קאנסטאנטינאפיל

מכה"ע אשר בהעיר הבירה יודיעו מהאסון הנורא אשר קרה במים האלה שמה, אנית הקיטור  אשר להממשלה הנקראת בשם „ריטמו“, נועדה להוביל את השר פוטייאריס ביי, (הנפקד לציר תוגרמה בחצר מך היוונים), אל אטהען, ויהי בעזבה את החוף ללכת אל דרכה עוד לא הרחיקה ללכת ויודיעו המלחים לרב החובל כי נפרץ פרץ בהאניה והמים הבאים על ידו לתוכה הולכים הלוך ורב. רב החובל חתר בכל עוז לקרב את האניה אל היבשה, אך עמלו לשוא היה, וממול להיכל המלך אשר בג'יראגאן עמדה האניה מלכת ותחל לטבוע בים. הוד השולטאן יר"ה ישב בהיכלו ומאת החלונות הנשקפים אל הים ראה את אסון האניה ויפקוד על רואי פניו למהר לשלוח עזר להאומללים האלה. חיש מהרו מלחי ההיכל ויבאו באניות קטנות אל האניוה „ריטמו“, ויצליח בידם להציל את כל האנשים אשר היו בה, וחמשה רגעים אחרי כן טבעה האניה וכל אשר בה במצולות. באניה הזאת נמצאו סחורות רבות ויקרות אשר הובלו אטהענה, ומחיר כלי בית פוטיאריס ביי לבד עלו לסך חמשים אלף לירע טורקי. רב החובל הובא אל בית הכלא ולפני השופטים הוגש משפטו. הוד השולטאן יר"ה פקד על השר המופקד על חיל הים לחגור שארית כחו להוציא את האניה ממקום בה נטבעה (כי לא עמוק מאד הוא המקום הזה, ותורני האניה  יראו עוד ממעל להבאספהארוס).

"חבצלת", שנה חמישית, מס' 13, 8 בינואר 1875, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

חדשות שונות.

(מקרים נוראים). אניה אחת אשכנזית הנקראת בשם: „דייטשלאנד“ עברה אורחות ים מענגלאנד לאמעריקא עם מאה וחמשים נוסעים, מלבד החובלים והמלחים בקרבה. ויהי אך שמה לדרך פעמיה לא רחוק מעיר הארוויך עמד סער גדול ויטול את האניה על אחד מאיי החול אשר שם ותשבר. רבים מהנוסעים עזבוה וישבו באניות קטנות, אך לא עלתה בידם לחתור אל היבשה וירדו במצולה. הנשארים באניה, אחרי שנמלאה במים על כל גדותיה עלו על החבלים הרבים ויתפשו בהם, וככה היו תלוים בין השמים והמים שלשים שעות רצופות. רבים מהם ברפות ידיהם נפלו ונטבעו, ורק שלשים נפש מכל המחנה נמלטו בעזרת אניה אשר עברה שם אחרי שלשים שעות והיתה נפשם להם לשלל. הנמלטים הודיעו כי אניות רבות עברו דרך שם וראו צרתם ולא שעו לצעקתם וענים והצל לא הצילו. ממשלת אשכנז דרשה מאת ממשלת ענגלאנד לעשות חקירה ודרישה בעין  זה. –

מקרה אחר נורא מאד קרה בימים האלה בעיר ברעמערהאפען באשכנז על החוף שם. אניה אחת עמדה הכן לנסוע משם לאמעריקא. רבים מהנוסעים כבר ירדו להאניה, ורבים עוד עמדו על החוף להפרד מאוהביהם וקרוביהם הרבים שבאו ללותם. רב החובל כבר נתן האות הראשון להנוסעים העומדים עוד על החוף לבא לתוכה, והנה באו עגלות אחדות  טעונות משא הנועד ג"כ להאניה. ויהי בעוד הפועלים עושים הנה והנה לקחת המשאות מהעגלות להביאם להאניה, פתאום נתבקעה תבה אחת שהיתה מלאה חומר „דינאמיט“ העלול להתבקע כאבק שריפה. תוצאות הדבר הי' נורא ואיום מאד. דחיקת האויר היתה נוראה כ"כ עד כי התפוצצו החלונות מהבתים שעמדו הרחק מהמקום מאד. רבים מאנשי העיר שעמדו שם צפופים נתפוצצו ממש לחלקים קטנים. חלקי הגויות השלכו למעלה בגובה שלשים רגל, ככדורים הנשלכים מקני רובה גדולים. ששים נפש אבדו חייהם כרגע ומספר הנפצעים גדול מאד. גם על האניות הסבה דחיקת האויר נזק גדול. רבים מאנשיהן נהרגו ונפצעו גם עליהן. בתוך העיר היה היגון איום מאד, כי כמעט רוב הנהרגים והפצועים היו מיושביה. פקידי העיר עשו חקירה ודרישה לדעת מי עשה התועבה להביא להאניה חומרים מתבקעים, אשר עפ"י החוק לא יתקבלו באנית נוסעים, ויודע כי אחד מהנוסעים עשה זאת בערמה ויכחש כי לוקח אתו חומר כזה. אך הנוסע ההוא עקבותיו לא נודעו עד היום.

"המגיד", שנה תשע עשרה, מס' 50, 29 בדצמבר 1875, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אש בלב ים!

הרבה שלוחים למקום! המלח ורב החובל וכל יורדי הים באניות ידעו את האסון הרובץ לפתחם, אבל רק את הבא בדרך הטבע. יפחדו מרוח סער פן יבא והאניה תהיה סוערה לא נוחמה וירדו הם וכל אשר להם למצולות ים. ובכן כלם יתפללו שלא יהיו למשיסה לרוח ומים, אבל מאש לא יפחדו מאומה והרעיון הזה לא יעלה על לבם, והנה זה מקרוב דבר חדש שמענו. והיא הודעה מעיר Quenstowen כי נשרף צי אדיר בלב ים והנזק עולה 130.218 ליטרות שטערלינג. האנשים ההיו באניה אשר באש נשפטה, מלטו את נפשם אל אניות הקטנות אשר שם הלכו, אבל כל יגיעם אכלה אש על גבי מים.

פ. בל.

"עברי אנכי", שנה חמישית, מס' 33, 28 במאי 1869, עמ' 6. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.