לחיפוש מהיר בעמוד הקישו: Ctrl + F
נָאוּאַרְכוֹס (nauarchos): [מיוונית] מפקד צי מלחמתי ביוון העתיקה ובמיוחד מפקד הצי בספרטה. = שַׂר הַצִּי [מליצי].
נָאוּמַכְיָה (naumachia): [מיוונית: "מִלְחֶמֶת אֳנִיּוֹת"] ברומא העתיקה – קרב ימי בזירת קרקס לראווה ולשעשוע הקהל, וגם מקווה המים המלאכותי עצמו בו נערך הקרב. [איור]
נָגַד (to warp, to kedge) >> נְגִידָה.
נֶגֶד הַגַּלִּים (head to the sea) >> הפניית חרטום האונייה נגד כיוון התנועה של הגלים. = מוּל הַגַּלִּים.
נַגַּד מִשְׁמַעַת (master-of-arms): בציי המלחמה של בריטניה וארה"ב (עוד מתקופת המפרשים): תת־קצין או נגד האחראי על אכיפת המשמעת בקרב המלחים באונייה.
נַגָּדָא [ארמית, חז"ל] (hauler) >> מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת.
נְגִידָה (warping; kedging): א) בתקופת המפרשים – הסעת אונייה למרחק קצר בתוך נמל, תעלה או נהר בכוחות עצמה; מן האונייה נמתחו אל כלונסאות קבועים בחוף או אל מצופים מעוגנים לקרקעית שני עבותות באלכסון קדימה למשיכה ושני עבותות באלכסון אחורה לבלימה. מלחי האונייה משכו את העבותות בעזרת כנן או כננת. ב) במקומות בהם לא נמצאו כלונסאות או מצופי נגידה, הטילה האונייה עוגן נגידה (kedge anchor) במרחק מה קדימה באמצעות אחת מסירותיה, והמלחים משכו את חבל העוגן וחוזר חלילה. >> נָגַד, כְּלוֹנֶסֶת, מְצוֹף נְגִידָה, עֹגֶן נְגִידָה, חֶבֶל נְגִידָה, מְשִׁיכַת סְפִינוֹת, עִתוּק. [איור]
נַגָּר, נַגַּר הָאֳנִיָּה, נגר האונייה; נַגַּר אֳנִיּוֹת, נגר אוניות (carpenter; sea carpenter): באוניות מפרשים מלחמתיות – קצין־משנה שהיה אחראי לתיקון ולתחזוקת גוף האונייה, התרנים והסירות. באוניות סוחר – דֵּרוּג בכיר במחלקת הסיפון, מתחת רב־מלחים בסולם הדרגות.
נִגְרָף (to drift, to drive) >> נִטְרָד.
נִגְרָר, הָעֹגֶן נִגְרָר, העוגן נגרר (the anchor comes home): מצבו של עוגן שהשתחרר מאחיזתו בקרקעית והוא נמשך אחרי הספינה. >> נִתַּק, הָעֹגֶן נִתַּק.
נֵד עָנָן (cloudbank, bank of clouds): גוש עננים נמוך, מעל קו האופק.
נִדְנוּד (pitch, pitching): תנועת אונייה מעלה־מטה סביב צירה הרוחבי, אז חרטומה וירכתיה עולים ויורדים לסירוגין, כמו נדנדה. >> טִלְטוּל, הִתְנַדְנֵד. [איור]
נִהֵג, ניהג את האונייה (to steer): אחז בהגה והוליך את האונייה בכיוון הרצוי. = הִגָּה אֶת הָאֳנִיָּה. >> הִנְחָה אֶת הָאֳנִיָּה.
נֶהֱדַף לְאָחוֹר, המפרש נהדף לאחור (taken aback): ייאמר על מפרש רוחבי ששינוי פתאומי בכיוון הרוח או חוסר תשומת לב של ההגאי גרמו לרוח לנשוב על צדו הקדמי ולהצמידו אל התורן. >> הִרְתִיעַ מִפְרָשׂ, מָשׁוּךְ לְאָחוֹר.
נוֹדֶדֶת (tramp ship, tramp vessel, general trader) >> אֳנִיַּת מַשָּׂא נוֹדֶדֶת.
נִוּוּט, ניווט [הפעולה] (navigation): הנחיית דרכה של אונייה ממקום אחד למקום שני בעזרת מפות, מכשירי ניווט ועזרי ניווט. לרוב הכוונה לניווט אסטרונומי. >> נִוּוּט חוֹפִי, נִוּוּט אַסְטְרוֹנוֹמִי, נִתּוּב.
– נִוּוּט אַסְטְרוֹנוֹמִי, ניווט אסטרונומי (astronomical navigation, astro-navigation): הנחיית דרכה של אונייה בלב ים בעזרת תצפיות על גרמי שמיים, להבדיל מניווט חופי.
– נִוּוּט חוֹפִי, ניווט חופי (coastal navigation): הנחיית דרכה של אונייה לאורך חוף הנראה לעין בעזרת סימני נוף בולטים, מדידת עומקים ועזרי ניווט כמו מגדלורים, מצופים ואורות, אך ללא תצפיות אסטרונומיות. >> נִתּוּב, סֵפֶר חוֹפָאוּת.
– נִוּוּט מְקוֹרָב, ניווט מקורב (dead reckoning): חישוב מיקומה המשוער של אונייה בלב ים על פי הקורסים והמרחקים שעברה מאז האומדן הקודם והבאה בחשבון של טרידת רוח וזרם, להבדיל מניווט אסטרונומי המדויק יותר. >> לוּחַ נִוּוּט.
נוֹחַ, ים נוח (smooth): דרגה 2 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 0.10–0.50 מ'. >> סֻלַּם דּוֹגְלַס, סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.
נַוָּט, נווט (navigator): קצין ים, מומחה בנווטות, המנחה את דרכה של אונייה בים. = קְצִין נִוּוּט (בכלי שיט מלחמתיים). >> נַתָּב.
נִוֵּט, ניווט (to navigate) >> נִוּוּט.
נוֹטֶה עַל צִדּוֹ, האונייה נוטה על צדה (to heel; to list) >> נָטָה עַל צִדּוֹ.
נַוָּטוּת, נווטות [המקצוע] (navigation): אומנותו של הנווט; תורת הניווט.
נוֹסֵעַ בֵּינַת סִפּוּנִים, נוסע בינת סיפונים (steerage passenger): בימים עברו, נוסע בתעריף הנמוך ביותר באוניית נוסעים טרנס־אוקיאנית, שהתגורר ואכל בצוותא עם עוד עשרות נוסעים אחרים בבינת הסיפונים, להבדיל מנוסעי התאים של המחלקות הראשונה והשנייה. >> בֵּינַת סִפּוּנִים, אֳנִיַּת מְהַגְּרִים, נוֹסֵעַ תָּא.
נוֹסֵעַ בְּתַשְׁלוּם, נוֹסֵעַ בְּשָׂכָר (paying passenger): נוסע באונייה מסחרית המשלם את דמי הנסיעה. >> נוֹסֵעַ נִלְוֶה.
נוֹסֵעַ נִלְוֶה, נוסע נלווה (deadhead): נוסע באונייה מסחרית שאינו משלם עבור נסיעתו. >> נוֹסֵעַ בְּשָׂכָר, נוֹסֵעַ בְּתַשְׁלוּם.
נוֹסֵעַ סָמוּי (castaway): אדם המתגנב לאונייה כדי להתחמק מביקורת הגבולות ונוסע בה בהיחבא מבלי לשלם.
נוֹסֵעַ סִפּוּן, נוסע סיפון (deck passenger): נוסע על הסיפון הגלוי של מעבורת או של אוניית נוסעים למרחקים קצרים שאין לו מקום ישיבה או מקום לינה מוגדר.
נוֹסֵעַ תָּא (cabin passenger): נוסע בשכר באונייה שהוקצה לו תא מגורים נפרד, לעיתים עם עוד נוסע אחד או שניים. >> נוֹסֵעַ בֵּינַת סִפּוּנִים.
נוֹפֵף מִפְרָשׂ [לאות ברכה] (to let fly): בתקופת המפרשים, שחרר בבת אחת את מיתריו של מפרש והניח לו להתנפנף ברוח, אות כבוד לאוניית מלחמה חולפת. >> נִפְנֵף מִפְרָשִׂים, הִרְכִּין מִפְרָשׂ עִלִּי.
נוֹרָא, ים נורא (phenomenal): דרגה 9 (הגבוהה ביותר) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים מעל 14.00 מ'. >> סֻלַּם דּוֹגְלַס, סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.
נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים, נַעַר נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים (powder-boy, powder-monkey): איש צוות־תותח באוניית מפרשים מלחמתית, נער לפי גילו, שהביא בריצה בשעת קרב את תחמישי אבק השריפה ממחסן התחמושת בבטן האונייה אל התותח בסיפון התותחים. [איור]
נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת, נושאת גייסות (transport, troopship, troop carrier, trooper): אוניית מלחמה לא חמושה להובלת חיילים וציודם אל זירות לחימה מעבר לים. = מוֹבֶלֶת גְּיָסוֹת, מוֹבֶלֶת צָבָא, מוֹבֶלֶת חַיָּלִים, נוֹשֵׂאת צָבָא, נוֹשֵׂאת חַיָּלִים. >> אֳנִיַּת הוֹבָלָה. [איור]
נוֹשֵׂאת חַיָּלִים, נושאת חיילים (transport, troopship) >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.
נוֹשֵׂאת מְטוֹסִים (air-carrier): כלי שיט מלחמתי הנושא בבטנו מטוסי קרב, כשסיפונו העליון משמש להם שדה המראה ונחיתה בלב בים. = נוֹשֵׂאת אֲוִירוֹנִים [מיושן].
נוֹשֵׂאת מְסוֹקִים (helicopter carrier): כלי שיט מלחמתי הנושא בבטנו מסוקי קרב, כשסיפונו העליון משמש להם שדה נחיתה והמראה בלב ים.
נוֹשֵׂאת צָבָא (transport, troopship) >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.
נִזּוֹק, אונייה ניזוקה (disabled, disabled ship): ייאמר על אונייה שאיבדה את תרניה או את מפרשיה, שמים חודרים לתוכה או שנשברה וכדומה, ועל כן מתקשה להוסיף ולשוט ואף נשקפת לה סכנת טביעה. >> לֹא כָּשִׁיר לְשַׁיִט.
נָחוֹתֵי יַמָּא (seafarers, mariners): [לשון חז"ל] יורדי ים, ספנים.
נַחְשׁוֹל (billow, roller): גל או גל נד רב עוצמה.
נָחַת (to land): קרב ספינה או סירה לחוף וירד ממנה ליבשה. לרוב הכוונה לחיילים ולציודם. >> יָרַד לַיַּבָּשָׁה, נַחָת.
נַחָת (marine): חייל המאומן בלוחמה אמפיבית, המגיע ליבשה מכלי שיט או מכלי טיס מוּשָׁט, למטרות תקיפה או פשיטה על יעדי האויב. >> חַיַּל צִי.
נַחֶתֶת (landing craft): ספינת מלחמה שטוחת־תחתית ונמוכת־שוקע, בעלת חרטום נפתח, להנחתה בחוף של רגלים וכלי־רכב קרביים. = סְפִינַת נְחִיתָה, פּוֹלֶשֶׁת [מיושן]. >> אֳנִיַּת נְחִיתָה.
נַחֶתֶת חַיָּלִים (Landing Craft Personnel, LCP): ספינת מלחמה נמוכת שוקע ושטוחת תחתית, בעלת חרטום נפתח, להנחתה בחוף של לוחמים וציודם האישי.
נַחֶתֶת טַנְקִים (Landing Craft Tank, LCT): ספינת מלחמה נמוכת שוקע ושטוחת תחתית, בעלת חרטום נפתח, להנחתה בחוף של טנקים.
נָטָה עַל צִדּוֹ, האונייה נטתה על צדה (to heel over, to keel over ; to have a list): ייאמר על כלי שיט הרוכן לצד אחד – א) בלחץ הרוח, בעיקר אוניות מפרשים; ב) בשל חלוקת מטען לא נכונה או הצפה. >> נְטִיָּה.
– נָטָה עַל צִדּוֹ בְּמִדָה מְסֻכֶּנֶת, האונייה נטתה על צדה במידה מסוכנת (to lay broadside on, to lay on her broadside, to lay on her beam ends): ייאמר על אוניית מפרשים שהרוח מטה אותה על צדה עד כדי סכנת התהפכות. במצב זה, קצות קורות הסיפון שלה (beam ends) כבר נושקים למים. = שָׁכַב עַל צִדּוֹ (האונייה שכבה על צדה). [איור]
נִטּוּל מִטְעָן, ניטול מטען (cargo handling): העברת מטען מאוניית סוחר לחוף ולהפך, פריקה וטעינה של מטען. >> סִדּוּר מִטְעָן.
נְטוּלַת רוּחַ, אונייה נטולת רוח [מליצי] (becalmed): ייאמר על אוניית מפרשים העומדת ללא נוע כי הרוח פסקה לנשוב. = סְפִינָה שֶׁנִּטְּלָה הָרוּחַ מִמִּפְרָשֶׂיהָ. >> דִּמְמַת רוּחַ.
נְטוּלַת תְּרָנִים, אונייה נטולת תרנים (dismasted): מצבה של אוניית מפרשים שתרניה התמוטטו בסערה או בקרב, או הוסרו ממנה בכוונה תחילה. = כְּרוּתַת תְּרָנִים [מליצי]. >> שָׁבַר תֹּרֶן, הֵסִיר תֹּרֶן, תֹּרֶן דְּחָק. [איור]
נָטוּשׁ בְּאִי בּוֹדֵד, נָטוּשׁ עַל חוֹף שׁוֹמֵם (marooned): בתקופת המפרשים – מלח שהופקר לנפשו באי בודד או בחוף שומם כאמצעי ענישה. עונש זה הוטל על ידי רבי חובלים אכזריים במיוחד של אוניות סוחר.
נְטִי (cant; rake): הרכינה לפנים או לאחור ממצב אנכי של קנה החרטום, של מזוזת הירכתיים או של תורן.
– נְטִי הַתֹּרֶן, נטי התורן (rake of a mast); תורן נוטה קדימה (a mast is stayed forward); תורן נוטה אחורה (a mast is raked aft).
נְטִיָּה, נטייה (heel; list): א) רכינת ספינה לצד אחד בלחץ הרוח, לרוב בסירות ובספינות מפרשים (heel). = הַטָּיָה. ב) רכינת ספינה לצד אחד בשל חלוקה לא מאוזנת של המשקל שהיא נושאת או בשל תזוזה של מטען (list). = שְׁחִיָּה [מיושן]. >> נָטָה עַל צִדּוֹ (האונייה נטתה על צדה), הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּה.
נְטִיָּה לַעֲלוֹת לָרוּחַ, נטייה לעלות לרוח (weather helm): מצבה של ספינת מפרשים אשר חרטומה "נמשך" אל מעלה הרוח, לעבר מוצא הרוח, ועל כן היא סוטה מן הקורס הרצוי. הסטייה נגרמת על ידי חוסר איזון של מערכת המפרשים או בשל חלוקה לא נכונה של המשקל (הספינה שפועת חרטום). כדי לתקן את ה"משיכה" אל מעלה הרוח יש להחזיק את ההגה קצת במעלה הרוח ועל ידי כך לרחק אותה קצת מהרוח. = נְטִיָּה לְהִתְקָרֵב לָרוּחַ, נְטִיָּה לְקָרֵב [מיושן]. >> נִמְשָׁך לְמַעֲלֵה הָרוּחַ (האונייה נמשכת למעלה הרוח), הֶגֶה בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ (האונייה שטה עם הגה במעלה הרוח), רִפָּה אֶת הַהֶגֶה.
– מקור הביטוי weather helm ("ידית ההגה במעלה הרוח") בתקופת המפרשים, אז ניתנו הפקודות להגאי תוך התייחסות לידית ההגה (helm, tiller) ולא ללוח ההגה (rudder) כנהוג בימינו. תיקון הסטייה למעלה הרוח נעשה על ידי הפניית ידית ההגה או סיבוב גלגל ההגה למעלה הרוח (a-weather), פעולה הגורמת לחרטום הספינה לפנות לכיוון הנגדי – למורד הרוח. ממשיכים להחזיק בכוח את ההגה במצב זה כל עוד הדבר נחוץ. מצב הפוך קורה כשהספינה נמשכת למורד הרוח (a-lee), אז מַפנים את ידית ההגה או מסובבים את גלגל ההגה למורד הרוח (lee helm). >> פְּקֻדּוֹת לַהֶגֶה.
נְטִיָּה לָרֶדֶת מֵהָרוּחַ, נטייה לרדת מהרוח (lee helm) מצבה של ספינת מפרשים אשר חרטומה "נמשך" אל מורד הרוח, לעבר מבוא הרוח, ועל כן היא סוטה מן הקורס הרצוי. הסטייה נגרמת על ידי חוסר איזון של מערכת המפרשים או בשל חלוקה לא נכונה של המשקל (הספינה שפועת ירכתיים). ראו הסבר בערך: נְטִיָּה לַעֲלוֹת לָרוּחַ. = נְטִיָּה לְהִתְרַחֵק מֵהָרוּחַ, נְטִיָּה לְרַחֵק [מיושן]. >> נִמְשָׁךְ לְמוֹרַד הָרוּחַ (האונייה נמשכת למורד הרוח), הֶגֶה בְּמוֹרַד הָרוּחַ (האונייה שטה עם הגה במורד הרוח).
נֵטֶל (ballast): תוספת משקל בתחתית כלי שיט, כדי לייצבו או כדי לשנות את השוקע והשופע שלו. בכלי שיט קטנים וביאכטות: משקולות ברזל או עופרת; באוניות: מי ים במכלי מי נטל מיוחדים לדבר. >> זְבוֹרִית, מֵי נֵטֶל.
נִטֵּל מִטְעָן, ניטל מטען (to handle cargo) >> נִטּוּל מִטְעָן.
נִטְעַן לֹעַ, נטען לוע (muzzle-loaded, muzzle-loader, ML): כינוי לכלי ירי אשר טעינת התחמושת שלו נעשית דרך הלוע ולא דרך המכנס בחלקו האחורי. תותחי האוניות בתקופת המפרשים היו נטעני לוע (להוציא תותחי סביבול, שהיו נטעני מכנס).
נִטְעַן מִכְנָס (breech-loaded, breech-loader, BL): כינוי לכלי ירי אשר טעינת התחמושת שלו נעשית דרך המכנס בחלקו האחורי ולא דרך הלוע. תותחים נטעני־מכנס הוכנסו לשימוש באוניות במחצית השנייה של המאה ה־19.
נִטְרָד (to drift, to drive, adrift): א) נישא עם הרוח או הזרם, נתון לחסדי הזרמים והרוחות. = נִסְחָף, נִגְרָף. ב) על ספינה: הוסטה ממסלולה לפי המצפן בהשפעת זרם ים או רוח. >> נָתוּן לְחַסְדֵי הַזְּרָמִים וְהַרוּחוֹת, הִפְקִיר לְחַסְדֵי הַזְרָמִים וְהָרוּחוֹת, מָסַר לְחַסְדֵי הַזְּרָמִים וְהָרוּחוֹת, טְרִידַת רוּחַ, טְרִידַת זֶרֶם.
– נִטְרָד עַל יְדֵי הַרוּחַ, האונייה נטרדת על ידי הרוח (to make leeway): ייאמר על אוניית מפרשים הסוטה ממסלולה לפי המצפן בהשפעת הרוח המסיעה אותה. = נִסְחָף עַל יְדֵי הַרוּחַ.
נִטְרְפָה סְפִינָה (wreck): ספינה שטולטלה על ידי גלי ים סוער ונשברה. (עפ"י "סְפִינָה הַמִּטָרֶפֶת בַּיָּם", משנה תענית, ג, ז.)
נָטַשׁ בְּאִי בּוֹדֵד, נָטַשׁ עַל חוֹף שׁוֹמֵם (to maroon) >> נָטוּשׁ בְּאִי בּוֹדֵד.
נִטְשׁוּ אֶת הָאֳנִיָּה! נטשו את האונייה! (!Abandon ship): הפקודה לאנשי הצוות והנוסעים לרדת בסירות ההצלה לים כאשר האונייה עומדת לטבוע.
נִיד גַּל (roll of the sea): [מליצי] תנועת גל, ניע גל.
נִיַּח אֶת הָאֳנִיָּה, נייח את האונייה (to heave to, to lay hove to): הפנה את חרטום הספינה מול הרוח והגלים או קרוב לכך, והביא אותה למצב שבו כמעט ואינה מתקדמת וגם לא נסוגה לאחור. בספינות מפרשים על ידי כיוון של המפרשים, בספינות ממונעות בעזרת המנועים. למשל: בהמתנה לסירת נתב. >> עָמַד (כלי שיט). [איור]
נִימוּסֵי דְּגָלִים (flag etiquette, flag protocol): מערכת של כללים, מיעוטם קבועים בחוק המדינה ומרביתם בנוהג ובמסורת הימית, הקובעים את דרכי הנפתם של דגלים בכלי שיט.
נְיָרוֹת הָאֳנִיָּה, ניירות האונייה (ship's papers): היומנים, התעודות והמסמכים שאונייה נדרשת להחזיק.
נְמוּךְ שֹׁקַע, נמוך שוקע (shallow draught, shallow draft): כלי שיט שמידת השקיעה שלו במים קטנה, כלומר המרחק בין קו המים לבין השדרית שלו הוא קטן, ולכן הוא יכול לשוט במים רדודים יחסית בלא חשש לפגיעה בקרקעית.
נָמֵל, נָמָל (harbour; port; haven): א) מקום עגינה לכלי שיט, מוגן מפני הגלים והרוחות ומצויד ברציפים ושרותי נמל; ב) נמל מסחרי; מקום עגינה לאוניות סוחר המצויד באמצעי פריקה, טעינה, שינוע ואחסון, ומשמש כנמל יציאה וכניסה לנוסעים; ג) מקום עגינה המעניק מחסה מפני הגלים והרוחות; נמל מבטחים. >> חוֹף אֳנִיּוֹת, מַעֲגָן, מַעֲגָנָה לְאֳנִיּוֹת (dock), מַעֲגָנָה לְיַכְטוֹת (marina).
– נְמַל בַּיִת (home port): הנמל המשמש כבסיסה הקבוע של אונייה, ובדרך כלל גם הנמל בו היא רשומה במרשם כלי השיט.
– נְמַל דַּיִג (fishing harbour): נמל המותאם במיוחד לעגינת ספינות וסירות דיג, ובו מתקנים לפריקת הדגה, אחסנתה, עיבודה ואריזתה. = נְמַל דַּיָּגִים.
– נָמֵל טִבְעִי, נָמָל טִבְעִי (natural harbour): נמל המוגן מפני גלים, זרמים ורוחות על ידי צורת החוף וטבע המקום.
– נְמַל טְעִינָה (port of loading) הנמל בו טוענים על אוניית סוחר את משאה, כדי להעבירו אל נמל היעד; נמל היציאה.
– נְמַל יַעַד (port of destination): הנמל אליו מתכננת אונייה להגיע, ואליו היא עושה את דרכה; וגם הנמל אליו מיועד המטען אותו היא מובילה.
– נְמַל מִבְטָחִים, חוֹף מִבְטָחִים [מליצי] (haven) >> נְמַל מִקְלָט.
– נְמַל מַחֲסֶה (port of refuge, harbour of refuge) >> נְמַל מִקְלָט.
– נָמֵל מְלָאכוּתִי, נָמָל מְלָאכוּתִי (artificial harbor): נמל המוגן מפני גלים וזרמים על ידי שוברי גלים.
– נְמַל מִקְלָט (port of refuge, harbour of refuge): נמל אליו נכנסת אונייה כדי למצוא מחסה מפני סערה או כאשר נשקפת לה סכנה ואינה יכולה להמשיך בדרכה, אך לא למטרות פריקה וטעינה. = נְמַל מַחֲסֶה, [מליצי] נְמַל מִבְטָחִים, [מליצי] חוֹף מִבְטָחִים.
– נְמַל נֵפְט (oil port): נמל המצויד במתקנים ובאמצעים לטעינה ולפריקה של מכליות נפט.
– נָמָל סָכוּר (floating harbor): נמל על שפת ים או על גדת נהר מועדי המצויד בשערי סכר, כך שמפלס המים בו נשאר קבוע גם בשעת השפל. >> מוֹעֲדִי, מַעֲגָנָה סְכוּרָה.
– נְמַל פְּקִידָה (port of call): נמל ביניים בו עוצרת אונייה כדי לטעון או לפרוק מטען, להעלות או להוריד נוסעים, להצטייד באספקה או לתדלק.
– נְמַל פְּרִיקָה (port of discharge) הנמל בו פורקים את משאה של אוניית סוחר; נמל היעד.
– נְמַל רִשּׁוּם, נמל רישום (port of registry): הנמל בו רשומה אונייה במרשם כלי השיט, ובדרך כלל גם נמל הבית שלה.
– נְמַל תִּדְלוּק (bunkering port): נמל המצויד באמצעים לאספקת דלק לאוניות עבור מנועיהן או דודי הקיטור שלהן. >> תַּחֲנַת תִּדְלוּק בְּפֶחָם.
נִמְשָׁךְ, הָעֹגֶן נִמְשָׁךְ, העוגן נמשך [לאונייה] (to come home, the anchor is coming home): ייאמר על עוגן אשר במהלך משיכת חבל העוגן או שרשרת העוגן הוא עצמו מתקרב לאונייה במקום שהאונייה תתקרב אליו.
נִמְשָׁךְ לְמוֹרַד הָרוּחַ, האונייה נמשכת למורד הרוח (the ship is slack) >> נְטִיָּה לָרֶדֶת מֵהָרוּחַ.
נִמְשָׁךְ לְמַעֲלֵה הָרוּחַ, האונייה נמשכת למעלה הרוח (the ship is gripping, the ship is ardent) >> נְטִיָּה לַעֲלוֹת לָרוּחַ.
נֵס (pennant, pendant): א) דגל משולש צר וארוך, המשמש לאיתות או לציון מיוחד. ב) מִפְרָשׂ [לשון המקרא]. ג) תֹּרֶן [לשון המקרא].
– נֵס הַקָּצִין הַבָּכִיר (senior officer's pendant): דגל זיהוי שמניף הקצין הגבוה ביותר בשייטת, שאינו קצין דגל, על תורן אוניית הפיקוד כל עוד הוא נמצא בה.
– נֵס הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל, נס השירות הפעיל (commissioning pendant, masthead pendant): דגל משולש צר וארוך המונף בראש תורנה של אוניית מלחמה כל זמן היותה בשירות פעיל וכשירה לתפקידה, 24 שעות ביממה. = נֵס שֵׁרוּת, נֵס רֹאש הַתֹּרֶן.
– נֵס הַתְּשׁוּבָה (answering pendant): אחד מדגלי הקוד הבינלאומי לאיתות הנוהג באוניות. מונף לאחר שמתקבלת תשדורת דגלים מאונייה אחרת או מן החוף, כדי לציין שההודעה הובנה. שמו המלא של הנס הוא: "דֶּגֶל הַקּוֹד וְנֵס הַתְּשׁוּבָה". [איור]
– נֵס רֹאש הַתֹּרֶן (masthead pendant) >> נֵס הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל.
– נֵס שֵׁרוּת (commissioning pendant) >> נֵס הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל.
נָסוֹג לִמְבוֹא הָרוּחַ, נָסוֹג לְמוֹרַד הָרוּחַ, נָסוֹג לְצַד הַחֲסִי (to retire to leeward): ייאמר על אוניית מפרשים המסתלקת מזירת הקרב בעזרת הרוח, בין אם נפגעה ובין אם היא נמנעת מלהתנגש באויב. ובהשאלה: עם עלות מפקד אוניית מפרשים אל סיפון האחרה, פרשו קציני המשמרת לצד החסוי מרוח של הסיפון לאות כבוד. >> עֶמְדַת הַחֲסִי.
נִסְחָף ( to drift, to drive, to get adrift) >> נִטְרָד.
נְסִיגַת הַגַּל (backwash) >> גַּל נָסוֹג.
נְסִיעָה (trip): הפלגה קצרה בנהר או בקרבת החוף וגם כל אחד מקטעיה של הפלגה ארוכה. >> מַסָּע, הַפְלָגָה, שַׁיִט.
נְסִיעָה אֲחוֹרָה (sternway) >> הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת אֲחוֹרָה.
נְסִיעָה קָדִימָה (headway) >> הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת קָדִימָה.
נֶעֶמְדָה מוּל הָרוּחַ, האונייה נעמדה מול הרוח (to come to): ייאמר על אוניית מפרשים שהפנתה את חרטומה מול הרוח ונעצרה. >> עָמַד, הָאֳנִיָּה עָמְדָה, נֶעֶצְרָה מוּל הָרוּחַ.
נֶעֶצְרָה מוּל הָרוּחַ, האונייה נעצרה מול הרוח (in irons, the ship is in irons, to hung up in the wind): מצבה של אוניית מפרשים שלא הצליחה לעבור את גזרת הרוח הנגדית במהלך סיבוב לשינוי המפנה מחוסר תנופה או בשל ימאות גרועה, ונותרה עומדת כשחרטומה מול הרוח. >> סִיבוּב מוּל הָרוּחַ, עֲצֵלָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ, סִיבוּב לְאָחוֹר.
נַעַר הָאֳנִיָּה (ship's boy): בימים עברו, באוניות מפרשים – איש צוות, נער לפי גילו, שהועסק בעבודות שירות ונקיון, בעזרה לטבח וכו'. נער משרת. >> נַעַר תָּא, נַעַר הַקַּבַּרְנִיט.
נַעַר הַקַּבַּרְנִיט (master's boy, captain's boy): בימים עברו, ימאי באוניית סוחר, נער לפי גילו, ששימש כמשרתו של רב החובל. = נַעַר רַב הַחוֹבֵל. >> נַעַר תָּא.
נַעַר הַקֶּפְּטֵן (captain's servant): באוניות הצי המלכותי הבריטי עד 1796 – שם הדרגה של נער מגיל שתים־עשרה ומעלה בתקופת הכשרתו לפרח קצינים (מידשיפמן). מעין שוחר ימי, שהצטרף לצי בחסותו האישית של פוסט קפטן. לימים הוחלף שמו ל־Volunteer, 1st class.
נַעַר סִפּוּן, נער סיפון (deck boy): דרוג במחלקת הסיפון של אוניית סוחר או דיג שדרגתו מתחת למלח פשוט. >> שׁוּלְיַת מַלָּחִים.
נַעַר רַב הַחוֹבֵל (master's boy, captain's boy) >> נַעַר הַקַּבַּרְנִיט.
נַעַר תָּא (cabin boy): בימים עברו, ימאי באוניית סוחר שעסק בניקוי תאי המגורים של הקצינים והנוסעים באונייה. >> נַעַר רַב הַחוֹבֵל.
נְעֹרֶת, נעורת (oakum): סיבי פשתן או קנבוס לסתימת הסדקים בין לוחות הגוף והסיפון של ספינות וסירות עץ. את הנעורת תחבו לסדק באמצעות מפסלת סתימה ואחר כך מרחו עליה זפת חמה לאטימה מפני חדירת מים. >> סֶדֶק, סוֹתֵם בֶּדֶק, מַפְסֶלֶת סְתִימָה, זֶפֶת. [איור]
נֵף, נֵפִּים (halyard, halliard) >> מַעֲלָן.
– נֵף אוֹתוֹת (signal halyard) >> מַעֲלַן אוֹתוֹת.
– נֵף הַקָּדְקוֹד, נף הקודקוד (peak halyard) >> מַעֲלַן הַקָּדְקוֹד.
– נֵף הַצַּוָּאר, נף הצוואר (throat halyard) >> מַעֲלַן הַצַּוָּאר.
– נֵפֵי סְקַרְיָה תַּחְתִית (jeers): מערכת גַּלְגָּלוֹת להעלאה ולהורדה של סקריה תחתית באונייה מלאת־מעטה. זוג גלגלות ניתלו מראש התורן התחתי וחוברו אל אמצע הסקריה, גלגלת אחת בכל צד של התורן. חבלי הגלגלות, הרוהטות, נמשכו באמצעות כנן (jeers capstan) שניצב על הסיפון בין התורן הראשי לתורן הקדמי.
נִפְנֵף מִפְרָשִׂים (to shiver): קרב אוניית מפרשים אל מבוא הרוח עד למצב בו המפרשים מתרוקנים מרוח ומתנפנפים. במצב זה הספינה לא מתקדמת אך גם לא נסוגה לאחור. >> מִתְנַפְנֵף (המפרש), נוֹפֵף מִפְרָשׂ.
– הפקודה להגאי: נַפְנֵף מִפְרָשִׂים! (!Shiver)
נִצָּב, ניצב (perpendicular) >> אֹרֶךְ בֵּין הַנִצָּבִים.
נִצּוֹל מֵאֳנִיָּה טְרוּפָה, ניצול מאונייה טרופה (castaway, shipwrecked, maroon): אדם שאונייתו טבעה בים או עלתה על שרטון וניצל ממוות. = אִישׁ שֶׁנִטְרְפָה סְפִינָתוֹ, אִישׁ שֶׁאֳנִיָּתוֹ נִטְרְפָה בַּיָּם.
נִצְמַד [לאונייה, לרציף] (to come alongside, to lay aboard): ייאמר על כלי שיט המתקרב ונעמד כשדופנו צמודה לדופן אונייה אחרת, לרציף וכדומה.
נִצְנוּץ (flashing): מופע פתאומי וקצר של אור ממגדלור, מפנס איתות או ממצוף ניווט. זמן מופע האור לסירוגין קצר מזמן ההאפלה.
נְקֻדָּה, נְקֻדַּת מַצְפֵּן, נקודת מצפן (point, compass points): במצפנים מדורות עברו, כל אחת מ־32 הנקודות המחלקות את מעגל האופק של המצפן לפי שושנת הרוחות. נקודת מצפן אחת שווה לאחת עשרה ורבע מעלות בחלוקה הרציפה. >> לוּחַ הַמַּצְפֵּן, שׁוֹשַׁנַּת הַמַּצְפֵּן. [איור]
– to box the compass: היכולת לומר בעל־פה את שמות כל 32 נקודות המצפן לפי סדרן. בתקופת המפרשים היה זה סימן למקצועיותו של מלח.
– נקודות המצפן: N – צפון; N by E – צפון נקודה למזרח; NNE – צפון-צפון-מזרח; NE by N – צפון-מזרח נקודה לצפון; NE by E – צפון-מזרח נקודה למזרח; ENE – מזרח-צפון-מזרח; E by N – מזרח נקודה לצפון; E – מזרח; E by S – מזרח נקודה לדרום; וכן הלאה.
נִקָּה בִּסְפוֹג, ניקה בספוג [קנה תותח נטען־לוע] (to sponge) >> סְפוֹג נִקּוּי.
נִקּוּי תַּחְתִּית הָאֳנִיָּה, ניקוי תחתית האונייה (cleaning, graving, breaming): סילוק צמדת בלוטי הים והאצות שנדבקה לגוף האונייה מתחת למים. בימים עברו, באוניות עץ, העמידו את האונייה על קרקעיתה בשעת השפל או היטו אותה על צדה, ושרפו באמצעות אגודות זרדים בוערים את הצמדה ואת העטרן בו ציפו את לוחות התחתית (graving, breaming). כיום, על ידי גרוד או סילון מים חזק. = גֵּרוּד זָקָן [סלנג]. >> הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּה. [איור]
– הָאֳנִיָּה נְקִיָּה, האונייה נקייה (the ship is clean): תחתית האונייה נקייה מצמדת בלוטי ים ואצות.
נַרְתִיק (shell): גוף הגלגילה, בתוכו סובב הגלגל (או כמה גלגלים) ודרכו עובר החבל. >> גַּלְגִּלָּה, גַּלְגַּל. [איור]
נָשַׂא מִפְרָשׂ, נָשַׂא מִפְרָשִׂים (to carry sails): נאמר על ספינת מפרשים כאשר היא מניפה על תרניה מפרש או מפרשים מסוג מסוים.
נִשְׁטָף לַיָּם, נִשְׁטָף מֵהַסִּפּוּן, נשטף מהסיפון (washed overboard, swept overboard): נאמר על אדם, מטען או ציוד על סיפונה של אונייה, שגל מים גדול כיסה וסחף אותו המימה.
נְשִׁיבָה קַלָּה (light airs, calm wind): רוח סֵרוּגִים שחוזקה 1 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 1–3 קשרים. נחשבת לרוח החלשה ביותר שבה אוניית מפרשים עדיין מצייתת להגה. = מַשָּׁבִים קַלִּים. >> נִשְׁמַע לַהֶגֶה.
נִשְמַעַת לַהֶגֶה, הָאֳנִיָּה נִשְׁמַעַת לַהֶגֶה (to have a steerage, the ship answers the rudder): מהירות השיט הנמוכה ביותר המאפשרת לאונייה לציית לתנועות לוח ההגה. במהירות נמוכה מאוד ההגה אינו יעיל. >> הֵעָנוּת לַהֶגֶה, נְשִׁיבָה קַלָּה.
נַשָּׁק (armourer): קצין משנה באוניית מפרשים מלחמתית שהופקד על ניקוי ותיקון הרובים, האקדחים וחרבות המלחים של האונייה. >> תּוֹתְחָן.
נַתָּב (pilot): רב חובל או נווט חופי מוסמך המנחה אוניות בכניסתן לנמל או ביציאתן ממנו, בעת שוטן בתעלה או בנהר, ובכניסה ממבוא ים לשפך נהר וביציאה ממנו. >> סִירַת נַתָּב, הִנְחָה אֶת הָאֳנִיָּה, נַוָּט.
– נַתָּב שֶׁל יָם (deep sea pilot): רב חובל מוסמך הנשכר לנווט את דרכה של אוניית סוחר בנתיב ספנות ראשי שמרובות בו הסכנות והמכשולים לשיט, ועל כן מצריך התמצאות ובקיאות מיוחדת. מכאן: נתב של הים הצפוני (North Sea pilot), נתב של התעלה האנגלית (English Channel pilot) וכו'.
– נַתָּב שֶׁל נָהָר (river pilot).
נִתֵּב, ניתב (to pilot) >> נִתּוּב.
נִתּוּב, ניתוב (pilotage): הנחיית אונייה בכניסתה לנמל וביציאתה ממנו ובשוטה בתעלה או בנהר. >> נִוּוּט חוֹפִי, נַתָּב, אַגְרַת נִתּוּב, דְּמֵי נִתּוּב.
נָתוּן לְחַסְדֵי הַזְּרָמִים וְהַרוּחוֹת (adrift, to get adrift) >> נִסְחָף בַּזֶרֶם.
נִתְזֵי מֵי יָם, נִתְזֵי מַיִם (sea spray, spray) >> רֶסֶס מֵי יָם.
(sea lane) >> נָתִיב יַמִּי.
נָתִיב, נָתִיב יַמִּי, נְתִיב יָם (track, route, sea way, sea lane): א) "מסלול" שיט בים הפתוח ובאוקיינוסים בניגוד ל"נתיב מים" במים פנימיים. ב) "דרך ראשית" לתובלה ימית בין שני נמלים או יותר, המועדפת מסיבות גאוגרפיות וכלכליות בעיקר. = נְתִיב סַפָּנוּת. >> אָרְחוֹת יַמִּים, דַּרְכֵי הַיָּם, נְתִיבוֹת הַיָּם [מליצי].
נְתִיב מַיִם, נְתִיב מַיִם פְּנִים־יַבַּשְׁתִי (waterway, inland waterway): גוף מים פנימיים, כמו נהר או תעלה, שסירות וספינות יכולות לשוט בו.
נְתִיב סַפָּנוּת (shipping route, shipping lane): דרך מסחר ימית. "דרך ראשית" לתובלה ימית בין שני נמלים או יותר, המועדפת בעיקר מסיבות גאוגרפיות וכלכליות. = נָתִיב יַמִּי. >> אָרְחוֹת יַמִּים, דַּרְכֵי הַיָּם, נְתִיבוֹת הַיָּם [מליצי].
נְתִיב שַׁיִט (fairway, channel): החלק או ה"מסלול" בתעלה, בנמל או בנהר שכלי שיט יכול לשוט בו.
נְתִיב שַׁיִט מוֹעֲדִי (tideway): נהר עביר לשיט או תעלת שיט הנתונים להשפעת הגאות והשפל וזרם מועדי שוטף דרכם.
נְתִיבוֹת הַיָּם (paths of the sea, sea lanes): [מליצי] נתיבי הפלגתן של אוניות סוחר, ובמיוחד מעבר לים, אל ארצות רחוקות. = דַּרְכֵּי הַיָּם, אָרְחוֹת יַמִּים.
נִתַּק, הָעֹגֶן נִתַּק, העוגן ניתק (aweigh, atrip): מצבו של עוגן ברגע בו צפורניו ניתקות מן הקרקעית במהלך העלאתו אל הספינה. = עָקוּר, הָעֹגֶן עָקוּר.
נִתֵּק חֶבֶל, ניתק חבל (to cast off a rope): התיר קֶשֶׁר ושחרר חבל מאחיזתו. >> שָׁמַט חֶבֶל, שִׁחְרֵר חֶבֶל.
נִתֵּק חֲבָלִים, ניתק חבלים (to cast off moorings): ניתק את החבלים בהם רתוקה הספינה לרציף, לכלונס או למצוף ויצא לים. = הֵסִיר רְתוּקוֹת, שָׁמַט חֲבָלִים.
עדכון אחרון: 11 בדצמבר 2023. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 