לחיפוש מהיר בעמוד הקישו: Ctrl + F
חֲבוּשׁ [מיושן] (bale) >> חֲבִילָה.
חֲבִיֹּנֶת, חביונת (tierce): בתקופת המפרשים – חבית עץ קטנה שנפחה כ־42 גלון. >> חָבִית.
חֲבִילָה (bale): צרור מטען העטוף בקנבס, באברזין, ביוּטָה וכדומה, להבדיל ממטען הארוז בתיבות או בחביות. = חֲבוּשׁ [מיושן]. >> מִטְעָן בַּחֲבִילוֹת. [איור]
חֲבִישָׁה [של חבל] (parcelling): בתקופת המפרשים – כריכת רצועת קנבס מוספגת בעטרן על חבל נייח (רכסה, סמוך וכו'); בתחילה לכל אורך החבל ולימים רק סביב עין בקצה רכסה או סמוך, סביב חבל משוור, קליעות וכדומה. על גבי החבישה ליפפו חבל דק בעיגולים צפופים ומהודקים. החבישה והליפוף נועדו להגנה מפני שפשוף ופגעי מזג האוויר. >> חָבַשׁ [חבל], לִפּוּף [של חבל]. [איור]
חָבִית (cask, barrel): חביות עץ שימשו בתקופת המפרשים לאחסון אספקה ביבש ובלח, כמו גם להובלת מטענים.
– באנגליה של תקופת המפרשים הבחינו בסוגים שונים של חביות עץ על פי נפחן: cask ו־barrel הם שמות כלליים לחבית עץ. tun או leaguer – חבית שנפחה כ־250 גלונים. pipe – חבית שנפחה כ־105 גלונים, ושימשה בעיקר ליין. hogshead – חבית שנפחה ½52 גלונים; half-hogshead – כ־26 גלונים. butt – הכילה 108 גלונים של יין או 126 גלונים של בירה. firkin – הכילה 56 ליטראות של חמאה או 9 גלונים של בירה. puncheon – הכילה בין 70 ל־120 גלון, שימשה בדרך כלל למזון יבש. >> חֲבִיֹּנֶת.
– חָבִית מַיִם, חָבִית מַיִם מְתוּקִים (water cask, water pipe, water breaker, freshwater butt): בתקופת המפרשים – חבית עץ לאחסון מים מתוקים לשימוש האונייה במהלך הפלגתה. >> בּוֹר סְפִינָה, חָבִית מֵי שְׁתִיָּה.
– חָבִית מֵי שְׁתִיָּה, חבית מי שתייה (scuttle butt, scuttlebutt): בתקופת המפרשים – חבית על הסיפון לאספקה שוטפת של מי שתייה לאנשי הצוות. את המים דלו בספל או במצקת.
חֶבֶל (rope; חבל המשמש למטרה מוגדרת נקרא line): מקלעת ארוכה וגמישה של חוטים, המשמשת לקשירה ולהעברת כוח (הרמה, משיכה, גרירה וכו'). >> כֶּבֶל, כֶּבֶל חֲבָלִים, עָבוֹת, מֵיתַר, חֶבֶל דַּק, פְּתִיל. [איור]
– חֶבֶל אֲחוֹרִי (stern line, stern rope) >> חֶבֶל יַרְכָּתַיִם.
– חֶבֶל אֲחִיזָה (grabline): חבל לאורך הדופן של סירת הצלה, מצדה החיצוני, בו נאחזים אנשים הנמצאים במים. >> חֶבֶל הַצָּלָה, חֶבֶל מִבְטָח. [איור]
– חֶבֶל אֲנָךְ, חֶבֶל הָאֲנָךְ (leadline, lead line): בימים עברו, חבל ארוך ובקצהו משקולת עופרת בצורת חרוט קטום, למדידה ידנית של עומק הים (גם תוך כדי שיט). בתחתית המשקולת היה שקע כדורי, אותו מילאו בדונג לשם זיהוי סוג הקרקעית. אורך חבל האנך היה כ־25 פאדום. = אֲנָךְ, אֲנַךְ עֹמֶק. >> אִישׁ חֶבֶל הָאֲנָךְ, אֲנָךְ לְמַיִם עֲמוּקִים. [איור]
– חֶבֶל אַרְבַּע גְּדִילִי; חֶבֶל אַרְבָּעָה עִקָּרִים, חבל ארבעה עיקרים (four stranded rope): חבל הנוצר מארבעה גדילים. [איור]
– חֶבֶל גְּרִירָה (tow line): חבל חזק לגרירת כלי שיט על ידי ספינה אחרת.
– חֶבֶל דֹּפֶן, חבל דופן (manrope): בימים עברו, חבל לאדם להסתייע בו כאשר טיפס מסירה במים אל סיפון האונייה. >> חֶבֶל כַּוָּה.
– חֶבֶל דַּק (cord, small rope): חבל שהיקפו פחות מ־1 אינץ'. >> פְּתִיל.
– חֶבֶל הַחַכָּה, חֶבֶל חַכַּת הַלִּוְיְתָן, חבל חכת הלווייתן (whale line, line): בסירות לווייתנים בימים עברו – חבל ארוך, מסודר בעיגולים בגיגית חבלים על קרקעית הסירה, שקצהו האחד נקשר אל חבל הצלצל (warp) והמשכו נכרך סביב זקף החכה בירכתי הסירה. >> זָקֵף חֶבֶל הַחַכָּה. [איור]
– חֶבֶל הַלּוֹג (log line, line): חבל המדידה הקלוע של לוג פשוט, באמצעותו מדדו את המרחק שעברה האונייה בזמן נתון; וגם חבל הגרירה של לוג פטנטי. [איור] [איור]
– חֶבֶֶל הַמִּכְנָס (breeching): באוניות מפרשים מלחמתיות – חבל משובח, חזק ועבה, שבלם את רתע התותח בשעת הירי. אמצע החבל נקשר אל אחורי התותח, וקצותיו אל לולבי טבעות בדופן האונייה, משני צדי אשנב הירי. >> מִכְנָס, גַּלְגֶּלֶת צַד, גַּלְגֶֶּלֶת אֲחוֹרִית. [איור] [איור]
– חֶבֶל הַצָּלָה (life line): א) חבל הנזרק לטובע כדי למשותו מן המים ולהצילו. ב) חבלים המשתלשלים מראשי הדויתות של סירת הצלה ומשמשים לירידת אנשים אל הסירה כשהיא במים או לאחיזה כאשר הם מורדים למים עם הסירה. = חֶבֶל נְחִיתָה [מיושן]. >> חֶבֶל אֲחִיזָה, חֶבֶל מִבְטָח.
– חֶבֶל הִתְקַשְּׁרוּת (mooring line) >> חֶבֶל רְתִיקָה.
– חֶבֶל זְרִיקָה (heaving line): חבל קל וארוך ובקצהו משקולת מכדור חבל או טבעת גומי; נזרק מהספינה לרציף ומשמש למשיכת חבלי רתיקה לרציף או חבלי התקשרות של ספינה לספינה. >> הִשְׁלִיךְ חֶבֶל.
– חֶבֶל חַרְטוֹם (bow line, head rope; painter): א) חבל רתיקה או נגידה המתוח מחרטום כלי שיט קדימה לנקודה מחוצה לו (זקף ברציף, ספינה אחרת, מצוף רתיקה וכו'). = חֶבֶל קִדְמִי. ב) חבל המחובר בדרך כלל לטבעת בצדו הפנימי של קנה החרטום בסירה פתוחה, ומשמש לקשירת הסירה לרציף וכו'. >> חֶבֶל יַרְכָּתַיִם.
– חֶבֶל חַרְטוֹמִי (bowline): חבל למתיחת השפה הגְלָאִית (בצד מוצא הרוח) של מפרש רוחבי כדי שלא תתנפנף בעת שיט ברוח קדמית. מחובר אל שפת המפרש באמצעות רסן חרטומי אחד או יותר. >> רֶסֶן חַרְטוֹמִי. [איור]
– חֶבֶל יַרְכָּתַיִם, חבל ירכתיים (stern line, stern rope): חבל רתיקה המתוח מירכתי כלי שיט אחורה לנקודה מחוצה לו (זקף ברציף, ספינה אחרת, מצוף רתיקה וכו'). = חֶבֶל אֲחוֹרִי. >> חֶבֶל חַרְטוֹם.
– חֶבֶל כַּוָּה, חבל הכווה (manrope): בימים עברו, חבל לאדם להסתייע בו כאשר טיפס ועלה מתחתית הסַפנה לסיפון. >> חֶבֶל דֹּפֶן.
– חֶבֶל כֻּתְנָה, חבל כותנה (cotton): חבל העשוי מן הסיבים הרכים הגדלים סביב זרעי צמח הכותנה.
– חֶבֶל מִבְטָח (life line): חבל המתוח לאורך הסיפון העליון כדי להיאחז בו בשעת סערה. >> חֶבֶל אֲחִיזָה, חֶבֶל הַצָּלָה.
– חֶבֶל מַיְמִין (right-handed rope): חבל שגדיליו פְּתוּלִים משמאל לימין, כשמביטים מן הקצה והלאה. [איור]
– חֶבֶל מָנִילָה (manila rope): חבל העשוי ממנילה, השם המסחרי של סיבי צמח האַבָּקָה הגדל בפיליפינים.
– חֶבֶל מְסֻבָּל בִּקְשָָׁרִים, חבל מסובל בקשרים (knotted rope): פיסת חבל עם קשרים לאורכה ברווחים שווים. לרוב לאחיזה.
– חֶבֶל מַשְׂמְאִיל (left-handed rope): חבל שגדיליו פְּתוּלִים מימין לשמאל, כשמביטים מן הקצה והלאה. [איור]
– חֶבֶל מְתִיחָה, חבל מתיחה (lanyard, laniard): חבל קצר וחזק שהושחל דרך חוריהן של שתי גלגילות נקבים ושימש למתיחת רִכְסַת תורן או סָמוֹךְ עורף באוניית מפרשים. >> שְׂרוֹךְ חֶבֶל. [איור]
– חֶבֶל נַרְגִּיל (coir rope) >> חֶבֶל קוֹקוֹס.
– חֶבֶל סַחַב (messenger): בימים עברו, חבל עֵזֶר למשיכת חבל העוגן על ידי כַּנָּן. היקפו של חבל העוגן באוניות מפרשים גדולות הגיע לעתים ל־24 אינץ', ועל כן לא היה גמיש ואחיזתו בתוף הכנן הייתה חלשה. משום כך חיברו אליו במַתְפֵּסִים חבל סחב דק יותר, ואת חבל הסחב כרכו סביב הכנן ומשכו. לפעמים חיברו יחד את קצות חבל הסחב, כך שנעשה חבל "אינסופי". >> מַתְפֵּסִים. [איור]
– חֶבֶל סִיזָל (sisal): חבל העשוי מסיבי צמח הסיזל (שם מדעי Agave sisalana).
– חֶבֶל סִינְתֵּטִי (synthetic fiber rope): חבל המיוצר מסיבי חומרים מלאכותיים כמו ניילון ופוליאסטר, להבדיל מחבלים העשויים מחומרים טבעיים כמו כותנה ופשתן.
– חֶבֶל עֲבוֹת (hawser-laid rope): חבל העשוי משלושה גדילים, אשר כל אחד מהם עשוי ממספר מסוים של חוטים, בהתאם לעובי החבל הנדרש. כמו עָבוֹת (hawser). = חֶבֶל שְׁלֹשָׁה עִקָּרִים, חֶבֶל תְּלַת גְּדִילִי. [איור]
– חֶבֶל עֹגֶן, חבל עוגן, חֶבֶל הָעֹגֶן, חבל העוגן (anchor rope, anchor cable): חבל עבה וחזק המחבר את העוגן לסירה או לספינה. >> שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.
– חֶבֶל עֶצֶר, עֶצֶר (stopper, stopper line): חבל קצר המשמש כמעצור זמני לחבל אחר הנמצא תחת מתח. למשל, לחבל רתיקה או למיתר של מפרש, כדי שניתן יהיה לשחרר את קצהו שהסתבך בכנן, או כדי להעבירו מכננת לזקף מבלי לרפות את המתח. >> שַׁרְשֶׁרֶת עֶצֶר.
– חֶבֶל פִּשְׁתָּן (flax): חבל העשוי מסיבי צמח הפשתן.
– חֶבֶל קִדְמִי (bow line, head rope) >> חֶבֶל חַרְטוֹם.
– חֶבֶל קוֹקוֹס (coir rope): חבל העשוי מסיבי הקליפה של אגוז קוקוס. = חֶבֶל נַרְגִּיל.
– חֶבֶל קָלוּעַ (sennet, sennit, log line): חבל הנוצר על ידי קליעת חמישה או שבעה חוטים יחד בתבנית מסוימת, ללא עיקרים או גדילים כמו בחבל רגיל. = קְלוֹעַ [מיושן].
– חֶבֶל קָנַבּוֹס (hemp rope): חבל העשוי מסיבי צמח הקנבוס.
– חֶבֶל קִשּׁוּט, חבל קישוט (dressing line): חבל המתוח מקצה החרטום של ספינה דרך ראשי התרנים ועד קצה הירכתיים. עליו תולים שורה של דגלי קוד כאשר מקשטים את הספינה בלבוש חגיגי של דגלים.
– חֶבֶל רְכִיסָה (becket, toggle and becket): קטע חבל קצר עם עין בקצה אחד וכפיס־רכיסה או גולת־חבל בקצהו השני. >> כְּפִיס רְכִיסָה, גֻּלַּת רְכִיסָה, לוּלְאַת רְכִיסָה. [איור]
– חֶבֶל רִכְסָה (shroud-laid rope): חבל בעל ארבעה גדילים הַפְּתוּלִים ימינה סביב ליבה של חבל נוסף; שימש לרכסות התרנים באוניות מפרשים. >> רִכְסָה. [איור]
– חֶבֶל רְתִיקָה (mooring line, mooring hawser, fast): חבל המשמש לקשירת כלי שיט לרציף, למצוף רתיקה או לכלונס. = חֶבֶל הִתְקַשְּׁרוּת, עֲבוֹת רְתִיקָה.
– חֶבֶל שׁוּלַיִם, חבל שוליים (bolt rope, leech rope): חבל התפור לשפות של מפרש כדי לחזקן. = זֵר הַשָּׂפָה. >> זֵר הַרֹאשׁ, זֵר הַתַּחְתִּית.
– חֶבֶל תְּלַת גְּדִילִי; חֶבֶל שְׁלֹשָׁה עִקָּרִים, חבל שלושה עיקרים (three stranded rope): חבל הנוצר על ידי קליעת שלושה גדילים. [איור]
חִבֵּל, חיבל (rigging): כלל החבלים, הכבלים והשרשראות המשמשים בספינת מפרשים לייצוב ולחיזוק התרנים והכלונסאות, לכיוון המפרשים, להנפתם ולהורדתם. = חַבְלֵי הַתֹּרֶן, חַבְלֵי הַתְּרָנִים, חֲבָלִים. >> מַעֲטֶה, חִבֵּל נַיָּד, חִבֵּל נַיָּח, רִכְסוֹת הַתֹּרֶן.
– חִבֵּל נַיָּד, חיבל נייד (running rigging): כלל החבלים בספינת מפרשים שאינם קבועים למקומם, אלא משמשים להנפת המפרשים ולכיוונם, להרמה או לכיוון הסקריות והמנורים, להנפת דגלים וכדומה.
– חִבֵּל נַיָּח, חיבל נייח (standing rigging): כלל החבלים, הכבלים והשרשראות המשמשים בספינת מפרשים לחיזוק התרנים והכלונסאות, ועל כן קבועים על פי רוב למקומם.
חַבְלָאי (rigger, ship rigger): עובד מספנה האחראי על התקנת החיבל הנייח והנייד באוניית מפרשים; וגם איש צוות באונייה האחראי על הטיפול והתחזוקה של חלקי החיבל.
חַבְלֵי הַתֹּרֶן, חַבְלֵי הַתְּרָנִים (rigging) >> חִבֵּל.
– חַבְלֵי הַתֹּרֶן הַתַּחְתִּי (lower rigging), חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָעִלִּי (topmast rigging), חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָעַלְעִלִּי (topgallant rigging).
– חַבְלֵי הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי (התחתי) (fore rigging), חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי (התחתי) (main rigging), חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָאֲחוֹרִי (התחתי) (mizzen rigging).
חֲבָלִים, מִינֵי חֲבָלִים (cordage): כינוי לכלל החבלים, הניידים והנייחים לסוגיהם, באוניית מפרשים.
חִבְלֵל, חיבלל (to rig): התקין באוניית מפרשים את חלקי החיבֵּל הנייח והנייד. = הִתְקִין חִבֵּל.
חַבְלָרִיָּה, חבלרייה (ropewalk, ropehouse): אולם צר וארוך במספנה בו מייצרים חבלים לאוניות.
חֶבֶק (strop, strap): קולר או טבעת, ממתכת או מחבל, המקיפים או לופתים גלגלת, תורן, משוט וכו'.
חֶבֶק הַמַּפְרֶקֶת (truss hoop): חישוק ברזל המחבר את המפרקת לסקריה. [איור]
חֶבֶק הַתֹּרֶן, חבק התורן (mast hoop): קולר מתכת עם לולאות הלופת את חלקו העליון של תורן בסירה או בספינת מפרשים. אליו מתחברים החבלים המחזקים את התורן.
חֶבֶק מוֹט הַחַרְטוֹם (gammoning-iron): בסירות ובספינות מפרשים – טבעת או קולר ברזל המחובר בברגים לקצה העליון של קנה החרטום, ודרכו עובר מוט החרטום. >> כֶּפֶת מוֹט הַחַרְטוֹם.
חֶבֶק מָשׁוֹט (oar strap, oar strop): עניבת חבל לקשירת משוט אל היתד או משען המשוט בסירת משוטים. = עָנִיד, רְצוּעַת מָשׁוֹט.
חֶבֶק פִּינֵי שְׁלִיבָה (spider, spider band, spider hoop): באוניות מפרשים – חישוק ברזל החובק את התורן קצת מעל הסיפון ובו חורים לקבלת פיני שליבה. >> פִּין שְׁלִיבָה. [איור]
חֶבֶר הָאֳנִיָּה, חבר האונייה [מליצי] (ship's company) >> צֶוֶת הָאֳנִיָּה.
חֶבֶר הַמַלָּחִים [מליצי] (ship's company) >> צֶוֶת הָאֳנִיָּה.
חֶֶבֶר הַסְּפִינָה [מליצי] (ship's company) >> צֶוֶת הָאֳנִיָּה.
חָבֵר לַמֶּס (messmate) >> מֶס.
חָבֵר לַצֶּוֶת, חבר לצוות (shipmate): איש צוות עמית להפלגה, מלח או קצין. = רֵעַ לַסְּפִינָה.
חֶבְרַת אֳנִיּוֹת, חברת אוניות (shipping company, shipping line) >> חֶבְרַת סַפָּנוּת.
חֶבְרַת אֳנִיּוֹת קִיטוֹר, חברת אוניות קיטור (steamship company, s. lines, s. navigation company): כינויה של חברת ספנות בעידן הקיטור; על פי רוב חברה בעלת אוניות מעורבות לנוסעים ולמשא. >> חֶבְרַת סַפָּנוּת.
חֶבְרַת דַּיִג (fishing company): חברה מסחרית המפעילה אוניות או ספינות לציד דגים.
חֶבְרַת סִוּוּג, חברת סיווג (classification society): ארגון לא ממשלתי המפקח על הבנייה של אוניות ומעניק להן תעודת סיווג (classification certificate). הסיווג משמש את חברות הביטוח להערכת מידת הסיכון בביטוח האונייה, והוא מעיד כי האונייה, מכונותיה וציודה עומדים בדרישות הטכניות שקבע הארגון בכל הנוגע לחומרי הבנייה, לחוזק הגוף, לאיכות הבנייה ולבטיחות התפעול. קיימות דרגות סיווג שונות. תוקף התעודה מוגבל בזמן והאונייה נדרשת לעבור בדיקות סיווג תקופתיות כדי להמשיך ולהחזיק בה. דרגת הסיווג יורדת עם התיישנות האונייה. הסיווג אינו כושר שיט. >> בּוֹדֵק יַמִּי, כֹּשֶׁר שַׁיִט.
חֶבְרַת סַפָּנוּת (shipping line, shipping company): חברה מסחרית המפעילה אוניות להובלה בשכר של מטענים ונוסעים. = חֶבְרַת שַׁיִט, חֶבְרַת אֳנִיּוֹת. >> קַו.
חָבַשׁ [חבל] (to parcel) >> חֲבִישָׁה [של חבל].
חַבְתָן, חבתן של אוניות (cooper, sea cooper): בתקופת המפרשים, איש צוות באונייה שמומחיותו תיקון חביות עץ. = מְתַקֵּן חָבִיּוֹת, עוֹשֵׂה חָבִיּוֹת.
חָג, חָגָה, הרוח חגה (to shift): ייאמר על הרוח – שינתה את כיוונה. >> חָגָה קָדִימָה, חָגָה לְאָחוֹר, חִיגַת הָרוּחַ.
– חָגָה לְאָחוֹר, הרוח חגה לאחור (to back): ייאמר על הרוח כאשר היא חגה נגד כיוון השעון. >> רוּחַ חָגָה לְאָחוֹר.
– חָגָה לְפָנִים, הרוח חגה לפנים, חָגָה קָדִימָה (to veer): ייאמר על הרוח כאשר היא חגה עם כיוון השעון. >> רוּחַ חָגָה לְפָנִים.
חָג מִצַּד אֶחָד לְצַד שֵׁנִי [מנור] (to swing across): ייאמר על מנור של מפרש אורכי, העובר מצד אחד של הסירה לצדה האחר. >> מַהְפָּךְ.
חָגָה, האונייה חגה (to swing): ייאמר על אונייה עוגנת הנעה כמחוג ימינה או שמאלה סביב העוגן כאשר הרוח או הזרם משנים את כיוונם. >> חוֹגֵג אֶת הָאֳנִיָּה.
חֲגוֹרַת הַצָּלָה (life belt): אמצעי ציפה בצורת חגורה הנקשרת סביב המותניים ומשמשת להצלת חיי אדם שנפל לים. >> אֲפֻדַת הַצָּלָה, גַּלְגַל הַצָּלָה.
חֹד חֶבֶל, חוד חבל (point) >> חִדֵּד חֶבֶל.
חִדֵּד חֶבֶל, חידד חבל ([to point [a rope): פרם קצה חבל וקלע אותו מחדש כחרוט. חוד החבל מקל על השחלתו לתוך גלגילה ומונע מקצה החבל להיפרם. [איור]
חֲדַר אֹכֶל, חדר אוכל; פִּינַת אֹכֶל, פינת אוכל (cuddy): מדור בחלק האחורי של אוניית מפרשים מסחרית, מתחת סיפון האחרה, ששימש כחדר אוכל לרב החובל והקצינים; או חלק מקבינת רב החובל בירכתי האונייה מתחת סיפון האחרה, ששימש לאותה מטרה. >> מֶס.
חֶדֶר דּוּדִים, חֶדֶר דְּוָדִים, חדר דוודים (boiler room): מדור באוניית קיטור בו נמצאים דודי הקיטור המזינים את מנוע הקיטור או את טורבינת הקיטור. >> מַסָּקָה.
חֶדֶר הַהֶגֶה (steering gear room, steering room) >> חֶדֶר מְכוֹנַת הַהֶגֶה.
חֶדֶר הַסָּקַת הַדּוּדִים (fire room, stokehold) >> מַסָּקָה.
חֶדֶר הַקְּצִינִים (wardroom; officers' mess): מדור באוניות מפרשים מלחמתיות, בחלק האחורי של הסיפון התחתון (באוניות תלת־סיפוניות) או של הסיפון העליון (באוניות דו־סיפוניות), ששימש למגורים ולארוחות משותפות של הלוטננטים, קציני חיילי הצי, רב החובלים, הכלכל והרופא. משני צדדיו של חדר הקצינים, מופרדים זה מזה על ידי מחיצות עץ או יריעות קנבס, נמצאו תאי המגורים של אנשי חדר הקצינים ובכל אחד מהם תותח. לימים – שמו של חדר אוכל קצינים (מכל הדרגות) באוניות מלחמה.
חֶדֶר הַתּוֹתְחָן (gun-room, gunner's room): א) באוניות מפרשים מלחמתיות גדולות, בעלות שניים ושלושה סיפוני תותחים: חדר בחלק האחורי של סיפון התותחים התחתון, ששימש למגורים ולארוחות בצוותא של התותחן ופרחי הקצינים הזוטרים (youngsters) שהיו תחת השגחתו. ב) באוניות מפרשים מלחמתיות קטנות, כגון פריגטות שלהן סיפון תותחים אחד, הורד ה-gun-room לסיפון שמתחתיו, ושימש כחדר אוכל ומגורים של הלוטננטים. ג) באוניות גדולות ומודרניות יותר של הצי הבריטי, כמו אוניות מערכה וסיירות, היה gun-room כינויו של חדר האוכל (מֶס) של סגני המשנה ופרחי החובלים, ונמצא על הסיפון הראשי. מכאן הביטוי gun-room officers, שמשמעו הקצינים הזוטרים באוניית מלחמה בריטית (מידשיפמנים וסגני משנה).
חֶדֶר חוֹלִים (sick bay, sick berth): המקום באוניית מלחמה, עוד מתקופת המפרשים, המוקצה לטיפול בחולים ובפצועים. >> קִיטוֹן פִּרְחֵי הַקְצֻנָּה.
חֶדֶר מְכוֹנוֹת (engine room): המדור באונייה או בספינה בו מותקנים המנועים והמכונות המשמשים להשטתה ולתפעולה.
– חֲדַר מְכוֹנוֹת אֲחוֹרִי (after machinery compartment): האחורי מבין שני חדרי מכונות בכלי שיט, המופרדים זה מזה על ידי מחיצה אטימה. המעבר ביניהם נעשה דרך דלת אטימה.
– חֲדַר מְכוֹנוֹת קִדְמִי (forward machinery compantment): הקדמי מבין שני חדרי מכונות בכלי שיט, המופרדים זה מזה על ידי מחיצה אטימה. המעבר ביניהם נעשה דרך דלת אטימה.
חֶדֶר מְכוֹנַת הַהֶגֶה (steering gear room, steering room): המדור בירכתי האונייה בו מותקנת מכונת ההגה.
חֶדֶר מַפּוֹת (chartroom): חדרון בגשר, ליד בית ההגה, המצויד בשולחן רחב עליו פורשים את מפות הניווט ומבצעים את חישובי הניווט של האונייה.
חֻדַּת הַחַרְטוֹם, חודת החרטום (entrance): חלקו הקדמי של גוף האונייה מתחת למים, במקום בו הוא הולך וצר ומסתיים בקנה החרטום.
חֻדַּת הַיַּרְכָּתַיִם, חודת הירכתיים (run): חלקו האחורי של גוף האונייה מתחת למים, במקום בו הוא הולך וצר ומסתיים במזוזת הירכתיים. [איור]
חוֹבֵל (mate, master's mate): א) קצין סיפון באוניית סוחר. ב) באוניות מפרשים מלחמתיות: כל אחד מעוזריו של רב החובלים. ג) בחיל הים הישראלי: חניך בקורס הקצינים של החיל וגם כינויו של קצין שסיים בהצלחה קורס זה. >> לוּטֶנֶנְט, פֶּרַח חוֹבְלִים.
– חוֹבֵל רִאשׁוֹן (first mate, first officer) >> קָצִין רִאשׁוֹן.
– חוֹבֵל שֵׁנִי (second mate, second officer) >> קָצִין שֵׁנִי.
– חוֹבֵל שְׁלִישִׁי (third mate, third officer) >> קָצִין שְׁלִישִׁי.
– חוֹבֵל רָאשִׁי (chief mate, chief officer) >> קָצִין רִאשׁוֹן.
חוֹגֵג, חוגג את האונייה (to swing): סובב את האונייה סביב נקודת ציר קבועה. >> חָגָה, הָאֳנִיָּה חָגָה.
חוֹגֵר (rating): איש חיל־ים או צי מלחמתי שאינו קצין. >> דֵּרוּג.
חוֹזֵה שֵׁרוּת (Ship's articles, Ship's articles of agreement): הסכם חתום בין רב החובל (או בעלי האונייה) לבין איש צוות, ובו מפורטים חובות התפקיד של איש הצוות, תנאי השירות והשכר. >> הִצְטָרֵף לָאֳנִיָּה, שִׁלֵּם שָׁכָר וְשִׁלֵּחַ אֶת הַצֶּוֶת, מְפַקֵּחַ עַל הַיַמָּאִים.
חוּט, חוּט חֶבֶל (yarn, rope yarn, thread): מחלקי החבל. סיבי צמחים או סיבים סינתטיים שזורים יחד; הסיבים שזורים לחוטים, החוטים לגדילים והגדילים לחבל. [איור]
חוּט מְשִׁיחָה (twine): פתיל חזק, עשוי משניים־שלושה חוטים שזורים יחד. משמש בין שאר דברים לכריכת קצות חבלים כדי שלא ייפרמו. >> חוּט.
חוֹכֵר אֳנִיָּה (charterer): אדם המתקשר בחוזה מסחרי עם בעל אונייה על מנת לשכור אותה או להוביל בה את סחורותיו. = שׂוֹכֵר סְפִינָה [לשון התלמוד].
חוֹמוֹת הָעֵץ (wooden walls): כינוי מליצי לצי המלחמתי, שאוניותיו העשויות עץ הן כחומה בצורה המגינה על המדינה. על יסוד נבואת הפיתיה לאתונאים אצל הרודוטוס.
חוֹף (shore, strand): א) רצועת קרקע הגובלת בים. ב) אזור הנמל והעיר שסביבו.
– בַּחוֹף (ashore): ביבשה; בנמל או בסביבותיו.
– בַּיָּם וּבַחוֹף (afloat and ashore): באוניות וביבשה.
– בְּמֶרְחָק מִן הַחוֹף (offshore): בריחוק מן החוף אך לא בלב ים.
– לַחוֹף (ashore): ליבשה, אל היבשה; אל הנמל או אל סביבותיו.
– לְיַד הַחוֹף [במים] (inshore): קרוב לקו החוף.
– מִן הַחוֹף (offshore, off-shore): מן היבשה אל הים. למשל: זרם מן החוף (offshore current), משבי רוח מן החוף (offshore gusts).
– חוֹף אֳנִיּוֹת, חוף אוניות [מיושן] (haven for ships): רצועת חוף, שפך נהר או מפרץ המוגנים בצורה טבעית מרוחות ומזרמים ועל כן מתאימים לעגינת אוניות. בהשאלה: מעגן לאוניות, נמל לאוניות, תחנת עגינה לאוניות. >> מַעֲגָן פָּתוּחַ, תַּחֲנַת אֳנִיּוֹת.
– חוֹף הַגְּלִי, החוף שבצד הגלי (weather shore, shore to windward): החוף בצדה הגלוי לרוח של ספינה (הצד הפונה למוצא הרוח); החוף שמעל הרוח. במצב זה הרוח דוחפת את הספינה מן החוף והלאה. >> צַד הַגְּלִי. [איור]
– חוֹף הַחֲסִי, החוף שבצד החסי (lee shore, shore to leeward): החוף בצדה החסוי מהרוח של ספינה (הצד הפונה למבוא הרוח); החוף שמתחת לרוח. במצב זה הרוח דוחפת את הספינה אל החוף ומכאן מסוכנותו. הביטוי to be on a lee shore משמעותו "מצב מסוכן שאחריתו מרה". >> צַד הַחֲסִי, בְּסִתְרוֹ שֶׁל הַחוֹף, בַּחֲסִי הַחוֹף. [איור]
– חוֹפֵי אָמֵרִיקָה הַסְּפָרַדִּית (Spanish Main, Main): בימים עברו, כינוי לחופי מושבות ספרד באמריקה הדרומית הנושקים לים הקריבי.
חֲוָק, חווק (rung): כל אחד משלביו של סולם חבלים.
חֲוַק חֶבֶל, חווק חבל (ratline): באוניית מפרשים, כל אחד מהחבלים הקצרים הקבועים לרוחב רכסות התורן במרווחים שווים מן הסיפון ומעלה; הם משמשים כסולם אל מרומי התורן כדי לטפל בסקריות ובמפרשים. >> [ברבים:] חַוְקֵי הַתֹּרֶן. [איור]
– חֶבֶל לַחֲוָקִים, חבל לחווקים (ratline stuff)
חַוְקֵי הַתֹּרֶן, חווקי התורן (ratlines) >> חֲוַק חֶבֶל.
חוֹר הָאָבִיק (scupper hole) >> אָבִיק.
חוֹר הַצָּתָה (בתותחים: vent; באקדחים וברובים: touch hole): קדח בחלק האחורי של תותח נטען־לוע לתוכו הכניסו כמות מדודה של אבק שריפה ששימש להצתת התחמיש. עד 1780 לערך השתמשו בקרן אבק שריפה, באמצעותה מילאו את חור ההצתה ואת הגומה המוארכת שמאחוריו; אחרי 1780 לערך הונהגה שיטה מהירה ובטוחה יותר: לתוך חור ההצתה הכניסו קנה־הצתה מלא באבק שריפה ומוכן לשימוש מיידי. חור ההצתה ברובים ובאקדחים נטעני־לוע לא מולא אבק שריפה, אלא שימש להולכת הלהבה מאגן ההצתה (priming pan) אל התחמיש. >> סָתַם אֶת חוֹר הַהַצָּתָה.
חוֹתֵר (oarsman, rower): איש צוות בסירת חתירה או בספינת משוטים, המניע את אחד ממשוטיה. = תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט [מליצי], מְשׁוֹטָאי [מליצי], שַׁיָּט [מיושן].
– חוֹתֵר אֲחוֹרִי (stroke): החותר הקרוב לירכתיים בסירת חתירה. (נקרא stroke כי הוא המכתיב את קצב החתירה לשאר החותרים.) >> פְּעִימַת חֲתִירָה.
– חוֹתֵר קִדְמִי (bow): החותר הקרוב ביותר לחרטום בסירת חתירה. חותר מס' 1.
חִזּוּר, חיזור [מיושן] (tacking): ["חִזּוּר" – "הֲקָפָה", "סִיבוּב" בלשון התלמוד.] הפניית החרטום של ספינת מפרשים מול הרוח ושינוי הקורס והמפנה. מַפנים את חרטום הספינה מול הרוח ואז ממשיכים לסובב את הספינה עד שהיא עוברת את גיזרת הרוח הנגדית ועוברת למפנה החדש. בסירות וביכטות עם מפרשים אורכיים תמרון זה נקרא כיום "סיבוב", ואילו סיבוב עם הרוח נקרא "מַהְפָּךְ". = סִיבוּב מוּל הָרוּחַ. >> סִיבוּב עִם הָרוּחַ, מַהְפָּך.
חִזֵק בְּסַד, חיזק בסד [תורן או סקריה] (to fish, fishing): בתקופת המפרשים חיזקו תורן תחתי שנסדק בסערה או נפגע בקרב באמצעות סד עץ ארוך (fish). הסד, מקוער בצדו הפנימי ומקומר בצדו החיצוני, נכפת אל התורן בחבל חזק. גם סקריה שנסדקה או ניזוקה חוזקה באותו האופן אם לא הייתה בנמצא סקרייה רזרבית להחליפה. כאשר אוניית מלחמה פרשה את כל מפרשיה כדי לרדוף ולהשיג אויב או כדי להימלט מפניו, חיזקו לעתים את התרנים התחתיים בסדים לבל ייסדקו בעומס הרב.
חֹזֶק הָרוּחַ, חוזק הרוח (wind force) >> סֻלַּם בּוֹפוֹרְט לְחֹזֶק הָרוּחַ.
חִיגַת הָרוּחַ, חִיגָה (shift of wind, wind shift) >> שִׁנּוּי בְּכִוּוּן הָרוּחַ.
חֵיל אֳנִיּוֹת, חיל אוניות [מיושן] (navy, war fleet) >> צִי מִלְחַמְתִּי, חֵיל יָם.
חֵיל יָם (war fleet, navy, naval forces): צי מלחמתי, הכוח הימי החמוש של מדינה. = צִי מִלְחַמְתִי, צִי מִלְחָמָה, חֵיל אֳנִיּוֹת [מיושן], צְבַא הַיָּם [מיושן].
חַיַּל צִי, חייל צי (marine, naval infantry): בעת העתיקה, חייל רגלי בספינת משוטים, ללחימה פנים־אל־פנים ולפשיטה אל סיפון האויב והכרעתו (ביוונית עתיקה epibates, בלטינית miles classicus). באוניות מפרשים מלחמתיות – חייל רגלי לתפקידי שיטור באונייה, ללוחמת סיפונים, לנחיתה וללחימה בחוף. = חַיַּל אֳנִיּוֹת [מיושן]. >> נַחָת. [איור]
חֵל (bulwarks) >> מַעֲקֵה הַסִּפּוּן.
חַלּוֹן הַתָּא (porthole, port, side light, sidescuttle) >> אֶשְׁקָף.
חַלוֹן יַרְכָּתַיִם, חלון ירכתיים (stern window): באוניות מפרשים מלחמתיות בעיקר, כל אחד מחלונות יציע הירכתיים, להכנסת אור שמש למגורי הקפטן והקצינים. >> יְצִיעַ יַרְכָּתַיִם. [איור]
חִלּוּף גֵּאוּת וָשֵׁפֶל, חילוף גאות ושפל (turn of tide): המעבר המחזורי בין גאות ושפל, אז שטף המים נעצר. בּוֹא הַגֵּאוּת או בּוֹא הַשֵּׁפֶל (לפי העניין). = חִלּוּף מוֹעֵד הַיָּם.
חִלוּף מוֹעֵד הַיָּם, חילוף מועד הים (turn of tide) >> חִלוּף גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.
חָלוּץ (jib): מפרש אורכי משולש הנפרש מיֶתֶר (סָמוֹךְ) של התורן הקדמי. = מִפְרַשׂ חָלוּץ.
– חָלוּץ מְעוֹפֵף (flying jib) [איור]
– חָלוּץ רִאשׁוֹן (inner jib). [איור] [איור]
– חָלוּץ שֵׁנִי (outer jib). [איור] [איור]
– חָלוּץ שְׁלִישִׁי [באונייה מלאת מעטה] (flying jib). [איור] [איור]
– חָלוּץ עִלִּי, חלוץ עילי (jib topsail). [איור]
חִלּוּץ, חילוץ ימי (salvage, marine salvage): הצלת כלי שיט או מטענו מסכנת אובדן גמור או נזק. = הַצָּלָה. >> סְפִינַת גְּרִירָה וְחִלוּץ.
חָלוּק הַקִּיטוֹר (jacket, steam jacket): במנועי קיטור ישנים – מעטפת יציקת ברזל סביב הצילינדר; לחלל בינה לבין הצילינדר הוזרם קיטור כדי לשמור על טמפרטורה אחידה של הצילינדר לכל אורכו ולמנוע בריחת חום לסביבה.
חֻלְיַת גִּיוּס בִּכְפִיָּה, חוליית גיוס בכפייה (press gang): בצי המלכותי הבריטי ובציי מלחמה נוספים בתקופת המפרשים – קבוצת מלחים בפיקוד קצין שנשלחה לגייס בכוח אנשים לשרות בצי בעיתות מלחמה, לרוב בערי הנמל אך לעיתים גם בלב ים מקרב ימאי אוניות סוחר. >> גִּיוּס כָּפוּי. [איור]
חָלַץ מַעֲנָב (to unsling): הסיר מענב חבל או מענב שרשרת ממטען או משא. >> מַעֲנָב, הֶעֱנִיב.
חֵלֶק עֵץ (timber): כל אחד מחלקי המבנה של ספינת עץ, ובמיוחד חלקיה של צלע מבונה (הצַלעיות).
חֲלֻקָּה נְקֻדִית, חלוקה נקודית (a 32-point card): במצפנים מדורות עברו – חלוקת מעגל האופק של מצפן ל-32 חלקים שווים בני 11 ורבע מעלות כל אחד, על פי רוחות השמים. [איור]
חֲלֻקָּה רְבָעִית, חלוקה רבעית (quarter point card): חלוקת מעגל האופק של מצפן ל-4 חלקים שווים של 90 מעלות על פי רוחות השמים: צפון, דרום, מזרח ומערב. [איור]
חֲלֻקָּה רְצִיפָה, חלוקה רציפה (a 360 degrees card): חלוקת מעגל האופק של מצפן ל־360 מעלות, החל מהצפון שהוא 0 מעלות, מזרח – 90 מעלות, דרום – 180 מעלות, מערב – 270 מעלות. [איור]
חֶלְקֵי הַמַּעֲטֶה (parts of rigging, furniture [dated]): התרנים, הכלונסאות, המפרשים, החבלים ושאר האביזרים המהווים יחד את "מלבושה" של אוניית מפרשים. >> מַעֲטֶה.
חָמֵשׁ חַתְרִית (quinquereme): ספינת מלחמה ים־תיכונית מן התקופה ההלניסטית, בעלת 90 משוטים המסודרים בשלושה טורים אחד מעל השני. כל יחידת חתירה מנתה חמישה חותרים: שני חותרים למשוט בטורים העליון והאמצעי וחותר יחיד למשוט בטור התחתון. סך הכל 90 משוטים. קְווינְקוֵורֶמָה (מלטינית: quinqueremis), פֶּנְטֶרָה (מיוונית: pentēres).
חָסוּי מֵרוּחַ (.lee adj) >> צַד הַחֲסִי, גָּלוּי לָרוּחַ.
חֲסִי (.lee n) >> צַד הַחֲסִי, בַּחֲסִי.
חִפּוּי הַצִּילִינְדֶּר, חיפוי הצילינדר (lagging, cylinder lagging): במנועי קיטור ישנים, כיסוי דופן הצילינדר בלוחות עץ מאורכים לבידוד. "בריחת חום" מהצילינדר לסביבה הקטינה את נצילות המנוע והגדילה את תצרוכת הדלק. את הרעיון הגה ג'יימס ואט.
חֹפֶשׁ הַשַּׁיִט, חופש השיט (freedom of navigation): אחד מעקרונות המשפט הבינלאומי המנהגי, הקובע כי לא תופרע תנועתן החופשית של אוניות המניפות דגל של מדינה ריבונית על ידי מדינה ריבונית אחרת, לבד ממקרים מיוחדים המוגדרים במשפט הבינלאומי.
חֻפְשַׁת חוֹף, חופשת חוף (shore leave, liberty ashore): שחרור זמני מעבודה הניתן לימאי שאונייתו הגיעה לנמל, כדי שיוכל לנפוש בחוף.
חִפַּת הַיַּרְדָּה, חיפת הירדה (companion): מבנה מעץ או מתכת הסוכך על פתח בסיפון העליון, אשר דרכו יורדים בסולם מדרגות אל תא, מגורי צוות, חדר אוכל וכו' שמתחת לסיפון. = חִפַּת הַמַּדְרֵגוֹת. >> יַרְדָּה, כַּוַּת הַיַּרְדָּה, סֻלַּם הַיַּרְדָּה. [איור] [איור]
חִפַּת הַמַּדְרֵגוֹת, חיפת המדרגות (companion) >> חִפַּת הַיַּרְדָּה.
חֲצוּבַת הֲרָמָה (sheers, shears, shear legs, sheer legs): מתקן הרמה הבנוי משני כלונסאות או יותר, שקצותיהם התחתונים מרוחקים זה מזה והעליונים קשורים יחד. מראש החצובה תלויה גלגלת חבלים להרמת משאות כבדים. בימים עברו הקימו חצובה על הסיפון או על הרציף כדי להכניס לאונייה או להוציא ממנה תרנים תחתיים ומטענים כבדים שונים, כאשר לא היה בנמצא מנוף מתאים למטרה זו. >> גֵּוַת מָנוֹף. [איור]
חֲצוֹצְרַת דִּבּוּר, חצוצרת דיבור (speaking trumpet): צינור קוני ובקצהו פית דיבור, ששימש בימים עברו – לפני המצאת המגאפון והרמקול – למסירת פקודות ממרחק לאנשי הצוות על הסיפון ובמרומי התרנים ולחילופי דברים עם אונייה או סירה אחרת השטה בסמוך. >> צִנּוֹר דִּבּוּר. [איור]
חֲצִי הַתֹּרֶן, חצי התורן (half mast): חצי גובהו של תורן, אשר עד אליו מורכן דגל לאות אבל; וגם הנקודה אשר עד אליה מניפים את נס התשובה, כאשר מתקבלת תשדורת דגלים מאונייה אחרת או מן החוף קודם שמשיבים עליה כי הובנה.
חֲצִי עֶנֶד (half hitch): סוג של קשר שבו קצה החבל מלופף פעם אחת סביב מוט, טבעת או חבל אחר, ואחר כך מושחל לתוך העניבה שנוצרה ומהודק.
חֲצִי שָׂכָר (half-pay): הקצבה ששולמה בימים עברו לקציני קבע של הצי הבריטי שסיימו את שירותם הפעיל מפאת גילם או הוצאו זמנית משירות פעיל בתקופת שלום.
חֲצִיַּת קַו הַמַשְׁוֶה, חציית קו המשווה (crossing the line): טקס מסורתי היתולי הנערך על סיפונה של אונייה כאשר אנשי צוות או נוסעים המפליגים בה חוצים בפעם הראשונה בחייהם את קו המשווה.
חֲצִיַּת T, חציית טִי (crossing the T): תמרון טקטי שבו טור אוניות מבקיע את טור אוניות האויב במקום אחד או בכמה מקומות לאורכו. >> אֵשׁ אָרְכִּית.
חֻקֵּי דֶּרֶךְ יַמִּיִּים, חוקי דרך ימיים (rule of the road at sea): כינוי מקובל ל"חוקי התנועה" של כלי שיט, המפורטים בתקנות הבינלאומיות למניעת התנגשויות בים.
חֶרֶב (centerboard, center keel, drop keel): לוח עץ או מתכת כבד דמוי סנפיר, הבולט מתחתית סירת מפרשים באמצעיתה, על קו השדרית. הלוח סב על ציר בפינתו הקדמית העליונה, וניתן להורידו מתחת לשדרית או להרימו לתוך הסירה. החרב משמשת להגדלת התנגדות הסירה לטרידה עקב פעולת הרוח על המפרשים. עם ההתקרבות לחוף מרימים את החרב לתוך בית החרב. >> בֵּית חֶרֶב, חֶרֶב צִדִּית, שִׁדְרָן.
חֶרֶב מַלָּחִים (cutlass): חרב קצרה ומעוקלת שהייתה נשקם של מלחים וחיילי־צי בתקופת המפרשים. [איור]
חֶרֶב צִדִּית (leeboard): לוח עץ אנכי, הנע על ציר בשפתו הקדמית וצמוד לדופן של סירה או ספינת מפרשים נמוכת־שוקע או שטוחת תחתית, המותאמת לשיט במים רדודים. החרב מורדת למים כדי להקטין את סטיית כלי השיט מכיוון התקדמותו בשל השפעת הרוח. >> טְרִידַת רוּחַ, חֶרֶב. [איור]
חַרְטוֹם (bows, bow, prow, head): הקצה הקדמי של גוף כלי שיט. (צד החרטום, אותו חלק של דופן הספינה המשתרע מאחורי קנה החרטום וכלפי מטה, נקרא באנגלית bow; החרטום כולו – על שני צדדיו – נקרא bows.) >> צַד הַחַרְטוֹם, לְחִי הַחַרְטוֹם.
– מִשְּׁמֹאל לַחַרְטוֹם (on the port bow).
– מִיָּמִין לַחַרְטוֹם (on the starboard bow).
חַרְטוֹם מְחֻדָד, חרטום מחודד (pointed bow, pointed prow): חרטום הולך וצר, להבדיל מחרטום פחוס.
חַרְטוֹם מוּל חַרְטוֹם (prow to prow, head-on): מצב שבו שני כלי שיט נעים קדימה אחד מול השני, בכיוונים מנוגדים. וגם: מצב בו שני ציי מלחמה ערוכים בשורת חזית, אחד מול השני.
חַרְטוֹם פָּחוּס (bluff bow): חרטום רחב, להבדיל מחרטום מחודד. >> פְּחוּס חַרְטוֹם.
חַרְטוֹמַאי [מליצי] (bowman) >> אִישׁ חַרְטוֹם.
חַרְטוֹמִית [מיושן] (stem) >> קְנֵה הַחַרְטוֹם.
חִשּׁוּק, חישוק חבלים (seizing): הצמדת קצה חבל להמשכו והידוק שני חלקי החבל בחבל דק כדי ליצור לולאה ללא קליעה; וגם הצמדה והידוק של שני חבלים זה לזה באמצעות חבל דק (marline). = כְּרִיכַת חִבּוּר. >> פְּתִיל, מַתְפֵּסִים. [איור]
חָתוּל בַּעַל תִּשְׁעַת הַזְנָבוֹת (cat o' nine tail): מגלב בעל תשע רצועות עור מְסוּבָּלוֹת בקשרים, ששימש לעונשי מלקות באוניות מלחמה ובצבאות במאות 17–19.
חֲתוֹר! (!Give way) >> פְּקֻדּוֹת חֲתִירָה.
חֲתִירָה (rowing, pulling, paddling, sculling): פעולת הנעת המשוטים בסירה או בספינת משוטים. השטת סירה או ספינת משוטים. = חֲתִירָה בִּמְשׁוֹטִים. >> חָתַר, פְּקֻדוֹת חֲתִירָה.
– באנגלית: rowing – חתירה במשוט "רגיל", אדם אחד למשוט; paddling – חתירה במשוט אינדיאני, כמו בקָנוּ; sculling – חתירה בשני משוטים בעת ובעונה אחת וגם חתירה במשוט ירכתיים.
– חֲתִירָה בְּשׁוֹטְטוֹת [מיושן] (sculling): פעולת החתירה של חותר האוחז בשני משוטים בו זמנית.
חָתַר (to row, to pull an oar, to paddle, to scull, to sweep): טבל והניע משוט בתוך המים כדי להסיע את הסירה. = הִכָּה בַּמְּשׁוֹטִים [מליצי], הֵנִיף אֶת מְשׁוֹטוֹ [מליצי]. >> הִכְּתָה בְּגַלְגַּלֵּי הַמְּשׁוֹטִים.
– באנגלית: to row – חתר במשוט "רגיל", אדם אחד למשוט; to pull an oar – ישב בסירה כשפניו לירכתיים ומשך במשוט אחד או בשני משוטים; to paddle – חתר במשוט אינדיאני; to scull – חתר בהדיפה בשני משוטים בעת ובעונה אחת; to sweep, חתר במשוט ההגה או במשוט ירכתיים; to pull about in a boat – שוטט סביב בסירת משוטים.
– חָתַר לְאָחוֹר (to backwater): משך במשוט בכיוון הפוך, כדי להסיע את הסירה לאחור.
עדכון אחרון: 2 בדצמבר 2023. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 