לחיפוש מהיר בעמוד הקישו: Ctrl + F

מֵאָחוֹר (astern; aft): א) מאחורי הירכתיים (מחוץ לספינה); ב) בירכתי האונייה, בחלקה האחורי. >> אָחוֹר, מֵאֲחוֹרֵי.

מֵאֲחוֹרֵי (abaft) – מאחורי דבר־מה בספינה עצמה; קרוב לירכתיים (בספינה עצמה). >> אָחוֹר.

מַאֲחַז שְׁלִיבָה, מַאֲחַז דּוּ־קַרְנִי (cleat) >> בַּרְוָז.

מֵאֵן לְהִפָּקֵם, האונייה מיאנה להיפקם (to miss stays, to refuse stays): מצבה של אוניית מפרשים שאינה מצליחה להשלים את הסיבוב מול הרוח ולהחליף מפנה, ועל כן נאלצת להסתובב לאחור ולהחליף מפנה עם הרוח. >> פָּקוּם, פָּקַם, סִיבוּב לְאָחוֹר.

מְאַסֵּף (jigger) >> מִפְרַשׂ מְאַסֵּף.

מְאַסֵּף (spanker) >> מִפְרַשׂ גַּף מְאַסֵּף.

מִבְדּוֹק (dock): מתקן במספנה לתיקון ולתחזוקת אוניות כשהן מחוץ למים. >> מִסְפָּן, מַעֲגָנָה (לְאֳנִיּוֹת), מַעֲגָנָה סְכוּרָה, רְצִיף.

– מִבְדּוֹק יָבֵשׁ (dry dock, graving dock): אגן מים מלאכותי סָכוּר בתוך נמל, שניתן לרוקנו ממים ואחר כך למלאו שוב, ומשמש לתחזוקה ולתיקוני כלי שיט כשהם מחוץ למים. >> שַׁעַר הַמִבְדוֹק. [איור]

– מִבְדּוֹק צָף (floating dock, floating dry dock, pontoon dock): מתקן במספנה דמוי פלטפורמה, מצויד במכלי ציפה צדדיים כך שניתן להשקיעו במים ולהציפו. משמש להרמת כלי שיט אל מחוץ למים לצורכי תיקונים או תחזוקה. [איור]

– מִבְדוֹק רָטוּב (wet dock): בתקופת המפרשים – אגן מים מלאכותי לא סכור בגדת נהר מועדי, לניקוי תחתית אוניות בשעות השפל. >> מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

מְבוֹא הָרוּחַ (leeward): הכיוון שאליו הרוח נושבת או "באה". ההיפך מ"מוצא הרוח". המונח משמש לציון כיוונים יחסיים בספינת מפרשים, אליה וממנה. = מוֹרַד הָרוּחַ. >> מוֹצָא הָרוּחַ.

– בִּמְבוֹא הָרוּחַ, לִמְבוֹא הָרוּחַ (to leeward): בצד או בכיוון שאליו הרוח נושבת או "באה". = בְּמוֹרַד הַרוּחַ, לְמוֹרַד הָרוּחַ, מִתַּחַת לָרוּחַ. [איור]

– צַד מְבוֹא הָרוּחַ (lee side) >> צַד הַחֲסִי.

מְבוֹא יָם (heaven for ships; port, harbour): שפך נהר או מפרץ מוגן מפני רוחות אליו באות אוניות כדי לטעון ולפרוק את מטענן; נמל.

מְבוֹאַת הַמַּעֲגָנָה (basin) >> מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

מְבוֹאַת הַתָּא הָרָאשִׁי (steerage): מדור קטן מלפנים לקבינה הגדולה באוניית מפרשים, מתחת לסיפון האחרה העילי, שהופרד ממנה על ידי מחיצה. באוניית מלחמה שימשה המבואה רק כמסדרון לקבינה הראשית (תא השרד של הקפטן), ובאוניות סוחר למגורי קצינים זוטרים ואנשי צוות. >> תָּא רָאשִׁי, בֵּינַת סִפּונִים.

מִבְנֶה עִלִּי, מבנה עילי (superstructure; בנושאות מטוסים – island structure): המבנה העיקרי על הסיפון הגלוי של אונייה, שבחלקו העליון נמצא גשר הפיקוד. = עִלִּית [מיושן]. >> סְנַפִּיר [בצוללת].

מִגְדַּלּוֹר (lighthouse): מגדל גבוה ובראשו פנס רב עוצמה המשדר אותות אור, כדי להזהיר אוניות מפני מכשול לשיט או כדי להנחותן בדרכן.

– מִגְדַּלּוֹר כְּלוֹנְסָאוֹת (pile lighthouse): מגדלור הנשען על כלונסאות ברזל, להבדיל ממגדלור "רגיל" הבנוי מאבנים או מבטון. [איור]

– מִגְדַּלּוֹר כְּלוֹנְסָאוֹת בָּרְגִיִּים, מגדלור כלונסאות בורגיים (screw-pile lighthouse): מגדלור הנשען על כלונסאות בעלי קצה לולייני, המתברגים וננעצים בתוך הקרקע הבוצית או החולית של הים או הנהר.

מְגוּפַת לֹעַ, מגופת לוע (tompion, tampion): בתותחים נטעני־לוע – פקק עץ, קשור בשרוך חבל, לסתימת לוע התותח בין ירי אחד למשנהו וכאשר התותח שבת מפעולה. בתותחים נטעני־מכנס – פקק מתכת או מכסה בד. = מִכְסֵה לֹעַ. >> סָתַם לֹע.

מְגוּרֵי חַרְטוֹם (forecastle; forward crew's berthing, forward berthing compartment): באוניות מפרשים מסחריות – מדור בקצה הקדמי של ספינה, מתחת לסיפון הקדמה, ששימש למגורי המלחים הפשוטים. בספינות מלחמה של קיטור ומנוע – למגורי החוגרים. = מְגוּרֵי הַמַּלָּחִים. >> בֵּית קַדְמָה, מַלָּח.

– פֶּתַח מְגוּרֵי הַחַרְטוֹם, פִּתְחַת מְגוּרֵי הַחַרְטוֹם (forecaslte scuttle): הפתח בסיפון הקדמה המוליך מטה אל מגורי החרטום.

מְגוּרַת דֶּלֶק [מיושן] (bunker, oil fuel bunker) >> מְכַל דֶּלֶק.

מְגוּרַת פֶּחָם (bunker, coal bunker): באוניות קיטור בימים עברו – מדורים לאחסון פחם להנעתה של האונייה, בדרך כלל בצדי חדר הדוודים. דלת ברזל קישרה את המגורה עם הַמַּסָּקָה, ודרכה העבירו גורפי הפחמים את הפחמים אל המסיקים. >> מְכַל דֶּלֶק. [איור]

מַגָּח (butt): כל אחד משני הקצוות של לוח עץ או קורת עץ. מקום המפגש, קצה מול קצה, של שני לוחות במעטפת הגוף ובסיפון של ספינת עץ. >> מִשָּׁק, סֶדֶק.

מָגֵן רוּחַ (dodger): יריעת קנבס להגנה על אנשי המשמרת ליד ההגה מרוח ונתזי מי הים.

מַגְרֵד (scraper): כלי יד מברזל המשמש באונייה לגירוד חלודה ולהסרת צבע מתקלף. = סְקְרַיְפֶּר [סלנג]. [איור]

מַד גֹּבַהּ הַמַּיִם, מד גובה המים [בדוד קיטור] (water gauge, glass): מכשיר המודד את מפלס המים בדוד קיטור, לרוב צינורית זכוכית עבה מכויילת. >> מַד לַחַץ הַקִּיטוֹר. [איור]

מַד דֶּרֶךְ יַמִּי (log) >> לוֹג פָּשׁוּט, לוֹג פָּטֶנְטִי.

מַד זָוִית הַהֶגֶה, מד זווית ההגה (telltale, tiller telltale, tell-tale): מחוון בצורת מחוג על תיבת גלגל ההגה, המורה את זווית לוח ההגה ביחס לקו השדרית. = מַחְוַן זָוִית הַהֶגֶה.

מַד לַחַץ הַקִּיטוֹר (steam gauge): מכשיר למדידת לחץ הקיטור בדוד קיטור. >> מַד גֹּבַהּ הַמַּיִם.

מַד מְהִירוּת [יַמִּי] (log) >> לוֹג.

מַד עֹמֶק מֵכָנִי, מד עומק מכני (sounding machine): בימים עברו, מכשיר מכני למדידת עומק הים, גם תוך כדי נסיעת האונייה. המכשיר נקשר לקצה חבל ארוך והורד למים. מנגנון מכני בתוך המכשיר מדד את אורך החבל שהשתחרר עד פגיעת המכשיר בקרקעית. [איור]

מָדַד אֶת רוּם הַשֶּׁמֶשׁ (to take the sun, to take an observation of the sun): מדד בסקסטנט את גובה השמש (במעלות) מעל האופק, וחישב בעזרת נתון זה את מיקומה של האונייה. לפני הסקסטנט מדדו את רוּם השמש באמצעות אצטרולב, מַטֵּה צְלָבִי או מַטֵּה גַּבִּי. >> סֶקְסְטַנְט, תַּכְוִין אַסְטְרוֹנוֹמִי.

מָדַד מְהִירוּת, מדד בְּלוֹג את מהירות האונייה (to heave the log, to cast the log): מדד את מהירותה של הספינה בְּלוֹג פָּשׁוּט או בְּלוֹג פָּטֶנְטִי. = הֵטִיל לוֹג. >> לוֹג.

מָדַד עֹמֶק, מדד את עומק המים בחבל האנך (to heave the lead, to cast the lead): הטיל למים אנך קשור לחבל ומדד את עומקם. = הֵטִיל אֲנַךְ עֹמֶק.

מָדוֹר (compartment): כל אחד מן החללים הפנימיים בגוף האונייה הנתחם בין מחיצות קונסטרוקטיביות אנכיות, רוחביות וגם אורכיות, והוא אֲטִים למים. המדורים העיקריים באוניית משא, לדוגמה, הם: צוֹר קדמי, מחסני מטען, חדר מכונות, חדר מכונת ההגה וצוֹר אחורי. >> חֲלֻקָּה לִמְדוֹרִים, מְחִצָּה.

מַדְחֵף (propeller, screw propeller, screw): התקן תת־מימי להנעת כלי שיט, הבנוי מכמה כפות או להבים נטויים המחוברים לציר מניע וסובבים יחד אתו. כתוצאה מתנועתם הסיבובית יוצרים הלהבים כוח דחף המקדם את כלי השיט. >> גַּל מַדְחֵף. [איור]

– מַדְחֵף מִתְרוֹמֵם (lifting propeller) >> מַדְחֵף נָתִיק.

– מַדְחֵף נָתִיק (retractable propeller): בשנים הראשונות של אוניות המדחף המלחמתיות, באמצע המאה ה-19, ניתן היה לנתק את המדחף מהציר ולהרימו אל תוך פיר מיוחד בירכתיים, כדי שלא ייצור גרר (התנגדות חיכוך) בעת שיט במפרשים. הרמת המדחף נעשתה על ידי כנן או כננת, וארכה כרבע שעה. = מַדְחֵף מִתְרוֹמֵם. >> מִסְגֶרֶת בַּנְגׁוֹ, "הָרֵם אֲרֻבָּה, הוֹרֵד מַדְחֵף!"

– מַדְחֵף פְּסִיעָה מִשְׁתַּנָּה (variable pitch propeller, controllable p/p): מדחף שניתן לסובב את להביו על ציריהם ועל ידי כך לשנות את פסיעתו. שינוי זווית הלהבים נעשה תוך כדי הסתובבות המדחף.

– מַדְחֵף תִּמְרוּן (thruster): א) מדחף עזר של כלי שיט המסייע לו לתמרן לצדדים במקום צר, לרוב במהלך התקשרות לרציף והינתקות ממנו. ב) אמצעי התמרון וייצוב המיקום של מתקן ימי כמו אסדת קידוח או אוניית קידוח. = מַדְחֵפוֹן.

– מַדְחֵף תִּמְרוּן אֲחוֹרִי (stern thruster): מדחף תמרון המותקן בקצה האחורי של כלי שיט ומאפשר להסיע את הירכתיים לצדדים, ימינה או שמאלה.

– מַדְחֵף תִּמְרוּן קִדְמִי (bow thruster): מדחף תמרון המותקן בקצה הקדמי של כלי שיט ומאפשר להסיע את החרטום לצדדים, ימינה או שמאלה.

– מַדְחֵפִי (-screw): [ש"ת] מונע על ידי מדחף. למשל: קורבטת קיטור מדחפית (screw corvette) בניגוד לקורבטת מפרשים שקדמה לה.

מְדִידַת עֹמֶק, מדידת עומק (sounding): שימוש בכלי או במכשיר מדידה כדי למצוא את עומק המים במקום בו שטה האונייה; וגם מדידת מפלס נוזל במכל באונייה. >> חֶבֶל הָאֲנָךְ, מַד עֹמֶק.

מִדִּים, מידים (scantlings): [מן „מִדָּה“ , בריבוי „מִדּוֹת“ וגם „מִדִּים“] א) המידות "התקניות" של כל אחד מחלקי המבנה העיקריים של אונייה כפי שנקבעו על ידי חברת סיווג. הדבר מעיד כי לאונייה חוזק מבנה מיטבי. עם חלקי המבנה נמנים: הצלעות, המַבריחים, העובִּים, לוחות הדופן והסיפון ועוד. ב) לפָנים: מידותיו של חלק־עץ בספינה לאחר שנחטב לצורתו הסופית. >> אֳנִיָּה כְּלִילַת מִדִּים.

מַדְלֶה (bailer): כלי קיבול קטן לריקון ידני של מים שנאספו בתחתית סירה. [איור]

מַדְלֵה הָעֹגֶן, מדלה העוגן (cat-heads, catheads; anchor crane; anchor windlass): א) באוניות מפרשים, קורת עץ אופקית קצרה וחזקה, עם גלגלת חבלים בקצה, שבלטה החוצה מלְחי החרטום בגובה הסיפון, אחת בכל צד של האונייה. שימשה להרמת העוגן מפני המים למקום אחסונו בעילית הדופן. (העלאת העוגן מן הקרקעית אל פני המים נעשתה באמצעות הכנן או כננת העוגן.) ב) דווית על סיפון החרטום, עם גלגלת חבלים בקצהו, להרמת העוגן מפני המים אל הספינה. = דָּוִית הָעֹגֶן. ג) מכונת סיפון בחרטום אונייה או ספינה למשיכה ולהרמה של העוגן מן הקרקעית. = כַּנֶנֶת הַעֹגֶן. [איור] [איור]

מַדְרֵגוֹת [באונייה] (ladder): סולם מדרגות מצויד במעקות המוליך מסיפון אחד למשנהו. = סֻלַּם מַדְרֵגוֹת.

– מַדְרֵגוֹת בֵּית הָאַחְרָה (poop ladder) >> מַדְרֵגוֹת סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה.

– מַדְרֵגוֹת בֵּית הַקַּדְמָה (forecastle ladder) >> מַדְרֵגוֹת סִפּוּן בֵּית הַקַּדְמָה.

– מַדְרֵגוֹת הַגַּמְלָה (gangway ladder) >> סֻלַּם הַגַּמְלָה.

– מַדְרֵגוֹת הַיַּרְדָּה (companion ladder): גרם מדרגות המוליך מן הסיפון העליון אל סיפון שמתחתיו או מסיפון פנימי אחד למשנהו. = סֻלַּם הַיַּרְדָּה. >> יַרְדָּה, כַּוַּת הַיַּרְדָּה, חִפַּת הַיַּרְדָּה. [איור]

– מַדְרֵגוֹת סִפּוּן הָאַחְרָה הָעִלִּי, מדרגות סיפון האחרה העילי (poop ladder): באוניות מפרשים מלחמתיות, סולם־מדרגות המוליך מסיפון האחרה אל סיפון האחרה העילי, אחד בכל צד. >> סִפּוּן אַחְרָה עִלִּי. [איור]

– מַדְרֵגוֹת סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה, מדרגות סיפון בית האחרה (poop ladder): באוניות מפרשים מסחריות ובאוניות קיטור ומנוע ישנות, סולם מדרגות המוליך מהסיפון העליון אל סיפון (גג) בית האחרה, אחד בכל צד. = מַדְרֵגוֹת בֵּית הָאַחְרָה. >> סִפּוּן הָאַחְרָה, סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה.

– מַדְרֵגוֹת סִפּוּן בֵּית הַקַּדְמָה, מדרגות סיפון בית הקדמה (forecastle ladder): סולם מדרגות לעלייה מהסיפון העליון אל סיפון בית הקדמה, אחד בכל צד. = מַדְרֵגוֹת בֵּית הַקַּדְמָה. >> סִפּוּן בֵּית הַקַּדְמָה.

מִדְרוֹן בְּנִיָּה, מדרון בנייה (building slip, slipway): מדרון משופע במספנה היורד אל המים, עליו נבנית אונייה וממנו היא מושקת בסיום הבנייה. המדרון יכול להיות ניצב לשפת המים או מקביל לה.

מִדְרוֹן הַשָּׁקָה (launching ramp, boat-launching ramp): מדרון משופע במעגן או במעגנה ליכטות היורד אל המים, משמש להורדה למים ולהוצאה מן המים של סירות על גבי עגלות (טריילרים).

מִדַּת הַתְּפוּסָה הַיְּשָׁנָה, מידת התפוסה הישנה (Builder's Old Measurement, BOM, bm): נוסחה לחישוב קיבולת המטען (tonnage, burthen) של ספינות ואוניות סוחר שנהגה באנגליה מ-1650 לערך עד 1835. שימשה לציון גודלה של האונייה ולחישוב דמי נמל ומכס. >> תְּפוּסָה.

מְהִירוּתָה פָּחֲתָה, מהירות האונייה פחתה (to lose way): ייאמר על אוניית מפרשים שמהירותה הולכת ויורדת. >> צָבַר מְהִירוּת.

מַהְפָּךְ (gybe, gibe, jibe): א) בסירות וביכטות בעלות מפרשים אורכיים – סיבוב והחלפת המפנה עם הרוח (כשהירכתיים פונות מול הרוח), על ידי העברה מהירה של המפרש והמנור שלו מצד אחד של הסירה לצדה השני; ב) מעבר פתאומי ולא מתוכנן של מפרש אורכי והמנור שלו מצד אחד של הסירה לצדה השני. >> סִיבוּב עִם הָרוּחַ.

מֵהַשִּׁדְרִית עַד כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, מהשדרית עד כפתור ראש התורן (from keel to truck): ביטוי מתקופת המפרשים שמשמעותו "מן המסד עד הטפחות", "מכף רגל ועד ראש".

מוֹבִיל חֶבֶל (fairlead, chock fairlead; chocks, chucks): אבזר על לזבזת של סירה או ספינה, לרוב עשוי ממתכת ולו צורת האות U, המשמש להולכת חבל בכיוון הרצוי. בסירות לווייתנים: התקן להולכת חבל החכה (whale-line) בקצה החרטום. = מַרְכּוֹף [מיושן], כַּוֶנֶת חֶבֶל [מיושן]. [איור] [איור]

מוֹבֶלֶת אֲסִירִים (convict ship) >> אֳנִיַּת אֲסִירִים.

מוֹבֶלֶת גְּיָסוֹת, מובלת גייסות (transport, troopship) >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

מוֹבֶלֶת חַיָּלִים, מובלת חיילים (transport, troopship) >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

מוֹבֶלֶת צָבָא (transport, troopship) >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

מוֹבֶלֶת עֲפָרוֹת (ore carrier, ore vessel): אוניית משא המובילה עפרות מתכת בתפזורת.

מוֹבֶלֶת עֵצִים (timber carrier): אוניית משא המובילה בולי עץ גולמיים.

מוֹבֶלֶת פֶּחָם (collier): א) בימים עברו, ספינת מפרשים או ספינת קיטור שהובילה פחם בתפזורת מנמל לנמל; ב) בתקופת הקיטור, אוניית עזר לתדלוק אוניות־מלחמה בפחם. = אֳנִיַּת פֶּחָם. >> דּוֹבְרַת פֶּחָם.

מוּזֵאוֹן יַמִּי, מוזיאון ימי (maritime museum): מוסד העוסק ברכישה, במחקר ובתצוגה של חפצים ושל ממצאים ארכאולוגיים מתחום הספנות והלוחמה הימית, לרבות פעילות להגברת התודעה הימית ולהנצחה.

מוֹט הִגּוּי, מוט היגוי (whipstaff): ההתקן במנגנון ההגה של אוניית מפרשים שקדם לגלגל ההגה. הומצא ב־1450 לערך והאריך ימים עד המצאת גלגל ההגה ב־1710 לערך. [איור]

מוֹט הַדֶּגֶל (flagstaff; בחרטום – jackstaff): כלונס קצר בחרטום ובירכתי ספינה להנפת דגל המדינה או הדגל הימי הלאומי בנמל.

מוֹט הַחַרְטוֹם (bowsprit): כלונס עבה השָׁלוּחַ קדימה מקצה החרטום של אונייה או סירת מפרשים; אליו מחוברים סְמוֹכוֹת התורן הקדמי. [איור]

מוֹט הַיַּרְכָּתַיִם, מוט הירכתיים (jigger bumpkin, jigger boom): בסירות מפרשים דו־תורניות – כלונס קצר הבולט מירכתי הסירה ובקצהו גלגלת למיתרי המפרש המאסף (jigger).

מוֹטוֹת הַמַּשְׁאֵבָה (pump rods): בתקופת המפרשים, מוטות הבוכנה של משאבת השיפוליים הידנית. [איור]

מוֹט הַצָּתָה (linstock, lintstock): מוט עץ באורך כמטר בעל ראש מזלגי, שעליו נכרך פתיל הצתה בוער, ושימש להצתת אבק השרפה בחור ההצתה של תותח נטען־לוע. [איור]

מוֹט מְדִידַת עֹמֶק, מוט מדידת עומק (sounding pole; sounding rod): א) מוט מכויל ששימש בימים עברו למדידת עומק המים עם התקרבות הספינה לחוף או בעת שיט במים רדודים. = גָּשׁוֹשׁ. [איור] ב) מוט ברזל מכויל ששימש בימים עברו למדידת גובה המים שנאספו בתחתית האונייה (בעוקת המשאבה בשיפוליים). >> עוּקָה.

מוֹטוֹת עֵרֶב (crosstrees): באוניות ובספינות מפרשים – שתי קורות עץ קצרות (לימים מוטות ברזל) בקצה העליון של תורן תחתי ותורן עילי, הפרושות לצדדים לרוחב האוניה; המוטות נשענים על כתפי התורן ומוטות השתי, נושאים על גבם את הדוכנית ומרווחים את רכסות התורן שמעליה. = קֵרוּי עֵרֶב [מיושן]. [איור]

מוֹטוֹת שְׁתִי (trestletrees, trestles): באוניות ובספינות מפרשים – שתי קורות עץ קצרות בקצה העליון של התורן התחתי, מתוחות לאורך הספינה. המוטות נשענים על כתפי התורן ותומכים בתורן העילי, בדוכנית ובמוטות הערב. מוטות־שְׁתִי מורכבים גם לקצות התרנים העילי והעלעילי. = קֵרוּי שְׁתִי [מיושן]. [איור]

מוּל, מוּל הָאֳנִיָּה (ahead, ahead of the ship): נוכח פני האונייה, מול החרטום, לפני האונייה. = מִלְפָנִים. >> קָדִימָה.

מוּל הַגַּלִּים (head to the sea): מצבה של אונייה שחרטומה פונה היישר נגד כיוון התנועה של הגלים. = נֶגֶד הַגַּלִים.

מוּל הַדֹּפֶן, מוּל הָאַחְרָה (athwart): מנגד לדופן או לאחרה, בניצב להן. נוכח צדה של האונייה. >> לְרֹחַב.

מוּל הָרוּחַ (with head to the wind, in the teeth of the wind, in the eye of the wind): מצבה של ספינת מפרשים שחרטומה פונה היישר נגד כיוון נשיבת הרוח ועל כן אינה מתקדמת. >> נֶעֶצְרָה מוּל הָרוּחַ, פָנָה מוּל הָרוּחַ. [איור]

מוֹנִיטוֹר (monitor): א) אוניית מלחמה קטנה ונמוכת־שוקע, חמושה בתותח כבד אחד או שניים, להרעשת מטרות בחוף. ב) ספינת מלחמה נמוכת־שוקע ללחימה ולשיטור בנהרות ושפכיהם ובקרבת החוף. נקראת ע"ש USS Monitor, הספינה הראשונה מסוג זה שהושקה ב־1862. >> סוֹלְלַת תּוֹתָחִים צָפָה, סוֹלְלַת תּוֹתָחִים מוּשֶׁטֶת.

מוֹנִית יַמִּית (water taxi): סירה ממונעת להסעת נוסעים בשכר בנמל, בנהר או בתעלות שיט עירוניות. השירות הוא פרטי או ציבורי, כמו במוניות רגילות.

מוּסָט לְאָחוֹר, המפרש מוסט לאחור (laid aback, aback): ייאמר על מפרש רוחבי שהובא באמצעות כיוון הסקריה למצב בו הרוח נושבת על פניו ומצמידה אותו אל התורן. פעולה זו נעשית כדי להאט את מהירות האונייה, לעצור אותה או אף להסיג אותה לאחור. >> הִרְתִיעַ מִפְרָשׂ, נֶהֱדָף לְאָחוֹר, מִשֵּׁךְ סְקַרְיָה לְאָחוֹר. [איור]

מוֹסֵרָה (spring, spring line, spring rope): חבל רתיקה של כלי שיט לרציף המתוח מהחרטום אחורה בזווית הפוכה לחבל החרטום, או מהירכתיים קדימה בזווית הפוכה לחבל הירכתיים. משמש להחזקת כלי השיט במקומו, כדי שלא ינוע קדימה או אחורה, וגם כדי לסובב את הירכתיים או את החרטום כשהספינה מנתקת חבלים ומתרחקת מהרציף. ["מוסרה" בלשון המקרא: "חבל" או "רצועה" לרתימת בהמת משא.]

– מוֹסֵרָה אֲחוֹרִית (back spring, after spring); מוֹסֵרָה קִדְמִית (forward spring, bow spring).

מוֹעֵד יָם (tide), מוֹעֲדֵי יָם (tides): העלייה והירידה המחזורית הקבועה של מפלס מי הים הנוצרת בהשפעת כוחות המשיכה של הירח והשמש. = גֵּאוּת או שֶׁפֶל, גֵּאוּת וָשֶׁפֶל. >> מוֹעֲדִי, גֵּאוּת, שֶׁפֶל.

– מוֹעֵד יָם בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא (spring tide) >> גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

– מוֹעֵד יָם בָּרְבָעִים (neap tide) >> גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בָּרְבָעִים.

– מוֹעֵד יָם מְרַבִּי (spring tide) >> גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בָּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

– מוֹעֵד יָם רִבְעוֹנִי (neap tide) >> גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בָּרְבָעִים.

מוֹעֲדוֹן יַכְטוֹת, מועדון יאכטות (yacht club): מועדון חברים של בעלי יכטות מפרשים או מנוע לספורט, לפנאי ולתחרות.

מוֹעֲדוֹן שַׁיִט (sailing club): מועדון חברים של בעלי סירות מפרשים למיניהן לספורט, לפנאי ולתחרות.

מוֹעֲדִי [ש"ת] (tidal): קשור לגאות ושפל, מושפע על ידי שינויי מפלס המים או הזרמים בגאות ובשפל. למשל: זרם מועדי, נהר מועדי. >> מוֹעֵד יָם, גֵּאוּת וָשֶׁפֶל.

מוֹעֶצֶת הָאַדְמִירָלִיּוּת (Board of Admiralty): בימים עברו, עד 1964, "הוועד המנהל" של משרד הצי המלחמתי הבריטי; המועצה מנתה אחד־עשר איש, שבעה מהם קציני־צי סדירים בדרגת אדמירל, שלושה חברי פרלמנט (אחד מהם שימש כשר הצי) ומזכיר (פקיד ממשלתי). >> לוֹרְדִים שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּות, אַדְמִירָלִיוּת.

מוֹעֶצֶת הַמִּסְחָר (.Board of Trade, B.O.T): בבריטניה – גוף ממשלתי האחראי, בין שאר דברים, לבחינה ולהסמכה של קצינים בצי המסחרי, לפיקוח על אוניות ולענייני ספנות ותובלה ימית נוספים. חברי מועצת המסחר נקראים באנגלית Lords of Trade.

מוֹצָא הָרוּחַ (windward): הכיוון או הצד ממנו נושבת או "יוצאת" הרוח. ההיפך ממבוא הרוח. = מַעֲלֶה הָרוּחַ. >> מְבוֹא הָרוּחַ.

– בְּמוֹצָא הָרוּחַ, לְמוֹצָא הָרוּחַ (to windward): בצד שממנו נושבת או "יוצאת" הרוח; לעבר כיוון יציאת הרוח. = בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, לִפְאַת רוּחַ [מליצי], מֵעַל הָרוּחַ, בַּצַד הָגָלוּי לָרוּחַ. [איור]

– צַד מוֹצָא הָרוּחַ (weather side, windward) >> צַד הַגְלִי, צַד גָּלוּי לָרוּחַ.

מוּצַף מַיִם, מוּצָף (flooded; waterlogged): א) מכוסה מים, שָׁטוּף; ב) מצבו של כלי שיט שהתמלא מים עקב פגיעה או דליפה, כך שחלקו הגדול שקוע במים אך הוא עדיין לא טבע.

מוֹקֵשׁ יַמִּי (naval mine): מטען חומר נפץ בתוך מכל שנועד לפגוע באונייה המתקרבת אליו מתחת לקו המים שלה. מבחינים בין מוקשים מבוקרים, המופעלים מרחוק ברגע הרצוי, לבין מוקשים עצמאיים. עם אלה האחרונים נמנים: מוקשים קבועים הנחים על קרקעית הים, מוקשים צפים המעוגנים לקרקעית ומוקשים נסחפים. המוקשים העצמאיים מופעלים על ידי מגע או השראה (מגנטית, אקוסטית או לחץ).

– מוֹקֵשׁ מְעֻגָן, מוקש מעוגן (moored mine): מוקש ימי בעל כושר ציפה המחובר בכבל או בשרשרת לעוגן משקולת על קרקעית הים. = מוֹקֵשׁ כָּבוּל [מיושן].

– מוֹקֵשׁ נִסְחָף (drifting mine): מוקש ימי הצף על פני המים ונטרד עם הזרם והרוח, וגם מוקש ימי שקוע במים המחובר למצוף מוסווה. = מוֹקֵשׁ צָף [מיושן].

– מוֹקֵשׁ עַצְמָאִי (independent mine): מוקש ימי בעל הפעלה אוטונומית, בניגוד למוקש מבוקר המופעל מרחוק.

– מוֹקֵשׁ קַרְקָעִית (ground mine): מוקש ימי חסר כושר ציפה, השקוע על קרקעית הים ללא תנועה. = מוֹקֵשׁ קָבוּעַ [מיושן].

מוֹרַד הָרוּחַ (leeward, downwind): הכיוון אליו הרוח נושבת. מונח לציון כיוונים יחסיים בספינת מפרשים וממנה החוצה. קרוב אל "מורד הזרם". = מְבוֹא הָרוּחַ. >> מַעֲלֵה הָרוּחַ.

– בְּמוֹרַד הָרוּחַ, אֶל מוֹרַד הָרוּחַ (to leeward): בצד הספינה הפונה למבוא הרוח, לעבר מבוא הרוח. = בִּמְבוֹא הָרוּחַ, אֶל מְבוֹא הָרוּחַ, בְּצַד הַחֲסִי. [איור]

מוֹרֶה [באונייה] (schoolmaster): באוניות הצי המלכותי בתקופת המפרשים – מורה מוסמך, תת־קצין לפי דרגתו, שלימד את פרחי הקצונה של האונייה נווטות ומדעים.

מוֹרִיד, חֶבֶל מוֹרִיד, מוֹרִידָן (downhaul, downhauler): חבל המחובר לראש מפרש אורכי (חלוץ, תוסף, גף עילי וכו') ומשמש להורדתו כאשר ממעטים תפרושת. נקרא על שם המפרש אליו הוא מחובר.

מוּשָׁט (waterborne, seaborne): מובל או מוסע בכלי שיט.

מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת (hauler): פועל המושך ספינה בחבל לאורך גדת נהר או תעלה. בּוּרְלָק. = [ארמית, חז"ל] נַגָּדָא (מ"ר נַגָּדֵי). >> מְשִׁיכַת סְפִינוֹת, שְׁבִיל מוֹשְׁכֵי הַסְפִינוֹת. [איור]

מוֹשְׁכָה, מוֹשְׁכוֹת (brace, braces): חבל לכיוון אופקי של הסקריה בספינה בעלת מעטה רוחבי, באמצעותו מכוונים את המפרש לזווית הרצויה ביחס לרוח. >> מִשֵּׁךְ, כִּוֵּן, אֶל הַמּוֹשְׁכוֹת! [איור]

מוֹתְחָן בָּרְגִּי, מותחן בורגי (screw stretcher, turnbuckle, rigging screw): אביזר למתיחת כבלי פלדה, המורכב מאנקול או מבורג עין בעל קנה ארוך המתברג לתוך שרוול מתכת. = בַּקְבּוּק מְתִיחָה.

מוֹתָר (preventer): חבל ביטחון לחבל אחר הנמצא תחת מתח רב, לרוב בשעת סערה עזה.

מֶזֶג אֲוִיר נוֹחַ (favorable weather): בתקופת המפרשים – מזג אוויר בו ניתן היה לפרוש את המפרשים הקלים (light sails).

מְזָוֶה, מזווה (pantry): בימים עברו – ארון בקבינת מגורים משותפים או בחדר אוכל לאחסון כלי שולחן ומצרכי מזון שונים לשימוש יומיומי. >> מִטְבָּחוֹן.

מְזוּזָה יַרְכָּתִית (sternpost) >> מְזוּזַת הַיַרְכָּתַיִם.

מְזוּזַת הַיַּרְכָּתַיִם, מזוזת הירכתיים (sternpost): הקורה האחורית בשלד של אונייה או סירה, המחוברת לקצה השדרית ומתרוממת בקו אנכי או מעוקל אל הקצה העליון של הירכתיים. = מְזוּזָה יַרְכָּתִית. [איור] [איור]

מֵזַח (pier, jetty, landing): רציף מוארך היוצא משפת נמל אל עומק המים, ומשמש לפריקה וטעינה של סחורות או להעלאה והורדת נוסעים. >> רֹאשׁ הַמֵּזַח, רְצִיף.

– מֵזַח צָף (floating jetty, floating pier, floating dock): מזח המונח על מצופים ורתוק לקרקעית או לכלונסאות רתיקה. משמש כפלטפורמה לעלייה לסירות ולירידה מהן או לירידת שוחים למים.

מַזְחִילָה (waterway, waterways; limbers): א) בספינות עץ – טור לוחות אורכי בצדי הסיפון צמוד לדופן, המונע ממים השוטפים את הסיפון לחלחל אל קצות קורות הסיפון שמתחת ולגרום לריקבונן; הוא מוליך את המים אל פתחי ניקוז בדופן הקרויים 'אביקים'. ב) בספינות פלדה – תעלה בצדי הסיפון לאורך הדופן, המוליכה את המים הנאספים עליו לים, דרך אביקים. >> זְחִיל. [איור]

מַזְקֵף (topping lift, lift): א) חבל מראש תורן לקצה גף או מנור, לתלייתו וללכסונו. = [רוֹוֵחַ] מַעֲלַן מָנוֹר, מַגְבִּיהַ [מיושן]. ב) באוניית משא – כבל מראש תורן או עמוד דריק אל קצה הַדֵּרִיק, לתלייתו וללכסונו. >> מַתְלֶה, זָקַף.

מְזַקֵק מֵי יָם (distiller, fresh water evaporator) >> מַתְפִּיל מֵי יָם.

מַחְבָּר (joint): צורת החיבור של שני לוחות עץ, שתי קורות או שני חלקי עץ זה לזה.

– מַחְבַּר הַשָּׁקָה (butt joint, carvel joint): חיבור שני לוחות עץ או שני חלקי עץ שקצותיהם חתוכים בניצב לאורכם והם נושקים זה לזה. = מַחְבַּר מְשֻׁוֶּה.

– מַחְבַּר לוֹכְסָנִי (diagonal scarf, diagonal butt): חיבור שני לוחות עץ או שני חלקי עץ שקצותיהם חתוכים באלכסון לאורכם והם נושקים זה לזה.

– מַחְבַּר מְשֻׁוֶּה, מחבר משווה (but joint, carvel joint) >> מַחְבַּר הַשָּׁקָה.

מַחְוַן זָוִית הַהֶגֶה, מחוון זווית ההגה (tiller telltale) >> מַד זָוִית הַהֶגֶה.

מַחְוְקֵי הַתֹּרֶן, מחווקי התורן (mast partners): קורות עץ (או פלדה) לחיזוק הסיפון במקום בו עובר דרכו התורן. [איור]

מַחַט לְמִפְרָשִׂים (sail needle): מחט מיוחדת המשמשת לתפירת קנבס. >> כְּסָיַת תְּפִירָה.

מְחִי מָשׁוֹט [מליצי] (pull, stroke) >> פְּעִימָה, פְּעִימַת מָשׁוֹט, מְשִׁיכַת מָשׁוֹט.

מַחֲלַת יָם (seasickness): מחלת נסיעה בים; תחושות של חולשה, סחרחורות, בחילות והקאות התוקפות אנשים הרגישים לטלטולי הספינה ונדנודיה.

מַחֲסֵה אֳנִיּוֹת, מחסה אוניות (shipshed) >> בֵּית סְפִינוֹת.

מַחְסָן (store, locker, room, storeroom; hold): א) תא או חלל סגור לאחסנת ציוד, אספקה, כלי עבודה וכו' הדרושים לתפעול האונייה. ב) קיצור של "מַחְסָן לְמִטְעָן" באוניית משא. = סַפְנָה, מַחְסַן מִטְעָן, מַחְסְנֵי הָאֳנִיָּה. >> לוֹקֶר.

– מַחְסָן אֲבַק שְׂרֵפָה, מחסן אבק שריפה (powder magazine, magazine): באוניות מפרשים מלחמתיות – חדר סגור על מנעול ובריח בסַפנת האונייה (hold), מתחת לסיפון התחתון ולקו המים, בו אוחסנו חביות אבק השריפה והתחמישים. >> סַפְנָה, נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים, מַחְסַן תַּחְמֹשֶׁת.

– מַחְסַן בְּגָדִים (slop room): באוניות מפרשים מלחמתיות – מחסן לאספקת בגדים ומצעים למלחי האונייה שתמורתם נוכתה משכרם. מן slops – "בגדי מלחים". >> סְלוֹפְּצֶ'סְט, גִּזְבָּר.

– מַחְסַן הַכַּלְכַּל (steward room): באוניות מפרשים מלחמתיות – "חדר" בבטן האונייה, ליד מחסן הלחם, שבו הכלכל ועוזריו שקלו, מדדו וחילקו את מנות המזון לצוות האונייה מדי יום. >> כַּלְכַּל, גִּזְבָּר.

– מַחְסַן הַלֶּחֶם (bread room): באוניות מפרשים מלחמתיות – מחסן בחלק האחורי של הסַפנה, בבטן האונייה, בו אוחסנו בשקים המציות או פכסמי המלחים שהיו תחליף ללחם בהפלגות ארוכות ובשהייה ממושכת בים.

– מַחְסַן הַשֵּׁכָר, מחסן השיכר (spirit room): באוניות מפרשים מלחמתיות – מחסן בחלק האחורי של הסַפנה בו אוחסנו חביות היין, הברנדי וכדומה.

– מַחְסָן הַשַּׁרְשֶׁרֶת (chain locker) >> תָּא הַשַּׁרְשֶׁרֶת.

– מַחְסָן חֶבֶל הָעֹגֶן, מחסן חבל העוגן (cable tier): באוניות מפרשים – המקום בו אוחסנו חבלי העוגן של האונייה, מסודרים בפקעות, עיגול על גבי עיגול, ומוכנים לשימוש. באוניות מפרשים מלחמתיות – בדרך כלל בחלק הקדמי של סיפון התחתית.

– מַחְסַן מִטְעָן [באונייה] (hold) >> סַפְנָה.

– מַחְסַן מִפְרָשִׂים (sail locker, sail room): המקום באונייה בו מאוחסנים מפרשים שאינם בשימוש באותה שעה ומפרשים רזרביים.

– מַחְסַן נָמֵל, מַחְסַן נָמָל (warehouse): מבנה בנמל לאחסון זמני של מטענים ימיים.

– מַחְסַן תַּחְמֹשֶׁת, מחסן תחמושת (magazine): באוניות מלחמה – מקום אחסון פגזי התותחים בבטן האונייה, מתחת צריחי התותחים. >> מַחְסַן אָבָק שְׂרֵפָה.

מְחִצָּה, מחיצה (bulkhead): א) קיר לוחות קונסטרוקטיבי אנכי, רוחבי וגם אורכי, לחלוקה פנימית של גוף כלי שיט למדורים אטימים למים. המחיצות מוסיפות לחוזק המבנה של הגוף; מונעות הצפת האונייה כולה עקב חדירת מים למדור אחד; מונעות התפשטות שריפה ממדור שנפגע למדורים אחרים; מאפשרות חלוקה פונקציונלית של גוף האונייה למדורים שונים לפי סוג המטען או השימוש. >> חֲלוּקָה לִמְדוֹרִים, דֶּלֶת אֲטִימָה. ב) קיר לחלוקה פנימית של תא, בית סיפון וכדומה. באוניות מפרשים מלחמתיות הכוונה בדרך כלל למחיצות העץ המתפרקות שחילקו את התא הראשי (חדר המפקד) לתא שרד ולתא שינה ואת חדר הקצינים לתאי מגורים ולחדר אוכל.

– מְחִצָּה אֲטִימָה, מחיצה אטימה (watertight bulkhead): בכלי שיט מברזל ופלדה, עוד מהמאה ה־19 (באוניות מפרשים וקיטור כאחד) – מחיצה העומדת בלחץ מים ועל ידי כך מונעת את הצפת כלי השיט כולו כאשר המדור נפגע ומים חדרו לתוכו. >> דֶּלֶת אֲטִימָה.

– מְחִצָּה אָרְכִּית, מחיצה אורכית (longitudinal bulkhead): מחיצה המשתרעת לאורך גוף האונייה בין שתי מחיצות רוחביות, לחלוקה פנימית של הגוף. >> מְחִצָּה רָחְבִּית.

– מְחִצָּה רָחְבִּית, מחיצה רוחבית (transverse bulkhead): מחיצה המשתרעת למלוא רוחב וגובה גוף האונייה, כדי לחלקו למדורים אטימים למים ולהוסיף לחוזק המבנה שלו. >> מְחִצָה אָרְכִּית.

– מְחִצַּת הִתְנַגְּשׁוּת, מחיצת התנגשות (collision bulkhead): מחיצה בחלק הקדמי של החרטום, המשתרעת למלוא רוחב וגובה הגוף, ומגינה מפני חדירת מים למחסן הקדמי של האונייה או למדור הקדמי של כלי השיט במקרה של התנגשות חזיתית.

מַחֲצִית הַשָּׁכָר (half-pay, half pay): בתקופת המפרשים, הקצובה בשיעור חצי השכר שקיבל קצין בצי המלחמתי שפרש לגמלאות או הוצא משירות פעיל בתקופת שלום כדי לחסוך בהוצאות.

מֵחַרְטוֹם לְיַרְכָתַיִם, מחרטום לירכתיים (from stem to stern): ביטוי מתקופת המפרשים שמשמעותו מקצה החרטום עד קצה הירכתיים, מלוא אורכה של האונייה. = מִקָּצֶה לְקָצֶה. >> מִשִּׁדְרִית עַד כַּפְתוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן.

מַחְתָּךְ אָפְקִי, מחתך אופקי (half breadth plan): שרטוט של קווי גוף האונייה במבט על ובכמה חתכים אופקיים מקבילים הנקראים "קווי מים". מאחר שגוף האונייה סימטרי, משורטטים קווי הגוף של חציו בלבד. [איור]

מַחְתָּךְ אָרְכִּי, מחתך אורכי (sheer plan, sheer draught): שרטוט של קווי גוף האונייה במבט מן הצד ובכמה חתכים אורכיים במרחקים שווים זה מזה. [איור]

מַחְתָּךְ רָחְבִּי, מחתך רוחבי (body plan): שרטוט של קווי הגוף של אונייה במבט מלפנים ובכמה חתכים רוחביים במרחקים שויים זה מזה; בצד ימין – חתכים של חצי הגוף הקדמי, ובצד שמאל – חתכים של חצי הגוף האחורי. [איור]

מִטְבָּח [באונייה] (galley): החדר או המדור באונייה המשמש לבישול ולהכנת הארוחות לצוות ולנוסעים.

מַטֵּה הַהֶגֶה (rudder stock): ציר הפלדה של לוח ההגה באונייה או בספינה, המתחבר אל מכונת ההגה. = צִיר לוּחַ הַהֶגֶה.

מַטֵּה הַעֹגֶן, מטה העוגן (anchor stock): מוט אופקי בחלקו העליון של עוגן אדמירלי, המשתרע משני צדי גזע העוגן ובניצב לזרועותיו. [איור]

מַטֵּה אֲחוֹרִי (backstaff) >> מַטֵּה גַּּבִּי.

מַטֵּה גַּבִּי (backstaff): מכשיר ניווט ימי מהעת החדשה המוקדמת, ששימש למדידת הגובה במעלות של גרם שמימי מעל האופק, בעיקר של השמש. באמצעות הנתון שהתקבל חישבו את קו הרוחב בו נמצאה האונייה או את הזמן המקומי. המכשיר החליף את המטה הצלבי (המטה הקדמי), והוא נקרא בשם זה כי בעת המדידה נמצאה השמש בגבו של הצופה. = מַטֵּה אֲחוֹרִי. >> מַטֵּה צְלָבִי.

מַטֵּה פָּנִים (forestaff) >> מַטֵּה צְלָבִי.

מַטֵּה צְלָבִי (cross staff): מכשיר ניווט ימי מהעת החדשה המוקדמת למדידת הגובה במעלות של גרם שמימי מעל האופק, בעיקר של השמש. באמצעות הנתון שהתקבל חישבו את קו הרוחב בו נמצאה האונייה או את הזמן המקומי. נקרא גם מַטֵּה יַעֲקֹב (Jacob's staff) ו־מַטֵּה פָּנִים או מַטֵּה קִדְמִי (forestaff), כי בעת המדידה נמצאה השמש מול עין הצופה ולא מאחוריו. >> מַטֵּה אֲחוֹרִי.

מַטֵּה קִדְמִי (forestaff) >> מַטֵּה צְלָבִי.

מַטַּח דֹּפֶן, מטח דופן; מַטַּח מְלֹא הַדֹּפֶן, מטח מלוא הדופן (broadside): באוניות מפרשים מלחמתיות, ירי מכל תותחי צד אחד של האוניי בבת אחת. = מַטַּח צַד, מַטַּח מְלֹא הַצַּד.

מַטַּח צַד, מַטַּח מְלֹא הַצַּד, מטח מלוא הצד (broadside) >> מַטַּח דֹּפֶן.

מִטְעָן (cargo, freight, lading): סחורות שכלי שיט מוביל ממקום אחד למקום שני.

– מִטְעָן בַּחֲבִילוֹת (bale cargo, bale goods) >> חֲבִילָה.

– מִטְעָן בְּצֹבֶר, מטען בצובר (bulk cargo) >> מִטְעָן בְּתִפְזֹרֶת.

– מִטְעָן בְּשַקִּים (bag cargo): מטען יבש הארוז בשקי יוטה או בד.

– מִטְעָן בְּתִפְזֹרֶת, מטען בתפזורת (bulk cargo): מטען יבש שאינו ארוז, כגון גרעיני תבואה, פחם או עפרות מתכת. = מִטְעָן בְּצֹבֶר. >> אֳנִיַּת תִּפְזֹרֶת.

– מִטְעָן כְּלָלִי (general cargo): מטען יבש של סחורות מכל סוג שהוא, הארוזות בתיבות או על גבי משטחים, וגם מטענים יבשים שלא ניתן לאחסנם במכולות. = מַשָּׂא כְּלָלִי.

מִטְעַן רֶסֶס (powder chest) >> תֵּבַת רֶסֶס.

מֵי הֲזָנָה (feed water): המים המסופקים לדוד קיטור ובו הם הופכים לקיטור. >> מַשְׁאֵבַת מֵי הֲזָנָה.

מֵי יָם (seawater): מימיו המלוחים של ים או של אוקיינוס.

מֵי נֵטֶל (ballast water, water ballast): תוספת משקל של מי־ים בתוך מכלים מיוחדים לדבר בתחתית אונייה, באמצעותם ניתן לייצבה או לשנות את השופע והשוקע שלה. >> זְבוֹרִית, נֵטֶל. [איור]

מֵי עִבּוּי, מי עיבוי (condensing water): במנועי קיטור בוכנאיים ובטורבינות קיטור – מים קרים המסופקים למעבה לשם עיבוי הקיטור והפיכתו למים.

מֵי שִׁפּוּלַיִם, מי שיפוליים (bilge water): מים ונוזלים אחרים הנאספים בשיפולי אונייה או סירה, בין בשל חדירת מי ים לתוך הגוף ובין בשל דליפות או נזילות ממערכות צנרת ומכונה.

מִידְשִׁיפְּמֶן (midshipman): א) דרגת הקצונה הנמוכה ביותר בציי בריטניה וארצות הברית, מקבילה לדרגת סגן משנה בחילות היבשה. = סֶגֶן מִשְׁנֶה. ב) בתקופת המפרשים – פרח קצונה, ימאי באוניית מלחמה בתקופת הכשרתו לדרגת קצין (לוטננט). = פֶּרַח קְצִינִים, פֶּרַח קְצֻנָּה. [איור]

– reefers היה כינוּים של המידשיפמנים בצי הבריטי בתקופת המפרשים, משום שנדרשו לעלות למרומי התרנים כאשר צמצמו מפרשים (to reef, to take in reefs).

מֵיטִיב לָשׁוּט קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה מיטיבה לשוט קרוב לרוח (to hold a better wind): ייאמר על אוניית מפרשים השטה קרוב יותר לרוח מאוניות אחרות ומבלי להידחות הצדה. >> שָׁט הֵיטֵב בְּרוּחוֹת קִדְמִיוֹת.

מִיל יַמִּי (sea mile): יחידה למדידת מרחקים בשימוש ימי השווה ל־6076 רגל שהם 1852 מטרים. >> קֶשֶׁר.

מַיִם טֵרִיטוֹרְיָאלִיִּים (territorial waters) >> מֵימֵי חוֹפִים.

מַיִם פְּנִימִיִּים (internal waters): מפרצים, שפכי נהרות, נמלים ונתיבי מים המצויים בשטח של מדינה השוכנת לחוף ים מעברו הפנימי של קו החוף שלה.

מֵיְמֵי הַמּוֹלֶדֶת (Home Waters) >> צִי מֵיְמֵי הַמּוֹלֶדֶת.

מֵימֵי חוֹפִים (territorial waters): רצועת ים לאורכו של חוף, המהווה מבחינת המשפט הבינלאומי חלק בלתי נפרד משטחה של מדינת החוף. = מַיִם טֵרִיטוֹרְיָאלִיִּים, מַיִם תְּחוּמָתִיִּים.

מִינֵי חֲבָלִים, חֲבָלִים (cordage): כינוי לכלל החבלים, הניידים והנייחים לסוגיהם, באוניית מפרשים.

מֵיתָר (sheet): א) חבל הקשור לפינה האחורית התחתונה של מפרש אורכי או למנור שלו, באמצעותו שולטים במפרש ומכוונים אותו לזווית הרצויה ביחס לרוח. למפרש חלוץ שני מיתרים בדרך כלל, משני צדי התורן, בהם משתמשים לסירוגין בהתאם לכיוון הרוח. [איור] ב) חבל הקשור לפינה תחתונה של מפרש רוחבי ומשמש למתיחתו. המיתרים של מפרש רוחבי שאינו תחתי (עילי, עלעילי וכו') מותחים את פינותיו לקצות הסקריה שמתחתיו. כיוון מפרש רוחבי נעשה על ידי "סיבוב" הסקריות באמצעות המושכות. המיתר בצד הקרוב לרוח נקרא מֵיתַר קֶרֶן או מֵיתָר (sheet), וזה בצד הרחוק מן הרוח נקרא מֵיתַר פֶּקֶם או פֶּקֶם (tack). כשהאונייה מסתובבת ומשנה מפנה, מיתר הפקם הופך למיתר קרן, ומיתר הקרן הופך למיתר פקם. [איור]

מפרש רוחבי תחתי (course) מצויד בזוג מיתרים לכל פינה תחתונה. המיתר בצד הקרוב לרוח, הנקרא מֵיתַר קֶרֶן או מֵיתָר (sheet), מותח את המפרש למטה ואחורה, בעוד בן־זוגו לאותה פינה משוחרר; המיתר בצד הרחוק מהרוח, הנקרא מֵיתַר פֶּקֶם או פֶּקֶם (tack), מותח את המפרש למטה וקדימה, ובן זוגו לאותה פינה משוחרר. כשהאונייה מסתובבת ומשנה מפנה, מתחלפים שני זוגות המיתרים בשמותיהם ובתפקידיהם. [איור]

– מֵיתַר פֶּקֶם (תַּחְתִי) קִדְמִי, פֶּקֶם קִדְמִי (foretack).

– מֵיתַר פֶּקֶם (תַּחְתִי) רָאשִׁי, פֶּקֶם רָאשִׁי (maintack).

– מֵיתַר קֶרֶן (תַּחְתִי) קִדְמִי, מֵיתָר קִדְמִי (foresheet, fore-sheet).

– מֵיתַר קֶרֶן (תַּחְתִי) רָאשִׁי, מֵיתָר רָאשִׁי (mainsheet, main-sheet).

– מֵיתָר שַׁרְשֶׁרֶת (chain sheet): מיתר של מפרש (רוחבי) עילי, עלעילי או עליון – אך לא של מפרש תחתי, העשוי משרשרת ברזל ולא מחבל.

– מֵיתְרֵי מִפְרְשֵׂי הַקַּדְמָה (headsheets) >> מִפְרְשֵׂי הַקַּדְמָה.

מֻּכֶּה סַעַר, מוכה סער (storm-beaten, weather-beaten) >> יְדוּעַ סַעַר.

מְכוּלָה (container): תיבת פלדה גדולה בעלת מידות סטנדרטיות, המשמשת למשלוח סחורות ישירות מן הספק לצרכן. המכולה מותאמת להובלה באונייה, ברכבת משא או במשאית, ועל פי רוב משמשת למשלוח מטענים יבשים באריזות.

מְכוֹנָאוּת יַמִּית (marine engineering): תורת מבנה המנועים, המכונות ומערכות המכונה בכלי שיט, התקנתם, תחזוקתם והפעלתם.

מְכוֹנָאי יַמִּי (marine engineer): קצין מכונות באוניית סוחר. >> מְנוֹעָן.

– מְכוֹנָאי רִאשׁוֹן, קְצִין מְכוֹנוֹת רִאשׁוֹן (First Engineer); מְכוֹנָאי שֵׁנִי, קצין מכונות שני (Second Engineer) וכך הלאה עד מכונאי חמישי.

מְכוֹנַאי רָאשִׁי (chief engineer, chief): קצין ים העומד בראש מחלקת המכונה באונייה. = קְצִין מְכוֹנוֹת רָאשִׁי.

מְכוֹנוֹת הֲנָעָה (propulsion machinery): המנועים והמכונות המשמשים להשטת האונייה, להבדיל ממכונות עזר, מכונות סיפון וכו'. >> מָנוֹעַ רָאשִׁי.

מְכוֹנוֹת סִפּוּן, מכונות סיפון (deck machinery): שם כולל למכונות הנמצאות על סיפונה הגלוי של אונייה: כננות, כננות עוגן, מנופי מטען, דויתות ומנופים לסירות הצלה וכו'.

מְכוֹנָן (mechanic; machinery operator): א) עובד מכונה באוניית קיטור או מנוע בצי המסחרי, מקביל בדרגתו למלח במחלקת הסיפון. ב) אחראי על המכונות בכלי שיט קטן. >> מָנוֹעָן.

מְכוֹנַת הַהֶגֶה (steering gear): מנגנון מכני־ידני, הידראולי או אלקטרו־הידראולי המסובב את לוח ההגה לזווית הרצויה על פי פקודות גלגל ההגה. = מַנְגְנוֹן הַהֶגֶה.

מְכַל דֶּלֶק (bunker, oil fuel bunker): חלל אטום מכל צדדיו בתחתית האונייה לאחסון דלק עבור מנועי האונייה או דודיה. = מְגוּרַת דֶּלֶק [מיושן]. >> מְגוּרַת פֶּחָם.

מְכָלִית (tanker): אוניית משא להובלת מטענים נוזליים בתפזורת, כגון: נפט גולמי ותזקיקי נפט, גזים פחמימניים מעובים וכימיקלים. [איור]

– מְכָלִית עֲנָק (supertanker): אונייה להובלת נפט גולמי בתפזורת בעלת מעמס (DWT) של 250,000 טונות ומעלה. = סוּפֶּר טַנְקֶר.

מִכְלָל (gear) >> מַעֲרֶכֶת.

מִכְמָרְתָּן, מכמורתן (trawler) >> סְפִינַת מִכְמֹרֶת.

מִכְנָס [של חבל עוגן או של שרשרת עוגן] (hawsehole, hawse hole) [מיושן] >> פֶּתַח שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, פֶּתַח חֶבֶל הָעֹגֶן.

מִכְנָס [של תותח] (breech): חלקו האחורי של תותח. [צורת היחיד של "מכנסיים"; תרגום שאילה מאנגלית: breech, מן breeches.] >> נִטְעַן מִכְנָס.

מִכְסֵה הָאֳנִיָּה, מכסה האונייה [מיושן] (deck) >> סִפּוּן.

מִכְסֵה הַכַּוָּה, מכסה הכווה (hatch cover, hatch): בימים עברו, לוחות עץ עבים לכיסוי פתח המטען בסיפון (כַּוָּה); מעליהם נפרשה יריעת ברזנט שהוּדקה בבדי עץ או פסי ברזל ארוכים וטריזים. כיום, מכסה פלדה כבד הסוגר על פתח המטען, לרוב מכסה מתקפל. >> כַּוָּה, הִדֵּק בִּפְסִיסִים, אָטַם אֶת הַכַּוָּה, פְּסִיס כַּוָּה. [איור]

מִכְסֵה לֹעַ, מכסה לוע (tampion, tompion) >> מְגוּפַת לֹעַ.

מַכְשִׁיר נִוּוּט, מכשיר ניווט (navigational instrument): כלי או מכשיר הנישא בכלי שיט, באמצעותו הוא מנווט את דרכו בבטחה.

מַכַּת רוּחַ (squall): משב רוח פתאומי וחזק או התגברות פתאומית וחדה של עוצמת הרוח. בתקופת המפרשים הבחינו בין "סופת־פתאום שחורה" (black squall) ל"סופת־פתאום לבנה" (white squall). הראשונה מלווה בשמיים קודרים ובעננים שחורים, שהם סימני אזהרה מובהקים. השנייה היא ללא עננים ועם שמיים בהירים, ועל בואה הפתאומי מבשר רק קצף לבן על פני המים ומשום כך היא מסוכנת יותר. = רוּחַ תְּזָזִית, תְּזָזִית, פֶּרֶץ רוּחַ [מליצי], סופַת פִּתְאֹם [מליצי].

מֶלֶא (dunnage): גזרי עצים, גרוטות קרשים וכו' המונחים על תחתית הסַפנה ובדפנות כדי למנוע נזק למטען עקב מגע עם מים או לחות על רצפת הספנה וקירותיה, ועל מנת להבטיח כי המטען לא יזוז ממקומו כתוצאה מתנועות האונייה בים.

מָלֵא עֲדַיִן [המפרשׂ], מלא עדיין >> קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר.

מָלֵא קָדִימָה, קָדימָה מָלֵא (full speed ahead): הפקודה הניתנת מגשר האונייה לחדר המכונות להעלות למקסימום את מהירות המנוע הראשי בכיוון קדימה. = קָדִימָה בִּמְלוֹא הַמְּהִירוּת. >> פְּקֻדּוֹת לַמְכוֹנָה.

מְלֵאַת מַעֲטֶה [אונייה] (ship rigged, full-rigged) >> אֳנִיָּה מְלֵאַת מַעֲטֶה.

מִלְבָרִית (outrigger, rowing frame): [מן "מִלְבָר" בארמית.] קורת עץ ארוכה שבלטה מדופן של ספינת משוטים, אחת בכל צד. בספינות תלת־טוריות בעת העתיקה שימשה משען למשוטי הטור העליון (ביוונית: parexeiresia); בגליאות חד־טוריות בימי הביניים והרנסנס הרחיקה את נקודת המשען של המשוטים, ואיפשרה על ידי כך להשתמש במשוטים ארוכים יותר, שאורך המהלך והתנופה שלהם גדולים יותר (באיטלקית: apostis). [איור]

מַלְגֵּז (crutch; נקרא בטעות גם rowlock, oarlock): מעין מזלג מתכת דו־שיני עם פין בחלקו התחתון, המוכנס לחור מתאים בלזבזת של סירת משוטים. עליו נשען צוואר המשוט בשעת החתירה. >> יָתֵּד הַמָּשׁוֹט, מַשְׁעֵן מָשׁוֹט, סַד הַמָּשׁוֹט. [איור]

מִלּוּאֵי הַמִתְנַדְבִים שֶׁל הַצִּי הַמַּלְכוּתִי, מילואי המתנדבים של הצי המלכותי (Royal naval volunteer reserve): עתודת כוח אדם של הצי המלכותי הבריטי בין השנים 1903-1958, שבניגוד למילואי הצי הרגילים אנשיה לא היו ימאים מקצועיים מן הצי המסחרי וצי הדיג.

מִלּוּאֵי הַצִּי, מילואי הצי (naval reserve): עתודת כוח אדם ימי מקצועי של הצי המלחמתי, שאנשיה מגויסים לשירות בעת מלחמה או בשעת חרום. >> מִלּוּאֵי הַמִתְנַדְבִים שֶׁל הַצִּי הַמַּלְכוּתִי.

מַלָּח (sailor, seaman; deck hand, hand, foremast man; seaman): א) איש צוות באוניית סוחר. בהרחבה: ימאי, יורד ים, גם באוניות מלחמה. ב) דֵּרוּג במחלקת הסיפון באוניית סוחר. ג) דרגת חוגר בציי מלחמה המקבילה לדרגת טוראי בחילות היבשה; הייתה נהוגה גם בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות.

– הביטוי באנגלית to sail before the mast פירושו "לְהַפְלִיג כְּמַלָּח פָּשׁוּט" ומקורו בתקופת המפרשים, אז נמצאו מגורי המלחים באוניות סוחר בקדמת האונייה, מלפנים לתורן הקדמי, להבדיל מן הקצינים, שתאי המגורים שלהם היו בירכתי האונייה. מטבעות לשון דומים מתקופת המפרשים הם the hands forward, forecastle hands (הַמַּלָּחִים), foremast man ו- foremast hand (מַלָּח). >> מְגוּרֵי חַרְטוֹם, בֵּית קַּדְמָה.

– ratings באוניית מפרשים מלחמתית הם "המלחים", להבדיל מתתי־הקצינים (petty officers) וקציני־המשנה (warrant officers). >> חוֹגֵר, דֵּרוּג.

– tar באנגלית, קיצור של tarpaulin ("אברזין"), הוא כינוי למלח בצי, על שום הנוהג בימים עברו למרוח עטרן על המעילים וכובעי הקנבס כדי לעשותם אטומים למים.

מַלָּח בְּחֻפְשַׁת חוֹף, מלח בחופשת חוף (liberty man) >> חֻפְשַׁת חוֹף.

מַלָּח בָּכִיר (quartermaster): א) באוניות מלחמה (עוד בתקופת המפרשים) – מלח מנוסה או תת־קצין המשמש עוזר לקצין המשמרת בגשר (או בסיפון האחרה) ומנחה את אנשי ההגה במהלך המשמרת; נַגַּד גֶּשֶׁר. ב) בצי המסחרי – מלח מנוסה האוחז בהגה בכניסה וביציאה מנמלים. >> רֹאשׁ הַמַלָּחִים.

מַלָּח טִירוֹן (landsman) >> יַבָּשְׁתָּן.

מַלָּח כָּשִׁיר (.able seaman, A.B): באוניות סוחר – שם הדרגה של מלח מנוסה, המוסמך לבצע את עבודות הסיפון הנהוגות באונייה. מקומו בסולם הדרגות בין מלח פשוט לרב מלחים.

מַלָּח מַתְחִיל (apprentice seaman): דרגה היסטורית של מלח טירון בציי המלחמה של בריטניה וארצות הברית. = שׁוּלְיַת מַלָּחִים.

מַלָּח פָּשׁוּט (ordinary seaman, O.S): עובד סיפון בעל הדרגה המקצועית הנמוכה ביותר באוניית סוחר, מתחת מלח כשיר. וגם: הדרגה הנמוכה ביותר של מלח בציי המלחמה של בריטניה, ארצות הברית ומדינות נוספות.

מַלָּח רִאשׁוֹן (Seaman, 1st class): דרגת חוגר בציי מלחמה, המקבילה לדרגת טוראי ראשון בחילות היבשה; הייתה נהוגה בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות.

מַלָּח שֶׁל מַיִם מְתוּקִים (freshwater sailor): כינוי מזלזל למלח של מים פנימיים (נהרות ותעלות), שלא התנסה בסערות ובתלאות השיט בים הפתוח ובאוקיינוסים ולכן אינו מלח "אמיתי". >> יַבָּשְׁתָּן.

מַלָּחוּת [מיושן] (seamanship) >> יַמָּאוּת.

– כַּיָּאֶה לְמַלָּחוֹת טוֹבָה, כַּיָּאֶה לְיַמָּאוּת טוֹבָה (seamanlike, seamanly): באופן מקצועי.

מַלָּחֵי הַדֹּפֶן, מלחי הדופן (side-boys, side-men): באוניות מפרשים מלחמתיות, קבוצת מלחים שנקראה להתייצב בסיפון המותניים לקראת בואה של סירה, כדי להושיט חבל לקצין המטפס מהסירה אל האונייה. >> קְרִיאַת כָּבוֹד.

מֶלְחְצֵי שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, מלחצי שרשרת העוגן (chain cable compressor, compressor): התקן מכני על הסיפון המתהדק סביב שרשרת העוגן ומונע ממנה להישמט לים. [איור]

מֶלְצַר (steward): עובד משק באונייה, המגיש את הארוחות לקצינים, לצוות ולנוסעים, ודואג לניקיון המגורים. >> עוֹזֵר הַגִזְבָּר, כַּלְכַּל.

מֶלְצַר רָאשִׁי (chief steward) >> כַּלְכַּל רָאשִׁי.

מַלְקוֹחַ יַמִּי (prize, naval prize): מונח מתחום המשפט הימי, שפירושו אוניית סוחר ומטענה שנתפסו ונלקחו שלל בלב־ים על ידי אוניית מלחמה או פריבטיר של מדינה יריבה במהלך מלחמה.

מְמַלֵּא מָקוֹם (acting): תפקיד זמני, כגון "ממלא מקום הרופא" (acting-surgeon), "ממלא מקום האדמירל (acting-Admiral).

מְמֻנֶּה עַל הַמִּטְעָן, ממונה על המטען (supercargo): בימים עברו, נציג הבעלים באוניית סוחר, שעסק בצדדים המסחריים הקשורים לאונייה ולמטענים שהובילה.

מִמְשֶׁה (slipway, slip, patent slipway, marine railway): מדרון במספנה או בנמל היורד אל המים ומשמש לגרירת כלי שיט אל היבשה לצורך תחזוקה ותיקונים. כלי השיט נישא על גבי עריסה הנעה על מסילות ונגררת באמצעות כננת או טרקטור.

מִן הָחוֹף (offshore, off-shore): מן היבשה אל הים. למשל: זרם מן החוף (offshore current), משבי רוח מן החוף (offshore gusts).

מַנְגְנוֹן הַהֶגֶה (steering gear) >> מְכוֹנַת הַהֶגֶה.

מְנַהֵל מִבְדוֹק (dock master): המנהל והמומחה הטכני האחראי על הכנסת האוניות למבדוק יבש או צף, אספנתן והוצאתן. >> אַסְפָּנָה, מִסְפּוּן.

מְנַהֵל מִסְפָּנָה [בתקופת המפרשים] (master shipwright) >> בּוֹנֵה אֳנִיּוֹת.

מִנְהֶרֶת הַצִּיר, מִנְהֶרֶת גַּל הַמַּדְחֵף (shaft tunnel): חלל אטים למים דמוי מנהרה, המשתרע מהקצה האחורי של חדר המכונות עד המחיצה של הצור האחורי; בתוכה עובר ציר המדחף ובה נמצאים המסבים הנושאים את הציר. >> גַּל מַדְחֵף, מֵסַב נוֹשֵׂא. [איור] [איור]

מָנוֹעַ אַרְבַּע־דַּרְגָּתִי (quadruple expansion engine) >> מָנוֹעַ דּוּ דַּרְגָּתִי.

מָנוֹעַ בַּהֲנָעָה יְשִׁירָה (direct drive engine): מנוע המסובב את המדחף ישירות, ללא תמסורת גלגלי שיניים לשינוי כיוון ולהפחתת מהירות הסיבוב (reverse and reduction gearing). מהירות הסיבוב של המנוע היא בדיוק מהירות הסיבוב של המדחף. כדי לנסוע אחורנית מדוממים את המנוע, מחליפים את כיוון הסיבוב שלו ומתניעים אותו מחדש.

מְנוֹעַ בּוּכְנַת טַבַּעַת (annular engine): סוג מיושן של מנוע קיטור ימי מהמאה ה־19. הצילינדר היה סגור בצדו התחתון ובמרכזו שרוול ארוך דמוי חדק; לבוכנה הייתה צורת טבעת והיא מילאה את החלל בין החדק ושולי הצילינדר. שני מוטות בוכנה הניעו באמצעות מנגנון ראש־צלב את הטלטל, שנע בתוך החדק וסובב את גל הארכובה.

מָנוֹעַ בַּעַל פְּעֻלָה יְשִׁירָה, מנוע בעל פעולה ישירה (direct acting engine): מנוע קיטור שבו מוט הבוכנה מחובר לטלטל ומסובב באמצעותו את גל הארכובה; לקצה גל הארכובה מחוברים המשוטות או המדחף. הוא נבדל ממנועי הקיטור המיושנים, שבהם העברת התנועה ממוט הבוכנה לציר המשוטות נעשתה בצורה עקיפה, באמצעות קורה או זרועות צדיות (beam engine, side lever engine).

מָנוֹעַ דּוּ־דַּרְגָּתִי (compound engine): מנוע קיטור שבו הקיטור מתפשט ומבצע עבודה מכנית בשני שלבים, תחילה בצילינדר של הלחץ הגבוה ואחר כך בצילינדר של הלחץ הנמוך שקוטרו גדול משל הראשון. קיימים היו גם מנועים תלת־דרגתיים (triple expansion engine), בעלי שלושה צילינדרים שהיו הנפוצים ביותר, וארבע־דרגתיים (quadruple engine). [איור]

מָנוֹעַ חִיצוֹן (outboard motor): מנוע דיזל או בנזין התלוי מדף הירכתיים מחוץ לסירה, ומשלב ביחידה קומפקטית אחת את המנוע עצמו, תיבת הילוכים ומדחף. >> מָנוֹעַ פְּנִימִי.

מְנוֹעַ עֵזֶר (donkey engine; auxiliary engine): א) באוניות קיטור בימים עברו, מנוע קיטור קטן להפעלת כננת, מנוף מטען וכו', להבדיל מן המנוע הראשי שסובב את המדחף. ב) מנוע דיזל באונייה או בספינת מנוע המניע גנרטור חשמל, להבדיל מהמנוע ראשי המסובב את המדחף. ג) בספינת מפרשים: מנוע דיזל או בנזין לסיבוב המדחף שנעשה בו שימוש מזדמן, בעיקר בכניסה וביציאה מנמל או כשהרוח פסקה לנשוב. >> אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים עִם מְנוֹעַ עֵזֶר, מָנוֹעַ רָאשִׁי.

מָנוֹעַ פְּנִימִי (inboard engine, inboard motor): מנוע דיזל או בנזין המותקן בתוך הסירה, להבדיל ממנוע חיצון המורכב על דף הירכתיים, מחוץ לגוף.

מְנוֹעַ פְּעוּלָה אַחַת, מנוע קיטור בעל פעולה אחת (single acting engine): מנוע קיטור שבו לחץ הקיטור פועל רק על צדה האחד של הבוכנה. >> מְנוֹעַ פְּעוּלָה כְּפוּלָה.

מְנוֹעַ פְּעוּלָה כְּפוּלָה, מנוע קיטור בעל פעולה כפולה (double acting engine): מנוע קיטור שבו לחץ הקיטור פועל לסירוגין פעם על צדה האחד של הבוכנה ואחר כך על צדה השני. >> מְנוֹעַ פְּעוּלָה אַחַת.

מְנוֹעַ צִילִינְדֶר מִתְנוֹדֵד, מנוע צילינדרים מתנודדים (oscillating cylinder engine): סוג מיושן של מנוע קיטור ימי מן המאה ה־19. הצילינדרים השתתפו בהמרת התנועה הקווית של הבוכנות לתנועה סיבובית של גל הארכובה ונעו על צירים כמטוטלת, ומכאן שמו של המנוע.

מְנוֹעַ קוֹרָה עִלִּית, מנוע קורה עילית (overhead beam engine) >> מְנוֹעַ קוֹרָה מְהַלֶּכֶת.

מְנוֹעַ קוֹרָה מְהַלֶּכֶת (walking beam engine): סוג מיושן של מנוע קיטור מן המאה ה־19, ששימש בעיקר בספינות משוטה בנהרות ארצות הברית. העברת התנועה מן הבוכנה לציר המשוטות נעשתה באמצעות קורה עילית סבה על ציר, שתנועת הנדנדה שלה דמתה לתנועת הליכה. = מְנוֹעַ קוֹרָה עִלִּית.

מְנוֹעַ קִיטוֹר (steam engine, fire engine [obs.]): >> מָנוֹעַ דּוּ דַּרְגָּתִי. [איור]

– מְנוֹעַ קִיטוֹר עִם מְעַבֶּה (condensing engine): מונח מראשית ימיו של מנוע הקיטור, המציין כי הקיטור לא נסנק מהצילינדר לאטמוספרה אחרי שביצע עבודה וכך הולך לאיבוד, אלא מקוּרר וּמעובה למים במעבה ומוחזר אל דוד הקיטור לשימוש חוזר. מעבה הקיטור הומצא על ידי ג'יימס ואט.

מְנוֹעַ קִיטוֹר יַמִּי (marine steam engine): מנוע קיטור להנעת אוניות, ספינות או סירות.

מָנוֹעַ רָאשִׁי (main engine): המנוע העיקרי באונייה, המסובב את המדחף, להבדיל ממנועי העזר שלה.

מָנוֹעַ תְּלַת־דַּרְגָּתִי (triple expansion engine) >> מָנוֹעַ דּוּ דַּרְגָּתִי.

מְנוֹעָן (motorman): א) עובד מכונה באוניית מנוע. ב) מכונאי ימי בספינות מנוע בחיל הים הישראלי שאינו קצין. >> מְכוֹנָן.

מְנוֹף יָד (handspike): מוט עץ קצר וחסון ששימש לסיבוב הכנן או הכננת באוניית מפרשים, להזזת מטען או משא כבד ולשימושים דומים נוספים. >> יָדִית הַכַּנָן, יָדִית הַכַּנֶּנֶת. [איור]

מָנוֹר (boom): כלונס לפרישׂת השפה התחתונה של מפרש, לרוב של מפרש אורכי.

– מְנוֹר חָלוּץ (jibboom, jib-boom): בספינות ובאוניות מפרשים – כלונס בהמשכו של מוט החרטום, אליו נמתחים סָמוֹךְ הפָּנים של התורן הקדמי העלעילי והפינה הקדמית התחתונה של מפרש החלוץ, או פינותיהם הקדמיות התחתונות של החלוץ הראשון והשני. [איור]

– מְנוֹר חָלוּץ קְדוֹמָנִי (flying jibboom, flying jib-boom): כלונס בהמשכו של מנור החלוץ, אליו נמתחים סָמוֹךְ הפָּנים של התורן העליון והפינה הקדמית התחתונה של החלוץ השלישי (flying-jib). [איור]

– מָנוֹר לְסִירוֹת (boat boom, riding boom, swinging boom): כלונס ארוך השלוּח מדופן אונייה עוגנת בנמל, לרתיקת סירות שירות. נועד להרחיק את הסירות, כדי שלא תיחבטנה בדופן האונייה.

– לְלֹא מָנוֹר (loose-footed, loose at the foot): ייאמר על מפרש שהשפה התחתונה שלו לא נמתחת על ידי מנור.

מַנֶוְרָה, מנוורה [סלנג] (manoeuvre) >> תִּמְרוּן.

מְנוֹרַת בֵּית הַמַּצְפַּן (binnacle lamp): בימים עברו, עששית שמן שהאירה את לוח המצפן בבית המצפן. [איור]

מַנִיחַת מוֹקְשִׁים (minelayer) >> מַקֶּשֶׁת.

מְנַת מָזוֹֹן (ration): כמות המזון לסוגיו המוקצבת לכל איש צוות באונייה ליום.

מֶס (mess): [מן mes, "שולחן", באנגלית ימי־ביניימית; to mess – לאכול בצוותא.] א) קבוצה מאורגנת של קצינים או מלחים, בעלי אותה דרגה, האוכלים את ארוחותיהם באונייה בצוותא. ב) המקום באונייה המשמש את הקבוצה המאורגנת לארוחה בצוותא, ולעיתים גם למגורים משותפים; חדר אוכל באונייה. [איור]

– מֶס קְצִינִים (officers' mess), מֶס נַגָּדִים (warrant officers' mess).

– חָבֵר לַמֶּס (messmate).

מֵסַב דַּחַף (thrust block, thrust bearing): מסב בקצה הקדמי של גל המדחף, המעביר את כוח הדחף שיוצר המדחף תוך כדי סיבובו אל בית המסב וממנו אל גוף האונייה וכך גורם לתנועתה קדימה או אחורה. בית המסב מחובר בברגים לגוף האונייה. >> מֵסַב נוֹשֵׂא, מַעֲרֶכֶת גַּל הַמַּדְחֵף.[איור]

מֵסַב נוֹשֵׂא (plummer block): כל אחד מן המסבים במנהרת הציר הנושאים את משקל גל המדחף ומאפשרים את סיבובו. בית המסב מחובר בברגים לגוף האונייה.>> מִנְהֶרֶת הַצִּיר, גַּל מַדְחֵף.[איור] [איור]

מִסְגֶּרֶת בַּנְגׁוֹ, מסגרת בנג'ו (banjo frame): באוניות מדחף בתקופת המעבר ממפרשים לקיטור, באמצע המאה ה-19, נבנו אוניות שהמדחף שלהן היה נתון בתוך מסגרת מתכת. באמצעותה ניתן היה לנתק את המדחף ולהרימו לתוך פיר בירכתיים בעת שיט במפרשים, על מנת להקטין את התנגדות החיכוך במים (גְּרָר). >> מַדְחֵף נָתִיק, מַדְחֵף מִתְרוֹמֵם, פִּיר הַמַּדְחֵף, "הָרֵם אֲרֻבָּה, הוֹרֵד מַדְחֵף!"

מִסְגֶּרֶת הַיַּרְכָּתַיִם, מסגרת הירכתיים, מִסְגֶּרֶת יָרְכָּתִית (stern frame): חלק מבני בירכתי הגוף של אונייה, הנושא את לוח ההגה. באוניות בעלות מדחף אחד הוא נושא גם את הקצה האחורי של צינור הירכתיים. >> סַף מִסְגֶרֶת הַיַּרְכָּתַיִם, צִנּוֹר הַיָּרְכָּתַיִם. [איור]

מִסְדְרוֹן (alley way, alleyway, passage way): פרוזדור, מעבר פנימי צר במבנה עילי או מצדדיו.

מַסִּיק, מְסִיקִים (fireman, stoker): באוניות קיטור ישנות מוסקות בפחם, עובד מכונה שהזין את תנורי דוד הקיטור בפחם במהלך המשמרת. >> גּוֹרֵף פֶּחָמִים. [איור]

– black squad: כינוי לצוות המסיקים וגורפי הפחמים באוניית קיטור בימים עברו.

מִסְכוֹר (lock) >> תָּא סָכוּר.

מְסֻכַת הַמַּסָּקָה, מסוכת המסקה (fiddley, fidley): המבנה העילי המכסה את חדר הסקת הדוודים והארובה באוניית קיטור. = עִלִּית הַמַּסָּקָה, עֲלִיַּת הַמַּסָּקָה. [איור]

מַסְלוּל (course) >> קוּרְס, אֹרַח.

מְסִלּוֹת הַשָּׁקָה, מסילות השקה (launching ways): קורות עץ מרובעות גדולות, או לוחות פלדה, עליהם מחליקה עריסת ההשקה של אונייה חדשה אל המים. >> עֲרִיסַת הַשָּׁקָה.

מְסִלַּת אֳנִיּוֹת, מסילת אוניות (ship trackway, diolkos): בעת העתיקה – דרך סלולה ומרוצפת אבנים לגרירת אוניות למרחק קצר על פני איסתמוס, בין ים לים.

מַסְמֵר עֵץ (treenail): בסירות ובספינות מעץ – פין עגול וארוך מעץ קשה, לחיבור שני חלקי עץ זה לזה. בספינת עץ: על פי רוב לחיבור לוחות הדופן והתחתית אל הצלעות. = פִּין עֵץ, יְתַד סְפִינוֹת.

מַסָּע (passage): נסיעת אונייה מנמל אחד לנמל אחר, בין שהיא ריקה ובין שהיא מובילה מטען. הפלגה (voyage) היא מסע הלוך ושוב, נסיעה אל נמל היעד (passage out) ושיבה אל נמל המוצא (passage home). >> נְסִיעָה, הַפְלָגָה, שַׁיִט, לֶג, מַהֲלָךְ.

– מַסַּע הַיָּם [מליצי] (voyage) >> הַפְלָגָה.

– מַסַּע הֲלוֹךְ (passage out).

– מַסַּע חֲזוֹר (passage home).

– מַסַּע צַיִד [של אוניית לווייתנים] (cruise).

– מַסַּע שׁוֹד [של אוניית פירטים] (cruise).

מִסְפּוּן (docking): הכנסת אונייה למבדוק לצורכי תחזוקה ותיקונים. >> אַסְפָּנָה, הַסְפָּנָה.

מִסְפֵּן (to dock, to dry-dock) >> מִסְפּוּן, הִכְנִיס אֳנִיָּה לְמַעֲגָנָה.

מִסְפָּן (dock; division): א) אגן מים בנמל או במספנה לרתיקת אוניות לשם השלמת בנייתן או לצורך תיקונים. ב) יחידה ארגונית במפקדת חיל הים הישראלי, המקבילה ללהק במפקדת חיל האוויר ולחטיבה במטכ"ל. >> מִרְתָק, מִרְצָף, מַעֲגָנָה (לְאֳנִיּוֹת).

– מִסְפַּן בְּנִיָּה, מספן בנייה (building dock, building basin): אגן מים סכור במספנה לבניית אוניות. >> מִבְדוֹק יָבֵש.

– מִסְפַּן כִּלּוּל, מספן כילול (fitting out dock, fitting out basin): אגן מים במספנה בו מתקינים את מכונותיה וציודה של אונייה חדשה לאחר השקתה.

מִסְפָּנָה (shipyard, dockyard): מתחם על שפת המים בנמל לבניית אוניות ולתיקונן.

מִסְפֶּנֶת הַצִּי (navy yard): בסיס חוף ובו מספנה, בתי מלאכה ומחסנים לבנייה ולתיקון אוניות הצי המלחמתי ולחימושן. >> בָּסִיס יַמִּי, בְּסִיס הַצִּי.

מַסָּקָה (fire room, stokehold): באוניות קיטור ישנות – המקום בחדר הדוודים בו הזינו המסיקים בפחם את התנורים של דודי הקיטור. = חֶדֶר הַסָּקַת הַדְּוָדִים. [איור]

מִסְקַר הַצִּי (fleet review): טקס חגיגי בים, שבו המונרך, ראש המדינה או שר הצי סוקר בסירתו את אוניות הצי המלחמתי בעודן עוגנות, על פי רוב לרגל חג לאומי.

מָסַר לְחַסְדֵי הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת (to set adrift, to cast adrift) = הִפְקִיר לְחַסְדֵי הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת.

מִסְתַּעֲרִים עַל הַסִּפּוּן, מסתערים על הסיפון (boarders) >> הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן, צֶוֶת הִשְׁתַּלְטוּת.

מַעְבּוֹרַאי (ferryman, waterman): משיט מעבורת, המוביל בסירתו נוסעים ומטענם מגדת נהר אחת לשנייה.

מֵעֵבֶר לַדֹפֶן, אֶל מֵעֵבֶר לַדֹפֶן, מעבר לדופן (overboard, over the side, by the board): לַיָם, הַמַּיְמָה, מהסיפון, מחוץ לדופן הספינה.

מֵעֵבֶר לַיָּם (across the sea): בצידו השני, הרחוק, של הים.

מַעְבֹּרֶת, מעבורת (ferry, ferryboat, passage boat): א) סירה או ספינה המעבירה נוסעים מצד אחד של נהר או מֵצר לצדו השני. ב) ספינה או אונייה להובלה סדירה של נוסעים ומטענם למרחקים קצרים על פי לוח זמנים קבוע. = מַעְבֹּרֶת נוֹסְעִים.

– הֶעֱבִיר בְּמַעְבֹּרֶת, העביר במעבורת; עָבַר בְּמַעְבֹּרֶת, עבר במעבורת (to ferry).

– מַעְבֹּרֶת גַּלְנוֹעַ, מעבורת גלנוע (RoRo ferry): אוניית משא למרחקים קצרים המובילה מכוניות, משאיות על מטענן וגְרוּרים (טריילרים), הנעים על גלגליהם אל תוך האונייה וממנה.

– מַעְבֹּרֶת נוֹסְעִים, מעבורת נוסעים >> מַעְבֹּרֶת.

– מַעְבֹּרֶת נוֹסְעִים וְגַּלְנוֹעַ, מעבורת נוסעים וגלנוע (passenger and RoRo ferry): אונייה להובלת נוסעים וכלי רכבם למרחקים קצרים המפליגה בצורה סדירה על פי לוח זמנים קבוע.

– מַעְבֹּרֶת רַכָּבוֹת, מעבורת רכבות (train ferry): אוניית משא המובילה קרונות משא ומטענם למרחקים קצרים; קרונות הרכבת נעים על מסילות אל תוך האונייה וממנה.

מַעֲגָן (anchorage): כל מקום המתאים לעגינת כלי שיט, אשר לרוב מסומן במפה. >> מְקוֹם עֲגִינָה.

– מַעֲגָן פָּתוּחַ (roadstead, roads, road) >> תַּחֲנַת עֲגִינָה, חוֹף אֳנִיּוֹת.

מַעֲגָנָה לְאֳנִיּוֹת, מעגנה לאוניות (dock [UK]): אגן מים מלאכותי מוקף רציפים על גדת נהר עביר לשיט או בתחומי נמל, המשמש לטעינה ולפריקת אוניות. >> מִסְפָּן, מִבְדּוֹק, רְצִיף. [איור]

– הִכְנִיס אֳנִיָּה לְמַעֲגָנָה, הכניס אונייה למעגנה (to dock)

– הַכְנָסַת אֳנִיָּה לְמַעֲגָנָה, הכנסת אונייה למעגנה (docking)

מַעֲגָנָה לְיַכְטוֹת, מעגנה ליאכטות (marina): מעגן או חלק מנמל, המשמש לעגינה ולמתן שירותים ליאכטות ולכלי שיט קטנים לספורט ולפנאי. = מָרִינָה.

מַעֲגָנָה סְכוּרָה (wet dock): אגן מים מלאכותי עמוק על גדת נהר מועדי, הסגור על ידי שערים (locks, gates). המעגנה שימשה בימים עברו לפריקה ולטעינת אוניות או להצטיידות ולתיקונים. השערים נסגרו לקראת שיא הגאות ונשארו סגורים עד קרוב לשיא הגאות הבאה, כך שמפלס המים במעגנה הסכורה נשאר קבוע. מְבוֹאַת הַמַּעֲגָנָה (basin, gate), שצוידה בשערים חיצוניים, שימשה את האוניות הממתינות לתורן להיכנס אל המעגנה הראשית. >> מִסְפָּן, תָּא סָכוּר, מִבְדוֹק רָטוּב. [איור]

מְעֻגֶּנֶת, האונייה מעוגנת (at anchor, the ship rides at anchor): ייאמר על אונייה הרתוקה לעוגן.

מִעֵט מִפְרָשִׂים, מיעט מפרשים (to shorten sail): הוריד חלק מהמפרשים או הקטין את שטחם על ידי גלילה או פתילי צמצום. לרוב כאשר הרוח מתחזקת והים סוער. = מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת, הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת. >> הִגְדִיל תִּפְרֹשֶׂת, צִמְצֵם מִפְרָשִׂים.

– בִּמְעַט מִפְרָשִׂים, בְּמִפְרָשִׂים מְצֻמְצָמִים (under shortened sails).

מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת, מיעט תפרושת (to shorten sail) >> מִעֵט מִפְרָשִׂים.

מַעֲטֶה (rigging, furniture [dated]; rig): א) כלל החבלים, התרנים והמפרשים של אוניית מפרשים. "מַלְבּוּשָׁה" של הספינה: התרנים, המפרשים והחבלים שהיא עוטה עליה. ב) מערך התרנים והמפרשים בספינת מפרשים, שהוא אחד ממאפייניה העיקריים. המערך מתייחס למספר התרנים, לסוגי המפרשים השונים ולצורת סידורם. = מַעֲרַךְ הַמַּעֲטֶה, תְּרָנֵי וְקַלְעֵי הַסְפִינָה [מליצי], הַתְּרָנִים וְהַמִּפְרָשִׂים. >> חִבֵּל, חַבְלֵי הַתְּרָנִים, חֶלְקֵי הַמַּעֲטֶה.

– מַעֲטֵה אָרְכִּי, מעטה אורכי (fore and aft rig): שם כללי למעטה של ספינה שמפרשיה העיקריים הם מפרשים אורכיים.

– מַעֲטֵה בֶּרְמוּדָה (Bermuda rig): מערך מעטה שבו המפרש הראשי, ואם קיימים – גם המפרש האחורי והמפרש הקדמי, הם מפרשים ברמודיים או מפרשי מרקוני. התורן נוטה קצת לאחור. = מַעֲרַךְ בֶּרְמוּדָה. >> מִפְרָשׂ בֶּרְמוּדָה.

– מַעֲטֵה דְּחָק (jury rig): מערך מעטה מאולתר וארעי של אוניית מפרשים, במקום התרנים והסקריות שנשברו בסערה או במהלך קרב. >> תֹּרֶן דְּחָק. [איור]

– מַעֲטֶה מִפְרְשֵׂי גַּף (gaff rig): מערך מפרשים של ספינה שהמפרשים העיקריים בו הם מפרשי גף.

– מַעֲטֶה מִפְרְשֵׂי זְרוֹעַ (lugsail rig, lug rig): מערך מפרשים של ספינה שהמפרשים העיקריים בו הם מפרשי זרוע. [איור]

– מַעֲטֵה רָחְבִּי, מעטה רוחבי (square rig): שם כללי למעטה של ספינת מפרשים שהמפרשים העיקריים בו הם רוחביים.

מַעֲטֶפֶת חִיצוֹנִית (outer hull) >> גּוּף כָּפוּל.

מַעֲטֶפֶת פְּנִימִית (inner hull) >> גּוּף כָּפוּל.

מַעֲטֶפֶת תְּחִלָּה, שיטת מעטפת תחילה (shell-first construction, shell-built): שיטה לבניית ספינות עץ שנהגה בעת העתיקה ובתחילת ימי הביניים, לפיה בנו קודם את מעטפת הלוחות של הגוף ואחר כך הוסיפו צלעות וחיזוקים פנימיים. המעטפת הייתה החלק הקונסטרוקטיבי העיקרי של הספינה, בעוד הצלעות שימשו רק להקשחה נוספת. = צִפּוּי תְּחִלָּה. >> שֶׁלֶד תְּחִלָּה, מִצְלַעַת תְּחִלָּה.

מַעֲטָר, מַעֲטַר הַכַּוָּה, מעטר הכווה (coaming, hatch coaming): שפה מוגבהת סביב פתח או כווה בסיפון, המונעת ממים השוטפים את הסיפון לחדור פנימה. [איור] [איור]

מְעִיל יַמַּאִים, מְעִיל סַפָּנִים (boat cloack): בתקופת המפרשים – מעיל עליון שלבש קצין ים עם עלותו למשמרת ובציי מלחמה היה חלק מן המדים הרשמיים. >> בִּגְדֵי סְעָרָה.

מֵעַל הַסִּפּוּן וּבִמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים, מעל הסיפון ובמרומי התרנים (above and aloft): באוניית מפרשים.

מֵעַל הָרוּחַ (to windward) >> בְּצַד הַגְּלִי.

מַעֲלֵה הָרוּחַ (windward): הכיוון או הצד ממנו נושבת הרוח. לציון כיוונים יחסיים בספינה וממנה. >> מוֹרַד הָרוּחַ.

– בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, לְמַעֲלֵה הָרוּחַ (to windward): בצד הפונה לרוח, לעבר מוצא הרוח; לרוב לציון שיט ברוח קדמית. = בְּמוֹצָא הָרוּחַ, לִפְאַת רוּחַ [מליצי].

מַעֲלֵה הַתַּחְתִּית (rise of floor, rise of bottom, deadrise): שיעור התקערות התחתית של אונייה בממד הרוחבי, מן השדרית עד קצה השיפוליים. [איור]

מַעֲלִית סִירוֹת (boat lift): מתקן הרמה להעברת סירות וספינות בעודן צפות בין שתי תעלות שיט או בין שני קטעי נהר המצויים במפלסי קרקע שונים בגובהם.

מַעֲלָן (halyard, halliard): חבל להרמת מפרש, סקריה, גף, דגל וכדומה. = נֵף.

– מַעֲלַן אוֹתוֹת (signal halyard): חבל להנפת דגלי קוד. = נֵף אוֹתוֹת.

– מַעֲלַן הַקָּדְקוֹד, מעלן הקודקוד (peak halyard): חבל להרמת מפרש גף לאורך התורן וליישורו, הנקשר לקודקוד המפרש (פינתו הקדמית העליונה). = נֵף הַקָּדְקוֹד.

– מַעֲלַן הַצַּוָּאר, מעלן הצוואר (throat halyard): חבל להעלאת מפרש גף לאורך התורן, הנקשר לצוואר המפרש (פינתו האחורית העליונה). = נֵף הַצַּוָּאר.

– מַעֲלַן מָנוֹר (topping lift, lift) >> מַתְלֵה, מַתְלֵה הַמָּנוֹר.

– מַעֲלַן קֶרֶן (clue line, clew line, clew garnet): חבל להרמת הפינה התחתונה של מפרש רוחבי כאשר מצמצמים או גוללים אותו אל הסקריה. = שִׁנְצַת קֶרֶן [מיושן].

– מַעֲלַן שָׂפָה (leech line): חבל להרמת השפה הצדדית של מפרש רוחבי כאשר מצמצמים או גוללים אותו אל הסקריה. = שִׁנְצַת שָׂפָה [מיושן]. [איור]

– מַעֲלַן תַּחְתִּית (buntline): חבל להרמת השפה התחתית של מפרש רוחבי כאשר מצמצמים אותו או גוללים אותו אל הסקריה. = שִׁנְצַת תַּחְתִּית [מיושן]. >> קוֹבֵץ. [איור] [איור]

מַעֲמָס (deadweight, dead tonnage): סך המשקל בטונות של המטען, הדלק, האספקה והנוסעים של אונייה כשהיא טעונה במלואה (עד מידת הבּוֹלט המינימלי המותר לה). ההפרש בין ההדחק בטעון לבין ההדחק בריק של האונייה. = תִּסְבֹּלֶת, מִשְׁקָל מֵת [מיושן]. >> הֶדְחֵק בְּטָעוּן, הֶדְחֵק בְּרֵיק.

מַעֲנָב (sling): עניבת חבל או שרשרת הנכרכת סביב מטען או משא ומשמשת להרמתו באמצעות גלגלת או מנוף. >> עִנֵּב, הֶעֱנִיב, חָלַץ מַעֲנַב, קָשַׁר עֲנִיבַת חֶבֶל וְהֵרִים.

– מַעֲנַב הַסְּקַרְיָה, מַעֲנְבֵי הַסְּּקַרְיָה (slings of yard, chain slings): זוג מענבי חבל ולימים שרשרת המקיפים את צוואר הסקריה (אמצעיתה) ונושאים את משקלה. המענבים מחוברים אל ראש התורן. >> מַתְלֵה הַסְּקַרְיָה. [איור]

– מַעֲנַב חָבִית (butt sling, cask sling): מענב חבל להרמת חבית.

– מַעֲנַב חֶבֶל (rope sling): מענב העשוי מחבל, להבדיל ממענב שרשרת. [איור]

– מַעֲנַב מִבְטָח (top chain): מענב־שרשרת לביטחון שנקשר לצוואר סקריה תחתונה של אוניית מפרשים מלחמתית לקראת קרב, למקרה שהחבלים הנושאים אותה ייקרעו באש האויב.

– מַעֲנַב שַׁרְשֶׁרֶת (chain sling): מענב העשוי משרשרת ברזל.

מַעֲצָד (adze): כלי יד דמוי גרזן, שהלהב שלו ניצב לקת. שימש את חרשי הספינות לחיטוב בולי עץ לצורה הרצויה. = גַּרְזֶן חָרָשִׁים.

מַעֲצָמָה יַמִּית (seapower): מדינה עצמאית גדולה, בעלת צי מלחמתי חזק ויעיל, המאפשר לה להפעיל את השפעתה על מדינות אחרות, קטנות או חלשות ממנה, השוכנות לחוף ים.

מַעֲקֵה הַגֶּשֶׁר (bridge rail): המעקה המקיף את סיפון הגשר באוניית קיטור או מנוע. >> סִפּוּן הַגֶּשֶׁר.

מַעֲקֵה הַסִּפּוּן, מעקה הסיפון, מַעֲקֶה (bulwarks): לוחות העץ או המתכת המקיפים את שולי הסיפון העליון; מונעים מגלים לשטוף את הסיפון ומגנים מפני נפילה מן הסיפון לים. = חֵל. >> מַעֲקֵה עַמּוּדִים, שְׂפַת הַמַּעֲקֶה. [איור] [איור] [איור]

מַעֲקֵה הַיַּרְכָּתַיִם, מעקה הירכתיים (taffrail): המעקה המקיף את הסיפון הגלוי בירכתי אונייה או ספינה. [איור]

מַעֲקֶה עֶלְיוֹן (topgallant bulwark): באוניות מפרשים מעץ – מעקה לוחות מעל המעקה הראשי.

מַעֲקֵה עֲמּוּדִים, מַעֲקֶה (railing): מין "גדר" עמודים סביב שולי הסיפון העליון להגנה מפני נפילה מן הסיפון לים. [איור]

מַעֲקֵה פִּינֵי שְׁלִיבָה (fife rail): מעקה עץ סביב תורן באוניית מפרשים ובו חורים לפיני שליבה, לקשירת מעלני המפרשים. >> פִּין שְׁלִיבָה. [איור]

מַעֲרַךְ בֶּרְמוּדָה (Bermuda rig) >> מַעֲטֵה בֶּרְמוּדָה.

מַעֲרַך הַמַּעֲטֶה (rig): צורת סידור התרנים והמפרשים בסירה או בספינת מפרשים ואחד ממאפייניה העיקריים. = מַעֲטֶה, [רוֹוֵחַ] מַעֲרַךְ הַמִּפְרָשִׂים.

מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי (line of battle): תבנית טקטית ללחימה בים, שבה קבוצת אוניות מלחמה שטות בשורה, אחר אחרי השנייה, ויורות מתותחיהן הצדה לעבר אוניות האויב. = טוּר אֳנִיּוֹֹת.

מַעֲרֶכֶת (gear): כלל האבזרים של יחידה מסוימת בציוד האונייה או מכונותיה, כגון תורן, מפרש, מנגנון ההגה, ציוד העגינה וכו'. = מִכְלָל.

מַעֲרֶכֶת גַּלְגִּלּוֹת, מערכת גלגילות (block and tackle, tackle, purchase) >> גַּלְגֶּלֶת.

מַעֲשֵׁנָה (funnel, stack) >> אֲרֻבָּה.

מַפָּה יַמִּית (chart, nautical chart, sea chart): מפה לניווט ולהדרכת ספנים המציגה שטח ים מוגדר ואת קו החוף וחלק היבשה הנשקפים ממנו. במפה מוצגים גם סלעים, שרטונות ומכשולים לשיט, ציוני עומק המים וסוג הקרקעית, מיקום מצופים ומגדלורים, ציוני נוף בולטים ביבשה, כיווני זרמים מקומיים ועוד. = מַפַּת יָם [מליצי]. >> מַפַּת הָאַדְמִירָלִיוּת. [איור]

מִפְנֶה (tack): התוואי של ספינת מפרשים ביחס לרוח, הנקבע על פי צד הספינה שלעברו נושבת הרוח. ב"מִפְנֶה שְׂמָאלִי" (port tack) הרוח נושבת לעבר דופן שמאל של הספינה, וב"מִפְנֶה יְמָנִי" (starboard tack) לעבר דופן ימין שלה. = מִפְקָם [מיושן]. >> הֶחְלִיף מִפְנֶה, הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הָרוּחַ וְהֶחְלִיף מִפְנֶה, הֶחְלִיף מִפְנִים לְסֵרוּגִין, הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה מִן הָרוּחַ וְהֶחְלִיף מִפְנֶה. [איור]

מַפְסֶלֶת סְתִימָה (caulking iron): כלי יד דמוי אזמל רחב וקהה־שפה לתחיבת נעורת לתוך הסדקים בין לוחות הסיפון והגוף של ספינת עץ. [איור] [איור]

מַפְעִיל דּוּד עֵזֶר (donkeyman): בימים עברו, דרוג במחלקת המכונה של אוניית קיטור שהשגיח על פעולת דוד־העזר. דוד זה סיפק קיטור להפעלת הכננות ומכונות הסיפון כשדוד הקיטור הראשי שבת מפעולה. >> רַב מְשַׁמְנִים.

מְפַקֵד אֳנִיַּת שָׁלָל, מפקד אוניית שלל (prizemaster): קצין באוניית מלחמה שנמסר לו הפיקוד על כלי שיט שנלקח שלל כדי להביאו לנמל. >> אֳנִיַּת שָׁלָל.

מְפַקֵּד סִירָה (coxwain): א) השייט הבכיר בסירת חתירה, סירת מפרשים או סירת מנוע, אשר לפקודתו סרים כל אנשי הצוות. בסירת משוטים תחרותית: ההגאי ונותן הקצב לחותרים. ב) באוניות מפרשים: מלח מיומן הנוהג בסירת שירות של האונייה ואחראי על הצוות וכל הציוד שבה; כפוף לקצין מפקד. ג) משיט סירת נמל או סירת משא.

מְפַקֵּחַ עַל הַיַמָּאִים (shipping master): פקיד ממשלתי במדינות אחדות, בדרך כלל רב חובל, המאשר התקשרות וסיום חוזי עבודה של ימאים באוניות, מפקח על תנאי עבודתם, מטפל בבעיות משמעת של ימאים ועוד. >> חוֹזֵה שֵׁרוּת.

– מְפַקֵּחַ רָאשִׁי עַל הַיַּמָּאִים (head shipping master). 

– מִשְׂרַד הַמְּפַקֵּחַ עַל הַיַּמָּאִים (shipping office).

מִפְקָם (tack) >> מִפְנֶה.

מִפְרָצוֹן (creek): מפרץ קטן על שפת ים. >> לְשׁוֹן יָם, יוּבַל.

מַפְרֶקֶת הַסְּקַרְיָה (truss): התקן ברזל המצמיד את הסקריה לתורן ומאפשר לסובב אותה לזווית הרצויה באמצעות המושכות והמתלים. [איור]

– חֶבֶק הַמַּפְרֶקֶת (truss hoop): חישוק ברזל המחבר את המפרקת לסקריה. [איור]

– סְבִיבוֹל הַמַּפְרֶקֶת (swivel bolt of truss): פין ברזל המשמש ציר סיבוב של הסקריה. [איור]

מִפְרָשׂ (sail): יריעה מרצועות בד תפורות יחד, בעלת צורה וגודל מסוימים, הפרושה מתורן של סירה או אונייה ומשמשת להנעתה בכוח הרוח. המפרש נקרא על שם התורן ממנו הוא מונף: מפרש ראשי, מפרש קדמי, מפרש עילי, מפרש תחתי וכו'. = נֵס [מקרא], וִילוֹן [חז"ל], אֲדָרָא [חז"ל], קֶלַע [חז"ל]. >> אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים (sail), אֳנִיָּה בַּאֹפֶק! (!Sail ho). [איור]

– בְּכָל מִפְרָשֶׂיהָ, האונייה שטה בכל מפרשיה (in full sail, under full sail): ייאמר על אונייה המניפה את מערך המפרשים שלה בשלמותו. >> בְּמִפְרָשִׂים מְצֻמְצָמִים.

– בְּמִפְרָשִׂים (under canvas, under sail): לציון שיט במפרשים בניגוד לשיט עם מנוע.

– בְּמִפְרָשִׂים מְצֻמְצָמִים, האונייה שטה במפרשים מצומצמים (under shorten sail): מצבה של אונייה שהורידה חלק ממפרשיה או הקטינה את שטחם על ידי גלילה או פתילי צמצום. >> בִּמְלֹא הַמִפְרָשִׂים.

– בְּמִפְרָשִׂים פְּרוּשִׂים בִּמְלֹאָם, האונייה שטה במפרשים פרושים במלואם (under plain sail): ייאמר על אונייה השטה במפרשים "חלקים", שלא צמצמו את שטחם באמצעות פתילי צמצום ועל כן אין בהם קפלים. >> צִמְצוּם מִפְרָשִׂים.

– מִפְרָשׂ אֲחוֹרִי (mizzen, mizen, mizzen sail): מפרש גף על תורנה האחורי של בַּרְקָה ושל בַּרְקֶנְטִינָה. (מפרש הגף על תורנה האחורי של אונייה מלאת־מעטה נקרא "מִפְרַָשׂ גַּף מְאַסֵּף", spanker).

– מִפְרָשׂ אָרְכִּי, מפרש אורכי (fore-and-aft sail): מפרש משולש או מרובע הנפרש לאורכה של הספינה, כששפתו הקדמית צמודה לתורן או לְיֶתֶר (סָמוֹךְ). [איור]

– מִפְרָשׂ בֶּרְמוּדָה, מִפְרָשׂ בֶּרְמוּדִי (Bermuda sail): מפרש משולש אורכי ששפתו הקדמית צמודה לתורן. >> מַעֲטֵה בֶּרְמוּדָה.

– מִפְרַשׂ גַּף (gaff sail, trysail): מפרש אורכי מרובע ששפתו העליונה מחוברת אל כלונס הנקרא "גַּף". >> מַעֲטֶה מִפְרְשֵׂי גַּף. [איור] [איור]

– מִפְרַשׂ גַּף מְאַסֵּף, מְאַסֵּף (spanker, driver): באוניית מפרשים מלאת־מעטה – מפרש גף גדול־מידות עם מנור הנפרש מן התורן האחורי (התחתי). [איור] [איור]

– מִפְרַשׂ גַּף עִלִּי, מפרש גף עילי (gaff topsail): מפרש מרובע או משולש הנפרש בספינה בעלת מעטה מפרשי־גף מעל המפרש הראשי. [איור]

– מִפְרַשׂ דֶלְתָּא, מִפְרָשׂ דְּמוּי דֶּלְתָּא (leg-of-mutton sail, shoulder-of-mutton sail): מפרש אורכי משולש ששפתו הקדמית מחוברת לתורן. שימש בימים עברו כמפרש ראשי או מפרש מאסף בסירות מפרשים.

– מִפְרַשׂ זְרוֹעַ (lug sail, lug): מפרש מרובע אורכי ששפתו העליונה מחוברת אל סקריה אלכסונית הנמשכת משני צדי התורן ונקראת "זרוע". >> זְרוֹעַ הַמִּפְרָשׂ. [איור]

– מִפְרַשׂ זְרוֹעַ אוֹסְטְרוֹנֶזִי (austronesian boom lugsail, crab claw sail) מפרש משולש אורכי ששפתו העליונה מחוברת לסקריה אלכסונית הנמשכת משני צדי התורן, ושפתו התחתונה נמתחת על ידי מנור. המפרש מאפיין את הסירות הילידיות של העמים האוֹסטרוֹנֶזים. [איור]

– מִפְרַשׂ זְרוֹעַ עוֹמֵד (standing lug): מפרש זרוע שהחלק הקדמי של הסקריה הנושאת אותו צמוד לתורן ומקביל אליו. בניגוד למפרש זרוע רכין, את מפרש הזרוע העומד (הנייח) אין צורך להרכין כדי להחליף מפנה. [איור]

– מִפְרַשׂ זְרוֹעַ רָכִין (dipping lug): מפרש זרוע, שכדי להחליף מפנה יש להרכינו, להעביר את הזרוע לצד השני של התורן ולהניפו מחדש. [איור]

– מִפְרָשׂ חָלוּץ (jib) >> חָלוּץ.

– מִפְרָשׂ לָטִינִי (lateen sail): מפרש אורכי משולש התלוי מסקריה ושפתו האחורית ניצבת לסיפון. [איור]

– מִפְרָשׂ מְאַסֵּף (mizzen sail): א) באוניית מפרשים בעלת ארבעה תרנים ומעטה רוחבי – המפרש התחתי של התורן המאסף (האחרון בשורה). ב) בסירות ובספינות מפרשים דו־תורניות קטנות – המפרש המונף על התורן האחורי. ג) בסירות מפרשים קטנות (יוֹל) – מפרש גף קטן בירכתי הסירה (באנגלית: jigger ולא mizzen sail). = מְאַסֵּף. >> אֲחוֹרִי. [איור]

– מִפְרַשׂ מוֹט (spritsail): א) מפרש אורכי מרובע ששפתו הקדמית מחוברת לתורן, והוא נמתח על ידי מוט אלכסוני השלוח מרגלי התורן אל קודקודו העליון האחורי. [איור] ב) קיצור של "מפרש מוט החרטום".

– מִפְרַשׂ מוֹט הַחַרְטוֹם (spritail): באוניות בעלות מעטה רוחבי עד המחצית השנייה של המאה ה־17 – מפרש רוחבי הנפרש מסקריה מתחת למוט החרטום. >> סְקַרְיַת מוֹט הַחַרְטוֹם. [איור]

– מִפְרָשׂ מָלֵא, המפרש מלא רוח (the sail is full, the sail is drawing‏‏‏‏‏): מצבו של מפרש כאשר הרוח ממלאה אותו והוא אינו מתנפנף. >> מִתְנַפְנֵף [מפרש].

– מִפְרָשׂ מְרֻבָּע, מפרש מרובע (quadrilateral sail): מפרש אורכי בעל ארבע צלעות.

– מִפְרָשׂ מַרְקִיעַ (skysail): באוניית מפרשים בעלת מעטה רוחבי שלם – מפרש המתנשא מעל המפרש העליון. [איור]

– מִפְרָשׂ מָשׁוּךְ לְאָחוֹר (sail braced aback) >> מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר.

– מִפְרָשׂ מְשֻׁלָּשׁ, מפרש משולש (triangular sail): מפרש אורכי בעל צורת משולש.

– מִפְרַשׂ סוּפָה (storm sail) >> מִפְרַשׂ סְעָרָה.

– מִפְרַשׂ סֵטִי (settee sail, settee): מפרש לטיני שקודקודו הקדמי קטום. [איור]

– מִפְרַשׂ סְעָרָה (stormsail, storm sail): מפרש העשוי מבד חזק במיוחד ובעל מידות קטנות מהרגיל לשימוש בשעת סערה, כשנושבת רוח חזקה. = מִפְרָשׂ סוּפָה.

– מִפְרָשׂ עִלִּי, מפרש עילי (topsail, torps'l): המפרש השני בממד הגובה, הנפרש מן התורן העילי. לרוב הכוונה למפרש רוחבי. אוניות מפרשים מלחמתיות מלאות־מעטה הניפו על כל אחד משלושת תורניהן מפרש עילי גדול. באוניות סוחר מלאות־מעטה, שצוותן היה קטן יותר, חילקו את המפרש העילי לשניים: מפרש עילי ראשון (lower topsail) ומפרש עילי שני (upper topsail), כדי שאפשר יהיה לטפל בהם בקלות. [איור] [איור]

– מִפְרָשׂ עֶלְיוֹן (royal sail, royal): באוניית מפרשים מלאת מעטה – המפרש הרביעי בממד הגובה, הנפרש מן התורן העליון. [איור]

– מִפְרָשׂ עַלְעִלִּי, מפרש עלעילי (topgallant sail, topgallant, t'garn): באוניית מפרשים מלאת מעטה – המפרש השלישי מעל הסיפון. אוניות מפרשים מלחמתיות מלאות מעטה הניפו על כל אחד משלושת תורניהן מפרש עילי ומפרש עלעילי גדולים. באוניות סוחר מלאות־מעטה, שצוותן היה קטן יותר, חילקו את המפרש העלעילי לשניים: מפרש מפרש עלעילי ראשון (lower topgallant) ומפרש עלעילי שני (upper topgallant), כדי שאפשר יהיה לטפל בהם בקלות. [איור]

– מִפְרָשׂ קִדְמִי (foresail): א) באוניות מפרשים בעלות מעטה רוחבי – המפרש התחתי של התורן הקדמי, ואם אין להן מפרש שכזה או אינן מניפות אותו – התוסף הקדמי. ב) בספינות מפרשים בעלות מעטה אורכי: בסקונר – מפרש גף על התורן הקדמי; בקאטר, בקֶטְש וביוֹל – מפרש משולש הנמתח מראש התורן התחתי אל קצה קנה החרטום. >> מִפְרָשׂ חָלוּץ.

– מִפְרָשׂ רָאשִׁי (mainsail): המפרש הגדול ביותר (ולעתים היחיד) אשר מונף על תורנה העיקרי של מפרשית או של ספינת מפרשים.

– מִפְרַשׂ רוּחַ (wind sail): בימים עברו, מוֹבָל או "צינור" מבד מפרשים, שנתלה מן התורן והוליך משב רוח קריר אל מֶס או אל חלל מגורים מתחת לסיפון העליון. >> אֲרֻבַּת אִוְרוּר. [איור]

– מִפְרָשׂ רָחְבִּי, מפרש רוחבי (square sail): מפרש מלבני או טרפזי הנפרש מסקריה לרוחבה של הספינה. מן square – בזווית ישרה, בניצב (לקו השדרית). = מִפְרָשׂ רֹחַב [מיושן].

– מִפְרָשׂ תּוֹסָף (staysail) >> תּוֹסָף.

– מִפְרָשׂ תַּחְתִּי (רָחְבִּי), מפרש תחתי רוחבי (course): באוניות מפרשים בעלות מעטה רוחבי – המפרש הנמוך ביותר בממד הגובה, המונף על תרניה התחתיים הקדמי והראשי. [איור] [איור]

– מִפְרָשׂ תַּחְתִּי אֲחוֹרִי (cross jack, crossjack): באוניות מפרשים מלאות מעטה, המפרש התחתי הרוחבי של התורן האחורי. [איור] [איור]

– מִפְרְשֵׂי הָאַחְרָה (after sails): באונייה מלאת מעטה – המפרשים המונפים על התורן האחורי ועל הסָמוכות שבין התורן האחורי לתורן הראשי. >> מִפְרְשֵׂי הַקַּדְמָה. [איור]

– מִפְרְשֵׂי הַקַּדְמָה (headsails): מפרשים המונפים בקדמת סירה או אוניית מפרשים, על התורן הקדמי ומלפנים לו. באונייה מלאת־מעטה: מפרשי התורן הקדמי (תחתי, עילי, עלעילי ועליון), החלוצים (ראשון, שני ומעופף), התוספים הקדמיים ומפרש מוט החרטום. >> מִפְרְשֵׂי הָאַחְרָה. [איור]

– מִפְרְשֵׂי סְעָרָה (storm canvas) >> מִפְרַשׂ סְעָרָה.

– מִפְרְשֵׂי תַּחֲרוּת, מִפְרָשִׂים תַּחֲרוּתִיִּים (racing sails): מפרשים משובחים, קלי־משקל וחזקים במיוחד, לשימוש בתחרויות שיט.

– מִפְרָשִׂים קַלִּים (light sails): באונייה בעלת מעטה רוחבי, המפרשים הפרושים מעל המפרשים העלעיליים; וגם: המפרשים התוספים והמפרש החלוץ השלישי (flying jib). פורשים או מניפים מפרשים קלים כדי להגדיל את התפרושת כשנושבת רוח מתונה.

מְפָרֵשׁ יָמִּים (seafarer): [לשון חז"ל] יורד ים, ספן.

מִפְרָשִׂית (sailing boat, sailboat): סירה המונעת בכוח הרוח בלבד, על ידי מפרשים. = סִירַת מִפְרָשׂ, סִירַת מִפְרָשִׂים.

– מִפְרָשִׂית מְמֻנַּעַת (motorsailer, motorsailor) >> מִפְרָשִׁית מָנוֹעַ.

– מִפְרָשִׂית מָנוֹעַ (motorsailer, motorsailor): א) סירת מפרשים המונעת על ידי מפרשים ומנוע גם יחד. ב) סירת מנוע או יכטת מנוע בעלת מפרשי עזר. = סְפִינַת מִפְרָשִׂים מְמֻנַּעַת.

– מִפְרָשִׂית מַשָׂא (sailing barge) >> אַרְבַּת מִפְרָשִׂים.

מִפְרָשָׂן (sailmaker): מלח באוניית מפרשים האחראי על תיקון מפרשיה. וגם: בעל מלאכה שאומנותו ייצור ותיקון מפרשים. = עוֹשֶׂה מִפְרָשִׂים, תּוֹפֵר מִפְרָשִׂים.

מִפְרְשָׂנוּת (sail handling): אומנות ההשטה של סירות וספינות מפרשים.

מַפַּת הָאַדְמִירָלִיּוּת (Admiralty chart): מפה ימית לניווט ולהדרכת ספנים שהוכנה והוצאה לאור על ידי מחלקת ההידרוגרפיה של האדמירליות הבריטית (נקראת כיום UK Hydrographic Office). >> אַדְמִירָלִיּוּת. [איור]

מִפְתָּל (lay): כיוון שזירת הגדילים לחבל. מבחינים בין חבל שגדיליו מתפתלים ימינה לבין חבל שגדיליו מתפתלים שמאלה. >> חֶבֶל מַיְמִין, חֶבֶל מַשְׂמְאִיל, פָּתַל. [איור]

מִפְתַּן הַסִּפּוּן, מפתן הסיפון (break of a deck, break): באוניות שאינן משוות סיפון – קצה סיפון שאינו משתרע למלוא אורכה של האונייה, והמקום שבו מותקנים סולמי המדרגות המוליכים ממנו אל הסיפון שמתחתיו.

– מִפְתַּן סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה, מפתן סיפון בית האחרה (break of the poop) (באוניות סוחר).

– מִפְתַּן סִפּוּן הָאַחְרָה הָעִלִּי, מפתן סיפון האחרה העילי (break of the poop) (באוניות מפרשים מלחמתיות).

מַצַּב פַּרְפַּר, בְּמַצַּב פַּרְפַּר (wing and wing; goose wings): א) מצב המפרשים בסירה או ספינה דו־תורנית עם מפרשים אורכיים בעת שיט ברוח מלאה, אז מעבירים מפרש אחד לצד ימין ואת האחר לצד שמאל, כדי שהמפרש המאסף לא יסתיר את הרוח למפרש הראשי. ב) באוניות בעלות מעטה רוחבי, מצבו של מפרש ראשי או קדמי שהקטינו את שטחו האפקטיבי על ידי משיכת חלקו האמצעי כלפי מעלה וקשירתו לסקריה, כך שהוא קיבל צורת "כנפי אווז"; פעולה זו נעשתה כשנשבה רוח חזקה והמפרש כבר צומצם במלואו.

מָצוֹף (buoy; float): א) גוף חלול, מלא אוויר ובעל כושר ציפה, המעוגן בחבל או בשרשרת לקרקעית, ומשמש לסימון מקום בים או בנהר, כעזר לניווט, להתקשרות ועוד. = [סלנג] בּוֹיָה. ב) גוף בעל כושר ציפה עודף (עתודת עילוי), המשמש לנשיאה או להצפה של גוף אחר שאין לו יכולת ציפה משלו.

– סִמֵּן בְּמָצוֹף, סימן במצוף; קָשַׁר מָצוֹף לְ־ (to buoy).

– מְצוֹף הִתְקַשְּׁרוּת (mooring buoy) >> מְצוֹף רְתִיקָה.

–מְצוֹף נְגִידָה (warping buoy): בתקופת המפרשים – מצוף מעוגן לקרקעית בנמל, בתעלה או בנהר, אליו קשרה האונייה חבל, ובאמצעותו משכה והסיעה את עצמה למרחק קצר ממקום אחד לשני. >> נְגִידָה, חֶבֶֶל נְגִידָה.

– מְצוֹף סִמּוּן, מצוף סימון (marking buoy, mark buoy): מצוף ימי המסמן את מקומו של גוף או עצם הנמצא מתחת לפני המים ועל כן אינו נראה, מצביע על אזורים אסורים לשיט או לצלילה וכדומה.

– מְצוֹף עֹגֶן, מצוף עוגן (anchor buoy, cable buoy): מצוף קטן המחובר בחבל אל טבעת עוגן שהורד לקרקעית כדי לסמן את מיקומו. [איור]

– מְצוֹף עֲרָפֶל (fog buoy): במלחמת העולם השנייה – אוניות שנעו בשיירה בתנאי ערפל גררו כל אחת מצוף מיוחד קשור אל חבל ארוך, שסימן לאונייה הבאה בטור לשמור מרחק כדי להימנע מהתנגשות עם זו שלפניה.

– מְצוֹף רְתִיקָה (mooring buoy, anchorage buoy): מצוף עם טבעת המעוגן אל קרקעית מעגן או נמל, ומשמש לרתיקת כלי שיט אליו. = מְצוֹף הִתְקַשְּׁרוּת.

מַצִּית חַלָּמִישׁ (לאקדחים ורובים נטעני־לוע – flintlock, lock; לתותחים ימיים נטעני־לוע – gunlock, lock): מנגנון מכני להצתת התחמיש של תותח ימי נטען־לוע, שהחליף אחרי 1780 לערך את מוט ההצתה באוניות הצי המלכותי הבריטי. המנגנון הורכב מאחורי חור ההצתה. בריח המנגנון, שנמשך על ידי שרוך חבל, היכה על אבן חלמיש. הניצוץ שנוצר הבעיר את אבק השריפה בתוך קנה ההצתה או חור ההצתה, והוא הוליך את האש אל התחמיש. >> מוֹט הַצָּתָה, בְּרִיחַ הַמַצִּית, קְנֵה הַצָּתָה, חוֹר הַצָּתָה, שְׂרוֹךְ חֶבֶל. [איור]

מַצִּיתִים דְּרוֹך! (!Cock your locks): הפקודה באוניית מפרשים מלחמתית לדרוך את מציתי החלמיש של התותחים נטעני־הלוע ולהיכון לירי. >> מַצִּית חַלָּמִישׁ.

מִצְלַעַת (framing): צלעות וחיזוקים, רוחביים ואורכיים, המקשיחים את מעטפת הגוף של כלי שיט (תחתית, דפנות וסיפון) ומוסיפים לחוזקה.

– מִצְלַעַת אֹרֶךְ, מצלעת אורך (longitudinal framing)

– מִצְלַעַת רֹחַב, מצלעת רוחב (transverse framing)

מִצְלַעַת תְּחִלָּה, מצלעת תחילה (frame-first, skeleton-first) >> שֶׁלֶד תְּחִלָּה.

מְצֻלָּק מִסּוּפוֹת, מצולק מסופות (storm beaten) >> יְדוּעַ סַעַר.

מִצְעָה, מִצְעַת הַגּוּף (middle body): החלק האמצעי של גוף האונייה, בין הקַדְמָה לאַחְרָה.

מַצְעֶרֶת (throttle valve; throttle handle): א) במנועי קיטור בוכנאיים בימים עברו, התקן דמוי שסתום פרפרי לקביעת כמות הקיטור הרצויה שתזרום מדוד הקיטור אל המנוע; כך שלטו במהירות המנוע ובהספקו. ב) ידית או זוג ידיות בקרה בגשר או בקוקפיט לקביעת מהירות המנוע הראשי הרצויה ומצבי תיבת התמסורת (קדימה, אחורה, ניוטרל). = טְרוֹטֶל, טְרוֹטֶלִים [סלנג].

מַצְפֵּן (compass): מכשיר ניווט המראה את כיוון הצפון המגנטי או הצפון האמיתי לצורכי התמצאות במרחב הגאוגרפי.

– מַצְפֵּן הַתָּא (cabin compass) >> מַצְפֵּן מְהֻפָּךְ.

– מַצְפֵּן יַמִּי (mariner's compass): מצפן מגנטי הנישא על מתליים, המבטלים את השפעת טלטולי האונייה ונדנודיה על המכשיר ומשאירים אותו במצב מאוזן. [איור]

– מַצְפֵּן כִּיס (pocket compass): מצפן מיטלטל קטן־מידות לנשיאה בכיס הבגד.

– מַצְפֵּן מַגְנֶטִי (magnetic compass): מצפן שסימן הצפון שלו מצביע לכיוון הצפון המגנטי.

– מַצְפֵּן מְהֻפָּךְ, מצפן מהופך (overhead compass, inverted compass, tell-tale compass): בימים עברו, מצפן ימי התלוי במהופך מתקרת תאו של הקברניט, כדי שידע מיד מה קורס האונייה מבלי לעלות לסיפון האחרה או לגשר. = מַצְפֵּן הַתָּא.

מַקֶּבֶת לִפּוּף, מקבת ליפוף (serving mallet): כלי־יד דמוי מקבת עץ ששימש בתקופת המפרשים לעטיפת חבל עבה בחוט־חבל או בחבל דק כדי להגן עליו מפני שפשוף. >> לִפּוּף. [איור]

מִקּוּם, מיקום האונייה (position, ship's position): נקודה על פני כדור הארץ או המפה המוגדרת על ידי קו רוחב וקו אורך.

מְקוֹם עֲגִינָה (berth, anchorage): כל מקום בנמל המיועד לעגינת אניות; המקום בנמל בו אונייה עומדת על עוגנה או רתוקה לרציף. מקום חניית האונייה. >> מַעֲגָן, מִרְצָף, מִרְתָּק.

מַקּוֹר הַחַרְטוֹם (beakhead, beak): חלק מבני פתוח בחרטום אוניית מפרשים, מלפנים לקנה החרטום, עליו נשען מוט החרטום ולקצהו מחובר גליף החרטום. >> אֵיל נִגוּחַ. [איור]

מַקּוֹשׁ (cock): זרוע פלדה מעוקלת במנגנון ההצתה של כלי ירי נטעני־לוע, היוצרת ניצוץ על ידי הקשת אבן חלמיש כנגד לוחית פלדה מעל חור ההצתה. באקדחים וברובים מופעל המקוש על ידי משיכת ההדק, ובתותחים ימיים על ידי משיכת שרוך חבל. >> מַצִּית חַלָּמִיש, מַצִּיתִים דְּרוֹךְ!

מִקְטֹרֶן מַלָּחִים, מקטורן מלחים, מקטורן ספנים (blue jacket, monkey jacket): מעיל מלחים קצר. blue jacket הוא גם כינוי למלח בצי המלכותי הבריטי.

מַקֶּשֶׁת (minelayer): ספינת מלחמה להנחת מוקשים ימיים במבואות נמלים ובנתיבי שיט אסטרטגיים. = יוֹקֶשֶׁת [מיושן], מַנִיחַת מוֹקְשִׁים.

מִרְדָּף כְּלָלִי (a general chase): בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים (המאה ה־18) – הפקודה שנמסרה באיתות דגלים לכל אוניות הצי או השייטת לפרק את המערך ולרדוף באופן עצמאי אחר אוניות האויב הנמלטות.

מָרַח זֶפֶת עַל סִדְקֵי הַלּוּחוֹת (to pay a seam): בספינות עץ – מרח זפת מותכת על הרווחים הדקים בין לוחות הגוף או הסיפון לאחר שנאטמו קודם בנעורת. >> זִפֵּף, סָתַם בִּנְעֹרֶת, זֶפֶת.

מֶרְחָב, מֶרְחָבֵי הַיָּם [הנשקפים מן החוף] (offing): שטח הים המרוחק מן החוף, שאין בו מכשולים וסכנות לשיט אך עדיין במרחק ראייה ממנו. >> יָצָא לַמֶּרְחָב, הִתְרַחֵק מֵהָחוֹף.

מֶרְחַב יָם (sea-room): ייאמר על אונייה שיש לה מרחב־ים כאשר היא נמצאת במרחק ניכר מן החוף או משרטונות ועל כן יכולה לשוט בבטחה. וגם: השטח בים המאפשר לאונייה לשנות את אורחה ללא חשש שתתנגש בכלי שיט אחר השט בקרבתה.

מָרִינָה, מארינה (marina) >> מַעֲגָנָה לְיַכְטוֹת.

מַרְצֵעַ (pricker): דקר מתכת קטן עם ידית עץ ששימש את המפרשן לעשיית חורים בפסי צמצום, בשפות מפרשים וכו'.

מִרְצָף (berth, docking place): מקום חניית כלי שיט ליד רציף בנמל, לרוב לשם טעינה ופריקה. = מְקוֹם חֲנָיַת הָאֳנִיָּה. >> מְקוֹם עֲגִינָה.

מִרְתָּק (mooring berth, mooring, berth): מקום בנמל או במעגנה שכלי שיט רתוק בו למצוף, לנקודה בחוף או לעוגן. >> מְקוֹם עֲגִינָה.

מַשָּׂא כְּלָלִי (general cargo) >> מִטְעָן כְּלָלִי.

מַשְׁאֵבָה (pump): בתקופת המפרשים – משאבת שרשרת או משאבה בוכנאית לשאיבת מי שיפוליים; באוניות סוחר נמצאה על הסיפון העליון ובאוניות מלחמה על סיפון התותחים העליון. צינור היניקה שלה ירד עד עוקת השיפוליים באמצע תחתית האונייה. >> מַשְׁאֵבַת שִׁפּוּלַיִם, עוּקַת הַשִּׁפּוּלַיִם. [איור]

מַשְׁאֵבָה בַּעֲלַת פְּעֻלָּה אַחַת, משאבה בעלת פעולה אחת (single-acting pump): באוניות קיטור – משאבת קיטור בוכנאית השואבת מים במהלך מטה או אחורה של הבוכנה וסונקת אותם במהלך מעלה או קדימה.

מַשְׁאֵבָה בַּעֲלַת פְּעֻלָּה כְּפוּלָה, משאבה בעלת פעולה כפולה (double-acting pump): באוניות קיטור – משאבת קיטור בוכנאית השואבת וסונקת בעת ובעונה אחת בכל מהלך של הבוכנה. בצדה האחד של הבוכנה מתבצעת יניקה ובצדה השני – סניקה ולהיפך. יתרונה הוא לחץ סניקה קצוב עם תנודות קטנות יותר.

מַשְׁאֵבָה קִדְמִית (head-pump): בתקופת המפרשים – משאבת מי־ים ידנית קטנה בחרטום האונייה, ששימשה בעיקר לשטיפת הסיפונים.

מַשְׁאֵבַת אֲוִיר, משאבת אוויר (air pump): במנוע קיטור בוכנאי (ובטורבינת קיטור) בעל מעבה צינורות (מעבה מגע) – משאבה לסילוק מי העיבוי, הקיטור שהתעבה למים, אדי קיטור שלא התעבו וגזים. מופעלת בדרך כלל על ידי המנוע הראשי ולעתים רחוקות על ידי מנוע עזר.

מַשְׁאֵבַת הֲזָנָה (feed pump): משאבה המספקת לדוד הקיטור את המים שיהפכו על ידי חימומם לקיטור. >> מֵי הֲזָנָה.

מַשְׁאֵבַת מֵי נֵטֶל (ballast pump): משאבה למילוי ולריקון מיכלי מי הנטל באוניית קיטור או מנוע.

מַשְׁאֵבַת שִׁפּוּלַיִם, משאבת שיפוליים, מַשְׁאֵבַת מֵי שִׁפּוּלַיִם (bilge pump): משאבה לריקון המים הנאספים בשיפולי (תחתית) אונייה או סירה. >> מַשְׁאֵבָה. [איור]

מַשַּׁב רוּחַ, מַשָּׁב (gust, puff): התחזקות פתאומית וקצרה של הרוח. = פֶּרֶץ רוּחַ [מליצי]. >> מַכַּת רוּחַ.

– מַשָּׁבִים קַלִּים (light airs) >> נְשִׁיבָה קַלָּה.

מַשַּׁב רוּחַ קָלִיל [מליצי] (capful of wind): רוח חולפת חלשה.

מִשְׁבָּרִים, מִשְׁבְּרֵי חוֹף (breakers): גלים שדבשתם שבורה; גלים המתנפצים עם מגעם בשרטון, בסלע, בחֶסֶם וכדומה שאינם שקועים עמוק במים. >> דַּבֶּשֶׁת הַגַּל.

מִשִּׁדְרִית עַד כַּפְתוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, משדרית עד כפתור ראש התורן (from keel to truck): ביטוי מתקופת המפרשים שפירושו מלוא גובהה של האונייה, "מן המסד עד הטפחות", "מכף רגל עד ראש". >> שִׁדְרִית, כַּפְתוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, מֵחַרְטוֹם לְיַרְכָתַיִם.

מָשׁוֹט (oar): מוט ובקצהו מעין כף רחבה, המשמש להנעת סירה או ספינת משוטים על ידי פעולת הדיפה הנקראת "חתירה". (באנגלית מבחינים בין oar, מָשׁוֹט "רגיל" בו אוחז חותר יחיד; scull, "שׁוֹטֵטָה", כל אחד משני משוטים קצרים בהם אוחז חותר יחיד; sweep, מְשׁוֹט יַרְכָּתַיִם, משוט יחיד בירכתי סירה; ו־paddle, "מָשׁוֹט אִינְדְּיָאנִי", שאינו נשען על שפת הסירה אלא מוחזק באוויר.) >> חָתַר. [איור]

– מָשׁוֹט אִינְדִּיָּאנִי (paddle): משוט קצר וקל שהחותר אוחז בו בשתי ידיו מבלי להשעינו על מלגז בשפת הסירה.

– מְשׁוֹט הֶגֶה (rudder oar, steering oar): משוט גדול בירכתיה של ספינה או של סירת חתירה המשמש להיגויה ימינה־שמאלה. = מַנְהִיג [חז"ל], מְשׁוֹט הִגּוּי. >> מוֹט הִגּוּי, גַּלְגַּל הֶגֶה. [איור] [איור]

– מְשׁוֹט הִגּוּי, משוט היגוי >> מְשׁוֹט הֶגֶה.

– מָשׁוֹט יַרְכָּתִי (sweep, scull) >> מְשׁוֹט יַרְכָּתַיִם.

– מְשׁוֹט יַרְכָּתַיִם, משוט ירכתיים, מָשׁוֹט יַרְכָּתִי (sweep, scull): משוט יחיד גדול וארוך, הנשען על קצה הירכתיים של סירה, ומשמש להנעתה ולהיגויה על ידי תנועות חתירה ימינה ושמאלה לסירוגין. [איור]

– מָשׁוֹט כָּפוּל, מָשׁוֹט כְּפוּל לְהָבִים (double paddle, double blade paddle): משוט בעל שני להבים לחותר יחיד בקיאק, בקנו, בחסקה ועוד.

מְשׁוֹטָאי [מליצי] (oarsman, rower) >> חוֹתֵר.

מְשׁוֹטָה (paddle wheel): גלגל גדול המצויד בכפות דמויות להבי משוטים, ששימש להנעה של ספינות ואוניות קיטור לפני המצאת המדחף. = גַּלְגַּל מְשׁוֹטִים, אוֹפַן הַמָּשׁוֹט [מיושן].

– מְשׁוֹטָה יַרְכָּתִית, מְשׁוֹטַת יַרְכָּתַיִם (sternwheel): גלגל משוטים יחיד בירכתי הספינה. = גַּלְגַל מְשׁוֹטִים יַרְכָּתִי. >> אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה.

– מְשׁוֹטָה צִדִּית (sidewheel): גלגל משוטים בכל צד של הספינה. = גַּלְגַּל מְשׁוֹטִים צִדִּי. >> אֳנִיַּת מְשׁוֹטוֹת.

מָשׁוּךְ לְאָחוֹר, סקריה משוכה לאחור (braced aback) >> מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר.

מָשׁוּךְ לָאֹרֶך, סקריה משוכה לאורך (braced up) >> מִשֵׁךְ לַאֹרֶךְ.

מָשׁוּךְ לְהִסּוֹג, סקריה משוכה להיסוג (braced aback) >> מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר.

מָשׁוּךְ לַחֹד, סקריה משוכה לחוד (braced sharp) >> מִשֵׁךְ לַחֹד.

מָשׁוּךְ לִפְקוֹם, סקריה משוכה לפקום (braced about) >> מִשֵׁךְ לִפְקוֹם.

מִשְׁוָר, משוור (footrope, horse): [מן מִשְׁוֶרֶת, הטבעת בקצה הארכוף של בהמת רכיבה, עליה משעין הרוכב את כף רגלו.] חבל מתוח מתחת לסקריה של מפרש רוחבי, עליו עומדים המלחים כאשר הם פורשים את המפרש, גוללים אותו או מצמצמים את שטחו. >> אַרְכּוֹף. [איור]

– מִשְׁוַר פְלֶמִי, משוור פלמי (Flemish horse): חבל משוור קצר בקצה זרוע הסקריה של מפרש רוחבי, עליו עומד המלח האחרון בשורה כאשר גוללים את המפרש, פורשים אותו או מצמצמים את שטחו. >> מִשְׁוָר. [איור] [איור]

מַשְׁחִיתָה [מיושן] (destroyer, torpedo-destroyer) >> מַשְׁחֶתֶת.

מַשְׁחֶתֶת (destroyer, torpedo boat destroyer, TBD, torpedo-destoryer): אוניית מלחמה מהירה, בינונית בגודלה, הממלאת תפקידי ליווי והגנה על כלי שיט גדולים ממנה כמו סיירות ונושאות מטוסים. = מַשְׁחִיתָה [מיושן], אֳנִיַּת מַשְׁחִית [מיושן].

מַשָּׁט (sailing; ceremonial sailing): הפלגה של כמה ספינות יחד, על פי רוב במבנה.

מִשְׁטוֹחַ, מִשְׁטוֹחַ קֶרַח נוֹדֵד, מִשְׁטוֹחַ קֶרַח נִטְרָד (floe, ice floe): גוש קרח ים מוצק ושטוח למדי הנוצר כתוצאה מהתאחות רגבי קרח נודד (pancake ice). גודל משטוח הקרח משתנה מכמה מטרים ועד כמה קילומטרים. דבוקה של משטוחי קרח נקראת "קרח מקובץ" או "שדה קרח נודד" (ice pack, pack ice). >> קֶרַח נִטְרָד.

מִשְׁטָרָה יַמִּית (water police): יחידת שיטור מושטת במימי החופים ובמים פנימים. = יְחִידַת שִׁטּוּר יַמִּי. >> מִשְׁמַר הַחוֹפִים.

מְשִׁיחָה (twine) >> חוּט מְשִׁיחָה.

מֵשִׁיט [נ' מְשִׁיטָה] (skipper): אדם המוסמך להשיט כלי שיט קטן כגון: משיט אופנוע ים (ski jet operator), משיט סירת מנוע, משיט מפרשית, משיט ספינה, משיט יכטה, משיט גוררת. >> יַכְטוֹנֵר, מְפַקֵד סִירָה.

מֵשִׁיט סִירָה (boatman, waterman) >> סִירָאי.

מְשִׁיכַת מָשׁוֹט (pull, stroke) >> פְּעִימָה, פְּעִימַת מָשׁוֹט, מְחִי מָשׁוֹט.

מְשִׁיכַת סְפִינוֹת (hauling): בימים עברו, משיכת דוברות וספינות משא בחבלים לאורך תעלה או גדת נהר על ידי אנשים או בהמות משא. >> מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת, נְגִידָה. [איור]

מָשַׁךְ [חבל, שרשרת] (to haul; to heave). א) משך חבל יחיד, ללא עזרת גלגלת או מכונת סיפון; ב) משך חבל או כבל בעזרת גלגלת או מכונת סיפון להשגת רווח כוח. (באנגלית ימית לא משתמשים בפועל to pull.)

– to haul down >> מָשַׁךְ מַטָּה, הוֹרִיד; to haul up >> מָשַׁךְ מַעְלָה, הֶעֱלָה; to haul in >> מָשַׁךְ פְנִימָה, אָסַף; to haul out; מָשַׁךְ הַחוּצָה, הוֹצִיא; to haul taut >> מָשַׁךְ בְּכֹחַ, מָתַח; to haul round >> סוֹבֵב.

מְשֹׁךְ מִפְרָשׂ רָאשִׁי!, משוך מפרש ראשי! (!Mainsail haul) >> סוֹבֵב מִפְרָשׂ רָאשִׁי!

מִשֵּׁךְ סְקַרְיָה, מישך סקריה (to brace): באוניות בעלות מפרשים רוחביים – סובב אופקית את הסקריה באמצעות המושכות, וכיוון אותה (ואת המפרש) לזווית הרצויה ביחס לרוח. >> כִּוֵּן (מפרש, סקריה). [איור]

– מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר, מישך סקריה לאחור (to brace aback): סובב אופקית את הסקריה לאחור, כדי שהרוח תישוב על צדו הקדמי של המפרש. פעולה זו נועדה להאט את התקדמות הספינה ואף לעצור אותה כליל. = מִשֵּׁךְ לְהִסּוֹג, הִרְתִיעַ מִפְרָשׂ. [איור]

– מִשֵּׁךְ לָאֹרֶךְ, מישך סקריה לאורך (to brace up): סובב אופקית את הסקריה וקרב אותה לקו השדרית של האונייה. הקטין את הזווית בין הסקריה וקו השדרית. [איור]

– מִשֵּׁךְ לְהִסּוֹג, מישך סקריה להיסוג (to brace aback) >> מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר.

– מִשֵּׁךְ לַחֹד, מישך סקריה לחוד (brace sharp): סובב אופקית את הסקריה והקטין למינימום את הזוית בינה לבין קו השדרית. לרוב הזווית היא 20 מעלות או קרוב לכך. מצב זה מתאים לשיט ברוח קדמית חדה, במעלה הרוח.

– מִשֵּׁךְ לָרֹחַב, מישך סקריה לרוחב (to brace in, to square): סובב אופקית את הסקריה עד שתהא ניצבת לקו השדרית של האוניה או קרוב לכך. מצב זה מתאים לשיט ברוח מלאה. הגדיל את הזוית בין הסקריה לקו השדרית. [איור]

– מִשֵּׁךְ לִפְקֹם, מישך סקריה לפקום (brace about, haul around): סובב אופקית את הסקריה לצד הנגדי כדי להחליף מִפְנֶה או כאשר השתנה כיוון הרוח. מישך סקריה והחליף מפנה.

מִשְׁכָּב [מליצי] (berth) >> דַּרְגַּשׁ שֵׁנָה.

מְשֻׁלַש גְּרִירָה, משולש גרירה (towing bridle): קטע חבל קצר המחובר בשני קצותיו לצדי הירכתיים של ספינה. אל אמצע החבל (קודקוד המשולש) מחובר, באמצעות סביבול או גלגלת, חבל גרירה ארוך. >> חֶבֶל גְרִירָה, רֶסֶן.

מְשַׁמֵן (oiler, greaser): בימים עברו – עובד מכונה באוניית קיטור או מנוע שתפקידו היה לשמן ולגרז את חלקי המכונות השונים במהלך המשמרת. >> רַב מְשַׁמְנִים.

מִשְׁמַר הַחוֹפִים (coastguard, coast guard): יחידת שיטור מושטת המופקדת על הביטחון, אכיפת החוק ופעולות הצלה במימי החופים ובמים הפנימיים של מדינה. = יְחִידַת שִׁטּוּר יַמִּי, מִשְׁטָרָה יַמִּית.

מִשְׁמֶרֶת (watch): 24 שעות היממה באונייה נחלקות בדרך כלל ל־6 פרקי זמן של 4 שעות עבודה כל אחד הנקראים "משמרות". בכל משמרת עוסק כשליש או כחצי מאנשי הצוות בהשטת האונייה ובתפעולה בעוד השאר במנוחה. קבוצת האנשים שבעבודה נקראת גם היא "משמרת". >> קְצִין מִשְׁמֶרֶת, פְּטוּרִים מִמִשְׁמָרוֹת.

– בתקופת המפרשים חילקו את הצוות לשתי קבוצות עבודה שוות, משמרת ימין (starboard watch) ומשמרת שמאל (larboard or port watch), עליהן פיקדו הקצין הראשון והקצין השני; החלוקה נעשתה על פי צד האונייה שבו תלו ערסלי המלחים. המשמרות התחלפו ביניהן כל ארבע שעות, אחת בעבודה על הסיפון והשנייה במנוחה במגורים. עם הופעת אוניות הקיטור במאה ה־19 השתנתה החלוקה לשתי משמרות לאדם ביממה ושמונה שעות מנוחה בין משמרת אחת לשנייה, והצוות חולק לשלושה צבעים: אדום, לבן וכחול.

– משמרת ראשונה (First watch): 0000–2000; משמרת אמצעית (Middle watch): 0400–0000; משמרת בוקר (Morning watch): 0800–0400; משמרת לפני הצהריים (Forenoon watch): 1200–0800; משמרת אחר הצהריים (Afternoon watch): 1600–1200; משמרת כלב ראשונה (1600–1800); משמרת כלב אחרונה (Last dog watch): 2000–1800.

– מִשְׁמֶרֶת חָפְשִׁית, משמרת חופשית (watch below): באוניות מפרשים – המשמרת הנמצאת במנוחה במגורים, להבדיל מזו העובדת על הסיפון (watch on deck). >> מִשְׁמֶרֶת.

– מִשְׁמֶרֶת חֲצָאִין [מליצי] (dog watch) >> מִשְׁמֶרֶת כֶּלֶב.

– מִשְׁמֶרֶת כֶּלֶב (dog watch): כדי שאנשי הצוות לא יבצעו משמרות באותן השעות מדי יממה, חילקו בתקופת המפרשים את משמרת הערב של 16:00–20:00 לשתי משמרות קצרות בנות שעתיים: משמרת כלב ראשונה ומשמרת כלב אחרונה. = מִשְׁמֶרֶת חֲצָאִין [מליצי].

– מִשְׁמֶרֶת עֲגִינָה (anchor watch) >> מִשְׁמֶרֶת עֹגֶן.

– מִשְׁמֶרֶת עֹגֶן, משמרת עוגן (anchor watch): קצין וקבוצת מלחים העושים את משמרתם כשהאונייה עומדת על עוגן. תפקידם להשגיח שהעוגן לא ניתק או נגרר ולהתריע עם התקרבות כלי שיט אל האונייה העוגנת. = מִשְׁמֶרֶת עֲגִינָה.

מַשְׁעֵן מָשׁוֹט (tholepin, thole pin): פין עץ קשה וחזק הקבוע בלזבזת של סירת משוטים, עליו משעינים את המשוט בשעת החתירה. = יָתֵד הַמָּשׁוֹט. >> מַלְגֵז, סַד הַמָּשׁוֹט. [איור] [איור]

מִשָּׁק, מישק, מישקי הלוחות (seam, seams) >> סֶדֶק, סִדְקֵי הַלוּחוֹת.

מַשְׁקוֹעַ (mooring sinker): גוש כבד של בטון או ברזל המשמש כעוגן קבוע למצוף רתיקה, למצוף סימון וכדומה. = סִינְקֶר [סלנג], עֹגֶן מֵת, עֹגֶן מִשְׁקֹלֶת, עֶשֶׁת [מיושן].

מִשְׂרַד הַיַּמִּיָּה הַבְּרִיטִי [מיושן] (admiralty) >> אַדְמִירָלִיּוּת.

מַשְׁרוֹקִית רַב מַלָּחִים (boatswain's pipe, b. whistle, bosun's call, pipe): משרוקית מתכת מיוחדת ששימשה באוניות מפרשים מלחמתיות את רב המלחים ועוזריו להעברת פקודות למלחים; כיום משמשת לצרכים טקסיים בלבד. >> קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִיתוֹ. [איור]

מַתָח (martingale boom, dolphin striker): באוניות מפרשים – מוט אנכי קצר בקצה מוט החרטום, דרכו עוברים גידי המתח. [איור]

מָתַח חֶבֶל (to haul taut, to haul tight). ראו גם: מָשַׁךְ חֶבֶל, אָחַז וְהֶחֱזִיק בְּחֶבֶל, הִרְפָּה מִן הַחֶבֶל, שִׁחְרֵר חֶבֶל.

מָתַח לְגַמְרֵי [מיתר של מפרש אורכי] (to flatten in) >> מֵיתַר.

מָתַח מֵיתָר (to sheet home, to haul home): באוניות בעלות מפרשים רוחביים – מתח את מיתרי המפרש; במפרש עילי, מתח את מיתריו עד שזויותיו התחתונות נוגעות בקצות הסקריה שמתחתיו. במצב זה המפרש מתוח במלואו. הפקודה: מְתַח מֵיתָרִים! (!Sheet home). >> מֵיתָר.

מַתְחֵב (rammer, ramrod): מוט עץ ובקצהו מעין מָדוֹךְ להידוק הכדור או הקֶלַע אל תחמיש אבק השריפה בתותח נטען־לוע. >> תָּחַב קֶלַע. [איור] [איור]

מִתַּחַת לָרוּחַ (.under the wind adv) >> בְּצַד הַחֲסִי.

מַתְלֶה, מַתְלֵה הַמָּנוֹר, מַתְלֵה הַסְּקַרְיָה (topping lift; lift): א) בסירות ובספינות עם מפרשים אורכיים: חבל מראש התורן לקצה המנור, לתלייתו וללכסונו. = מַזְקֵף, מַגְבִּיהַ [מיושן]; [רוֹוֵחַ:] מַעֲלַן מָנוֹר. ב) באוניות מפרשים בעלות מעטה רוחבי, כל אחד משני החבלים המתוחים מראש התורן לקצות זרועות הסקריה; החבלים מושחלים דרך גלגלות, נושאים את משקל הסקריה ומשמשים ללכסונה וליישורה. >> מַעֲנַב הַסְּקַרְיָה. [איור]

מִתְלַיִם, מתליים (gimbals): הֶתקן לתליית מצפן ימי או כרונומטר ימי, המבטל את השפעת הטלטולים והנדנודים של האונייה על המכשיר ומשאירו במצב מאוזן. המתליים בנויים משתי טבעות פליז קונצנטריות, שצירי הסיבוב שלהן ניצבים זה לזה. [איור]

מָתְנֵי הָאֳנִיָּה, מותני האונייה (waist): קטע הסיפון העליון באוניות מפרשים מלחמתיות בין סיפון הקדמה לסיפון האחרה. חלק זה של הסיפון לא כוסה בלוחות אלא היה "חלול". שני "סיפונים" צרים (gangways) בצדי המותניים, לאורך הדפנות, גישרו בין סיפון האחרה לצור החרטום. על קורות הרוחב במותני האונייה אוחסנו סירות השֵׁרות והכלונסאות הרזרביים. >> אִיש הַמָּתְנַיִם, סִפּוּן הַמָּתְנַיִם. [איור]

מִתְנַפְנֵף, המפרש מתנפנף (to shiver, to shake, to flap): מצבו של מפרש כאשר הרוח חלשה או שהספינה קרובה מדי לרוח, אז היא אינה ממלאת אותו והמפרש מתנועע לכאן ולכאן. >> נִפְנֵף מִפְרָשִׂים.

– מַתְחִיל לְהִתְנַפְנֵף, המפרש מתחיל להתנפנף (to touch, to touch the wind).

מַתְפִּיל מֵי יָם (distiller, fresh water evaporator): מתקן באונייה להפקת מים מותפלים ממי ים או ממי נהר. המים המותפלים משמשים להזנת דודי הקיטור, לשתייה ולרחצה. מתפילי מי ים נמצאים בשימוש באוניות מהמחצית השנייה של המאה ה־19. = מְזַקֵק מֵי יָם.

מַתְפֵּסִים (nippers): בתקופת המפרשים, חבלים קצרים לחיבור חבל סחב לעבוֹת העוגן. >> חֶבֶל סַחַב. [איור]

מִתְקָן יַמִּי (offshore installation): מבנה ימי נייח או נייד, הנמצא במרחק־מה מן החוף או בלב ים, וכולל מכונות, ציוד ומגורי צוות לשם חיפוש, קידוח, הפקה, עיבוד או אחסון של גז או נפט, וגם לייצור חשמל מאנרגיית הרוח והגלים, התפלת מי ים ועוד.

---

^{עדכון אחרון: 22 באפריל 2024. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}