לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית.

גָּאָה*, הים גאה (to swell): נאמר על ים שמתרוממים בו גלים גבוהים. רוֹוֵח: "הַיָּם עָלָה". ראו גם: גֵּאוּת הַיָּם.

גָּאָה*, המים גאו (to rise): נאמר על עליית מפלס המים בשעת הגאות. ראו גם: שָׁפַל.

גֵּאוּת*, גאות המים (rising tide, flood tide, high tide): תופעת העלייה (ולאחריה הירידה) המחזורית הקבועה של גובה פני הים, הנוצרת ע"י השפעת כוחות המשיכה של הירח והשמש על כדור הארץ. ראו גם: שֵׁפֶל.

– גֵּאוּת בַּעֲלִיָּה, גאות בעלייה (the tide is making): נאמר על עליית מפלס המים בתוך מחזור אחד, מתחתית השפל אל שיא הגאות. = הַמַּיִם עוֹלִים. ראו גם: שֶׁפֶל בִּיְרִידָה.

גֵּאוּת וָשֵׁפֶל* (tides): תופעת העלייה והירידה המחזורית הקבועה בגובה פני הים, הנוצרת ע"י השפעת כוחות המשיכה של הירח ובמידה פחותה גם של השמש על כדור הארץ. מי הים גואים ברוב אזורי העולם פעמיים ביממה ומשתפלים פעמיים ביממה במחזוריות קבועה של כ־12 שעות ו־25 דקות. = מוֹעֵד יָם, זוֹטוֹ שֶׁל יָם, כְּרִית. ראו גם: חִלּוּף גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

– גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא* (spring tide): גאות ושפל המתרחשים פעמיים בחודש, בסביבות מולד הירח ובמילואו, אז עליית המים מעל המפלס הממוצע וירידתם מתחת למפלס הממוצע הן הגדולות ביותר. = מוֹעֵד יָם מְרַבִּי, מוֹעֵד יָם בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא*. ראו גם: שִׂיא הַגֵּאוּת בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא, תַּחְתִית הַשֵׁפֶל בָּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

– גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בָּרְבָעִים* (neap tide): גאות ושפל המתרחשים פעמיים בחודש, בסוף הרבע הראשון ובסוף הרבע השלישי, אז עליית המים מעל המפלס הממוצע וירידתם מתחת למפלס הממוצע הן הקטנות ביותר. = מוֹעֵד יָם רִבְעוֹנִי, מוֹעֵד יָם בָּרְבָעִים.

– גֵּאוּת שֶׁלְאַחַר הַשֵּׁפֶל (turn of tide at low water): תחילת הגאות שלאחר השפל; הרגע שבו מפלס המים מתחיל לעלות. ראו גם: שֶׁפֶל שֶׁלְאַחַר הַגֵּאוּת.

גֵּאוּת הַיָּם [מליצי] (swell of the sea): ים שגלים גבוהים מתרוממים בו (תהילים פט י). ראו גם: גָּאָה.

גַּאלְיוֹט (galliot): ספינת סוחר דו־תורנית קטנה ממוצא הולנדי, בעלת חרטום וירכתיים מעוגלים ומערך מעטה דומה לקֶֶטְשׁ: מפרש גף ראשי גדול־ממדים ומפרש גף אחורי קטן ממנו במידה ניכרת. [איור]

גְּבַה גַּלִּים*, ים גבה גלים (moderate): דרגה 4 מתוך 10 בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 1.25–2.50 מ'.

גֹּבַהּ מֵטָצֶנְטְרִי*, גובה מטצנטרי (metacentric height, GM): המרחק האנכי בין מרכז הכובד של כלי שיט (G) למטצנטר שלו (M). כדי שכלי שיט יהיה יציב, על מרכז הכובד להיות מתחת למטצנטר.

גָּבְהִית*, גובהית (hoist): ממד הגובה של דגל, המרחק האנכי משפתו התחתונה עד שפתו העליונה.

גִּבּוּעַ*, גיבוע (swell). ראו: גַּלֵּי גִּבּוּעַ.

גְּדִיל* (strand): מחלקי החבל. הסיבים שזורים לחוטים, החוטים שזורים לגדילים ושלושה או ארבעה גדילים שזורים לחבל. = עִקָּר. [איור]

גֵּוָה*, גווה (hulk): גוף של אונייה ישנה ובלתי כשירה לשיט שהוסבה לשימוש אחר, כגון מגורים, מחסן, מתקן בנמל, או כלא צף. מן גֵּו בלשון המקרא – גוף, קרוב אל גוויה. [איור]

גּוֹחָה* (counter, fantail): חלק הירכתיים המעוגל של אונייה מעל קו המים מאחורי לוח ההגה. ראו גם: יַרְכְּתֵי גּוֹחָה. [איור] [איור] [איור]

גּוּלֶט (goélette): ספינת מפרשים מעץ בעלת שני תרנים או יותר ומעטה אורכי. מניפה מפרש גף גדול על כל אחד מתרניה ומפרשי קדמה משולשים, ולפעמים גם מפרש עילי רוחבי או מפרשי גף עיליים אורכיים.

גּ'וֹלִיבּוֹט (jolly boat, jollyboat): סירת משוטים באוניות מפרשים במאות 18-19, אורכה כ־18 רגל, בעלת ליווח מרועף וירכתיים ישרות, ושימשה להסעת אנשים לחוף. באוניות סוחר הייתה תלויה בדרך כלל מדוויתות בירכתיים; בצי המלחמתי הייתה הקטנה שבסירות האונייה, והונעה על ידי 6 משוטים על שלושה ספסלים. [איור]

גּוֹנְדוֹלָה (gondola): סירת עץ ונציאנית מסורתית להסעת נוסעים בתעלות המים של העיר; מונעת על ידי משוט יחיד בירכתיה.

גּ'וּנְקָה (junk): כינוי לספינת מפרשים טיפוסית למימי המזרח הרחוק, ובמיוחד לספינת מפרשים סינית. [איור]

גּוֹעֵשׁ*, ים גועש (high): דרגה 7 מתוך 10 בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 6.00–9.00 מ'.

גּוּף* [של כלי שיט] (hull): מעטפת הלוחות של כלי שיט (דפנות, תחתית וסיפון) עם חלקי השלד שלו; ללא התרנים, המפרשים, המכונות, המנועים ושאר חלקי הציוד.

גּוּף [של צוללת], גּוּף חִיצוֹן (light hull [US], casing [UK]): צוללת בנויה משני גופים, אחד בתוך השני. גוף חיצון וגוף הלחץ. לגוף החיצון צורה הידרודינמית והוא אינו אטים למים.

גּוּף הָאֳנִיָּה נִסְתַּר מִתַּחַת לְקַו הָאֹפֶק, גוף האונייה נסתר מתחת לקו האופק (hull down; the ship is hull down): ביטוי מתקופת המפרשים שמשמעותו כי רק תרניה ומפרשיה של אונייה במרחקים נראים לעין, וגופה עדיין נסתר מתחת לקו האופק. = רַק מִפְרְשֵׂי הָאֳנִיָּה נִרְאִים מֵעַל קַו הָאֹפֶק. ראו גם: אֳנִיָּה בַּאֹפֶק!

גּוּף הָאֳנִיָּה כְּבָר נִרְאֵֶה מֵעַל קַו הָאֹפֶק, גוף האונייה כבר נראה מעל קו האופק (hull up, the ship is hull up): ביטוי מתקופת אוניות המפרשים שמשמעותו כי לא רק תרניה ומפרשיה של אונייה במרחקים נראים לעין, אלא גם גוף האונייה עצמו. = הָאֳנִיָּה כֻּלָּהּ כְּבָר נִרְאֵית מֵעַל קַו הָאֹפֶק. ראו גם: אֳנִיָּה בַּאֹפֶק!

גּוּף לַחַץ (pressure hull): צוללת בנויה משני גופים, אחד בתוך השני: גוף חיצון בעל צורה הידרודינמית וגוף פנימי אטום ועמיד בלחץ גבוה הנקרא גוף הלחץ, ובו נמצאים המכונות, המגורים, מערכות הנשק, הניווט והגילוי וכו'. בחלל שבין שני הגופים נמצאים מכלי מי הנטל (main ballast tanks). ראו גם: גּוּף [של צוללת].

גּוּף כָּפוּל (double hull): גוף כלי שיט שלו דפנות כפולות ותחתית כפולה עם רווח גדול למדי בין הגוף הפנימי (inner hull) לגוף החיצוני (outer hull). מכליות נפט מודרניות נבנות בהתאם לתקן בינלאומי עם גוף כפול, כדי להקטין את סכנת זיהום הים במקרה של התנגשות או עלייה על שרטון.

גּוּף צַר וְאָרֹךְ, גוף צר וארוך (slender hull): כינוי לגוף של כלי שיט שהיחס בין אורכו לרוחבו גדול למדי והוא מעוצב להשגת מהירות שיט גבוהה.

גּוֹרֵף פֶּחָם (coal trimmer): באוניות קיטור שדודיהן הוסקו בפחם – עובד מכונה שעסק בטעינת פחם לאונייה בנמל, שיטח ופיזר בצורה שווה את הפחם במגורות כדי לשמור על יציבות האונייה, ובמשמרת הוליך במריצה פחמים ממגורת הפחם אל המסיקים בחדר הסקת הדוודים. = מַגִּיש פֶּחָם. [איור]

גּוֹרֶרֶת* (tug, tugboat, towboat): ספינה לגרירת כלי שיט בנמלים, בנהרות, בתעלות ובים הפתוח. = סְפִינַת גְּרָר. [איור]

– גּוֹרֶרֶת אוֹקְיָנוֹס, גוררת אוקיינוס (oceangoing tug): אונייה לגרירת כלי שיט ומתקנים ימיים הבנויה לחציית אוקיינוסים.

גֵּוַת כֶּלֶא, גוות כלא (prison hulk). ראו: אֳנִיַּת כֶּלֶא.

גֵּוַת מָנוֹף, גוות מנוף (sheer hulk): בתקופת אוניות המפרשים – אונייה ישנה ובלתי כשירה לשיט, שחלקיה העליונים הוסרו והוסבה למנוף צף לשם התקנה ופירוק תורני אוניות. ראו גם: חֲצוּבַת הֲרָמָה. [איור]

גִּזְבָּר*, גִּזְבָּר שֶׁל הָאֳנִיָּה* (purser): א) באוניות מלחמה בתקופת המפרשים – קצין־משנה ששימש כקצין האספקה של האונייה. היה אחראי על אספקת המים, המזון והשיכר והקצבתם מדי יום למלחים ולקצינים על פי פקודות האדמירליות והוראות מפקד האונייה. ב) קצין באוניית סוחר האחראי על ענייני הכספים וניהול החשבונות של האונייה; כיום רק באוניות נוסעים. ראו גם: כַּלְכַּל, כַּלְכַּל רָאשִׁי.

גֶּזַע הָעֹגֶן*, גזע העוגן (shank, shaft): חלקו הישר והעבה של עוגן, בין הטבעת לזרועות. [איור]

גֶּזַע הַתֹּרֶן*, גזע התורן (hounding): באוניית מפרשים – חלקו של תורן תחתי מהסיפון עד קורות השתי, וכן חלקו של תורן עילי מכיפת התורן התחתי עד קורות השתי.

גֵּיא הַגַּל* (trough, wave trough): השקע בין שני גלים. ראו גם: דַּבֶּשֶׁת הַגַּל, שִׂיא הַגַּל.

גִּיג [מ"ר גִּיגִים] (gig, captain's gig): סירת משוטים צרה וארוכה בת 6-4 חותרים, לכל ספסל חותר אחד. במאות 19-18 שימשה כסירת השירות האישית של מפקד אוניית מלחמה גדולה, כסירת נתב ועוד. ובהרחבה: סירת משוטים צרה ומהירה. = סִירַת הַמְפַקֵּד. [איור] [איור] [איור]

גִּיגִית פְּתִילֵי הַצָּתָה (match tub): באוניות מפרשים מלחמתיות – דלי עץ, מלא עד מחציתו חול או מים, בו הוחזקו פתילי־הצתה בוערים ומוכנים לשימוש של תותחים נטעני־לוע. [איור]

גִּיד* (vang; guy): א) חבל או גלגלת לצידוד ולייצוב גף הנושא מפרש אורכי מרובע. לכל גף שני גידים, אחד מכל צד, המתוחים מהקצה העליון של הכלונס אל מעקות הסיפון. ב) חבל או גלגלת לצידוד ולייצוב של דריק להרמת מטען.

גִּיד הַמַּתָּח* (martingale guy, martingale backrope): באוניות מפרשים – חבל או שרשרת המתוחים מהקצה התחתון של המַּתָּח אל חרטום הספינה. תפקיד הגיד להחזיק את הַמַּתָּח במקומו ולמנוע ממנו להתרומם קדימה. [איור]

גִּיוּס בִּכְפִיָּה, גיוס בכפייה (impressment, press): לקיחת אנשים בכוח לשירות כמלחים בצי המלחמתי, ובמיוחד לצי המלכותי הבריטי בתקופת אוניות המפרשים. = גִּיוּס כָּפוּי. ראו גם: חֻלְיַת גִּיוּס בִּכְפִיָּה.

גִּישָׁה (approach): תמרון ההתקרבות של כלי שיט אל רציף, ספינה אחרת, מצוף, כלונס רתיקה וכדומה, כדי להיצמד אליהם.

גַּל* (wave, sea):

– גַּל נָסוֹג (backwash): גל הנרתע לאחור כתוצאה מהתנגשות במכשול מוצק כגון סלע, שובר גלים, שפת החוף וכדומה. = גַּל נִרְתָע לְאָחוֹר, נְסִיגַת הַגַּל. ראו גם: מִשְׁבָּר.

– גַּלֵּי גִּבּוּעַ, גלי גיבוע (swell): רצף של גלים ארוכים שאינם נשברים, הנוצרים על ידי רוחות שנשבו באותו אזור ודעכו או על ידי רוחות המנשבות במרחק רב ממנו. = גִּבּוּעַ.

– גַּלֵּי חוֹף (surf): גלי ים או אוקיינוס הנשברים על החוף. = דֹּכִי, דְּכִי חוֹף.

– גַּלֵּי שְׁתִי וָעֵרֶב* (cross sea): גלי אוקיינוס שאינם מקבילים, אלא נעים בשני כיוונים שונים.

– גַּלִּים אֲרֻכִּים, גלים ארוכים (long sea): גלים שהמרחק בין אחד למשנהו גדול.

– גַּלִּים גְּבוֹהִים (heavy sea): גלים המתרוממים לגובה רב. = יָם עַז.

– גַּלִּים לָאַחְרָה (quartering sea): גלים שכיוון התפשטותם הוא כ־45 מעלות מאחורי המצעה, לעבר אַחְרַת האונייה.

– גַּלִּים לַחַרְטוֹם (head sea): גלים שכיוון התפשטותם הוא נגד כיוון התקדמות האונייה.

– גַּלִּים לַיַּרְכָּתַיִם, גלים לירכתיים (following sea, following seas): גלים שכיוון התפשטותם הוא עם כיוון התקדמות האונייה.

– גַּלִּים קְצָרִים (short sea, choppy sea): כאשר המרחק בין גל אחד למשנהו קצר.

גַּל מַדְחֵף, גל המדחף (shaft, propeller shaft): גל הינע המעביר את התנועה הסיבובית מהמנוע (או מתיבת התמסורת שלו) אל המדחף. באוניות בנוי גל המדחף מכמה חלקים (propeller shafting) והוא נישא על מסבים.

גָּלֵאָה, גליאה (galley, מלטינית: galea): א) ספינת משוטים קלה ומהירה משלהי תקופת האימפריה הרומית, בעלת טור אחד של משוטים; שימשה לסיור ולשיטור. ב) [ביוונית־ביזנטית] שם נרדף לדְרוֹמוֹן, ספינת המשוטים המלחמתית הסטנדרטית בצי הביזנטי. ג) בהשאלה, בשפות אירופה: ספינת משוטים, בלא התייחסות מיוחדת לסוג מסוים או לתקופה מסוימת.

גָּלֵאָה גְּדוֹלָה (galea grossa, great galley): ספינת משוטים מסחרית, גדולה מכל ספינות המשוטים האחרות בנות זמנה, שפותחה בוונציה במאה ה-13. הונעה על ידי 75 חותרים בכל צד, עם שלושה חותרים למשוט, ושלושה מפרשים לטיניים. [איור]

גָּלֵאָסָה, גליאסה (galleasse): ספינת משוטים מלחמתית וונציאנית מן המאה ה־16 חמושה בתותחים; בעלת 75 חותרים בכל צד, שלושה מפרשים לטיניים וסיפון לחימה ותותחים מעל ראשי החותרים. [איור]

גָּלֵאָצָה, גליאצה (galeazza, galleazza; מ"ר galleazze): גליאה גדולה (galea grossa) שהוסבה לשימוש מלחמתי.

גָּלֵאוֹן, גליאון (galleon): אוניית מפרשים כבדת־חימוש, בעלת שלושה או ארבעה תרנים מן המאות ה־16–17; נושאת מפרשים רוחביים על התרנים הקדמי והראשי ומפרשים לטיניים על התרנים האחורי והמאסף. שימשה ללחימה ולמסחר. מאיטלקית: galleone. [איור]

גְּלָאִי, גְּלָאִית* (weather, adjective). ראו: שָׂפָה גְּלָאִית, פָּקַח עַין גְּלָאִית.

גַּלְגַּל* [של גלגילה] (sheave): דיסקה בעלת חריץ בהיקפה, המשמשת להולכת חבל בתוך גלגילה. = גַּלְגַּל מְחֹרָץ*. [איור]

גַּלְגַּל, גַּלְגַּלִים [של עגלת תותח] (trucks): אופני עגלות תותח באוניות מפרשים, עשויים דיסקאות עץ עבות. [איור]

גַּלְגַּל הַהֶגֶה* (steering wheel, wheel, helm): התקן בצורת גלגל, בעל ידיות אחיזה בהיקפו, המשמש לשליטה בזווית לוח ההגה בכלי שיט. ראו גם: יָדִית הֶגֶה. [איור]

גַּלְגַּל הַצָּלָה* (life buoy, life belt): מצוף בצורת גלגל, הנזרק מסיפון כלי שיט אל אדם בים הנמצא בסכנת טביעה.

גַּלְגַּל הַתְּנָעָה (starting gear). ראו: יָדִית הַתְנָעָה.

גַּלְגַּל מְחֹרָץ*, גלגל מחורץ (של גלגילה) (sheave). ראו: גַּלְגַּל [של גלגילה].

גַּלְגַּל מְשׁוֹטִים (paddle wheel). ראו: מְשׁוֹטָה.

גַּלְגַּל תְּנוּפָה* (flywheel): גלגל כבד מברזל או פלדה, המחובר לגל הארכובה של מנוע קיטור, דיזל או בנזין, ומשמש לשמירה על מהירות סיבוב קצובה של המנוע. [איור]

גַּלְגִּלָּה*, גלגילה [מ"ר גַּלְגִּלּוֹת, גלגילות] (block, pulley block): אביזר להולכת חבל או כבל, המורכב מגלגל בעל חריץ בהיקפו הסובב בתוך נרתיק; משמש לשינוי הכיוון של חבל, להרמת משאות בחבל ועוד. = מְגֻלָּה [מיושן]. ראו גם: גַּלְגֶּלֶת (מערכת גלגילות). [איור]

– גַּלְגִּלָּה נִפְתַּחַת, גלגילה נפתחת (snatch block): גלגילה שהחבל מוכנס לתוכה דרך חריץ בדופן הנרתיק. = מְגֻלָּה נִפְתַּחַת [מיושן]. [איור]

– גַּלְגִּלַּת אֶחָד, גלגילת אחד (single block, single sheaved block): גלגילה שבנרתיקה גלגל מחורץ אחד להולכת חבל. = מְגֻלַּת אֶחָד [מיושן]. [איור]

– גַּלְגִּלַּת בַּרְזֶל, גלגילת ברזל (gin block). ראו: גַּלְגִלַּת מִטְעָן.

– גַּלְגִּלַּת מִטְעָן, גלגילת מטען (gin block, gin): גלגילת מתכת, ובייחוד גלגילת ברזל הסובבת בתוך נרתיק דמוי צלב. = גַּלְגִּלַּת בַּרְזֶל, גַּלְגַּל מִטְעָן*.

– גַּלְגִּלַּת נְקָבִים, גלגילת נקבים (deadeye, dead man's eye): אביזר למתיחת רכסות התרנים וסָמוכות העורף באוניית מפרשים; עשוי מדיסקת עץ עבה ומחורצת־סביב שבדופנה קדוחים שלושה חורים. גלגילת נקבים אחת מחוברת לקצה התחתון של הרכסה, גלגילה שנייה מחוברת לשלשלת התורן, והמתיחה נעשית על ידי קירובן זו לזו באמצעות חבל הידוק חזק המושחל בנקבים. ראו גם: שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן. [איור] [איור]

– גַּלְגִּלַּת עַיִן, גלגילת עין (bull's-eye): אביזר להולכה או למתיחה של חבל נייח באוניית מפרשים; בנויה מדיסקת עץ עבה עם חור יחיד במרכזה וחריץ בהיקפה, המחוברת לקצה החבל הנייח בקליעת עין.

– גַּלְגִּלַּת שְׁלֹשָׁה, גלגילת שלושה (treble block, threefold block): גלגילה בעלת שלושה גלגלים מחורצים־סביב על ציר משותף. = מְגֻלַּת שְׁלֹשָׁה [מיושן]. [איור]

– גַּלְגִּלַּת שְׁנַיִם, גלגילת שניים (double block): גלגילה בעלת שני גלגלים מחורצים־סביב על ציר משותף. = מְגֻלַּת שְׁנַיִם [מיושן]. ראו גם: גַּלְגִּלַּת תְּאוֹמִים. [איור]

– גַּלְגִּלַּת תְּאוֹמִים, גלגילת תאומים (sister block): גלגילה בעלת זוג גלגלים, המסודרים זה מעל זה. [איור]

גַּלְגֶּלֶת*, גלגלת חבלים [מ"ר גַּלְגָּלוֹת] (tackle, purchase): מנגנון המורכב משתי גלגילות או יותר וחבל או כבל המושחל ביניהן. משמש להשגת רווח כוח בהרמת משאות, במתיחת חבלים וכיוצא בזה. = מַעֲרֶכֶת גַּלְגִּלּוֹת. ראו גם: גַּלְגִּלָּה. [איור]

– גַּלְגֶּלֶת אֲחוֹרִית (train tackle): באוניות מפרשים מלחמתיות – גלגלת חבלים לבלימת תזוזת עגלת תותח נטען־לוע עקב טלטולי האונייה. גלגילה אחת מחוברת באנקול ללולב בסיפון והשנייה לאחורי העגלה. ראו גם: גַּלְגֶּלֶת צַד. [איור] [איור]

– גַּלְגֶּלֶת פְּשׁוּטָה* [נָחָה] (whip, single whip, gantline, girtline): גלגילת־אחד קבועה למקומה, שקצה אחד של החבל המושחל בה מחובר למשא והקצה השני נמשך ביד; אינה מקנה רווח כוח, ומשמשת להרמה ולהורדה של משאות קלים. ראו גם: הֶעֱלָה [מַשָׁא בְּגַּלְגֶּלֶת פְּשׁוּטָה], גַּלְגִּלַת־אֶחָד. [איור]

– גַּלְגֶּלֶת פְּשׁוּטָה כְּפוּלָה* (double whip): מערכת של שתי גלגילות־אחד, האחת קבועה והאחרת נעה עם המשא; רווח הכוח הוא 2:1. [איור]

– גַּלְגֶלֶת צַד (gun tackle, side tackle): באוניות מפרשים מלחמתיות – גַּלְגֶּלֶת חבלים, אחת מכל צד של עגלת התותח, להסעת התותח החוצה אל אשנב הירי לאחר טעינתו; גלגילה אחת מחוברת באנקול ללולב עין בדופן האונייה והשנייה ללחי העגלה. ראו גם: גַּלְגֶּלֶת אֲחוֹרִית, חֶבֶל הַמִּכְנָס. [איור] [איור] [איור]

גָּלוּי לָרוּחַ* (weather, adjective): ראו: צַד הַגְּלִי, חֲסוּי מֵרוּחַ.

גַּלִּי*, ים גלי (slight): דרגה 3 מתוך 10 בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 0.50–1.25 מ'.

גְּלִילַת בַּד מִפְרָשִׂים, גְּלִיל בַּד מִפְרָשִׂים, גְלִילָה* (bolt of canvas): יריעת קנבס סטנדרטית לייצור מפרשים.

גַּלֵּינֵי [לשון חז"ל, מיוונית: galéne] (calm). ראו: דִּמְמַת רוּחַ.

גְּלִיף הַחַרְטוֹם* (figurehead): בתקופת אוניות המפרשים – פסל עץ מגולף וצבוע בקצה חרטום האונייה, לרוב כביטוי סמלי לשם האונייה. ראו גם: צֶפֶת הַחַרְטוֹם. [איור]

גָּלַל מִפְרָשׂ* (to furl): אסף וקשר מפרש אל הסקריה (מפרש רוחבי), אל המנור (מפרש אורכי) או אל היֶתֶר (חלוץ). ראו גם: קָפַל מִפְרָשׂ.

גֹּלֶם יַבָּשָׁה, גולם יבשה (landlubber). ראו: אִישׁ יַבָּשָׁה.

גַּלְס [לשון דיבור, מרוסית] (tack; board): א) כל אחד מחילופי המפנה לסירוגין שמבצעת סירה או אוניית מפרשים בעת שיט במעלה הרוח. ב) קטע הדרך בין שני חילופי מפנה, "לֶג". [איור]

גֻּלַּת רֹאשׁ הַתֹּרֶן, גולת ראש התורן, גֻּלָּה* (masthead truck, mast truck). ראו: כַּפְתוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן.

גַּמְלָה* [מיושן] (gangway, gangboard, gangplank). ראו: כֶּבֶשׁ.

גַּנְגְוֵוי [לשון דיבור] (gangway). ראו: כֶּבֶשׁ.

גְּנוֹנָה* (awning): יריעת קנבס הפרוסה מעל הסיפון הגלוי להגנה מפני קרני השמש. [איור]

גַּף* (gaff): כלונס שאליו מחוברת השפה העליונה של מפרש אורכי מרובע, הנקרא בשל כך "מפרש גף". [איור]

גַּף הַדֶּגֶל* (monkey gaff): כלונס קצר בקצה התורן העילי באוניית מפרשים מלאת־מעטה, מעל מפרש הגף האחורי, שממנו הניפו את הדגל הימי הלאומי. ראו גם: קָדְקֹד הַגַּף. [איור]

גְּרוֹג (grog): רוּם מהול במים. לפי סברה נפוצה מן Old Grog, כינויו של האדמירל הבריטי אדוארד ורנון, שנהג ללבוש מעיל ימאים מאריג גס הקרוי גְּרוֹגְרַם; באוגוסט 1740 הורה למהול במים את מנת הרום של מלחי הצי המלכותי.

גֶּרֶז* (mortise, mortice): [היפוך אותיות מן ג-ז-ר, קרוב אל גַּרְזֶן.] מגרעת מלבנית בחלק עץ, המשמשת לחיבורו לחלק עץ אחר בשיטת שן ומגרעת. ראו גם: סִין וְגֶּרֶז.

גֵּרוּד זָקָן, גירוד זקן [לשון דיבור] (graving, breaming; to bream). ראו: נִקוּי תַּחְתִית הָאֳנִיָּה, חֲרִיכַת הַ"זָּקָן".

גַּרְזֶן חָרָשִׁים (adze). ראו: מַעֲצָד.

גְּרִירָה* (towing, towage, tow): משיכת כלי שיט ממקום למקום בנמל או בים באמצעות גוררת או ספינת חילוץ.

גָּרַר* (to tow, to take in tow): נאמר על כלי שיט הסוחב אחריו בחבל כלי שיט, מתקן ימי וכדומה. ראו: גּוֹרֶרֶת.

גְּרָר (tow): כלי שיט או עֶצֶם הנגרר על ידי כלי שיט אחר.

גָּרַר עֹגֶן*, גרר עוגן (to drag an anchor): נאמר על כלי שיט שהעוגן שלו לא ננעץ בקרקעית והוא נסחב אחריו. = סָחַב עֹגֶן. ראו גם: נִגְרָר, הָעֹגֶן נִגְרָר.

גָּשׁוֹשׁ (sounding pole): [לשון חז"ל] מוט למדידת עומק המים בהתקרב הספינה אל החוף או בשיט במים רדודים. [איור]

גֶּשֶׁר* (bridge deck, bridge): חלקו העליון של בית הגשר, המשמש לנהיגת האונייה ולניווטה. ראו גם: בֵּית הַגֶּשֶׁר, בֵּית הַהֶגֶה. [איור]

---

^{עדכון אחרון: 30 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}