לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F
מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית
נָאוּאַרְכוֹס (nauarchos): [מיוונית] מפקד צי מלחמתי ביוון העתיקה ובמיוחד מפקד הצי בספרטה. = שַׂר הַצִּי [מליצי].
נָאוּמַכְיָה (naumachia): [מיוונית: "מִלְחֶמֶת אֳנִיּוֹת"] ברומא העתיקה – קרב ימי בזירת קרקס לראווה ולשעשוע הקהל, וגם מקווה המים המלאכותי עצמו שבו נערך הקרב. [איור]
נָגַד (to warp, to kedge). ראו: נְגִידָה.
נֶגֶד הַגַּלִּים* (head to the sea): הפניית חרטום האונייה נגד כיוון תנועת הגלים. = מוּל הַגַּלִּים.
נַגָּדָא [ארמית, חז"ל] (hauler). ראו: מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת.
נְגִידָה* (warping; kedging): א) באוניות מפרשים – תמרון להזזת אונייה למרחק קצר בתוך נמל, תעלה או נהר. לשם כך מתחו עבותות מן האונייה אל כלונסאות קבועים בחוף או אל מצופים מעוגנים לקרקעית, כאשר שניים מהם נמתחו באלכסון קדימה לצורך משיכה ושניים באלכסון אחורה לבלימה. את העבותות משכו מלחי האונייה באמצעות כנן או כננת. ב) במקומות שבהם לא היו כלונסאות או מצופי נגידה, הטילו עוגן נגידה (kedge anchor) במרחק מה קדימה באמצעות אחת מסירות האונייה. לאחר מכן משכו המלחים את חבל העוגן כדי לקרב את האונייה אליו, וחוזר חלילה עד להשלמת התמרון. [איור]
נַגָּר, נַגַּר הָאֳנִיָּה, נגר האונייה; נַגַּר אֳנִיּוֹת, נגר אוניות (carpenter; sea carpenter): באוניות מפרשים מלחמתיות – קצין־משנה האחראי לתיקון ולתחזוקה של גוף האונייה, התרנים והסירות. באוניות סוחר – דֵּרוּג בכיר במחלקת הסיפון, מתחת רב־מלחים בסולם הדרגות.
נִגְרָר, הָעֹגֶן נִגְרָר, העוגן נגרר (the anchor comes home): מצבו של עוגן שהשתחרר מאחיזתו בקרקעית והוא נמשך אחרי הספינה. = נִסְחָב, הָעֹגֶן נִסְחָב. ראו גם: גָּרַר עֹגֶן.
נֵד עָנָן* (cloudbank, bank of clouds): גוש עננים נמוך, מעל קו האופק.
נִדְנוּד* (pitch, pitching): תנועת אונייה מעלה־מטה סביב צירה הרוחבי, אז חרטומה וירכתיה עולים ויורדים לסירוגין, כמו נדנדה. ראו גם: טִלְטוּל. [איור]
נִהֵג*, ניהג את האונייה (to steer): אחז בהגה והוליך את האונייה בכיוון הרצוי. = הִגָּה אֶת הָאֳנִיָּה. ראו גם: הִנְחָה אֳנִיָּה.
נֶהֱדַף לְאָחוֹר, המפרש נהדף לאחור (taken aback): נאמר על מפרש רוחבי ששינוי פתאומי בכיוון הרוח או חוסר תשומת לב של ההגאי גרמו לרוח לנשוב על צדו הקדמי ולהצמידו אל התורן. ראו גם: מָשׁוּךְ לְאָחוֹר.
נָהָר מוֹעֲדִי (tidal river): נהר שגובה מימיו משתנה עם הגאות והשפל. >> מוֹעֵד יָם.
נוֹדֶדֶת (tramp ship, tramp vessel, general trader). ראו: אֳנִיַּת מַשָּׂא נוֹדֶדֶת.
נִוּוּט*, ניווט [הפעולה] (navigation): הנחיית דרכה של אונייה ממקום אחד למקום שני בעזרת מפות, מכשירי ניווט ועזרי ניווט. ראו גם: נִתּוּב.
– נִוּוּט אַסְטְרוֹנוֹמִי, ניווט אסטרונומי (astronomical navigation, astro-navigation): הנחיית דרכה של אונייה בלב ים באמצעות תצפיות על גרמי שמיים, להבדיל מניווט חופי.
– נִוּוּט חוֹפִי*, ניווט חופי (coastal navigation): הנחיית דרכה של אונייה לאורך חוף הנראה לעין, באמצעות סימני נוף בולטים, מדידת עומקים ועזרי ניווט כגון מגדלורים, מצופים ואורות, אך ללא הסתייעות בתצפיות אסטרונומיות. ראו גם: נִתּוּב, סֵפֶר חוֹפָאוּת.
– נִוּוּט מְקוֹרָב, ניווט מקורב (dead reckoning): חישוב מיקומה המשוער של אונייה בלב ים על פי הקורסים והמרחקים שעברה מאז האומדן הקודם, תוך הבאה בחשבון של טרידת רוח וזרם, להבדיל מניווט אסטרונומי המדויק יותר. ראו גם: לוּחַ נִוּוּט.
נוֹחַ*, ים נוח (smooth): דרגה 2 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 0.10–0.50 מ'.
נַוָּט*, נווט (navigator): קצין ים, מומחה בנווטות, המנחה את דרכה של אונייה בים. = קְצִין נִוּוּט (בכלי שיט מלחמתיים). ראו גם: נַתָּב.
נִוֵּט*, ניווט (to navigate): הנחה את דרכה של אונייה ממקום אחד לשני בעזרת מפות, מכשירי ניווט ועזרי ניווט. ראו גם: נִתֵּב.
נוֹטֶה עַל צִדּוֹ, האונייה נוטה על צדה (to heel; to list). ראו: נָטָה עַל צִדּוֹ.
נַוָּטוּת*, נווטות [המקצוע] (navigation): אומנותו של הנווט; תורת הניווט.
נוֹסֵעַ בֵּינַת סִפּוּנִים, נוסע בינת סיפונים (tweendeck passenger, steerage passenger): בימים עברו, מאמצע המאה ה-19 לערך עד לאחר מלחמת העולם הראשונה, נוסע בתעריף הנמוך ביותר באוניית נוסעים טרנס־אוקיאנית, אשר התגורר ואכל בצוותא עם עשרות נוסעים אחרים בבינת הסיפונים, להבדיל מנוסעי התאים של המחלקה הראשונה והשנייה.
נוֹסֵעַ בְּתַשְׁלוּם, נוֹסֵעַ בְּשָׂכָר (paying passenger): נוסע באונייה מסחרית המשלם את דמי הנסיעה.
נוֹסֵעַ נִלְוֶה, נוסע נלווה (deadhead): נוסע באונייה מסחרית שאינו משלם עבור נסיעתו.
נוֹסֵעַ סָמוּי (castaway): אדם המתגנב לאונייה כדי להתחמק מביקורת הגבולות ונוסע בה בהיחבא מבלי לשלם.
נוֹסֵעַ סִפּוּן, נוסע סיפון (deck passenger): נוסע על הסיפון הגלוי של מעבורת או של אוניית נוסעים למרחקים קצרים, אשר אין לו מקום ישיבה או מקום לינה מוגדר.
נוֹסֵעַ תָּא (cabin passenger): נוסע בשכר באונייה, אשר הוקצה לו תא מגורים נפרד, לעיתים עם נוסע אחד או שניים נוספים. ראו גם: נוֹסֵעַ בֵּינַת סִפּוּנִים, נוֹסֵעַ סִפּוּן.
נוֹפֵף מִפְרָשׂ [לאות ברכה] (to let fly): בתקופת אוניות המפרשים, שחרר בבת אחת את מיתריו של מפרש כדי שיתנפנף ברוח; היה זה אות כבוד לאוניית מלחמה חולפת. ראו גם: נִפְנֵף מִפְרָשִׂים, הִרְכִּין מִפְרָשׂ עִלִּי, הִרְכִּין דֶּגֶל.
נוֹרָא*, ים נורא (phenomenal): דרגה 9 (הגבוהה ביותר) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים מעל 14.00 מ'.
נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים, נַעַר נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים (powder-boy, powder-monkey): איש צוות־תותח באוניית מפרשים מלחמתית, נער לפי גילו, שתפקידו היה לרוץ ולהביא בשעת קרב את תחמישי אבק השריפה ממחסן התחמושת שבבטן האונייה אל התותחים שעל סיפון התותחים. [איור]
נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת, נושאת גייסות (transport, troopship, troop carrier, trooper): אוניית מלחמה לא חמושה, להובלת חיילים וציודם אל זירות לחימה מעבר לים. = מוֹבֶלֶת גְּיָסוֹת, מוֹבֶלֶת צָבָא, מוֹבֶלֶת חַיָּלִים, נוֹשֵׂאת צָבָא, נוֹשֵׂאת חַיָּלִים. ראו גם: אֳנִיַּת הוֹבָלָה. [איור]
נוֹשֵׂאת דָּגָן (grain carrier, grain ship). ראו: מוֹבֶלֶת דָּגָן.
נוֹשֵׂאת חַיָּלִים, נושאת חיילים (transport, troopship). ראו: נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.
נוֹשֵׂאת מְטוֹסִים* (air-carrier): כלי שיט מלחמתי הנושא מטוסי קרב, כשסיפונו העליון משמש להם כשדה המראה ונחיתה בלב ים. = נוֹשֵׂאת אֲוִירוֹנִים* [מיושן].
נוֹשֵׂאת מְסוֹקִים (helicopter carrier): כלי שיט מלחמתי הנושא מסוקי קרב, כשסיפונו העליון משמש להם כשדה נחיתה והמראה בלב ים.
נוֹשֵׂאת צָבָא (transport, troopship). ראו: נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.
נִזּוֹק, אונייה ניזוקה (disabled, disabled ship): אונייה שאיבדה את תרניה או את מפרשיה, שמים חדרו לתוכה, או שנשברה, ולפיכך מתקשה להמשיך בשיט ואף עלולה לטבוע.
נָחוֹתֵי יַמָּא (seafarers, mariners): [לשון חז"ל] יורדי ים, ספנים.
נַחְשׁוֹל* (billow, roller): גל או גל נֵד רב עוצמה.
נָחַת (to land): קרב ספינה או סירה לחוף וירד ממנה ליבשה. לרוב הכוונה להורדת חיילים ולציודם. ראו גם: יָרַד לַיַּבָּשָׁה.
נַחָת (marine): חייל המאומן בלוחמה אמפיבית, הפועל מן הים ונוחת ביבשה מכלי שיט או ממסוק, לצורכי תקיפה או פשיטה על יעדי האויב. ראו גם: חַיַּל צִי.
נַחֶתֶת (landing craft): ספינת מלחמה שטוחת־תחתית ונמוכת־שוקע, בעלת חרטום נפתח, המשמשת להנחתת רגלים וכלי־רכב קרביים בחוף. = סְפִינַת נְחִיתָה, פּוֹלֶשֶׁת [מיושן]. ראו גם: אֳנִיַּת נְחִיתָה.
נַחֶתֶת חַיָּלִים (Landing Craft Personnel, LCP): ספינת מלחמה נמוכת שוקע ושטוחת תחתית, בעלת חרטום נפתח, המשמשת להנחתת לוחמים וציודם האישי בחוף.
נַחֶתֶת טַנְקִים (Landing Craft Tank, LCT): ספינת מלחמה נמוכת־שוקע ושטוחת־תחתית, בעלת חרטום נפתח, המשמשת להנחתת טנקים בחוף.
נָטָה עַל צִדּוֹ בְּמִדָה מְסֻכֶּנֶת, האונייה נטתה על צדה במידה מסוכנת (to lay broadside on, to lay on her broadside, to lay on her beam ends): נאמר על אוניית מפרשים שהרוח מטה אותה על צדה עד כדי סכנת התהפכות. במצב זה, קצות קורות הסיפון שלה (beam ends) כמעט נוגעים במים. = שָׁכַב עַל צִדּוֹ (האונייה שכבה על צדה). [איור]
נִטּוּל מִטְעָן*, ניטול מטען (cargo handling): העברת מטען מאוניית סוחר לחוף ולהפך, פריקה וטעינה של מטען.
נְטוּלַת רוּחַ, אונייה נטולת רוח [מליצי] (becalmed): נאמר על אוניית מפרשים העומדת ללא נוע, כאשר הרוח פסקה מלנשוב. = סְפִינָה שֶׁנִּטְּלָה הָרוּחַ מִמִּפְרָשֶׂיהָ.
נְטוּלַת תְּרָנִים, אונייה נטולת תרנים (dismasted): מצבה של אוניית מפרשים שתרניה התמוטטו בסערה או בקרב, או שהוסרו ממנה בכוונה תחילה. = אֳנִיָּה שֶׁאָבְדוּ לָה תְּרָנֶיהָ, עֲרוּפַת תְּרָנִים. [איור]
נָטוּשׁ בְּאִי בּוֹדֵד, נָטוּשׁ עַל חוֹף שׁוֹמֵם (marooned): בתקופת אוניות המפרשים – מלח שהופקר לנפשו באי בודד או בחוף שומם כאמצעי ענישה. עונש זה הוטל לעיתים על ידי רבי חובלים אכזריים במיוחד של אוניות סוחר.
נְטִי* (cant; rake): הנטייה לפנים או לאחור של קנה החרטום, של מזוזת הירכתיים או של תורן.
– נְטִי הַתֹּרֶן*, נטי התורן (rake of a mast); תורן נוטה קדימה (a mast is raked forward); תורן נוטה אחורה (a mast is raked aft).
– נְטִי קְנֵה הַחַרְטוֹם (rake of the stem).
נְטִיָּה*, נטייה (heel, careen; list): א) רכינת ספינה לצד אחד בלחץ הרוח, בעיקר בסירות ובספינות מפרשים (heel). = הַטָּיָה. ב) רכינת ספינה לצד אחד בשל חלוקת משקל בלתי מאוזנת או תזוזת מטען (list). = שְׁחִיָּה* [מיושן]. ראו גם: נָטָה עַל צִדּוֹ (האונייה נטתה על צדה), הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּה.
נֵטֶל* (ballast): תוספת משקל בתחתית כלי שיט לשם ייצובו או לשם שינוי השוקע והשופע שלו. בכלי שיט קטנים וביאכטות – משקולות ברזל או עופרת; באוניות – מי ים במכלי מי נטל מיוחדים לכך. >> זְבוֹרִית, מֵי נֵטֶל.
נִטֵּל מִטְעָן*, ניטל מטען (to handle cargo). ראו: נִטּוּל מִטְעָן.
נִטְעַן לֹעַ, נטען לוע (muzzle-loaded, muzzle-loader, ML): כינוי לכלי ירי שטעינת התחמושת שלו נעשית דרך הלוע ולא דרך המכנס בחלקו האחורי. תותחי האוניות בתקופת אוניות המפרשים היו נטעני לוע (להוציא תותחי סביבול, שהיו נטעני מכנס).
נִטְעַן מִכְנָס (breech-loaded, breech-loader, BL): כינוי לכלי ירי שטעינת התחמושת שלו נעשית דרך המכנס שבחלקו האחורי, ולא דרך הלוע. תותחים נטעני־מכנס הוכנסו לשימוש באוניות במחצית השנייה של המאה ה־19.
נִטְרָד* (to drift, to drive, adrift): א) נישא עם הרוח או הזרם, נתון לחסדי הזרמים והרוחות. = נִסְחָף (בשימוש רווח). ב) על ספינה – הוסטה ממסלולה לפי המצפן בהשפעת זרם ים או רוח. = נֶהֶדְפָה מִדַּרְכָּהּ [מליצי]. ראו גם: נָתוּן לְחַסְדֵי הַזְּרָמִים וְהַרוּחוֹת, הִפְקִיר לְחַסְדֵי הַזְרָמִים וְהָרוּחוֹת.
– נִטְרָד עַל יְדֵי הַרוּחַ, האונייה נטרדת על ידי הרוח (to make leeway): נאמר על אוניית מפרשים הסוטה ממסלולה לפי המצפן בהשפעת הרוח הנושאת אותה. = נִסְחָף עַל יְדֵי הַרוּחַ.
נִטְרָף, הָאֳנִיָּה נִטְרְפָה, האונייה נטרפה (to wreck): נאמר על ספינה שטולטלה על ידי גלי ים סוער ונשברה. (עפ"י "סְפִינָה הַמִּטָרֶפֶת בַּיָּם", משנה תענית, ג, ז).
נָטַשׁ בְּאִי בּוֹדֵד, נָטַשׁ עַל חוֹף שׁוֹמֵם (to maroon). ראו: נָטוּשׁ בְּאִי בּוֹדֵד.
נָטַשׁ אֶת הָאֳנִיָּה, נטש את האונייה (to abandon the ship): נאמר על אנשי הצוות והנוסעים היורדים לסירות ההצלה ועוזבים את האונייה העומדת לטבוע.
נִיד גַּל [מליצי] (roll of the sea): תנועת גל, ניע גל.
נִיַּח*, נִיַּח אֶת הָאֳנִיָּה*, נייח את האונייה (to heave to): הפנה את חרטום הספינה אל מול הרוח והביא אותה למצב שבו כמעט ואינה מתקדמת ואף אינה נסוגה לאחור. בספינות מפרשים הדבר נעשה על ידי כיוון המפרשים; בספינות ממונעות – בעזרת המנועים. למשל: בהמתנה לסירת נתב. ראו גם: עָמַד (כלי שיט). [איור]
נִימוּסֵי דְּגָלִים (flag etiquette, flag protocol): מערכת כללים – מיעוטם מעוגנים בחוק המדינה ורובם בנוהג ובמסורת הימית – הקובעים את דרכי הנפת הדגלים בכלי שיט.
נְיָרוֹת הָאֳנִיָּה, ניירות האונייה (ship's papers): היומנים, התעודות והמסמכים שאונייה נדרשת לשאת עמה. = תְּעוּדוֹת הַסְפִינָה, תְּעוּדוֹת הָאֳנִיָּה.
נְמוּךְ שֹׁקַע, נמוך שוקע (shallow draught, shallow draft): כלי שיט שמידת השקיעה שלו במים קטנה, כלומר המרחק בין קו המים לבין השדרית שלו קטן; לפיכך הוא יכול לשוט במים רדודים יחסית ללא חשש מפגיעה בקרקעית.
נָמֵל*, נָמָל (harbour; port; haven): א) מקום עגינה לכלי שיט, המוגן מפני גלים ורוחות ומצויד ברציפים ובשרותי נמל; ב) נמל מסחרי: מקום עגינה לאוניות סוחר, המצויד באמצעי פריקה, טעינה, שינוע ואחסון, ומשמש כנמל כניסה ויציאה לנוסעים; ג) מקום עגינה המעניק מחסה מפני גלים ורוחות; נמל מבטחים. ראו גם: חוֹף אֳנִיּוֹת, מַעֲגָן, מַעֲגָנָה לְיַכְטוֹת.
– נְמַל בַּיִת (home port): הנמל המשמש בסיס קבע של אונייה, ובדרך כלל גם הנמל שבו היא רשומה במרשם כלי השיט.
– נְמַל דַּיִג* (fishing harbour): נמל המותאם במיוחד לעגינת ספינות וסירות דיג, ובו מתקנים לפריקת הדגה, לאחסונה, לעיבודה ולאריזתה. = נְמַל דַּיָּגִים.
– נָמֵל טִבְעִי, נָמָל טִבְעִי (natural harbour): נמל המוגן מפני גלים, זרמים ורוחות הודות לצורת החוף וטבע המקום.
– נְמַל טְעִינָה* (port of loading) הנמל שבו אוניית סוחר טוענת סחורות לשם הובלתן אל נמל היעד; נמל היציאה.
– נְמַל יַעַד (port of destination): הנמל שאליו מתכננת האונייה להגיע ואשר אליו היא עושה את דרכה; וכן הנמל שאליו מיועד המטען שהיא מובילה.
– נְמַל מִבְטָחִים, חוֹף מִבְטָחִים [מליצי] (haven). ראו: נְמַל מִקְלָט.
– נָמֵל מוֹעֲדִי (tidal harbour): נמל בגדת נהר או בחוף ים, שמפלס המים בו משתנה עם הגאות והשפל. >> מוֹעֵד יָם.
– נְמַל מַחֲסֶה (port of refuge, harbour of refuge). ראו: נְמַל מִקְלָט.
– נָמֵל מְלָאכוּתִי, נָמָל מְלָאכוּתִי (artificial harbor): נמל המוגן מפני גלים וזרמים באמצעות שוברי גלים.
– נְמַל מִקְלָט (port of refuge, harbour of refuge): נמל שאליו נכנסת אונייה כדי למצוא מחסה מפני סערה או כאשר נשקפת לה סכנה ואינה יכולה להמשיך בדרכה. = נְמַל מַחֲסֶה, נְמַל מִבְטָחִים [מליצי], חוֹף מִבְטָחִים [מליצי].
– נְמַל נֵפְט (oil port): נמל המצויד במתקנים ובאמצעים לטעינה ולפריקה של מכליות נפט.
– נָמָל סָכוּר (floating harbour): נמל השוכן על חוף ים או על גדת נהר המושפע מן הגאות והשפל, והוא מצויד בשערי סכר כדי שמפלס המים בתוכו יישמר קבוע. ראו גם: מַעֲגָנָה סְכוּרָה.
– נְמַל פְּקִידָה (port of call): נמל ביניים שבו עוצרת אונייה כדי לטעון או לפרוק מטען, להעלות או להוריד נוסעים, להצטייד באספקה או לתדלק.
– נְמַל פְּרִיקָה* (port of discharge) הנמל שבו פורקים את מטענה של אוניית סוחר; נמל היעד.
– נְמַל רִשּׁוּם, נמל רישום (port of registry): הנמל שבו רשומה אונייה במרשם כלי השיט, ובדרך כלל גם נמל הבית שלה.
– נְמַל תִּדְלוּק (bunkering port): נמל המצויד באמצעים לאספקת דלק לאוניות עבור מנועיהן או דודי הקיטור שלהן. ראו גם: תַּחֲנַת תִּדְלוּק בְּפֶחָם.
נַמְלָן [מיושן] (harbour worker): עובד נמל.
נִמְשָׁךְ, הָעֹגֶן נִמְשָׁךְ, העוגן נמשך [לאונייה] (to come home, the anchor is coming home): נאמר על עוגן שבעת משיכת חבל העוגן או שרשרת העוגן הוא עצמו מתקרב אל האונייה, במקום שהאונייה תתקרב אליו.
נִמְשָׁךְ אֶל מוֹרַד הָרוּחַ, האונייה נמשכת למורד הרוח (the ship is slack). ראו: הֶגֶה בְּמוֹרַד הָרוּחַ.
נִמְשָׁךְ אֶל מַעֲלֵה הָרוּחַ, האונייה נמשכת אל מעלה הרוח (the ship is gripping, the ship is ardent). = נְטִיָּה לְהִתְקָרֵב לָרוּחַ, נְטִיָּה לְקָרֵב [מיושן]. ראו גם: הֶגֶה בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.
נֵס* (pennant, pendant): א) דגל משולש, צר וארוך, המשמש לאיתות או לציון מיוחד. ב) מִפְרָשׂ [לשון המקרא]. ג) תֹּרֶן [לשון המקרא].
– נֵס הַקָּצִין הַבָּכִיר (senior officer's pendant): דגל זיהוי שמניף הקצין הבכיר ביותר בשייטת, שאינו קצין דגל, על תורן אוניית הפיקוד כל עוד הוא נמצא בה.
– נֵס הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל, נס השירות הפעיל (commissioning pendant, masthead pendant): דגל משולש צר וארוך המונף בראש תורנה של אוניית מלחמה כל עוד היא בשירות פעיל וכשירה לתפקידה, 24 שעות ביממה. = נֵס שֵׁרוּת, נֵס רֹאש הַתֹּרֶן.
– נֵס הַתְּשׁוּבָה (answering pendant): אחד מדגלי הקוד הבינלאומי לאיתות הנהוגים באוניות. מונף לאחר קבלת תשדורת דגלים מאונייה אחרת או מן החוף, כדי לציין שההודעה הובנה. שמו המלא של הנס הוא: "דֶּגֶל הַקּוֹד וְנֵס הַתְּשׁוּבָה". [איור]
– נֵס רֹאש הַתֹּרֶן (masthead pendant). ראו: נֵס הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל.
– נֵס שֵׁרוּת* (commissioning pendant). ראו: נֵס הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל.
נָסוֹג אֶל מְבוֹא הָרוּחַ, נָסוֹג אֶל מוֹרַד הָרוּחַ, נָסוֹג אֶל צַד הַחֲסִי (to retire to leeward): נאמר על אוניית מפרשים המסתלקת מזירת הקרב בעזרת הרוח, בין אם נפגעה ובין אם היא נמנעת מהתנגשות באויב. ובהשאלה: עם עליית מפקד אוניית מפרשים אל סיפון האחרה, פרשו קציני המשמרת לצד החסוי מרוח של הסיפון לאות כבוד. = פָּרַשׁ לְצַד הַחֲסִי. ראו גם: עֶמְדַת הַחֲסִי.
נִסְחָב, הָעֹגֶן נִסְחָב*, העוגן נסחב (the anchor drags). ראו: נִגְרָר, העֹגֶן נִגְרָר.
נִסְחָף* ( to drift, to drive, to get adrift). ראו: נִטְרָד.
נְסִיגַת הַגַּל* (backwash). ראו: גַּל נָסוֹג.
נְסִיעָה (trip): הפלגה קצרה בנהר או בקרבת החוף וכן כל אחד מקטעי הפלגה ארוכה. ראו גם: מַסָּע, הַפְלָגָה, שַׁיִט, קֶטַע הַדֶּרֶךְ.
נְסִיעָה אֲחוֹרָה (sternway). ראו: הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת אֲחוֹרָה, תְּנוּעָה אֲחוֹרָה.
נְסִיעָה קָדִימָה (headway). ראו: הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת קָדִימָה, תְּנוּעָה קָדִימָה.
נֶסֶר (deal plank, deal): א) לוח עץ דק; ב) נסרי אשוח או אורן ששימשו באוניות מפרשים, לפני הנהגת הציפוי בפחי נחושת, לציפוי תחתית גוף האונייה לשם הגנה מפני תולעת האוניות. ראו גם: לוּחַ, קֶרֶשׁ.
נֶעֱמָד מוּל הָרוּחַ, האונייה נעמדה מול הרוח (to come to): נאמר על אוניית מפרשים שהפנתה את חרטומה מול הרוח ונעצרה. ראו גם: עָמַד, הָאֳנִיָּה עָמְדָה, נֶעֱצָר מוּל הָרוּחַ.
נֶעֱצָר, האונייה נעצרה (to lose way, the ship lost her way, the ship lost her headway): נאמר בדרך כלל על אוניית מפרשים שהתקדמותה נעצרה בשל היחלשות הרוח, שינוי בכיוון הרוח או כיוון לא נכון של המפרשים. ראו גם: עָצַר אֶת הָאֳנִיָּה.
נֶעֱצָר מוּל הָרוּחַ, האונייה נעצרה מול הרוח (in irons, the ship is in irons, to hung up in the wind): מצבה של אוניית מפרשים שלא הצליחה לעבור את גזרת הרוח הנגדית במהלך סיבוב לשינוי המפנה, מחוסר תנופה או בשל ימאות גרועה, ונותרה עומדת כשחרטומה מול הרוח. ראו גם: עֲצֵלָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ.
נַעַר הָאֳנִיָּה (ship's boy): בימים עברו, באוניות מפרשים – ימאי צעיר שהועסק בעבודות שירות ונקיון, בעזרה לטבח וכדומה. נער משרת. ראו גם: נַעַר תָּא, נַעַר הַקַּבַּרְנִיט.
נַעַר הַקַּבַּרְנִיט (master's boy, captain's boy): בימים עברו, באוניות מפרשים מסחריות – ימאי צעיר ששימש כמשרתו של רב החובל. = נַעַר רַב הַחוֹבֵל, שַׁמָּשׁ הַקַּבַּרְנִיט. ראו גם: נַעַר תָּא.
נַעַר הַקֶּפְּטֵן (captain's servant): באוניות הצי המלכותי הבריטי עד 1796 – נער מגיל שתים־עשרה ומעלה בתקופת הכשרתו לפרח קצינים (מידשיפמן). מעין שוחר ימי שהצטרף לצי בחסותו האישית של פּוֹסְט־קפטן. לימים הוחלף שמו ל־Volunteer, 1st class.
נַעַר רַב הַחוֹבֵל (master's boy, captain's boy). ראו: נַעַר הַקַּבַּרְנִיט.
נַעַר תָּא (cabin boy): בימים עברו, ימאי צעיר באוניית סוחר שעסק בניקוי תאי המגורים של הקצינים והנוסעים באונייה. = מְשָׁרֵת הַתָּא.
נְעֹרֶת*, נעורת, נעורת חבלים (oakum): סיבי פשתן או קנבוס אשר שימשו לסתימת הסדקים בין לוחות הגוף והסיפון של ספינות וסירות עץ. את הנעורת תחבו לסדק באמצעות מפסלת סתימה, ולאחר מכן מרחו עליה זפת חמה לשם אטימה מפני חדירת מים. ראו גם: סֶדֶק, סוֹתֵם בֶּדֶק, מַפְסֶלֶת סְתִימָה. [איור]
נֵף*, נֵפִּים (halyard, halliard). ראו: מַעֲלָן.
– נֵף אוֹתוֹת* (signal halyard). ראו: מַעֲלַן אוֹתוֹת.
– נֵף הַקָּדְקוֹד*, נף הקודקוד (peak halyard). ראו: מַעֲלַן הַקָּדְקוֹד.
– נֵף הַצַּוָּאר, נף הצוואר (throat halyard). ראו: מַעֲלַן הַצַּוָּאר.
– נֵפֵי סְקַרְיָה תַּחְתִית (jeers): מערכת גַּלְגָּלוֹת להעלאה ולהורדה של סקריה תחתית באונייה מלאת־מעטה. זוג גלגלות ניתלו מראש התורן התחתי וחוברו אל אמצע הסקריה, גלגלת אחת בכל צד של התורן. חבלי הגלגלות (הרוהטות) נמשכו באמצעות כנן (jeers capstan) שניצב על הסיפון בין התורן הראשי לתורן הקדמי.
נָפַל לַיָּם (to fall overboard, to go by the board): נאמר על מי שאיבד את אחיזתו ונפל ממרומי התורן או מן הסיפון אל המים. ראו גם: אָדָם בַּיָּם.
נִפְנֵף מִפְרָשִׂים (to shiver): קירב אוניית מפרשים אל מבוא הרוח עד למצב שבו המפרשים מתרוקנים מרוח ומתנפנפים. במצב זה האונייה אינה מתקדמת ואף אינה נסוגה לאחור. ראו גם: נוֹפֵף מִפְרָשׂ.
נִצָּב, ניצב (perpendicular). ראו: אֹרֶךְ בֵּין הַנִצָּבִים.
נִצּוֹל מֵאֳנִיָּה טְרוּפָה, ניצול מאונייה טרופה (castaway, shipwrecked, maroon): אדם שאונייתו טבעה בים או עלתה על שרטון וניצל ממוות. = אִישׁ שֶׁנִטְרְפָה סְפִינָתוֹ, אִישׁ שֶׁאֳנִיָּתוֹ נִטְרְפָה בַּיָּם.
נְצִיבֵי הָאַדְמִירָלִיּוּת [מיושן] (Lords of the Admiralty). ראו: לוֹרְדִים שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת.
נִצְמַד [לאונייה, לרציף] (to come alongside, to lay aboard): נאמר על כלי שיט המתקרב ונעמד כשדופנו צמודה לדופן אונייה אחרת, לרציף וכדומה.
נִצְנוּץ (flashing): מופע פתאומי וקצר של אור ממגדלור, מפנס איתות או ממצוף ניווט. משך מופע האור קצר ממשך ההאפלה שבין ההבזקים.
נְקֻדָּה, נְקֻדַּת מַצְפֵּן, נקודת מצפן (point, compass points): במצפנים של דורות עברו – כל אחת מ־32 הנקודות המחלקות את מעגל האופק של המצפן לפי שושנת הרוחות. כל נקודת מצפן שווה ל־11 ורבע מעלות בחלוקה הרציפה. ראו גם: לוּחַ הַמַּצְפֵּן, שׁוֹשַׁנַּת הַמַּצְפֵּן, בָּקִי בִּקְרִיאַת הַמַּצְפֵּן. [איור]
– נקודות המצפן: N – צפון; N by E – צפון נקודה למזרח; NNE – צפון-צפון-מזרח; NE by N – צפון-מזרח נקודה לצפון; NE by E – צפון-מזרח נקודה למזרח; ENE – מזרח-צפון-מזרח; E by N – מזרח נקודה לצפון; E – מזרח; E by S – מזרח נקודה לדרום; וכן הלאה.
נִקָּה בִּסְפוֹג, ניקה בספוג [קנה תותח נטען־לוע] (to sponge). ראו: סְפוֹג נִקּוּי.
נִקּוּי תַּחְתִּית הָאֳנִיָּה, ניקוי התחתית (graving, breaming, cleaning): גירוד וסילוק אצות ובלוטי־ים המצטברים על גוף האונייה מתחת למים. בימים עברו, באוניות ובספינות עץ, סילקו את הצִמְדָה הימית באמצעות אגודות זרדים בוערים ומַגרדים, ואחר כך מרחו על תחתית הגוף שכבת זפת חדשה. = גֵּרוּד "זָקָן" [לשון דיבור]. ראו גם: הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּה. [איור]
– נִקָּה אֶת תַּחְתִית הָאֳנִיָּה, ניקה את תחתית האונייה (to grave).
– הָאֳנִיָּה נְקִיָּה, האונייה נקייה (the ship is clean): תחתית האונייה נקייה מבלוטי־ים ואצות.
נַרְתִיק* (shell): גוף הגלגילה, שבתוכו סובב הגלגל (או כמה גלגלים) ודרכו עובר החבל. [איור]
נִשָּׁא בְּגַלְגַּלֵי סוּפָה, האונייה נישאת בגלגלי סופה [מליצי] (to scud, to run before a gale). ראו: נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה.
נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה, האונייה נישאת על ידי רוח סופה (to scud, to run before a gale): נאמר על אוניית מפרשים שעם התקרבות סערה חזקה מקטינה את שטח מפרשיה למינימום, מפנה את ירכתיה אל מול הרוח ודוהרת עם הרוח עד יעבור זעם. = נִשָּׁא בְּגַלְגַּלֵי סוּפָה [מליצי], דּוֹהֵר עַל כַּנְפֵי סוּפָה [מליצי].
נָשַׂא מִפְרָשׂ, נָשַׂא מִפְרָשִׂים (to carry sails): נאמר על ספינת מפרשים כאשר היא נושאת על תרניה מפרש או מפרשים מסוג מסוים. לדוגמה: הספינה נשאה מפרשים לטיניים.
נִשְׁטָף לַיָּם, נִשְׁטָף מֵהַסִּפּוּן, נשטף מהסיפון (washed overboard, swept overboard): נאמר על אדם, מטען או ציוד על סיפון אונייה, שגל מים גדול כיסה וסחף אותו אל המים.
נְשִׁיבָה קַלָּה* (light airs, calm wind): רוח שחוזקה 1 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 1–3 קשרים. נחשבת לרוח החלשה ביותר שבה אוניית מפרשים עדיין מצייתת להגה. = מַשָּׁבִים קַלִּים.
נִשְמַעַת לַהֶגֶה, הָאֳנִיָּה נִשְׁמַעַת לַהֶגֶה (to have a steerage, the ship answers the rudder): מהירות השיט המינימלית שבה האונייה עדיין מצייתת לתנועות ההגה. במהירות נמוכה מאוד ההגה אינו יעיל. ראו גם: הֵעָנוּת לַהֶגֶה.
נַשָּׁק (armourer): קצין־משנה באוניית מפרשים מלחמתית שהופקד על ניקוי, תחזוקה ותיקון של הרובים, האקדחים והחרבות של אנשי הצוות.
נַתָּב* (pilot): רב חובל או נווט חופי מוסמך המנחה אוניות בעת כניסתן לנמל או ביציאתן ממנו, וכן בשיט בתעלה, בשיט בנהר ובמעבר בין מבוא ים לשפך נהר – בהם נדרשת התמצאות ובקיאות מיוחדת. ראו גם: הִנְחָה אֳנִיָּה, נַוָּט.
– נַתָּב שֶׁל יָם (deep sea pilot): רב חובל מוסמך המנחה את דרכן של אוניות סוחר בנתיבי ספנות ראשיים שמרובות בהם סכנות ומכשולים לשיט, ולכן נדרשת בהם התמצאות ובקיאות מיוחדת. מכאן: נתב של הים הצפוני (North Sea pilot), נתב של התעלה האנגלית (English Channel pilot) וכדומה.
– נַתָּב שֶׁל נָהָר (river pilot): רב חובל או נווט חופי מוסמך המנחה אוניות בשיט בנהר.
נִתֵּב*, ניתב (to pilot). ראו: נִתּוּב.
נִתּוּב*, ניתוב (pilotage): הנחיית אונייה בעת כניסתה לנמל או ביציאתה ממנו, וכן בשיט בתעלה או בנהר.
נָתוּן לְחַסְדֵי הַזְּרָמִים וְהַרוּחוֹת (adrift, to get adrift). ראו: נִסְחָף בַּזֶרֶם.
נִתְזֵי מֵי יָם, נִתְזֵי מַיִם (sea spray, spray). ראו: רֶסֶס מֵי יָם.
נָתִיב, נָתִיב יַמִּי, נְתִיב יָם (track, route, sea way, sea lane): א) מסלול שיט בים הפתוח ובאוקיינוסים, בניגוד ל"נתיב מים" במים פנימיים. ב) דרך ראשית לתובלה ימית בין שני נמלים או יותר, הנקבעת לרוב משיקולים גאוגרפיים וכלכליים. = נְתִיב סַפָּנוּת. ראו גם: אָרְחוֹת יַמִּים, דַּרְכֵי הַיָּם, נְתִיבוֹת הַיָּם [מליצי].
נְתִיב מַיִם*, נְתִיב מַיִם פְּנִים־יַבַּשְׁתִי (waterway, inland waterway): גוף מים פנימיים, כגון נהר או תעלה, המתאים לשיט סירות וספינות. ראו גם: תְּעָלַת שַׁיִט.
נְתִיב סַפָּנוּת (shipping route, shipping lane): דרך מסחר ימית. "דרך ראשית" לתובלה ימית מסחרית, הנקבעת בעיקר משיקולים כלכליים. = נָתִיב יַמִּי.
נְתִיב שַׁיִט* (fairway, channel): החלק או ה"מסלול" בתעלה, בנמל או בנהר שכלי שיט יכול לשוט בו.
נְתִיב שַׁיִט מוֹעֲדִי (tideway): נהר עביר לשיט או תעלת שיט הנתונים להשפעת הגאות והשפל. כתוצאה משינוי מפלס המים נוצרים בהם גם זרמים של גאות ושפל לסירוגין.
נְתִיבוֹת הַיָּם [מליצי] (paths of the sea, sea lanes): נתיבי הפלגה של אוניות סוחר, ובמיוחד נתיבי שיט בין־יבשתיים, אל ארצות רחוקות. = דַּרְכֵּי הַיָּם, אָרְחוֹת יַמִּים.
נִתַּק, הָעֹגֶן נִתַּק, העוגן ניתק (aweigh, atrip): מצבו של עוגן ברגע שבו ציפורניו ניתקות מקרקעית הים במהלך העלאתו אל הספינה. = עָקוּר, הָעֹגֶן עָקוּר.
נִתֵּק חֶבֶל, ניתק חבל (to cast off a rope): התיר קֶשֶׁר ושחרר חבל מאחיזתו. ראו גם: שָׁמַט חֶבֶל, שִׁחְרֵר חֶבֶל.
נִתֵּק חֲבָלִים, ניתק חבלים, האונייה ניתקה חבלים (to cast off moorings): ניתק את החבלים שבהם רתוקה הספינה לרציף, לכלונס או למצוף, ויצא לים. = נִתֵּק אֶת חַבְלֵי הַרְתִיקָה, הֵסִיר רְתוּקוֹת, שָׁמַט חֲבָלִים.
עדכון אחרון: 25 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.