לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית.

כֶּבֶל* (cable): א) בתקופת אוניות המפרשים – חבל קנבוס ארוך ועבה, שהיקפו מעל 10 אינץ', ובמיוחד חבל העוגן. בסביבות 1820 הוכנסו לשימוש שרשראות עוגן, והמונח cable נעשה שם נרדף גם לשרשרת העוגן. ב) מן cable במשמעות חבל עוגן נוצרה גם יחידת אורך ימית באותו שם. 1 כבל = 100 פאדום = 200 יארד (183 מ').

כֶּבֶל חֲבָלִים* (cable-laid rope): חבל עבה העשוי מתשעה גדילים (עיקרים): שלושה גדילים עבים פתולים ימינה, שכל אחד מהם עשוי משלושה גדילים קטנים יותר פתולים שמאלה. [איור]

כֶּבֶל פְּלָדָה*, כֶּבֶל תַּיִל*, כֶּבֶל (wire rope, steel wire rope): חבל עשוי מחוטי פלדה או ברזל שזורים יחד. כבלי ברזל ופלדה הוכנסו לשימוש באוניות בסביבות 1840, תחילה כרכסות לתרנים. רוֹוֵחַ: כַּבֶּל [מן Kabel בגרמנית].

כַּבְלָרִית* (cable ship, cable layer). ראו: אֳנִיַּת כֶּבֶל.

כֶּבֶשׁ* (gangway, gangboard, gangplank): לוח עץ עבה או גשרון מיטלטל לירידה ולעלייה מכלי שיט לרציף. = גַּמְלָה* [מיושן], גֶּנְגְוֵוי [לשון דיבור]. ראו גם: כֶּבֶשׁ הָאֳנִיָּה. [איור]

כֶּבֶשׁ הָאֳנִיָּה, כבש האונייה; כֶּבֶשׁ הַדֹּפֶן, כבש הדופן (accommodation ladder, gangway ladder): סולם־מדרגות מיטלטל, חלק מן הציוד של אונייה (בעיקר אוניית משא), הנתלה על הדופן עם הגעתה לנמל ומשמש למעבר אנשים בין האונייה לבין הרציף או סירה. = סֻלַּם הָבָּב* [מיושן], גֶּנְגְוֵוי [לשון דיבור]. ראו גם: כֶּבֶשׁ. [איור]

כִּבְשָׁן* (furnace). ראו: תַּנוּר.

כַּדּוּם* [רוֹוֵחַ: כַּדּוֹם] (boat hook): מוט עץ ארוך ובראשו אונקל מתכת, המשמש בסירה להרחקתה או לקירובה אל המזח או אל סירה אחרת, לשליית חבל מן המים וכדומה. = גַּנְג', גאנץ' [לשון דיבור], אַנְקוֹל סִירָה [מיושן], אֻנְקַל סִירוֹת [מיושן]. [איור]

כַּדּוּר תּוֹתָח, כדור של תותח (cannon ball, round shot, round): קלע ברזל בצורת כדור מלא, ללא חומר נפץ ומרעום, הנורה מתותח. ראו גם: קֶלַע.

כּוֹבַע סְעָרָה (sou'wester hat): כובע רחב שוליים עשוי אריג אטים למים לשימוש במזג אוויר סוער. ראו גם: בִּגְדֵי סְעָרָה.

כַּוָּה*, כווה (hatch, hatchway): פתח בסיפון אונייה (לרבות סיפונים פנימיים) להכנסה ולהוצאה של מטען או למעבר אנשים. [איור]

– כַּוָּה אֲחוֹרִית (after hatch, after hatchway): כוות המטען האחורית ביותר באוניית משא בעלת שתיים או שלוש כוות. [איור]

– כַּוָּה קִדְמִית (fore hatch, fore hatchway): כוות המטען הקדמית באוניית משא בעלת שתיים או שלוש כוות. [איור]

– כַּוָּה רָאשִׁית (main hatch, main hatchway): כוות המטען הגדולה ביותר על סיפון אונייה שלה שלוש כוות או שתיים. [איור]

– כַּוַּת הַיַּרְדָּה*, כוות הירדה (ladder way, companion hatchway, companion hatch): פתח בסיפון המוליך אל סיפון שמתחתיו דרך גרם או סולם מדרגות. ראו גם: יַרְדָה, חִפַּת הַיַּרְדָּה.

כִּוּוּן הָאֳנִיָּה, כיוון האונייה (ship's head). ראו: כִּוּוּן הַהִתְקַדְּמוּת.

כִּוּוּן הַהִתְקַדְּמוּת, כיוון ההתקדמות (heading): הכיוון במעלות המצפן אליו פונה חרטום האונייה בכל רגע נתון ושבו היא מתקדמת. אין לבלבל בינו לבין "קוּרְס", שהוא הכיוון הרצוי לה באותו זמן. כיוון ההתקדמות יכול לחפוף לקורס או לסטות ממנו. = כִּוּוּן הָאֳנִיָּה. ראו גם: קוּרְס, קַו הַהִתְקַדְּמוּת.

כִּוּוּן הַזֶּרֶם*, כיוון הזרם (direction of current, set): הכיוון שאליו נע הזרם; זרם צפוני, לדוגמה, נע מדרום לצפון. כיוון הרוח, לעומת זאת, הוא הכיוון שממנו היא באה.

כִּוּוּן הַשַּׁיִט בְּיַחַס לַרוּחַ, כיוון השיט ביחס לרוח (point of sail): כיוון ההתקדמות של ספינת מפרשים ביחס לכיוון הרוח. [איור]

כִּוּוּנֵי רוּחַ יַחֲסִיִּים, כיווני רוח יחסיים (relative wind directions): כיווני נשיבת הרוח ביחס לצדדי הספינה. [איור]

כּוֹלֵל*, כולל את האונייה [מיושן] (to fit out). ראו: הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַׁיִט.

כִּוֵּן*, כיוון (מפרש, סקרייה) (to trim a sail or a yard): קבע מפרש או סקרייה בזווית הרצויה. ראו גם: מִשֵׁךְ סְקַרְיָה.

כּוֹנֵס מֵי קֵרוּר, כונס מי קירור (scoop): התקן דמוי כף הבולט מתחתית הגוף של כלי שיט כשצדו הרחב פונה קדימה; מי הים נדחפים פנימה עקב תנועת כלי השיט, ומשמשים לקירור המנוע ללא עזרת משאבה.

– קֵרוּר עַל יְדֵי כּוֹנֵס מַיִם, קירור על ידי כונס מים (scoop cooling).

כַּוֶּנֶת חֶבֶל*, כוונת חבל [מיושן] (fairlead). ראו: מוֹבִיל חֶבֶל.

כּוּפָה (quffa, kuphar): סירת משוטים עגולה ילידית, עשויה מקלעת סוף או גומא מצופה בחומר אטים למים. שימשה לתובלה בנהרות הפרת והחידקל מימי קדם ועד אמצע המאה ה־20. מן quppu, „סל" באכדית. [איור]

כַּוַּת אָדָם, כוות אדם, כַּוַּת אִישׂ* (manhole): פתח במכל, בדוד קיטור או במדור סגור, המצויד במכסה אטום ומהודק בברגים; משמש לכניסת אדם פנימה לצורכי תחזוקה ותיקונים.

כִּידוֹן מַלָּחִים (boarding pike, half-pike): כידון ששימש בתקופת אוניות המפרשים להדיפת הסתערות מלחי אויב על סיפון האונייה. נקרא גם "כידון קצר", בשל היותו קצר במידה ניכרת מכידון רגיל, כ־8 רגל בלבד. ראו גם: חֶרֶב מַלָּחִים, הִסְתַּעֲרוּת עַל סִּפּוּן אֳנִיָּה.

כִּיפוּף* (bight): חלקו המעוקל של חבל כאשר הוא מקופל. ראו גם: עִקּוּל. [איור]

כִּישׁוֹר לְמַטְוֵי חוּטֵי חֶבֶל, כישור למטווי חוטי חבל (spun-yarn winch, spun-yarn reel): בתקופת אוניות המפרשים – כלי יד להכנת מקלעת כפולה או משולשת של חוטי חבל לחיבור ולחיזוק חבלים. = כִּישׁוֹר לְמִקְלַעַת חוּטֵי חֶבֶל. [איור]

כָּל הַיָּדַיִם לַסִּפּוּן! כל הידיים לסיפון! (All hands on deck): פקודה באוניית מפרשים המורה לכל אנשי הצוות לעלות לסיפון בעת חירום או לצורך פעולה מסוימת המחייבת השתתפות כלל אנשי הצוות.

כִּלּוּל*, כילול [מיושן] (fitting out, fit out). ראו: הַתְקָנָה לְשַׁיִט.

כְּלוֹנָס* (spar): כל אחד מחלקי העץ של המעטה בסירת מפרשים או בספינת מפרשים (כגון סקרייה, מנור וגף). באוניית מעטה רוחבי הכוונה בדרך כלל לסקריות.

כְּלוֹנַס רְתִיקָה* (mooring pile): עמוד עץ או מתכת הנעוץ בקרקעית מעגן או נמל ומשמש לרתיקת כלי שיט.

כְּלוֹנֶסֶת*, כְּלוֹנֶסֶת נְגִידָה (dolphin, מן dukdalfen בהולנדית): בתקופת אוניות המפרשים – עמודים חסונים התקועים בקרקעית משני צדי נתיב שיט בנמל, בנהר או בתעלה, שאליהם קשרו אוניות את חבלי הנגידה. ראו גם: נְגִידָה.

כְּלִי גֹּמֶא, כלי גומא [לשון המקרא] (papyrus boat). ראו: סִירַת גֹּמֶא.

כְּלִי הָרֹבַע, כלי הרובע [מיושן] (quadrant). ראו: קְוַדְרַנְט.

כְּלֵי עֲגִינָה* (ground tackle): שם כללי לעוגנים, לחבליהם ולשרשרותיהם. = הָעֲגָנִים וַעֲבוֹתוֹת הָעֲגָנִים, הָעֲגָנִים וְשַׁרְשְׁרוֹתֵיהֶם.

כְּלִי שֶׁטַח (surface vessel). ראו: אֳנִיַּת שֶׁטַח.

כְּלִי שַׁיִט* (vessel, watercraft, craft): כלי תחבורה המשמש לנסיעה או לתובלה על פני המים. = סְפִינָה (vessel).

– כְּלִי שַׁיִט בַּדֶּרֶךְ (a vessel underway): כלי שיט שאינו עוגן, אינו רתוק לחוף ואינו על שרטון, בין שהוא בתנועה ובין שהוא עומד. ראו גם: הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת, הָאֳנִִיָּה בִּנְסִיעָה.

– כְּלִי שַׁיִט חַד־גּוּפִי* (monohull): כלי שיט בעל גוף אחד.

– כְּלִי שַׁיִט דּוּ־גּוּפִי* (catamaran). ראו: קָטָמָרָן.

– כְּלִי שַׁיִט רַב־גּוּפִי* (multihull): כלי שיט בעל שניים או שלושה גופים מחוברים בסיפון משותף.

– כְּלִי שַׁיִט תְּלַת־גּוּפִי (trimaran). ראו: טְרִימָרָן.

– כְּלִי שַׁיִט חֲסַר הֶדְחֵק (non-displacement craft): כלי שיט המסוגל להתרומם ולשוט כאשר גופו מצוי מחוץ למים. במצב זה כלי השיט אינו דוחק מים, משום שאינו שקוע בהם. ראו גם: רַחֶפֶת, סְנַפִּירִית.

כְּלִילַת מִדִּים, כלילת מידים (full scantling ship). ראו: אֳנִיָּה כְּלִילַת מִדִּים.

כְּלִילַת מַעֲטֶה (full rigged). ראו: אֳנִיָּה כְּלִילַת מַעֲטֶה.

כַּלְכַּל (steward): א) באוניות מפרשים מלחמתיות – עוזר הגזבר, האחראי על חלוקת המזון היומית לצוות (לַמֶּסִים). נקרא באנגלית ship's steward, purser's steward. ב) באוניות מפרשים מסחריות – דייל רב החובל, ששימש גם כמלצר לרב החובל ולקצינים, והיה אחראי על הקצבת המזון לצוות לפי הוראות רב החובל. ראו גם: גִּזְבָּר, מֶלְצָר. [איור]

– כַּלְכַּל רָאשִׁי (chief steward): ראש מחלקת המשק באוניית סוחר שאינה אוניית נוסעים. ראו גם: גִּזְבָּר.

כַּמֶּרֶת* [מיושן] (trawler). ראו: סְפִינַת מִכְמֹרֶת.

כַּנּוֹת, כַּנּוֹת לְסִירָה (skids, skid booms): זוג כלונסאות מקבילים על סיפון אוניית מפרשים לאחסנת סירות השירות. [איור]

כַּנָּן* (capstan, capstern): מכונת סיפון בעלת תוף אנכי למשיכת חבלים. [איור] [איור]

כַּנֶּנֶת* (winch): מכונת סיפון בעלת תוף אופקי למשיכת כבלים וחבלים. [איור]

כַּנֶּנֶת הָעֹגֶן*, כננת העוגן (anchor windlass, windlass): מכונת סיפון בחרטום להרמת עוגנים. = מַדְלֵה הָעֹגֶן. [איור]

כַּנַּת כַּדוּרֵי תּוֹתָח (shot rack, shot garland): באוניות מפרשים מלחמתיות – מתקן על סיפון התותחים, בעל שקעים חצי־כדוריים, לאחסנת כדורי תותח מוכנים לשימוש מיידי. [איור]

כִּסֵא רַב מַלָּחִים (boatswain's chair, bosun's chair): מושב עץ תלוי על חבל מראש תורן, המשמש לביצוע עבודות תחזוקה ותיקונים במרומי התרנים והסקריות. [איור]

כְּסָיַת תְּפִירָה*, כסיית תפירה (sailmaker's palm, sewing palm): כפפת עור לתפירת מפרשים.

כַּף*, כַּף הַמָּשׁוֹט* (blade). ראו: לַהַב הַמָּשׁוֹט.

כַּף הָעֹגֶן*, כף העוגן (fluke, palm): חלק העוגן הננעץ בקרקעית. ראו גם: צִפֹּרֶן הָעֹגֶן. [איור]

כַּף לְתַחְמִישׁ (ladle): כלי דמוי מצקת בעל ידית עץ ארוכה, להכנסת תחמיש לקנה תותח נטען־לוע.

כְּפִילָה (doubling, to double): תמרון קרבי בתקופת אוניות המפרשים, שבו צי בעל עדיפות מספרית תקף את טור האויב משני צדדיו. במצב זה נאלצו אוניות האויב לירות מתותחי שתי הדפנות בעת ובעונה אחת, משימה קשה במיוחד.

כְּפִילַת הַתֹּרֶן*, כפילת התורן (mast doubling): מקום החפיפה בין שני קטעי תורן באוניית מפרשים (התורן התחתון והתורן העילי, וכן התורן העילי והתורן העלעילי).

כְּפִיתָה* (lashing). ראו: כֶּפֶת.

כְּפָף* (sheer; sheer forward, sheer aft): התקשתות הסיפון העליון בממד האורכי, מאמצע האונייה אל החרטום (כְּפָף קִדְמִי) וממנו אל הירכתיים (כְּפָף אֲחוֹרִי). [איור]

כֹּפֶר, כופר (pitch, tar, stuff): חומר לאיטום תחתית סירה או ספינת עץ ולהגנה עליה מפני תולעי אוניות וצמדה. ראו גם: זֶפֶת, עִטְרָן.

כָּפַת; כִּפֵּת* (to lash): קשר היטב דבר מה למקומו, על מנת שלא יזוז עקב תנועות האונייה בים.

– כָּפַת אֶת הַהֶגֶה (to lash the helm, to becket the helm, to lash the tiller): א) קשר את ידית ההגה של סירה או ספינת מפרשים במצב אמצע' כדי שלא תחוג לצדדים כאשר היא עוגנת או רתוקה לכלונס או למצוף. ב) קשר את ידית ההגה של סירה או ספינת מפרשים כשהיא מוטה לאחד מצדדי הסירה, כדי שתתמיד לשוט באותו מפנה ולא תרד מהרוח כשאין איש אוחז בהגה. ג) קשר את ידית ההגה של סירה או ספינת מפרשים בעודה עומדת, כדי שחרטומה יישאר מול הרוח והגלים. [רוֹוֵחַ] קָשַׁר אֶת הַהֶגֶה.

– כָּפַת אֶת הַהֶגֶה בְּצַד מְבוֹא הָרוּחַ, … בְּצַד הַחֲסִי (to lash the helm a-lee).

כֶּפֶת*, כְּפָתִים, [רוֹוֵחַ:] כְּפִיתָה, כְּפִיתוֹת (lashing): חבל, כבל או רצועה לקשירת ציוד מיטלטל או מטען, למניעת תזוזתם עקב תנועות האונייה בים. = לָאשִׁינְג [לשון דיבור].

כֶּפֶת מוֹט הַחַרְטוֹם (gammoning): חבל חזק הקושר את מוט החרטום אל קצה קנה החרטום. ראו גם: חֶבֶק מוֹט הַחַרְטוֹם.

כִּפַּת הַתֹּרֶן, כיפת ראש התורן (mast cap, cap): חלק בראש תורן, לחיבור רגל תורן עילי אל ראש התורן שמתחתיו. = קוֹלַר הָרֹאשׂ*. [איור]

כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, כפתור ראש התורן (masthead truck, mast truck): פיסת עץ או מתכת עגולה בקצה ראש התורן. = גֻּלַּת הַתֹּרֶן. ראו גם: מֵהַשִּׁדְרִית עַד כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן. [איור] [איור]

כְרוֹנוֹמֶטֶר יַמִּי (marine chronometer): שעון ימי מדויק המשמש לחישוב קו האורך בלב ים לצורכי ניווט.

כְּרִיכָה* (whipping, whip): חיזוק קצה חבל בחוט משיחה מלופף ומהודק כדי שלא ייפרם. ראו גם: עָשָׂה כְּרִיכָה [עַל הַחֶבֶל]. [איור]

– כְּרִיכָה מְשֻׁלֶּשֶׁת*, כריכה משולשת (sailmaker's whipping, palm and needle whipping): כריכה בקצה חבל, שבה חוט המשיחה מועבר שלוש פעמים לאורך הכריכה בתוך ה"מסלולים" שבין העיקרים. [איור]

– כְּרִיכָה רְגִילָה* (common whipping, ordinary whipping): כריכה פשוטה לחיזוק קצה חבל, שבה חוט המשיחה מועבר פעם אחת מתחת לליפופים לביטחון. [איור]

– כְּרִיכַת חִבּוּר, כריכת חיבור (seizing): הצמדת קצה חבל להמשכו, והידוק שני חלקי החבל זה לזה בחבל דק כדי ליצור לולאה ללא קליעה. וגם הצמדה והידוק של שני חבלים זה לזה באמצעות חבל דק (marline). = חִשּׁוּק*. [איור]

– כְּרִיכַת חֲצָאֵי עֲנָדִים* (West-country whipping, French whipping): כריכה זמנית לחיזוק קצה חבל, הנעשית על ידי קשירת חוט המשיחה בחצאי ענדים. ראו גם: חֲצִי עֶנֶד.

– כְּרִיכַת לוּלָאוֹת* (loop whipping): כריכה בקצה חבל, שבה מושחל קצה חוט המשיחה לתוך לולאה מתחת לליפופים לביטחון. [איור]

– כְּרִיכַת עַנְדֵי מוֹט* (clove whipping): כריכה לחיזוק קצה חבל, שבה נקשר חוט המשיחה סביב קצה החבל בְּעֶנֶד מוֹט, ולאחר מכן נוספים ליפופים בחצאי ענד מוט.

כְּרִית [מיושן] (tide). ראו: גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

כָּרַךְ [עַל הַחֶבֶל]* (to whip). ראו: עָשָׂה כְּרִיכָה [עַל הַחֶבֶל].

כֶּרֶס הָאֳנִיָּה, כרס האונייה [מליצי] (bearings): חלקה הרחב ביותר של האונייה בגובה קו המים כאשר היא טעונה במלואה. "שְׁקוּעָה עַד כְּרֵסָה" [מליצי] (sunk to her bearings). ראו גם: בֶּטֶן הָאֳנִיָּה.

כֶּרֶס הַמִּפְרָשׂ* (belly of the sail, bunt of the sail): חלקו התפוח של המפרש. = בֶּטֶן הַמִּפְרָשׂ.

כִּשּׁוּרֵי שַׁיִט, כישורי שיט (seakeeping): סך המאפיינים של כלי שיט, המשפיעים על התנהגותו בים, על יכולתו למלא את ייעודו ועל כושרו להפליג בכל מצבי הים שלהם תוכנן. בכלל זה: חוזק המבנה, יציבות, כושר תמרון ועוד. במובן הרחב: התנהגות האונייה בים. ראו גם: כֹּשֶׁר שַׁיִט.

– כִּשּׁוּרֵי שַׁיִט גְּרוּעִים, כישורי שיט גרועים (bad seakeeping).

– כִּשּׁוּרֵי שַׁיִט טוֹבִים, כישורי שיט טובים (good seakeeping).

כָּשִׁיר לְשַׁיִט (seaworthy): כלי שיט אשר בנוי, מצויד, מאויש ומתופעל בהתאם לדרישות החוק ולצורכי השיט.

– לֹא כָּשִׁיר לְשַׁיִט, פָּסוּל לְשַׁיִט (unseaworthy). ראו גם: נִזּוֹק.

כֹּשֶׁר שַׁיִט*, כושר שיט, כְּשִׁירוּת לְשַׁיִט (seaworthiness). ראו: כָּשִׁיר לְשַׁיִט.

כֹּשֶׁר תִּמְרוּן*, כושר תמרון (manoeuverability, maneuverability, handiness): יכולתו של כלי שיט לשנות בקלות ובזריזות את אורחו ומהירותו בהתאם לצורך.

כְּתַב הַרְשָׁאָה [למלקוח ימי] (Letter of marque): כתב היתר שניתן לפריבטיר על ידי הכתר, המרשה לו לתפוס אוניות אויב ולקחתן שלל.

כָּתְלֵי הַסְּפִינָה, כותלי הספינה [מליצי] (side, board, broadside). ראו: דֹּפֶן.

כֶּתֶף הַסְּקַרְיָה* (quarter, quarters): חלק הסקרייה שבין הצוואר לזרוע. ראו גם: צַוַּאר הַסְּקַרְיָה, זְרוֹעַ הַסְּקַרְיָה.

כִּתְפֵי הַתֹּרֶן*, כתפי התורן (hounds, cheeks): שתי המשענות בחלקו העליון של תורן באוניית מפרשים, אחת מכל צד, הנושאות את מוטות הַשְּׁתִי והדוּכנית.

כַּתָּף יָם [מיושן] (stevedore). ראו: סַוָּר.

---

^{עדכון אחרון: 27 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}