גם ערך מיוחד. הן החי שבים האדום שונה לגמרי מן החי שבים התיכון. בנין התעלה הסועצית נתן את האפשרות לערבוב מיני החיים שבשני הימים האלה, והחקירה במקצוע זה בתחנה הזואולוגית בארץ ישראל יכולה להביא לידי תוצאות חשובות מאד.

כה עומדים אנו בארץ ישראל לפני עבודה חדשה ותורה חדשה בעולמנו העברי, היא עבודת המים ותורתם, המביאות אתם חיים חדשים וענפי מדע חדשים, חיי הים ומדע החיים של הים… ובעבודה זו וחיים אלה כר נרחב נפתח לאחינו הצעירים להראות את אומץ לבבם ואון שריריהם ולהיות „חלוצים“ אמתים, העוברים באמת לפני העם, „חלוצי הים“.

עם.


"המזרחי", מס' 28, 2 ביולי 1919, עמ' 4. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

עבודת המים בארץ – 31 באוגוסט 1919

עֲבוֹדַת הַמַּיִם בָּאָרֶץ

ועדת המים מורכבה משלשת מיסדיה: המהנדס ד"ר מ. גורביץ, הד"ר ש. סלושץ והמהנדס ב. קטינקא. הועדה לא נצאה לנחוץ ליסד אגודה ומסתפקת בצרוף באי-כח המשרד החקלאי הא"י, הקפא"י ועוד. עבודת הסדור והתעמולה נעשו על חשבון קפת הפועלים.

לדאבוננו נתפרסמו בעתונים שונים ידיעות בלתי נכונות על אודות הועדה ופעולותיה. אין אנו אחראים בעדן. מטרתנו המכסימלית – עבודת-ים עברית על בסיס קואופירטיבי, מטרתנו המינימלית – עבודה עברית. סדור קבוצות עבודה של דיוג עדין לא יצא לפועל, כי עד כריתת ברית השלום, לכל הפחות, לא יוכלו הפועלים לקבל מאת חבריהם את ההלואות הדרושות. קבוצת-דיגים אחת בכל זאת עומדת להסתדר בעזרתנו על חשבון עצמה.

לעומת זה, החלה כבר האיניציאטיבה הפרטית ובעלת-ההון בסדור הדיוג וכבר מתחילים בעבודה בחדש אלול. הודות לעזרתנו ולהשפעתנו, תהיה עקר העבודה – עברית.

אנו מקוים כי עם התחלת העבודה ירד מחיר הדגה בפרט וצרכי האכל בכלל.

הועדה באה עוד בחורף שעבר בקשר-מכתבים עם דיגי סלוניקי ומחכה לעלית החלוץ הראשון במכשיריו (סירות ורשתות וכו'). הסלוניקאים האלה, לפי החוזה, יעסקו גם בסדור הקבוצות.

הועדה עומדת בקשר עם משרדי הדיוג של ממשלות שונות ומקבלת מהן ידיעות ומספרים. המשרד הלונדוני מבטיח עזרה סדורית.

חברות הדיוג תעזורנה לועדה בסדור הקוליקציה.

עד עתה היו לחברת-יהודים 2 ספינות מוטוריות על הכנרת.

כעת נבנית בחיפה ספינת-מוטור בעזרת ועדתנו ובהשפעתה. הספינה תפליג בין החפים של ארצנו שבין יפו ובירות (100  טון, 50 נוסעים, 2 סירות, 50 חגורות הצלה, מאור אלקטרי, מקומות לשנה ועוד).

כבר החלו ההכנות בדבר העמדת שתי ספינות אחרות, ותהיה גם שרות עד מצרים. העבודה היא ברובה עברית.

הועדה עוסקת גם בעבודות אחרות (בנית סירות ע"י עבודה עברית, סדור ספנים בחוף  ועוד).

הועדה מקבלת 6 עתונים מקצועיים (דיוג ומלחות) מאנגליה.

מהספרים שאנו מקבלים מהמשרדים הממשלתיים והפרטיים הנחנו יסוד לספרות-ים, יש כבר עד 200 הרצאות, חוברות וספרים.

הועדה פנתה לארצות הגולה בדבר סדור חלוץ-הים בהקבלה לחלוץ החקלאי. לשם חנוך דיגים, ספנים ויורדי-ים אחרים מכל המינים ומבני הארץ עובדת הועדה מראשית הוסדה ביסוד חות-הים, ועל ידה משק חקלאי עוזר, ששם תתרכזנה כל העבודות החנוניות, הטכניות, המסחריות, הספורטיביות והמדעיות של ימינו.

הועדה קבלה, כידוע, מאת הברון ג'מס-די-רוטשילד את טנטורה באדמתה ובבניניה הגדולים לשם יסוד חות-הים הלאומית לפי תכניתנו.

הברון הבטיח להשתתף גם בכל התקציבים, בתנאי שגם אחרים ישתתפו בהם. בנוכחות באי-כח משרד א"י והקפא"י הבטיח בא-כח יק"א להשתדל לפני המשרד העליון בפריז, כי ייבשו על חשבונם את הבצה ויתקנו את הבתים לפי תכניתנו (של חות-הים).

אז הבטיחו גם באי-כח אלה להשתתף גם הם ביסוד החוה.

עסקן ציוני, בא-כח חברות מסחר ותעשיה, החפץ בעלום שמו, הבטיח לועדה ספינה לשם למוד ספנים ומלחים.

האדון מ. שלזינגר הבטיח לנו את כל האנונטר הדרוש למשק החקלאי העוזר של החוה.

האדון שמעון לוין הבטיח מכונות לנגרות הדרושות לבנין סירות בחוה. השגנו עוד הבטחות שונות, שלא הגיע עדין הזמן לפרסם עליהן (סירות, כלי מטבח, קולקציה ועוד).

אולם בסדור החוה עדין חסר הרבה.

חות־הים הלאומית בטנטורה תהיה המקלט הבטוח להתפתחות יהודי הים.

כתובת הועדה היא:

Jaffa. Palestine Waters Commission, Ing. Dr. M. Gourewitz

המזכיר מ. גורביץ

ד"ר ש. סלושץ


"הארץ", שנה ראשונה, מס' 63, 31 באוגוסט 1919, עמ' 2. העתק דיגיטלי באתר עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.