אסון קרה על תעלת הבאספארוס בימים האלה, אנית הקטור מארס אשר לחברת הללאיד אוסטריא אונגארן, באה ביום השנים עשר לירח אוגוסט בבוקר מגאלאטץ ווארנא להעיר הבירה, ובבאה אל התעלה סמוך לטעראפהיא (אחד מגרשי העיר הבירה) פגעה בה אנית קטור רוססית קאסטראווא ותך אותה מכה רבה מאד ומים רבים באו אל האניה מארס, בפרצות אשר פרצה בה האניה קאסטראוא, ותגדל המהומה בין העוברים והמלחים אשר באניה מארס ואשר מספרם עלה ליותר ממאתים נפש. בעמל רב מאד הצליח לרב החובל להציל את כל הנפשות אשר נמצאו באניתו, (לבד אחד מציתי האש בהמכונה אשר נמצא מת, כי התפוצצה המכונה ותמיתהו) ולהורידן באניות קטנות אל החוף, והאניה מארס ירדה מצולות עם כל הסחורה אשר נמצאה בה. האניה מארס היתה אחת אניות הקטור היותר מפוארות אשר לחברת הללאיד, והנזק אשר הוסב להחברה באבדן האניה הזאת רב מאד.
"חבצלת", שנה שמונה עשרה, מס' 41, 24 באוגוסט 1888, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
סופר „המליץ“ מאדעססא מודיע: מאז גברה תנועת היציאה לפלשתינא או למקומות אחרים דרך הנה באניות הקטור, יבאו שאריהם ומיודעיהם ללותם ולברכם לדרכם, וכאשר רבים הם הנוסעים ירבה פעמים ושלש מספר ההולכים לשלחם, ויעמדו על החוף, ובפרט אם יסעו באניות הקטור של החברה הרוסית, ההולכות מזה ביום השבת אחר הצהרים ואחינו השובתים שבתם יבאו בהמון ויכסו את עין שפת הים. ויהי כאשר עבר שר העיר לפני החוף וירא קהל גדול עברים נצים לפני החוף אצל האניה ויצו לשוטרים לגרשם משם כרגע, וממחרת הוציא צו, כי בימי צאת האניות לדרכן יעמדו שומרי החוף על הככר אשר לפני מעמד האניה (ביחוד בשבת) ולא יתנו לעברים ועבריות לגשת אל האניה, רק אלה אשר בידם תעודת מסע לחו"ל או כרטיס על האניה.
מהראוי כי יזהרו אחינו הנוסעים לא"י, כי אם יש את נפשם להשמר מחלול שבת בפרהסיא, לבלי ירדו באניות החברה הרוסית, הפורשות בים רק בשבת וגם מחירן 20 רו"כ על המכסה, בעוד אשר אניות חו"ל המפליגות בים בימי החול מחירן רק 15–14 רו"כ, וממילא לא יבאו רבים לשלחם.
"חבצלת", שנה עשרים ואחת, מס' 40, 5 באוגוסט 1891, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אנית קטור בריטית רומילייא, פגעה ביום הי"ד לירח הזה, בלכתה מאזמיר לקאנסטאנטנאפיל, באנית קטור אשכנזית אוריפוס אשר הלכה מקאנסטאנטינאפיל להמבורג, ותך בה מכה רבה למאד, עד אשר ירדה למצולות ים במשך תשעה רגעים. שלשה ושלשים אנשים נמצאו על האניה אוריפוס, וכולם נצולו והובאו קאנסטאנטינאפילה על האניה רומיליא, אשר הושחתה ונשברה אמנם גם היא, אך לא כהאניה האשכנזית ותעצר כח להגיע עד חוף קאנסטאנטינאפיל.
אש יצאה מבית התבשיל אשר באנית הקטור דון יואן בלכתה מהאנג קאנג לשאנגהאי ותאכל את האניה כולה. רוב העוברים בה כיניזים ואייראפים נצולו באניות קטנות, ואך מאתים נפשות לא מצאו מקום באניות הקטנות ונשרפו או נטבעו בים.
"חבצלת", שנה עשרים ושלוש, מס' 47, 8 בספטמבר 1898, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אנית הקטור בורגונייא אחת האניות היותר גדולות וטובות אשר להחברה הצרפתית טראַנסאַטלאַנטיק, ההולכות ושבות בין האַוור ונואיארק, נשברה וטבעה במצולות, ואתה חמש מאות ותשע וארבעים נפשות אדם. היא יצאה מנוא יארק ללכת להאַוור, ויהי ביום הי"ד לירח תמוז בהיותה על מבוא סאבל איסלאַנד, פגעה באנית תורן בריטית ותשבר, ובמשך רגעים אחדים ירדה אל מצולות ים. אך אחד וששים מנוסעיה, ומאה וארבעה מלחיה וחובליה ניצולו באניות קטנות, והנותרים – חמש מאות תשעה וארבעים – טבעו ואבדו.
מחיר האניה בורגונייא עלה לשמנה מילליאן פראנק, ואך חלק קטן ממנה היה מובטח באחת החברות המקבלות אחריות אסון בים.
הוד קסרי רוסיא ואשכנז, ומלכת בריטניא, שלחו טלגרמים לנשיא הרעפובליק בצרפת, בם הביעו את השתתפותם בצערו על האסון אשר קרה לצרפת באבדן האניה הזאת.
"חבצלת", שנה עשרים ושמונה, מס' 39, 22 ביולי 1898, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
– חברת „נאטיונאל“ בליווערפאל אשר אניותיה הולכות ושבות מבריטאניה לאמעריקא, הכינה על אניותיה גם בית תבשיל לבשל מאכלות הכשרות ליהודים עוברי ארחות ימים. מעתה כל איש יהודי כשר הנוסע לאמעריקא אם לא ירצה להתענות בדרכו בלחם יבש ומים לחץ, יסע באניות החברה הנז' ואז ימצא די מחסרו לאכול כשר. האניה הראשונה עם בית תבשיל כשר יצאה מלאנדאן לצפון אמעריקא ביום 5 לחדש הזה.
"הלבנון", שנה תשיעית, מס' 43, 25 ביוני 1873, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שני אניות קטור גדולות „מאלטקע“, ו„מאריא טהערעזיע“ באו בימים האלה לעיר הבירה ועליהן שבע מאות אורחים עשירים בני בריטניא, אמעריקא ואשכנז, העוברים באניות האלה ימים וארצות רבות להתענג על מראיהן, והם לפי הנראה אוכלים ושותים כבני אדם… ביום השני אחרי באו האניות לעיר הבירה, ירדו מפקחיהן העירה ויקנו: שבע אלפים אקע בשר, שמנה מאות תרנגולי הודו אלפים ושמנה מאות תרנגולות, תשע מאות צפורי ציד, חמשה אלפים וחמש מאות יונים אלף שלש מאות וחמשים אקע דגים, שמנה עשר אלף בצים, אלף אקע קאפע, שלשים אלף אקע כפור, אלף ראשי ירק, חמשה אלפים וחמש מאות תפוחי זהב, חמש מאות לשונות בקר, אלפים אקע לחם, ואלף אקע חלב.
"חבצלת", שנה שלושים ושלוש, מס' 18, 6 במרץ 1903, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אדעססא 2 יולי. – צבא רב סוגר את מבואות החוף, למען הפריע את המון העם מגשת אליו לראות את הנעשה על הים, ולכן אי אפשר לראות את תנועות אניות המלחמה. וזו נסיבת הידיעות הסותרות בדבר האניה פאטעמקין, ועוד גם עתה לא נודע ברור אם נכנעה האניה הזאת או אמת כי נלוה אליה גם האניה פאביעדאנאסטעץ. בעיר עוברות שמועות שובבות.
[…]
אדעססא 2 יולי. – עתה ברור כי האניה פאטעמקין לא נכנעה.
אח"כ. האניה פאטעמקין והמתקוממים אשר עליה נסעה עתה לפי הנראה בדרך המובלת לחוף רומעניען. מודים עתה כי חובלי האניה התקוממו, אבל הידיעות האפיציעלות מגידות כי הם מוכנים להכנע.
[…
סעואסטאפאל 3 יולי. – חיש אחרי שוב האדמיראל קריגער עם אניותיו, היתה אסיפה מכל האדמיראלים והפקידים על האניה סאראטאו ונגמר אומר להפריע כח המכונות בעת אשר הפקידים יורדים היבשה. לחיל המלואים (אשר באניות) נקרא דרור למשך שני חדשים. מאנית המלחמה יעקאטרינא השניה, אשר נשארה פה חולצו כלי מלחמתה. החובלים אשר ירדו היבשה מספרים כי בעת אשר מחלקת הצי ובתוכה הפאביעדנאסעטץ באה לאדעססא, מאנה האניה פאטעמקין להכנע לאות אשר ניתן לה לגשת אל המחלקה, אז התקוממה גם האניה פאביעדאנאסעטץ, והמחלקה שבה לסעואסטאפאל. אומרים כי היא נכנעה אחרי כן על פי תנאים שונים אחרי אשר נודע לחובליה גודל העונש הצפוי להם. האניה עומדת בתוך החוף ופיות כלי תותח גדולים עומדים על החוף פתוחות עליה.
[…]
קאסטענדשי 3 יולי. – ממשלת רומעניען דרשה מהאניה פאטעמקין לעזוב את החוף או להכנע, ואז יחשבו המתקוממים כפלטים פאָליטיקים (ולא יעשה להם מאומה). המתקוממים נועצים איך לעשות.
לאנדאן 3 יולי. – טעלעגראמים ממקומות רבים מרוסיא מודיעים כי בדרך כלל שוררות שם אי מנוחה ואי סדרים.
מאמינים כי בראש האניה פאטעמקין עומדים אנשים ציוילים מכת המתקוממים.
ספ"ב 3 יולי. – שביתה כללית בין כל פועלי החוף פה. חמשים אלף בני צבא נאספו אל תוך העיר.
אדעססא 3 יולי. – היום בבוקר נכנעה האניה פאביעדאנאסעטץ. הפקידים שבו אל האניה, והחובלים שולחו אל החוף. ששה אלפים איש נהרגו במשך השבוע, רובם ע"י מכונות תותח.
ספ"ב 3 יולי. היום אחר הצהרים גרשו הקאזאקים בשוטיהם את המון שובתים אשר עברו ברחובות. אחרי כן החלו המונים להחריב את בתי הזימה כאשר עשו בווארשא. הפוליציא לא עצרה כח לעצור נגדם, ואת הקאזאקים סקלו באבנים, אך סוף כל סוף הצליחו להשקיט את המהומה.
קוסטענדזשי 3 יולי. – ראש המתקוממים על האניה פאטעמקין הודיע לפקיד החוף, כי ההתקוממות נועדה מראש ע"י ועד המתקוממים, והריגת החובל היתה אך תואנה.
קראנשטאדט 3 יולי. – פקידי וחובלי אנית המרוץ הרוסית מינין מאנו לצאת לדרך. ראשי הממאנים הובאו אל בית האסור.
[…]
משא ומתן חדש הוחל בין רוסיא ויאפאן ע"י רוזועלט בדבר שקט מלחמה.
"חבצלת", שנה שלושים וחמש, מס' 29, 7 ביולי 1905, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
אחינו ראש האינשזענרים בבית מכונות הממשלה בוויענער ניישטאדט, ה. אטטא כהן, המציא מכונת ספינה חדשה, הטובה יתר הרבה מאד מהמכונה הישנה, השר של צי אוסטריה (אדמיראל) באראן שטערנעק הביע תודתו בדברים היוצאים מן הלב להממציא הזה ויצו להסר את כל המכונות הישנות באניות המלחמה ולהביא תחתן את המכונה החדשה של אטטא כהן.
"הפסגה", שנה שניה, מס' 2, 4 באפריל 1890, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ברלין 19 (31) מאֶרץ. במכה"ע רייכסאנצייגער נדפסה אתמול הודעה מטעם הממשלה על אדות פרטי האסון באניות הצבא בחיל המצב על חופי איי סמאָאַ: האניה „עבער“ ירדה מצולה עם כל אנשיה ורק תשעה אנשים נמלטו; מאניה „אדלער“ נטבעו עשרים איש; האניה „אלגא“ נמלטה. לפי החשבון נטבעו תשעים וחמשה איש.
ברלין 19 (31 אֶרץ). (תלג' לקור' פאראנ'). ביום האסון 17 מאֶרץ, על חופי סאמאָאַ, נטבעו לבד מאניות אשכנז גם אניות אמריקה וכל אניות המסחר אשר עמדו על יד החוף. מספר האנשים אשר טבעו בים עולה 150, ומהם 90 בני אשכנז. לפי הידיעות האחרונות טבעו 120 אניות-משוט אשכנזיות והנזק עולה ½3 מיליון מארק.
"הצפירה", שנה שש עשרה, מס' 67, 1 באפריל 1889, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
הקורבטה הגרמנית "אולגה", שניזוקה קשות בסופת הציקלון. מקור: ויקישיתוף.
טלגרמות
[…]
לונדון. – למלאכות רייטער מודיעים מאויקלאנד מיום 30 מארץ: „לפי הידיעות אשר באו זה עתה מאיי סאמאָאַ, היה שם רוח סער גדול; האניות האשכנזית „אַדלער“, „עבער“ ו„אָלגאַ“, גם שלש אניות אמיריקניות ירדו מצולה. ארבעה פקידים וארבעים וששה מלחים אמיריקנים, גם 9 פקידים ושמונים ושבעה מלחים אשכנזים טבעו בים.
פאריז. – שתי אניות בעלגיות אשר עברו בין אָססטענדע ובין דובר התנגשו אשה ברעותה. האניה “Comptesse de Flandre„ נשברה וארבעה עשרה מלחים ירדו מצולה. הנוסע האחד אשר נצול היה הפרינץ יורם נאפאָלעאָן.
ברלין. – לרגלי הסערות אשר שלטו ביום 17 וביום 18 מארץ, נשברו שתי האניות „עבער“ ו„אדלער“. האניה „אָלגאַ“ נשקעה בחול ואנשיה נמלטו מסכנה. תשעים איש מאנשי שתי האניות טבעו בים.
"המליץ", שנה עשרים ותשע, מס' 66, 1 באפריל 1889, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
חדשות
[…]
(יורדי הים באניות) האניה הבעלגאנית הנקראה בשם (גרעפין פ. פלאנדערן) אשר עזבה חוף אסטענדע ביום 29 מערץ העבר בבוקר עבות נפגשה בלב ים עם האניה (פרינצעססין הענריעטטע) דבר הפגיעה הסבה רעה גדולה כי האניה הראשונה נשברה לרסיסים ואם ברוב כח נסתה האניה השנית לחוש לעזרתה מעט אשר הי' לאל ידה להציל ורב החובל (קאפיטען) שמונה מלחים (מאטראזין) וחמש עשרה מהנוסעים מצאו שמה קברם גם הפרינץ יעראמע נאפאלעאן אשר הי' ג"כ מהנוסעים על האניה הזאת נפל לתוך המים אך שלישו אשר נשען על ידו הבאראן ברונעט קפץ אחריו ועל כפיו נשאהו עד אשר באו אנשי הספינה לעזרתם גם על האי סאמאָא התחולל ביום 16 טען העבר סער ים חזק מאוד ושלושה אניות מלחמה אשכנזית ושלשה אמעריקאנית עם ערך שני מאות מאנשי החיל נטבעו במצולות המים גם הרבה אניות מסחר שנמצאו שמה סבלו נזק גדול הקיסר ווילהעלם נעצב מאוד בשמעו את השמועה הנוראה וישלח לקרא את הגראף מאלטקע ויתר רבי החיל לייעץ עמהם על אודת אנשי אשכנז אשר נשארו כעת בלי מגן ומחסה בין הפראים על האי סאמאָאַ.
"מחזיקי הדת", שנה אחת עשרה, מס' 13, 3 באפריל 1889, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
ספינת התותחים Eber והסיירת Adler. איור בכתב העת הגרמני Die Gartenlaube, שנה 1889. מקור: ויקישיתוף.
על המדינות בו יאמר.
עוד ממשלות אשכנז אנגליה ואמעריקא נושאות ונותנות על דבר איי סאמאא ומבקשות להן מוצא שתוכלנה להגן כל אחת על עניניה שם מבלי שתגרום רעה לרעותה, והנה שואת פתאום באה ורוח סועה וסער הוריד מצולה הרה מאניותיהן ואנשים למאות אבדו חייהם. לשמועה כי באה מאיי סאמאא, כי שלש אניות המלחמה אשר לממשלת אשכנז שמה נפוצו כמוץ לפני רוח וטבעו במים וכמאה אנשים מצאו קרם בנבכי תהומות נמס כל לב באשכנז ולא קם עוד כל רוח בעם. אסון סאמאא נגע לא רק באשכנז בלבד, כי אם גם באניות אמעריקא, אשר גם מהן טבעו שלש במספר, אבל מלבד שמספר הנפשות האובדות מהאשכנזים רב מהאמעריקאנים, הנה גדולה מבוכת האשכנזים במדה יותר נפרזה, יען כי הם עוד לא שבעו נחת עד כה מכל מעשיהם בארצות רחוקות ועינם עוד לא ראתה בטוב מושבותם מעבר לים, מראשית דרכם בים ונתיבתם במים עזים ילכו רק מדחי אל דחי והוה ושבר באו עליהם כתומם, עד כי האסון האחרון הגדיל והחרים הון רב ונפשות אדם. הייטיבו עתה האשכנזים הנלהבים דרכיהם ולא יוסיפו עוד להשליך חכה במים עזים, ואם אחרי כל השגגות והזדונות והאסונות תודה הממשלה ותאמר שהתיצבה על דרך לא טוב בנשאה עיניה אל ארצות רחוקות ולא העלתה בידה אלא חרס? על השאלות האלה ישיבו לנו מעשי ממשלת אשכנז בימים יבואו, וכעת עוד כל העם נבוכים ובוכים למשפחותם וגם הממשלה נרעשה ונפעמה מאד.
"המגיד", שנה שלושים ושלוש, מס' 14, 4 באפריל 1889, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
משׂא סאמאָאַ
זכרון האסון אשר קרה ביום 17 לחדש העבר בים הודו על חוף אַסיאַ לא יסוף מלב כל תבל כלה, כי תהום אל תהום קרא וכל משבריו יחד התמלאו לבלוע אניות ויושביהן, וכל יושבי האי סאַמאָא ראו נפלאות ה' ומעשהו על הים כמו יתן קולו קול עז לאמור: לא לאשכנז ובריטאניה מעוז הים לא אמעריקה שרתי במים רבים, כי לה' המושל באיים ושבילו במים רבים, שלש אניות מלחמה עמוסות בכלי תותח רבים אמעריקאנים, שלש אניות כאלה לממשלת אשכנז, מלבד אניות סוחר שמונה, ונפשות מאה ושלשים ירדו במצולות. הן לא חדש הוא כי יבוא רוח קדים וירוממו גלי הים והאניות תחוגנה כשכור עדי תשברנה, אולם פה נשתנה סדר הטבע, כי לא בלב ים אך על החוף בא הקץ לכל הכבודה ההיא. וכבר קרו סערות נוראות בים ההוא מבלי להרע מאומה לאניות בלכתן במים אדירים אלה, ואלה האניות אשר עגנו בחוף הים לחסות מזרם ומרוח סועה מצאו קבריהן ויעלו בתוהו ויאבדו. אמנם יותר נפלא המקרה כי אניות ענגלאנד אשר כמו כן עמדו על החוף נמלטו משוד הזעף ותצאנה בשלום בעוד כי אניות אשכנז ואמעריקה החדשות ומוכנות בטוב טעם לא יכלו המלט מתוך המהפכה. רבים אומרי כי האנגלים יותר מלומדים לדעת להלוך נגד רוחות הים ובראות החובלים כי רוח הסער הולך וחזק מהרו לנוס מן החוף ותבואנה בלב ים אשר מהאשכנזים והאמעריקאנים נעלם רז זה, אבל הידיעות האחרונות מודיעות כי גם אלה האחרונות עשו כמעשה האנגלים, ואך החלו לעזוב את שפת הים טבעו במצולות וכל חכמת המלחים התבלעה כל אלה האניות האשכנזיות היו חדשות בניות מעשת ברזל ומכונות היותר חזקות כפי ההמצאות החדשות, ומגמת פניהן היתה ללכת ארצה סאַמאָאַ לכבוש את יושבי האי המתפרצים נגד ילידי אשכנז, ואניות אמעריקא כבירות מהן לימים וגם לא הוכנו באופן היותר טוב וחדש, ובכל זאת מאניות אמעריקה נאבדו אך שלשים איש ומאניות אשכנז הטבעו חמשה שרי צבא ותשעים אנשי הצבא, ואין איש יודע הסבה מדוע רב נזק אניות אשכנז מאניות אמעריקא אשר היו בה אנשי צבא יתר הרבה מאשר על אניות אשכנז; ממשלת אשכנז סבלה בזה נזק רב, מלבד אשר מעשיה בסאַמאָא עד כה לא עשו פרי משמח לב ואחרי רוב הוצאות וקרבן נפש אדם לא הועילה במעט או ברב לבני אשכנז המתגוררים באי סאמאָא מפני רוח ילידי הארץ המתהלכים נגדם בחמת קרי, עוד נזק כפלים הביא עליה האסון הזה אשר הסב לה לשלוח אניות חדשות ולהחל מעשיה מחדש, ועדי תבואנה האניות החדשות אשר גמרה לשלוח, תקדים ממשלת אמעריקה הקרובה שמה ממנה, ותעמוד לשטן לה בדרכה ותאמץ את רוח ילידי הארץ לבל תפול עליהם אימת אשכנז. – ביום 6 לח"ז נקרא האסון הזה בבית ועד המדינה מפי סגן הממשלה, ובדברים מעוררים אבל הודיע כי חובה על הממשלה לדאוג בעד בתי האומללים שנטבעו בים, וכן רואה עליה לחובה לשלוח אניות מלחמה אחרות, באשר גם אמעריקה מהרה לשלוח חיל אניות מחדש.
"קול מחזיקי הדת", שנה חמישית, מס' 14, 11 באפריל 1889, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
וואשינגטון. – […] ברחוב העיר נמצא צעיר שוכב מתעלף, וכאשר השיבו את רוחו ויביאוהו לבית החולים הקרוב ספר כי מאפס עבודה השכיר עצמו לעבוד באניה, עבודה של 12 שעות במעל"ע במחיר 14 דולרים לשבוע עם מזונות אבל כאשר רק הפליגה האניה בים עמסו המלחים עליו עבודה קשה מאד ויעבידוהו 18–20 שעות במע"לע, וגם מהלומות לא חשכו מגוו כדי לבדח את דעתם, ויאכילוהו פת יבש, ולפעמים רחוקות הגישו לו נתח בשר עד שנחלש מאד ואז לקחוהו באניה קטנה ויביאוהו אל החוף, 40 מילים רחוק מפה, ויורידוהו ויניחוהו וילכו לדרכם, ויחגור שארית כחותיו ויבא הנה, ויפול מתעלף ברחוב. את שם האניה או שם רב החובל איננו יודע, ולכן אי אפשר לעשות את החקירה והדרישה הראויה אבל ידעו אחינו שגם בהם יש שנשכרים לעבוד באניות, בכדי להפטר משכר האניה, את הצפוי להם.
"חבצלת", שנה שלושים ותשע, מס' 46, 20 בינואר 1909, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 