כ

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית.

כֶּבֶל* (cable): א) בתקופת המפרשים – חבל קנבוס ארוך ועבה, שהיקפו מעל 10 אינץ', ובמיוחד חבל העוגן. בסביבות 1820 הוכנסו לשימוש שרשרות עוגן, והמונח cable נעשה שם נרדף גם לשרשרת העוגן. ב) מן cable במשמעות חבל עוגן נוצרה גם יחידת אורך ימית באותו שם. 1 כבל = 100 פאדום = 200 יארד (183 מ'). >> חֶבֶל, עָבוֹת, חֶבֶל עָבוֹת, כֶּבֶל חֲבָלִים, כֶּבֶל תַּיִל, חֶבֶל עֹגֶן, שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.

כֶּבֶל חֲבָלִים* (cable-laid rope): חבל עבה העשוי מתשעה גדילים (עיקרים): שלושה גדילים עבים פתולים ימינה, שכל אחד מהם עשוי משלושה גדילים קטנים יותר פתולים שמאלה. >> חֶבֶל עָבוֹת. [איור]

כֶּבֶל פְּלָדָה*, כֶּבֶל תַּיִל*, כֶּבֶל (wire rope, steel wire rope): חבל עשוי מחוטי פלדה או ברזל שזורים יחד. כבלי ברזל ופלדה הוכנסו לשימוש באונית בסביבות 1840, תחילה כרכסות לתרנים. רוֹוֵחַ: כַּבֶּל [מן Kabel בגרמנית].

כַּבְלָרִית* (cable ship, cable layer) >> אֳנִיַּת כֶּבֶל.

כֶּבֶשׁ* (gangway, gangboard) >> גַּמְלָה.

כִּבְשָׁן* (furnace) >> תַּנוּר.

כַּדּוּם* [רוֹוֵחַ: כַּדּוֹם] (boat hook): מוט עץ ארוך ובראשו אונקל מתכת, המשמש בסירה להרחקתה או לקירובה אל המזח או אל סירה אחרת, לשליית חבל מן המים וכדומה. = גַּנְג', גאנץ' [לשון דיבור], אַנְקוֹל סִירָה [מיושן], אֻנְקַל סִירוֹת [מיושן]. [איור]

כַּדּוּר תּוֹתָח, כדור של תותח (cannon ball, round shot, round): קלע ברזל בצורת כדור מלא, ללא חומר נפץ ומרעום, הנורה מתותח. >> קֶלַע.

כּוֹבַע סְעָרָה (sou'wester hat): כובע רחב שוליים עשוי אריג אטים למים לשימוש במזג אוויר סוער. >> בִּגְדֵי סְעָרָה.

כַּוָּה*, כווה (hatch, hatchway): פתח בסיפון אונייה (גם בסיפונים פנימיים) להכנסה ולהוצאה של מטען או למעבר אנשים. >> מִכְסֵה כַּוָּה, פִּיר כַּוָּה, כַּוַּת הַיַּרְדָּה, אָטַם אֶת הַכַּוָּה. [איור]

– כַּוָּה אֲחוֹרִית (after hatch, after hatchway): כוות המטען האחורית ביותר באונייה שלה שלוש כוות או שתיים. [איור]

– כַּוָּה אֲטִימָה, כווה אטימה (watertight hatch): כוות פלדה מחוזקת, שמים אינם חודרים דרכה כאשר היא סגורה ומהודקת בבריחים. >> דֶּלֶת אֲטִימָה.

– כַּוָּה קִדְמִית (fore hatch, fore hatchway): כוות המטען הקדמית באונייה שלה שלוש כוות או שתיים. [איור]

– כַּוָּה רָאשִׁית (main hatch, main hatchway): כוות המטען הגדולה ביותר על סיפון אונייה שלה שלוש כוות או שתיים. [איור]

כִּוּוּן הָאֳנִיָּה, כיוון האונייה (ship's head) >> כִּוּוּן הַהִתְקַדְּמוּת.

כִּוּוּן הַהִתְקַדְּמוּת, כיוון ההתקדמות (heading): הכיוון במעלות המצפן אליו פונה חרטום האונייה בכל רגע נתון ובו היא מתקדמת. אין לבלבל בינו לבין "קוּרְס", שהוא הכיוון הרצוי לה באותו זמן. כיוון ההתקדמות יכול לחפוף לקורס או לסטות ממנו. = כִּוּוּן הָאֳנִיָּה. >> קוּרְס, קַו הַהִתְקַדְּמוּת.

כִּוּוּן הַזֶּרֶם*, כיוון הזרם (direction of current, set): הכיוון שאליו נע הזרם; זרם צפוני, לדוגמה, נע מדרום לצפון. כיוון הרוח, לעומת זאת, הוא הכיוון שממנו היא באה. >> זֶרֶם, זֶרֶם הַגֵּאוּת, זֶרֶם הַשֵׁפֶל.

כִּוּוּן הַשַּׁיִט בְּיַחַס לַרוּחַ, כיוון השיט ביחס לרוח (point of sail): כיוון ההתקדמות של ספינת מפרשים ביחס לכיוון הרוח. [איור]

כִּוּוּנֵי רוּחַ יַחֲסִיִּים, כיווני רוח יחסיים (relative wind directions): כיווני נשיבת הרוח ביחס לצדדי הספינה. [איור]

כּוֹלֵל*, כולל את האונייה [מיושן] (to fit out) >> הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַׁיִט.

כִּוֵּן*, כיוון (מפרש, סקריה) (to trim a sail or a yard): קבע מפרש או סקריה בזווית הרצויה. >> מִשֵׁךְ.

כּוֹנֵס מֵי קֵרוּר, כונס מי קירור (scoop): התקן דמוי כף הבולט מתחתית הגוף של כלי שיט כשצדו הרחב פונה קדימה; מי הים נדחפים פנימה עקב תנועת כלי השיט, ומשמשים לקירור המנוע ללא עזרת משאבה.

– קֵרוּר עַל יְדֵי כּוֹנֵס מַיִם, קירור על ידי כונס מים (scoop cooling).

כַּוֶּנֶת חֶבֶל*, כוונת חבל [מיושן] (fairlead) >> מוֹבִיל חֶבֶל.

כּוּפָה (quffa, kuphar): סירת משוטים עגולה ילידית, עשויה מקלעת סוף או גומא מצופה בחומר אטים למים. שימשה לתובלה בנהרות הפרת והחידקל מימי קדם ועד אמצע המאה ה־20. מן quppu, „סל" באכדית. [איור]

כַּוַּת אָדָם, כוות אדם, כַּוַּת אִישׂ* (manhole): פתח במכל, בדוד קיטור או במדור סגור, המצויד במכסה אטום ומהודק בברגים; משמש לכניסת אדם פנימה לצורכי תחזוקה ותיקונים.

כַּוַּת הַיַּרְדָּה*, כוות הירדה (ladder way, companion hatchway, companion hatch): פתח בסיפון המוליך אל סיפון שמתחתיו דרך גרם או סולם מדרגות. >> יַרְדָה, חִפַּת הַיַּרְדָּה.

כִּידוֹן מַלָּחִים (boarding pike, half-pike): כידון ששימש בתקופת המפרשים להדיפת הסתערות מלחי אויב על סיפון האונייה. נקרא גם "כידון קצר", בשל היותו קצר במידה ניכרת מכידון רגיל, כ־8 רגל בלבד. >> חֶרֶב מַלָּחִים, הִסְתַּעֲרוּת עַל סִּפּוּן אֳנִיָּה.

כִּיפוּף* (bight): חלקו המעוקל של חבל כאשר מקפלים אותו. >> עִקּוּל. [איור]

כִּישׁוֹר לְמַטְוֵי חוּטֵי חֶבֶל, כישור למטווי חוטי חבל (spun-yarn winch, spun-yarn reel): >> מַטְוֵה חוּטֵי חֶבֶל. [איור]

כָּל הַיָּדַיִם לַסִּפּוּן! כל הידיים לסיפון! (All hands on deck): פקודה באוניית מפרשים המורה לכל אנשי הצוות לעלות לסיפון במצב חירום או לצורך פעולה מסוימת המחייבת השתתפות כלל אנשי הצוות.

כִּלּוּל*, כילול (fitting out, fit out): השלמת הבנייה והתקנת המערכות והציוד של אונייה לאחר השקתה או הוצאתה ממבדוק הבנייה. = הַתְקָנָה לְשַׁיִט, הַתְקָנָה לְשֵׁרוּת. >> רְצִיף כִּלּוּל, הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַיִט, כּוֹלֵל.

כְּלוֹנָס* (spar): כל אחד מחלקי העץ של המעטה בסירת מפרשים או בספינת מפרשים (כגון סקריה, מנור וגף). באוניית מעטה רוחבי הכוונה בדרך כלל לסקריות.

כְּלוֹנַס רְתִיקָה* (mooring pile): עמוד עץ או מתכת הנעוץ בקרקעית מעגן או נמל ומשמש לרתיקת כלי שיט.

כְּלוֹנֶסֶת*, כְּלוֹנֶסֶת נְגִידָה (dolphin, מן dukdalfen בהולנדית): בתקופת המפרשים – עמודים חסונים התקועים בקרקעית משני צדי נתיב שיט בנמל, בנהר או בתעלה, שאליהם קשרו אוניות את חבלי הנגידה. >> נְגִידָה, מְצוֹף נְגִידָה, עֹגֶן נְגִידָה.

כְּלִי גֹּמֶא, כלי גומא [לשון המקרא] (papyrus boat) >> סִירַת גֹּמֶא.

כְּלִי הָרֹבַע, כלי הרובע [מיושן] (quadrant) >> קְוַדְרַנְט.

כְּלֵי עֲגִינָה* (ground tackle): שם כללי לעוגנים, לחבליהם ולשרשרותיהם. = הָעֲגָנִים וַעֲבוֹתוֹת הָעֲגָנִים, הָעֲגָנִים וְשַׁרְשְׁרוֹתֵיהֶם.

כְּלִי שֶׁטַח (surface vessel) >> אֳנִיַּת שֶׁטַח.

כְּלִי שַׁיִט* (vessel, watercraft, craft): כלי תחבורה המשמש לנסיעה או לתובלה על פני המים. = סְפִינָה (vessel).

כְּלִי שַׁיִט בַּדֶּרֶךְ (a vessel underway): כלי שיט שאינו עוגן, אינו רתוק לחוף ואינו על שרטון, בין שהוא בתנועה ובין שהוא עומד על מקומו. >> הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת, הָאֳנִִיָּה בִּנְסִיעָה.

כְּלִי שַׁיִט חַד־גּוּפִי* (monohull): כלי שיט בעל גוף אחד.

– כְּלִי שַׁיִט דּוּ־גּוּפִי* (catamaran) >> קָטָמָרָן.

כְּלִי שַׁיִט רַב־גּוּפִי* (multihull): כלי שיט בעל שניים או שלושה גופים מחוברים בסיפון משותף. >> גּוּף כָּפוּל.

 כְּלִי שַׁיִט תְּלַת־גּוּפִי (trimaran) >> טְרִימָרָן.

כְּלִי שַׁיִט חֲסַר הֶדְחֵק (non-displacement craft): כלי שיט המסוגל להתרומם ולשוט כאשר גופו מצוי מחוץ למים. במצב זה כלי השיט אינו דוחק מים, משום שאינו שקוע בהם. >> רַחֶפֶת, סְנַפִּירִית.

כְּלִילַת מִדִּים, כלילת מידים (full scantling ship) >> אֳנִיָּה כְּלִילַת מִדִּים.

כְּלִילַת מַעֲטֶה (full rigged) >> אֳנִיָּה כְּלִילַת מַעֲטֶה.

כַּלְכַּל (steward): א) באוניות מלחמה בתקופת המפרשים – עוזר הגזבר, האחראי על חלוקת המזון היומית לצוות (לַמֶּסִים). נקרא באנגלית ship's steward, purser's steward. ב) באוניות מפרשים מסחריות – דייל רב החובל, ששימש גם כמלצר לרב החובל ולקצינים, והיה אחראי על הקצבת המזון לצוות לפי הוראות רב החובל. >> גִּזְבָּר, כַּלְכַּל רָאשִׁי, מֶלְצָר. [איור]

כַּלְכַּל רָאשִׁי (chief steward): ראש מחלקת המשק באוניית סוחר. >> גִּזְבָּר.

כַּמֶּרֶת* [מיושן] (trawler) >> סְפִינַת מִכְמֹרֶת.

כַּנּוֹת, כַּנּוֹת לְסִירָה (skids, skid booms): זוג כלונסאות מקבילים על סיפון אוניית מפרשים לאחסנת סירות השירות. [איור]

כַּנָּן* (capstan, capstern): מכונת סיפון בעלת תוף אנכי למשיכת חבלים. >> יָדִית הַכַּנָּן. [איור] [איור]

כַּנֶּנֶת* (winch): מכונת סיפון בעלת תוף אופקי למשיכת כבלים וחבלים. [איור]

כַּנֶּנֶת הָעֹגֶן*, כננת העוגן (anchor windlass, windlass): מכונת סיפון בחרטום להרמת עוגנים. = מַדְלֵה הָעֹגֶן. [איור]

כַּנַּת כַּדוּרֵי תּוֹתָח (shot rack, shot garland): באוניות מפרשים מלחמתיות – מתקן על סיפון התותחים, בעל שקעים חצי־כדוריים, לאחסנת כדורי תותח מוכנים לשימוש מיידי. [איור]

כִּסֵא רַב מַלָּחִים (boatswain's chair, bosun's chair): מושב עץ תלוי על חבל מראש תורן, המשמש לביצוע עבודות תחזוקה ותיקונים במרומי התרנים והסקריות. [איור]

כְּסָיַת תְּפִירָה*, כסיית תפירה (sailmaker's palm, sewing palm): כפפת עור לתפירת מפרשים.

כַּף*, כַּף הַמָּשׁוֹט* (blade) >> לַהַב הַמָּשׁוֹט.

כַּף הָעֹגֶן*, כף העוגן (fluke, palm): חלק העוגן הננעץ בקרקעית. >> צִפֹּרֶן הָעֹגֶן. [איור]

כַּף לְתַחְמִישׁ (ladle): כלי דמוי מצקת בעל ידית עץ ארוכה, להכנסת תחמיש לקנה תותח נטען־לוע. >> תַּחְמִישׁ.

כְּפִילָה (doubling, to double): תמרון קרבי בתקופת המפרשים, שבו צי בעל עדיפות מספרית תקף את טור האויב משני צדדיו. במצב זה נאלצו אוניות האויב לירות מתותחי שתי הדפנות בעת ובעונה אחת, משימה קשה במיוחד.

כְּפִילַת הַתֹּרֶן*, כפילת התורן (mast doubling): מקום החפיפה בין שני קטעי תורן באוניית מפרשים (התורן התחתון והתורן העילי, וכן התורן העילי והתורן העלעילי).

כְּפִיס רְכִיסָה (toggle): פין עץ חזק בקצה חבל רכיסה, המונע ממנו להישמט מלולאת הרכיסה. = רוֹכֵס, טוֹגְל. >> חֶבֶל רְכִיסָה, לוּלְאַת רְכִיסָה, גֻּלַת רְכִיסָה. [איור]

כְּפִיתָה* (lashing) >> כֶּפֶת.

כְּפָף* (sheer; sheer forward, sheer aft): התקשתות הסיפון העליון בממד האורכי, מאמצע האונייה אל החרטום (כְּפָף קִדְמִי) וממנו אל הירכתיים (כְּפָף אֲחוֹרִי). [איור]

כֹּפֶר, כופר (pitch, tar, stuff): חומר לאיטום תחתית סירה או ספינת עץ ולהגנה עליה מפני תולעי אוניות וצמדה. >> זֶפֶת, עִטְרָן.

כָּפַת; כִּפֵּת* (to lash): קשר היטב דבר מה למקומו, על מנת שלא יזוז עקב תנועות האונייה בים.

– כָּפַת אֶת הַהֶגֶה (to lash the helm, to becket the helm, to lash the tiller): א) קשר את ידית ההגה של סירה או ספינת מפרשים במצב אמצע' כדי של תחוג לצדדים כאשר היא עוגנת או רתוקה לכלונס או למצוף. ב) קשר את ידית ההגה של סירה או ספינת מפרשים כשהיא מוטה לאחד מצדדי הסירה, כדי שתתמיד לשוט באותו מפנה ולא תרד מהרוח כשאין איש אוחז בהגה. ג)  קשר את ידית ההגה של סירה או ספינת מפרשים בעודה עומדת, כדי שחרטומה יישאר מול הרוח והגלים. [רוֹוֵחַ] קָשַׁר אֶת הַהֶגֶה.

– כָּפַת אֶת הַהֶגֶה בְּצַד מְבוֹא הָרוּחַ, … בְּצַד הַחֲסִי (to lash the helm a-lee).

כֶּפֶת*, כְּפָתִים, [רוֹוֵחַ:] כְּפִיתָה, כְּפִיתוֹת (lashing): חבל, כבל או רצועה לקשירת ציוד מיטלטל או מטען, למניעת תזוזתם עקב תנועות האונייה בים. = לָאשִׁינְג [לשון דיבור].

כֶּפֶת מוֹט הַחַרְטוֹם (gammoning): חבל חזק הקושר את מוט החרטום אל קצה קנה החרטום. >> חֶבֶק מוֹט הַחַרְטוֹם.

כִּפַּת הַתֹּרֶן,  כיפת ראש התורן (mast cap, cap): חלק בראש תורן, לחיבור רגל תורן עילי אל ראש התורן שמתחתיו. = קוֹלַר הָרֹאשׂ*. [איור]

כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, כפתור ראש התורן (masthead truck, mast truck): פיסת עץ או מתכת עגולה בקצה ראש התורן. = גֻּלַּת הַתֹּרֶן. >> מֵהַשִּׁדְרִית עַד כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן. [איור] [איור]

כְרוֹנוֹמֶטֶר יַמִּי (marine chronometer): שעון ימי מדויק המשמש לחישוב קו האורך בלב ים לצורכי ניווט.

כְּרִיכָה* (whipping, whip): חיזוק קצה חבל בחוט משיחה מלופף ומהודק כדי שלא ייפרם. >> עָשָׂה כְּרִיכָה [על החבל]. [איור]

– כְּרִיכָה מְשֻׁלֶּשֶׁת*, כריכה משולשת (sailmaker's whipping, palm and needle whipping): כריכה בקצה חבל, שבה חוט המשיחה מועבר שלוש פעמים לאורך הכריכה בתוך ה"מסלולים" שבין העיקרים. [איור]

– כְּרִיכָה רְגִילָה* (common whipping, ordinary whipping): כריכה פשוטה לחיזוק קצה חבל, שבה חוט המשיחה מועבר פעם אחת מתחת לליפופים לביטחון. [איור]

– כְּרִיכַת חִבּוּר, כריכת חיבור (seizing) >> חִשּׁוּק חֲבָלִים.

– כְּרִיכַת חֲצָאֵי עֲנָדִים* (West-country whipping, French whipping): כריכה זמנית לחיזוק קצה חבל, הנעשית על ידי קשירת חוט המשיחה בחצאי ענדים. >> חֲצִי עֶנֶד.

– כְּרִיכַת לוּלָאוֹת* (loop whipping): כריכה בקצה חבל, שבה מושחל קצה חוט המשיחה לתוך לולאה מתחת לליפופים לביטחון. [איור]

– כְּרִיכַת עַנְדֵי מוֹט* (clove whipping): כריכה לחיזוק קצה חבל, שבה נקשר חוט המשיחה סביב קצה החבל בְּעֶנֶד מוֹט, ולאחר מכן נוספים ליפופים בחצאי ענד מוט.

כְּרִית [מיושן] (tide) >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

כָּרַךְ* [קצה חבל] (to whip) >> כְּרִיכָה.

כֶּרֶס הָאֳנִיָּה, כרס האונייה [מליצי] (bearings): חלקה הרחב ביותר של האונייה בגובה קו המים כשהיא טעונה במלואה. "שְׁקוּעָה עַד כְּרֵסָה" [מליצי] (sunk to her bearings). >> בֶּטֶן הָאֳנִיָּה.

כֶּרֶס הַמִּפְרָשׂ* (belly of the sail, bunt of the sail): חלקו התפוח של המפרש. = בֶּטֶן הַמִּפְרָשׂ.

כִּשּׁוּרֵי שַׁיִט, כישורי שיט (seakeeping): סך המאפיינים המבניים והתפעוליים של כלי שיט, המשפיעים על התנהגותו בים, על יכולתו למלא את ייעודו ועל כושרו להפליג בכל מצבי הים שלהם תוכנן. בכלל זה: חוזק המבנה, יציבות, כושר תמרון, סיבולת ותנועות האונייה בים. במובן הרחב: התנהגות האונייה בים. >> כֹּשֶׁר שַׁיִט.

– כִּשּׁוּרֵי שַׁיִט גְּרוּעִים, כישורי שיט גרועים (bad seakeeping)

– כִּשּׁוּרֵי שַׁיִט טוֹבִים, כישורי שיט טובים (good seakeeping)

כָּשִׁיר לְשַׁיִט (seaworthy): כלי שיט אשר בנוי, מצויד, מאויש ומתופעל בהתאם לדרישות החוק ולצורכי השיט. >> כֹּשֶׁר שַׁיִט, נִזּוֹק (אונייה ניזוקה).

לֹא כָּשִׁיר לְשַׁיִט, פָּסוּל לְשַׁיִט (unseaworthy).

כֹּשֶׁר שַׁיִט*, כושר שיט, כְּשִׁירוּת לְשַׁיִט (seaworthiness) >> כָּשִׁיר לְשַׁיִט.

כֹּשֶׁר תִּמְרוּן*, כושר תמרון (manoeuverability, maneuverability, handiness): יכולתו של כלי שיט לשנות בקלות ובזריזות את אורחו ומהירותו בהתאם לצורך.

כְּתַב הַרְשָׁאָה [למלקוח ימי] (Letter of marque): כתב היתר שניתן לפריבטיר על ידי הכתר, המרשה לו לתפוס אוניות אויב ולקחתן שלל. >> פְּרִיבָטִיר, מַלְקוֹחַ יַמִּי.

כָּתְלֵי הַסְּפִינָה, כותלי הספינה [מליצי] (side, board, broadside) >> דֹּפֶן.

כֶּתֶף הַסְּקַרְיָה* (quarter, quarters): חלק הסקריה שבין הצוואר לזרוע. >> צַוַּאר הַסְּקַרְיָה, זְרוֹעַ הַסְּקַרְיָה.

כִּתְפֵי הַתֹּרֶן*, כתפי התורן (hounds, cheeks): שתי המשענות בחלקו העליון של תורן באוניית מפרשים, אחת מכל צד, הנושאות את מוטות הַשְּׁתִי והדוּכנית. >> מוֹטוֹת שְׁתִי, דּוּכָנִית.

כַּתָּף יָם [מיושן] (stevedore) >> סַוָּר.


עדכון אחרון: 23 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

י

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית.

יַבָּשְׁתָּן (landsman, landlubber) >> אִישׁ יַבָּשָׁה.

יְדוּעַ סַעַר (storm-beaten, weather-beaten): נאמר על אונייה או על ימאי ותיק שסערות הים ותלאות השיט ניכרות בהם. = מְצֻּלָק מִסּוּפוֹת, מֻּכֶּה סַעַר.

יָדִית גַּלְגַּל הַהֶגֶה (spoke): כל אחד מקצות החישורים של גלגל ההגה שבהם אוחז ההגאי. [איור]

יָדִית הַהֶגֶה, יָדִית הֶגֶה* (tiller): מוט עץ או מתכת המחובר לחלקו העליון של לוח ההגה בסירה או בספינה, המשמש לכיוון זווית ההגה. = מַנְהִיג, מַנְהִיג הַהֶגֶה [מיושן]. >> מוֹט הִגּוּי. [איור] [איור]

יָדִית הַכַּנָּן (capstan bar, handspike): בימים עברו, מוטות עץ קצרים ששימשו לסיבוב הַכַּנַּן באוניית מפרשים. >> כַּנָּן. [איור] [איור]

יָדִית הַכַּנֶּנֶת (handspike) >> מְנוֹף יָד.

יָדִית הַמָּשׁוֹט (handle, grip): החלק במשוט שבו אוחז החותר. >> זְרוֹעַ הַמָשׁוֹט.

יָדִית הַתְנָעָה, גַּלְגַּל הַתְנָעָה (starting gear): ידית, גלגל־יד או מנוף־יד המשמשים להתנעת מנוע קיטור קדימה או אחורה; לצורך שינוי כיוון נסיעת האונייה יש לעצור את המנוע, להפוך את כיוון הסיבוב שלו ולהתניעו מחדש.

יָדִית חֶבֶל (lanyard, laniard) >> שְרוֹךְ חֶבֶל.

יוֹל* (yawl): סירת מפרשים או ספינת מפרשים בעלת שני תרנים; האחורי נמוך במידה ניכרת מן הראשי וממוקם מאחורי ידית ההגה. מניפה מפרשים אורכיים, והמפרש האחורי שלה קטן במידה ניכרת מן הראשי. [איור]

יוֹמָן הָאֳנִיָּה, יומן האונייה (log book, ship's log, journal [dated]): יומן שבו מתעדים בכל משמרת את האירועים החשובים הנוגעים לתפעול האונייה ולהשטתה (כגון קורס, מהירות, מזג אוויר, כניסות ויציאות מנמלים ואירועים חריגים). = יוֹמָן כְּלִי שַּׁיִט.

יוֹמָן כְּלִי שַּׁיִט* (log book) >> יוֹמָן הָאֳנִיָּה.

יוּנְיוֹן גֶ'ק (Union Jack): דגל הלאום של הממלכה המאוחדת.

יוֹקֶשֶׁת* [מיושן] (minelayer) >> מַקֶּשֶׁת.

יוֹרֵד יָם* (seafarer, mariner): אדם שמקצועו השטת אוניות לצורכי מסחר; ימאי, ספן. = עוֹבֵר יָם, עוֹבֵר יָמִים [מליצי].

יוֹשְׁבֵי יַבָּשָׁה (landlubbers) >> אִישׁ יַבָּשָׁה.

יְחִידַת שִׁטּוּר יַמִּי, יחידת שיטור ימי (water police) >> מִשְׁטָרָה יַמִּית.

יַחַס הַפְּסִיעָה, יַחַס פְּסִיעַת הַמַּדְחֵף (pitch ratio): היחס בין קוטר המדחף לבין פסיעתו. >> פְּסִיעָה.

יַכְטָה*, יאכטה (yacht): ספינת מפרשים, קיטור או מנוע המשמשת לפנאי, לספורט או לשיט תחרותי. = אֳנִיַּת טִיּוּל [מיושן], סְפִינַת שַׁעֲשׁוּעִים [מיושן]. [איור]

 יַכְטָה לְמֶרְחָקִים*, יאכטה למרחקים (cruising yacht): יכטת מפרשים להפלגות פנאי ארוכות וליעדים רחוקים.

 יַכְטָה מַלְכוּתִית, יאכטה מלכותית (royal yacht): ספינה המשמשת מונרך ובני משפחתו לנופש, לפנאי ולנסיעות דיפלומטיות־ממלכתיות. = אֳנִיַּת מַלְכוּת [מיושן].

 יַכְטָה נְשִׂיאוּתִית, יאכטה נשיאותית (presidential yacht): ספינה העומדת לרשות נשיא מדינה לנסיעות דיפלומטיות וממלכתיות ולנופש.

 יַכְטַת מָנוֹעַ, יכטת מנוע (motor yacht, MY): יכטה שאמצעי ההנעה העיקרי שלה הוא מנוע דיזל.

 יַכְטַת מִפְרָשִׂים, יכטת מפרשים (sailing yacht, SY): יכטה שאמצעי ההנעה שלה הם מפרשים.

– יַכְטַת קִיטוֹר, יכטת קיטור (steam yacht, SY): יכטה שאמצעי ההנעה שלה הוא מנוע קיטור.

– יַכְטַת תַּחֲרוּת* (racing yacht): יכטת מפרשים הבנויה במיוחד למירוצים ולתחרויות שיט.

יַכְטוֹנֵר, יאכטונר [לשון דיבור] (yachtsman); יאכטונרית (yachtswoman): בעל יכטה או משיט יכטה. >> מֵשִׁיט.

יָם (sea):

 בַּיַָּם, בַּיָּמִים (afloat, at sea): באוניות; היפך "בחוף", "ביבשה".

– בַּיָּם וּבַחוֹף (afloat and ashore): באוניות וביבשה.

– יָם גְּבַהּ גַּלִּים (heaving sea): ים סוער.

– יָם גַּלִי, יָם רוֹגֵשׁ (seaway): הים הפתוח שבו מתרוממים גלים והוא רוגש לעתים, להבדיל ממים פנימיים או ממי חופים שהם לרוב שקטים. >> נָתִיב יַמִּי, רוֹגֵשׁ (בסולם דוגלס).

– יָם שָׁקֵט (calm sea): ים חלק וללא גלים. >> דְּמָמָה, דִּמְמַת רוּחַ.

 לַיָּם, הַיַּמָּה (overboard): המימה, אל מעבר לדופן האונייה.

יַמָּאוּת* (seamanship): אומנות התפעול וההשטה של אוניות וספינות; מומחיות מקצועית של ימאי. = מַלָּחוּת [מיושן], עֲבוֹדַת הַיָּם [מיושן].

כַּיָּאֶה לְיַמָּאוּת טוֹבָה, כַּיָּאֶה לְמַלָּחוֹת טוֹבָה (seamanlike, seamanly): באופן מקצועי.

יַמַּאי* (seaman, mariner; deckhand): א) אדם שמקצועו תפעול והשטת אוניות; קצין או דירוג באונייה מסחרית. = אִישׁ יָם, יוֹרֵד יָם, סַפָּן (בכלי שיט חופיים). ב) איש צוות בכלי שיט של הצי המלחמתי העוסק בעבודות הסיפון.

יָמַּאי וָתִיק (Old salt): כינוי לימאי מנוסה, שעשה שנים רבות בים. >> זְאֵב יָם, מַעֲשִׂיוֹת יָם.

יַמִּי* (nautical, maritime, marine – ימי; naval – ימי־צבאי): הקשור לים, מצוי בו או משמש לשיט.

יַמִּיָּה*, ימייה (navy, fleet, merchant marine): א) [מיושן] צי מלחמתי או צי מסחרי. ב) כינוי לאגודה ימית ספורטיבית בתקופת היישוב. = סֶקְצִיָּה יַמִּית, פְּלֻגָה יַמִּית. >> אַדְמִירָלִיּוּת, מִשְׂרַד הַיַּמִּיָּה הַבְּרִיטִי.

יָמִּים צָרִים (Narrow Seas, narrow seas): א) בימים עברו, כינויים של שני ימים שממלכת אנגליה טענה לריבונות עליהם: התעלה האנגלית, המפרידה בין ממלכת אנגליה לממלכת צרפת, ודרום הים הצפוני – המפריד בין אנגליה לארצות השפלה הספרדיות (לימים הרפובליקה ההולנדית). ב) ימים בניגוד לאוקיינוסים, שהם רחבי ידיים, וגם ימים שרוחבם קטן.

Admiral of the Narrow Seas: בימים עברו, אדמירל בצי המלכותי הבריטי שפיקד על שייטת התעלה והים הצפוני.

יָמִין, צַד יָמִין* (starboard): צד ימין של אונייה, הנקבע כשעומדים כשהפנים לחרטום והגב לירכתיים.

יָצָא לַיָּם, האונייה יצאה לים (to put to sea): נאמר על כלי שיט שיצא מן הנמל או מן החוף והפליג לדרכו. = הִפְלִיג.

יָצָא לַמֶּרְחָב, האונייה יצאה למרחב (to gain offing): נאמר על אוניית מפרשים שהתרחקה מן החוף ומן הסכנות לשיט שבקרבתו. >> הִתְרַחֵק מֵהַחוֹף.

יְצִיאָה*, יְצִיאָה לַיָּם (departure): יציאת ספינה מן הנמל לדרכה. = הַפְלָגָה.

יַצִּיב, האונייה יציבה (stable, the ship is stable): תכונת אונייה להישאר זקופה או לשוב למצב זקוף לאחר שכוח חיצוני, כגון רוח או גלים, היטה אותה על צִדה. >> זָקוּף, לֹא יַצִּיב בְּיוֹתֵר, מֵטָצֶנְטֶר.

יַצִּיבוּת אֳנִיּוֹת, יציבות אוניות (stability of ships) >> יַצִּיב.

יְצִיעַ הָאַחְרָה (quarter gallery): באוניות מפרשים מלחמתיות, מבנה דמוי גזוזטרה סגורה ומזוגגת הבולט משני צידי הירכתיים. שימש בעיקר כבית השימוש של קציני האונייה. = אַכְסַדְרַת הָאַחְרָה. >> יְצִיעַ הַיַּרְכָּתַיִם. [איור]

יְצִיעַ הַמְּשׁוֹטָה (sponson, sponson deck): משטח-שבכה משולש המותקן לפני ואחרי תיבת המשוטה באוניית משוטה. >> מְשׁוֹטָה, תֵּיבַת מְשׁוֹטָה, יְצִיעַ תּוֹתָח.

יְצִיעַ הַיַּרְכָּתַיִם, יציע הירכתיים (stern gallery, stern walk): באוניות מפרשים מלחמתיות, מבנה דמוי גזוזטרה סגורה ומזוגגת בירכתי האונייה, המשתרע למלוא רוחב הירכתיים. באוניית מלחמה דו־סיפוניות ישנם שני יציעים: אחד בקצה האחורי של סיפון האחרה, בהמשכו של תא המפקד, ושני בירכתי סיפון התותחים העליון, צמוד לחדר הקצינים. באוניות מלחמה תלת-סיפוניות היה יציע ירכתיים גם בקצה סיפון התותחים האמצעי. = אַכְסַדְרַת הַיַּרְכָתַיִם. [איור]

יְצִיעַ תּוֹתָח (sponson): משטח הבולט מסיפונה העליון של אוניית מלחמה ועליו מוצב תותח.

יָרַד לַחוֹף (to go ashore): ירד מהאונייה ליבשה, ירד לנמל ולסביבותיו.

יָרַד לַיַּבָּשָׁה, יָרַד לַחוֹף [מסירה] (to land): העלה סירה לחוף וירד ממנה ליבשה; קירב סירה לרציף וירד ממנה לחוף. = נָחַת. >> עָלָה לַיַּבָּשָׁה (מהמים).

יָרַד לַיָּם (to go to sea) >> עָלָה לַיָּם.

יָרַד מֵהָרוּחַ, האונייה ירדה מהרוח (to fall off, to fall a-lee; to bear away, to bear up, to pay off, to pay away): א) ייאמר על ספינת מפרשים ה"נמשכת" למורד הרוח, אל מבוא הרוח, ועל כן סוטה מן הקורס הרצוי לה. ב) ייאמר על ספינת מפרשים המשנה קורס ומגדילה את הזווית בין חרטומה לבין כיוון נשיבת הרוח, לרוב כדי לעבור משיט במעלה הרוח (קרוב לרוח) לשיט במורד הרוח (עם הרוח). = פָּנָה מִן הָרוּחַ*. >> נִמְשָׁךְ לְמוֹרַד הָרוּחַ.

יַרְדָּה* (companion way, companionway): מעבר מן הסיפון העליון אל מדור או קבינה שמתחתיו או מסיפון אחד למשנהו. >> חִפַּת הַיַּרְדָּה, כַּוַּת הַיַּרְדָּה, סֻלַּם הַיַּרְדָּה, מַדְּרֵגוֹת הַיַּרְדָּה.

יְרִידַת הַבָּרוֹמֶטֶר (fall of the barometer): ירידת הלחץ האטמוספרי הנמדד באמצעות ברומטר, דבר המצביע על התפתחות סערה. >> בָּרוֹמֶטֶר, עֲלִיַּת הַבָּרוֹמֶטֶר.

 הַבָּרוֹמֶטֶר צָנַח (the glass dropped): ביטוי לירידה מהירה ותלולה של הלחץ האטמוספרי המצביעה על התפתחות סערה.

יְרִיעַת מָגֵן (weather cloth): א) באוניות מפרשים מלחמתיות – יריעות ארוכות של קנבס או אברזין, שגוננו על ערסלי המלחים מפני פגעי מזג האוויר כאשר אוחסנו בתוך רשתות הערסלים על הסיפונים. >> רִשְׁתוֹת הָעַרְסָלִים. ב) באוניות קיטור ישנות – יריעות קנבס שהקיפו את בית הגשר, סביב המעקה או מעליו, וגוננו על אנשי המשמרת מפני רוח ונתזי מים. "יריעות סערה".

יַרְכָה [מיושן] (quarter) >> אַחְרָה.

יַרְכִּית* [מיושן] (leech) >> שָׂפָה אֲחוֹרִית.

יַרְכָּתַיִם וגם יַרְכָתַיִם*, ירכתיים (stern): [מן "יַרְכָה": קצה.] הקצה האחורי של אונייה או סירה, וביתר דיוק – חלק הגוף סביב מזוזת ההגה, מהגוחה ומעלה עד מעקה הסיפון. [איור] [איור]

– הביטוי from stem to stern פירושו "מקצה החרטום עד קצה הירכתיים", "מִקָּצֶה לְקָצֶה".

 לַיַּרְכָּתַיִםבַּיַּרְכָּתַיִם (aft): אל חלקה האחורי של האונייה, בחלקה האחורי של האונייה. >> אָחוֹר.

 יַרְכְּתֵי גּוֹחָה* (counter stern, overhanging stern): ירכתיים הבולטות במידה ניכרת מאחורי מזוזת ההגה ורוכנות מעליה. [איור]

 יַרְכָּתַיִם יְשָׁרוֹת, ירכתיים ישרות (transom stern): ירכתיים המסתיימות בדף ירכתיים ישר. >> דַּף יַרְכָּתַיִם. [איור]

 יַרְכְּתֵי סַיֶּרֶת*, ירכתי סיירת (cruiser stern): ירכתיים מעוגלות, שאיפיינו את אוניות הסיור במלחמת העולם השנייה. [איור]

יַרְכָּתִי (-stern): אחורי, בירכתיים. למשל: אוניית משוטה ירכתית, מזוזה ירכתית.

יִשֵּׁר אֶת הָאֳנִיָּה, יישר את האונייה (to right a ship): החזיר את האונייה למצב זקוף לאחר שנטתה על צדה. >> הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּהּ, נָטְתָה עַל צִדָּהּ, זְקוּפָה (הָאֳנִיָּה זְקוּפָה).

יִשֵּׁר סְקַרְיָה, יישר סקריה (to square the yard) >> אִזֵּן סְקַרְיָה.

יָתֵד*, יְתֵדָה*, יָתֵד הַמָּשׁוֹט (thole pin, thole) >> מַשְׁעֵן מָשׁוֹט.

יְתַד חֲבָלִים (belaying pin) >> פִּין שְׁלִיבָה.

יְתַד סְפִינוֹת (treenail) >> מַסְמֵר עֵץ.

יֶתֶר (stay): חבל או כבל פלדה חזק ועבה לחיזוק התורן בסירה או בספינת מפרשים. = סָמוֹךְ, וַנְטָה [לשון דיבור]. >> רִכְסָה.

– יֶתֶר זוּטָא* (baby stay) >> יֶתֶר קִדְמִי תַּחְתּוֹן.

– יֶתֶר צַד (shroud): בסירה או ביכטת מפרשים – חבל או כבל חזק ועבה לחיזוק רוחבי של התורן. = וַנְטָה [לשון דיבור]. >> רִכְסָה [באוניית מפרשים].

– יֶֶתֶר קִדְמִי (fore stay): בסירה או ביכטת מפרשים – חבל או כבל חזק ועבה, לייצוב אורכי של התורן הקדמי. נמתח מראש התורן אל קצה החרטום או אל מוט החרטום. = סָמוֹךְ קִדְמִי.

– יֶתֶר קִדְמִי תַּחְתּוֹן (baby stay): בסירה או ביכטת מפרשים – חבל או כבל לחיזוק אורכי של התורן הקדמי, הנמתח מאמצע התורן (לא מראשו) אל קצה החרטום. = יֶתֶר זוּטָא.


עדכון אחרון: 2 בינואר 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ט

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

טַבַּעַת גַּלְגֶּלֶת הַצִּמְצוּם (reef tackle cringle): טבעת או לולאת חבל התפורה לשפת מפרש רוחבי מתחת לפס הצמצום, אחת בכל צד של המפרש. אליה מתחבר חבל גלגלת הצמצום. = עֲזֵק גַּלְגֶּלֶת הַצִּמְצוּם [מיושן]. [איור] [איור]

טַבַּעַת הֶעָגִיל, טבעת עגיל המפרש (earing cringle): טבעת או לולאת חבל התפורה לפינה עליונה של מפרש רוחבי, אחת בכל צד, אליה מתחבר עגיל המפרש. = עֲזֵק הֶעָגִיל [מיושן], עֲזֵק עָגִיל הַמִּפְרָשׂ [מיושן]. [איור] [איור]

טַבַּעַת הָעֹגֶן*, טבעת העוגן (ring): טבעת ברזל בקצה העליון של גזע העוגן, אליה מחברים את שרשרת או חבל העוגן. [איור]

טַבַּעַת חֶבֶל* (grommet): טבעת עשויה מגדיל אחד של חבל הנשזר במעגל שלוש פעמים סביב עצמו. [איור]

טַבַּעַת מִפְרָשׂ* (cringle): טבעת או לולאת חבל התפורה לפינת מפרש או לשפתו, ומשמשת לחיבור מיתר או חבל. במפרשים מודרניים הטבעת עשויה ממתכת. = עָזֵק [מיושן]. [איור] [איור]

טַבַּעַת פַּס הַצִּמְצוּם (reef cringle): טבעת או לולאת חבל התפורה לשפת מפרש רוחבי בקצה פס הצמצום (קצה הַצֻּמָה). = עֲזֵק צֻּמָה [מיושן]. [איור] [איור]

טוֹגְל (toggle) >> כְּפִיס רְכִיסָה, רוֹכֵס.

טוֹן*, טוֹן תְּפוּסָָה*, טוֹן רָשׁוּם [מיושן] (registered ton): יחידה למדידת התפוסה (קיבולת) של אוניית סוחר. 1 טון תפוסה = 100 רגליים מעוקבות.

טוֹנָז'*, טונאז' (tonnage) >> תְּפוּסָה.

טוּר אֳנִיוֹּת, טור אוניות, טוּר (line ahead, column): קבוצת אוניות השטות זו אחרי זו בקו ישר. >> שׁוּרַת חָזִית, מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי.

טוּר לוּחוֹת, טוּר* (strake, planking strake, streake [obs.]): שורת לוחות אופקית במעטפת הגוף של כלי שיט מעץ או ממתכת המשתרעת בדרך כלל מקצה החרטום עד קצה הירכתיים. [איור]

– טוּר לוּחוֹת פְּנִימִי (ceiling strake) >> לִוּוּחַ פְּנִימִי.

 טוּר עֶלְיוֹן* (sheer strake): טור הלוחות הגבוה ביותר במעטפת הגוף של כלי שיט מעץ או ממתכת. [איור] [איור]

 טוּר רִאשׁוֹן* (garboard strake): טור הלוחות הנמוך ביותר במעטפת הגוף של סירה או ספינה, הצמוד לשדרית. באוניות מפלדה: טור הלוחות הצמוד לשדרית המשטח. [איור] [איור] [איור]

טוּר מְשׁוֹטִים, טוּר (bank): כל אחת משורות המשוטים בספינת משוטים. >> חַד-טוּרִית, דּוּ-טוּרִית, תְּלַת-טוּרִית.

טוֹרְפֶּדוֹ (torpedo): טיל תת־מימי בעל ראש נפץ מרסק, לפגיעה בכלי שיט מתחת לקו המים ולהטבעתו. משוגר מצוללת, מאונייה או ממטוס, ונע בכוחות עצמו אל המטרה.

 טוֹרְפֶּדוֹ מוֹט (spar torpedo): סוג מיושן של טורפדו ללא הנעה עצמית מן המאה ה־19. בנוי ממטען חומר נפץ המרותק לקצה מוט ארוך; ספינת הטורפדו נושאת את המוט בחרטומה, מקרבת את המטען אל דופן אוניית האויב מתחת קו המים, ומפוצצת אותו ממרחק באמצעות מרעום חשמלי. [איור]

טִימְבְּל (thimble) >> עִזְקָה.

טַיְפוּן*, טייפון (typhoon): סערת ציקלון עזה האופיינית לצפון־מזרח האוקיינוס השקט, לימים סביב סין, יפן ואיי הפיליפינים.

טֵלֶגְרָף לַמְּכוֹנָה* (engine order telegraph): מכשיר תקשורת פנימית מכני, ששימש בימים עברו להעברת פקודות מגשר הפיקוד והגשר הפתוח אל חדר המכונות במהלך תמרון האונייה. >> פְּקֻדּוֹת לַמְּכוֹנָה. [איור]

טִלֶגְרָף לָעֹגֶן, טֵלֶגְרָף לְכַנֶּנֶת הָעֹגֶן, טלגרף לכננת העוגן (anchor telegraph, windlass telegraph): מכשיר תקשורת פנימית מכני, ששימש בימים עברו למסירת פקודות מגשר הפיקוד או הגשר הפתוח אל כננת העוגן בחרטום. >> פְּקֻדּוֹת לְכַנֶּנֶת הָעֹגֶן. [איור]

טִלְטוּל* (rolling; roll): א) תנועת אונייה מצד אל צד כמטוטלת סביב צירה האורכי; ב) כל אחד מן הנענועים לצדדים של האונייה, ימינה או שמאלה. >> הִטַּלְטֵל, נִדְנוּד. [איור]

טְעִינָה* (loading): הכנסת מטען לתוך אונייה. >> פְּרִיקָה.

טָעַן* (to load, to take in cargo): הכניס מטען לתוך אונייה. >> פָּרַק.

טָעַן זְבוֹרִית (to ballast) >> זְבוֹרִית.

טִפֵּס אֶל מְרוֹמֵי הַתֹּרֶן, טיפס אל מרומי התורן (to go aloft): טיפס אל אחד מחלקי המעטה כגון סקריה או דוכנית. >> לְמַעְלָה.

טְרוֹטֶל (throttle) >> מַצְעֶרֶת.

טְרִיאֵרָה (trieres) [מיוונית עתיקה] >> תְּלַת חַתְרִית.

טְרִיד קֶרַח* (drift ice) >> קֶרַח נִטְרָד.

טְרִידָה* (drift, drive): א) היסחפות עם הזרם או הרוח. על יסוד "גל טרדני לחברו וחברו לחברו, עד שהקיאני ליבשה", יבמות קכ"א ע"א. ב) הסטייה של כלי שיט מכיוון התקדמותו לפי המצפן בשל השפעת זרם־ים או פעולת הרוח. >> נִטְרַד, קֶרַח נִטְרַד, טְרִיד קֶרַח. [איור]

– טְרִידַת זֶרֶם* (drift by current): הסטייה של כלי שיט מכיוון התקדמותו לפי המצפן בהשפעת זרם־ים או זרם מועדי. >> זֶרֶם חֲסָאִי, זֶרֶם גְּלָאִי. [איור]

– טְרִידַת רוּחַ* (drift by wind, leeway): הסטייה של כלי שיט מכיוון התקדמותו לפי המצפן בהשפעת רוח צד. = צְדִידָה. [איור]

טְרִימָרָן* (trimaran): כלי שיט הבנוי משלושה גופים מקבילים, זהים בגודלם, וסיפונים משותפים המחברים ביניהם. = סְפִינָה תְּלַת־גּוּפִית, כְּלִי שַׁיִט תְּלַת־גּוּפִי.

טְרִינִיטִי הָאוּס (Trinity House): רָשׁוּת המגדלורים ועזרי הניווט של אנגליה, ויילס, איי התעלה וגיברלטר.

טְרִירֶמָה (trireme) [מלטינית] >> תְּלַת חַתְרִית.

טִרְפֵּד, טירפד (torpedo): שיגר טורפדו אל כלי שיט של האויב, פגע בו והטביעו.

טַרְפֶּדֶת (torpedo boat) >> סְפִינַת טוֹרְפֶּדוֹ.

טְרֹפֶת*, טרופת (shipwreck, wreckage): שרידי אונייה שנשברה בגלי ים סוער; שברי אונייה שנסחפה אל החוף או טבעה ושקעה למצולות. = שְׂרִידֵי אֳנִיָּה, סְפִינָה חֲרֵבָה [מליצי], שֶׁבֶר אֳנִיָּה [מליצי], מַפֹּלֶת אֳנִיָּה [מליצי]. >> אֳנִיָּה טְרוּפָה.

– טְרֹפֶת שְׁקוּעָה, טרופת שקועה (sunken shipwreck): שרידי אונייה ששקעה אל קרקעית הים.

טְרַקְלִין הָאֹכֶל, טרקלין האוכל (dining saloon): חדר אוכל מהודר באוניית נוסעים.


עדכון אחרון: 13 במרץ 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ח

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

חֲבוּשׁ* [מיושן] (bale) >> חֲבִילָה.

חֲבִילָה (bale): צרור מטען העטוף בקנבס, באברזין, ביוּטָה וכדומה, להבדיל ממטען הארוז בתיבות או בחביות. = חֲבוּשׁ [מיושן]. >> מִטְעָן בַּחֲבִילוֹת. [איור]

חֲבִיֹּנֶת, חביונת (tierce): בתקופת המפרשים – חבית עץ קטנה שנפחה כ־42 גלון. >> חָבִית.

חֲבִישָׁה*, חֲבִישָׁה שֶׁל חֶבֶל* (parcelling): בתקופת המפרשים – כריכת רצועת קנבס מוספגת בעטרן על חבל נייח (רכסה, סמוך וכו'); בתחילה לכל אורך החבל ולימים רק סביב עין בקצה רכסה או סמוך, סביב חבל משוור, קליעות וכדומה. על גבי החבישה ליפפו חבל דק בעיגולים צפופים ומהודקים. החבישה והליפוף נועדו להגנה מפני שפשוף ופגעי מזג האוויר. >> חָבַשׁ [חבל], לִפּוּף [של חבל]. [איור]

חָבִית* (cask, barrel): חביות עץ שימשו בתקופת המפרשים לאחסון אספקה ביבש ובלח, כמו גם להובלת מטענים.

– באנגליה של תקופת המפרשים הבחינו בסוגים שונים של חביות עץ על פי נפחן: cask ו־barrel הם שמות כלליים לחבית עץ. tun או leaguer – חבית שנפחה כ־250 גלונים. pipe – חבית שנפחה כ־105 גלונים, ושימשה בעיקר ליין. hogshead – חבית שנפחה ½52 גלונים; half-hogshead – כ־26 גלונים. butt – הכילה 108 גלונים של יין או 126 גלונים של בירה. firkin – הכילה 56 ליטראות של חמאה או 9 גלונים של בירה. puncheon – הכילה בין 70 ל־120 גלון, שימשה בדרך כלל למזון יבש. >> חֲבִיֹּנֶת.

חָבִית מַיִם, חָבִית מַיִם מְתוּקִים (water cask, water pipe, water breaker, freshwater butt): בתקופת המפרשים – חבית עץ לאחסון מים מתוקים לשימוש האונייה במהלך הפלגתה. >> בּוֹר סְפִינָה, חָבִית מֵי שְׁתִיָּה.

חָבִית מֵי שְׁתִיָּה, חבית מי שתייה (scuttle butt, scuttlebutt): בתקופת המפרשים – חבית על הסיפון לאספקה שוטפת של מי שתייה לאנשי הצוות. את המים דלו בספל או במצקת.

חֶבֶל* (rope; חבל המשמש למטרה מוגדרת נקרא line): מקלעת ארוכה וגמישה של חוטים, המשמשת לקשירה ולהעברת כוח (הרמה, משיכה, גרירה וכו'). >> כֶּבֶל, כֶּבֶל חֲבָלִים, עָבוֹת, מֵיתַר, חֶבֶל דַּק, פְּתִיל. [איור]

– חֶבֶל אֲחוֹרִי* (stern line, stern rope) >> חֶבֶל יַרְכָּתַיִם.

– חֶבֶל אֲחִיזָה* (grabline): חבל לאורך הדופן של סירת הצלה, מצדה החיצוני, בו נאחזים אנשים הנמצאים במים. >> חֶבֶל הַצָּלָה, חֶבֶל מִבְטָח. [איור]

חֶבֶל אֲנָךְ, חֶבֶל הָאֲנָךְ (leadline, lead line): בימים עברו, חבל ארוך ובקצהו משקולת עופרת בצורת חרוט קטום, למדידה ידנית של עומק הים (גם תוך כדי שיט). בתחתית המשקולת היה שקע כדורי, אותו מילאו בדונג לשם זיהוי סוג הקרקעית. אורך חבל האנך היה כ־25 פאדום. = אֲנָךְ, אֲנַךְ עֹמֶק. >> אִישׁ חֶבֶל הָאֲנָךְ, אֲנָךְ לְמַיִם עֲמוּקִים. [איור]

– חֶבֶל אַרְבַּע גְּדִילִי*; חֶבֶל אַרְבָּעָה עִקָּרִים, חבל ארבעה עיקרים (four stranded rope): חבל הנוצר מארבעה גדילים. [איור]

– חֶבֶל גְּרִירָה (tow line): חבל חזק לגרירת כלי שיט על ידי ספינה אחרת.

– חֶבֶל דֹּפֶן, חבל דופן (side-rope): בימים עברו, חבל לאדם להסתייע בו כאשר טיפס מסירה במים אל סיפון האונייה. >> חֶבֶל כַּוָּה, מִשְׁמָר דָָפְנָתִי, מַלָּחֵי דֹּפֶן.

– חֶבֶל דַּק (cord, small rope): חבל שהיקפו פחות מ־1 אינץ'. >> פְּתִיל.

– חֶבֶל הַחַכָּה, חֶבֶל חַכַּת הַלִּוְיְתָן, חבל חכת הלווייתן (whale line, line): בסירות לווייתנים בימים עברו – חבל ארוך, מסודר בעיגולים בגיגית חבלים על קרקעית הסירה, שקצהו האחד נקשר אל חבל הצלצל (warp) והמשכו נכרך סביב זקף החכה בירכתי הסירה. >> זָקֵף חֶבֶל הַחַכָּה. [איור]

– חֶבֶל הַלּוֹג (log line, line): חבל המדידה הקלוע של לוג פשוט, באמצעותו מדדו את המרחק שעברה האונייה בזמן נתון; וגם חבל הגרירה של לוג פטנטי. [איור] [איור]

חֶבֶֶל הַמִּכְנָס (breeching): באוניות מפרשים מלחמתיות – חבל משובח, חזק ועבה, שבלם את רתע התותח בשעת הירי. אמצע החבל נקשר אל אחורי התותח, וקצותיו אל לולבי טבעות בדופן האונייה, משני צדי אשנב הירי. >> מִכְנָס, גַּלְגֶּלֶת צַד, גַּלְגֶֶּלֶת אֲחוֹרִית. [איור] [איור]

– חֶבֶל הַצָּלָה* (life line): א) חבל הנזרק לטובע כדי למשותו מן המים ולהצילו. ב) חבלים המשתלשלים מראשי הדויתות של סירת הצלה ומשמשים לירידת אנשים אל הסירה כשהיא במים או לאחיזה כאשר הם מורדים למים עם הסירה. = חֶבֶל נְחִיתָה [מיושן]. >> חֶבֶל אֲחִיזָה, חֶבֶל מִבְטָח.

– חֶבֶל הִתְקַשְּׁרוּת (mooring line) >> חֶבֶל רְתִיקָה.

– חֶבֶל זְרִיקָה (heaving line): חבל קל וארוך ובקצהו משקולת מכדור חבל או טבעת גומי; נזרק מהספינה לרציף ומשמש למשיכת חבלי רתיקה לרציף או חבלי התקשרות של ספינה לספינה. >> הִשְׁלִיךְ חֶבֶל.

– חֶבֶל חַרְטוֹם* (bow line, head rope; painter): א) חבל רתיקה או נגידה המתוח מחרטום כלי שיט קדימה לנקודה מחוצה לו (זקף ברציף, ספינה אחרת, מצוף רתיקה וכו'). = חֶבֶל קִדְמִי. ב) חבל המחובר בדרך כלל לטבעת בצדו הפנימי של קנה החרטום בסירה פתוחה, ומשמש לקשירת הסירה לרציף וכו'. >> חֶבֶל יַרְכָּתַיִם.

– חֶבֶל חַרְטוֹמִי* (bowline): חבל למתיחת השפה הגְלָאִית (בצד מוצא הרוח) של מפרש רוחבי כדי שלא תתנפנף בעת שיט ברוח קדמית. מחובר אל שפת המפרש באמצעות רסן חרטומי אחד או יותר. >> רֶסֶן חַרְטוֹמִי. [איור]

­ חֶבֶל יַרְכָּתַיִם*, חבל ירכתיים (stern line, stern rope): חבל רתיקה המתוח מירכתי כלי שיט אחורה לנקודה מחוצה לו (זקף ברציף, ספינה אחרת, מצוף רתיקה וכו'). = חֶבֶל אֲחוֹרִי. >> חֶבֶל חַרְטוֹם.

– חֶבֶל כַּוָּה, חבל הכווה (manrope): בימים עברו, חבל לאדם להסתייע בו כאשר טיפס ועלה מתחתית הסַפנה לסיפון. >> חֶבֶל דֹּפֶן.

– חֶבֶל כֻּתְנָה*, חבל כותנה (cotton): חבל העשוי מן הסיבים הרכים הגדלים סביב זרעי צמח הכותנה.

– חֶבֶל מִבְטָח* (life line): חבל המתוח לאורך הסיפון העליון כדי להיאחז בו בשעת סערה. >> חֶבֶל אֲחִיזָה, חֶבֶל הַצָּלָה.

– חֶבֶל מַיְמִין (right-handed rope): חבל שגדיליו פְּתוּלִים משמאל לימין, כשמביטים מן הקצה והלאה. [איור]

– חֶבֶל מָנִילָה* (manila rope): חבל העשוי ממנילה, השם המסחרי של סיבי צמח האַבָּקָה הגדל בפיליפינים.

– חֶבֶל מְסֻבָּל בִּקְשָָׁרִים, חבל מסובל בקשרים (knotted rope): פיסת חבל עם קשרים לאורכה ברווחים שווים. לרוב לאחיזה.

– חֶבֶל מַשְׂמְאִיל* (left-handed rope): חבל שגדיליו פְּתוּלִים מימין לשמאל, כשמביטים מן הקצה והלאה. [איור]

– חֶבֶל מְתִיחָה, חבל מתיחה (lanyard, laniard): חבל קצר וחזק שהושחל דרך חוריהן של שתי גלגילות נקבים ושימש למתיחת רִכְסַת תורן או סָמוֹךְ עורף באוניית מפרשים. >> שְׂרוֹךְ חֶבֶל. [איור]

– חֶבֶל נַרְגִּיל* (coir rope) >> חֶבֶל קוֹקוֹס.

– חֶבֶל סַחַב (messenger): בימים עברו, חבל עֵזֶר למשיכת חבל העוגן על ידי כַּנָּן. היקפו של חבל העוגן באוניות מפרשים גדולות הגיע לעתים ל־24 אינץ', ועל כן לא היה גמיש ואחיזתו בתוף הכנן הייתה חלשה. משום כך חיברו אליו במַתְפֵּסִים חבל סחב דק יותר, ואת חבל הסחב כרכו סביב הכנן ומשכו. לפעמים חיברו יחד את קצות חבל הסחב, כך שנעשה חבל "אינסופי". >> מַתְפֵּסִים. [איור]

– חֶבֶל סִיזָל (sisal): חבל העשוי מסיבי צמח הסיזל (שם מדעי Agave sisalana).

– חֶבֶל סִינְתֵּטִי* (synthetic fiber rope): חבל המיוצר מסיבי חומרים מלאכותיים כמו ניילון ופוליאסטר, להבדיל מחבלים העשויים מחומרים טבעיים כמו כותנה ופשתן.

– חֶבֶל עֲבוֹת* (hawser-laid rope): חבל העשוי משלושה גדילים, אשר כל אחד מהם עשוי ממספר מסוים של חוטים, בהתאם לעובי החבל הנדרש. כמו עָבוֹת (hawser). = חֶבֶל שְׁלֹשָׁה עִקָּרִים, חֶבֶל תְּלַת גְּדִילִי. [איור]

– חֶבֶל עֹגֶן*, חבל עוגן, חֶבֶל הָעֹגֶן, חבל העוגן (anchor rope, anchor cable): חבל עבה וחזק המחבר את העוגן לסירה או לספינה. >> שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.

– חֶבֶל עֶצֶר*, עֶצֶר (stopper, stopper line): חבל קצר המשמש כמעצור זמני לחבל אחר הנמצא תחת מתח. למשל, לחבל רתיקה או למיתר של מפרש, כדי שניתן יהיה לשחרר את קצהו שהסתבך בכנן, או כדי להעבירו מכננת לזקף מבלי לרפות את המתח. >> שַׁרְשֶׁרֶת עֶצֶר.

– חֶבֶל פִּשְׁתָּן (flax): חבל העשוי מסיבי צמח הפשתן.

– חֶבֶל קִדְמִי* (bow line, head rope) >> חֶבֶל חַרְטוֹם.

– חֶבֶל קוֹקוֹס (coir rope): חבל העשוי מסיבי הקליפה של אגוז קוקוס. = חֶבֶל נַרְגִּיל.

– חֶבֶל קָלוּעַ (sennet, sennit, log line): חבל הנוצר על ידי קליעת חמישה או שבעה חוטים יחד בתבנית מסוימת, ללא עיקרים או גדילים כמו בחבל רגיל. = קְלוֹעַ* [מיושן].

– חֶבֶל קָנַבּוֹס* (hemp rope): חבל העשוי מסיבי צמח הקנבוס.

– חֶבֶל קִשּׁוּט*, חבל קישוט (dressing line): חבל המתוח מקצה החרטום של ספינה דרך ראשי התרנים ועד קצה הירכתיים. עליו תולים שורה של דגלי קוד כאשר מקשטים את הספינה בלבוש חגיגי של דגלים.

– חֶבֶל רְכִיסָה (becket, toggle and becket): קטע חבל קצר עם עין בקצה אחד וכפיס־רכיסה או גולת־חבל בקצהו השני. >> כְּפִיס רְכִיסָה, גֻּלַּת רְכִיסָה, לוּלְאַת רְכִיסָה. [איור]

– חֶבֶל רִכְסָה* (shroud-laid rope): חבל בעל ארבעה גדילים הַפְּתוּלִים ימינה סביב ליבה של חבל נוסף; שימש לרכסות התרנים באוניות מפרשים. >> רִכְסָה. [איור]

– חֶבֶל רְתִיקָה* (mooring line, mooring hawser, fast): חבל המשמש לקשירת כלי שיט לרציף, למצוף רתיקה או לכלונס. = חֶבֶל הִתְקַשְּׁרוּת, עֲבוֹת רְתִיקָה.

– חֶבֶל שׁוּלַיִם*, חבל שוליים (bolt rope, leech rope): חבל התפור לשפות של מפרש כדי לחזקן. = זֵר הַשָּׂפָה. >> זֵר הַרֹאשׁ, זֵר הַתַּחְתִּית.

– חֶבֶל תְּלַת גְּדִילִי*; חֶבֶל שְׁלֹשָׁה עִקָּרִים, חבל שלושה עיקרים (three stranded rope): חבל הנוצר על ידי קליעת שלושה גדילים. [איור]

חִבֵּל*, חיבל (rigging): כלל החבלים, הכבלים והשרשראות המשמשים בספינת מפרשים לייצוב ולחיזוק התרנים והכלונסאות, לכיוון המפרשים, להנפתם ולהורדתם. = חַבְלֵי הַתֹּרֶן, חַבְלֵי הַתְּרָנִים, חֲבָלִים. >> מַעֲטֶה, חִבֵּל נַיָּד, חִבֵּל נַיָּח, רִכְסוֹת הַתֹּרֶן.

– חִבֵּל נַיָּד*, חיבל נייד (running rigging): כלל החבלים בספינת מפרשים שאינם קבועים למקומם, אלא משמשים להנפת המפרשים ולכיוונם, להרמה או לכיוון הסקריות והמנורים, להנפת דגלים וכדומה.

– חִבֵּל נַיָּח*, חיבל נייח (standing rigging): כלל החבלים, הכבלים והשרשראות המשמשים בספינת מפרשים לחיזוק התרנים והכלונסאות, ועל כן קבועים על פי רוב למקומם.

חַבְלָאי* (rigger, ship rigger): עובד מספנה האחראי על התקנת החיבל הנייח והנייד באוניית מפרשים; וגם איש צוות באונייה האחראי על הטיפול והתחזוקה של חלקי החיבל.

חַבְלֵי הַתֹּרֶן, חַבְלֵי הַתְּרָנִים (rigging) >> חִבֵּל.

חַבְלֵי הַתֹּרֶן הַתַּחְתִּי (lower rigging), חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָעִלִּי (topmast rigging), חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָעַלְעִלִּי (topgallant rigging).

חַבְלֵי הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי (התחתי) (fore rigging), חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי (התחתי) (main rigging), חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָאֲחוֹרִי (התחתי) (mizzen rigging).

חֲבְלָרִיָּה, חבלרייה (ropewalk, ropehouse) >> בִּית חֲרֹשֶׁת לַחֲבָלִים.

חֲבָלִים*, מִינֵי חֲבָלִים* (cordage): כינוי לכלל החבלים, הניידים והנייחים לסוגיהם, באוניית מפרשים.

חִבְלֵל, חיבלל (to rig): התקין באוניית מפרשים את חלקי החיבֵּל הנייח והנייד. = הִתְקִין חִבֵּל.

חֶבֶק* (strop, strap): קולר או טבעת, ממתכת או מחבל, המקיפים או לופתים גלגלת, תורן, משוט וכו'.

חֶבֶק הַמַּפְרֶקֶת (truss hoop): חישוק ברזל המחבר את המפרקת לסקריה. [איור]

חֶבֶק הַתֹּרֶן*, חבק התורן (mast hoop): קולר מתכת עם לולאות הלופת את חלקו העליון של תורן בסירה או בספינת מפרשים. אליו מתחברים החבלים המחזקים את התורן.

חֶבֶק מוֹט הַחַרְטוֹם* (gammoning-iron): בסירות ובספינות מפרשים – טבעת או קולר ברזל המחובר בברגים לקצה העליון של קנה החרטום, ודרכו עובר מוט החרטום. >> כֶּפֶת מוֹט הַחַרְטוֹם.

חֶבֶק מָשׁוֹט* (oar strap, oar strop): עניבת חבל לקשירת משוט אל היתד או משען המשוט בסירת משוטים. = עָנִיד, רְצוּעַת מָשׁוֹט.

חֶבֶק פִּינֵי שְׁלִיבָה, חֶבֶק שְׁלִיבָה* (spider, spider band, spider hoop): באוניות מפרשים – חישוק ברזל החובק את התורן קצת מעל הסיפון ובו חורים לקבלת פיני שליבה. >> פִּין שְׁלִיבָה. [איור]

חֶבֶר הָאֳנִיָּה, חבר האונייה [מליצי], חֶבֶר הַמַלָּחִים [מליצי], חֶֶבֶר הַסְּפִינָה [מליצי] (ship's company) >> צֶוֶת הָאֳנִיָּה.

חָבֵר לַמֶּס (messmate) >> מֶס.

חָבֵר לַצֶּוֶת, חבר לצוות (shipmate): איש צוות עמית להפלגה, מלח או קצין. = רֵעַ לַסְּפִינָה.

חֶבְרַת אֳנִיּוֹת, חברת אוניות (shipping company, shipping line) >> חֶבְרַת סַפָּנוּת.

חֶבְרַת אֳנִיּוֹת קִיטוֹר, חברת אוניות קיטור (steamship company, s. lines, s. navigation company): כינויה של חברת ספנות בעידן הקיטור; על פי רוב חברה בעלת אוניות מעורבות לנוסעים ולמשא. >> חֶבְרַת סַפָּנוּת.

חֶבְרַת דַּיִג (fishing company): חברה מסחרית המפעילה אוניות או ספינות לציד דגים.

חֶבְרַת סִוּוּג, חברת סיווג (classification society): ארגון לא ממשלתי המפקח על הבנייה של אוניות ומעניק להן תעודת סיווג (classification certificate). הסיווג משמש את חברות הביטוח להערכת מידת הסיכון בביטוח האונייה, והוא מעיד כי האונייה, מכונותיה וציודה עומדים בדרישות הטכניות שקבע הארגון בכל הנוגע לחומרי הבנייה, לחוזק הגוף, לאיכות הבנייה ולבטיחות התפעול. קיימות דרגות סיווג שונות. תוקף התעודה מוגבל בזמן והאונייה נדרשת לעבור בדיקות סיווג תקופתיות כדי להמשיך ולהחזיק בה. דרגת הסיווג יורדת עם התיישנות האונייה. הסיווג אינו כושר שיט. >> בּוֹדֵק יַמִּי, כֹּשֶׁר שַׁיִט.

חֶבְרַת סַפָּנוּת (shipping line, shipping company): חברה מסחרית המפעילה אוניות להובלה בשכר של מטענים ונוסעים. = חֶבְרַת שַׁיִט, חֶבְרַת אֳנִיּוֹת. >> סַפָּנוּת, קַו.

חֶבְרַת שַׁיִט (navigation line, shipping company) >> חֶבְרַת סַפָּנוּת.

חָבַשׁ*, חָבַשׁ חֶבֶל* (to parcel) >> חֲבִישָׁה [של חבל].

חַבְתָן, חבתן של אוניות (cooper, sea cooper): בתקופת המפרשים, איש צוות באונייה שמומחיותו תיקון חביות עץ. = מְתַקֵּן חָבִיּוֹת, עוֹשֵׂה חָבִיּוֹת.

חָג, חָגָה, הרוח חגה (to shift): ייאמר על הרוח – שינתה את כיוונה. >> חָגָה קָדִימָה, חָגָה לְאָחוֹר, חִיגַת הָרוּחַ.

חָגָה לְאָחוֹר, הרוח חגה לאחור (to back): ייאמר על הרוח כאשר היא חגה נגד כיוון השעון. >> רוּחַ חָגָה לְאָחוֹר.

– חָגָה לְפָנִים, הרוח חגה לפנים, חָגָה קָדִימָה (to veer): ייאמר על הרוח כאשר היא חגה עם כיוון השעון. >> רוּחַ חָגָה לְפָנִים.

חָג מִצַּד אֶחָד לְצַד שֵׁנִי [מנור] (to swing across): ייאמר על מנור של מפרש אורכי, העובר מצד אחד של הסירה לצדה האחר. >> מַהְפָּךְ.

חָגָה, הָאֳנִיָּה חָגָה, האונייה חגה (to swing): ייאמר על אונייה עוגנת הנעה כמחוג ימינה או שמאלה סביב העוגן כאשר הרוח או הזרם משנים את כיוונם. >> חוֹגֵג אֶת הָאֳנִיָּה.

חֲגוֹרַת הַצָּלָה* (life belt): אמצעי ציפה בצורת חגורה הנקשרת סביב המותניים ומשמשת להצלת חיי אדם שנפל לים. >> אֲפֻדַת הַצָּלָה, גַּלְגַל הַצָּלָה.

חֹד חֶבֶל, חוד חבל (point) >> חִדֵּד חֶבֶל.

חִדֵּד חֶבֶל, חידד חבל ([to point [a rope): פרם קצה חבל וקלע אותו מחדש כחרוט. חוד החבל מקל על השחלתו לתוך גלגילה ומונע מקצה החבל להיפרם. [איור]

חֲדַר אֹכֶל, חדר אוכל; פִּנַּת אֹכֶל, פינת אוכל (cuddy): מדור בחלק האחורי של אוניית מפרשים מסחרית, מתחת סיפון האחרה, ששימש כחדר אוכל לרב החובל והקצינים; או חלק מקבינת רב החובל בירכתי האונייה מתחת סיפון האחרה, ששימש לאותה מטרה. >> מֶס.

חֶדֶר דּוּדִים, חֶדֶר דְּוָדִים, חדר דוודים (boiler room): מדור באוניית קיטור בו נמצאים דודי הקיטור המזינים את מנוע הקיטור או את טורבינת הקיטור. >> מַסָּקָה.

חֶדֶר הַהֶגֶה (steering gear room, steering room) >> חֶדֶר מְכוֹנַת הַהֶגֶה.

חֶדֶר הַסָּקַת הַדּוּדִים (fire room, stokehold) >> מַסָּקָה.

חֶדֶר הַקְּצִינִים (wardroom; officers' mess): מדור באוניות מפרשים מלחמתיות, בחלק האחורי של הסיפון התחתון (באוניות תלת־סיפוניות) או של הסיפון העליון (באוניות דו־סיפוניות), ששימש למגורים ולארוחות משותפות של הלוטננטים, קציני חיילי הצי, רב החובלים, הכלכל והרופא. משני צדדיו של חדר הקצינים, מופרדים זה מזה על ידי מחיצות עץ או יריעות קנבס, נמצאו תאי המגורים של אנשי חדר הקצינים ובכל אחד מהם תותח. לימים – שמו של חדר אוכל קצינים (מכל הדרגות) באוניות מלחמה.

– חֶדֶר הַקְּצִינִים הַזּוּטָרִים, חדר האוכל של הקצינים הזוטרים (gunroom) >> חֶדֶר הַתּוֹתְחָן.

חֶדֶר הַתּוֹתְחָן (gun-room, gunner's room): א) באוניות מפרשים מלחמתיות גדולות, בעלות שניים ושלושה סיפוני תותחים: חדר בחלק האחורי של סיפון התותחים התחתון, ששימש למגורים ולארוחות בצוותא של התותחן ופרחי הקצינים הזוטרים (youngsters) שהיו תחת השגחתו. ב) באוניות מפרשים מלחמתיות קטנות, כגון פריגטות שלהן סיפון תותחים אחד, הורד ה-gun-room לסיפון שמתחתיו, ושימש כחדר אוכל ומגורים של הלוטננטים. = חֲדַר הַקְצִינִים. ג) באוניות גדולות ומודרניות יותר של הצי הבריטי, כמו אוניות מערכה וסיירות, היה gun-room כינויו של חדר האוכל (מֶס) של סגני המשנה ופרחי החובלים, ונמצא על הסיפון הראשי. מכאן הביטוי gun-room officers, שמשמעו הקצינים הזוטרים באוניית מלחמה בריטית (מידשיפמנים וסגני משנה). = חֲדַר הַקְּצִינִים הַזּוּטָרִים.

חֶדֶר חוֹלִים (sick bay, sick berth): המקום באוניית מלחמה, עוד מתקופת המפרשים, המוקצה לטיפול בחולים ובפצועים. >> קִיטוֹן פִּרְחֵי הַקְצֻנָּה.

חֶדֶר מְכוֹנוֹת (engine room): המדור באונייה או בספינה בו מותקנים המנועים והמכונות המשמשים להשטתה ולתפעולה.

חֲדַר מְכוֹנוֹת אֲחוֹרִי (after machinery compartment): האחורי מבין שני חדרי מכונות בכלי שיט, המופרדים זה מזה על ידי מחיצה אטימה. המעבר ביניהם נעשה דרך דלת אטימה.

חֲדַר מְכוֹנוֹת קִדְמִי (forward machinery compantment): הקדמי מבין שני חדרי מכונות בכלי שיט, המופרדים זה מזה על ידי מחיצה אטימה. המעבר ביניהם נעשה דרך דלת אטימה.

חֶדֶר מְכוֹנַת הַהֶגֶה (steering gear room, steering room): המדור בירכתי האונייה בו מותקנת מכונת ההגה.

חֶדֶר מַפּוֹת*, חֲדַר מַפּוֹת* (chartroom): חדרון בגשר, ליד בית ההגה, המצויד בשולחן רחב עליו פורשים את מפות הניווט ומבצעים את חישובי הניווט של האונייה.

חֻדַּת הַחַרְטוֹם*, חודת החרטום (entrance): חלקו הקדמי של גוף האונייה מתחת למים, במקום בו הוא הולך וצר ומסתיים בקנה החרטום.

חֻדַּת הַיַּרְכָּתַיִם*, חודת הירכתיים (run): חלקו האחורי של גוף האונייה מתחת למים, במקום בו הוא הולך וצר ומסתיים במזוזת הירכתיים. [איור]

חוֹבֵל (mate, master's mate): א) קצין סיפון באוניית סוחר. ב) באוניות מפרשים מלחמתיות: כל אחד מעוזריו של רב החובלים. ג) בחיל הים הישראלי: חניך בקורס הקצינים של החיל וגם כינויו של קצין שסיים בהצלחה קורס זה. >> לוּטֶנֶנְט, פֶּרַח חוֹבְלִים.

חוֹבֵל רִאשׁוֹן (first mate, first officer) >> קָצִין רִאשׁוֹן.

חוֹבֵל שֵׁנִי (second mate, second officer) >> קָצִין שֵׁנִי.

חוֹבֵל שְׁלִישִׁי (third mate, third officer) >> קָצִין שְׁלִישִׁי.

חוֹבֵל רָאשִׁי (chief mate, chief officer) >> קָצִין רִאשׁוֹן.

חוֹגֵג*, חוֹגֵג אֶת הָאֳנִיָּה*, חוגג את האונייה (to swing): סובב את האונייה סביב נקודת ציר קבועה. >> חָגָה, הָאֳנִיָּה חָגָה.

חוֹגֵר (rating): איש חיל־ים או צי מלחמתי שאינו קצין. >> דֵּרוּג.

חוֹזֵה שֵׁרוּת (Ship's articles, Ship's articles of agreement): הסכם חתום בין רב החובל (או בעלי האונייה) לבין איש צוות, ובו מפורטים חובות התפקיד של איש הצוות, תנאי השירות והשכר. >> הִצְטָרֵף לָאֳנִיָּה, מְפַקֵּחַ עַל הַיַמָּאִים.

חוּט*, חוּט־חֶבֶל (yarn, rope yarn, thread): מחלקי החבל. סיבי צמחים או סיבים סינתטיים שזורים יחד; הסיבים שזורים לחוטים, החוטים לגדילים והגדילים לחבל. [איור]

חוּט מְשִׁיחָה, מְשִיחָה* (twine): פתיל חזק, עשוי משניים־שלושה חוטים שזורים יחד. משמש בין שאר דברים לכריכת קצות חבלים כדי שלא ייפרמו. >> חוּט.

חוֹכֵר אֳנִיָּה (charterer): אדם המתקשר בחוזה מסחרי עם בעל אונייה על מנת לשכור אותה או להוביל בה את סחורותיו. = שׂוֹכֵר סְפִינָה [לשון התלמוד].

חוֹמוֹת הָעֵץ (wooden walls): כינוי מליצי לצי המלחמתי, שאוניותיו העשויות עץ הן כחומה בצורה המגינה על המדינה. על יסוד נבואת הפיתיה לאתונאים אצל הרודוטוס.

חוֹף* (shore, coast; strand; beach; shore): א) רצועת היבשה הנושקת לים וכוללת את השטח שבין קו השפל לקו הגאות. באנגלית מבחינים בין shore, שהוא אזור המגע הישיר בין גוף מים ויבשה, כמו החוף המערבי של האוקיינוס האטלנטי (western shore of the Atlantic), לבין coast, שהוא רצועת החוף הגאוגרפית כולה, כמו החוף המזרחי של ארצות הברית (eastern coast of the USA). ב) חוף הנושק לים, לעתים קרובות חוף חולי. ג) רצועת חול חופי המשתרעת מקו השפל עד המקום בו מבחינים בשינוי בולט בהרכב המשקע החופי או בצורתו ובתחילתה של צמחייה קבועה. ד) אזור הנמל והעיר שסביבו.

בַּחוֹף (ashore): ביבשה; בנמל או בסביבותיו.

– בַּיָּם וּבַחוֹף (afloat and ashore): באוניות וביבשה.

– בְּמֶרְחָק מִן הַחוֹף (offshore): בריחוק מן החוף אך לא בלב ים.

לַחוֹף (ashore): ליבשה, אל היבשה; אל הנמל או אל סביבותיו.

– לְיַד הַחוֹף [במים] (inshore): קרוב לקו החוף.

מִן הַחוֹף (offshore, off-shore): מן היבשה אל הים. למשל: זרם מן החוף (offshore current), משבי רוח מן החוף (offshore gusts).

חוֹף אֳנִיּוֹת, חוף אוניות [מיושן] (haven for ships): רצועת חוף, שפך נהר או מפרץ המוגנים בצורה טבעית מרוחות ומזרמים ועל כן מתאימים לעגינת אוניות. בהשאלה: מעגן לאוניות, נמל לאוניות, תחנת עגינה לאוניות. >> מַעֲגָן פָּתוּחַ, תַּחֲנַת אֳנִיּוֹת.

חוֹף הַגְּלִי*, החוף שבצד הגלי (weather shore, shore to windward): החוף בצדה הגלוי לרוח של ספינה (הצד הפונה למוצא הרוח); החוף שמעל הרוח. במצב זה הרוח דוחפת את הספינה מן החוף והלאה. >> צַד הַגְּלִי. [איור]

חוֹף הַחֲסִי*, החוף שבצד החסי (lee shore, shore to leeward): החוף בצדה החסוי מהרוח של ספינה (הצד הפונה למבוא הרוח); החוף שמתחת לרוח. במצב זה הרוח דוחפת את הספינה אל החוף ומכאן מסוכנותו. הביטוי to be on a lee shore משמעותו "מצב מסוכן שאחריתו מרה". >> צַד הַחֲסִי, בְּסִתְרוֹ שֶׁל הַחוֹף, בַּחֲסִי הַחוֹף. [איור]

חוֹפֵי אָמֵרִיקָה הַסְּפָרַדִּית (Spanish Main, Main): בימים עברו, כינוי לחופי מושבות ספרד באמריקה הדרומית הנושקים לים הקריבי.

חֲוָק*, חווק (rung): כל אחד משלביו של סולם חבלים.

חוֹק הַסַּפָּנוּת הַמִסְחָרִית (Merchant Shipping Act): בבריטניה, חוק העוסק בענייני הצי המסחרי ובאוניות סוחר.

חֲוַק חֶבֶל*, חווק חבל; >> [ברבים:] חַוְקֵי הַתֹּרֶן. (ratline): באוניית מפרשים, כל אחד מהחבלים הקצרים הקבועים לרוחב רכסות התורן במרווחים שווים מן הסיפון ומעלה; הם משמשים כסולם אל מרומי התורן כדי לטפל בסקריות ובמפרשים. [איור]

– חֶבֶל לַחֲוָקִים, חבל לחווקים (ratline stuff)

חַוְקֵי הַתֹּרֶן, חווקי התורן (ratlines) >> חֲוַק חֶבֶל.

חוֹר הָאָבִיק (scupper hole) >> אָבִיק.

חוֹר הַצָּתָה (בתותחים: vent; באקדחים וברובים: touch hole): קדח בחלק האחורי של תותח נטען־לוע לתוכו הכניסו כמות מדודה של אבק שריפה ששימש להצתת התחמיש. עד 1780 לערך השתמשו בקרן אבק שריפה, באמצעותה מילאו את חור ההצתה ואת הגומה המוארכת שמאחוריו; אחרי 1780 לערך הונהגה שיטה מהירה ובטוחה יותר: לתוך חור ההצתה הכניסו קנה־הצתה מלא באבק שריפה ומוכן לשימוש מיידי. חור ההצתה ברובים ובאקדחים נטעני־לוע לא מולא אבק שריפה, אלא שימש להולכת הלהבה מאגן ההצתה (priming pan) אל התחמיש. >> סָתַם אֶת חוֹר הַהַצָּתָה.

חוֹתֵר (oarsman, rower): איש צוות בסירת חתירה או בספינת משוטים, המניע את אחד ממשוטיה. = תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט [מליצי], מְשׁוֹטָאי [מליצי], שַׁיָּט [מיושן].

– חוֹתֵר אֲחוֹרִי (stroke): החותר הקרוב לירכתיים בסירת חתירה. (נקרא stroke כי הוא המכתיב את קצב החתירה לשאר החותרים. החותרים יושבים על ספסלי החתירה כשפניהם לעבר הירכתיים.) >> פְּעִימַת חֲתִירָה, צַד שְׂמאֹל.

– חוֹתֵר קִדְמִי (bow): החותר הקרוב ביותר לחרטום בסירת חתירה. חותר מס' 1. >> צַד יָמִין.

חִזּוּר, חיזור [מיושן] (tacking): ["חִזּוּר" – "הֲקָפָה", "סִיבוּב" בלשון התלמוד.] הפניית החרטום של ספינת מפרשים מול הרוח ושינוי הקורס והמפנה. מַפנים את חרטום הספינה מול הרוח ואז ממשיכים לסובב את הספינה עד שהיא עוברת את גיזרת הרוח הנגדית ועוברת למפנה החדש. בסירות וביכטות עם מפרשים אורכיים תמרון זה נקרא כיום "סיבוב", ואילו סיבוב עם הרוח נקרא "מַהְפָּךְ". = סִיבוּב מוּל הָרוּחַ. >> סִיבוּב עִם הָרוּחַ, מַהְפָּך.

חִזֵק בְּסַד, חיזק בסד [תורן או סקריה] (to fish, fishing): בתקופת המפרשים חיזקו תורן תחתי שנסדק בסערה או נפגע בקרב באמצעות סד עץ ארוך (fish). הסד, מקוער בצדו הפנימי ומקומר בצדו החיצוני, נכפת אל התורן בחבל חזק. גם סקריה שנסדקה או ניזוקה חוזקה באותו האופן אם לא הייתה בנמצא סקרייה רזרבית להחליפה. כאשר אוניית מלחמה פרשה את כל מפרשיה כדי לרדוף ולהשיג אויב או כדי להימלט מפניו, חיזקו לעתים את התרנים התחתיים בסדים לבל ייסדקו בעומס הרב.

חֹזֶק הָרוּחַ*, חוזק הרוח (wind force) >> סֻלַּם בּוֹפוֹרְט לְחֹזֶק הָרוּחַ.

חִיגַת הָרוּחַ*, חִיגָה* (shift of wind, wind shift) >> שִׁנּוּי בְּכִוּוּן הָרוּחַ.

חֵיל אֳנִיּוֹת, חיל אוניות [מיושן] (navy, war fleet) >> צִי מִלְחַמְתִּי, חֵיל יָם.

חֵיל יָם (war fleet, navy, naval forces): צי מלחמתי, הכוח הימי החמוש של מדינה. = צִי מִלְחַמְתִי, צִי מִלְחָמָה, חֵיל אֳנִיּוֹת [מיושן], צְבַא הַיָּם [מיושן].

חַיַּל צִי, חייל צי (marine, naval infantry): בעת העתיקה, חייל רגלי בספינת משוטים, ללחימה פנים־אל־פנים ולפשיטה אל סיפון האויב והכרעתו (ביוונית עתיקה epibates, בלטינית miles classicus). באוניות מפרשים מלחמתיות – חייל רגלי לתפקידי שיטור באונייה, ללוחמת סיפונים, לנחיתה וללחימה בחוף. = חַיַּל אֳנִיּוֹת [מיושן]. >> נַחָת. [איור]

חֵל* (bulwarks) >> מַעֲקֵה הַסִּפּוּן.

חַלּוֹן הַתָּא (porthole, port, side light, sidescuttle) >> אֶשְׁקָף.

חַלוֹן יַרְכָּתַיִם, חלון ירכתיים (stern window): באוניות מפרשים מלחמתיות בעיקר, כל אחד מחלונות יציע הירכתיים, להכנסת אור שמש למגורי הקפטן והקצינים. >> יְצִיעַ יַרְכָּתַיִם. [איור]

חִלּוּף גֵּאוּת וָשֵׁפֶל*, חילוף גאות ושפל (turn of tide): המעבר המחזורי בין גאות ושפל, אז שטף המים נעצר. בּוֹא הַגֵּאוּת או בּוֹא הַשֵּׁפֶל (לפי העניין). = חִלּוּף מוֹעֵד הַיָּם.

חִלוּף מוֹעֵד הַיָּם*, חילוף מועד הים (turn of tide) >> חִלוּף גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

חָלוּץ* (jib): מפרש אורכי משולש הנפרש מיֶתֶר (סָמוֹךְ) של התורן הקדמי. = מִפְרַשׂ חָלוּץ.

– חָלוּץ רִאשׁוֹן* (inner jib). [איור] [איור]

– חָלוּץ שֵׁנִי* (outer jib). [איור] [איור]

– חָלוּץ שְׁלִישִׁי* ("מְעוֹפֵף") [באונייה מלאת מעטה] (flying jib). [איור] [איור]

– חָלוּץ עִלִּי, חלוץ עילי (jib topsail). [איור]

חִלּוּץ, חִלּוּץ ימי, חילוץ ימי (salvage, marine salvage): הצלת כלי שיט או מטענו מסכנת אובדן גמור או נזק. = הַצָּלָה, חִלּוּץ וּמְשִׁיַת אֳנִיּוֹת. >> סְפִינַת גְּרִירָה וְחִלוּץ, דְּמֵי הַצָּלָה, הֶסְכֵּם הַצָּלָה, הַצָּלַת חֲיִים בַּיָּם.

חָלוּק הַקִּיטוֹר (jacket, steam jacket): במנועי קיטור ישנים – מעטפת יציקת ברזל סביב הצילינדר; לחלל בינה לבין הצילינדר הוזרם קיטור כדי לשמור על טמפרטורה אחידה של הצילינדר לכל אורכו ולמנוע בריחת חום לסביבה. >> חִפּוּי הַצִּילִינְדֶּר.

חֻלְיַת גִּיוּס בִּכְפִיָּה, חוליית גיוס בכפייה (press gang): בצי המלכותי הבריטי ובציי מלחמה נוספים בתקופת המפרשים – קבוצת מלחים בפיקוד קצין שנשלחה לגייס בכוח אנשים לשרות בצי בעיתות מלחמה, לרוב בערי הנמל אך לעיתים גם בלב ים מקרב ימאי אוניות סוחר. >> גִּיוּס כָּפוּי. [איור]

חָלַץ*, חָלַץ מַעֲנָב (to unsling): הסיר מענב חבל או מענב שרשרת ממטען או משא. >> מַעֲנָב, הֶעֱנִיב.

חֵלֶק עֵץ (timber): כל אחד מחלקי המבנה של ספינת עץ, ובמיוחד חלקיה של צלע מבונה (הצַלעיות).

חֲלֻקָה לִמְדוֹרִים (compartmentation, subdivision): חלוקת פנימית של גוף האונייה לחללים אטימים למים באמצעות מחיצות אנכיות, רוחביות וגם אורכיות. = חִצּוּץ. >> מְחִצָּה, מָדוֹר.

חֲלֻקָּה נְקֻדִית, חלוקה נקודית (a 32-point card): במצפנים מדורות עברו – חלוקת מעגל האופק של מצפן ל-32 חלקים שווים בני 11 ורבע מעלות כל אחד, על פי רוחות השמים. [איור]

חֲלֻקָּה רְבָעִית, חלוקה רבעית (quarter point card): חלוקת מעגל האופק של מצפן ל-4 חלקים שווים של 90 מעלות על פי רוחות השמים: צפון, דרום, מזרח ומערב. [איור]

חֲלֻקָּה רְצִיפָה, חלוקה רציפה (a 360 degrees card): חלוקת מעגל האופק של מצפן ל־360 מעלות, החל מהצפון שהוא 0 מעלות, מזרח – 90 מעלות, דרום – 180 מעלות, מערב – 270 מעלות. [איור]

חֶלְקֵי הַמַּעֲטֶה (parts of rigging, furniture [dated]): התרנים, הכלונסאות, המפרשים, החבלים ושאר האביזרים המהווים יחד את "מלבושה" של אוניית מפרשים. >> מַעֲטֶה.

חָמֵשׁ חַתְרִית (quinquereme): ספינת מלחמה ים־תיכונית מן התקופה ההלניסטית, בעלת 90 משוטים המסודרים בשלושה טורים אחד מעל השני. כל יחידת חתירה מנתה חמישה חותרים: שני חותרים למשוט בטורים העליון והאמצעי וחותר יחיד למשוט בטור התחתון. סך הכל 90 משוטים. קְווינְקוֵורֶמָה (מלטינית: quinqueremis), פֶּנְטֶרָה (מיוונית: pentēres).

חָסוּי מֵרוּחַ* (.lee adj) >> צַד הַחֲסִי, גָּלוּי לָרוּחַ.

חֲסוּם עַל יְדֵי קֶרַח, אונייה שגושי קרח חוסמים את דרכה (ice-bound, icebound; icebound port, icebound ship): ייאמר על אונייה שגושי קרח נודד חוסמים את דרכה ואינם מאפשרים לה להתקדם; וגם על נמל שקרח ים עבה מונע את הכניסה אליו ואת היציאה ממנו. >> קֶרַח מְקֻבָּץ.

חֲסוּם עַל יְדֵי רוּחוֹת נֶגְדִיוֹת, אונייה שרוחות נגדיות חוסמות את דרכה (wind-bound, windbound; windbound ship): ייאמר לרוב על אוניית מפרשים עוגנת, שרוחות נגדיות אינן מאפשרות לה לצאת לדרכה. = אֲסוּר מִפְּנֵי הָרוּחַ [מליצי]. >> רוּחַ נֶגְדִית.

חֲסִי* (.lee n) >> צַד הַחֲסִי, בַּחֲסִי.

חִפּוּי הַצִּילִינְדֶּר, חיפוי הצילינדר (lagging, cylinder lagging): במנועי קיטור ישנים, כיסוי דופן הצילינדר בלוחות עץ מאורכים לבידוד. "בריחת חום" מהצילינדר לסביבה הקטינה את נצילות המנוע והגדילה את תצרוכת הדלק. את הרעיון הגה ג'יימס ואט. >> חָלוּק הַקִּיטוֹר.

חֹפֶשׁ הַשַּׁיִט, חופש השיט (freedom of navigation): אחד מעקרונות המשפט הבינלאומי המנהגי, הקובע כי לא תופרע תנועתן החופשית של אוניות המניפות דגל של מדינה ריבונית על ידי מדינה ריבונית אחרת, לבד ממקרים מיוחדים המוגדרים במשפט הבינלאומי. >> שַׁיִט.

חֻפְשַׁת חוֹף, חופשת חוף (shore leave, liberty ashore): שחרור זמני מעבודה הניתן לימאי שאונייתו הגיעה לנמל, כדי שיוכל לנפוש בחוף.

חִפַּת הַיַּרְדָּה*, חיפת הירדה (companion): מבנה מעץ או מתכת הסוכך על פתח בסיפון העליון, אשר דרכו יורדים בסולם או בגרם מדרגות אל תא, מגורי צוות, חדר אוכל וכו' שמתחת לסיפון. = חִפַּת הַמַּדְרֵגוֹת. >> יַרְדָּה, כַּוַּת הַיַּרְדָּה, סֻלַּם הַיַּרְדָּה. [איור] [איור]

חִפַּת הַמַּדְרֵגוֹת, חיפת המדרגות (companion) >> חִפַּת הַיַּרְדָּה.

חֲצוּבַת הֲרָמָה* (sheers, shears, shear legs, sheer legs): מתקן הרמה הבנוי משני כלונסאות או יותר, שקצותיהם התחתונים מרוחקים זה מזה והעליונים קשורים יחד. מראש החצובה תלויה גלגלת חבלים להרמת משאות כבדים. בימים עברו הקימו חצובה על הסיפון או על הרציף כדי להכניס לאונייה או להוציא ממנה תרנים תחתיים ומטענים כבדים שונים, כאשר לא היה בנמצא מנוף מתאים למטרה זו. >> גֵּוַת מָנוֹף. [איור]

חֲצוֹצְרַת דִּבּוּר, חצוצרת דיבור (speaking trumpet): צינור קוני ובקצהו פית דיבור, ששימש בימים עברו – לפני המצאת המגאפון והרמקול – למסירת פקודות ממרחק לאנשי הצוות על הסיפון ובמרומי התרנים ולחילופי דברים עם אונייה או סירה אחרת השטה בסמוך. >> צִנּוֹר דִּבּוּר. [איור]

חֲצִי הַתֹּרֶן, חצי התורן (half mast): חצי גובהו של תורן, אשר עד אליו מורכן דגל לאות אבל; וגם הנקודה אשר עד אליה מניפים את נס התשובה, כאשר מתקבלת תשדורת דגלים מאונייה אחרת או מן החוף קודם שמשיבים עליה כי הובנה.

חֲצִי עֶנֶד* (half hitch): סוג של קשר שבו קצה החבל מלופף פעם אחת סביב מוט, טבעת או חבל אחר, ואחר כך מושחל לתוך העניבה שנוצרה ומהודק.

חֲצִיַּת קַו הַמַשְׁוֶה, חציית קו המשווה (crossing the line): טקס מסורתי היתולי הנערך על סיפונה של אונייה כאשר אנשי צוות או נוסעים המפליגים בה חוצים בפעם הראשונה בחייהם את קו המשווה.

חֲצִיַּת T, חציית טִי (crossing the T): תמרון טקטי שבו טור אוניות מבקיע את טור אוניות האויב במקום אחד או בכמה מקומות לאורכו. >> אֵשׁ אָרְכִּית.

חֻקֵּי דֶּרֶךְ יַמִּיִּים, חוקי דרך ימיים (rule of the road at sea): כינוי מקובל ל"חוקי התנועה" של כלי שיט, המפורטים בתקנות הבינלאומיות למניעת התנגשויות בים.

חֶרֶב* (centerboard, center keel, drop keel): לוח עץ או מתכת כבד דמוי סנפיר, הבולט מתחתית סירת מפרשים באמצעיתה, על קו השדרית. הלוח סב על ציר בפינתו הקדמית העליונה, וניתן להורידו מתחת לשדרית או להרימו לתוך הסירה. החרב משמשת להגדלת התנגדות הסירה לטרידה עקב פעולת הרוח על המפרשים. עם ההתקרבות לחוף מרימים את החרב לתוך בית החרב. >> בֵּית חֶרֶב, חֶרֶב צִדִּית, שִׁדְרָן.

חֶרֶב מַלָּחִים (cutlass): חרב קצרה ומעוקלת שהייתה נשקם של מלחים וחיילי־צי בתקופת המפרשים. [איור]

חֶרֶב צִדִּית (leeboard): לוח עץ אנכי, הנע על ציר בשפתו הקדמית וצמוד לדופן של סירה או ספינת מפרשים נמוכת־שוקע או שטוחת תחתית, המותאמת לשיט במים רדודים. החרב מורדת למים כדי להקטין את סטיית כלי השיט מכיוון התקדמותו בשל השפעת הרוח. >> טְרִידַת רוּחַ, חֶרֶב. [איור]

חַרְטוֹם (bows, bow, prow, head): הקצה הקדמי של גוף כלי שיט. (צד החרטום, אותו חלק של דופן הספינה המשתרע מאחורי קנה החרטום וכלפי מטה, נקרא באנגלית bow; החרטום כולו – על שני צדדיו – נקרא bows.) >> צַד הַחַרְטוֹם, לְחִי הַחַרְטוֹם.

– מִשְּׁמֹאל לַחַרְטוֹם (on the port bow).

– מִיָּמִין לַחַרְטוֹם (on the starboard bow).

חַרְטוֹם מְחֻדָד, חרטום מחודד (pointed bow, pointed prow): חרטום הולך וצר, להבדיל מחרטום פחוס.

חַרְטוֹם מוּל חַרְטוֹם (prow to prow, head-on): מצב שבו שני כלי שיט נעים קדימה אחד מול השני, בכיוונים מנוגדים. וגם: מצב בו שני ציי מלחמה ערוכים בשורת חזית, אחד מול השני.

חַרְטוֹם מְפֻשָּׂק, חרטום מפושק (flared bow): חרטום המתעקל מעלה ולצדדים מעל קו המים.

חַרְטוֹם פָּחוּס (bluff bow): חרטום רחב, להבדיל מחרטום מחודד. >> פְּחוּס חַרְטוֹם.

חַרְטוֹמִית* [מיושן] (stem) >> קְנֵה הַחַרְטוֹם.

חֲרִיכַת הַ"זָּקָן", חריכת הצִמדה הימית (breaming): בימים עברו, סילוק האצות ובלוטי הים, שנדבקו לתחתית האונייה, באמצעות אלומות זרדים בוערות. >> צִמְדָּה, הַטָּיַת אֳנִיָָּה עַל צִדָּה.

חִשּׁוּק*, חישוק חבלים (seizing): הצמדת קצה חבל להמשכו והידוק שני חלקי החבל בחבל דק כדי ליצור לולאה ללא קליעה; וגם הצמדה והידוק של שני חבלים זה לזה באמצעות חבל דק (marline). = כְּרִיכַת חִבּוּר. >> פְּתִיל, מַתְפֵּסִים. [איור]

חָתוּל בַּעַל תִּשְׁעָה זְנָבוֹת (cat o' nine tail, cat) >> פַּרְגוֹל בַּעַל תֵּשַׁע רְצוּעוֹת.

חֲתוֹר! (!Give way) >> פְּקֻדּוֹת חֲתִירָה.

חֲתִירָה* (rowing, pulling, paddling, sculling): פעולת הנעת המשוטים בסירה או בספינת משוטים. השטת סירה או ספינת משוטים. = חֲתִירָה בִּמְשׁוֹטִים. >> חָתַר, פְּקֻדוֹת חֲתִירָה.
– באנגלית: rowing – חתירה במשוט "רגיל", אדם אחד למשוט; paddling – חתירה במשוט אינדיאני, כמו בקָנוּ; sculling – חתירה בשני משוטים בעת ובעונה אחת וגם חתירה במשוט ירכתיים.

– חֲתִירָה בְּשׁוֹטְטוֹת* [מיושן] (sculling): פעולת החתירה של חותר האוחז בשני משוטים בו זמנית.

חָתַר (to row, to pull an oar, to paddle, to scull, to sweep): טבל והניע משוט בתוך המים כדי להסיע את הסירה. = הִכָּה בַּמְּשׁוֹטִים [מליצי], הֵנִיף אֶת מְשׁוֹטוֹ [מליצי], גָּרַף בַּמָּשׁוֹט [מיושן]. >> הִכְּתָה בְּגַלְגַּלֵּי הַמְּשׁוֹטִים.
באנגלית: to row – חתר במשוט "רגיל", אדם אחד למשוט; to pull an oar – ישב בסירה כשפניו לירכתיים ומשך במשוט אחד או בשני משוטים; to paddle – חתר במשוט אינדיאני; to scull – חתר בהדיפה בשני משוטים בעת ובעונה אחת; to sweep, חתר במשוט ההגה או במשוט ירכתיים; to pull about in a boat – שוטט סביב בסירת משוטים.

– חָתַר לְאָחוֹר (to backwater): משך במשוט בכיוון הפוך, כדי להסיע את הסירה לאחור.


עדכון אחרון: 13 באפריל 2025. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ז

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

זְאֵב יָם (sea-dog, seadog): כינוי ליורד־ים עז־נפש ורב־עלילות.

זְבוֹרָאי (ballast heaver): בימים עברו, פועל הטוען זבורית חצץ או חול באוניות. בלטינית קלאסית: saburrarius. >> זְבוֹרִית. [איור]

זְבוֹרִית* (ballast): תוספת משקל של חול, אבנים, חצץ, מטילי ברזל או מטילי עופרת המונחת על תחתית כלי שיט, כדי לייצבו או כדי לשנות את השופע והשוקע שלו. >> נֵטֶל (מֵי נֵטֶל).

– זְבוֹרִית שֶׁל בַּרְזֶל (kentledge): גושי ברזל מוארכים, מעוצבים במיוחד, המונחים לאורך השדרון משני צדדיו. = מְטִילֵי זְבוֹרִית, עֵקֶל [בלשון חז"ל].

זִבֵּר*, זיבר [מיושן] (to ballast) >> טָעַן זְבוֹרִית.

זִגְזֵג, זיגזג [לשון דיבור] (to tack, to go about): ייאמר על ספינת מפרשים המחליפה מפנים לסירוגין בעת שיט במעלה הרוח, ועל כן נעה בתנועות זיגזג. = גִּלְסֵס [לשון דיבור], פָּקַם. >> שָט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

זֶה בְּצַד זֶה (abreast): צד אל צד, אחד במקביל לשני, דופן מול דופן. >> שׁוּרַת חָזִית, מוּל הָרָחְבִּית.

זוֹדְיָאק (Zodiac): [סלנג מיושן] כינוי לסירת גומי מתנפחת. על שם החברה הצרפתית Zodiac המייצרת סירות מסוג זה. = סִירַת גּוּמִי.

זוֹטוֹ שֶׁל יָם: [לשון חז"ל] (א) קרקעית הים הנחשפת עם נסיגת הגלים; (ב) דברים שהשליך הים אל החוף; (ג) שפל, גאות, גאות ושפל. >> כְּרִית.

זוֹעֵף*, ים זועף (very high): דרגה 8 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 9.00–14.00 מ'. >> סֻלַּם דּוֹגְלַס, סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.

זְחִיָּה*, זחייה (sway): תנועת המעתק לצדדים, הלוך וחזור, של אונייה בים. ההיפך מהתחבטות. [איור]

זְחִיל* (limber hole): חור מַעֲבָר בחיזוקי הרוחב של תחתית ספינה (או של מכל), המאפשר למי השיפוליים לזרום עד תומם אל עוקת המשאבה. >> מַזְחִילָה. [איור]

זִפֵּף, זיפף (to pay): [חז"ל] מרח זפת לאטימה; אטם באמצעות זפת או עטרן.

זֶפֶת* (pitch): חומר שחור ודביק ששימש באוניות ובסירות עץ לאטימת סדקי לוחות הגוף לאחר שמולאו בנעורת, ולהגנה על לוחות הגוף שמתחת למים מפני תולעי אניות וצמדה. הזפת בתקופת המפרשים הייתה תערובת של עטרן (tar) וטרפנטין גולמי (crude turpentine). את הזפת חיממו בסיר (tar pot) כדי שתהפוך לנוזלית ומרחו בעזרת סחבת חוטים (mop) מחוברת לקצה מקל. >> עִטְרָן, נְעֹרֶת, סֶדֶק, כֹּפֶר.

מָרַח זֶפֶת עַל סִדְקֵי הַלּוּחוֹת (to pay a seam): בספינות עץ – אטם בזפת את הרווחים הדקים בין לוחות הגוף. >> זִפֵּף.

זְקוּפָה*, הָאֳנִיָּה זְקוּפָה*, האונייה זקופה (the ship is upright) >> יִשֵּׁר אֶת הָאֳנִיָּה.

זָקָן [לשון דיבור] (fouling) >> צִמְדָּה.

זָקַף* (to peak, to trip): הגביה גף, סקריה או דֵּרִיק באלכסון לתורן. >> מַזְקֵף.

זָקַף מָשׁוֹט (to peak the oar): העמיד משוט בניצב לרצפת הסירה, כשלהבו מתנוסס באוויר. >> פְּקֻדוֹת חֲתִירָה (דַּגֵּל־שׁוֹט).

זָקֵף* (bollard, bitt), זְקֵפִים (זוג זקפים – bitts, mooring bitts) : עמוד קצר וחסון על סיפונה של אונייה וגם על מזח או רציף, המשמש לקשירת חבלי הרתיקה והעגינה של כלי השיט. = זְקֵפֵי רְתִיקָה (זוג), פִּיתָּה [ברציף, לשון דיבור]. [איור]

– זָקֵף חֶבֶל הַחַכָּה, זָקֵף הַחַכָּה (loggerhead): זקף חסון בירכתי סירת לווייתנים, מחובר לשדרית, סביבו כרכו את חבל חכת הלווייתן. >> חֶבֶל הַחַכָּה. [איור]

– זְקֵפֵי כַּנֶנֶת הָעֹגֶן, זקפי כננת העוגן (windlass bitts, carrick bitts): באוניות מפרשים מסחריות מעץ – זוג עמודי עץ חסונים שנשאו את כננת העוגן הידנית. [איור]

– זְקֵפֵי סִפּוּן הַקָּדְמָה, זקפי סיפון הקדמה (forebitts, fore bitts): זוג זקפים ליד כננת העוגן בחרטום. = זְקֵפֵי הַחַרְטוֹם.

– זְקֵפֵי עֲגִינָהזְקֵפֵי הָעֲגָנִים, זקפי העוגנים (riding bitts): באוניות מפרשים מלחמתיות – זוג עמודי עץ נמוכים וחסונים בחלק הקדמי של סיפון התותחים התחתון, מלפנים לתורן הקדמי ומול חורי חבל העוגן, אליהם נקשרו חבלי העוגנים כשהאונייה עמדה על עוגן. מ-1820 לערך, אז החלו להשתמש בשרשרות עוגנים מברזל, ציפו את הזקפים בחיפוי ברזל. [איור]

– זְקֵפֵי רְתִיקָה (mooring bitts): זקפים על הסיפון לקשירת חבלי רתיקה. [איור]

זֵר הַרֹאשׁ* (head rope): חבל התפור לשפה העליונה של מפרש רוחבי כדי לחזקו. >> חֶבֶל שׁוּלַיִם. [איור]

זֵר הַשָּׂפָה* (leech rope): חבל התפור לשוליים הצדדים של מפרש רוחבי כדי לחזקו. >> חֶבֶל שׁוּלַיִם. [איור]

זֵר הַתַּחְתִּית* (foot-rope, footrope): חבל התפור לשפה התחתונה של מפרש רוחבי כדי לחזקו. >> חֶבֶל שׁוּלַיִם. [איור]

זְרוֹע אֲוִיר שֶׁל הַצִּי, זרוע אוויר של הצי (Fleet Air Arm): אחד מחמשת ה"אגפים" העיקריים של הצי המלכותי הבריטי, האחראי להפעלת כלי הטיס של הצי.

זְרוֹעַ הַמָשׁוֹט (loom): חלק המשוט שבין הצוואר לידית (מן המלגז פנימה). >> יָדִית הַמָּשׁוֹט.

זְרוֹעַ הַמִּפְרָשׂ [של מפרש זרוע] (yard): הכלונס אליו מחוברת השפה העליונה של מפרש אורכי מרובע. (הכלונס של מפרש רוחבי או לטיני נקרא "סְקַרְיָה".) >> מִפְרָשׂ זְרוֹעַ, לָאגֶר.

זְרוֹעַ הַסְּקַרְיָה* (yard arm, yardarm): כל אחד משני קצות הסקריה באוניית מפרשים בעלת מעטה רוחבי. אמצע הסקריה נקרא "צוואר", כל אחד מקצותיה – "זרוע", והחלק שבין הצוואר והזרוע – "כתף".

– זְרוֹעַ הַסְּקַרְיָה הָרָאשִׁית (main yardarm): זרוע הסקריה התחתית של התורן הראשי, שהייתה הגדולה והחזקה מכל הסקריות של אוניית מפרשים מלאת מעטה.

זְרוֹעַ הָעֹגֶן*, זרוע העוגן (arm): חלק העוגן דמוי זרוע, שבקצהו כף הננעצת בקרקעית. [איור]

זְרִיזָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ, האונייה זריזה בסיבובים מול הרוח (handy, quick in stays): ייאמר על אוניית מפרשים קלת־תנועה ותמרון, העוברת במהירות את גזרת הרוח הנגדית בעת סיבוב מול הרוח. >> סִיבוּב מוּל הָרוּחַ, עֲצֵלָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ.

זֶרֶם גֵּאוּת וָשֵׁפֶל (tidal current [US], tidal stream [GB]): תנועת מים אופקית הנוצרת כתוצאה מהעלייה ומהירידה של מפלס הים בגאות ובשפל. זרמי גאות ושפל נוצרים באוקיינוסים, ליד החופים, במפרצים ובשפכי נהרות. = זֶרֶם מוֹעֲדִי. >> זֶרֶם הַגֵּאוּת, זֶרֶם הַשֶׁפֶל, מוֹעֵד יָם.

– זֶרֶם גֵּאוּת וָשֵׁפֶל גְּלָאִי, זֶרֶם גְלָאִי (lee tide): בשיט מפרשים – זרם של גאות או שפל שכיוונו ככיוון הרוח, והוא נע אל עבר צדה הגלוי לרוח של האונייה. (כיוון הזרם הוא הכיוון שאליו הוא נע, בניגוד לכיוון הרוח, שהוא הכיוון שממנו היא באה.) >> צַד הַגְּלִי, טְרִידַת זֶרֶם.

– זֶרֶם גֵּאוּת וָשֵׁפֶל חֲסָאִי, זֶרֶם חֲסָאִי (tide under the lee): בשיט מפרשים – זרם של גאות או שפל המנוגד לכיוון הרוח, והוא נע אל צדה החסוי מרוח של האונייה. (כיוון הזרם הוא הכיוון שאליו הוא נע, בניגוד לכיוון הרוח, שהוא הכיוון שממנו היא באה.) >> צַד הַחֲסִי, טְרִידַת זֶרֶם.

זֶרֶם הַגֵּאוּת* (flood, flood current, flood stream [GB]): תנועת מים אופקית הנוצרת בזמן הגאות, אז פני המים עולים. כיוונו הפוך לזרם השפל.

זֶרֶם הַשֵּׁפֶל* (ebb, ebb current, ebb stream [GB]): תנועת מים אופקית הנוצרת בזמן השפל, אז המים נסוגים. כיוונו הפוך לזרם הגאות.

זֶרֶם מוֹעֲדִי* [מיושן] (tidal current [US], tidal stream [GB]) >> זֶרֶם גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

זֶרֶם עַרְבֹּלֶת*, זרם ערבולת, עַרְבֹּלֶת (eddy, eddy current): תנועה חצי־מעגלית של מים הנוצרת כתוצאה מהתנגשות זרם במכשול כלשהו, כמו עמודי מזחים; ערבולות יכולות להיווצר גם במפגש בין שני זרמים שכיוונם מנוגד.


עדכון אחרון: 25 בספטמבר 2025. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ה

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

הָאֳנִיָּה כֻּלָּהּ כְּבָר נִרְאֵית מֵעַל קַו הָאֹפֶק, האונייה כולה כבר נראית מעל קו האופק (hull up, the ship is hull up) >> גּוּף הָאֳנִיָּה כְּבָר נִרְאֵָה מֵעַל קַו הָאֹפֶק.

הָאֳנִיָּה מִתְמַלֵּאת מַיִם (the ship is making water): ייאמר על אונייה שמים חודרים לתוכה דרך פירצה בתחתית או דרך סדקי לוחות דולפים (בגוף עשוי עץ) והיא בסכנת טביעה. >> סִדְקֵי הַלּוּחוֹת.

הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת, האונייה נוסעת; הָאֳנִיָּה בִּנְסִיעָה*, האונייה בנסיעה (the ship is underway): ייאמר על אונייה שזה עתה התחילה לנוע והיא עושה דרכה במים. >> כְּלִי שַׁיִט בַּדֶּרֶךְ.

– הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת אֲחוֹרָה, האונייה נוסעת אחורה (the ship is making sternway): האונייה שטה לאחור, מן הירכתיים והלאה (הדבר נכון גם לאוניית מפרשים). = הָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת אֲחוֹרָה*, הָאֳנִיָּה מְהַלֶּכֶת אָחוֹרָה* [מיושן]. >> נְסִיעָה אֲחוֹרָה.

– הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת קָדִימָה, האונייה נוסעת קדימה (the ship is making headway): האונייה שטה לפנים, מן החרטום והלאה. = הָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת קָדִימָה*, הָאֳנִיָּה מְהַלֶּכֶת קָדִימָה* [מיושן]. >> נְסִיעָה קָדִימָה.

הֶאֱרִיךְ חֶבֶל, הֶאֱרִיךְ שַׁרְשֶׁרֶת (to pay out, to veer out): הגדיל את אורכו הפעיל של חבל; למשל, הגדיל את אורך חבל או שרשרת העוגן אשר במים, או הגדיל את אורכו של חבל רתיקה לרציף. >> שִׁחְרֵר חֶבֶל, שִׁחְרֵר עוֹד חֶבֶל, קִצֵּר חֶבֶל, רִפָּה הַרְבֵּה.

הַגַּאי (helmsman; בסירת משוטים תחרותית: coxwain): איש צוות האוחז בגלגל ההגה או במשוט ההגה בספינה או בסירה. = תּוֹפֵשׂ הֶגֶה [מיושן, מליצי], אִישׁ הַהֶגֶה [מיושן], תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט (משוט ההגה) [מקרא], מַחְזִיק הֶגֶה. >> רַב מַלָּח, מְפַקֵּד סִירָה.

הַגַּאי [בסירת לווייתנים] (boatsteerer): מטיל הצלצל (harpooner) בסירת לווייתנים, שגם אחז במשוט ההגה. = צְלָצָלָן.

הִגְדִּיל תִּפְרֹשֶׂת, הגדיל תפרושת (to make sail, to crowd sail): הגדיל את השטח האפקטיבי של מפרשי הספינה על ידי התרת כל פתילי הצמצום או הנפת מפרשים נוספים, כדי להגביר את מהירותה. = הוֹסִיף מִפְרָשִׂים. >> הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת, מִעֵט מִפְרָשִׂים.

הִגָּה, היגה את האונייה, היגה את הסירה (to steer) >> נִהֵג אֶת הָאֳנִיָּה.

הֶגֶה* (helm): המנגנון באמצעותו מסובבים את לוח ההגה ימינה או שמאלה ומכוונים את דרכו של כלי שיט. וגם קיצור רווח של "גלגל ההגה". >> לוּחַ הַהֶגֶה, יָדִית הַהֶגֶה, גַּלְגַּל הַהֶגֶה, פְּקֻדּוֹת לַהֶגֶה, מְשׁוֹט הֶגֶה.

הֶגֶה בְּמוֹרַד הָרוּחַ; הָאֳנִיָּה שָׁטָה עִם הֶגֶה בְּמוֹרַד הָרוּחַ, האונייה שטה עם הגה במורד הרוח (lee helm, the ship is carrying lee helm): מצבה של אונייה או ספינת מפרשים אשר חרטומה "נמשך" אל מורד הרוח, לעבר מבוא הרוח, ועל כן היא סוטה מן הקורס הרצוי. הסטייה נגרמת על ידי חוסר איזון של מערכת המפרשים או בשל חלוקה לא נכונה של המשקל (הספינה שפועת ירכתיים). כדי לתקן את ה"משיכה" יש להחזיק את ההגה קצת במורד הרוח ועל ידי כך לקרב אותה לרוח. ממשיכים להחזיק בכוח את ההגה במצב זה כל עוד הדבר נחוץ. מצב הפוך קורה כשהספינה נמשכת למעלה הרוח. = נְטִיָּה לְהִתְרַחֵק מֵהָרוּחַ, נְטִיָּה לְרַחֵק [מיושן]. >> נִמְשָׁךְ לְמוֹרַד הָרוּחַ (הָאֳנִיָּה נִמְשֶׁכֶת לְמוֹרָד הָרוּחַ); על מקור הביטוי ראו: הֶגֶה בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

הֶגֶה בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ; הָאֳנִיָּה שָׁטָה עִם הֶגֶה בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, האונייה שטה עם הגה במעלה הרוח (weather helm, the ship is carrying weather helm): מצבה של אונייה או ספינת מפרשים אשר חרטומה "נמשך" אל מעלה הרוח, לעבר מוצא הרוח, ועל כן היא סוטה מן הקורס הרצוי. הסטייה נגרמת על ידי חוסר איזון של מערכת המפרשים או בשל חלוקה לא נכונה של המשקל (הספינה שפועת חרטום). כדי לתקן את ה"משיכה" יש להחזיק את ההגה קצת במעלה הרוח ועל ידי כך לרחק אותה קצת מהרוח. ממשיכים להחזיק את ההגה במצב זה כל עוד הדבר נחוץ. מצב הפוך קורה כשהספינה נמשכת למורד הרוח. = הֶגֶה לָגָּלוּי. >> נִמְשָׁך לְמַעֲלֵה הָרוּחַ (הָאֳנִיָּה נִמְשֶׁכֶת לְמַעֲלֵה הָרוּחַ), הֶגֶה בְּמוֹרַד הָרוּחַ, רִפָּה אֶת הַהֶגֶה.

– מקור הביטוי weather helm ("ידית ההגה במעלה הרוח") בתקופת המפרשים, אז ניתנו הפקודות להגאי תוך התייחסות לידית ההגה (helm, tiller) ולא ללוח ההגה (rudder) כנהוג בימינו. תיקון הסטייה למעלה הרוח נעשה על ידי הפניית ידית ההגה או סיבוב גלגל ההגה למעלה הרוח (a-weather), פעולה הגורמת לחרטום הספינה לפנות לכיוון הנגדי – למורד הרוח. מצב הפוך קורה כשהספינה נמשכת למורד הרוח (a-lee), אז מַפנים את ידית ההגה או מסובבים את גלגל ההגה למורד הרוח (lee helm). >> פְּקֻדּוֹת לַהֶגֶה.

הֶגֶה כִּוּוּן, הגה כיוון (rudder): בצוללת – לוח ההגה מאחורי המדחף, להיגוי הצוללת ימינה-שמאלה. >> לוּחַ הַהֶגֶה, הֶגֶה עֹמֶק.

הֶגֶה לָגָּלוּי* (weather helm) >> הֶגֶה בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

הֶגֶה מְאֻזָּן, הגה מאוזן (balanced rudder): לוח הגה שכ-30% משטחו נמצאים מלפנים לציר לוח ההגה. צורת מבנה זו מקטינה את המומנט הדרוש לסיבוב ההגה ימינה או שמאלה.

הֶגֶה עֹמֶק, הֲגָאֵי עומק [בצוללת] (dive plane, diving plane): לוח אופקי מתכוונן, המקבילה של הגה גובה במטוס. באמצעות הגאי העומק מטים את חרטום הצוללת מעלה או מטה ושולטים על זווית הצלילה והעלייה אל פני המים. על פי רוב ישנם שני זוגות הגאים, אחד בחרטום ואחד בירכתיים, או אחד על הסנפיר (הביתן) ואחד בירכתיים. >> הֶגֶה כִּוּוּן.

הִגִיעַ לְ־, האונייה הגיעה ל־ (to fetch): ייאמר על אוניית מפרשים; לדוגמה: הגיעה אל המעגן, תגיע אל המגדלור וכדומה.

הִגִיעַ לְיַּבָּשָׁה, הִגִיעַ לְחוֹף (to make the land, to make a landfall): ייאמר על אוניית מפרשים או השטים בה ברגע התגלות היבשה, לאחר זמן רב שלא נראתה לעין, לרוב בסיומו של מסע ארוך. >> הִתְקָרֵב לַיַּבָּשָׁה.

– to make a good landfall ביטוי מתקופת המפרשים שפירושו להגיע לנקודה ביבשה שאליה תכננת להגיע ואליה ניווטת את האונייה. הגיע למחוז חפצו.

הַגָּעָה לְיַבָּשָׁה, הַגָּעָה לְחוֹף (landfall) >> הִגִיעַ לְיָבָּשָׁה.

הִדְבִּיק [אונייה אחרת] (to overtake, to overhaul): הִשִּׂיג או הִשִּׂיג וְעָבַר כלי שיט אחר. = הִשִּׂיג וְעָבַר.

הֲדוֹם (stretcher): לוח עץ בתחתית סירת משוטים עליו משעין החותר את כפות רגליו בשעת החתירה. = סַף הַשַּׁיָּטִים* [מיושן]. [איור]

הֶדְחֵק* (displacement, displacement tonnage): משקל נפח המים שדוחקת אונייה הצפה במים, השווה למשקל האונייה וכל אשר בה. נפח הנוזל הנדחק שווה לנפח אותו חלק של גוף האונייה השקוע במים. גודלן של אוניות מלחמה נקבע על פי ההדחק, ואילו גודלן של אוניות סוחר נקבע על פי התפוסה. = דְּחִי [מיושן]. >> תְּפוּסָה, מַעֲמָס.

הֶדְחֵק בְּטָעוּן* (loaded displacement): משקל האונייה בטונות כשהיא טעונה במלואה עד מידת הבולט המינימלי המותר לה, כלומר עד קו הטעינה הקיצי. >> מַעֲמָס.

הֶדְחֵק בְּרֵיק* (light displacement, light weight): משקל האונייה בטונות כשהיא ריקה ממטען, אספקה, דלק ומים. במילים אחרות, המשקל הכולל של גוף האונייה, מכונותיה והציוד הקבוע שבה. >> מַעֲמָס.

הָדַף [סירה] (to shove off; to fend off): א) הרחיק סירה מרציף או מדופן כלי שיט אחר בעזרת כַּדוֹם כדי לצאת לדרך; ב) מנע מהסירה להתחכך בדופן סירה אחרת, ברציף וכדומה בעזרת כַּדוֹם או פֶנְדֶר.

הִדֵּק בִּפְסִיסִים*, הידק בפסיסים [מיושן] (to batten down) >> אָטַם אֶת הַכַּוָּה.

הוּטַל לָחוֹף, הוּטַל לַיַּבָּשָׁה (cast ashore, cast away, stranded; driven ashore): א) ייאמר על אדם שאונייתו טבעה, הגלים השליכוהו לחוף וחייו ניצלו. = הוּקָא לַחוֹף, הוּקָא לַיַּבָּשָׁה [מליצי]. ב) ייאמר על אונייה ללא שליטה שהגלים השליכו אותה לחוף או ליבשה ונטרפה. >> אֳנִיָּה שֶׁהוּטְלָה לַחוֹף.

הוֹלִיךְ אֶת הָאֳנִיָּה, הוליך את האונייה (to conn a ship) >> הִנְחָה אֶת הָאֳנִיָּה.

הוֹלְקָה (holk, hulk): ספינת מפרשים ימי־ביניימית מן הים הצפוני ששימשה למסחר ולתובלה. קדמה לקאראק ולקרוולה.

הוֹסִיף מִפְרָשִׂים (to make sail, to crowd sail) >> הִגְדִיל תִּפְרֹשֶׂת.

הוּצָא מִשֵּׁרוּת פָּעִיל, האונייה הוצאה משירות פעיל (laid up, laid up in ordinary; decommissioned): נאמר על כלי שיט, עפ"ר כלי שיט מלחמתי: א) הושבת זמנית מטעמי חיסכון והושם בעתוּדה (reserve, ordinary); = הִשְבִּית אֳנִיָּה. >> הוּשַׂם בְּעֲתוּדָה. ב) נמחק לצמיתות ממצבת כלי השיט המבצעיים בשל התיישנות או אי התאמה לצורכי הצי, והוצא למכירה או לגריטה.

הוֹצָאָה מִשֵּׁרוּת פָּעִיל, הוצאה משירות פעיל (decommissioning). = הַשְׁבָּתַת אֳנִיָּה. >> הוּצָא מִשֵּׁרוּת פָּעִיל.

הוֹצִיא [חבל] (to run out) >> הוֹצִיא חֶבֶל נְגִידָה, הוֹצִיא חֶבֶל רְתִיקָה.

הוֹצִיא [בחבל] (to haul out, to heave out): משך בחבל והרחיק.

הוֹצִיא אֳנִיָּה מִמִבְדוֹק, הוציא אונייה ממבדוק (to float out): מילא מבדוק יבש במים או שיקע מבדוק צף והוציא את האונייה מתוכו כשהיא צפה במים. >> הֲצָפָה.

הוֹצִיא אֶת הָרוּחַ מִן הַמִּפְרָשׂ* (to spill): רוקן את הרוח הממלאת את כרס המפרש על מנת שאפשר יהיה לצמצם או לגלול אותו. במפרשים רוחביים הדבר נעשה על ידי סיבוב הסקריה בעזרת המושכות כך שהרוח תכה על שפת המפרש ותגרום לו להתנפנף.

הוֹצִיא אֶת הַתּוֹתָח (to run out the gun): באוניות מפרשים מלחמתיות – הסיע את עגלת תותח נטען־לוע אל הדופן והוציא את לועו מבעד לאשנב הירי. את העגלה משכו החוצה באמצעות גלגלות חבלים, אחת מכל צד, ולאחר שרתמו את התותח הטעוּן למקומו, כיוונו למטרה וירו. >> גַּלְגֶּלֶת צַד.

הוֹצִיא חֶבֶל נְגִידָה, הוֹצִיא חֶבֶל רְתִיקָה (to run out a warp): בתקופת המפרשים – סחב קצה עבות החוצה מן האונייה בסירה, וקשר אותו מרחק מה הלאה כדי להסיע את האונייה למקום זה, או כדי לשמור אותה במקומה כאשר הרימו את העוגנים.

הוּקָא לַחוֹף, הוּקָא לַיַּבָּשָׁה [מליצי] (stranded, cast ashore) >> הוּטַל לַחוֹף.

הוֹרִיד* [בחבל] (to haul down, to heave down, to lower): שחרר חבל והוריד. >> מָשַׁךְ.

הוֹרִיד [בחבל מהאונייה] (to hoist out): הוריד מהאונייה מטען או סירה באמצעות גלגלת או מנוף. >> הֵרִים [לאונייה].

הוֹרִיד דֶּגֶל* (to haul down a flag, to lower a flag): משך למטה דגל מראש התורן עד הסיפון כדי לנתקו מהמעלן ולקפלו.

הוֹרִיד דֶּגֶל לְאוֹת כְּנִיעָה (to strike, to strike the colors): הוריד את הדגל הימי הלאומי מראש התורן במהלך קרב לאות כניעה.

הוֹרִיד דֶּגֶל לַחֲצִי הַתֹּרֶן, הוריד דגל לחצי התורן (to dip the flag): משך והוריד באיטיות דגל מראש התורן עד חצי גובהו לאות אבל.

הוֹרִיד לַיַּבָּשָׁה, הוֹרִיד לָחוֹף (to land): קירב סירה לחוף והוריד ממנה אנשים או ציוד. = הִנְחִית. >> יָרַד לַיַּבָּשָׁה.

הוֹרִיד מְהִירוּת, הוריד את מהירות האונייה (to ease the ship): האט את מהירות האונייה בים סוער כדי להקטין את עוצמת ההתחבטות של החרטום בגל מתקרב.

הוֹרִיד מִפְרָשׂ (to take down, to lower, to haul down a sail): משך מטה את המפרש ממרומי התורן אל הסיפון כדי לנתקו ולקפלו. >> הִרְכִּין מִפְרָשׂ.

– הוֹרִיד מִפְרָשׂ בְּחִפָּזוֹן, הוריד מפרש בחיפזון (to douse sail): הוריד מפרש במהירות, למשל כדי להתגונן מפני מכת רוח.

הוֹרִיד סִבּוּבֵי מָנוֹעַ, הוריד סיבובי מנוע (to ease the engine): [לשון דיבור] הקטין את מהירות הסיבוב של המנוע.

הוֹרִיד סְקַרְיָה (to strike a yard): באוניות מפרשים – הוריד סקריה ממרומי התורן לסיפון.

הוֹרִיד תֹּרֶן עִלִּי, הוריד תורן עילי (to strike a topmast): באוניית מפרשים – ניתק תורן עילי או עלעילי והורידו לסיפון. >> הִרְכִּין וְרִתֵּק תֹּרֶן עִלִּי.

הוּרִיקָן*, רוּחַ הוּרִיקָן (hurricane): רוח שחוזקה 12 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה מעל 64 קשרים. במאה ה־19, בתקופת המפרשים: מעל 65 קשרים.

הוּשַׂם בְּעֲתוּדָה, האונייה הושמה בעתודה (to put into reserve, laid up, laid up in ordinary): ייאמר על אונייה שהוצאה משירות פעיל והושבתה, אך עדיין רשומה במצבת הצי. >> הוּצָא מִשֵׁרוּת פָּעִיל.

הֶחְזִיק הֶגֶה [לשון דיבור] (to hold the helm, to steer) >> נִהֵג, נָהַג, הִגָּה, אָחַז בַּהֶגֶה.

הֵחִיף (to beach) >> הֶעֱלָה לַחוֹף, הֶעֱלָה אֶל הָחוֹף, הֶחָפָה.

הֵחֵל לָנוּעַ, האונייה החלה לנוע (to gather way): ייאמר לרוב על אוניית מפרשים הרותמת את הרוח למפרשיה ומהירותה הולכת וגדלה. >> נֶעֱצָר (האונייה נעצרה).

– הֵחֵל לָנוּעַ קָדִימָה, האונייה החלה לנוע קדימה (to gather headway).

– הֵחֵל לָנוּעַ אֲחוֹרָה, האונייה החלה לנוע אחורה (to gather sternway).

הֶחְלִיק מָשׁוֹט* (to feather the oar): מצב 2 בחתירה בארבעה מספרים, אז החותר מסובב את להב המשוט למצב מאוזן, מקביל למים, כדי להקטין את התנגדותו באוויר להתקדמות הסירה. = שִׁטַּח אֶת הַמָּשׁוֹט. >> לַהֲבֵי מְשׁוֹטָה מִתְּכַּנְּסִים.

הַחֲלָקַת הַמַּדְחֵף, הַחְלָָקָה (propeller slip, slip): הפסד הדרך של מדחף (או של גלגל משוטות) בסיבוב אחד. במילים אחרות, ההפרש בין גודל הפסיעה התיאורטית של המדחף לבין המרחק שעושה כלי השיט בפועל. ההחלקה מבוטאת באחוזים של הפסיעה התאורטית. >> פְּסִיעַת הַמַּדְחֵף.

הֶחָפָה* (beaching): השטת אונייה למים רדודים והעלאתה על חוף חולי או בוצי, כדי להוריד ממנה אנשים ומטען (בשעת השפל), להצילה מטביעה או לגרוט אותה. >> הֵחִיף, הֶעֱלָה לָחוֹף, הִנְחִית בָּחוֹף, עָלָה עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה עַל הַחוֹף.

"הֶחָתוּל בַּעַל תִּשְׁעַת הַזְּנָבוֹת" (cat o'nine tail, cat) >> פַּרְגּוֹל בַּעַל תֵּשַׁע רְצוּעוֹת.

הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּה, היטה אונייה על צדה (to careen, to heave down the ship) >> הַטָּיַת אֳנִיָּה עַל צִדָּה.

הַטָּיָה עַל צַד (careening, heaving down) >> הַטָּיַת אֳנִיָּה עַל צִדָּה.

הֵטִיל אֲנַךְ עֹמֶק, הטיל אנך עומק (to cast the lead, to heave the lead) >> מָדַד עֹמֶק, אֲנַךְ עֹמֶק.

הֵטִיל חֶבֶל* (to cast or heave a rope) >> הִשְׁלִיךְ חֶבֶל.

הֵטִיל לוֹג (to cast the log, to heave the log) >> מָדַד מְהִירוּת לְפִי הַלּוֹג.

הֵטִיל לַיָּם* (to jettison): השליך לים את מטען האונייה כדי להצילה מטביעה. = הִשְׁלִיךְ לַיָּם, הֵקֵל אֶת הַסְפִינָה. >> הֲטָלָה לַיָּם.

הֵטִיל לַמַּיִם (to cast, to heave): למשל אנך עומק, לוג, עוגן.

הֵטִיל עֹגֶן*, הטיל עוגן (to cast anchor, to drop anchor, to let go the anchor, to come to anchor): הוריד עוגן אל קרקעית הים כדי לרתוק באמצעותו את הספינה למקומה. = הוֹרִיד עֹגֶן, זָרַק עֹגֶן, הִשְׁלִיךְ עֹגֶן. >> עָגַן.

הַטָּיַת אֳנִיָּה עַל צִדָּה, הטיית אונייה על צדה (careening, heaving down; Parliamentary heel): בתקופת המפרשים, בנמלים בהם לא היה מבדוק יבש, הרכנת אונייה על צידה האחד כדי לחשוף את צידה השני אל מחוץ למים – כולו או חלקו – לשם גירוד ה"זקן" או לתיקונים. במקומות ללא נמל העלו את האונייה על חוף מועדי בשעות השפל והיטו אותה לצד אחד עד בוא הגאות; למחרת היטו אותה לצד שני. הטייה על ידי העתקת משקל לצידה האחד של האונייה נקראה "Parliamentary heel". >> הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּה, רְצִיף הַטָּיָה עַל צַד. [איור]

הֲטָלָה לַיָּם* (jettison): השלכת מטען האונייה לים כדי להצילה מטביעה. = הֲקָלַת הַסְפִינָה. >> הֵטִיל לַיָּם.

הִטַּלְטֵל*, היטלטל (to roll): ייאמר על כלי שיט הנע לצדדים כמטוטלת סביב צירו האורכי. >> טִלְטוּל, הִתְנַדְנֵד, הִתְנַדְנֵד וְהִטַּלְטֵל בִּכְבֵדוּת. [איור]

הַיָּם הַפָּתוּחַ, הָאוֹקְיָנוּס, האוקיינוס (high seas, the open sea, blue water): א) מרחבי הים הרחוקים מן החוף, לב ים; ב) מרחבי ים שאינם תחת ריבונותה או שליטתה של מדינת חוף, ועל כן השיט בהם חופשי ופתוח לכל. >> לֵב יָם, בָּמֳתֵי יָם, צִי הַיָּם הַפָּתוּחַצִי אוֹקְיָאנִי.

הֵיְשִׁיר אֳנִיָּה*, הישיר אונייה (to steady a ship): התמיד להוליך את האונייה בכיוון (קוּרְס) שנמסר לו על פי פקודה, בקו ישר ומבלי לסטות ימינה או שמאלה. >> שָׁמַר קוּרְס.

הַיְשֵׁר לִמְבוֹא הָרוּחַ (dead to leeward): מול מבוא הרוח בדיוק, בקו ישר ולא באלכסון. >> מְבוֹא הָרוּחַ.

הַיְשֵׁר לְמוֹצָא הָרוּחַ (dead to windward): מול מוצא הרוח בדיוק, בקו ישר ולא באלכסון. >> מוֹצָא הָרוּחַ.

הַיְשֵׁר לְפָנִים, היישר לפנים; הַיְשֵׁר קָדִימָה, היישר קדימה; יָשָׁר קָדִימָה* (dead ahead): מול החרטום בקו ישר.

הִכָּה בַּמָּשׁוֹט, היכה במשוטים (to row, to pull): [מליצי] חָתַר במשוט או במשוטים. >> חָתַר, הֵנִיף מָשׁוֹט [מליצי].

הִכּוֹן!*, היכון! (!Stand by): עמוד הכן, הֱיֵה מוכן.

– הִכּוֹן לְצַמְצֵם מִפְרָשִׂים!, היכון לצמצם מפרשים! (!Stand by for reefing)

הִכּוֹן לְסִיבוּב!, היכון לסיבוב! (!Ready about!, Stand by to tack): הפקודה באוניית מפרשים לקראת סיבוב מול הרוח והחלפת כיוון ומפנה. >> סִיבוּב מוּל הָרוּחַ.

הִכּוֹן לִקְרָב!, היכון לקרב! (!Clear for action) >> הֵכִין אֶת הָאֳנִיָּה לִקְרָב, עֶמְדוֹת קְרָב!

– מוֹשְׁכוֹת קִדְמִיוֹת הִכּוֹן! (!Stand by the fore-braces)

– מְכוֹנוֹת הִכּוֹן!, מכונות היכון! (!Stand by, engines)

הֵכִין אֶת הָאֳנִיָּה לִקְרָב, הכין את האונייה לקרב (to clear for action): פקד על אנשי הצוות להגיע לעמדות הקרב שלהם ולעשות את כל ההכנות הדרושות לקראת התנגשות עם האויב. >> הִכּוֹן לִקְרָב!, עֶמְדוֹת קְרָב!

הֵכִין אֶת הַמְּכוֹנוֹת לִיצִיאָה לַיָּם (to raise steam, to steam up) >> הֶעֱלָה אֶת לַחַץ הַקִּיטוֹר בַּדּוּד.

הִכְנִיס אֳנִיָּה לְמִבְדוֹק, הכניס אונייה למבדוק (to dry-dock) >> מִבְדוֹק.

הִכְנִיס אֳנִיָּה לְמַעֲגָנָה, הכניס אונייה למעגנה (to dock) >> מַעֲגָנָה לְאֳנִיּוֹת.

הֻכְנַס לְשֵׁרוּת פָּעִיל, הוכנס לשירות פעיל (commissioned): הוכלל במצבת כלי השיט הכשירים מבחינה מבצעית; נוסף למערך הלוחם. >> הוּצָא מִשֵּׁרוּת פָּעִיל.

הַכְנָסָה לְשֵׁרוּת פָּעִיל, הכנסה לשירות פעיל (commissioning): הכרזה, לרוב בטקס חגיגי, על היות כלי שיט מלחמתי כשיר מבחינה מבצעית וצירופו למערך הלוחם.

הַכְנָסַת אֳנִיָּה לְמַעֲגָנָה (סְכוּרָה), הכנסת אונייה למעגנה (docking) >> מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

הִכְּתָה בְּגַלְגַּלֵּי הַמְּשׁוֹטִים (to paddle): [מליצי] ייאמר על ספינת קיטור המתקדמת באמצעות גלגל או גלגלי המשוטים שלה. >> גַּלְגַּל מְשׁוֹטִים.

הִלֵּךְ בִּנְתִיב שַׁיִּט, הילך בנתיב שיט, האונייה מהלכת בנתיב שיט (to follow a traffic lane) >> נְתִיב שַׁיִּט.

הָלַךְ וְהִתְרַדֵּד (to shoal): ייאמר על תעלה, נהר או ים שעומקם הולך ופוחת. >> רְדֵדָה.

הִמְטִיר אֵשׁ אָרְכִּית, המטיר אש אורכית (to rake): ירה מטח קלעים או פגזים לאורכה של אוניית האויב. בתקופת המפרשים, אז נמצאו תותחי האונייה לאורך הדפנות, לא יכלה האונייה המותקפת להשיב מלחמה ונותרה למעשה חסרת אונים. >> חֲצִיַּת T, שְׁבִירַת הַטוּר.

הַמַּיְמָה (overboard) >> לַיָּם.

הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, האונייה המשיכה לשוט באותו קורס (to hold her course, to keep her course): ייאמר על אונייה המתמידה לשוט באותו קורס כמקודם. >> שָׁט בְּקוּרְס, שִׁנָּה קוּרְס, שָׁמַר קוּרְס, שָׁט בְּמֵישָׁרִים.

הֶנְדִיקֶפּ (handicap): הפחתת זמן או מרחק, או תוספת ניקוד, הניתנות בתחרויות שיט מסוימות לסירות בעלות נתונים התחלתיים שונים, כדי להעניק לכל המשתתפים תנאי תחרות שווים וסיכויים שווים לניצחון.

הִנְחָה אֳנִיָּה*, הנחה אונייה (to con a ship): ניתב את האונייה, מסר פקודות להגאי ולחדר המכונות כיצד להוליך את האונייה. = הוֹלִיךְ אֶת הָאֳנִיָּה (מליצי). >> צְרִיחַ נִתּוּב, נַתָּב.

הִנְחִית בַּחוֹף (to land): קירב סירה או ספינה לחוף והוריד ממנה ליבשה אנשים או ציוד. לרוב בהקשר צבאי. = הוֹרִיד לַיַּבָּשָׁה. >> נַחֶתֶת, נֶחָת, נַחַת.

הַנָּחַת שִׁדְרִית (keel laying, laying down): תחילת בנייתה של אונייה חדשה, לרוב בטקס חגיגי, אז מניחים את קורת העץ או את לוח הפלדה הראשון של שדרית האונייה על גבי סדים במבדוק או במדרון הבנייה. = תְּחִילַת הַבְּנִיָּה.

הַנְחָתָה בַּחוֹף (landing) >> הִנְחִית בַּחוֹף.

הֵנִיף דֶּגֶל* (to hoist a flag): משך במעלן והעלה דגל אל מרומי התורן.

הֵנִיף מִפְרָשׂ* (to hoist, to hoist up, to trice, to trice up; to carry … sails): א) משך בחבל והעלה מפרש אורכי אל מרומי התורן. = הֶעֱלָה מִפְרָשׂ. >> פָּרַשׂ מִפְרָשׂ (רוחבי); ב) ייאמר על ספינת מפרשים – נשאה על תרניה מפרש או מפרשים מסוג מסוים (הניפה מפרשים לטיניים וכדומה).

הֵנִיף מָשׁוֹט (to pull an oar): [מליצי] חתר במשוט. = חָתַר, הִכָּה בַמָּשׁוֹט [מליצי].

הִנְמִיך (to depress) >> הַנְמָכָה.

הַנְמָכָה (depression): הורדת קצה הקנה של תותח בשעת כיוונו אל המטרה.

הֲנָעָה יְשִׁירָה (direct drive) >> מָנוֹעַ בַּהֲנָעָה יְשִׁירָה.

הֶנֵּף, הינף (hoist): קבוצה אחת או יותר של דגלי קוד המונפים על אותו מעלן ומהווים יחד מסר של מילה אחת או של משפט. [איור]

הֵסֵב*, הֵסֵב אֶת הָאֳנִיָּה*, הסב את האונייה (to haul the ship) >> שִׁנָּה אֹרַח, שִׁנָּה קוּרְס.

הֶסְגֵּר* [רפואי] (quarantine): איסור כניסה לנמל וירידה לחוף שמטילים שלטונות נמל על אונייה שאנשיה נגועים או חשודים כנגועים במחלה מידבקת מסוכנת, אשר הגיעה מנמל או ממדינה בהם פרצה מגיפה. = קָרַנְטִינָה. >> דֶּגֶל הֶסְגֵּר צָהוֹב.

הֶסְגֵּר יַמִּי (naval blockade, blockade): פעולה לוחמתית למניעת היציאה והכניסה של כלי שיט של כל המדינות, אויבות ונייטרליות כאחד, לנמלי הים והחופים של מדינת אויב, לרבות הנמלים והחופים שנכבשו על ידה או נתונים לשליטתה. = בְּלוֹקָדָה [מיושן]. >> פּוֹרֵץ הֶסְגֵּר.

הֵסִיר רְתוּקוֹת* (to cast off moorings) >> נִתֵּק חֲבָלִים.

הֵסִיר תֹּרֶן, הסיר תורן (to dismast): פירק והוריד תורן של אוניית מפרשים. >> הוֹרִיד תֹּרֶן, הִרְכִּין וְרִתֵּק תֹּרֶן עִלִּי, מוֹטֵט תֹּרֶן.

הֶסְכֵּם הַצָּלָה* (salvage agreement): מסמך או התחייבות בהם מוסכם ומובטח הפיצוי בתמורה לשרותי חילוץ מסכנה של כלי שיט או מטענו. >> הַצָּלָה, דְּמֵי הַצָּלָה.

הַסְפָּנָה* (docking) >> אַסְפָּנָה.

הֶסְפֵּק אִינְדִיקָטוֹרִי (indicated horse power, ihp): ההספק "ברוטו" שמפתח מנוע בוכנאי (קיטור או דיזל). נמדד תוך כדי פעולת המנוע בכל צילינדר בנפרד על ידי מכשיר הנקרא "אינדיקטור" ומכאן שמו. אינו מביא בחשבון הפסדים מכניים של המנוע (חיכוך בין החלקים הנעים והנעת אביזרי עזר).

הֶסְפֵּק בְּלִימָה* (break horse power): ההספק "נטו" שמפתח מנוע קיטור או דיזל ונמדד על ידי דינמומטר בצד מסירת הכוח של גל הארכובה. מן "brake dynamometer".

הֶסְפֵּק נוֹמִינָלִי*, הֶסְפֵּק נָקוּב* (nominal horse power, nhp): גודל פיסיקלי בו השתמשו במאה ה-19 כדי לבטא באופן כללי את עוצמתו של מנוע קיטור בוכנאי. הוא חושב על פי נתוני המנוע כשהוא פועל בלחץ תיאורטי קבוע של 7 ליברות ולא בלחץ האמיתי ששורר בצילינדר המנוע תוך כדי עבודתו. ההספק חושב לפי הנוסחה: 7 ליברות לאינץ' מרובע x שטח הבוכנה באינצ'ים מרובעים x מהירות הבוכנה הממוצעת ברגל לשנייה חלקי 33,000. היו שיטות נוספות לחישוב ההספק הנומינלי.

הֶסְפֵּק גַּל הַמַּדְחֵף (shaft horse power, shp): ההספק שמוסר המנוע למדחף ונמדד על ידי מד מומנט בקצה גל המדחף. הוא מביא בחשבון את ההפסדים הנוצרים במערכת גל המדחף (תיבת התמסורת להפחתת מהירות המדחף, מסב הדחף והמסבים הנושאים). >> תֵּבַת תִּמְסֹרֶת, מֵסַב דַּחַף, מֵסַב נוֹשֵׂא, מַעֲרֶכֶת גַּל הַמַּדְחֵף.

הָסֵר רְתוּקוֹת!* (!Let go moorings) >> נַתֵּק חֲבָלִים.

הִסְתַּבְסֵב* (to yaw): ייאמר על כלי שיט הנע מצד לצד סביב צירו האנכי; בסירות ובספינות מפרשים הדבר קורה כאשר שטים ברוח מלאה או בגלי ירכתיים, אז השפעתו של ההגה מעטה. >> סִבְסוּב.

הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן, הסתערות על הסיפונים (boarding): התקפה והשתלטות של כלי שיט אחד על כלי שיט אחר על ידי אנשי צוות חמושים, המטפסים ועולים אל סיפון אוניית היריב ומכריעים את אנשיה בכוח הנשק. = פְּשִׁיטָה עַל הַסִּפּוּן. >> צֶוֶת הִשְׁתַלְטוּת. [איור]

הִסְתַּעֵר עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה, הסתער על סיפון האונייה (to board) >> הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן.

הֶעְגִין (to anchor, to bring up, to bring to an anchor): הוריד עוגן לקרקעית הים ורתק באמצעותו את האונייה או הסירה למקומה. = עִגֵן.

הֶעֱלָה* [בחבל או בשרשרת] (to haul up, to heave up): משך והרים, למשל עוגן או רשת דיג. >> הֵרִים [מטען].

הֶעֱלָה [במענב חבל] (to sling up): קשר מענב חבל או מענב שרשרת סביב מטען או משא והעלה אותו בגלגלת או במנוף. >> מַעֲנָב.

הֶעֱלָה [תורן עילי או סקריה למרומי התורן] (to sway, to sway up): באוניות מפרשים – משך והעלה תורן עילי או סקריה באמצעות גלגלות וחבלים וקבע אותם למקומם במרומי התורן. >> הוֹרִיד [תורן עילי או סקריה].

הֶעֱלָה אֶת לַחַץ הַקִּיטוֹר בַּדּוּד (לקראת היציאה לים) (to raise steam, to steam up): חימום דוד קיטור ממצב קר עד לקבלת קיטור בלחץ העבודה נעשה בהדרגה ולמשך שעות אחדות, על מנת להקטין את המאמצים התרמיים על חלקיו. בנמל שובת הדוד הראשי מפעולה, ועל כן יש להקדים ולמסור לקצין המכונות את השעה המתוכננת ליציאה לים. בדוד ימי סקוטי התהליך אורך כ-24 שעות, ובדוד צינורות מים בסביבות 4–5 שעות. = הֵכִין אֶת הַמְּכוֹנוֹת לִיצִיאָה לַיָּם.

הֶעֱלָה בְּגַלְגֶּלֶת [פשוטה] (to whip, to whip up) >> גַּלְגֶּלֶת פְּשׁוּטָה.

הֶעֱלָה לָאֳנִיָּה, העלה לאונייה [במנוף, בגלגלת] (to hoist in): העלה לאונייה מטען או סירה באמצעות גלגלת או מנוף. >> הוֹרִיד [מהאונייה].

הֶעֱלָה לָאֳנִיָּה, העלה לאונייה (to ship): הכניס לאונייה אספקה, ציוד, מים, מטען וכדומה.

הֶעֱלָה לָאֳנִיָּה, העלה לאונייה [אדם או נוסע] (to embark [a person aboard ship])

הֶעֱלָה לַחוֹף, הֶעֱלָה אֶל הָחוֹף (to beach; to haul out, to ground): א) השיט אונייה למים רדודים והעמיד אותה על חוף חולי או בוצי כדי להוריד ממנה אנשים ומטען, להצילה מטביעה או לגרוט אותה. = הֵחִיף. ב) בתקופת המפרשים, העלה אונייה לחוף בשעות השפל כדי להטותה על צידה לצורכי תחזוקה ותיקונים. >> עָלָה עַל הַחוֹף, עָלָה עַל שִׂרְטוֹן, נָחָת בַּחוֹף (כלי שיט), הֶחָפָה. [איור]

הֶעֱלָה מִפְרָשׂ (to hoist a sail) >> הֵנִיף מִפְרָשׂ.

הֶעֱלָה עֹגֶן, העלה עוגן (to weigh anchor) >> הֵרִים עֹגֶן.

הֵעָנוּת לַהֶגֶה, היענות להגה (steerage way): מהירות שיט המספיקה לספינה כדי שתציית לתנועת לוח ההגה ותשנה את אורחה בהתאם. במהירות שיט נמוכה ההגה אינו יעיל; כך גם בים סוער, כאשר ההגה יוצא מן המים לרגעים אחדים. >> נִשְׁמַע לַהֶגֶה.

הֶעֱנִיב [מיושן] (to sling) >> עִנֵּב.

הֶעְפִּיל, האונייה העפילה [מיושן] (to sail close hauled): ייאמר על ספינת מפרשים השטה במעלה הרוח. >> שָׁט קָרוֹב לָרוּח, שָׁט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

הֶעֱתִיקָה אֶת מְקוֹם חֲנָיָתָהּ, האונייה העתיקה את מקום חנייתה (to haul off, to shift berth): האונייה עברה ממקום אחד למקום אחר בתוך הנמל, בדרך כלל לאורך הרציף. >> עִתּוּק.

הָפַךְ אֶת הַהֶגֶה (to shift the helm): סובב את גלגל ההגה לצד הנגדי, למשל מ"הגה במורד הרוח" ל"הגה במעלה הרוח". הדבר נדרש כשהאונייה עוצרת את הילוכה קדימה ומתחילה לנסוע לאחור.

– הֲפוֹךְ אֶת הַהֶגֶה! (!Shift the helm): הפקודה להגאי.

הַפְלָגָה (voyage; run; departure): א) מסע ארוך באונייה או בספינה, ובמיוחד מסע על פי לוח זמנים קבוע מראש, במהלכו פוקדת האונייה כמה נמלים. = מַסַּע הַיָּם [מליצי]. ב) נסיעת אונייה בין שני נמלים, ובמיוחד נסיעה סדירה לצורכי מסחר. ג) יציאת ספינה מן הנמל לדרכה. = יְצִיאָה לַיָּם. >> שַׁיִט, מַסָע, נְסִיעָה, קֶטַע הַדֶּרֶךְ.

הַפְלָגַת בְּכוֹרָה (maiden voyage): ההפלגה הראשונה של אונייה חדשה לאחר שהשלימה את הפלגות המבחן ונכנסה לשרות; וגם הפלגתה הראשונה של אונייה בשירותה של חברת ספנות או דיג. = הַפְלָגַת בְּתוּלִין.

הַפְלָגַת בְּתוּלִין (maiden voyage) >> הַפְלָגַת בְּכוֹרָה.

הַפְלָגַת הִבָּנוּת, הפלגת היבנות (shakedown cruise): הפלגה הנערכת לפני כניסת אוניית מלחמה חדשה לשירות פעיל, לאחר שצוותה התחלף, או אחרי שעברה שיפוץ או הצטיידות מחדש. מטרת הפלגות ההיבנות לאפשר לצוות להכיר את האונייה ולהתאמן בהפעלתה, וכן כדי לבדוק את מערכות האונייה וציודה. = אִמּוּנֵי הִבָּנוּת. >> הַפְלָגַת מִבְחָן. 

הַפְלָגַת מִבְחָן (sea trial): ההפלגה הראשונה של כלי שיט חדש או של כלי שיט שעבר שיפוצים נרחבים קודם מסירתו לבעלים, במהלכה בודקים בדקדקנות את תקינות גוף האנייה וכל המכלולים והמכונות אשר בה. = הַפְלָגַת נִסּוּי. >> הַפְלָגַת הִבָּנוּת.

הַפְלָגַת נִסּוּי, הפלגת ניסוי (sea trial) >> הַפְלָגַת מִבְחָן.

הַפְלָגַת נֹפֶשׁ, הפלגת נופש (cruise): הפלגה לנופש ולפנאי באוניית נוסעים מפוארת, הפוקדת אתרי תיירות פופולריים מעבר לים. = קְרוּז, שֵׁיט תַּעֲנוּגוֹת, שֵׁיט עִנּוּגִים. >> הַפְלָגַת סִיּוּר.

– הַפְלָגַת סִיוּר (cruise): של אוניית מלחמה. >> סִיוּר.

הִפְלִיג*, הִפְלִיג לְדַרְכּוֹ, האונייה הפליגה לדרכה (to set sail, to put to sea; to sail, to steam; to sail): א) ייאמר על כלי שיט היוצא מן הנמל לדרך ארוכה. ב) ייאמר על כלי שיט השט במים; ג) שָׁט בספינה, יצא לדרך ארוכה בספינה. >> יָצָא לַיָּם, פָּרַשׂ מִפְרָשׂ, שָׁט, הִלֵּךְ בִּסְפִינָה [חז"ל].

הִפְלִיג הֲלֹךְ וְחָזוֹר, הספינה מפליגה הלוך וחזור (to ply): ייאמר על ספינה המפליגה בצורה סדירה ממקום אחד למקום שני ובחזרה, בשני הכיוונים. = שָׁט הֲלֹךְ וָשׁוֹב.

הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הָרוּחַ*, הפנה את האונייה אל הרוח (to bring up to the wind) >> פָּנָה אֶל הָרוּחַ.

הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה מוּל הָרוּחַ*, הפנה את האונייה מול הרוח (to bring up to the wind) >> פָּנָה מוּל הָרוּחַ.

הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה מִן הָרוּחַ*, הפנה את האונייה מן הרוח (to bring down from the wind) >> פָּנָה מִן הָרוּחַ.

הִפְקִיר לְחַסְדֵי הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת (to set adrift, to cast adrift): נטש כלי שיט לגורלו בלב ים. = מָסַר לְחַסְדֵי הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת.

הִפְרִיד חֶבֶל לִנְעֹרֶת, הפריד חבל לנעורת (to pick oakum): סתר חבל ישן לגדילים והפריד את הגדילים לחוטים ואת החוטים לסיבים כדי להשתמש בהם לסתימת סדקי הלוחות באוניית עץ. >> נְעֹרֶת, נְעֹרֶת חֲַבָלִים.

הִפְרִישׁ (to set sail, to sail): [לשון חז"ל] הפליג לים, הרחיק באונייה מן החוף אל לב ים. >> הִפְלִיג.

הַצְדָּעָה (salute): מֶחווה לאות כבוד או לאות ברכה, גם בין אוניות. = בְּרָכָה. >> הִרְכִּין דֶּגֶל, הִרְכִּין מִפְרָשׂ עִלִּי, נוֹפֵף מִפְרָשׂ, מַטַּח כָּבוֹד.

הִצְטָרֵף לָאֳנִיָּה, הצטרף לאונייה (to sign on): ייאמר על ימאי המשכיר עצמו לעבודה באונייה מסחרית, וחותם על חוזה העסקה עם רב החובל או הבעלים. = עָלָה עַל אֳנִיָּה. >> חוֹזֵה שֵׁרוּת.

הֵצִיף (to float) >> הֲצָפָה.

הֵצִיף*, הֵצִיף בְּמַיִם (to flood): כיסה במים רבים, מילא מדור של כלי שיט במים.

הֵצִיף וְהִטְבִּיעַ, הציף במים והטביע את האונייה (to scuttle) >> הֲצָפָה וְהַטְבָּעָה.

הַצְלָב הַדְרוֹמִי (Southern Cross): קבוצה קטנה של ארבעה כוכבים, הנראית רק בשמי החצי הדרומי של כדור הארץ.

הַצָּלָה* (salvage, marine salvage) >> חִלּוּץ יַמִּי.

הִצְלִיב סְקַרְיָה (to cross a yard): באוניות ובספינות בעלות מעטה רוחבי, העלה בחבל סקריה למרומי התורן ואחר כך סובב אותה שתי וערב לתורן. >> אִזֵּן סְקַרְיָה, מִשֵּׁךְ סְקַרְיָה.

הַצָּלַת חַיִּים*, הַצָּלַת חַיִּים בַּיָּם (life saving, life saving at sea): הצלת חיי אנשי הצוות והנוסעים של כלי שיט שננטש עקב אסון.

הֲצָפָה* (floating; flooding): א) הבאת כלי שיט למצב בו הוא צף על המים. אם הוא על שרטון, על ידי הטלת מטען לים והפחתת משקלו; אם הוא במבדוק יבש, על ידי מילוי המבדוק במים, אם במבדוק צף – על ידי שיקוע המבדוק במים. ב) מילוי או התמלאות כלי שיט במים. >> הֵצִיף, הֵצִיף בְּמַיִם, הוֹצִיא אֳנִיָּה מִמִבְדוֹק.

הֲצָפָה וְהַטְבָּעָה, הצפה במים והטבעה [של כלי שיט] (scuttling): ניקוב התחתית של כלי שיט או פתיחת שסתום מיוחד לדבר בתחתיתו והצפת כלי השיט במים כדי שישקע ויטבע. זוהי פעולה מכוונת, כדי להיפטר מכלי שיט, למנוע את נפילתו בידי האויב, להטביעו כפעולת מלחמה, לעשותו מחסום תת־מימי למעבר אוניות או אתר צלילה וכדומה.

הַקַּבִּינָה הַגְּדוֹלָה (great cabin) >> תָּא רָאשִׁי.

הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת, הקטין תפרושת (to shorten sails) >> מִעֵט מִפְרָשִׂים.

הַקְטֵן אֶת תְּנוּעוֹת הַהֶגֶה! (!Steer small): פקודה להגאי באוניית מפרשים לשמור קורס על ידי סיבוב גלגל ההגה בתנועות קטנות ומתונות ימינה או שמאלה ולא בתנועות גדולות וחדות. >> שָׁמַר כִּוּוּן.

הִקִּיף אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ (to circumnavigate the globe): שט סביב כדור הארץ וחזר לנקודה ממנה יצא. >> שָׁט סָבִיב.

הֵקֵל אֶת הַסְפִינָה (to jettison) >> הֵטִיל לַיָּם.

הֲקָלַת הַסְפִינָה (jettison) >> הֲטָלָה לַיָּם.

הַרְחֵק מִקִרְבַת הַיַּבָּשָׁה (off soundings): בתקופת המפרשים – בריחוק מן החוף, במים שלא ניתן כבר למדוד את עומקם באמצעות חבל האנך. >> מְדִידַת עֹמֶק.

הֵרִים* [משא, מטען] (to hoist, to lift): הרים משא בגלגלת או במנוף.

הֵרִים עֹגֶן, הרים עוגן (to weigh anchor, to heave up the anchor, to up anchor): משך והעלה את העוגן מקרקעית הים אל האונייה. = הֶעֱלָה עֹגֶן. >> עֹגֶן הָרֵם!

הִרְכִּין דֶּגֶל* (to dip the flag): משך והוריד באיטיות דגל מראש התורן עד חצי התורן, ואחר כך שב והעלה אותו אט־אט לראש התורן לאות ברכה לאונייה חולפת.

הִרְכִּין וְרִתֵּק תֹּרֶן עִלִּי, הרכין וריתק תרנים עיליים (to house a topmast): בתקופת המפרשים – הרכין תורן עילי או עלעילי וכפת אותו אל התורן שמתחתיו לקראת בואה של סערה עזה. >> הוֹרִיד תֹּרֶן, הֵסִיר תֹּרֶן, תֹּרֶן עִלִּי, תֹּרֶן עַלְעִלִּי.

הִרְכִּין מִפְרָשׂ עִלִּי, הרכין מפרש עילי (to strike topsail): בתקופת המפרשים – משך והוריד מפרש עילי ומיד שב והעלה אותו לאות ברכה לאונייה חולפת. >> נוֹפֵף מִפְרָשׂ.

הַרֵם אֲרֻבָּה, הוֹרֵד מַדְחֵף! הרם ארובה, הורד מדחף! (Up funnel, Down screw): הפקודה בצי המלכותי הבריטי בשנים הראשונות של אוניות הקיטור המלחמתיות, באמצע המאה ה-19 לערך, כשהוחלט לגלול את המפרשים ולהמשיך עם מנוע בלבד. לקראת שיט במפרשים הרימו את המדחף הנתיק בשרשרת לתוך פיר בירכתיים, כדי להקטין את הגרר (התנגדות החיכוך) של המדחף במים, והשכיבו את הארובה על הסיפון. לקראת שיט במנוע אספו את המפרשים, כדי שלא יינזקו על ידי גזי השריפה הנפלטים מהארובה, הרימו את הארובה והורידו את המדחף לתוך המים. >> מַדְחֵף נָתִיק, מַדְחֵף מִתְרוֹמֵם, מִסְגֶרֶת בַּנְג'וֹ.

הִרְתִּיעַ מִפְרָשׂ* (to back a sail, to throw aback, to lay aback): באונייה בעלת מעטה רוחבי – סובב וכיוון את הסקריה כך שהרוח תנשב על צדו הקדמי של המפרש כדי להאט את מרוצת האונייה, לעצור אותה, או להסיג אותה לאחור. >> מִשֵׁךְ לְאָחוֹר, מָשׁוּךְ לְאָחוֹר, נֶהֱדַף לְאָחוֹר. [איור]

הִשְׁבִּית אֳנִיָּה, השבית אונייה (to lay up) >> הוּצָא מִשֵּׁרוּת פָּעִיל.

הִשְׁחִיל* (to reeve): העביר קצה חבל דרך גלגלת, עזקה, טבעת וכדומה.

הֲשָׁטַת אֳנִיּוֹת, השטת אוניות (ship handling): תמרון והולכת האונייה בכיוון הרצוי באמצעות המנועים או המפרשים ותנועות ההגה.

הִשִּׁיג וְעָבַר*, האונייה השיגה ועברה (to overtake, to overhaul) >> הִדְבִּיק.

הֵשִׁיט אֳנִיָּה, השיט אונייה (to handle a ship) >> הֲשָׁטַת אֳנִיּוֹת.

– הֵשִׁיט אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים (to sail a ship).

הִשִּׁיק* [אונייה] (to launch) >> הַשָּׁקָה.

הַשְׁכָּמָה! (Show a leg! [dated]): קריאת ההשכמה למלחים בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים, הפוקדת עליהם לקפוץ מהערסלים.

הִשְׁלִיךְ חֶבֶל (to cast a rope, to heave a rope or a line): מסר חבל בזריקה מן הסיפון לרציף, לסירה במים, לטובע וכו'. = הֵטִיל חֶבֶל. >> הֵטִיל לַמַּיִם, חֶבֶל זְרִיקָה.

הַשָּׁקָה* (launching): הורדת כלי שיט מן היבשה לים, ובמיוחד כלי שיט חדש שזה עתה נשלמה בנייתו.

הִתְגַּבְּרָה* [הרוּח] (to freshen) >> הִתְחַזְּקָה.

הִתְהַפֵּךְ*, האונייה התהפכה (to capsize): ייאמר על כלי שיט שנטה והתגלגל על צדו מבלי יכולת להתיישר. >> שָׁכַב עַל צִדּוֹ, נָטָה עַל צִדּוֹ בּמִדָּה מְסֻכֶּנֶת.

הִתְוָה קוּרְס, התווה קורס (to lay out a course, to shape a course): חישב וקבע את הכיוון או המסלול בו תפליג האונייה. >> קוּרְס, שָׁט בְּמֵיְשָׁרִים.

הִתְחַבְּטוּת* (pounding): תנועת המעתק קדימה־אחורה, הלוך וחזור, של אונייה בים. >> זְחִיָּה. [איור]

הִתְחַזְּקָה [הרוּח] (to freshen): ייאמר על רוח הנושבת בעוצמה גדולה יותר משקודם. = הִתְגַּבְּרָה. >> רוּחַ עֵרָה.

הִתְחִילָה לִדְלֹף, האונייה התחילה לדלוף (to spring a leak, to open seams): ייאמר על אוניית עץ (או סירת עץ) שמים חודרים לתוכה דרך הסדקים בין הלוחות, לרוב כתוצאה מן המאמצים הכבדים הפועלים על גוף האונייה בים סוער. >> סֶדֶק, הִתְמַלְּאָה מַיִם.

הִתְיָעֲצוּת מַלָחִים (forecastle council, fo'c's'le council): באוניות שודדי ים בתקופת המפרשים, התייעצות של המלחים ללא נוכחות הקפטן. >> רֹאשׁ הַמַלָּחִים, מְגוּרֵי חַרְטוֹם.

הִתִּיר* [קֶשֶׁר] (to unbend ,to cast off, to cast loose): פתח קשר וניתק חבל מאחיזתו.

הִתִּיר פְּתִיל צִמְצוּם (to shake a reef): שחרר את קישוריו של פתיל צמצום כדי להגדיל את השטח האפקטיבי של המפרש. = פָּטַר. >> פְּתִיל צִמְצוּם, הִגְדִיל תִּפְרֹשֶׂת.

הִתְמַלְּאָה מַיִם, האונייה התמלאה מים (to ship water): ייאמר על אונייה או סירה שמים מציפים או חודרים לתוכה.

הִתְמַלְּאָה מַיִם וְטָבְעָה, האונייה התמלאה מים וטבעה (to founder): ייאמר על אונייה או סירה שמים הציפו אותה או חדרו לתוכה והיא שקעה למצולות.

הִתְנַגְּשׁוּת יַמִּית מְזֻיֶּנֶת, התנגשות ימית מזוינת (naval encounter): היתקלוּת, להבדיל מקרב ימי סדור. >> קְרָב יַמִּי.

הִתְנַדְנֵד*, האונייה התנדנדה (to pitch): ייאמר על אונייה הנעה כנדנדה סביב צירה הרוחבי, כשחרטומה וירכתיה עולים ויורדים לסירוגין. >> נִדְנוּד, הִטַּלְטֵל, הִתְנַדְנֵד וְהִטַּלְטֵל בִּכְבֵדוּת. [איור]

הִתְנַדְנֵד וְהִטַּלְטֵל בִּכְבֵדוּת, האונייה התנדנדה והיטלטלה בכבדות (to labour): ייאמר על אונייה המיטלטלת ומתנדנדת בים סוער בתנועות איטיות וארוכות. >> טִלְטוּל, נִדְנוּד.

הִתְקִין [מערכת, מעטה] (to rig, to rig a gear): הרכיב או הכין לשימוש מכשיר, מערכת חלקים, פרטי ציוד, סירה, מעטה מפרשים וכדומה. = עָרַךְ [מיושן]. >> הִתְקִין חִבֵּל, מַעֲרֶכֶת.

הִתְקִין לְשַׁיִט, התקין אונייה לשיט (to fit out): צייד את גוף האונייה בכל החלקים והאבזרים הנוספים הדרושים לה, כגון תרנים ומפרשים, חיבל, עוגנים, מכונות סיפון וכדומה. (בתקופת המפרשים נהגו לפרק את התרנים העיליים והחיבל של אונייה שהושמה בעתודה ולאפסן את ציודה. כשהוחלט להחזירה לשירות פעיל, התקינו אותה מחדש לשיט. = כּוֹלֵל, לְכוֹלֵל [מיושן], הִתְקִין אֶת הָאֳנִיָּה לְהַפְלָגָה. >> כִּלּוּל, רְצִיף כִּלּוּל.

הִתְקִין אֶת הָאֳנִיָּה לְהַפְלָגָה, התקין את האונייה להפלגה (to fit out) >> הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַׁיִט.

הִתְקִין חִבֵּל, התקין חיבל (to rig) >> חִבְלֵל.

הִתְקִין תֹּרֶן*, התקין תורן (to mast): זָקַף תורן באונייה, קבע אותו למקומו באֶדֶן התורן וחיזק אותו בחבלים. [איור]

הִתְקִין תֹּרֶן דְּחָק, התקין תורן דחק (to rig a jury mast). >> תֹּרֶן דְּחָק.

הִתְקַמְּרוּת* (hogging): מצבה של אונייה שאמצעיתה נישאת על דַּבֶּשֶׁת גל וחרטומה וירכתיה שוקעים אל הַגֵּאָיוֹת שמשני צדדיו. >> הִתְקַעֲרוּת.

הַתְקָנָה לְשַׁיִט, הַתְקָנָה לְשֵׁרוּת, הַתְְקָנָה לְהַפְלָגָה (fitting out) >> הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַׁיִט.

הַתְקָנִת חִבֵּל, התקנת חיבל (rigging) >> חִבְלוּל.

הַתְקָנַת תְּרָנִים (masting) >> הִתְקִין תֹּרֶן.

הִתְקַעֲרוּת* (sagging): מצבה של אונייה שחרטומה וירכתיה נישאים על דַּבְּשׁוֹת שני גלים עוקבים ואמצעיתה שוקעת אל הַגַּיְא שבין שני הגלים. >> הִתְקַמְּרוּת.

הִתְקַשְּׁרוּת (mooring) >> רְתִיקָה.

הִתְרַדֵּד (to shoal): ייאמר על מים שעומקם הולך ופוחת. >> רְדֵדָה.

הִתְרוֹמֵם, האונייה התרוממה (to heave): ייאמר על אונייה שגל מרים אותה ואחר כך היא יורדת. >> הִתְרוֹמְמוּת.

הִתְרוֹמְמוּת (heaving): תנועת המעתק מעלה־מטה, הלוך וחזור, של אונייה בים. [איור]

הִתְרַחֵק מִ־, האונייה התרחקה מ־ (to bear off from): ייאמר על אונייה השומרת מרחק מאונייה אחרת, ממכשול לשיט וכדומה.

הִתְרַחֵק מֵהַיַּבָּשָׁה, האונייה התרחקה מהיבשה (to make an offing, to gain an offing, to keep an offing, to bear off from the land): ייאמר על אוניית מפרשים המתרחקת מן היבשה אל עומק הים, לרוב כדי להימנע מסכנות לשיט בקרבת החוף, אך עדיין בטווח ראייה ממנו. = פָּנָה מִן הַיַּבָּשָׁה, שָׁמַר מֶרְחַק מִן הַחוֹף. >> יָצָא לַמֶּרְחָב.


עדכון אחרון: 10 בדצמבר 2025. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ד

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

דֶּגֶל בַּחֲצִי הַתֹּרֶן*, דגל בחצי התורן (flag at the dip, flag at halfmast): מצבו של דגל לאומי או ימי־לאומי הנמצא בחצי גובהו של התורן לאות אבל.

דֶּגֶל בַּיִת* (house flag) >> דֶּגֶל חֶבְרָה.

דֶּגֶל הֶסְגֵּר רְפוּאִי (yellow jack): דגל קוד מלבני צהוב (דגל האות Q), אשר בימים עברו סימֵן כי האונייה המניפה אותו נגועה במחלה מידבקת או חשודה כנגועה, ועל כן מוטל עליה הסגר (quarantine) ואינה רשאית להיכנס לנמל. כיום לדגל משמעות הפוכה: "אונייתי אינה נגועה במחלות מידבקות ואני מבקש רשות להיכנס לנמל." = דֶּגֶל Q. >> דֶּגֶל קוֹד, קָרַנְטִינָה. [איור]

דֶּגֶל הַצִּי הַמִּלְחַמְתִּי (ensign, naval ensign): הדגל הימי הלאומי הצבאי שמניפות אוניות חיל הים של מדינה מסוימת כדי לציין את השתייכותן הלאומית. = דֶּגֶל חֵיל הַיָּם.

דֶּגֶל הַצִּי הַמַּלְכוּתִי הַבְּרִיטִי (white ensign): הדגל הימי הלאומי הצבאי שמניפות אוניות המלחמה של הצי המלכותי הבריטי, כדי לציין את השתייכותן הלאומית. = דֶּגֶל חֵיל הַיָּם הַבְּרִיטִי.

דֶּגֶל הַצִּי הַמִּסְחָרִי (merchant navy flag): הדגל הימי הלאומי האזרחי שמניפות אוניות הסוחר של מדינה כדי לציין את השתייכותן הלאומית. = דֶּגֶל צִי הַסּוֹחֵר, דֶּגֶל צִי הַסַּחַר.

דֶּגֶל הַצִּי הַמִּסְחָרִי הַבְּרִיטִי (red ensign): הדגל הימי הלאומי האזרחי שמניפות אוניות הסוחר של בריטניה, כדי לציין את השתייכותן הלאומית. = דֶּגֶל צִי הַסּוֹחֵר הַבְּרִיטִי.

דֶּגֶל הַקּוֹד וְנֵס הַתְּשׁוּבָה (answering pendant) >> נֵס הַתְּשׁוּבָה.

דֶּגֶל חֶבְרָה (house flag): דגל פרטי שמניפות כל אוניותיה של חברת ספנות. = דֶּגֶל בַּיִת.

דֶּגֶל חֵיל הַיָּם (ensign, naval ensign) >> דֶּגֶל הַצִּי הַמִּלְחַמְתִּי.

דֶּגֶל חַרְטוֹם, דִּגְלוֹן חַרְטוֹם*, דִּגְלוֹן* (jack): הדגל הימי הלאומי שמניף כלי שיט על מוט הדגל (jack staff) בקצה חרטומו כשהוא בנמל. צורת ההקטנה "דגלון" היא תרגום של המונח jack באנגלית, שפירושו דגל ימי לאומי שממדיו קטנים משל הדגל הימי הלאומי הרגיל (ensign). בשאר שפות אירופה הוא נקרא "דגל" ולא "דגלון".

דֶּגֶל יַמִּי (maritime flag): דגל שמניף כלי שיט כדי להציג את השתייכותו הלאומית או האִרגונית, וכן לצורכי זיהוי, תקשורת, נימוסים ימיים ועוד.

דֶּגֶל יַמִּי לְאֻמִּי, דגל ימי לאומי (ensign): הדגל הראשי המונף בכלי שיט ומציג את לאומיותו.

דֶּגֶל יַמִּי (לְאֻמִּי) אֶזְרָחִי, דגל ימי (לאומי) אזרחי (civil ensign): הדגל הימי הלאומי שמניפים כלי השיט המסחריים של מדינה ריבונית. = דֶּגֶל הַצִּי הַמִּסְחָרִי.

דֶּגֶל יַמִּי (לְאֻמִּי) צְבָאִי, דגל ימי לאומי צבאי (naval ensign): הדגל הימי הלאומי שמניפים כלי השיט הצבאיים של מדינה ריבונית. = דֶּגֶל חֵיל הַיָּם, דֶּגֶל הַצִּי הַמִּלְחָמְתִּי.

דֶּגֶל לְאוֹם, דֶּגֶל לְאֻמִּי*, דגל לאומי (national flag, colors; בבריטניה: colours, jack, Union Jack): הדגל הרשמי של מדינה ריבונית. = דֶּגֶל מְדִינָה.

דֶּגֶל מְדִינָה (national flag, colors; בבריטניה: colours, jack, Union Jack) >> דֶּגֶל לְאוֹם.

דֶּגֶל מוֹעֲדוֹן* (burgee, club's flag): הדגל שמניפות יכטות או סירות מנוע וסירות מפרשים של מועדון שיט.

דֶּגֶל פִּירָטִים (Jolly Roger, Roger) >> דֶּגֶל שׁוֹדְדֵי יָם.

דֶּגֶל צִי הַסּוֹחֵר, דֶּגֶל צִי הַסַּחַר* (merchant navy flag) >> דֶּגֶל הַצִּי הַמִּסְחָרִי.

דֶּגֶל קוֹד* (international maritime signal flag): כל אחד מדגלי קוד האותות הבינלאומי, המשמשים לתקשורת חזותית בין אונייה לאונייה ובין אונייה לחוף. >> קוֹד הָאוֹתוֹת הַבֵּינְלְאֻמִּי. [איור]

דֶּגֶל שׁוֹדְדֵי יָם (Roger, Jolly Roger): דגל ימי שהניפו ספינות של שודדי ים בתקופת המפרשים; לרוב הכוונה ל"ג'וֹלִי רוֹגֶ'ר", דגל שחור שבמרכזו גולגולת לבנה ועצמות מוצלבות אותו הניפו אוניות של פירטים אנגלים ואמריקאים. = דֶּגֶל פִּירָטִים. [איור]

דֶּגֶל שָׁסוּעַ* (swallow tail pennant, swallowtail): דגל מרובע או משולש־קטום ששפתו החיצונית גזורה בצורת האות V או בצורת זנב סנונית. [איור]

דִּגְלוֹן חַרְטוֹם* (jack) >> דֶּגֶל חַרְטוֹם.

דֶּגֶם, דְּגָם (class): קבוצת כלי שיט מאותו תֶּכֶן (design), כלומר בעלי צורה, גודל ומאפייני־מבנה זהים או דומים. לדוגמה: מפרשית מדגם 420, סטי"ל דגם סער 2, אוניית משא מדגם "ליברטי". לעתים קרובות הדגם נקרא על שם האונייה הראשונה בסדרה. >> סוּג, סִוּוּג, אֳנִיָּה רִאשׁוֹנָה בְּסִדְרָה.

דֶּגֶם אֳנִיָּה, דגם אונייה (model ship): העתק מוקטן של כלי שיט, לרוב בקנה מידה, להמחשה או לקישוט. >> סוּג (של אונייה).

– דֶּגֶם בִקְנֵה מִדָּה, דגם בקנה מידה (scale model)

דּוּ־טוּרִית, דו-טורית (double banked ship, two banked ship): ספינת משוטים מלחמתית מן העת העתיקה בעלת שני טורי משוטים בכל צד, אחד מעל השני. = כְּפוּלַת מָשׁוֹט [מליצי], בִּירֶמָה. >> שְׁנֵי חוֹתְרִים לְמָשׁוֹט. [איור] [איור]

דּוּ־סִפּוּנִית, דו-סיפונית (two-decker): אוניית מפרשים מלחמתית בעלת שני סיפוני תותחים המשתרעים למלוא אורכה. >> סִפּוּן תּוֹתָחִים, אֳנִיַּת קָו.

דּוֹבְרָה* (raft; barge): א) כלי שיט עשוי מבולי עץ או מאלומות קנים קשורים יחד, לשיט בנהרות ובאגמים בדרך כלל. = רַפְסוֹדָה, אַסְדָה. ב) כלי שיט מלבני ושטוח תחתית, על פי רוב ללא הנעה עצמית, להובלת מטענים ומשאות. >> אַרְבָּה.

– דּוֹבְרַת מָנוֹף (crane barge): דוברה מלבנית ושטוחת תחתית ללא מכונות הנעה, הנושאת על גבה מנוף להרמת משאות כבדים. משמשת לעבודות ימיות, לחילוץ כלי שיט טבועים וכדומה.

דּוֹבְרַת פֶּחָם (coal lighter): בימים עברו, סירת משא מלבנית ושטוחת תחתית לתדלוק אוניות קיטור בפחם בעודן בנמל. >> מוֹבֶלֶת פֶּחָם, גּוֹרֵף פֶּחָם. [איור]

דּוֹבְרַת תִּדְלוּק, דּוֹבְרַת דֶּלֶק (bunkering barge):  דוברת מְכַל מלבנית ושטוחת תחתית המשמשת למילוי מכלי הדלק של אוניות בעודן בנמל. הדוברה מצוידת במכונות הנעה ובמנוף לניטול צינורות התדלוק הגמישים. >> סְפִינַת תִּדְלוּק.

דּוּגִית* (dory; fishing boat): א) סירת משוטים קטנה הנישאת בספינה או נגררת אחריה. ב) סירת דיג קטנה. >> דִּנְגִית.

דּוּד יַמִּי סְקוֹטִי, דוד סקוטי (Scotch marine boiler, Scotch boiler): סוג של דוד צינורות אש שפותח בסקוטלנד על ידי הפירמה Randolph, Elder & Co, והותקן לראשונה ב־1862 באונייה הסקוטית SS McGregor Lairdin. הוא נפוץ מאז ואילך בעיקר באוניות, ומכאן שמו. >> דּוּד צִנּוֹרוֹת אֵשׁ.

דּוּד כָּפוּל (double ended boiler): שני דודי צינורות אש זהים, שקירותיהם האחוריים הוסרו והם מחוברים גב אל גב. תאי הבעירה וצינורות האש של שני הדודים נפרדים. דוד זה שוקל פחות, אך התקנתו באונייה קשה יותר בשל אורכו הגדול, ועל כן לא היה נפוץ.

דּוּד עֵזֶר (donkey boiler, vertical boiler): באוניות קיטור – דוד קיטור אנכי קטן לאספקת קיטור לכננות ולמכונות הסיפון כשהדוד הראשי שובת מפעולה בנמל. באוניות קיטור מוסקות בפחם בימים עברו נמצא בחדר הסקת הדוודים או על הסיפון. >> מַפְעִיל דּוּד עֵזֶר, מְנוֹעַ עֵזֶר, מַשְׁאֵבַת עֵזֶר.

דּוּד צִנּוֹרוֹת אֵשׁ, דוד צינורות אש (fire-tube boiler): סוג של דוד קיטור שבחלל המים שלו מותקנים צינורות פלדה דרכם זורמים גזי השריפה. חום גזי השריפה עובר מדפנות הצינורות אל המים והופך אותם לקיטור. המספר הרב של הצינורות מגדיל את שטח המגע של גזי השריפה עם המים. >> דּוּד צִנּוֹרוֹת מַיִם.

דּוּד צִנּוֹרוֹת מַיִם, דוד צינורות מים (water-tube boiler): סוג של דוד קיטור שבחלל השריפה שלו מותקנים צינורות פלדה דרכם זורמים מים. גזי השריפה הלוהטים מחממים את הצינורות מצדם החיצוני, והמים שבתוך הצינורות הופכים לקיטור. המספר הרב של צינורות מגדיל את שטח המגע של המים עם גזי השריפה. >> דּוּד צִנּוֹרוֹת אֵשׁ.

דּוֹהֵר עַל כַּנְפֵי סוּפָה, האונייה דוהרת על כנפי סופה [מליצי] (to scud, to run before a gale) >> נִשָּׁא בְּרוּחַ סוּפָה.

דָּוִית*, דווית (davit): זרוע ברזל או פלדה הבולטת מעבר לדופן, אשר לקצהַ מחוברת גלגלת חבלים. משמשת להעלאה ולהורדה של סירה, סולם גמלה, עוגן, מטען אספקה וכדומה. [איור]

דָּוִית הָעֹגֶן, דווית העוגן (anchor crane) >> מַדְלֵה הָעֹגֶן.

דּוּכָנִית* (top): באוניית מפרשים, משטח סביב ראש־התורן התחתי, לריווח הרכסות המייצבות את התורן העילי. [איור] [איור]

דּוּכָנִית הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי (foretop), דּוּכָנִית הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי (maintop), דּוּכָנִית הַתֹּרֶן הָאֲחוֹרִי (mizzentop).

דּוּכָנִית יְרִי (fighting top): משטח במרומי תורנה של אוניית מלחמה מן המאה ה־19, ששימש כעמדת ירי גבוהה לנשק קל או לתותחים קלים. [איור]

דּוֹלֶה פְּנִינִים (pearl diver) >> שׁוֹלֶה פְּנִינִים.

דּוֹלֵלָה* (hank) >> צרור חבל.

דּוֹמֵם*, ים דומם (calm (glassy)): דרגה 0 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים, ללא גלים. >> סֻלַּם דּוֹגְלַס, סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.

דּוֹנְקִימֶן (donkeyman) >> רַב מְשַׁמְנִים; מַפְעִיל דּוּד עֵזֶר.

דּוּר* (fake): כל אחד מעיגוליו של חבל המסודר בצורת פקעת, עיגול מעל עיגול. >> צְנֵפָה, פְּקַעַת חֶבֶל.

דּוּרָה* (tier): כל אחת מן ה"קומות" של חבל המסודר בעיגולים, עיגול על גבי עיגול. >> צְנֵפָה, פְּקַעַת חֶבֶל.

דּוּת, דותת מי ים, דותת המשאבה (cistern): באוניות מפרשים מלחמתיות – מעין עריבה עשויה עץ בבטן האונייה, מתחת קו המים, ממנה ינקה המשאבה לשטיפת הסיפונים ולכיבוי אש את מימיה. הדות מולאה במי-ים באמצעות צינור עופרת עם מגופה, שפתח הכניסה שלו נמצא בדופן, מעט מתחת קו המים. באונייה היו בדרך כלל שתי משאבות בוכנאיות ידניות לשימוש כללי, אחת על סיפון התותחים התחתון והשנייה על סיפון התותחים האמצעי. כשהדות התמלאה, סגרו את המגופה. >> פִּיר הַמַּשְׁאֵבָה.

דֶּחִי [מיושן] (displacement) >> הֶדְחֵק.

דַּיָּל, דייל (steward) >> כַּלְכַּל.

דֹּכִי*, דֹּכִי חוֹף*, דוכי חוף; דְּכִי חוֹף* (surf) >> גַּלֵי חוֹף.

דֶּלֶק כָּבֵד* (heavy fuel oil, bunker fuel oil): דלק המשמש להנעת מנועי דיזל ימיים איטיים ובינוניים ולהסקת דודי קיטור ימיים. דלק כבד הוא דלק שאריתי (residual fuel) שעורבב עם דלקים קלים יותר כדי לקבל צמיגות ומשקל סגולי רצויים. המשקל הסגולי של דלק כבד הוא 900-990 kg/m3. לפעמים נקרא הדלק הכבד דלק שאריתי.

דֶּלֶת אֲטִימָה (watertight door): דלת מפלדה, מחוזקת במיוחד ואטימה למים, המשמשת למעבר דרך מחיצה אטימה. >> מְחִיצָה אֲטִימָה, כַּוָּה אֲטִימָה.

דֶּלֶת הַתַּנוּר (furnace door): דלת הברזל בחזית דוד קיטור, דרכה הזינו המסיקים את הפחמים. בדודים גדולים היו שתיים או שלוש דלתות. >> תַּנוּר.

דְּמֵי הוֹבָלָה* (freight, freightage) >> שְׂכַר הוֹבָלָה.

דְּמֵי הַצָּלָה (salvage): פיצוי או גמול כספי הניתן לספינה המחלצת כלי שיט אחר או מטענו מסכנת אובדן גמור או הרס. >> הַצָּלָה, חִלּוּץ, הֶסְכֵּם הַצָּלָה.

דְּמֵי מַלְקוֹחַ (prize money): גמול כספי המשולם לצוות של אונייה אשר לקחה בשבי או הטביעה כלי שיט של האויב במהלך מלחמה או סכסוך. = דְּמֵי שָׁלָל.

דְּמֵי נִתּוּב, דמי ניתוב (pilot fees) >> אַגְרַת נִתּוּב.

דְּמֵי שָׁלָל (prize money) >> דְּמֵי מַלְקוֹחַ.

דְּעִיכַת מוֹעֵד הַיָּם, דְּעִיכַת הַגֵּאוּת וְהַשֵּׁפֶל (slack water, slack tide): פרקי הזמן במהלך חילוף הגאות והשפל אז תנועת המים חלשה מאוד או פוסקת לגמרי. זרימת המים הולכת ופוחתת עד כדי עצירה לקראת שיא הגאות, והיא שבה ומתגברת מעט אחריו. כך קורה גם לקראת שיא השפל ואחריו. = מֵי בֵּינַיִם [מיושן]. 

דִּמְמַת רוּחַ, דְּמָמָה* (calm): מצב בו לא נושבת רוח, או כמעט ולא נושבת, והים חלק לגמרי, ללא גלים. זוהי דרגה 0 (מתוך 12) בסולם בופורט, מהירות הרוח מאפס עד 1 קשר. אוניית מפרשים במצב זה עומדת ללא נוע. = גַּלֵּינֵי [מליצי], שְׁטִיל [לשון דיבור], פּוּגַת רוּחַ [מליצי], עָמְדָה הַרוּחַ מִנְּשֹב [מליצי]. >> סְפִינָה שֶׁנִטְלָה מִמֶנָה הָרוּחַ, אֵזוֹר הַשֶּּׁקֶט הַמַּשְׁוָנִי.

– דְּמָמָה מוּחְלֶטֶת (dead calm): ים חלק ושקט לגמרי, ללא אוושת רוח הקלה ביותר.

דִּנְגִּית*, דינגית (dinghy): א) סירה שירות קטנה של יכטה או של ספינה, הנישאת על סיפונה או נגררת אחריה. מונעת על ידי זוג משוטים או מנוע חיצון קטן. ב) סירת מפרשים קטנה לשייט יחיד. >> דּוּגִית. [איור]

דַּף הַיַּרְכָּתַיִם*, דף הירכתיים (transom, stern-board): החלק האחורי של אונייה או סירה בעלת ירכתיים ישרות.

דֹּפֶן*, דופן (side, board, broadside): כל אחד משני צדדיה של סירה או ספינה; קירות הגוף ללא החרטום והירכתיים. = כָּתְלֵי הַסְּפִינָה [מליצי], דופני הספינה [חז"ל], צֵלַע הַסְּפִינָה [מליצי]. >> עִלִּית הַדֹּפֶן, מְלֹא הַדֹּפֶן, מֵעֵבֶר לַדֹּפֶן.

– מֵעֵבֶר לַדֹּפֶן, אֶל מֵעֵבֶר לַדֹּפֶן, מעבר לדופן (overboard, over the side, by the board): לַיָם, הַמַּיְמָה, מהסיפון, מעבר למעקה הסיפון.

דְּפֻנָּה*, דפונה [מיושן] (skin) >> לִוּוּחַ חִיצוֹנִי.

דֶּקֶר* [ברזל] (marline spike, marlinespike, marlingspike) כלי יד דמוי פין ברזל מחודד להפרדת הגדילים כאשר יוצרים קליעה בחבל או בכבל. כמו כן משמש כמנוף למתיחת הפתיל (marline) של כריכת חיבור. את קצה הפתיל הנמתח מחברים לדקר בקשר הקרוי על שמו (marline spike hitch). >> חִשּׁוּק חֲבָלִים (כריכת חיבור), פְּתִיל, עֶנֶד הַדֶּקֶר. [איור]

דֶּקֶר עֵץ (fid): פין מחודד מעץ קשה להפרדת הגדילים כאשר יוצרים קליעה בחבל עבה. >>  דֶּקֶר.

דֶּקֶר תִּחוּל, דקר תיחול (priming iron): כלי־יד דמוי חולץ פקקים ארוך, עם לוליינים אחדים בְּקָצֶהוּ. שימש לניקוי חור ההצתה ולניקוב התחמיש בתותחים נטעני־לוע.

דַּרְגָה [של אוניית מפרשים מלחמתית] (rate): קבוצת־סוג של אוניות מפרשים מלחמתיות לפי מספר תותחיהן וגודלן: אוניות מדרגה ראשונה (first-rate) נשאו 120-100 תותחים על שלושה סיפוני תותחים, מדרגה שניה (second-rate) 98-90 על שלושה, שלישית – 80-64 על שניים, רביעית – 60-50 על שניים, חמישית 44-32 על שניים, ושישית 24-20 על סיפון תותחים אחד. אוניות מדורגות (rated ships) השתתפו בקרבות ימיים סדורים ונקראו אוניות קו, והקטנות מהן, שלא דורגו (unrated ships), כגון פריגטות וסלופים, מילאו תפקידי סיור, שיטור והעברת ידיעות. >> אֳנִיַת קַו.

דַּרְגַּשׁ שֵׁנָה*, דרגש שינה (bunk, berth, sleeping berth): מיטה בכלי שיט, קבועה למקומה, לרוב בשתיים־שלוש קומות. >> עַרְסָל, עַרְסָלָה.

דַּרְגַּת קְצִין דֶּגֶל (flag rank) >> קְצִין דֶּגֶל.

דְּרֶדְנוֹט (dreadnought): סוג חדשני בשעתו של אוניית מלחמה מתחילת המאה ה־20, אשר בניגוד לקודמותיה הייתה חמושה בתותחים כבדים שלכולם קוטר זהה, והונעה על ידי טורבינות קיטור ולא על ידי מנוע קיטור בוכנאי. קרוי על שם אה"מ "דרדנוט" (1906), הראשונה בסדרה. [איור]

דֵּרוּג, דירוג (rating): ימאי בצי המסחרי שאינו קצין.

דְּרוֹמוֹן (dromon): [מיוונית: drómon] א) ספינת המשוטים המלחמתית הסטנדרטית בציי האימפריה הביזנטית. ב) השם הכללי בו השתמשו הביזנטים לציון ספינת קרב, בלא התייחסות לסוג מסוים.

דֵּרִיק* (derrick): זרוע של מנוף מטען. הזרוע חגה על ציר בְּקָצֶהָ התחתון ומוגבהת ומצודדת באמצעות מערכת גלגילות. >> עַמּוּד דֵּרִיק. [איור]

דַּרְכֵּי הַיָּם (sea lanes, paths of the sea): [מליצי] נתיבי הפלגתן של אוניות סוחר, ובמיוחד לארצות הים. = נְתִיבוֹת הַיָּם, אָרְחוֹת יַמִּים.


עדכון אחרון: 25 בספטמבר 2025. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ג

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית.

גָּאָה*, הים גאה (to swell): נאמר על ים שמתרוממים בו גלים גבוהים. רוֹוֵח: "הַיָּם עָלָה". >> גֵּאוּת הַיָּם, גַּלֵּי גִּבּוּעַ.

גָּאָה*, המים גאו (to flow, to rise): נאמר על עליית מפלס המים בשעת הגאות. >> שָׁפַל.

גֵּאוּת*, גאות המים (rising tide, flood tide, high tide): תופעת העלייה (ולאחריה הירידה) המחזורית הקבועה של גובה פני הים, הנוצרת ע"י השפעת כוחות המשיכה של הירח על כדור הארץ. >> שֵׁפֶל.

גֵּאוּת וָשֵׁפֶל* (tides): תופעת העלייה והירידה המחזורית הקבועה בגובה פני הים, הנוצרת ע"י השפעת כוחות המשיכה של הירח על כדור הארץ. מי הים גואים פעמיים ביממה ומשתפלים פעמיים ביממה במחזוריות קבועה של 12 שעות ורבע לערך. = מוֹעֵד יָם, זוֹטוֹ שֶׁל יָם, כְּרִית. >> חִלּוּף גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא*, מוֹעֵד יָם בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא (spring tide): גאות ושפל המתרחשים פעמיים בחודש, בסביבות מולד הירח ובמילואו, אז עליית המים מעל המפלס הממוצע וירידתם מתחת למפלס הממוצע הן הגדולות ביותר, כלומר המרחק בין שיא הגאות לשיא השפל הוא הגדול ביותר. = מוֹעֵד יָם מְרַבִּי, מוֹעֵד יָם בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא. >> שִׂיא הַגֵּאוּת בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא, תַּחְתִית הַשֵׁפֶל בָּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

– גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בָּרְבָעִים* (neap tide): גאות ושפל המתרחשים פעמיים בחודש, בסוף הרבע הראשון ובסוף הרבע השלישי, אז עליית המים מעל המפלס הממוצע וירידתם מתחת למפלס הממוצע הן הקטנות ביותר, כלומר המרחק בין שיא הגאות לשיא השפל הוא הקטן ביותר. = מוֹעֵד יָם רִבְעוֹנִי, מוֹעֵד יָם בָּרְבָעִים.

גֵּאוּת מוֹסִיפָה וְהוֹלֶכֶת (making of tides, the tide is making): נאמר על הגאות כאשר מפלס המים הולך ועולה בהדרגה מהשפל ברבעים (neap tide) עד השיא במולד ובמלא (spring tide).

גֵּאוּת שֶׁלְּאַחַר הַשֵּׁפֶל (turn of tide at low water): בוא הגאות. שעת החילוף המחזורי בין שפל לגאות, אז פני המים מתחילים לעלות.

גֵּאוּת הַיָּם (swell of the sea): [מליצי] התרוממות גלים על פני הים. >> גָּאָה, גַלֵּי גִּבּוּעַ.

גַּאלְיוֹט (galliot): ספינת משא דו־תורנית קטנה ממוצא הולנדי, בעלת חרטום וירכתיים מעוגלים ומערך מעטה דומה לזה של קֶֶטְשׁ: מפרש גף ראשי גדול־ממדים ומפרש גף אחורי קטן ממנו במידה ניכרת. [איור]

גְּבַה גַּלִּים*, ים גבה גלים (moderate): דרגה 4 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 1.25–2.50 מ'. >> סֻלַּם דּוֹגְלַס, סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.

גֹּבַהּ מֵטָצֶנְטְרִי*, גובה מטצנטרי (metacentric height, GM): המרחק האנכי בין מרכז הכובד של כלי שיט (G) למטצנטר שלו (M). כדי שכלי שיט יהיה יציב, על מרכז הכובד להיות מתחת למטצנטר. >> יַצִּיב, מֵטָצֶנְטֶר.

גָּבְהִית*, גובהית (hoist): ממד הגובה של דגל, המרחק האנכי משפתו התחתונה עד שפתו העליונה.

גִּבּוּעַ*, גיבוע (swell) >> גַּלֵּי גִּבּוּעַ.

גַּבְרָא יַמָּא (Sea-cock): כינוי מבדח לשודד ים עז-נפש.

גְּדִיל* (strand): מחלקי החבל. הסיבים שזורים לחוטים, החוטים שזורים לגדילים ושלושה או ארבעה גדילים שזורים לחבל. = עִקָּר. [איור]

גֵּוָה*, גווה (hulk): גוף של אונייה ישנה ובלתי כשירה לשיט שהוסבה לשימוש אחר. (מן גֵּו בלשון המקרא – גוף, קרוב אל גוויה.) >> גֵּוַת כֶּלֶא, גֵּוַת מָנוֹף. [איור]

גּוֹחָה* (counter, fantail): חלק הירכתיים התלוי מעל קו המים מאחורי לוח ההגה. וביתר דיוק: קו הגוף הקשתי הנמתח ממזוזת ההגה עד קצה הירכתיים ויוצר את הירכתיים התלויות האלה. >> יַרְכְּתֵי גּוֹחָה. [איור] [איור] [איור]

גּוּלֶט (goélette): ספינת מפרשים מעץ בעלת שני תרנים או יותר ומעטה אורכי. מניפה מפרש גף גדול על כל אחד מתרניה ומפרשי קדמה משולשים, ולפעמים גם מפרש עילי רוחבי או מפרשי גף עיליים אורכיים. >> סְקוּנֶר.

גּ'וֹלִיבּוֹט (jolly boat, jollyboat): סירת משוטים באוניות מפרשים במאות 18-19, אורכה 18 רגל, בעלת ליווח מרועף וירכתיים ישרות, שימשה להסעת אנשים לחוף. באוניות סוחר הייתה תלויה בדרך כלל מדוויתות בירכתיים; בצי המלחמתי הייתה הקטנה שבסירות האונייה, והונעה על ידי 6 משוטים על שלושה ספסלים. [איור]

גּוֹנְדוֹלָה (gondola): סירת עץ ונציאנית מסורתית להסעת נוסעים בתעלות המים של העיר; מונעת על ידי משוט יחיד בירכתיה.

גּ'וּנְקָה (junk): כינוי לספינת מפרשים טיפוסית למימי המזרח הרחוק, ובמיוחד לספינת מפרשים סינית. [איור]

גּוֹעֵשׁ*, ים גועש (high): דרגה 7 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 6.00–9.00 מ'. >> סֻלַּם דּוֹגְלַס, סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.

גּוּף* [של כלי שיט] (hull): מעטפת הלוחות של כלי שיט (דפנות, תחתית וסיפון) עם חלקי השלד שלו; ללא התרנים, המפרשים, המכונות, המנועים ושאר חלקי הציוד.

גּוּף [של צוללת], גּוּף חִיצוֹן (light hull [US], casing [UK]): צוללת בנויה משני גופים, אחד בתוך השני. גוף חיצון וגוף הלחץ. לגוף החיצון צורה הידרודינמית והוא אינו אטים למים. >> גּוּף לַחַץ.

גּוּף הָאֳנִיָּה נִסְתַּר מִתַּחַת לְקַו הָאֹפֶק, גוף האונייה נסתר מתחת לקו האופק (hull down; the ship is hull down): ביטוי מתקופת המפרשים שמשמעותו כי רק תרניה ומפרשיה של אונייה במרחקים נראים לעין, וגופה עדיין נסתר מתחת לקו האופק. = רַק מִפְרְשֵׂי הָאֳנִיָּה נִרְאִים מֵעַל קַו הָאֹפֶק. >> אֳנִיָּה בַּאֹפֶק!

גּוּף הָאֳנִיָּה כְּבָר נִרְאֵָה מֵעַל קַו הָאֹפֶק, גוף האונייה כבר נראה מעל קו האופק (hull up, the ship is hull up): ביטוי מתקופת המפרשים שמשמעותו כי לא רק תרניה ומפרשיה של אונייה במרחקים נראים לעין, אלא גם גוף האונייה עצמו. = הָאֳנִיָּה כֻּלָּהּ כְּבָר נִרְאֵית מֵעַל קַו הָאֹפֶק. >> אֳנִיָּה בַּאֹפֶק!

גּוּף לַחַץ (pressure hull): צוללת בנויה משני גופים, אחד בתוך השני: גוף חיצון בעל צורה הידרודינמית וגוף פנימי אטום ועמיד בלחץ גבוה הנקרא גוף הלחץ, ובו נמצאים המכונות, המגורים, מערכות הנשק, הניווט והגילוי וכו'. בחלל שבין שני הגופים נמצאים מכלי מי הנטל (main ballast tanks). >> גּוּף [של צוללת].

גּוּף כָּפוּל (double hull): גוף כלי שיט שלו דפנות כפולות ותחתית כפולה עם רווח גדול למדי בין הגוף הפנימי (inner hull) לגוף החיצוני (outer hull). מכליות נפט מודרניות נבנות עם גוף כפול כדי להקטין את סכנת זיהום הים במקרה של התנגשות או עלייה על שרטון. >> תַּחְתִית כְּפוּלָה, כְּלִי שַׁיִט רַב גּוּפִי, גּוּף לַחַץ, גּוּף חִיצוֹן.

גּוּף צַר וְאָרֹךְ, גוף צר וארוך (slender hull): כינוי לגוף של כלי שיט שהיחס בין אורכו לרוחבו גדול למדי והוא מעוצב להשגת מהירות שיט גבוהה.

גּוֹרֵף פֶּחָם (coal trimmer): באוניות קיטור שדודיהן הוסקו בפחם – עובד מכונה שעסק בטעינת פחם לאונייה בנמל, שיטח ופיזר בצורה שווה את הפחם במגורות כדי לשמור על יציבות האונייה, ובמשמרת הוליך במריצה פחמים ממגורת הפחם אל המסיקים בחדר הסקת הדוודים. = מַגִּיש פֶּחָם. >> מַסִּיק, דּוֹבְרַת פֶּחָם, כְּנֻפְיָה שְׁחוֹרָה. [איור]

גּוֹרֶרֶת* (tug, tugboat, towboat): ספינה לגרירת כלי שיט בנמלים, בנהרות, בתעלות ובים הפתוח. = סְפִינַת גְּרָר. [איור]

גּוֹרֶרֶת אוֹקְיָנוֹס, גוררת אוקיינוס (oceangoing tug): אונייה לגרירת כלי שיט ומתקנים ימיים הבנויה לחציית אוקיינוסים.

גֵּוַת כֶּלֶא, גוות כלא (prison hulk) >> אֳנִיַּת כֶּלֶא.

גֵּוַת מָנוֹף, גוות מנוף (sheer hulk): בתקופת המפרשים – אונייה ישנה ובלתי כשירה לשיט שחלקיה העליונים הוסרו והוסבה למנוף צף לשם התקנה ופירוק תורני אוניות. >> חֲצוּבַת הֲרָמָה. [איור]

גִּזְבָּר*, גִּזְבָּר שֶׁל הָאֳנִיָּה* (purser): א) באוניות מלחמה בתקופת המפרשים – קצין־משנה, מקביל בדרגתו לרב־מלחים, שהיה קצין האספקה של האונייה, האחראי על אספקת המים, המזון והשיכר והקצבתם מדי יום למלחים ולקצינים על פי פקודות האדמירליות והוראות מפקד האונייה. כמו כן היה אחראי על מחסן הבגדים של האונייה (slop-room), וסיפק למלחים בתשלום פרטי לבוש ומצעים. סייעו לו בחלוקת המזון היומית עוזרי־הגזבר (purser's steward, ship's steward). = קְצִין אַסְפָּקָה. ב) קצין באוניית סוחר האחראי על ענייני הכספים וניהול החשבונות של האונייה; כיום רק באוניות נוסעים. בעבר היה אחראי גם על מחלקת המשק. באוניות שלא היה בהן גזבר, כמו באוניות משא, נמסרה האחריות על מחלקת המשק לכלכל הראשי (chief steward). >> כַּלְכַּל, כַּלְכַּל רָאשִׁי, עוֹזֵר הַגִּזְבָּר, מֶלְצָר.

גֶּזַע הָעֹגֶן*, גזע העוגן (shank, shaft): חלקו הישר והעבה של עוגן, בין הטבעת לזרועות. [איור]

גֶּזַע הַתֹּרֶן*, גזע התורן (hounding): באוניית מפרשים – חלקו של תורן תחתי מהסיפון עד קורות השתי; חלקו של תורן עילי מכיפת התורן התחתי עד קורות השתי.

גֵּיא הַגַּל* (trough, wave trough): חלקו השקוע של גל; השקע בין שני גלים. >> דַּבֶּשֶׁת הַגַּל, שִׂיא הַגַּל.

גִּיג [מ"ר גִּיגִים] (gig, captain's gig): סירת משוטים צרה וארוכה בת 4-6 חותרים, עם חותר אחד לספסל ולמשוט. במאות 19-18 שימשה כסירת השירות האישית של מפקד אוניית מלחמה גדולה, כסירת נתב ועוד. ובהרחבה: סירת משוטים צרה ומהירה. = סִירַת הַמְפַקֵּד. [איור] [איור] [איור]

גִּיגִית חֲבָלִים (line tub): בסירות לווייתנים בימים עברו – גיגית עץ שהונחה על קרקעית הסירה ובה חבל החכה (whale line) מסודר בעיגולים ומוכן לשימוש. [איור]

גִּיגִית פְּתִילֵי הַצָּתָה (match tub): באוניות מפרשים מלחמתיות – דלי עץ, מלא עד מחציתו חול או מים, בו הוחזקו פתילי־הצתה בוערים מוכנים לשימוש של תותחים נטעני־לוע. הפתילים היו תפוסים בחריצים בשולי הגיגית, כך שקצותיהם הבוערים רכנו מעל החול או המים וקצותיהם האחרים הונחו על הסיפון. [איור]

גִּיד* (vang, guy): א) חבל או גלגלת לצידוד ולייצוב גף הנושא מפרש אורכי מרובע. לכל גף שני גידים, אחד מכל צד, המתוחים מהקצה העליון של הכלונס אל מעקות הסיפון. ב) חבל או גלגלת לצידוד ולייצוב של דריק להרמת מטען. >> גַּף, מִפְרָשׂ גַּף, דֵּרִיק.

גִּיד הַמַּתָּח* (martingale guy, martingale backrope): באוניות מפרשים – חבל או שרשרת המתוחים מהקצה התחתון של המַּתָּח אל חרטום הספינה. תפקיד הגיד להחזיק את הַמַּתָּח במקומו ולמנוע ממנו להתרומם קדימה. [איור]

גִּיוּס בִּכְפִיָּה, גיוס בכפייה, גִּיוּס כָּפוּי (impressment, press): לקיחת אנשים בכוח לשירות כמלחים בצי המלחמתי, ובמיוחד לצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים. = גִּיוּס כָּפוּי. >> חֻלְיַת גִּיוּס בִּכְפִיָּה.

גִּישָׁה (approach): תמרון ההתקרבות של כלי שיט אל רציף, ספינה אחרת, מצוף, כלונס רתיקה וכדומה, כדי להיצמד או להירתק אליהם.

גַּל* (wave, sea)

גַּל נֵד* (surge): גל המתקדם על פני המים כשצדו הקדמי זקוף כקיר.

גַּל נָסוֹג (backwash): גל הנרתע לאחור כתוצאה מהתנגשות במכשול מוצק כמו סלע, שובר גלים, שפת החוף וכדומה. = גַּל נִרְתָע לְאָחוֹר, נְסִיגַת הַגַּל. >> מִשְׁבָּר.

– גַּלֵּי גִּבּוּעַ, גלי גיבוע (swell): רצף של גלים ארוכים שאינם נשברים, אשר תנועתם הנמשכת היא תוצאה של רוחות שנשבו באותו אזור ודעכו או של רוחות המנשבות במרחק רב מן האזור. = גִּבּוּעַ.

– גַּלֵּי חוֹף (surf): גלי ים או אוקיינוס הנשברים על החוף. = דֹּכִי, דְּכִי חוֹף.

– גַּלֵּי רְבִיעַ* (quartering sea) >> גַּלִים לָאַחְרָה.

גַּלֵּי שְׁתִי וָעֵרֶב* (cross sea): גלי אוקיינוס שאינם מקבילים, אלא נעים בזווית זה ביחס לאחר.

– גַּלִּים אֲרֻכִּים, גלים ארוכים (long sea): כאשר המרחק בין גל אחד למשנהו גדול.

– גַּלִּים גְּבוֹהִים (heavy sea): כאשר הגלים מתנשאים לגובה רב. = יָם עַז.

גַּלִּים לָאַחְרָה (quartering sea): גלים שכיוון התפשטותם הוא כ־45 מעלות מאחורי המצעה, אל מול אַחְרַת האונייה. = גַּלֵי רְבִיעַ. >> רוּחַ לָאַחְרָה.

גַּלִּים לַחַרְטוֹם (head sea) >> גַּלִים נוֹגְדִים.

גַּלִּים לַיַּרְכָּתַיִם, גלים לירכתיים (following sea, following seas) >> גַּלִים רוֹדְפִים.

גַּלִּים נוֹגְדִים* (head sea): גלים שכיוון התפשטותם הוא נגד כיוון התקדמות האונייה. = גַּלִים לַחַרְטוֹם. >> רוּחַ פָּנִים, רוּחַ נֶגְדִית.

– גַּלִּים קְצָרִים (short sea, choppy sea): כאשר המרחק בין גל אחד למשנהו קצר. = יָם רוֹתֵחַ.

גַּלִּים רוֹדְפִים (following sea): גלים שכיוון התפשטותם הוא עם כיוון התקדמות האונייה. = גַּלִים לַיַּרְכָּתַיִם. >> רוּחַ לַיַּרְכָּתַיִם, רוּחַ מְלֵאָה.

גַּל מַדְחֵף, גל המדחף (shaft, propeller shaft): גל הפלדה המעביר את התנועה הסיבובית מהמנוע (או תיבת התמסורת שלו) אל המדחף. באוניות בנוי גל המדחף מכמה חלקים (propeller shafting) והוא נישא על מסבים. >> מֵסַב דַּחַף, מֵסַב נוֹשֵׂא.

גָּלֵאָה, גליאה (galley): א) ספינת משוטים קלה ומהירה משלהי תקופת האימפריה הרומית, בעלת טור אחד של משוטים; שימשה לסיור ולשיטור. ב) [ביוונית־ביזנטית] שם נרדף לדְרוֹמוֹן, ספינת המשוטים המלחמתית הסטנדרטית בצי הביזנטי. ג) בהשאלה, בשפות אירופה: ספינת משוטים, בלא התייחסות מיוחדת לסוג מסוים או לתקופה מסוימת. מלטינית: galea.

גָּלֵאָה גְּדוֹלָה, גליאה גדולה (great galley): ספינת משוטים מסחרית ימי־ביניימית, גדולה מכל גליאות הסוחר האחרות בנות זמנה. ראשית הופעתה בוונציה בסוף המאה ה־13. הניפה שלושה מפרשים לטיניים, אך יכלה לנוע גם במשוטים, שהופעלו על ידי 75 חותרים בכל צד, שלושה חותרים למשוט. מאיטלקית: galea grossa. [איור]

גָּלֵאוֹן, גליאון (galleon): אוניית מפרשים כבדת־חימוש בעלת שלושה או ארבעה תרנים מן המאות 16–17; נשאה מפרשים רוחביים על תרניה הקדמי והראשי ומפרשים לטיניים על האחורי והמאסף, ושימשה ללחימה ולמסחר גם יחד. מאיטלקית: galleone. [איור]

גְּלָאִי, גְּלָאִית* (.weather, adj) >> שָׂפָה גְּלָאִית, פָּקַח עַין גְּלָאִית.

גָּלֵאָסָה, גליאסה (gallesse): ספינת משוטים מלחמתית וונציאנית מן המאה ה־16 חמושה בתותחים; בעלת 75 חותרים בכל צד, שלושה מפרשים לטיניים וסיפון מעל ראשי החותרים. [איור]

גָּלֵאָצָה, גליאצה (galleazza): 'גליאה גדולה', ספינת משוטים מסחרית וונציאנית גדולת ממדים, שהוסבה לשימוש מלחמתי וקדמה לגליאסה. [איור]

גַּלְגַּל* [של גלגילה] (sheave): דסקית סובבת עם חריץ בהיקפה, להולכת החבל בתוך גלגילה. = גַּלְגַּל מְחֹרָץ*. [איור]

גַּלְגַּל, גַּלְגַּלִים [של עגלת תותח] (trucks): האופנים של עגלות התותחים בתקופת המפרשים היו ארבע דיסקאות עץ עבות. [איור]

גַּלְגַּל הַהֶגֶה* (steering wheel, wheel, helm): הֶתְקֵן בצורת גלגל במערכת ההיגוי של ספינה, באמצעותו שולט ההגאי על זווית לוח ההגה. >> יָדִית הֶגֶה. [איור]

גַּלְגַּל הַצָּלָה* (life buoy, life belt): מצוף בצורת גלגל להצלת חיים בים, הנזרק מסיפון כלי שיט אל אדם בסכנת טביעה.

גַּלְגַּל הַתְּנָעָה (starting gear) >> יָדִית הַתְנָעָה.

גַּלְגַּל מְחֹרָץ*, גלגל מחורץ (של גלגילה) (sheave) >> גַּלְגַּל [של גלגילה].

גַּלְגַּל מְשׁוֹטִים (paddle wheel) >> מְשׁוֹטָה.

גַּלְגַּל תְּנוּפָה* (flywheel): גלגל כבד מברזל או פלדה המחובר לקצה גל הארכובה של משאבה בוכנאית או של מנוע בוכנאי (קיטור, דיזל, בנזין). הגלגל עוזר בכוח ההתמדה שלו לשמור על תנועה סיבובית קצובה של גל הארכובה. [איור]

גַּלְגִּלָּה*, גלגילה [מ"ר גַּלְגִּלּוֹת, גלגילות] (block, pulley block): מכשיר פשוט המורכב מגלגל סובב בתוך נרתיק, ומוליך חבל או כבל בתוך חריץ על היקף הגלגל. הגלגילה משמשת לשינוי הכיוון של חבל, להרמת משאות בחבל ועוד. = מְגֻלָּה [מיושן]. >> גַּלְגֶּלֶת (מערכת גלגילות). [איור]

– גַּלְגִּלָּה נִפְתַּחַת, גלגילה נפתחת (snatch block): גלגילה שהחבל מוכנס לתוכה דרך חריץ צדדי בנרתיק ולא מושחל פנימה כמו בגלגילות פשוטות. = מְגֻלָּה נִפְתַּחַת [מיושן]. [איור]

– גַּלְגִּלַּת אֶחָד, גלגילת אחד (single block, single sheaved block): גלגילה שבנרתיקה גלגל מחורץ אחד להולכת חבל. = מְגֻלַּת אֶחָד [מיושן]. [איור]

– גַּלְגִּלַּת בַּרְזֶל, גלגילת ברזל (gin block) >> גַּלְגִלַּת מִטְעָן.

– גַּלְגִּלַּת מִטְעָן, גלגילת מטען (gin block, gin): כינוי לגלגילת מתכת, ובמיוחד לגלגילת ברזל הסובבת בתוך מסגרת דמוית צלב. = גַּלְגִּלַּת בַּרְזֶל, גַּלְגַּל מִטְעָן*.

גַּלְגִּלַּת נְקָבִים, גלגילת נקבים (deadeye, dead man's eye): מין "גלגילה" למתיחת רכסות התרנים וסָמוכות העורף באוניית מפרשים. בנויה מדיסקת עץ עבה עם שלושה חורים על פניה וחריץ בהיקפה. הגלגילה העליונה מחוברת לקצה התחתון של הרכסה, הגלגילה התחתונה מחוברת לשלשלת התורן, והמתיחה נעשית על ידי חבל הידוק חזק. [איור] [איור]

גַּלְגִּלַּת עַיִן, גלגילת עין (bull's-eye): מין "גלגילה" להולכה או למתיחה של חלקי חיבל בספינת מפרשים. בנויה מדיסקת עץ עבה עם חור יחיד במרכזה וחריץ בהיקפה, ומחוברת בקליעת עין אל קצה החבל הנייח.

– גַּלְגִּלַּת שְׁלֹשָׁה, גלגילת שלושה (treble block, threefold block): גלגילה שבנרתיקה שלושה גלגלים מחורצים על ציר משותף. = מְגֻלַּת שְׁלֹשָׁה [מיושן]. [איור]

– גַּלְגִּלַּת שְׁנַיִם, גלגילת שניים (double block): גלגילה שבנרתיקה שני גלגלים מחורצים על ציר משותף. = מְגֻלַּת שְׁנַיִם [מיושן]. >> גַּלְגִּלַּת תְּאוֹמִים. [איור]

– גַּלְגִּלַּת תְּאוֹמִים, גלגילת תאומים (sister block): גלגילה שבנרתיקה זוג גלגלים, אחד מעל השני. [איור]

גַּלְגֶּלֶת*, גלגלת חבלים [מ"ר גַּלְגָּלוֹת] (tackle, purchase): מנגנון מכני המורכב משתי גלגילות או יותר וחבל או כבל המושחל דרכן. משמש להשגת רווח כוח כאשר משתמשים בכוח השרירים או בכננת להרמת משאות בחבל, למתיחת חבלי מפרשים וכדומה. = מַעֲרֶכֶת גַּלְגִּלּוֹת. >> גַּלְגִּלָּה. [איור]

גַּלְגֶּלֶת אֲחוֹרִית (train tackle): באוניות מפרשים מלחמתיות, גלגלת חבלים שבלמה את תזוזת עגלת תותח נטען־לוע עקב טלטולי האונייה בים. גלגילה אחת של הגלגלת חוברה באנקול אל לולב טבעת באמצע הסיפון והגלגילה השנייה אל אחורי העגלה. >> גַּלְגֶּלֶת צַד, חֶבֶל מִכְנָס, אֲחוֹרֵי הָעֲגָלָה, עֶגְלַת תּוֹתָח. [איור] [איור]

– גַּלְגֶּלֶת פְּשׁוּטָה* [נָחָה] (whip, single whip, gantline, girtline): גלגילת־אחד קשורה למקומה, למשל לזרוע הסקריה, כשקצה אחד של החבל המושחל דרכה מחובר למשא והקצה השני נמשך ביד. אף שמערכת זו נקראת "גלגלת" אין לה רווח כוח, והיא משמשת להרמה ולהורדה של משאות קלים. >> הֶעֱלָה [מַשָׁא בְּגַּלְגֶּלֶת פְּשׁוּטָה], גַּלְגִּלַת־אֶחָד. [איור]

– גַּלְגֶּלֶת פְּשׁוּטָה כְּפוּלָה* (double whip): שתי גלגילות־אחד, האחת נחה (קבועה למקומה) והשנייה מחוברת אל המשא שיש להרימו ונעה יחד אתו. רווח הכוח הוא 2:1. [איור]

גַּלְגֶלֶת צַד (gun tackle, side tackle): באוניות מפרשים מלחמתיות – גַּלְגֶּלֶת חבלים, אחת מכל צד של עגלת התותח, להסעת התותח החוצה אל אשנב הירי לאחר שטענו אותו. גלגילה אחת של הגלגלת חוברה באנקול ללולב עין בדופן האונייה, והגלגילה השנייה אל לחי העגלה. >> גַּלְגֶּלֶת אֲחוֹרִית, חֶבֶל הַמִּכְנָס. [איור] [איור] [איור]

גָּלוּי לָרוּחַ* (.weather adj) >> צַד הַגְּלִי, חֲסוּי מֵרוּחַ.

גַּלִּי*, ים גלי (slight): דרגה 3 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 0.50–1.25 מ'. >> סֻלַּם דּוֹגְלַס, סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.

גְּלִילַת בַּד מִפְרָשִׂים, גְּלִיל בַּד מִפְרָשִׂים, גְלִילָה* (bolt of canvas): יריעה סטנדרטית של אריג קנבס למפרשים (אורך: 39 יארד = 36 מ').

גַּלֵּינֵי [לשון חז"ל, מיוונית: galéne] (calm) >> דִּמְמַת רוּחַ.

גְּלִיף הַחַרְטוֹם* (figurehead): בימים עברו, פסל עץ מגולף של בעל חיים או דמות מיתולוגית שעיטר את חרטומה של אונייה. = דְּמוּת הָרֹאשׁ [מיושן]. >> צֶפֶת הַחַרְטוֹם. [איור]

גָּלַל מִפְרָשׂ* (to furl): אסף וקשר מפרש אל הסקריה (מפרש רוחבי), אל המנור (מפרש אורכי) או אל היֶתֶר (חלוץ). >> קָפַל מִפְרָשׂ.

גֹּלֶם יַבָּשָׁה, גולם יבשה (landlubber) >> אִישׁ יַבָּשָׁה.

גַּלְס (tack; board, reach): [לשון דיבור, מרוסית: галс] א) כל אחד מחילופי המפנה לסירוגין שמבצעת סירה או אוניית מפרשים בעת שיט ברוח קדמית אל יעד במעלה הרוח; ב) קטע הדרך שעושה סירה או אוניית מפרשים בין חילוף מפנה אחד לשני. מכאן: "גילסס", "לגלסס" ו"שיט בגלסים" – להחליף מפנים לסירוגין, לשוט בתנועות זיג זג. = מִפְקָם, לֶג. >> קֶטַע נָהָר. [איור]

גֻּלַּת רֹאשׁ הַתֹּרֶן, גולת ראש התורן, גֻּלָּה* (masthead truck, mast truck) >> כַּפְתוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן.

גֻּלַּת רְכִיסָה, גולת רכיסה (toggle): קשר דקורטיבי בקצה חבל רכיסה, המשמש כמעצור ומונע ממנו להישמט מתוך הלולאה. >> חֶבֶל רְכִיסָה, כְּפִיס רְכִיסָה, לוּלְאַת רְכִיסָה. [איור]

גַּמְלָה* (gangway, gangboard, gangplank): לוח עץ עבה או גישרון מיטלטל לירידת אנשים מספינה אל הרציף ולעלייה אליה, או למעבר אנשים מספינה לספינה. = כֶּבֶשׁ, גַּנְגְווֵי. >> סֻלַּם הַגַּמְלָה. [איור]

גַּנְגְוֵוי [לשון דיבור] (gangway) >> גַּמְלָה.

גְּנוֹנָה* (awning): יריעת אברזין או אריג מפרשים מעל הסיפון הגלוי להגנה מפני קרני השמש. >> סִפּוּן גְּנוֹנָה. [איור]

גַּף* (gaff): כלונס שאליו מחוברת השפה העליונה של מפרש אורכי מרובע, הנקרא בשל כך "מפרש גף". [איור]

גַּף הַדֶּגֶל* (monkey gaff): כלונס קצר בקצה התורן העילי באוניות מפרשים מלאות־מעטה, מעל מפרש הגף האחורי, ממנו מניפים את הדגל הימי הלאומי. >> קָדְקֹד הַגַּף. [איור]

גְּרוֹג (grog): רוּם מהול במים. על פי סברה נפוצה מן Old Grog, הכינוי שהדביקו מלחי הצי המלכותי הבריטי לאדמירל אדוארד וֶרְנוֹן, שנהג ללבוש מעיל ימאים מאריג גס הקרוי גְּרוֹגְרַם ובאוגוסט 1740 הורה למהול במים את הרוּם שהוקצב למלחים באוניות הצי.

גֶּרֶז* (mortise, mortice): [היפוך אותיות מן ג-ז-ר, קרוב אל גַּרְזֶן.] מגרעת מלבנית חצובה לחיבור שני חלקי עץ בשיטת שן ומגרעת. >> סִין וְגֶּרֶז.

גֵּרוּד זָקָן, גירוד זקן [לשון דיבור] (graving, breaming; to bream) >> נִקוּי תַּחְתִית הָאֳנִיָּה, זָקָן.

גַּרְזֶן חָרָשִׁים (adze) >> מַעֲצָד.

גְּרִירָה* (towing, towage, tow): משיכת כלי שיט בנמל או בים על ידי גוררת או ספינת חילוץ, והסעתו ממקום אחד למקום שני.

גָּרַר* (to tow, to take in tow): נאמר על כלי שיט הסוחב אחריו בחבל כלי שיט אחר וכדומה. >> גּוֹרֶרֶת, סְפִינַת גְּרָר.

גְּרָר (tow): כלי שיט או עֶצֶם הנגרר על ידי כלי שיט אחר.

גָּרַר עֹגֶן*, גרר עוגן (to drag an anchor): נאמר על כלי שיט שהעוגן שהוריד למים לא ננעץ בקרקעית, והוא סוחב אותו אחריו בעודו נע בכוח הרוח או הזרם. = סָחַב עֹגֶן.

גְּרָרָה, גְּרָרַת הַקָּרוֹנָדָה (slide, carronade slide): מֶרְכֶּבֶת הקרונדה הייתה בנויה משתי קורות עץ רחבות ועבות, אחת על גבי השנייה. הקורה התחתונה – הכַּנָּה – זחה בתנועת קשת סביב נקודת ציר קבועה לסיפון ובאמצעותה צודדו את התותח; הקורה העליונה – הגררה – החליקה בתוך מסילה על גבי הכנה, ובאמצעותה הסיעו את התותח אחורה וקדימה (לניקוי ולטעינה ולירי). >> קָרוֹנָדָה. [איור]

גַּשׁ! (!Lay) [ביטוי מתקופת המפרשים].

– גַּשׁ לַחַרְטוֹם!, גשו לחרטום! (!Lay forward), גַּשׁ לַיַּרְכָּתַיִם!, גשו לירכתיים! (!Lay aft), גַּשׁ לַקָּצֶה! [של הסקריה] (Lay out! [upon a yard]).

גָּשׁוֹשׁ (sounding pole): [לשון חז"ל] מוט למדידת עומק המים בהתקרב הספינה אל החוף או בעת שיט במים רדודים. >> מוֹט מְדִידַת עֹמֶק. [איור]

גֶּשֶׁר* (bridge deck, bridge): הסיפון או המפלס בחלקו העליון של בית הגשר בו נמצא בית ההגה וממנו נוהגים ומנווטים את האונייה. מקור השם בגשר שהותקן באוניות הקיטור הראשונות לרוחבה של האונייה מעל גלגלי המשוטים. (לפני כן, בתקופת המפרשים, נמצאה עמדת הפיקוד בסיפון האחרה.) הגשר שימש עמדת פיקוד לרב החובל ולקציני המשמרת. גלגל ההגה נותר בתחילה בסיפון האחרה בירכתי האונייה, אך לימים הועבר אל הגשר עצמו, אל "בית ההגה". >> גֶּשֶׁר הַפִּקוּד, בֵּית הַגֶּשֶׁר, בֵּית הַהֶגֶה, סִפּוּן הָאַחְרָה. [איור]

גֶּשֶׁר הַפִּקוּד*, גשר הפיקוד (navigating bridge, Captain's bridge, flying bridge, bridge wing): עמדת פיקוד פתוחה בגשר, אחת בכל צד של בית ההגה, לשימושם של רב החובל, מפקד האונייה או הנתב. בצוללות – עמדת תצפית ופיקוד קטנה בחלק העליון של הביתן. >> גֶּשֶׁר פָּתוּחַ, בֵּית הַהֶגֶה. [איור]

גֶּשֶׁר עִלִּי*, גשר עילי (upper bridge, monkey island): עמדת פיקוד פתוחה מעל בית ההגה. = גֶּשֶׁר פָּתוּחַ. [איור]

גֶּשֶׁר פָּתוּחַ (open bridge, flying bridge): עמדת פיקוד פתוחה מעל בית ההגה. = גֶּשֶׁר עִלִּי.


עדכון אחרון: 18 בדצמבר 2025. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ב

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית.

בָּאֳנִיָּה, באונייה (aboard, on board): בתוך האונייה ממש, כולל המבנים שעל סיפונה, ולא "על סיפון האונייה" שהיא טעות נפוצה. >> עַל הַסִּפּוּן.

בַּארְק (barque, bark) >> בָּרְקָה.

בָּב* (port, gangway): פתח במעקה הסיפון העליון או בדופן של אונייה, להכנסה ולהוצאה של מטען או לכניסה וליציאה של אנשים. >> סֻלַּם הָבָּב, סִפּוּן הַמָּתְנַיִם. [איור]

– בַּב כְּנִיסָה* (gangway port, entrance port): פתח בדופן אונייה, מצויד בדלת אטימה, לכניסה וליציאה של אנשים כשהיא רתוקה לרציף; באוניות מפרשים מלחמתיות גדולות: פתח בדופן במפלס סיפון התותחים הראשי, דרכו עלו אנשים מסירה אל האונייה. [איור]

– בַּב מִטְעָן (cargo port): פתח בדופן אונייה, מצויד בדלת אטימה, להכנסה ולהוצאה של מטען כשהיא רתוקה לרציף. = פֶּתַח לְמִטְעָן.

בִּגְדֵי סְעָרָה (oilskin, oilskin coat): מעיל ומכנסיים עליונים מאריג אטים למים, לשימוש במזג אוויר סוער. >> כּוֹבַע סְעָרָה.

בַּד מִפְרָשִׂים (sailcloth, canvas): בד חזק מסיבים טבעיים או סינתטיים לייצור מפרשים. = אֲרִיג מִפְרָשִׂים, צַדְרָה. >> גְּלִילָה.

בְּדִיקָה [של כלי שיט] (survey) >> בּוֹדֵק יַמִּי.

בֶּדֶק [מקרא] (seam) >> סֶדֶק, סִדְקֵי הַלּוּחוֹת.

בָּדַק (to overhaul [dated]): בחן את תקינותו של חלק או מכלול מחלקי אוניית מפרשים וציודה. >> רִוֵּחַ, ריווח גלגילות (to overhaul)

בַּדֶּרֶךְ (underway) >> כְּלִי שַׁיִט בַּדֶּרֶךְ, הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת, הָאֳנִיִָּה בִּנְסִיעָה.

בּוֹדֵק יַמִּי (marine surveyor): מומחה מטעם הממשלה, חברת סיווג או חברת ספנות, הבודק את מצבן ותקינותן של אוניות, מכונותיהן וציודן.

בּוּכְטָה [לשון דיבור] (coil of a rope) >> פְּקַעַת חֶבֶל, צְנֵפָה.

בּוֹנֶה אֳנִיּוֹת, בונה אוניות (shipwright, shipbuilder): אומן לבנייה ולתיקון אוניות, ובמיוחד אוניות וספינות מעץ. = חָרָשׁ אֳנִיּוֹת, חָרָשׁ סְפִינוֹת, בּוֹנֶה סְפִינוֹת. >> מְנַהֵל מִסְפָּנָה.

– בּוֹנֶה אֳנִיוֹת מֻמְחֶה, בונה אוניות מומחה (master shipwright): בתקופת המפרשים – מומחה לתכנון ולבניית אוניות, מנהל מספנה לבניית אוניות, רב־אומן בבניית אוניות.

בּוּצִית [חז"ל] (light boat, skiff, dinghy) >> בִּצִּית.

בּוּקָנִיר (buccanneer): שודד ים, ובמיוחד שודדי הים האירופיים שפעלו באיים הקריביים במאה ה־17 ובתחילת המאה ה־18. = שׁוֹדֵד יָם, פִּירָט.

בּוֹקַעַת קֶרַח* (icebreaker) >> שׁוֹבֶרֶת קֶרַח.

בּוֹר סְפִינָה (water receptacle): [לשון חז"ל] כלי קיבול גדול למי שתייה בספינה (לא חבית).

בַּחוֹף (ashore): ביבשה; בנמל או בסביבותיו. >> בַּיָּם וּבַחוֹף.

בַּחֲסִי* (under the lee): בצד החסוי מהרוח של חוף, של אונייה אחרת, של קרחון, של אי, של לשון יבשה וכו'.

בַּחֲסִי הָאֳנִיָּה*, בחסי האונייה (under the lee of a ship): ייאמר על ספינת מפרשים השטה קרוב לצד החסי של ספינה אחרת, אשר על כן חוסמת את הרוח אל מפרשיה.

בַּחֲסִי הַחוֹף (under the lee of a shore): ייאמר על ספינת מפרשים המוצאת מקלט מפני הרוח תחת צוקי חוף חסוי מרוח. מצב הפוך קורה כשהיא נמצאת בחוף חסי (on a lee shore). = בְּסִתְרוֹ שֶׁל הַחוֹף. >> חוֹף הַחֲסִי. [איור]

בֶּטֶן הָאֳנִיָּה, בטן האונייה (belly of the ship): כינוי לחלל הפנימי של אונייה, מתחת לסיפון העליון, ללא התייחסות מיוחדת למדור זה או אחר. >> כֶּרֶס הָאֳנִיָּה.

– בְּבֶטֶן הָאֳנִיָּה, בבטן האונייה (below deck):בתוך האונייה פנימה, מתחת לסיפון, בלא התייחסות למדור זה או אחר.

בֶּטֶן הַמִּפְרָשׂ (belly of the sail, bunt of the sail): חלקו התפוח של המפרש. = כֶּרֶס הַמִּפְרָשׂ.

בַּיָּם וּבַחוֹף (afloat and ashore): באוניות וביבשה. >> בַּחוֹף.

בֵּינַת סִפּוּנִים*, בינת סיפונים (between decks, tween decks; between decks): א) באוניית מטען כללי שבה הסַפְנָה (מחסן המטען) נחלקת לשניים בממד הגובה: החלל למטען בין הסיפון התחתון והסיפון העליון. החלל מתחת לסיפון התחתון נקרא: מחסן תחתון או סַפנה תחתונה (lower hold). באוניות מטען כללי תלת־סיפוניות נקראו חללי המטען לפי סדרם: בינת סיפונים עליונה, בינת סיפונים תחתונה, ספנה תחתונה. ב) באוניות מהגרים שימשה בינת הסיפונים למגורים משותפים של נוסעי המחלקה השלישית, שלא יכלו להרשות לעצמם תאי מגורים נפרדים כמו נוסעי התאים (cabin passengers). = סִפּוּן בֵּינַיִם. [איור] [איור]

– בֵּינַת סִפּוּנִים קִדְמִית (fore tween deck): סיפון הביניים של מחסן המטען הקדמי באוניית משא. >> סַפְנָה קִדְמִית.

– בֵּינַת סִפּוּנִים אֲחוֹרִית (after tween deck): סיפון הביניים של מחסן המטען האחורי באוניית משא. >> סַפְנָה אֲחוֹרִית.

בֵּינַת קַוֵּי הַמַּיִם, בינת קווי המים (boot-top, between wind and water): א) שטח הדופן בין קו המים בטעון וקו המים בריק. ב) באוניות מפרשים, שטח הדופן בין קו המים כשהאונייה זקופה לבין קו המים כשהיא נוטה על צידה בכוח הרוח. >> עִלִּית הַדֹּפֶן.

– גֵּרוּד וּצְבִיעַת בֵּינַת קַוֵּי הַמַּיִם, גירוד וצביעת בינת קווי המים (boot topping): סילוק הצימדה הימית ("זקן") מבינת קווי המים וצביעת פס צבע דוחה צמדה. כמות הצימדה הגדולה ביותר מצטברת על בינת קווי המים. בתקופת המפרשים היטו חלקית את האונייה, על ידי העתקת משקל לצד אחד, גרדו את הצימדה מבינת קווי המים החשופה ומרחו תערובת של חֵלֶב וגופרית; אחר כך עשו זאת בצידה השני של האונייה. >> הַטָּיַת אֳנִיָּה עַל צִדָּה.

– צֶבַע לְבֵינַת קַוֵּי הַמַּיִם, צבע אנטיפאולינג לבינת קווי המים (boot topping paint, boottoping paint). >> צֶבַע דּוֹחֶה צִמְדָּה, צֶבַע אַנְטִיפָאוּלִינְג.

בִּירֶמָה (bireme): [מלטינית: biremis] ספינת משוטים מלחמתית ים־תיכונית מהעת העתיקה, בעלת שני טורי משוטים אחד מעל השני; בכל משוט אחז חותר יחיד. >> דּוּ־טוּרִית. [איור]

בֵּית אַחְרָה*, בֵּית הָאַחְרָה (poop): מבנה עילי בירכתי אונייה המשתרע למלוא רוחבה או כמעט למלוא רוחבה ומשמש למגורים. "גג" המבנה נקרא "סיפון בית האחרה". >> בֵּית קַדְמָה, סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה.

בֵּית גֶּשֶׁר, בֵּית הַגֶּשֶׁר* (bridge house, bridge): מבנה עילי גבוה על סיפונה הגלוי של אוניית קיטור או מנוע, המשתרע לכל רוחב האונייה, לרוב באמצעיתה או קרוב לירכתיים. בחלקו העליון נמצא בית ההגה. כמו כן נמצאים בבית הגשר חדר מפות, חדר אלחוט, תאי מגורים (בעבר רק לרב החובל והקצינים, כיום גם לדרוגים) ועוד. >> בֵּית הַהֶגֶה, גֶשֶׁר.

בֵּית דִּין יַמִּי (Admiralty court [UK], maritime court): בית דין מיוחד החוקר ומכריע בתביעות ובמחלוקות בענייני ספנות (התנגשות כלי שיט, חילוץ והצלה של כלי שיט, נזקים למטען או לנוסעים, ביטוח ימי ועוד). בישראל ממלא תפקיד זה בית המשפט המחוזי בחיפה. = בֵּית מִשְׁפָט לְיַמָּאוּת (בישראל), בֵּית דִּין שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת [בבריטניה].

בֵּית דִּין לְמַלְקוֹחַ יַמִּי (prize court): בית דין מיוחד המוסמך להכריע בשאלת חוקיות התפיסה של אוניות מלקוח וחלוקת דמי המלקוח. >> אֳנִיַּת מַלְקוֹחַ, דְּמֵי מַלְקוֹחַ, מַלְקוֹחַ יַמִּי.

בֵּית דִּין צְבָאִי יַמִּי (naval court martial): בית דין מיוחד שמקים מפקד אוניית מלחמה או שייטת הנמצאת הרחק מנמל הבית, כדי לשפוט את אחד מאנשי הצוות בעבירה חמורה שביצע בהיות האונייה בלב ים. בדין יושבים שלושה אנשי צוות, שאחד מהם לפחות הוא קצין.

בֵּית דִּין שֶׁל הָאַדְמִירָלִיוּת (Admiralty court) >> בֵּית דִּין יַמִּי.

בֵּית הֶגֶה, בֵּית הַהֶגֶה* (wheelhouse, pilothouse): א) המדור בבית הגשר של אונייה ממנו מנתבים ומנווטים את האונייה. נמצאים בו גלגל ההגה, טלגרפים למכונה, מצפן וכו'. שמו הרוֹוֵח: "גשר". >> גֶּשֶׁר. ב) מבנה נמוך על סיפונה של סירה או ספינה, המשמש מחסה להגאי האוחז בגלגל ההגה. [איור] [איור] [איור]

בֵּית הַשַּׁרְשֶׁרֶת* (chain locker, chainlocker) >> תָּא הַשַּׁרְשֶׁרֶת.

בֵּית חֶרֶב, בֵּית הַחֶרֶב* (centerboard case, centerboard trunk): תיבה צרה באמצע הגוף של סירת מפרשים, לאורך השדרית, בתוכה נמצאת החרב כשהיא מורמת. = אַרְגָּז חֶרֶב. >> חֶרֶב.

בֵּית חֲרֹשֶׁת לַחֲבָלִים, בית חרושת לחבלים (ropewalk, ropehouse): אולם צר וארוך במספנה לייצור חבלים לאוניות. = חֲבְלָרִיָּה.

בֵּית כֶּלֶא צָף (prison ship, prison hulk) >> אֳנִיַּת כֶּלֶא.

בֵּית כִּסֵא, בית כיסא [באוניית מפרשים] (roundhouse, round-house): תא שירותים קטן וחצי עגול בחלק האחורי של מקור החרטום באוניות מפרשים מלחמתיות, אחד מכל צד, ובו מושב לעשיית צרכים עם חור ניקוז לים. בית הכיסא השמאלי שימש את עוזרי רב החובלים, המידשיפמנים וקציני המשנה, והימני את המלחים שבחדר החולים. הכניסה אל התאים נעשתה מתוך האונייה. רב החובל והקצינים עשו את צרכיהם בבתי כיסא שהותקנו בתוך יציעי האחרה. >> שֵׁרוּתֵי חַרְטוֹם.

בֵּית מַצְפֵּן, בֵּית הַמַּצְפֵּן (binnacle): באוניות מפרשים בימים עברו, ארונית מזוגגת לאחסון המצפנים, שעון החול של מד המהירות ושעוני החול של המשמרת; לרוב נמצאה מלפנים לגלגל ההגה. באוניות קיטור ומנוע בימים עברו, שידת־עץ עגולה ליד גלגל ההגה, ששימשה כַּן למצפן המגנטי ולאביזריו. [איור] [איור]

בֵּית מִשְׁפָט לְיַמָּאוּת (maritime court) >> בֵּית דִּין יַמִּי.

בֵּית סִירוֹת* (boathouse, boat house): מבנה מקורה בשפת מעגן או בגדת נהר לאחסנת סירות לספורט ולפנאי, בין בעודן צפות או לאחר שנגררו ונמשו מהמים. = צְרִיף סִירוֹת, סְכָכַת סִירוֹת. >> בֵּית סְפִינוֹת.

בֵּית סִפּוּן, בֵּית הַסִּפּוּן, בית הסיפון (deckhouse, roundhouse): מבנה נמוך על הסיפון העליון של אונייה, שאינו משתרע למלוא רוחבה. [איור]

בֵּית סְפִינוֹת (ship shed): מבנה מקורה על שפת נמל, מצויד בממשה, לאחסנת ספינות משוט מלחמתיות לאחר שנגררו ונמשו מהמים. = מַחְסֵה אֳנִיּוֹת. >> בֵּית סִירוֹת.

בֵּית סֵפֶר יַמִּי (nautical school, maritime school): בית ספר להכשרת אנשי ים לצי המלחמתי או לצי המסחרי. >> אָקָדֶמְיָה יַמִּית.

בַּיִת צָף* (houseboat, float house) >> סְפִינַת מְגוּרִים.

בֵּית קִבּוּל [מיושן] (burthen, burden) >> תְּפוּסָה, טוֹנָאג'.

בֵּית קַדְמָה*, בֵּית הַקַּדְמָה (forecastle): מבנה עילי נמוך בחרטום אונייה, מעל הסיפון הראשי, המשתרע למלוא רוחבה. לפנים שימש למגורי המלחים ולימים כמחסן לרב המלחים. גג המבנה נקרא "סיפון בית הקדמה". >> מְגוּרֵי הַחַרְטוֹם, מְגוּרֵי הַמַּלָּחִים, בֵּית אַחְרָה. [איור]

בֵּית תּוֹתָח (casemate): באוניות מערכה ובסיירות מסוף המאה ה-19 ואילך: תיבה משוריינת שגוננה על תותח אחד מכל צדדיו. בית התותח בלט על פי רוב מדופן האונייה, והעניק לקנה זווית צידוד גדולה למדי. מגן משוריין שחובר לקנה התותח הגן על האשנב. ברוסית: קָזֶמַאט (каземат), בצרפתית: קָזְמַאט (casemate). >> בַּרְבֶּטָה, בֵּית תּוֹתָחִים, צְרִיחַ תּוֹתָח. [איור]

בֵּית תּוֹתָחִים (casemate): מבנה משוריין על הסיפון העליון של ספינת תותחים מחופת־שריון (ironclad) שגונן על תותחי האונייה (למשל בספינות התותחים מחופות השריון במלחמת האזרחים האמריקאית). >> צוּר תּוֹתָחִים, בֵּית תּוֹתָח, בַּרְבֶּטָה. [איור]

בִּיתָן [של צוללת] (fin [GB], sail [US], fairwater): המבנה העילי ההידרודינמי האטום של צוללת, מעל גוף הלחץ. בחלקו העליון נמצא הגשר הפתוח ובתוכו הפריסקופ וצינור השינור. ראשית הופעתו באמצע המאה העשרים לערך. קדם לו צריח הניתוב. = סְנַפִּיר. >> צְרִיחַ נִתּוּב.

בַּלּוּט יָם (barnacle): סרטן ימי זעיר, מוקף שריון גירני בצורת בַּלּוּט או חרוט קטום; נצמד לסלעים שבקו המים ולתחתית כלי שיט ומתקנים ימיים. >> זָקָן, צִמְדָה, תּוֹלַעַת אֳנִיּוֹת. [איור]

בֹּלֶט*, בולט (freeboard): המרחק האנכי מקו המים (קו הטעינה הקיצי) של אונייה עד הסיפון הגלוי והרציף שלה. הוא נמדד באמצע האונייה, וגודלו קובע את גודל העילוי הרזרבי של האונייה. = גֹּלִי [מיושן]. >> עִלּוּי רֶזֶרְבִי. [איור] [איור]

בָּלַם*, בָּלַם חֶבֶל* (to snub, to snub a rope): עצר בבת־אחת חבל משתלשל או נמשך.

בִּמְאֻנָּךְ*, שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן בִּמְאֻנָּךְ*, שרשרת העוגן במאונך (up and down, the anchor chain is up and down) >> עֹגֶן נִצָּב.

בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם, בְּמוֹרַד הַנָּהָר (downstream): עם כיוון הזרימה או הזרם. >> בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם, בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר.

בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם, בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר (upstream): נגד כיוון הזרימה או הזרם. >> בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם, בְּמוֹרַד הַנָּהָר.

בִּמְרוֹמֵי הַתֹּרֶן, בִּמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים (aloft) >> לְמַעְלָה.

בָּמֳתֵי יָם (high seas, open sea): [מליצי, מן בָּמוֹת] מרחבי הים הרחוקים מן החוף, לב ים. >> מֶרְחָבֵי הַיָּם, הַיָּם הַפָּתוּחַ, לֵב יָם.

בִּנְיַן אֳנִיּוֹת*, בניין אוניות (shipbuilding): מקצוע התכנון והבנייה של כלי שיט; אומנות הבנייה של אוניות. = בְּנִיַּת אֳנִיּוֹת, חֲרֹשֶׁת אֳנִיּוֹת, חֲרֹשֶׁת סְפִינוֹת.

בְּסִיס אַסְפָּקָה, בסיס אספקה לאוניות (victualling yard): בסיס לאספקת מזון וכו' לאוניות הצי המלחמתי.

בְּסִיס הַצִּי (naval base) >> בָּסִיס יַמִּי.

בְּסִיס חוֹף (shore establishment) >> בָּסִיס יַמִּי.

בָּסִיס יַמִּי* (naval base, shore station): נמל צבאי ולצדו בחוף מפקדות, בתי מלאכה, מחסני ציוד ותחמושת, מתקני הדרכה וכו' של הצי המלחמתי. = בְּסִיס הַצִּי. >> מִסְפֶּנֶת הַצִּי.

בְּסִתְרוֹ שֶׁל הַחוֹף, בְּסֵתֶר הַחוֹף (under the lee of a shore): מצבה של אונייה המוצאת מחסה בצדו החסוי מהרוח של חוף. ההיפך מכך כאשר היא נמצאת בחוף החסי (on a lee shore). = בַּחֲסִי הַחוֹף. >> חוֹף הַחֲסִי. [איור]

בַּעַל אֳנִיָּה, בעל אונייה (ship owner): האדם או החברה על שמם רשומה האונייה במרשם האוניות. בְּעָלִים (owner). = בַּעַל סְפִינָה.

בִּצִּית, ביצית (light boat, skiff, dinghy): [לשון חז"ל] סירה קטנה הנישאת על סיפונה של ספינה או נגררת אחריה ומהווה חלק מציודה. נקראת גם בוצית.

בַּקְבּוּק מְתִיחָה (bottle screw) >> מוֹתְחָן בָּרְגִּי.

בָּקִי בִּקְרִיאַת הַמַּצְפֵּן (to box the compass): היכולת לומר בעל־פה את שמות כל 32 נקודות המצפן לפי סדרן. בתקופת המפרשים היה זה סימן למקצועיותו של מלח.

בִּקֵּעַ, ביקע; בִּקַע (חבית, סירה) (to stave): שבר או עקר קרש מדופנה של חבית עץ; ניגח ושבר את דופנה של סירת עץ. = רִסֵּק [חבית, סירה]. >> לִמּוּד.

בַּקָּרַת נְזָקִים (damage control): פעולות החרום הסדורות המבוצעות בכלי שיט כדי להצילו מטביעה אם פרצה בו שריפה, עלה על שרטון, התמלא מים, נפגע מאש אויב וכדומה. >> מִזְרַן הִתְנַגְּשׁוּת, סָתַם פִּרְצָה [בנעורת חבלים].

בַּרְבֶּטָה (barbette): באוניות מלחמה במאה ה-19, גְּדֵרַת לוחות משוריינים סביב תותח, שהוצב על פי רוב על בסיס סובב וירה מעל קירות הברבטה. בעשור האחרון של המאה ה-19 כוסתה הברבטה בכיפה משוריינת, והמכלול כולו נקרא "צריח". >> צְרִיחַ תּוֹתָח, בֵּית תּוֹתָח, צוּר תּוֹתָחִים. [איור]

בַּרְדֶָּס* (cowl): כיסוי בקצה ארובת אוורור, האוסף את זרם האוויר או הרוח ומכוונם פנימה. לעתים ניתן לסובב אותו לכיוון הרצוי. >> אֲרֻבַּת אִוְרוּר. [איור]

בַּרְוָז*, ברווז (belaying cleat): [לשון דיבור, תרגום שאילה מרוסית: אוּטְקָה] מאחז בעל שתי קרניים לקשירת חבל. = מַאֲחַז שְׁלִיבָה, מַאֲחַז דּוּ־קַרְנִי, אֶחֶז קַרְנַיִם. [איור]

בַָּרוֹמֶטֶר* (barometer, glass): מכשיר למדידת הלחץ האטמוספרי לשם חיזוי מזג האוויר. >> יְרִידַת הַבָּרוֹמֶטֶר, עֲלִיַּת הַבָּרוֹמֶטֶר.

בְּרִיג* (brig): אוניית מפרשים דו־תורנית, על תורנה הקדמי שלושה מפרשים רוחביים ועל תורנה הראשי מפרש גף ראשי עם מנור ושני מפרשים רוחביים (עילי ועלעילי). בשימוש הצי המלחמתי מהעשור של 1770, ובצי המסחרי עוד קודם לכן.

בְּרִיג מְלֵא מַעֲטֶה (ship brig, brig): אוניית מפרשים דו־תורנית, על כל אחד מתרניה שלושה או ארבעה מפרשים רוחביים, כמו באונייה מלאת־מעטה. בנוסף להם מפרש גף אורכי מאסף (מאחורי המפרש הראשי הרוחבי). = בְּרִיג כְּלִיל מַעֲטֶה. [איור]

בְּרִיג תּוֹתָחִים (gun brig): אוניית מפרשים מלחמתית קטנה מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, בעלת מערך מעטה של בריג מלא־מעטה וחמושה בדרך כלל ב-12 תותחים. שימשה בראשית דרכה ללחימה במים פנימיים ובמימי חופים, ולימים גם מעבר לים. [איור]

בְּרִיגָנְטִינָה (brigantine): אוניית מפרשים מסחרית דו־תורנית, על תורנה הקדמי מפרשים רוחביים (תחתי, עילי, עלעילי ועליון) ועל תורנה הראשי (האחורי) מפרשי גף אורכיים (תחתי ועילי). = בְּרִיגָנִית*. [איור]

בְּרִיזָה* (breeze) >> רוּחַ.

בְּרָכָה (salute) >> הַצְדָּעָה.

בַּרְקָה*, בארקה (barque, bark): א) במאה ה־18: כינוי לאוניית מפרשים מסחרית קטנה; וגם: אוניית מפרשים מסחרית בעלת שלושה תרנים, על תרניה הקדמי והראשי מפרשים רוחביים (תחתי, עילי ועלעילי), ועל תורנה האחורי מפרש תחתי אורכי ומפרש עילי רוחבי (ללא מפרש עלעילי). ב) במאות 19–20: אוניית מפרשים מסחרית בעלת שלושה תרנים או יותר, שעל כולם מפרשים רוחביים (תחתי, עילי, עלעילי ועליון) ועל תורנה האחורי מפרשי גף אורכיים (תחתי ועילי). = בַּארְק. [איור]

בַּרְקֶנְטִינָה (barquentine): אוניית מפרשים מסחרית בעלת שלושה תרנים או יותר, על תורנה הקדמי בלבד מפרשים רוחביים, ועל שאר תרניה מפרשי גף אורכיים. = בַּרְקָנִית*. [איור]

בַּר שַׁיִט* (navigable): מתאים מבחינה פיסית לתנועת כלי שיט דרכו, שספינות יכולות לשוט בו. = עָבִיר לִכְלֵי שַׁיִט.


עדכון אחרון: 17 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

א

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית.

אָבַד כָּלִיל (totally lost) >> אָבְדָן גָּמוּר.

אָבְדָן גָּמוּר*, אובדן גמור (total loss): מונח מתחום הביטוח הימי, שמשמעותו כי כלי השיט או המטען שהוא מוביל טבע או ניזוק ללא תקנה. >> אָבַד כָּלִיל.

אָבִיק* (scupper): חורים בשולי הסיפון ובדופן דרכם מתנקזים הימה המים שנאספו על הסיפון. [איור]

– חוֹר הָאָבִיק (scupper hole)

– צִנּוֹר הָאָבִיק, צינור האביק (scupper pipe)

אֶבֶן מֵרוּק, אבן מירוק (holystone): טבלת אבן חול רכה, ששימשה בתקופת המפרשים לקרצוף סיפוני העץ של האונייה. השימוש באבני מירוק רווח בצי המלכותי הבריטי ובצי האמריקאי. אבני מירוק קטנות נקראו testament‏, bible או prayer book. מכאן גם הפועל to holystone – לקרצף ולמרק את הסיפונים. [איור]

אֲבַק הַצָּתָה (priming powder, priming): אבק שריפה טחון היטב ששימש להצתת התחמיש של תותחים, אקדחים ורובים נטעני־לוע.

אַבַּרְזִין* (tarpaulin): בד קַנְבָס אטום למים, ארוג בצפיפות ומוספג בְּעִטְרָן; בְּרֵזֶנְט. tar באנגלית, קיצור של tarpaulin, היה כינוי למלח בצי, על שום הנוהג בימים עברו באוניות ללבוש מעילים ולחבוש כובעים מקנבס אטום למים. >> עִטְרָן.

אָגוֹר* [מיושן] (locker) >> לוֹקֶר.

אַגַּן הַשָּׁקָה* (boat launching basin, launching basin): אגן מים בשפת נמל או מעגנה להשקת כלי שיט קטנים ויאכטות.

אֶגְרוֹף קוֹף (monkey's fist): קשר דקורטיבי בחבל שצורתו דומה לכף יד קפוצה. [איור]

אַגְרַת גְּרִירָה* (towage, towage dues): תשלום הנגבה מאונייה עבור שירותי גרירה בנמל.

אַגְרַת מִרְצָף* (berthage): תשלום הנגבה מאונייה עבור מקום החנייה שהוקצה לה לאורך רציף.

אַגְרַת נָמָל (port dues): תשלום "כללי" הנגבה מכל אונייה הנכנסת לנמל עבור השימוש בתשתיות הנמל, במתקניו ובשירותיו.

אַגְרַת נִתּוּב*, אגרת ניתוב (pilot fees, pilotage): תשלום לשלטונות הנמל עבור שרותיו של נתב. = דְּמֵי נִתּוּב. >> נִתּוּב.

אַגְרַת עֲגִינָה* (anchor dues, anchorage, groundage): תשלום הנגבה מאונייה עבור מקום העגינה שהוקצה לה בנמל.

אַגְרַת פּוֹרְקוֹת* (lighterage, lighterage dues): תשלום הנגבה מאונייה עבור טעינתה ופריקתה באמצעות סירות משא (פורקות) של הנמל. החישוב נעשה על פי טונות מטען.

אַגְרַת רְצִיף* [על סחורות] (wharfage): תשלום הנגבה מאונייה על השימוש ברציף או במתקני הפריקה והטעינה שבו. >> רְצִיף.

אַגְרַת רְתִיקָה* (moorage): תשלום הנגבה מאונייה על פעולת הרתיקה שלה לרציף. >> רְתִיקָה.

אַגְרַת תְּפוּסָה (tonnage dues): תשלום הנגבה מאוניית סוחר עבור השימוש בתשתיות הנמל, במתקניו ובשירותיו, ומחושב על פי גודלה – התפוסה הרשומה ברוטו. >> תְּפוּסָה.

אַדְוָה*, אדווה; אֲדָווֹת, אַדְווֹת־ (ripple, catspaw, cat's-paw): גלים קטנטנים שמחוללת רוח חרישית.

אָדָם בַּיָּם (!Man Overboard): קריאת האזעקה לאנשי הצוות להיחלץ להצלתו של אדם שנפל מהספינה לים או שהתגלה בים. = אָדָם נָפַל לַיָּם! [איור]

אַדְמִירָל (admiral): דרגת הקצונה הגבוהה ביותר בצי המלכותי הבריטי, בצי האמריקאי ובציי מלחמה של מדינות נוספות. וגם: לשון הפנייה לאדמירל־משנה ולסגן־אדמירל. >> סְגַן אַדְמִירָל, אַדְמִירָל מִשְׁנֶה, אַדְמִירָל שֶׁל הַצִּי.

אַדְמִירָל שֶׁל הַשַּׁיֶּטֶת הָאֲדֻמָּה, אדמירל של השייטת האדומה (admiral of the red): בצי המלכותי הבריטי מ-1805 עד 1864 – אדמירל שפיקד על השייטת הבכירה מבין השלוש שמהן הורכב הצי, שסימנה היה דגל אדום. לפקודתו סרו אדמירל משנה וסגן אדמירל של השייטת האדומה. מתקופת שלטונה של אליזבת הראשונה, אז הונהגה החלוקה לשייטות לפי צבעים, ועד 1805 לא הייתה קיימת דרגת אדמירל של השייטת האדומה, כי מפקד שייטת זו פיקד על הצי המלכותי כולו ונקרא "אדמירל של הצי". אחריו לפי הסדר באו אַדְמִירָל שֶׁל הַשַּׁיֶּטֶת הַכְּחֻלָּה (admiral of the blue) ואַדְמִירָל שֶׁל הַשַּׁיֶּטֶת הַלְּבָנָה (admiral of the white), שכל אחד מהם נעזר באדמירל משנה וסגן אדמירל של השייטת. הקידום היה מסגן אדמירל של השייטת הלבנה לסגן אדמירל של השייטת הכחולה וממנו לסגן אדמירל של השייטת האדומה; מסגן אדמירל של השייטת האדומה לאדמירל משנה של השייטת הלבנה וכו' עד אדמירל של השייטת האדומה. >> אַדְמִירָל מִשְׁנֶה, סְגַן אַדְמִירָל.

אַדְמִירָל מִשְׁנֶה (vice admiral): דרגת קצונה בכירה בציי מלחמה בין אדמירל וסגן אדמירל. (בחיל הים הישראלי, הדרגה המקבילה לאלוף.)

אַדְמִירָל שֶׁל הַצִּי (Admiral of the Fleet [UK], Fleet Admiral [US]): דרגת הקצונה הגבוהה ביותר בצי המלכותי הבריטי, בצי האמריקאי ובציי מלחמה גדולים נוספים, אותה נושא מפקד הצי. (מפקד חיל הים הישראלי נקרא CIC Isareli Navy.)

אַדְמִירָלִיּוּת (admiralty): משרד הצי המלחמתי בבריטניה עד 1964. = מִשְׂרַד הַיַּמִּיָּה הַבְּרִיטִי [מיושן]. >> לוֹרְדִים שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת, מוֹעֶצֶת הָאַדְמִירָלִיּוּת.

אֶדֶן הַתֹּרֶן*, אדן התורן, אֶדֶן תֹּרֶן (mast step): בסיס התורן בסירה או באוניית מפרשים, עליו נשען עקב התורן ואליו התורן מקובע. >> אִדֵּן תֹּרֶן. [איור]

אֶדֶן שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן, אדן שלשלאות התורן (channels, chain wales, chains): לוח אופקי רחב ועבה הבולט מדופן אוניית מפרשים מול תורן. משמש לריווח רכסות התורן התחתי. >> רִכְסָה, שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן. [איור]

– אֶדֶן שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי (main chains), אֶדֶן שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי (fore chains), אֶדֶן שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הָאֲחוֹרִי (mizzen chains).

אִדֵּן תֹּרֶן*, אידן תורן (to step a mast): זָקַף תורן בסירה או באונייה וקבעו למקומו באֶדֶן התורן.

אֲהוֹי! (!Ahoy!; Ship ahoy): באנגלית, בימים עברו, מילת קריאה לסירה או לספינה כדי להסב את תשומת ליבה וגם כברכת שלום או פרידה ממנה.

אוּלַם הַתְוָיָה*, אולם התוויה (mould loft, mold loft): מבנה ארוך במספנה, שעל רצפתו שרטטו את חלקי הגוף השונים של אונייה חדשה בגודלם הטבעי; על פי שרטוטים אלה הכינו שבלונות (moulds, molds) לחיתוך ולכיפוף קורות העצים או קורות הפלדה מהם נבנתה האונייה. = אוּלַם סִמּוּן. [איור]

אוּלַם סִמּוּן, אולם סימון (mould loft, mold loft) >> אוּלַם הַתְוָיָה.

אוֹר גְּרִירָה (towing light): אור זיהוי בעל מאפיינים המוגדרים בחוק, שכלי שיט חייב להציג בלילה בירכתיו כשהוא גורר כלי שיט אחר.

אוֹר יַרְכָּתַיִם, אור ירכתיים (stern light): אור זיהוי בעל מאפיינים המוגדרים בחוק, שכלי שיט חייב להציג בלילה בירכתיו.

אוֹר נִוּוּט, אור ניווט (navigation light) >> אוֹר שַׁיִט.

אוֹר עֲגִינָה (mooring light, riding light): אור זיהוי בעל מאפיינים המוגדרים בחוק, שכלי שיט הרתוק לעוגן חייב להציג בלילה.

אוֹר צַד (side light): אור זיהוי בעל מאפיינים המוגדרים בחוק, שכלי שיט חייב להציג בלילה בכל אחד מצדדיו. פנס אור אדום בצד שמאל (port light) ופנס אור ירוק בצד ימין (starboard light). >> אֶשְׁקָף. [איור]

– אוֹר צַד יָמִין (starboard light).

אוֹר צַד שְׂמֹאל (port light).

אוֹר רֹאשׁ תֹּרֶן, אור ראש התורן (masthead light; formerly: steaming light, head light): אור זיהוי בעל מאפיינים המוגדרים בחוק, שכלי שיט חייב להציג בלילה בראש התורן.

אוֹר שַׁיִט, אוֹרוֹת שַׁיִט* (navigation light): כל אחד מאורות הזיהוי המוגדרים בחוק שכלי שיט חייב להציג בלילה, משקיעת השמש ועד זריחתה, כדי למנוע התנגשות עם כלי שיט אחר בגלל הראות המוגבלת. = אוֹר נִוּוּט. [איור]

אוֹרוֹת עֶמְדָּה (station lights): אורות זיהוי שמציגים כלי שיט מלחמתיים השטים בצוותא במערך.

אוֹת דֶּגֶל* (flag signal): הודעה או פקודה המועברת למרחק על ידי הנפת דגל או נפנוף בדגל לפי קוד מוסכם. [איור]

אוֹת הֵכֶּר, אות היכר (flag superior, flag inferior): האות או האותיות בסימן הזיהוי הצבוע על דופנותיה של אוניית מלחמה. אות היכר לפני המספר מציינת בדרך כלל את סוג כלי השיט; למשל: צ-71 (אח"י "דקר"). אות היכר אחרי המספר מציינת בדרך כלל את האות הראשונה בשמו של כלי השיט. >> מִסְפָּר צִי.

אוֹת מְצוּקָה* (distress signal, signal of distress): סימנים מוסכמים המציינים כי כלי שיט או אנשיו נמצאים בסכנה וזקוקים לעזרה. לדוגמה, ירי תותח, קריאת SOS ברדיו טלגרף או Mayday ברדיו טלפון, מצוף עשן, צפירות ארוכות בצופר ערפל ונפנוף ידיים.

אֵזוֹר דֶּמֶךְ הָרוּחַ [מליצי] (doldrums) >> אֵזוֹר הַשֶּׁקֶט הַמַּשְׁוָנִי.

אֵזוֹר הַשֶּׁקֶט הַמַּשְׁוָנִי, אזור השקט המשווני (doldrums): אזור לאורך קו המשווה, בין אזורי רוחות הסחר הצפוני והדרומי, שהרוחות והזרמים בו מעטים וחלשים. בתקופת המפרשים נמנעו אוניות להיכנס אליו, מחשש שיישארו משותקות תנועה ימים רבים. = אֵזוֹר דֶּמֶךְ הָרוּחַ [מליצי]. >> דִּמְמַת רוּחַ.

אֲזוֹרִים הַקְּרוֹבִים לְקַו הַמַּשְׁוֶה, אזורים הקרובים לקו המשווה (low latitudes): פני כדור הארץ (ומרחבי הים) המשתרעים מקו המשווה עד קו רוחב 30 צפון או קו רוחב 30 דרום. קרוב לקו המשווה.

אֲזוֹרִים הַקְּרוֹבִים לַקֹּטֶב אוֹ לַקְּטָבִים, אזורים הקרובים לקוטב או לקטבים (high latitudes): פני כדור הארץ (ומרחבי הים) המשתרעים מקו רוחב 60 צפון עד הקוטב הצפוני ומקו רוחב 60 דרום עד הקוטב הדרומי. קרוב לקוטב, קרוב לקטבים.

אִזֵּן סְקַרְיָה, איזן סקריה (to square the yard): באוניות בעלות מעטה רוחבי, העמיד את הסקריה בזווית ישרה לתורן או לקו השדרית של האונייה. = יִשֵּׁר סְקַרְיָה. >> הִצְלִיב סְקַרְיָהמִשֵּׁךְ סְקַרְיָה. [איור]

אָזְנִית, אוזנית (ear timber, epotis, pl. epodides): בספינות משוטים מלחמתיות בעת העתיקה: קורת עץ עבה שבלטה משני צדי החרטום והגנה על המלברית בשעת התנגחות הספינות חרטום אל חרטום. >> מִלְבָרִית. [איור]

אִחָה בִּקְלִיעָה*, איחה בקליעה (to splice): חיבר שני חבלים או שני חלקי חבל על ידי שזירת גדיליהם יחד. >> קְלִיעָה.

אִחוּי קְלִיעָה*, איחוי קליעה (splice, splicing) >> קְלִיעָה.

אָחוֹר (stern, aft) >> לְאָחוֹר, מֵאָחוֹר, מֵאֲחוֹרֵי.

אֲחוֹרָה (astern): לאחור, בכיוון הירכתיים או מהם והלאה בקו ישר. >> הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת אֲחוֹרָה, פְּקֻדּוֹת לַמְּכוֹנָה.

אֲחוֹרִי* (after; mizen, mizzen): א) קרוב אל הירכתיים, פונה אל הירכתיים. ב) בסירות ובספינות מפרשים בעלות שני תרנים או יותר: של התורן האחורי. למשל: "מפרש אחורי". >> מְאַסֵּף.

אֲחוֹרֵי הַסִּירָה (sternsheets, stern sheets) >> סַפְסָלִים אֲחוֹרִיִּים.

אֲחוֹרֵי הָעֲגָלָה, אֲחוֹרֵי עֶגְלַת הַתּוֹתָח (train) >> עֶגְלַת תּוֹתָח, גַּלְגֶּלֶת אֲחוֹרִית.

אֶחֶז קַרְנַיִם (belaying cleat) >> בַּרְוָז.

אָחַז בַּהֶגֶה (to be at the helm) >> נִהֵג, נָהַג, הִגָּה, הֶחְזִיק הֶגֶה.

אָחַז וְהֶחֱזִיק*, אָחַז וְהֶחֱזִיק בְּחֶבֶל* (to hold fast): תפס בחוזקה חבל מתוח ולא הניח לו להישמט מידיו. >> מָשַׁךְ חֶבֶל, מָתַח חֶבֶל, שִׁחְרֵר חֶבֶל.

אַחְרָה* (quarter): א) חלק הדופן של ספינה או סירה המשתרע מלפנים לקצה הירכתיים; באוניות מפרשים גדולות: בין הקצה האחורי של שלשלאות התורן הראשי לבין קצה הירכתיים, שם הוא מסתיים ב"יציע האחרה". = עֲגָבָה [מיושן], יַרְכָה. >> יְצִיעַ הָאַחְרָה, סִפּוּן הָאַחְרָה, סִירַת הָאַחְרָה, רוּחַ לָאַחְרָה. [איור]. ב) קיצור של "אַחְרַת הַגּוּף" (afterbody).

אַחְרַת הַגּוּף* (afterbody): החלק האחורי של גוף האונייה, מהמִצעה עד קצה הירכתיים. >> קַדְמָה, מִצְעָה. [איור]

אָטַם אֶת הַכַּוָּה, אטם את הכווה (to batten down): עטף את מכסה הכווה ביריעת ברזנט, והידק את שוליה בבדי עץ או בפסי ברזל וטריזים כדי שתהיה אטימה למים. = הִדֵּק בִּפְסִיסִים. >> מִכְסֵה הַכַּוָּה, פְּסִיס כַּוָּה. [איור]

אִי כְּשִׁירוּת לְשַׁיִט* (unseaworthiness): היות כלי שיט בלתי ראוי להפלגה בים, מאחר שאינו עומד בדרישות החוק וצורכי השיט. = פְּסִילוּת לְשַׁיִט.

– לֹא כָּשִׁיר לְשַׁיִט, פָּסוּל לְשַׁיִט (unseaworthy).

אֵיל נִגּוּחַ, איל ניגוח (ram, beak): קורה מחוזקת או עטופה בשריון ברונזה הבולטת מחרטומה של ספינה משוטים מלחמתית בגובה קו המים לערך, לניגוח ספינת אויב והטבעתה. איל הניגוח היה נשקן העיקרי של ספינות המלחמה בים התיכון בעת העתיקה. [איור] [איור]

אִיסְקוּפָּה (boat): [לשון חז"ל, מיוונית: skáphē] סירה, כלי שיט קטן הנגרר אחרי ספינה גדולה לשרתה. >> אַסְקֻפָּה.

אַיְרוֹנְקְלָד, איירונקלד (ironclad) >> סְפִינַת תּוֹתָחִים מְחֻפַּת שִׁרְיוֹן, אֳנִיָּה מְחֻפַּת שִׁרְיוֹן.

אִיֵּשׁ, אייש (to man): בתקופת המפרשים – הציב קבוצת אנשים בעמדה קבועה מראש באונייה לשם ביצוע מטלה מוגדרת. >> אֶל הַמַּשְׁאֵבוֹת, אֶל הַסְּקַרְיוֹת, אֶל הַמּוֹשְׁכוֹת, אֶל הַכָּנָן.

אִישׁ הָאַחְרָה; אנשי האַחרה, צוות האַחרה (afterguard): מלח באוניית מפרשים מלחמתית שעמדתו במשמרת הייתה על סיפון האחרה וטיפל במפרשי האחרה. >> אַחְרָה, אִישׁ רֹאשׁ הַתֹּרֶן, אִישׁ הַמָּתְנַיִם, אִישׁ הַקַּדְמָה.

אִישׁ הַהֶגֶה (helmsman): א) מלח האוחז בגלגל ההגה או במשוט ההגה ונוהג את האונייה או הסירה. ב) הגאי בסירת חתירה תחרותית. = הַגַּאי, תּוֹפֵשׂ הֶגֶה [מליצי]. >> רַב מַלָּח.

אִישׁ הַמָּתְנַיִם, איש המותניים; אנשי המותניים, צוות המותניים (waister): מלח באוניית מפרשים מלחמתית שעמדתו במשמרת הייתה במותני האונייה. אנשי המותניים היו מלחים מעוטי ניסיון או מיומנות, שלא התאימו לעבודה במרומי התרנים ועל כן הוצבו במותני האונייה. בהשאלה – "לא יוצלח". >> מָתְנֵי הָאֳנִיָּה, אִישׁ רֹאשׁ הַתֹּרֶן, אִישׁ הָאַחְרָה, אִישׁ הַקַּדְמָה.

אִישׁ הַקַּדְמָה, אִישׁ סִפּוּן הַקַּדְמָה, איש סיפון הקדמה; אנשי סיפון הקדמה, צוות סיפון הקדמה (forecastle man): מלח באוניית מפרשים שעמדתו במשמרת הייתה בסיפון הקדמה, מלפנים לתורן הקדמי, והיה אחראי על מפרשי הקדמה והעוגנים. >> סִפּוּן הַקַּדְמָה, מִפְרְשֵׂי הַקַּדְמָה, אִישׁ רֹאשׁ הַתֹּרֶן, אִישׁ הָאַחְרָה, אִישׁ הַמָּתְנִַים.

אִישׁ חֶבֶל הָאֲנָךְ (leadsman): מלח באוניית מפרשים שמדד בחבל האנך את עומק המים עם התקרבותה לחוף או לקראת עגינה (כדי לדעת את עומק המים ואת סוג הקרקעית). >> אֲנַךְ עֹמֶק. [איור]

אִישׁ חַרְטוֹם (bowman, bowsman): א) החותר האוחז במשוט הקדמי ביותר בסירת חתירה. ב) בסירת לווייתנים – החותר האוחז במשוט החרטום (bow-oar), השני מן הקצה הקדמי; במשוט הקדמי ביותר (מבין חמישה) חותר הצלצלן (harpooneer, boat-steerer). ג) במפרשיות וביכטות מפרשים – איש צוות שעמדתו במהלך השיט בחרטום. >> חַרְטוֹם.

אִישׁ יַבָּשָׁה (landsman, landlubber): כינוי לאדם חסר ידע, הבנה וניסיון בעניני ים והשטת אוניות. וגם כינוי למלח טירון וחסר ניסיון בראשית דרכו באונייה. = מַלָּח טִירוֹן, יַבָּשְׁתָּן, עַכְבַּר יַבָּשָׁה, גֹּלֶם יַבָּשָׁה, יוֹשֵׁב יַבָּשָׁה.

אִישׁ יָם (seafarer, mariner) >> יוֹרֵד יָם.

אִישׁ סִפּוּן הַקַּדְמָה (forecastle man) >> אִישׁ הַקַּדְמָה.

אִישׁ צְפַרְדֵּעַ (frogman): כינוי מיושן לצולל שמומחיותו שחייה מתחת למים בעזרת מכלי אוויר הנישאים על גבו, ובעיקר לוחמי קומנדו ימי וצוללים במשימות צבאיות. = צוֹלֵל. [איור]

אִישׁ רֹאשׁ הַתֹּרֶן, איש ראש התורן (topman, yardman): מלח באוניית מפרשים בעלת מעטה רוחבי, שתפקידו במהלך המשמרת לטפס אל מרומי אחד התרנים ולפרוש, לגלול או לצמצם את מפרשיו. המלחים נקראו על שם התורן אליו הוצבו. >> רֹאשׁ מַלָּחֵי הַתֹּרֶן. [איור]

אִישׁ רֹאשׁ הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי (foretopman), אִישׁ רֹאשׁ הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי (maintopman), אִישׁ רֹאשׁ הַתֹּרֶן הָאֲחוֹרִי (mizzentopman, mizentopman).

אִישׁ שֶׁנִּטְרְפָה סְפִינָתוֹ, אִישׁ שֶׁאֳנִיָּתוֹ נִטְרְפָה בַּיָּם (castaway, shipwrecked, maroon) >> נִצּוֹל מֵאֳנִיָּה טְרוּפָה.

אִיתוּת דְּגָלִים (flag signaling): שיטת תקשורת חזותית להעברת הודעות למרחקים על ידי הנפה או נפנוף של דגלים מיוחדים לפי קוד מוסכם. [איור]

אַכְסַדְרַת הָאַחְרָה (quarter gallery) >> יָצִיעַ הָאַחְרָה.

אַכְסַדְרַת הַיַּרְכָתַיִם (stern gallery, stern walk) >> יָצִיעַ הַיַּרְכָתַיִם.

אֶל הַכַּנָּן! (!Man the capstan): הפקודה למלחים באוניית מפרשים לתפוס את מקומותיהם סביב הכנן ולהתכונן לפקודה להעלות את העוגן וכדומה. באוניות מפרשים מלחמתיות סובבו את הכנן – על פי רוב – מלחי סיפון האחרה, חיילי הצי ואנשי המותניים. >> כַּנָּן.

אֶל הַמּוֹשְׁכוֹת! (!Man the braces): הפקודה למלחים באוניית מפרשים לתפוס את מושכות הסקריות ולהיות מוכנים לפקודה למשוך ולסובב את המפרשים. >> מוֹשְׁכָה.

אֶל הַמַּשְׁאֵבוֹת! (!Man the pumps): הפקודה למלחים באוניית מפרשים למהר אל משאבות מי השיפוליים ולהניען על פי פקודה. משאבות השיפוליים הונעו בכוח השרירים. >> מַשְׁאֵבַת שִׁפּוּלַיִם.

אֶל הַסְּקַרְיוֹת! (!Man the yards): הפקודה למלחים באוניית מפרשים לטפס אל הסקריות במרומי התרנים כדי לגלול או לצמצם מפרשים. >> סְקַרְיָה.

אֶל מֵעֵבֶר לַדֹּפֶן, אל מעבר לדופן (overboard, over the side): לַיָם, הַמַּיְמָה, מהסיפון החוצה. = אֶל מֵעֵבֶר לַמַּעֲקֵה.

אִלְפָּה*, אילפה (ship, boat; launch, harbour launch): א) [לשון חז"ל] סירה, ספינה. ב) [מיושן] כלי שיט ממונע קטן המשמש את קציני הנמל ועובדיו לצורך מילוי תפקידם; וגם: סירה ממונעת להסעת אנשים מהחוף אל אוניות בנמל שאינן רתוקות לרציף. = סִירַת נָמֵל.

אֲמוֹדַאי (diver): צולל המתמחה בביצוע עבודות תת־ימיות, כמו תחזוקת כלי שיט ומתקנים ימיים ומשיית עצמים טבועים. = צוֹלֵל. [איור]

אִמּוּנֵי הִבָּנוּת, אימוני היבנות (shakedown cruises) >> הַפְלָגַת הִבָּנוּת.

אָמִיר* (pole of a mast, pole): חלקו הגבוה ביותר של תורן, בין כפתור ראש התורן למקום חיבור החבלים או הכבלים הגבוהים ביותר המחזקים אותו. [איור]

אֶמְצַע, אֶמְצָעִית [של אונייה] (midship): קו אמצע הגוף של אונייה או ספינה, הן בממד האורכי בין החרטום לירכתיים (קו השדרית), הן בממד הרוחבי בין דופן שמאל לדופן ימין (קו הרוחבית). >> רָחְבִּית. [איור]

– אֶמְצָעִי (.midship adj): הנמצא באמצע האונייה.

– בְּאֶמְצַע הָאֳנִיָּה, באמצע האונייה (.amidships, midships adv): על קו האמצע האורכי או על קו האמצע הרוחבי של אונייה, או קרוב לאחד מהם (לציון כיוונים יחסיים בתוך האונייה).

– לְאֶמְצַע הָאֳנִיָּה, לאמצע האונייה, לָאֶמְצַע (.amidships, midships adv): לכיוון קו האמצע האורכי או קו האמצע הרוחבי של האונייה.

אֶמְצַע הֶגֶה!, הֶגֶה לָאֶמְצַע!* (!Midships!, Rudder amidships) פקודה להגאי לסובב את גלגל ההגה או את ידית ההגה למצב אמצע.

אִמְרַת צִנּוֹר הַמִּכְנָס*, אמרת צינור המכנס [מיושן; מארמית: אִימְרָא – שולי האריג.] (hawse bolster) >> פֶּתַח חֶבֶל הָעֹגֶן, פֶּתַח שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.

אַמַּת יָם* (fathom) >> פָדוֹם.

אַנְטִיפָאוּלִינְג (antifouling) >> צֶבַע דּוֹחֶה צִמְדָּה, צֶבַע אַנְטִיפָאוּלִינְג.

אַנְטְלִיָה, אַנְטִילְיָה (bilge water; bottom): [חז"ל, מיוונית ἀντλία]. א) מי שיפוליים. ב) קרקעית הספינה, תחתית הסַפנה.

אֳנִיָּה*, אונייה (ship): א) כלי שיט גדול בעל סיפון. בלשון חז"ל: סְפִינָה. ב) בתקופת המפרשים – ספינה בעלת שלושה תרנים לפחות ומעטה רוחבי, לשיט בים הפתוח. ג) על פי תקנות הנמלים 1982: כלי שיט המונע בכוח מנוע, שתפוסתו ברוטו מעל 100 טון ואורכו המרבי מעל 24 מטרים.

– בָּאֳנִיָּה, באונייה (aboard, on board): בתוך האונייה ממש, כולל המבנים שעל סיפונה, ולא "על סיפון האונייה" שהיא טעות נפוצה. >> עַל הַסִּפּוּן.

אֳנִיָּה אָחוֹת (sister ship): א) אונייה הזהה בצורת המבנה ובממדים לאונייה אחרת; ב) אונייה השייכת לאותם הבעלים של אונייה אחרת.

אֳנִיָּה אֲרֻכָּה, אונייה ארוכה (long ship): א) "אוניית מלחמה" בלשון היוונים והרומאים הקדמונים. ביוונית: ploion makron, naus makron; בלטינית: navis longa. ב) כינוי לספינת המשוטים הוויקינגית, ששימשה את עמי הצפון ללחימה ולמסעות שוד. [איור]

אֳנִיָּה בָּאֹפֶק! אונייה באופק! (!Sail ho): קריאת הצופה בתקופת המפרשים עם התגלות מפרשי אונייה באופק. >> רַק מִפְרְשֵׂי הָאֳנִיָּה נִרְאִים מֵעַל הָאֹפֶק.

אֳנִיָּה טְרוּפָה, אונייה טרופה (wreck): אונייה שניזוקה מאוד בגלי ים סוער, איבדה את כושרה להמשיך ולשוט, והיא מיטלטלת אנה ואנה ונתונה לחסדי הגלים. = סְפִינָה טְרוּפָה. >> טְרֹפֶת.

אֳנִיָּה כְּלִילַת מִדִּים*, אונייה כלילת מידים (full scantling ship, full scantling vessel): אונייה שמידות חלקי המבנה העיקריים שלה (צלעות, מבריחים, עובּים, לוחות הדופן והסיפון וכו') הם על פי ה"תקן" שקבעה חברת סיווג. הדבר מעיד על חוזק המבנה של האונייה ומשפיע על דמי הביטוח הימי שלה. >> מִדִּים.

אֳנִיָּה כְּלִילַת מַעֲטֶה, אונייה כלילת מעטה [מן "כָּלִיל" – שָׁלֵם] (full rigged ship, fully rigged ship, ship rigged) >> אֳנִיָּה מְלֵאַת מַעֲטֶה.

אֳנִיָּה לֹא מְזֹהָה, אונייה לא מזוהה, אֳנִיָּה לֹא מוּכֶּרֶת (strange sail): בתקופת המפרשים – אוניית מפרשים שלא ניתן להכיר מרחוק את זהותה.

אֳנִיָּה לְצֵיד כַּלְבֵּי יָם, אונייה לציד כלבי ים (sealer, sealship) >> צַיֶּדֶת כַּלְבֵּי יָם.

אֳנִיָּה מִדַּרְגָּה רִאשׁוֹנָה, אונייה מדרגה ראשונה (first-rate) >> דַּרְגָּה.

אֳנִיָּה מִדַּרְגָּה שְׁנִיָּה, אונייה מדרגה שנייה (second-rate) >> דַּרְגָה.

אֳנִיָּה מְחֻפַּת שִׁרְיוֹן, אונייה מחופת שריון (ironclad, armourclad [obs.]): אוניית מלחמה או ספינת מלחמה מהמחצית השנייה של המאה ה־19, שגופה העשוי ברזל כוסה חלקית בלוחות שריון מברזל או מפלדה להגנה מפני תותחי האויב. [מן ironclad – "עטוי שריון", "עטוי ברזל".] = אֳנִיַּת שִׁרְיוֹן, אַיְרוֹנְקְלָד. >> אֳנִיָּה מְשֻׁרְיֶנֶת, סְפִינַת תּוֹתָחִים מְחֻפַּת שִׁרְיוֹן. [איור]

– אֳנִיָּה מְחֻפַּת שִׁרְיוֹן עִם צוּר תּוֹתָחִים מֶרְכָּזִי, אונייה מחופת שריון עם צור תותחים מרכזי (central battery ironclad) >> צוּר תּוֹתָחִים.

אֳנִיָּה מְלֵאַת מַעֲטֶה, אונייה מלאת מעטה (full rigged ship, fully rigged ship, ship rigged): אוניית מפרשים בעלת מעטה רוחבי שלם, הכולל שלושה תרנים או יותר ועל כל אחד מהם מונפים מפרשים רוחביים (תחתי, עילי, עלעילי ולפעמים גם עליון ומרקיע). = אֳנִיָּה כְּלִילַת מַעֲטֶה, מַעֲטֵה רָחְבִּי שָׁלֵם. [איור] [איור]

אֳנִיָּה מְעֹרֶבֶת*, אונייה מעורבת (mixed cargo-passenger ship) >> אֳנִיַּת נוֹסְעִים וּמַשָּׂא.

אֳנִיָּה מְשֻׁוַּת סִפּוּן*, אונייה משוות סיפון (flush deck ship): אונייה בעלת סיפון עליון רצוף למלוא אורכה, ללא סיפונים גבוהים ממנו כמו סיפון בית האחרה או סיפון בית הקדמה, וללא מבנים עיליים המשתרעים למלוא רוחבה (מדופן אל דופן). [איור]

אֳנִיָּה מְשֻׁרְיֶנֶת, אונייה משוריינת (armored warship; battleship): אוניית מלחמה שדפנותיה, סיפונה וצריחי התותחים שלה בנויים מלוחות פלדה משוריינת. = אֳנִיַּת שִׁרְיוֹן. >> אֳנִיָּה מְחֻפַּת שִׁרְיוֹן.

אֳנִיָּה עֲגֻלָּה, אונייה עגולה (round ship): "אוניית משא" בלשון היוונים הקדמונים. ביוונית: ploion strongylon, naus strongyle.

אֳנִיָּה רִאשׁוֹנָה בְּסִדְרָה, אונייה ראשונה בסדרה (lead ship, name ship): האונייה הראשונה בסדרת אוניות מדגם מסוים, לרוב של אוניות מלחמה, המעניקה לדגם את שמה. >> דֶּגֶם.

אֳנִיָּה רָאשִׁית, אונייה ראשית (capital ship): אונייה שגודלה וחימושה מאפשרים לה ליטול חלק בקרב ימי סדור. המקבילה המודרנית (מאז 1909) ל"אוניית קו" (ship-of-the-line מתקופת המפרשים) , ול"אוניית מערכה" (battleship של עידן הקיטור במאה ה־19). לרוב הכוונה לסוג האונייה הגדול ורב העוצמה ביותר בצי. >> אֳנִיַּת קַו, אֳנִיַּת מַעֲרָכָה, אֳנִיַּת דֶּגֶל.

אֳנִיָּה רֵיקָה, אונייה ריקה (light ship): אונייה שאינה נושאת כל מטען ולכן שקועה מתחת לקו הטעינה שלה. >> עֲמוּסָה בִּמְלוֹאָה, עֲמוּסָה מִדַּי, רֵיקָה.

אֳנִיָּה שֶׁאָבְדוּ לָה תְּרָנֶיהָ, אונייה שאבדו לה תרניה [בסערה] (dismasted ship): נְטוּלַת תְּרָנִים.

אֳנִיָּה שֶׁהוּטְלָה לַחוֹף, אונייה שהוטלה לחוף (stranded ship) >> עַל שִׂרְטוֹן, הוּטַל לָחוֹף.

אֳנִיָּה תְּקוּעָה עַל שִׂרְטוֹן, אונייה תקועה על שרטון (stranded ship) >> עַל שִׂרְטוֹן, הוּטַל לָחוֹף.

אֳנִיַּת אֵבֶה, אוניית אבה (papyrus boat) >> סִירַת גֹּמֶא.

אֳנִיַּת אוֹצָר, אוניית אוצר (treasure ship, plate ship): א) כינויה של אוניית סוחר חמושה בשרות מלך ספרד, שהובילה במאות 18-16 מטענים יקרי ערך מנחלותיה של ספרד בעולם החדש אל המולדת. ב) כינויה של אוניית סוחר סינית שהפליגה בשרות הקיסר הסיני אל תת־היבשת ההודית ומזרח אפריקה בתחילת המאה ה־15.

אֳנִיַּת אוֹקְיָנוֹס*, אוניית אוקיינוס (ocean-going ship, ocean-going vessel): אונייה המותאמת לשיט בים הפתוח ולחציית אוקיינוסים. >> אֳנִיַּת יָם.

אֳנִיַּת אִמוּנִים*, אוניית אימונים (training ship, school ship): אוניית מפרשים או מנוע המשמשת להכשרה מעשית של ימאים מתחילים, ובמיוחד להכשרת פרחי קצונה בצי המלחמתי או בצי המסחרי. = סְפִינַת לִמּוּד, בֵּית סֵפֶר צָף.

אֳנִיַּת אֵם, אוניית אם (mother ship): אוניית מלחמה שכלי שיט או כלי טיס יוצאים ממנה למשימות עצמאיות.

אֳנִיַּת אֲסִירִים, אוניית אסירים (convict ship): אונייה להובלת אסירים אל מושבת עונשין או אל ארץ גזירה מעבר לים. = סְפִינַת אֲסִירִים, מוֹבֶלֶת אֲסִירִים. >> אֳנִיַּת כֶּלֶא.

אֳנִיַּת אַסְפָּקָה, אוניית אספקה (store ship; supply ship): א) בתקופת המפרשים, אונייה להובלת אספקה ותחמושת לאוניות מלחמה מעבר לים; ב) אונייה המובילה ציוד, אספקה ומזון מהחוף אל אסדות קידוח ומתקנים ימיים.

אֳנִיַּת בִּיוּן, אוניית ביון (intelligence ship, service ship): אוניית מלחמה לאיסוף מודיעין באמצעות מכשירים אלקטרוניים להאזנה וליירוט תשדורות ואותות אלקטרוניים. = אֳנִיַּת רִגּוּל. [איור]

אֳנִיַּת בֵּית חוֹלִים, אוניית בית חולים (hospital ship): אונייה המשמשת בית חולים צף, ומותאמת במיוחד לטיפול בפצועים בעת מלחמה. על פי רוב אוניית נוסעים שהוסבה לצורך זה. = אֳנִיַּת חוֹלִים*. [איור]

אֳנִיַּת בָּסִיס, אוניית בסיס (depot ship [UK], tender [US]): אוניית עזר המשמשת בסיס נייח או נייד לכלי שיט מלחמתיים כמו צוללות, משחתות ונחתות, שבהם המקום לציוד תחזוקה או למגורים, לאכילה ולמנוחה של אנשי הצוות מוגבל. = אֳנִיַּת מַחְסָן [מיושן]. [איור]

– אֲנִיַּת בָּסִיס לְצוֹלְלוֹת, אוניית בסיס לצוללות (submarine depot ship [UK], submarine tender [US])

אֳנִיַּת בָּקָר, אוניית בקר (livestock carrier): אוניית משא להובלת משלוחים חיים של בקר וצאן. = אֳנִיַּת מִשְׁלוֹחִים חַיִּים.

אֳנִיַּת גַּלְנוֹעַ, אוניית גלנוע (Ro/Ro ship, Roll on / Roll off ship): אוניית משא המובילה מכוניות, משאיות על מטענן וגְרוּרִים (טריילרים), הנעים על גלגליהם אל תוך האונייה וממנה.

אֳנִיַּת גֵּרוּשׁ, אוניית גירוש (deportation ship): אונייה להובלת מגורשים לארץ ניכר או לארץ גזירה; ובמיוחד האוניות ששימשו את הבריטים לגירוש מעפילים שהגיעו ארצה בעלייה הבלתי לגאלית. >> אֳנִיַּת אֲסִירִים.

אֳנִיַּת גַּרְעִינִים*, אוניית גרעינים (grain laden ship): אונייה המובילה מטען גרעיני תבואה המהווה שליש לפחות מהתפוסה הרשומה שלה. = אֳנִיַּת תְּבוּאָה, מוֹבֶלֶת דָּגָן, נוֹשֵׂאת דָּגָן.

אֳנִיַּת גְּרָר, אוניית גרר (deep-sea tug, seagoing tug): כלי שיט לגרירת אוניות ומתקנים ימיים בים הפתוח.

אֳנִיַּת דֹּאַר, אוניית דואר (packet, packet boat, packet ship, packet schooner): א) ספינת מפרשים מהמאות 16–19, שהובילה בצורה סדירה דברי דואר, נוסעים ומטענים בין שני נמלים. = סְפִינַת דֹּאַר. ב) בתקופת אוניות הקיטור: אוניית נוסעים שהפליגה בצורה סדירה בין שני נמלים והובילה גם דברי דואר בשירות המדינה. וגם: כינוי לאונייה מעורבת לנוסעים ולמשא שהפליגה בצורה סדירה באותו קו. [איור]

– אֳנִיַּת דֹּאַר מוּנָעַת בְּמִפְרָשִׂים, אוניית דואר מונעת במפרשים (sailing packet): אוניית מפרשים להובלה סדירה של נוסעים ודברי דואר. = סְפִינַת דֹּאַר.

– אֳנִיַּת דֹּאַר מוּנָעַת בְּקִיטוֹר, אוניית דואר מונעת בקיטור (steam packet): אוניית משוטות או אוניית מדחף להובלה סדירה של נוסעים ודברי דואר.

אֳנִיַּת דֹּאַר מַלְכוּתִי, אוניית דואר מלכותי (Royal Mail Ship, RMS): אוניית נוסעים בריטית מהירה בתקופת השנים 1850–1950, שהובילה גם דברי דואר על פי חוזה עם הדואר המלכותי הבריטי. [איור]

אֳנִיַּת דֶּגֶל, אוניית דגל (flagship): א) אונייה בצי או בשייטת, בדרך כלל הגדולה או החדישה ביותר, בה נמצא הקצין הבכיר המפקד על הכוח. ב) כינוי לאונייה הגדולה והחדישה ביותר בצי אוניות הנוסעים של חברת ספנות. = סְפִינַת דֶּגֶל.

אֳנִיַּת הוֹבָלָה, אוניית הובלה (transport): אונייה משא שכורה או בבעלות הממשלה להובלת חיילים, סוסים, אספקה, תחמושת, אפסניה ימית וכו' אל מעבר לים, לרוב בזמן מלחמה. >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

– אֳנִיַּת הוֹבָלָה חֲמוּשָׁה, אוניית הובלה חמושה (armed transport): אוניית משא בשירות הצי המלחמתי, חמושה בתותחים להגנה עצמית.

אֳנִיַּת הוֹדוּ הַמִּזְרָחִית, אוניית הודו המזרחית (East Indiaman): אוניית סוחר גדולה של אחת מחברות הודו המזרחית באירופה במאות 17–19, שסחרו עם תת-היבשת ההודית והמזרח הרחוק. [איור]

אֳנִיַּת הוֹדוּ הַמַּעֲרָבִית, אוניית הודו המערבית (West Indiaman): אוניית סוחר גדולה של אחת מחברות הודו המערבית באירופה במאות 17–19, שסחרו עם איי הים הקריבי.

אֳנִיַּת הִמּוּרִים, אוניית הימורים (gambling ship): אונייה המצוידת באולמות הימורים ומשמשת כקזינו צף. = אֳנִיַּת קָזִינוֹ, קָזִינוֹ צָף.

אֳנִיַּת חוֹפִים, אוניית חופים (coastal ship, coaster): אונייה המובילה מטענים לאורך החופים ואינה יוצאת אל הים הפתוח. = סְפִינַת חוֹפִים.

אֳנִיַּת חֲמִשִּׁים, אוניית חמישים (penteconter, fifty-oared ship): ספינת משוטים מלחמתית ביוון העתיקה, שהונעה על ידי חמישים משוטים ומפרש עזר רוחבי. ביוונית: pentekontoros.

אֳנִיַּת חֲרֹשֶׁת, אוניית חרושת (factory ship): אוניית ים, לעיתים אוניית דיג או אוניית לווייתנים בעצמה, המצוידת במתקנים לעיבוד ולהקפאת שלל הדגים או הלווייתנים שניצודו.

אֳנִיַּת יָם*, אוניית ים (seagoing ship, sea boat): אונייה המותאמת לשיט בים הפתוח, להבדיל מספינת נהר או מאוניית חופים. = סְפִינַת יָם. >> כְּלִי שַׁיִט יַמִּי, אֳנִיַּת אוֹקְיָנוּס.

אֳנִיַּת כֶּבֶל*, אוניית כבל (cable ship, cable layer): אונייה המניחה ומתקנת כבלי תקשורת תת־ימיים. = כַּבְלָרִית. [איור]

אֳנִיַּת כִּיס, אוניית כיס (pocket battleship) >> אֳנִיַּת מַעֲרָכָה זוּטָא.

אֳנִיַּת כֶּלֶא, אוניית כלא (prison ship, prison hulk): אונייה, על פי רוב ישנה ובלתי כשירה לשיט, שהוסבה לבית כלא צף. = גֵּוַת כֶּלֶא, בֵּית כֶּלֶא צָף. >> אֳנִיַּת אֲסִירִים. [איור]

אֳנִיַּת לִוּוּי, אוניית ליווי (escort ship, escort vessel): במלחמת העולם השנייה – פריגטה או קורבטה להגנה על שיירת אוניות סוחר מפני צוללות. = סְפִינַת לִוּוּי.

אֳנִיַּת לִוְיְתָנִים, אוניית לווייתנים (whaler, whaling ship, whale ship, whaleman): אונייה הבנויה במיוחד לציד לווייתנים ולעיבוד השלל. = אֳנִיַּת צֵיד לִוְיְתָנִים, סְפִינַת לִוְיְתָנִים.

אֳנִיַּת מִגְדַּלּוֹר, אוניית מגדלור (lightship, light vessel): אונייה נושאת מגדלור העוגנת ליד מכשול מסוכן לשיט. = סְפִינַת מִגְדַּלּוֹר. [איור]

אֳנִיַּת מַדְחֵף*, אוניית מדחף (screw propelled ship): אוניית קיטור או אוניית מנוע המתקדמת במים בכוח הדחף של מדחף. >> אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה. [איור]

אֳנִיָּה חַד־מַדְחֲפִית* (single-screw ship), אֳנִיָּה דּוּ־מַדְחֲפִית* (twin-screw ship), אֳנִיָּה תְּלַת־מַדְחֲפִית* (triple-screw ship), אֳנִיָּה אַרְבַּע־מַדְחֲפִית* (quadruple-screw ship).

אֳנִיַּת מְהַגְּרִים, אוניית מהגרים (emigrant ship): בימים עברו, אוניית נוסעים ומשא טרנס־אוקיאנית שהובילה למעלה מ־50 נוסעים בבינת הסיפונים, במגורים משותפים, בנוסף לנוסעי המחלקות הראשונה והשנייה שהתגוררו בתאים אישיים. אוניות מסוג זה הובילו את גלי המהגרים מאירופה לאמריקה ולאוסטרליה במאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20. >> בֵּינַת סִפּוּנִים. [איור]

אֳנִיַּת מוּזֵאוֹן, אוניית מוזיאון (museum ship): כלי שיט היסטורי שעבר שימור, והוא פתוח למבקרים למטרות חינוכיות או לזיכרון ולהנצחה.

אֳנִיַּת מַחְסוֹם, אוניית מחסום (blockship): אונייה חסרת שימוש המוטבעת בכוונה תחילה בכניסה לנהר, לנמל או למעגן. בימות שלום, כדי להוות תחליף זמני לשובר גלים; בתקופת מלחמה, אונייה המוטבעת בפתח נמל כדי למנוע מכלי שיט הנמצאים בו לצאת אל הים הפתוח; או כדי למנוע מאוניות מלחמה של היריב לחדור לתוכו.

אֳנִיַּת מַחְסָן, אוניית מחסן (depot ship) >> אֳנִיַּת בָּסִיס.

אֳנִיַּת מַחְפֵּר*, אוניית מחפר (dredger): אונייה המעמיקה את קרקעיתם של נתיבי שיט בנמלים, בשפכי נהרות ובתעלות. [איור]

אֳנִיַּת מֶחְקָר (research vessel) >> סְפִינַת מֶחְקָר.

אֳנִיַּת מִטְעָן כְּלָלִי, אוניית מטען כללי (general cargo ship): אוניית משא המובילה מטען יבש של סחורות מכל סוג שהוא הארוזות בתיבות או על גבי משטחים, וגם מטענים יבשים שלא ניתן לאחסנם במכולות. = אֳנִיַּת מַשָׂא כְּלָלִי. [איור]

אֳנִיַּת מְכוּלוֹת, אוניית מכולות (container ship): אוניית משא המובילה מטענים הארוזים במכולות.

אֳנִיַּת מַלְאֲכוּת, אוניית מלאכות (dispatch boat, dispatch vessel): ספינת משוטים מלחמתית מהירה להסעת פקידי מלכות ולהעברה מהירה של אשגרים. = סְפִינַת מַלְאַכוּת. >> סְפִינַת אֶשְׁגָּרִים.

אֳנִיַּת מִלְחָמָה*, אוניית מלחמה (warship; בתקופת המפרשים: גם man-of-war): שם כללי לאונייה חמושה המשמשת ללחימה ולקרבות ימיים; כל אחד מכלי השיט של צי מלחמתי. = אֳנִיַּת קְרָב, סְפִינַת קְרָב, סְפִינַת מִלְחָמָה.

אֳנִיַּת מַלְכוּת, אוניית מלכות (royal yacht) >> יַאכְטָה מַלְכוּתִית.

אֳנִיַּת מַלְקוֹחַ, אוניית מלקוח (prize ship, prize): כלי שיט ומטענו שנתפסו בלב ים על ידי אוניית אויב במהלך מלחמה או סכסוך בין מדינות. = אֳנִיַּת שָׁלָל.

אֳנִיַּת מָנוֹעַ*, אוניית מנוע (motorship): אונייה המונעת על ידי מנוע דיזל.

אֳנִיַּת מִסְתּוֹרִין, אוניית מסתורין (Q-ship) >> אֳנִיַּת Q.

אֳנִיַּת מַעֲטֵֶה רָחְבִּי, אוניית מעטה רוחבי (square rig ship, square rigger): אוניית מפרשים שמפרשיה העיקריים הם מפרשים רוחביים, הנפרשים לרוחב האונייה. [איור]

אֳנִיַּת מַעֲרָכָה, אוניית מערכה (battleship): א) אוניית מלחמה משוריינת, גדולת־ממדים וכבדת־חימוש יותר מכל אוניות השטח בנות זמנה; שימשה כאוניית קרב ראשית מ־1890 לערך עד סוף מלחמת העולם השנייה. ב) בתקופת המעבר ממפרשים לקיטור – כינוייה של אוניית מלחמה גדולת־ממדים וכבדת־חימוש, מונעת על ידי מנוע קיטור ומפרשים, שהייתה יורשתה של אוניית הקו (ship of the line, line of battle ship), ונועדה כמוה ליטול חלק בקרבות בין ציים. = אֳנִיַּת קְרָב. >> אֳנִיַּת קַו. [איור]

אֳנִיַּת מַעֲרָכָה זוּטָא, אוניית מערכה זוטא (pocket battleship): סיירת גרמנית במלחמת העולם השנייה בעלת צורת־מבנה וחימוש כשל אוניית מערכה אך עם הדחק קטן יותר, בהתאם למגבלות ההדחק שנקבעו בחוזה ורסאי אחרי מלחה"ע הראשונה. = אֳנִיַּת כִּיס. [איור]

אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים, אוניית מפרשים (sailing ship, sail): אונייה הנעה בכוח הרוח באמצעות מפרשים. = סְפִינַת מִפְרָשִׂים, אֳנִיַּת תֹּרֶן [מיושן].

אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים וּמָנוֹעַ (auxiliary steamer, auxiliary vessel): בתקופת המעבר ממפרש לקיטור – אוניית מפרשים עם מנוע קיטור, שסובב מדחף יחיד והופעל רק כשהרוח פסקה לנשוב, וזאת בשל הכמות המוגבלת של פחם שנשאה האונייה; לימים, אוניית מפרשים עם מנוע קיטור או דיזל קטן, בו השתמשו כשהרוח נחלשה או פסקה לנשוב, בכניסה וביציאה מנמלים וכו'. = אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים עִם מְנוֹעַ עֵזֶר. >> אֳנִיַּת קִיטוֹר עִם מִפְרְשֵׂי עֵזֶר, מִפְרָשִׂית מָנוֹעַ, סְפִינַת מִפְרָשִׂים וּמָנוֹעַ, מְנוֹעַ עֵזֶר.

אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים קְלָסִית, אוניית מפרשים קלאסית (tall ship, windjammer): אוניית מפרשים מודרנית גדולה, בעלת גוף מפלדה ומעטה רוחבי או מעטה מפרשי גף כשל אוניות המפרשים היפות והמהירות מהמחצית השנייה של המאה ה־19. [איור]

אֳנִיַּת מֵרוֹץ, אוניית מירוץ [מיושן] (cruiser) >> סַיֶּרֶת.

אֳנִיַּת מַשָּא*, אוניית משא (freighter, cargo ship): אוניית ים המובילה מטענים לצורכי מסחר.

אֳנִיַּת מַשָׂא כְּלָלִי, אוניית משא כללי (general cargo ship) >> אֳנִיַּת מִטְעָן כְּלָלִי.

אֳנִיַּת מַשָּׂא נוֹדֶדֶת, אוניית משא נודדת (tramp ship, tramp vessel, general trader) >> אֳנִיַּת סוֹחֵר נוֹדֶדֶת.

אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה*, אוניית משוטה (paddle ship, paddle steamer, paddle steamship): אוניית קיטור המונעת על ידי משוטה אחת בירכתיה או שתי משוטות, אחת בכל צד של הגוף. >> מְשׁוֹטָה, סְפִינַת מְשׁוֹטָה. [איור]

– אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה יַרְכָּתִית, אוניית משוטה ירכתית; אוניית משוטה (sternwheeler): אוניית קיטור בעלת משוטה אחת המותקנת בירכתיה. אוניות מסוג זה שימשו רק במים פנימיים ובקרבת החוף. >> מְשׁוֹטָה, סְפִינַת מְשׁוֹטָה יַרְכָּתִית. [איור]

– אֳנִיַּת מְשׁוֹטוֹת צִדִּיוֹת, אוניית משוטות צידיות; אוניית משוטות (sidewheeler): אוניית קיטור המונעת על ידי שתי משוטות, אחת בכל צד של הגוף. >> מְשׁוֹטָה, סְפִינַת מְשׁוֹטוֹת צִדִּיּוֹת. [איור]

– אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה לְנוֹסְעִים (steam packet): אוניית קיטור מונעת במשוטות, להובלה סדירה של נוסעים ומטענים קלים בקו קבוע. >> סְפִינַת מְשׁוֹטָה לְנוֹסְעִים.

אֳנִיַּת מְשׁוֹטִים, אוניית משוטים; אֳנִיַּת מָשׁוֹט, אוניית משוט [מליצי] (oared ship, galley) >> סְפִינַת מְשׁוֹטִים.

אֳנִיַּת מַשְׁחִית, אוניית משחית [מיושן] (destroyer, torpedo-destroyer) >> מַשְׁחֶתֶת.

אֳנִיַּת מִשְׁלוֹחִים חַיִּים, אוניית משלוחים חיים (livestock carrier) >> אֳנִיַּת בָּקָר.

אֳנִיַּת מִשְׁמָר, אוניית משמר (guard ship): בתקופת המפרשים – אוניית מלחמה שהוצבה בנמל או בנהר כדי לפקח על אוניות הצי שהוצאו משרות פעיל ועגנו בו, וגם כדי לקלוט ימאים שגויסו בכפייה לצי בזמן מלחמה.

אֳנִיַּת מֵתִים, אוניית מתים (coffin ship, floating coffin): אוניית סוחר רעועה ומוזנחת, המבוטחת מעבר לשווייה האמיתי, ולכן ערכה לבעליה גדול יותר אם תטבע מאשר כשהיא עובדת.

אֳנִיַּת נוֹסְעִים*, אוניית נוסעים (passenger ship, passenger liner): אונייה המובילה נוסעים למרחקים ארוכים בקו קבוע ובלוח זמנים קבוע. = אֳנִיַּת נוֹסְעִים קַוִּית.

אֳנִיַּת נוֹסְעִים אוֹקְיָאנִית, אוניית נוסעים אוקיאנית (ocean liner): אוניית נוסעים גדולה ומהירה, המותאמת לשיט בקווים טרנס־אוקיאניים. >> אֳנִיַּת נוֹסְעִים טְרַנְס־אַטְלַנְטִית.

אֳנִיַּת נוֹסְעִים וּמַשָּׂא*, אוניית נוסעים ומשא (cargo-passenger ship, mixed cargo-passenger ship): אוניית סוחר המובילה מטען כללי ונוסעים גם יחד. = אֳנִיָּה מְעֹרֶבֶת. [איור]

אֳנִיַּת נוֹסְעִים טְרַנְס־אַטְלַנְטִית, אוניית נוסעים טרנס־אטלנטית (Atlantic liner): אוניית נוסעים אוקיאנית גדולה ומהירה הפועלת בקו בין אירופה ואמריקה.

אֳנִיַּת נוֹסְעִים קַוִּית (passenger liner, liner): אוניית נוסעים גדולה המפליגה בקו אחד ובלוח זמנים קבוע. = קַוִּית [מיושן].

אֳנִיַּת נְחִיתָה, אוניית נחיתה (landing ship): אוניית ים מלחמתית להנחתה בחוף של חיילים וכלי רכב קרביים. >> נַחֶתֶת.

אֳנִיַּת נִעוּמִים, אוניית ניעומים (amenties ship): אונייה בשירות הצי המלחמתי, שצוידה במתקני נופש ובידור כגון בתי קולנוע וקנטינות, והיוותה חלק מבסיס ימי נייד.

אֳנִיַת נֵפְט, אוניית נפט (oil tanker) >> מְכָלִית נֵפְט.

אֳנִיַּת נֹפֶשׁ, אוניית נופש (cruise ship): אוניית נוסעים להפלגות נופש, השטה במסלול קבוע מראש ופוקדת אתרי תיירות פופולריים. = אֳנִיַּת תַּעֲנוּגוּת, אֳנִיַת קִַיִט, "סְפִינַת אַהֲבָה". >> שֵׁיט עִנוּגִים.

אֳנִיַּת סוֹחֵר, אוניית סוחר (merchant ship, merchantman, trader): אונייה המובילה מטענים לצורכי מסחר. = אֳנִיַּת סַחַר, אֳנִיָּה מִסְחָרִית.

אֳנִיַּת סוֹחֵר חֲמוּשָׁה, אוניית סוחר חמושה (armed merchantman): א) אוניית מפרשים מסחרית חמושה בתותחים, להגנה מפני שודדי ים ופריבטירים. ב) אוניית נוסעים או משא שגויסה לצי המלחמתי, חומשה בתותחים ומילאה תפקידי סיור, ליווי או השמדת אוניות סוחר של האויב. = סַיֶּרֶת סוֹחֵר חֲמוּשָׁה, סַיֶּרֶת עֵזֶר.

אֳנִיַּת סוֹחֵר נוֹדֶדֶת, אוניית סוחר נודדת (tramp ship, tramp vessel, general trader): אוניית סוחר המובילה מטענים מזדמנים, ולא מטענים מסוג קבוע, בקו קבוע ועל פי לוח זמנים קבוע. = נוֹדֶדֶת, אֳנִיַּת נוֹד, אֳנִיָּה שׁוֹטֶטֶת, אֳנִיַּת מַשָׂא נוֹדֶדֶת.

אֳנִיַּת סִפּוּן צְרִיחַ, אוניית סיפון צריח (turret-deck ship, turret ship): סוג מיושן של אוניית משא כללי בעלת סיפון תיבני דמוי צריח מעל הסיפון הראשי. הטעינה והפריקה של המטען נעשתה דרך פתחים בסיפון הצריח. >> סִפּוּן צְרִיחַ, אֳנִיַת צְרִיחַ. [איור]

אֳנִיַּת סִפּוּן קָמוּר, אוניית סיפון קמור (whaleback): אוניית משא שקימרת הסיפון שלה גדולה במיוחד וצורתו מזכירה את גבו של לווייתן. >> קִמְרָה.

אֳנִיַּת עֲבָדִים, אוניית עבדים (slave ship, slaver): א) אוניית משא להובלת עבדים, ובמיוחד אוניות המפרשים שעסקו בסחר העבדים בין אפריקה לאמריקה במאות 18–19. ב) כינוי לאונייה שאנשי צוותה חיים בתנאי מחסור ורעב או סובלים מיחס נוקשה ומתעמר מצד רב החובל והקצינים. = סְפִינַת עֲבָדִים. [איור]

אֳנִיַּת עֵזֶר, אוניית עזר (auxiliary ship): אונייה של הצי המלחמתי המעניקה שירותי אספקה, תיקונים, תובלה, תדלוק וכדומה לאוניות מלחמה בעת שהותן בים.

אֳנִיַּת עֲנָק, אוניית ענק (megaship, mega ship): אונייה בעלת ממדים גדולים מאוד.

אֳנִיַּת עֵץ וּבַרְזֶל, אוניית עץ וברזל (composite vessel, composite ship): אונייה שהשלד שלה (שדרית, צלעות, קורות רוחב וכו') עשוי ברזל וציפוי הגוף מעץ. >> גוּף.

אֳנִיַּת פְּאֵר, אוניית פאר (luxury cruise ship): אוניית נוסעים מפוארת להפלגות נופש יוקרתיות.

אֳנִיַּת פּוֹסְט קֶפְּטֵן (post ship): אוניית מפרשים מלחמתית גדולה, שהפיקוד עליה היה מסור בידיו של פוסט קפטן. = אֳנִיָּה מִן הַמִּנְיָן. >> פּוֹסְט קֶפְּטֵן.

אֳנִיַּת פֶּחָם, אוניית פחם (coal carrier): אוניית משא המובילה פחם בתפזורת. = אֳנִיַּת פֶּחָמִים [מיושן]. >> מוֹבֶלֶת פֶּחָם.

אֳנִיַּת פִּקּוּד, אוניית פיקוד [של שייטת] (flotilla leader): אוניית מלחמה גדולה ומהירה יחסית, כגון סיירת, העומדת בראש שייטת משחתות. >> אֳנִיַּת דֶּגֶל, שַׁיֶּטֶת.

אֳנִיַּת צֹבֶר, אוניית צובר (bulk carrier, bulker) >> אֳנִיַּת תִּפְזֹרֶת.

אֳנִיַּת צֵיד לִוְיְתָנִים, אוניית ציד לווייתנים (whaler, whaling ship, whale ship, whaleman) >> אֳנִיַּת לִוְיְתָנִים.

אֳנִיַּת צְרִיחַ*, אוניית צריח (turret ship): אוניית מלחמה משוריינת מהמאה ה־19, שתותחיה הוצבו על הסיפון הגלוי בתוך צריחים סובבים, ולא בבטן האונייה לאורך הדפנות כמקובל עד אז. >> צְרִיחַ תּוֹתָח, סִפּוּן צְרִיחַ, אֳנִיַּת סִפּוּן צְרִיחַ.

אֳנִיַּת קַו, אוניית קו (ship of the line, line of battle ship; liner): א) אוניית מפרשים מלחמתית מהמאות 17–19, שמספר וגודל תותחיה איפשרו לה להשתתף בקרב ימי סָדוּר כחלק מהמערך הטורי (line of battle). = אֳנִיַּת קְרָב. >> מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי, אֳנִיַּת נוֹסְעִים קַוִּית.

אֳנִיַּת קָזִינוֹ, אוניית קזינו (gambling ship) >> אֳנִיַּת הִמּוּרִים.

אֳנִיַּת קִיטוֹר*, אוניית קיטור (steam ship, steamship, steamer): אונייה המונעת בכוח הקיטור, על פי רוב הכוונה לאונייה המצויידת במדחף; בעבר על ידי מנוע קיטור בוכנאי וכיום על ידי טורבינת קיטור. בימים עברו, שם נרדף לאוניית נוסעים או לאוניית נוסעים ומשא. >> סְפִינַת קִיטוֹר, אֳנִיַּת מְשׁוֹטוֹת. [איור]

– אֳנִיַּת קִיטוֹר לְנוֹסְעִים, אוניית קיטור לנוסעים (passenger steamer): אוניית נוסעים המונעת על ידי מנוע קיטור או טורבינת קיטור ומדחף. >> אֳנִיַַת נוֹסְעִים.

אֳנִיַּת קִיטוֹר מַדְחֵפִית, אוניית קיטור מדחפית (screw steamer): אוניית קיטור המונעת על ידי מדחף, להבדיל מאוניית קיטור המונעת על ידי משוטות. >> אֳנִיַּת מְשׁוֹטוֹת, אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה.

– אֳנִיַּת קִיטוֹר עִם דּוּדִים מוּסָקִים בְּפֶחָם, אוניית קיטור עם דודים מוסקים בפחם (coal-fired ship): אוניית קיטור שדודי הקיטור שלה מוסקים בפחם. = אֳנִיַּת קִיטוֹר פֶּחָמִית.

– אֳנִיַּת קִיטוֹר עִם דּוּדִים מוּסָקִים בְּנֵפְט, אוניית קיטור עם דודים מוסקים בנפט (oil-fired ship): אוניית קיטור שדודי הקיטור שלה מוסקים בנפט גולמי (crude oil).

אֳנִיַּת קִיטוֹר עִם מִפְרְשֵׂי עֵזֶר (sail-assisted steamer): בתקופת המעבר ממפרש לקיטור – אונייה שאמצעי ההנעה העיקרי שלה היה מנוע קיטור שסובב גלגלי משוטות או מדחף, אך צוידה גם במערך מפרשים. השתמשו במפרשים כשנשבה רוח נוחה, כדי לחסוך בתצרוכת הפחם. = אֳנִיַּת קִיטוֹר וּמִפְרָשִׂים. >> אֳנִיַת מִפְרָשִׂים וּמָנוֹעַ.

אֳנִיַּת קִיטוֹר פֶּחָמִית, אוניית קיטור פחמית (coal-fired ship) >> אֳנִיַּת קִיטוֹר עִם דּוּדִים מוּסָקִים בְּפֶחָם.

אֳנִיַּת קְרָב, אוניית קרב (warship, battleship; בתקופת המפרשים: גם man-of-war) >> אֳנִיַּת מִלְחָמָה, אֳנִיַּת מַעֲרָכָה.

אֳנִיַּת קֵרוּר, אוניית קירור (refrigerated cargo ship, reefer): אוניית משא המובילה מטענים בקירור, בדרך כלל מוצרי מזון מתכלים (בשר, דגים, פירות וירקות).

אֳנִיַּת רִגּוּל, אוניית ריגול (intelligence ship, service ship) >> אֳנִיַּת בִּיוּן.

אֳנִיַּת רְפָאִים, אוניית רפאים (ghost ship, phantom ship): אונייה שכל אנשי צוותה מתו או נטשו אותה, והיא משוטטת בים ללא שליטה, נתונה לחסדי הרוחות; וגם ספינה רדופת שדים ורוחות בפולקלור ובספרות. = סְפִינַת רְפָאִים.

אֳנִיַּת שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה תּוֹתָחִים, אוניית-74 (seventy-four): אוניית מפרשים מלחמתית דו־סיפונית חמושה ב־74 תותחים.

אֳנִיַּת שׁוֹדְדִים, אֳנִיַּת שׁוֹדְדֵי יָם (pirate ship, rover): האונייה בה יוצאים שודדי ים למסעות הביזה שלהם. >> פְּרִיבָטִיר, שׁוֹדֶדֶת.

אֳנִיַּת שֶׁטַח, אוניית שטח (surface ship, surface vessel): כלי שיט ללחימה ולקרבות ימיים על פני המים, להבדיל מצוללות, נושאות מטוסים ונחתות. = כְּלִי שֶׁטַח.

אֳנִיַּת שָׁלָל, אוניית שלל (prize ship, prize) >> אֳנִיַּת מַלְקוֹחַ.

אֳנִיַּת שִׁרְיוֹן, אוניית שריון (armored warship) >> אֳנִיָּה מְשֻׁרְיֶנֶת, אֳנִיָּה מְחֻפַּת שִׁרְיוֹן.

אֳנִיַּת תֻּבָּה*, אוניית תובה (trunk ship, trunk deck ship): סוג מיושן של אוניית משא להובלת מטענים בתפזורת, בעלת סיפון דמוי תיבה מעל הסיפון הראשי. הפריקה והטעינה של המטען נעשתה דרך פתחים בסיפון התובה. >> אֳנִיַּת צְרִיחַ. [איור]

אֳנִיַּת תְּבוּאָה, אוניית תבואה (grain laden ship) >> אֳנִיַּת גַּרְעִינִים.

אֳנִיַּת תִּפְְזֹרֶת, אוניית תפזורת (bulk carrier, bulker): אוניית משא הבנויה במיוחד להובלת מטענים יבשים לא ארוזים, כמו גרעיני תבואה, פחם ועפרות מתכת. = אֳנִיַּת צֹבֶר. >> מִטְעָן בְּתִפְזֹרֶת.

אֳנִיַּת תִּקוּנִים, אוניית תיקונים (repair ship): אוניית עזר בצי המלחמתי, המעניקה שירותי תחזוקה ותיקונים לאוניות ולספינות מלחמה בלב ים.

אֳנִיַּת תֹּרֶן, אוניית תורן [מיושן] (sailing ship, tall ship) >> אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים.

אֳנִיַּת Q, אוניית Q (באנגלית Q-ship): אוניית סוחר בשירות הצי המלחמתי, חמושה בתותחים מוסווים. שימשה כפיתיון לצוללות אויב ולהטבעתן. = אֳנִיַּת מִסְתּוֹרִין. [איור]

אֲנָךְ, אֲנַךְ עֹמֶק, אנך עומק (leadline, lead line, hand-lead): בימים עברו, חבל ארוך ובקצהו משקולת עופרת בצורת חרוט קטום, למדידה ידנית של עומק המים בהם שטה הספינה. בתחתית המשקולת היה שקע כדורי, אותו מילאו בדונג לשם זיהוי סוג הקרקעית (חול, בוץ, חצץ; וללא סימנים על הדונג – סלעים). אורך חבל האנך הפשוט היה כ־25 פאדום.  = חֶבֶל הָאֲנָךְ. >> אִישׁ חֶבֶל הָאֲנָךְ, לְפִי הָסִימָן, לְפִי הָאֻמְדָּן, אֲנָךְ לְמַיִם עֲמֻקִּים. [איור]

אֲנָךְ לְמַיִם עֲמֻקִּים, אנך למים עמוקים (deep sea lead): בימים עברו, אנך עומק כבד־משקל למדידת עומקים גדולים, עד כ־100 פאדום. >> אֲנַךְ עֹמֶק, חֶבֶל הָאֲנָךְ.

אַנְפִּילַת הַתֹּרֶן* (mast coat): באונייה בעלת תרנים מעץ – יריעת קנבס משוחה בעטרן המקיפה את חור התורן בסיפון הגלוי ומונעת חדירת מים פנימה.

אַנְקוֹל סִירָה, אֻנְקַל סִירוֹת [מיושן] (boat-hook) >> כַּדוּם.

אֵס.אוֹ.אֵס. (.s.o.s): קריאת המצוקה הבינלאומית המוסכמת בקוד מורס (שלוש נקודות–שלושה קווים–שלוש נקודות).

אַסְדָּה (raft, barge; barge; platform, rig): א) [לשון חז"ל] רפסודת בולי עץ, ובהרחבה סירה שטוחה או מעבורת לשיט בנהר. = רַפְסוֹדָה. ב) ספינה בעלת תחתית שטוחה, להובלת מטענים בנהרות, בתעלות שיט או בנמלים. = אַרְבָּה. ג) מתקן ימי במרחק מה מהחוף, המשמש לקידוח ולהפקת נפט או גז מקרקעית הים.

אַסְדִיק (ASDIC, Anti-Submarine Detection Investigation Committee) >> סוֹנָר.

אַסְדַּת הַצָּלָה* (life raft) >> רַפְסוֹדַת הַצָּלָה.

אַסְדַּת נְחִיתָה (landing barge): סירה שטוחת תחתית ובעלת חרטום נפתח, להנחתה בחוף של חיילים וציודם; ובמיוחד סירות הנחיתה הבריטיות במלחמת העולם השנייה. [איור]

אֶסְכַּדְרָה (squadron) >> אֶסְקַדְרוֹן.

אַסְכָּלָה (landing ladder): [לשון חז"ל] סולם לעלות בו לספינה ולרדת ממנה. [איור]

אָסַף, אָסַף חֶבֶל* או שַׁרְשֶׁרֶת* (to haul in, to heave in, to heave short, to shorten in): משך וקיצר חבל או שרשרת. >> מָשַׁךְ.

אָסַף מִפְרָשִׂים (to take in): גלל או הוריד מפרשים. >> גָּלַל מִפְרָשׂ, הוֹרִיד מִפְרָשׂ, צִמְצֵם מִפְרָשׂ.

אָסַף רִפְיוֹן*, מָתַח רִפְיוֹן (to heave the slack, to haul the slack): משך ואסף את חלקו הרפוי של חבל. >> מָתַח חֶבֶל.

אִסְפֵּן* (to dock): הכניס כלי שיט למבדוק לצורכי תחזוקה או תיקונים; הוציא כלי שיט קטן מן המים אל שטח המספנה או המעגנה לתחזוקה ולתיקונים או לאחסון. >> הִכְנִיס אֳנִיָּה לְמַעֲגָנָה.

אַסְפָּנָה* (docking): הכנסת כלי שיט למספנה או למבדוק לצורכי תחזוקה ותיקונים או לאחסון (יכטות וכלי שיט קטנים). = הַסְפָּנָה, מִסְפּוּן* [מיושן]. >> הִכְנִיס אֳנִיָּה לְמַעֲגָנָה.

אֶסְקַדְרוֹן (squadron): א) בציי מלחמה – יחידת משנה של שייטת, הכוללת שתי פלגות או יותר של כלי שיט, לרוב מאותו סוג. ב) יחידת אוניות מלחמה קטנות, המונה עד 8 כלי שיט לערך, לרוב מאותו סוג (נחתות, שולות מוקשים וכו'). ג) קבוצת אוניות בפיקוד קצין דגל, שהוקמה לשם ביצוע משימה ספציפית. = אֶסְכַּדְרָה. >> פַּלְגָּה, שַׁיֶּטֶת.

אֶסְקַדְרוֹן לִמְשִׂימוֹת מְיֻחָדוֹת, אסקדרון למשימות מיוחדות (flying squadron, detached squadron, detached squadron for particular service): בימים עברו, אסקדרון שהופרש מהצי אליו היא משתייך לצורך ביצוע משימה מסוימת מעבר לים.

אַסְקֻפָּה*, אסקופה (floor): באוניית פלדה – לוח חיזוק רוחבי בתחתית האונייה, המשתרע בין הדופן לשדרון. >> צַלְעִית תַּחְתוֹנָה (באוניית עץ), אִיסְקוּפָּה. [איור]

אִסְקַרְיָה (yard) >> סְקַרְיָה.

אֲפֻדַת הַצָּלָה, אפודת הצלה (life jacket, life vest): אמצעי ציפה בצורת אפודה, המחזיקה את ראשו של אדם מעל המים ומשמשת להצלת חיים.

אָפִיק צְדָדִי [של נהר] (backwater): אזור בצידו של נהר המוגן משטף הזרם המרכזי ועל כן המים בו רוגעים ושקטים.

אַפְסַנְיָה, אַפְסַנְיָה יַמִּית (stores, naval stores): ציוד לשימושה של האונייה, כגון מפרשים, עוגנים, חבלים, עטרן וכו'. להבדיל מ"אספקה" (provisions, supplies) של מצרכי מזון וצורכי מחייה.

אָפָף* [מיושן] (fox): סוג של גדיל, עשוי שניים-שלושה חוטי חבל ישן פְּתוּלִים יחד, ששימש בתקופת המפרשים לחישוק חבלים, לקליעת מחצלות ורפידות ועוד. (מיוונית עתיקה – ephyphé, חוט ערב כפול, באריגה.) >> חִשׁוּק חֲבָלִים.

אַצְוָה*, אצווה, אצוות מטען (sling, sling of cargo): כמות המטען המורמת בהנפה אחת. >> מַעֲנָב. [איור]

אָצִיל (trunnion): כל אחת משתי הַיָּדוֹת העגולות בצדי תותח הנשענות על עגלת התותח ומשמשות צירי סיבוב לשם הגבהה והנמכה של לוע הקנה.

אָקָדֶמְיָה יַמִּית (naval academy, maritime academy): מוסד להכשרת קצינים לצי המסחרי או לצי המלחמתי.

אַרְבַּאי (bargeman): איש צוות או חותר בארבה; הבעלים או המשיט של ארבה.

אֲרֻבָּה, ארובה (funnel, stack): צינור רחב המתרומם מעל חדר המכונות, לפליטת עשן דוד הקיטור או המנוע. = מַעֲשֵׁנָה.

אַרְבָּה*; ר' אֲרָבוֹת (barge): א) [לשון חז"ל] סירת נהר בבבל להובלת משאות ואנשים; סירה לפריקה ולטעינה של אוניות ים בשפך נהר או במבוא ים; ספינה קטנה שטוחת תחתית ונמוכת שוקע. >> עֲרֵבָה. ב) כלי שיט ללא סיפון, בעל תחתית שטוחה ובדרך כלל ללא אמצעי הנעה משלו; משמש להובלת מטענים בנהרות, בתעלות שיט או בנמלים. = סִירַת מַשָּׂא, אַרְבַּת מַשָּׂא. >> אַרְבַּת מִפְרָשִׂים.

אַרְבָּה שׁוֹמֶטֶת* (hopper barge, hopper, dump scow): ארבה פתוחה ובעלת תחתית נפתחת, לרוב ללא אמצעי הנעה, המשמשת לסילוק בלב ים של חומר הקרקעית שהעלתה אוניית מחפר. = שׁוֹמֶטֶת.

– אַרְבַּת מִפְרָשִׂים* (sailing barge): ספינת משא שטוחת תחתית מונעת במפרשים, להובלת מטענים בנהרות, בתעלות שיט ובמים רדודים בקרבת החוף. = מִפְרָשִׂית מַשָּׂא.

– אַרְבַּת תְּעָלוֹת (canal barge): סירת משא צרה וארוכה, ללא אמצעי הנעה משלה, להובלת מטענים בתעלות שיט. בימים עברו נמשכה על ידי סוסים. >> סִירַת תְּעָלוֹת.

אַרְבַּע חַתְרִית (quadrireme): ספינת מלחמה ים־תיכונית מהעת העתיקה, בעלת שני טורי משוטים אחד מעל השני. בכל יחידת חתירה ארבעה חותרים: שניים בטור העליון ושניים בטור התחתון. = קְוָדְרִירֶמָה.

אֲרֻבַּת אִוְרוּר, ארובת אוורור (ventilator): צינור רחב המתרומם מעל הסיפון, להוצאת אוויר מעופש מחלל פנימי ולהכנסת אוויר טרי לתוכו. = [מיושן] מְאַוְרֵר. >> בַּרְדָּס, מִפְרַשׂ רוּחַ. [איור]

אַרְבַּת מַשָּׂא (barge) >> אַרְבָּה.

אַרְגַז חֲפָצִים (chest) >> אַרְגַז יַמָּאִים.

אַרְגַז יַמָּאִים (seaman's chest): בימים עברו, תיבת־עץ מיטלטלת של ימאי, בה שמר את בגדיו וחפציו האישיים. = אַרְגַז חֲפָצִים. [איור]

אָרוֹן, אָרוֹן בְּגָדִים (cabin locker) >> לוֹקֶר.

אֹרַח, אורח (course) >> קוּרְס.

אָרְחוֹת יַמִּים, אורחות ימים (paths of the sea, sea lanes): [מליצי] נתיבי הפלגתן של אוניות סוחר, ובמיוחד לארצות הים. = דַּרְכֵּי הַיָּם, נְתִיבוֹת הַיָּם.

אֲרִיג דְּגָלִים* (bunting): בד צבעוני דק, קל וחזק, המשמש לייצור דגלים. בימים עברו, אריג צמר מיוחד שהצטיין בעמידותו בתלאות מזג האוויר.

אֲרִיג מִפְרָשִׂים* (sailcloth, canvas) >> בַּד מִפְרָשִׂים.

אֹרֶךְ בֵּין הַנִּצָּבִים, האורך בין הניצבים* (length between perpendiculars): אורכה של אונייה מהצד הקדמי של קנה החרטום עד הצד האחורי של מזוזת ההגה (או עד מרכז מטה ההגה) בגובה קו הטעינה הקיצי שלה. [איור]

אֹרֶךְ הַמַּהֲלָךְ, אורך המהלך (stroke): במנועי קיטור, דיזל ובנזין – הדרך שעושה הבוכנה בצילינדר, מנקודה מתה עליונה (TDC) לנקודה מתה תחתונה (BDC).נתון זה משמש לחישוב נפח הצילינדר והספק המנוע.

אֹרֶךְ הַתְּפוּסָה*, אורך התפוסה (tonnage length): בימים עברו, אורכו של הסיפון לפיו חישבו את תפוסתה של האונייה. >> סִפּוּן הַתְּפוּסָה.

אֹרֶךְ כְּלָלִי, אורך כללי (length overall): אורכו של כלי שיט בין קצותיו הקדמי והאחורי המרוחקים ביותר, הנמדד במקביל לקו המים. = אֹרֶךְ כּוֹלֵל. [איור]

אֹרֶךְ קַו הַמַּיִם*, אורך קו המים (length of waterline, waterline length): אורכו של כלי שיט בין קצהו הקדמי לקצהו האחורי בגובה קו המים (לרוב הכוונה לקו הטעינה הקיצי). = אֹרֶךְ הָאֳנִיָּה בְּקַו הַמַּיִם. [איור]

אַרְכּוֹף (stirrup): כל אחד מהחבלים הקצרים מהם תלוי חבל המשוור של סקריית מפרש רוחבי. >> מִשְׁוָר. [איור]

אָרְכִּית*, אורכית (fly): אורך הדגל, המרחק האופקי ממוט הדגל עד קצה הדגל המתנפנף ברוח. >> גָּבְהִית.

אַרְמָדָה (armada): צי גדול של אוניות מלחמה שנאסף לשם ביצוע משימה מוגדרת.

אֶשְׁנַב אוֹר (porthole, side light, sidescuttle) >> אֶשְׁקָף.

אֶשְׁנַב תּוֹתָח (gun port): פתח בדופן של אוניית מפרשים מלחמתית דרכו יורה תותח המוצב על סיפונה.

אֶשְׁקָף* (porthole, port, side light, sidescuttle): חלון בדופן כלי שיט או בדופן מבנה עילי, על פי רוב עגול, הבנוי ממסגרת קבועה ומשִׁמְשַׁת זכוכית עם מכסה מתכת הנעים על צירים. = חַלּוֹן הַתָּא, אֶשְנַב־אוֹר. >> תְּרִיס אֶשְׁקָף. [איור] [איור]


עדכון אחרון: 11 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.