כ

לחיפוש מהיר בעמוד הקישו: Ctrl + F

כֶּבֶל (cable): א) בתקופת המפרשים – חבל קנבוס ארוך ועבה, שהיקפו מעל 10 אינץ', ובמיוחד כינויו של חבל העוגן. בסביבות 1820 הוכנסו לשימוש שרשרות עוגן, והמונח cable נעשה שם נרדף גם לשרשרת העוגן. ב) מן cable במשמעות חבל עוגן נוצרה גם יחידת אורך ימית באותו שם. 1 כבל = 100 פאדום = 200 יארד (183 מ'). >> חֶבֶל (rope), עָבוֹת (hawser), חֶבֶל עָבוֹת (hawser-laid rope), כֶּבֶל חֲבָלִים (cable-laid rope), כֶּבֶל תַּיִל, חֶבֶל עֹגֶן, שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.

כֶּבֶל חֲבָלִים (cable-laid rope): חבל עבה העשוי מתשעה גדילים (עיקרים): שלושה גדילים עבים פתולים ימינה, שכל אחד מהם עשוי משלושה גדילים קטנים יותר פתולים שמאלה. >> חֶבֶל עָבוֹת. [איור]

כֶּבֶל פְּלָדָה, כֶּבֶל תַּיִל, כֶּבֶל (wire rope, steel wire rope): "חבל" עשוי מחוטי פלדה או ברזל שזורים יחד. כבלי ברזל ופלדה הוכנסו לשימוש באונית ב־1840 לערך, תחילה כרכסות לתרנים. רוֹוֵחַ: כַּבֶּל [מן Kabel בגרמנית].

כַּבְלָרִית (cable ship, cable layer) >> אֳנִיַּת כֶּבֶל.

כֶּבֶשׁ (gangway, gangboard) >> גַּמְלָה.

כִּבְשָׁן (furnace) >> תַּנוּר.

כַּדּוּם [רוֹוֵחַ: כַּדּוֹם] (boat hook): מוט עץ ארוך ובראשו אונקל מתכת, המשמש בסירה להרחקתה או לקירובה אל המזח או אל סירה אחרת, לשליית חבל מן המים וכדומה. = גַּנְג', גאנץ' [סלנג], אַנְקוֹל סִירָה [מיושן], אֻנְקַל סִירוֹת [מיושן]. [איור]

כַּדּוּר תּוֹתָח (cannon ball, round shot, round): קלע ברזל בצורת כדור מלא, ללא חומר נפץ ומרעום, הנורה מתותח. (shot הוא גם שם נרדף לכדורי ברזל, לירי מרוֹבֶה או מאקדח נטעני־לוע, להבדיל מ־bullets – כדורי עופרת.) >> קֶלַע.

כּוֹבַע סְעָרָה (sou'wester hat): כובע רחב שוליים עשוי מאריג אטים למים לשימוש במזג אוויר סוער. >> בִּגְדֵי סְעָרָה.

כַּוָּה, כווה (hatch, hatchway): פתח בסיפון אונייה (גם בסיפונים פנימיים) להכנסה ולהוצאה של מטען או למעבר אנשים. >> מִכְסֵה כַּוָּה, פִּיר כַּוָּה, כַּוַּת הַיַּרְדָּה, אָטַם אֶת הַכַּוָּה. [איור]

– כַּוָּה אֲחוֹרִית (after hatch, after hatchway): כוות המטען האחורית ביותר באונייה אשר לה שלוש כוות או שתיים. [איור]

– כַּוָּה אֲטִימָה, כווה אטימה (watertight hatch): כוות פלדה מחוזקת, שמים לא יכולים לחדור דרכה כאשר היא סגורה ומהודקת בבריחים. >> דֶּלֶת אֲטִימָה.

– כַּוָּה קִדְמִית (fore hatch, fore hatchway): כוות המטען הקדמית באונייה אשר לה שלוש כוות או שתיים. [איור]

– כַּוָּה רָאשִׁית (main hatch, main hatchway): כוות המטען הגדולה ביותר על סיפונה של אונייה אשר לה שלוש כוות או שתיים. [איור]

כִּוּוּן הַזֶּרֶם, כיוון הזרם (direction of current, set): הכיוון שאליו נע הזרם; זרם צפוני, לדוגמה, נע מדרום לצפון. כיוון הרוח, לעומת זאת, הוא הכיוון שממנו היא באה. >> זֶרֶם, זֶרֶם הַגֵּאוּת, זֶרֶם הַשֵׁפֶל.

כִּוּוּן הַשַּׁיִט (course) >> קוּרְס, אֹרַח.

כִּוּוּן הַשַּׁיִט בְּיַחַס לַרוּחַ, כיוון השיט ביחס לרוח (point of sail): כיוון ההתקדמות של ספינת מפרשים ביחס לכיוון הרוח. [איור]

כִּוּוּנֵי רוּחַ יַחֲסִיִּים, כיווני רוח יחסיים (relative wind directions): כיווני נשיבת הרוח ביחס לצדדי הספינה. [איור]

כּוֹלֵל, כולל את האונייה [מיושן] (to fit out) >> הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַׁיִט.

כִּוֵּן, כיוון (מפרש, סקריה) (to trim a sail or a yard): קבע את זווית המפרש כדי שהספינה תשוט בצורה הטובה ביותר. בספינות בעלות מעטה רוחבי: כיוון את זווית הסקריה של המפרש לשם אותה מטרה. >> מִשֵׁךְ.

כּוֹנֵס מֵי קֵרוּר, כונס מי קירור (scoop): התקן דמוי כף הבולט מתחתית הגוף של כלי שיט כשצדו הרחב פונה קדימה. מי הים או הנהר נדחפים פנימה עקב תנועת כלי השיט קדימה, והם זורמים אל מעבה הטורבינה או אל מערכת קירור המנוע.

– קֵרוּר עַל יְדֵי כּוֹנֵס מַיִם, קירור על ידי כונס מים (scoop cooling).

כַּוֶּנֶת חֶבֶל, כוונת חבל [מיושן] (fairlead) >> מוֹבִיל חֶבֶל.

כּוּפָה (quffa, kuphar): סירת משוטים ילידית עגולה, עשויה מקלעת סוף או גומא מצופה בחומר אטים למים. שימשה לתובלה בנהרות הפרת והחידקל מימי קדם עד אמצע המאה העשרים לערך. מן quppu, "סַל" באכדית. [איור]

כַּוַּת אָדָם, כוות אדם (manhole): פתח במכל, בדוד קיטור או במדור סגור מכל צדדיו, המצויד במכסה אטום ומהודק בברגים (manhole cover); משמש לכניסת אדם פנימה לתחזוקה ולתיקונים.

כַּוַּת הַיַּרְדָּה, כוות הירדה (ladder way, companion hatchway, companion hatch): פתח בסיפון המוליך אל סיפון שמתחתיו דרך גרם או סולם מדרגות. >> יַרְדָה, חִפַּת הַיַּרְדָּה.

כִּידוֹן מַלָּחִים (boarding pike, half-pike): כידון ששימש בתקופת המפרשים להדיפת הסתערות מלחי אויב על סיפון האונייה. נקרא גם "כידון קצר", בשל היותו קצר במידה ניכרת מכידון רגיל, כ־8 רגל בלבד. >> חֶרֶב מַלָּחִים, הִסְתַּעֲרוּת עַל סִּפּוּן אֳנִיָּה.

כִּיפוּף (bight): חלקו המעוקל של חבל כאשר מקפלים אותו. >> עִקּוּל. [איור]

כָּל הַמַּלָּחִים לַסִּפּוּן! כל המלחים לסיפון! (!All hands on deck): פקודה למלחים מכל המשמרות החופשיות לעלות לסיפון; הפקודה ניתנת בשעת חרום, או כשפעולה מסוימת מצריכה את השתתפות כל אנשי הצוות הזמינים.

כִּלּוּל, כילול (fitting out, fit out): השלמת הבנייה והתקנת המערכות והציוד של אונייה לאחר השקתה או הוצאתה ממבדוק הבנייה, כשהיא כבר במים. = הַתְקָנָה לְשַׁיִט, הַתְקָנָה לְשֵׁרוּת. >> רְצִיף כִּלּוּל, הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַיִט, כּוֹלֵל.

כְּלוֹנָס (spar): כל אחד מחלקי העץ של המעטה בסירת מפרשים או בספינת מפרשים בפני עצמו, כגון: סקריה, מנור וגף. כולם יחד נקראים הכלונָסים או הכלונסָאות (spars) של הספינה. באוניות מפרשים אחסנו על הסיפון כלונסים חילופיים (spare spars) למקרה הצורך. באוניית מעטה רוחבי הכוונה לרוב היא לסקריות. >> סְקַרְיָה.

כְּלוֹנַס רְתִיקָה (mooring pile): עמוד עבה וחסון מעץ או מברזל, התקוע בקרקעית מעגן או נמל ומשמש לרתיקת כלי שיט.

כְּלוֹנֶסֶת, כְּלוֹנֶסֶת נְגִידָה (dolphin, מן dukdalfen בהולנדית): עמודים חסונים תקועים בקרקעית משני צדי נתיב שיט בנמל, בנהר או בתעלה, אליהם קשרו אוניות מפרשים את חבלי הנגידה שלהן כשמשכו עצמן החוצה או פנימה. >> נְגִידָה, מְצוֹף נְגִידָה, עֹגֶן נְגִידָה.

כְּלִי גֹּמֶא, כלי גומא [לשון המקרא] (papyrus boat) >> סִירַת גֹּמֶא.

כְּלִי הָרֹבַע, כלי הרובע [מיושן] (quadrant) >> קְוַדְרַנְט.

כְּלֵי עֲגִינָה (ground tackle): שם כללי לעוגני הספינה, חבליהם ושרשרותיהם. = הָעֲגָנִים וַעֲבוֹתוֹת הָעֲגָנִים, הָעֲגָנִים וְשַׁרְשְׁרוֹתֵיהֶם.

כְּלִי שַׁיִט (vessel, watercraft, craft): כלי תחבורה מכל סוג שהוא, המשמש אמצעי תובלה על פני המים. = סְפִינָה (vessel).

כְּלִי שַׁיִט חַד־גּוּפִי (monohull): סירה או ספינה שלה גוף אחד, להבדיל מכלי שיט כמו קטמרן או טרימרן שלהם שניים ושלושה גופים בהתאמה.

כְּלִי שַׁיִט חֲסַר הֶדְחֵק (non-displacement craft): כלי שיט המסוגל להתרומם ולשוט כשגופו מצוי מחוץ למים. במצב זה כלי השיט לא דוחק מים, משום שאינו שקוע בהם. >> רַחֶפֶת, סְנַפִּירִית.

כְּלִי שַׁיִט יַמִּי (seagoing vessel): כלי שיט להפלגות בים הפתוח, להבדיל מכלי שיט לנהרות ולאגמים. >> אֳנִיַּת יָם.

כְּלִי שַׁיִט רַב גּוּפִי (multihull): סירה או ספינה שלה שניים או שלושה גופים אשר מחוברים יחד על ידי סיפון משותף, כגון קטמרן וטרימרן. >> גּוּף כָּפוּל.

כְּלִילַת מִדִּים, כלילת מידים (full scantling ship) >> אֳנִיָּה כְּלִילַת מִדִּים.

כַּלְכַּל (steward): א) באוניות מלחמה בתקופת המפרשים הכלכל היה עוזרו של הגזבר, והופקד מטעמו על החלוקה היומית של אספקת מזון לקצינים ולמלחים (לַמֶּסִים). נקרא "כלכל האונייה" או עוֹזֵר הַגִזְבָּר (ship's steward, purser's steward), להבדיל מן הכלכל ("הדייל", "השָׁרָת") של הקפטן (captain's steward) והכלכל ("הדייל", "השָׁרָת") של חדר הקצינים (wardroom steward). ב) באוניות מפרשים מסחריות הכלכל היה הדייל של רב החובל, דאג לנקיון תאו, הגיש את הארוחות לרב החובל ולקצינים אשר סעדו יחד, והופקד על הקצבת המזון של האונייה לפי הוראות רב החובל. >> גִּזְבָּר, כַּלְכַּל רָאשִׁי, מֶלְצָר. [איור]

כַּלְכַּל רָאשִׁי (chief steward): ראש מחלקת המשק באוניית סוחר שאין בה גזבר. קצין המשק. >> גִּזְבָּר.

כַּמֶּרֶת [מיושן] (trawler) >> סְפִינַת מִכְמֹרֶת.

כַּנּוֹת, כַּנּוֹת לְסִירָה (skids, skid booms): זוג כלונסאות מקבילים שהוצבו לרוחבה של אוניית מפרשים, מעל הסיפון, עליהם הונחו ונקשרו סירות השירות של האונייה. [איור]

כַּנָּן (capstan, capstern): מכונת סיפון בעלת תוף אנכי סובב, המשמשת באונייה למשיכת חבלי התקשרות, למשיכת חבלי מפרשים וסקריות ועוד. בתקופת המפרשים הונע ידנית. >> יָדִית הַכַּנָּן. [איור] [איור]

כַּנֶּנֶת (winch): מכונת סיפון בעלת תוף אופקי סובב, עליו נכרך חבל או כבל ארוך, להפעלת מנופי מטען (דֵרִיקִים) או למשיכת חבלי התקשרות. [איור]

כַּנֶּנֶת הָעֹגֶן, כננת העוגן (anchor windlass, windlass): מכונת סיפון בחרטום האונייה להרמה ולהורדה של עוגני החרטום ובדרך כלל גם למשיכה של חבלי ההתקשרות. בתקופת המפרשים הונעה ידנית. = מַדְלֵה הָעֹגֶן. [איור]

– כַּנֶּנֶת הַקִּיטוֹר שֶׁל הָעֹגֶן, כננת הקיטור של העוגן (steam windlass).

כַּנַּת כַּדוּרֵי תּוֹתָח (shot rack, shot garland): מין "אצטבה" עם שקעים חצי כדוריים על סיפון התותחים של אוניית מפרשים מלחמתית, עליה הונחו כדורי־תותח מוכנים לשימוש מיידי. [איור]

כִּסֵא רַב מַלָּחִים (boatswain's chair, bosun's chair): לוח עץ קצר הרתום לקצה חבל ומורם אל מרומי התורן; שימש את המלחים לעבודות תחזוקה בישיבה בתרנים ובחלקי החיבל. כיום משתמשים ברתמת בטיחות לאותה מטרה. [איור]

כְּסָיַת תְּפִירָה, כסיית תפירה (sailmaker's palm, sewing palm): כפפת עור מיוחדת בה נעזרים תופרי מפרשים כדי לנעוץ את מחט התפירה באריג עבה.

כַּף הָעֹגֶן, כף העוגן (fluke, palm): חלק העוגן הננעץ בקרקעית, שצורתו מזכירה צורת כף יד. >> צִפֹּרֶן הָעֹגֶן. [איור]

כַּף לְתַחְמִישׁ (ladle): כלי־יד דמוי מצקת עם ידית עץ ארוכה להכנסת התחמיש לתוך הקנה של תותח נטען־לוע. >> תַּחְמִישׁ.

כְּפִילָה (doubling, to double): תמרון קרבי בתקופת המפרשים בו נקט צי בעל יתרון מספרי מובהק כדי לתקוף את המערך הטורי של האויב משני צדדיו. במצב זה נאלצו אוניות האויב לירות מתותחי שתי הדפנות בעת ובעונה אחת, משימה קשה במיוחד.

כְּפִילַת הַתֹּרֶן, כפילת התורן (mast doubling): בתורן של אוניית מפרשים הבנוי מכמה קטעים (תחתי, עילי ועלעילי) – מקום החפיפה של התורן התחתון עם התורן העילי, ושל התורן העילי עם התורן העלעילי.

כְּפִיס רְכִיסָה (toggle): פין עץ קשה וחזק, בדרך כלל מחודד בשני קצותיו, הקלוע לקצה אחד של חבל רכיסה ומושחל אל לולאת הרכיסה בקצהו השני. מונע מקצה החבל להישמט מתוך הלולאה. = רוֹכֵס, טוֹגְל. >> חֶבֶל רְכִיסָה, לוּלְאַת רְכִיסָה, גֻּלַת רְכִיסָה. [איור]

כְּפִיתָה (lashing) >> כֶּפֶת.

כְּפָף (sheer; sheer forward, sheer aft): שיעור התקשתות הסיפון העליון בממד האורכי, מאמצע הגוף אל החרטום (כְּפָף קִדְמִי) ואל הירכתיים (כְּפָף אֲחוֹרִי). [איור]

כָּפַת (to lash): קשר היטב דבר מה למקומו כדי שלא יזוז עקב תנועות האונייה בים.

– כָּפַת אֶת הַהֶגֶה (to lash the helm, to becket the helm, to lash the tiller): א) קשר את ידית ההגה של סירה או ספינת מפרשים במצב אמצע כדי של תחוג לצדדים כאשר היא עוגנת או רתוקה לכלונס או מצוף. ב) קשר את ידית ההגה של סירה או ספינת מפרשים כשהיא נוטה לאחד משני צדדי הסירה, כדי שתתמיד לשוט באותו מפנה ולא תרד מהרוח כשאין איש אוחז בהגה. ג)  קשר את ידית ההגה של סירה או ספינת מפרשים בעודה עומדת, כדי שחרטומה יישאר מול הרוח והגלים. [רוֹוֵחַ] קָשַׁר אֶת הַהֶגֶה.

– כָּפַת אֶת הַהֶגֶה בְּצַד מְבוֹא הָרוּחַ, … בְּצַד הַחֲסִי (to lash the helm a-lee).

כֶּפֶת, כְּפָתִים, [רוֹוֵחַ:] כְּפִיתָה, כְּפִיתוֹת (lashing): א) חבל המחזק היטב דבר־מה למקומו, כדי שלא יזוז. ב) חבל, כבל פלדה, רצועה וכדומה לקשירת מטען או ציוד מיטלטל כדי שלא יזוזו ממקומם עקב תנועות האונייה בים. = לָאשִׁינְג [סלנג].

– כֶּפֶת מוֹט הַחַרְטוֹם (gammoning): חבל חזק המהדק את מוט החרטום לקצה קנה החרטום. >> חֶבֶק מוֹט הַחַרְטוֹם.

כִּפַּת הַתֹּרֶן,  כיפת ראש התורן (mast cap, cap): באוניות מפרשים – חלק עץ מרובע בראש התורן ובו שני חורים גדולים, האחד מרובע והשני עגול. משמש לחיבור רגל תורן עילי אל ראש התורן שמתחתיו. [איור]

כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, כפתור ראש התורן (masthead truck, mast truck): פיסת עץ או מתכת עגולה בקצה ראש התורן. = גֻּלַּת הַתֹּרֶן. >> מֵהַשִּׁדְרִית עַד כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן. [איור] [איור]

כְרוֹנוֹמֶטֶר יַמִּי (marine chronometer): שעון מכני מדויק במיוחד המשמש לחישוב קו האורך בלב ים לצורכי ניווט.

כְּרִיכָה (whipping, whip): חיזוק קצה חבל בחוט משיחה מלופף ומהודק כדי למנוע את היפרדות גדילי החבל והיפרמותו. >> עָשָׂה כְּרִיכָה [על החבל]. [איור]

– כְּרִיכָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כריכה משולשת (sailmaker's whipping, palm and needle whipping): סוג של כריכה בקצה חבל, שבה מועבר חוט המשיחה שלוש פעמים לאורך הכריכה בתוך ה"מסלולים" שבין העיקרים. [איור]

– כְּרִיכָה רְגִילָה (common whipping, ordinary whipping): כריכה פשוטה לחיזוק קצה חבל, שבה חוט המשיחה מועבר פעם אחת מתחת לליפופים לביטחון. [איור]

– כְּרִיכַת חִבּוּר, כריכת חיבור (seizing) >> חִשּׁוּק חֲבָלִים.

– כְּרִיכַת חֲצָאֵי עֲנָדִים (West-country whipping, French whipping): סוג של כריכה זמנית לחיזוק קצה חבל, הנעשית על ידי קשירת חוט המשיחה בחצאי ענדים. >> חֲצִי עֶנֶד.

– כְּרִיכַת לוּלָאָה (loop whipping): סוג של כריכה בקצה חבל, שבה מושחל קצה חוט המשיחה לתוך לולאה מתחת לליפופים לביטחון. [איור]

– כְּרִיכַת עַנְדֵי מוֹט (clove whipping): סוג של כריכה לחיזוק קצה חבל, שבה קושרים את חוט המשיחה סביב קצה החבל בְּעֶנֶד מוֹט (קשר מוט), ואחר כך מוסיפים ליפופים בחצאי ענד מוט.

כְּרִית [מיושן] (tide) >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

כָּרַךְ [קצה חבל] (to whip) >> כְּרִיכָה.

כֶּרֶס הָאֳנִיָּה, כרס האונייה [מליצי] (bearings): חלקה הרחב ביותר של האונייה בגובה קו המים כשהיא טעונה במלואה. "שְׁקוּעָה עַד כְּרֵסָה" [מליצי] (sunk to her bearings). >> בֶּטֶן הָאֳנִיָּה.

כֶּרֶס הַמִּפְרָשׂ (belly of the sail, bunt of the sail) >> בֶּטֶן הַמִּפְרָשׂ.

כָּשִׁיר לְשַׁיִט (seaworthy): היות כלי שיט בנוי, מצויד, מאויש ומתופעל בהתאם לדרישות החוק ולצורכי השיט. >> נִזּוֹק (אונייה ניזוקה).

לֹא כָּשִׁיר לְשַׁיִט, פָּסוּל לְשַׁיִט (unseaworthy).

כֹּשֶׁר שַׁיִט, כושר שיט, כְּשִׁירוּת לְשַׁיִט (seaworthiness) >> כָּשִׁיר לְשַׁיִט.

כֹּשֶׁר תִּמְרוּן, כושר תמרון (manoeuverability, maneuverability, handiness): יכולתו של כלי שיט לשנות בקלות ובזריזות את אורחו ומהירותו בהתאם לצורך.

כָּתְלֵי הַסְּפִינָה, כותלי הספינה [מליצי] (side, board, broadside) >> דֹּפֶן.

כֶּתֶף הַסְּקַרְיָה (quarter, quarters): חלק הסקריה של מפרש רוחבי שבין הצוואר לזרוע. אמצע הסקריה נקרא "צוואר", כל אחד מקצותיה – "זרוע", והחלק שבין הצוואר והזרוע – "כתף".

כִּתְפֵי הַתֹּרֶן, כתפי התורן (hounds, cheeks): שתי המשענות בחלקו העליון של תורן באוניית מפרשים, אחת מכל צד, הנושאות את מוטות הַשְּׁתִי והדוּכנית. >> מוֹטוֹת שְׁתִי, דּוּכָנִית.

כַּתָּף יָם [מיושן] (porter): סבל בנמל. פועל העוסק בשינוע סחורות לסירות המשא או לרציף ולהפך. >> סַוָּר, סְטִיבָדוֹר.


עדכון אחרון: 4 במאי 2024. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

כתיבת תגובה