כ

כַּבָּאִית (fireboat, fire fighting vessel) >> סְפִינַת כִּבּוּי.

כֶּבֶל (cable): א) חבל עשוי מחוטי פלדה או ברזל שזורים יחד. כבלי ברזל ופלדה הוכנסו לשימוש באונית ב־1840 לערך, תחילה כרכסות לתרנים. ב) cable באנגלית ובצרפתית של תקופת המפרשים היה כינויו של חבל קנבוס ארוך ועבה, שהיקפו מעל 10 אינץ', ובמיוחד כינויו של חבל העוגן. בסביבות 1820 הוכנסו לשימוש שרשרות עוגן, והמונח cable נעשה שם נרדף גם לשרשרת העוגן. ג) מן cable במשמעות חבל עוגן נוצרה גם יחידת אורך ימית באותו שם. 1 כבל = 100 פאדום = 200 יארד (183 מ'). >> חֶבֶל (rope), עָבוֹת (hawser), חֶבֶל עָבוֹת (hawser-laid rope), כֶּבֶל חֲבָלִים (cable-laid rope), חֶבֶל עֹגֶן, שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.

כֶּבֶל חֲבָלִים (cable-laid rope): חבל חזק ועבה המורכב משלושה חבלי־עבות שכל אחד מהם שזור ימינה ושלושתם יחד שזורים שמאלה. >> חֶבֶל עָבוֹת. [איור]

כַּבְלָרִית (cable ship, cable layer) >> אֳנִיַּת כֶּבֶל.

כֶּבֶשׁ (gangway, gangboard) >> גַּמְלָה.

כַּדּוּם (boat hook): מוט עץ ארוך ובראשו אונקל מתכת, המשמש בסירה להרחקתה או לקירובה אל המזח או אל סירה אחרת, לשליית חבל מן המים וכדומה. = גַּנְג', גאנץ' [סלנג], כַּדוֹם [לשון דיבור], אַנְקוֹל־סִירָה. [איור]

כַּדּוּר תּוֹתָח (cannon ball, round shot, round): קלע ברזל בצורת כדור מלא, ללא חומר נפץ ומרעום, הנורה מתותח. (shot הוא גם שם נרדף לכדורי ברזל, לירי מרוֹבֶה או מאקדח נטעני־לוע, להבדיל מ־bullets – כדורי עופרת.) >> קֶלַע.

כּוֹבַע סְעָרָה (sou'wester hat): כובע רחב שוליים עשוי מאריג אטים למים לשימוש במזג אוויר סוער. >> בִּגְדֵי סְעָרָה.

כַּוָּה, כווה (hatch, hatchway): פתח בסיפון אונייה (גם בסיפונים פנימיים) להכנסה ולהוצאה של מטען או למעבר אנשים. >> מִכְסֵה כַּוָּה, פִּיר כַּוָּה, כַּוַּת הַיַּרְדָּה. [איור]

– כַּוָּה רָאשִׁית (main hatch), כַּוָּה קִדְמִית (fore hatch), כַּוָּה אֲחוֹרִית (after hatch, quarter hatch). [איור]

כַּוַּת אָדָם, כוות אדם (manhole): פתח במכל, בדוד או במדור סגור מכל צדדיו, המצויד במכסה אטום ומהודק בברגים; משמש לכניסת אדם פנימה לתחזוקה ולתיקונים.

כַּוַּת הַיַּרְדָּה, כוות הירדה (ladder way, companion hatchway, companion hatch): פתח בסיפון המוליך אל סיפון שמתחתיו או מעליו דרך גרם או סולם מדרגות. >> יַרְדָה, חִפַּת הַיַּרְדָּה.

כִּוּוּן הַזֶּרֶם, כיוון הזרם (direction of current, set): כיוון תנועתו של זרם. >> זֶרֶם, זֶרֶם הַגֵּאוּת, זֶרֶם הַשֵׁפֶל.

כִּוּוּן הַשַּׁיִט (course) >> קוּרְס, אֹרַח.

כִּוּוּן הַשַׁיִט בְּיַחַס לַרוּחַ, כיוון השיט ביחס לרוח, כיווני השיט ביחס לרוח (point of sail): כיוון ההתקדמות של ספינת מפרשים ביחס לכיוון הרוח. [איור]

כִּוּוּנֵי רוּחַ יַחֲסִיִּים, כיווני רוח יחסיים (relative wind directions): כיווני נשיבת הרוח ביחס לצדדי הסירה או הספינה. [איור]

כִּוֵּן, כיוון (מפרש, סקריה) (to trim a sail or a yard): קבע את זווית המפרש כדי שהספינה תשוט בצורה הטובה ביותר. בספינות בעלות מעטה רוחבי: כיוון את זווית הסקריה של המפרש לשם אותה מטרה. >> מִשֵׁךְ, מישך.

כּוּפָה (quffa, kuphar): סירת משוטים ילידית עגולה, עשויה מקלעת סוף או גומא מצופה בחומר אטים למים. שימשה לתובלה בנהרות הפרת והחידקל מימי קדם עד אמצע המאה העשרים לערך. [מן quppu, "סַל" באכדית.] [איור]

כִּידוֹן מַלָּחִים (boarding pike, half-pike): כידון ששימש בתקופת המפרשים להדיפת הסתערות מלחי אויב על סיפון האונייה. נקרא גם "כידון קצר", בשל היותו קצר במידה ניכרת מכידון רגיל, כ־8 רגל בלבד. = מוֹרָנִית. >> חֶרֶב מַלָּחִים, הִסְתַּעֲרוּת עַל סִּפּוּן אֳנִיָּה.

כִּיפוּף (bight): חלקו המעוקל של חבל כאשר מקפלים אותו. [איור]

כָּל הַמַּלָּחִים לַסִּפּוּן! כל המלחים לסיפון! (all hands on deck): פקודה למלחים מכל המשמרות החופשיות לעלות לסיפון; הפקודה ניתנת בשעת חרום, או כשפעולה מסוימת מצריכה את השתתפות כל אנשי הצוות הזמינים.

כִּלּוּל, כילול (fitting out, fit out): השלמת הבנייה והתקנת המערכות והציוד של אונייה לאחר השקתה או הוצאתה ממבדוק הבנייה, כשהיא כבר במים. = הַתְקָנָה לְשַׁיִט, הַתְקָנָה לְשֵׁרוּת. >> רְצִיף כִּלּוּל, הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַיִט, כִּלֵּל.

כְּלוֹנָס (spar): כל אחד מחלקי העץ של המעטה בסירת מפרשים או בספינת מפרשים בפני עצמו, כגון: סקריה, מנור וגף. כולם יחד נקראים הכלונָסים או הכלונסָאות (spars) של הספינה. באוניות מפרשים אחסנו על הסיפון כלונסים חילופיים (spare spars) למקרה הצורך. באוניית מעטה רוחבי הכוונה לרוב היא לסקריות. >> סְקַרְיָה.

כְּלוֹנַס רְתִיקָה (mooring pile): עמוד עבה וחסון מעץ או מפלדה, התקוע בקרקעית מעגן או נמל ומשמש לרתיקת כלי שיט.

כְּלוֹנֶסֶת, כְּלוֹנֶסֶת נְגִידָה (dolphin, מן dukdalfen בהולנדית): עמודים חסונים תקועים בקרקעית משני צדי נתיב שיט בנמל, בנהר או בתעלה, אליהם קשרו אוניות מפרשים את חבלי הנגידה שלהן כשמשכו עצמן החוצה או פנימה. >> נְגִידָה, מְצוֹף נְגִידָה, עֹגֶן נְגִידָה.

כְּלִי גֹּמֶא, כלי גומא [לשון המקרא] (papyrus boat) >> סִירַת גֹּמֶא.

כְּלֵי עֲגִינָה (ground tackle): שם כללי לעוגני הספינה, חבליהם ושרשרותיהם. = הָעֲגָנִים וַעֲבוֹתוֹת הָעֲגָנִים, הָעֲגָנִים וְשַׁרְשְׁרוֹתֵיהֶם.

כְּלִי שַׁיִט (vessel, watercraft, craft): כלי תחבורה מכל סוג שהוא, המשמש אמצעי תובלה על פני המים. = סְפִינָה (vessel).

כְּלִי שַׁיִט חַד־גּוּפִי (monohull): סירה או ספינה שלה גוף אחד, להבדיל מכלי שיט כמו קטמרן או טרימרן שלהם שניים ושלושה גופים בהתאמה.

כְּלִי שַׁיִט חֲסַר הֶדְחֵק (non-displacement craft): כלי שיט המסוגל להתרומם ולשוט כשגופו מצוי מחוץ למים. במצב זה כלי השיט לא דוחק מים, משום שאינו שקוע בהם.

כְּלִי שַׁיִט רַב גּוּפִי (multihull): סירה או ספינה שלה שניים או שלושה גופים אשר מחוברים יחד על ידי סיפון משותף, כגון קטמרן וטרימרן.

כַּלְכַּל (steward): א) באוניות מלחמה בתקופת המפרשים הכלכל היה עוזרו של הגזבר, והופקד מטעמו על החלוקה היומית של אספקת מזון לקצינים ולמלחים (לַמֶּסִים). נקרא "כלכל האונייה" או עוֹזֵר הַגִזְבָּר (ship's steward, purser's steward), להבדיל מן הכלכל (או "הדייל") של הקפטן (captain's steward) והכלכל (או "הדייל") של חדר הקצינים (wardroom steward). ב) באוניות מפרשים מסחריות הכלכל היה הדייל של רב החובל, דאג לנקיון תאו, הגיש את הארוחות לרב החובל ולקצינים אשר סעדו יחד, והופקד על הקצבת המזון של האונייה לפי הוראות רב החובל. >> גִּזְבָּר, כַּלְכַּל רָאשִׁי, מֶלְצָר. [איור]

כַּלְכַּל רָאשִׁי (chief steward): ראש מחלקת המשק באוניית סוחר שאין בה גזבר. קצין המשק. >> גִּזְבָּר.

כִּלֵּל, כילל [מיושן] (to fit out) >> הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַׁיִט.

כַּמֶּרֶת [מיושן] (trawler) >> סְפִינַת מִכְמֹרֶת.

כַּנָּן (capstan): מכונת סיפון דמוית תוף אנכי סובב, המשמשת באונייה למשיכת חבלי התקשרות, למתיחת חבלי מפרשים כבדים ועוד. בתקופת המפרשים הונע ידנית. >> יָדִית הַכַּנָּן. [איור] [איור]

כַּנֶּנֶת (winch): מכונת סיפון בעלת תוף אופקי סובב, עליו נכרך חבל או כבל ארוך, להפעלת מנופי מטען (דֵרִיקִים) או למשיכת חבלי התקשרות. [איור]

כַּנֶּנֶת הָעֹגֶן, כננת העוגן (anchor windlass, windlass): מכונת סיפון בחרטום אונייה או ספינה להרמה ולהורדה של עוגני החרטום ובדרך כלל גם למשיכה של חבלי ההתקשרות. בתקופת המפרשים הונעה ידנית, לימים על ידי בוכנת קיטור, וכיום על ידי מנוע חשמלי או מנוע הידראולי. = מַדְלֵה הָעֹגֶן. [איור]

– כַּנֶּנֶת הָקִּיטוֹר שֶׁל הָעֹגֶן, כננת הקיטור של העוגן (steam windlass).

כַָּנַּת כַּדוּרֵי תּוֹתָח (shot rack): מין "אצטבה" נמוכה על סיפון התותחים של אוניית מפרשים מלחמתית, עליה מאוחסנים כדורי־תותח מוכנים לשימוש מיידי. [איור]

כִּסֵא רַב מַלָּחִים (boatswain's chair, bosun's chair): לוח עץ קצר הרתום לקצה חבל ומורם אל מרומי התורן; שימש את המלחים לעבודות תחזוקה בישיבה בתרנים ובחלקי החיבל. כיום משתמשים ברתמת בטיחות לאותה מטרה. [איור]

כְּסָיַת תְּפִירָה, כסיית תפירה (sailmaker's palm, sewing palm): כפפת עור מיוחדת בה נעזרים תופרי מפרשים כדי לנעוץ את מחט התפירה באריג עבה.

כַּף (float, float board): כל אחד מן הלוחות של גלגל משוטים. >> אֳנִיַּת מְשׁוֹטוֹת.

כַּף הָעֹגֶן, כף העוגן (fluke, palm): חלק העוגן הננעץ בקרקעית, שצורתו מזכירה צורת כף יד. [איור]. >> צִפֹּרֶן הָעֹגֶן.

כְּפִילָה (doubling, to double): תמרון קרבי בתקופת המפרשים בו נקט צי בעל יתרון מספרי מובהק כדי לתקוף את המערך הטורי של האויב משני צדדיו. במצב זה נאלצו אוניות האויב לירות מתותחי שתי הדפנות בעת ובעונה אחת, משימה קשה במיוחד.

כְּפִילַת הַתֹּרֶן, כפילת התורן (mast doubling): בתורן של אוניית מפרשים הבנוי מכמה קטעים (תחתי, עילי ועלעילי) – מקום החפיפה של התורן התחתון עם התורן העילי, ושל התורן העילי עם התורן העלעילי.

כְּפִיס רְכִיסָה (toggle): פין עץ קשה וחזק, בדרך כלל מחודד בשני קצותיו, הקלוע לקצה אחד של חבל רכיסה ומושחל אל לולאת הרכיסה בקצהו השני. מונע מקצה החבל להישמט מתוך הלולאה. = רוֹכֵס, טוֹגְל. >> חֶבֶל רְכִיסָה, לוּלְאַת רְכִיסָה, גֻּלַת רְכִיסָה. [איור]

כְּפִיתָה (lashing) >> כֶּפֶת.

כְּפָף (sheer; sheer forward, sheer aft): שיעור התקשתות הסיפון העליון בממד האורכי, מאמצע הגוף אל החרטום (כְּפָף קִדְמִי) ואל הירכתיים (כְּפָף אֲחוֹרִי). [איור]

כָּפַת, כִּפֵּת [מיושן] (to lash): קשר היטב דבר מה למקומו כדי שלא יזוז עקב תנועות האונייה בים.

כֶּפֶת, כְּפָתִים, [רוֹוֵחַ:] כְּפִיתָה, כְּפִיתוֹת (lashing): א) חבל המחזק היטב דבר־מה למקומו, כדי שלא יזוז. ב) חבל, כבל פלדה, רצועה וכדומה לקשירה ולחיזוק של מטען ושל ציוד מיטלטל כדי שלא יזוזו ממקומם עקב תנועות האונייה בים. = לָאשִׁינְג [סלנג].

– כֶּפֶת מוֹט הַחַרְטוֹם (gammoning): חבל חזק המהדק את מוט החרטום לקצה קנה החרטום. >> חֶבֶק מוֹט הַחַרְטוֹם.

כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, כפתור ראש התורן (masthead truck, mast truck): פיסת עץ או מתכת עגולה בקצה ראש התורן. הביטוי באנגלית: from keel to truck משמעותו "מכף רגל ועד ראש" (מן השדרית ועד כפתור ראש התורן). = גֻּלַּת הַתֹּרֶן (על יסוד "גולת הכותרת"). [איור] [איור]

כְרוֹנוֹמֶטֶר יַמִּי (marine chronometer): שעון מכני מדויק במיוחד המשמש לחישוב קו האורך בלב ים לצורכי ניווט.

כְּרִיכָה (whipping, whip): עטיפת קצה חבל בחוט משיחה קשור ומהודק, כדי למנוע את היפרמותו.

– כְּרִיכָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, כריכה משולשת (sailmaker's whipping, palm and needle whipping): סוג של כריכה בקצה חבל, שבה מועבר חוט המשיחה שלוש פעמים לאורך הכריכה בתוך ה"מסלולים" שבין העיקרים.

– כְּרִיכַת חֲצָאֵי עֲנָדִים (West-country whipping, French whipping): סוג של כריכה זמנית לחיזוק קצה חבל, הנעשית על ידי קשירת חוט המשיחה בחצאי ענדים. >> חֲצִי עֶנֶד.

כְּרִית (tide) [מיושן] >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

כָּרַךְ [קצה חבל] (to whip) >> כְּרִיכָה.

כֶּרֶס הָאֳנִיָּה, כרס האונייה [מליצי] (bearings): חלקה הרחב ביותר של האונייה בגובה קו המים כשהיא טעונה במלואה. "שְׁקוּעָה עַד כְּרֵסָה" [מליצי] (sunk to her bearings). >> בֶּטֶן הָאֳנִיָּה.

כֶּרֶס הַמִּפְרָשׂ (belly of the sail, bunt of the sail) >> בֶּטֶן הַמִּפְרָשׂ.

כָּשִׁיר לְשַׁיִט (seaworthy): היות כלי שיט בנוי, מצויד, מאויש ומתופעל בהתאם לדרישות החוק ולצורכי השיט.

כֹּשֶׁר שַׁיִט, כושר שיט (seaworthiness): היות כלי שיט בנוי, מצויד, מאויש ומתופעל בהתאם לדרישות החוק ולצורכי השיט. = כְּשִׁירוּת לְשַׁיִט.

כֹּשֶׁר תִּמְרוּן, כושר תמרון (manoeuverability, maneuverability, handiness): יכולתו של כלי שיט לשנות בקלות ובזריזות את אורחו ומהירותו בהתאם לצורך.

כֶּתֶף הַסְּקַרְיָה (quarter, quarters): חלק הסקריה של מפרש רוחבי שבין הצוואר לזרוע. אמצע הסקריה נקרא "צוואר", כל אחד מקצותיה – "זרוע", והחלק שבין הצוואר והזרוע – "כתף".

כִּתְפֵי הַתֹּרֶן, כתפי התורן (hounds, cheeks): שתי המשענות בחלקו העליון של תורן באוניית מפרשים, אחת מכל צד, הנושאות את מוטות השְׁתִי והדוּכנית.

כַּתָּף יָם [מיושן] (stevedore, porter): סבל בנמל; פועל נמל העוסק בפריקה ובהעמסה של מטענים לאוניות. = סַוָּר, סְטִיבָדוֹר.


עדכון אחרון: 28 בנובמבר 2022. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s