לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

שְׁבִיל מוֹשְׁכֵי הַסְּפִינוֹת (towpath): שביל לאורך גדת תעלה או נהר, שבו הולכים הפועלים או סוסי העבודה המושכים בחבל סירות וספינות משא במעלה הזרם. ראו גם: מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת, מְשִׁיכַת סְפִינוֹת.

שְׁבִירַת הַטּוּר, שבירת טור האויב (breaking the line): תמרון טקטי בתקופת אוניות המפרשים, שנועד לפצל או לפורר את מערך הקרב הטורי של האויב. ראו גם: מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי. [איור]

שְׂבָכָה*, שְׂבָכַת עֵץ, שְׂבָכַת בַּרְזֶל (grating): בתקופת אוניות המפרשים – מסגרת עץ עשויה שתי וערב, המותקנת מעל פתח בסיפון לשם להכנסת אוויר והוצאת אוויר מעופש. במזג האוויר סוער כוסו השבכות שבסיפון הגלוי ביריעות אברזין לאטימה. וכן, רצפת סורגי הברזל (iron grating) בחדר המכונות או מדרכי עץ מסורגים בעמדת ההגאי, בגשר הפתוח וכדומה. = סוֹרֵג. [איור] [איור]

שֹׁבֶל*, שובל [של כלי שיט] (wake): עקבות הגלים והקצף שמותירה אחריה אונייה במהלך שיוטה. ה"תלם" שהאונייה חורשת במים.

שֹׁבֶל הַמִּפְרָשׂ*, שובל המפרש (foot). ראו: שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה.

שַׁבְּלוֹנָה (mold, mould, template): תבנית עץ המשמשת בבניין אוניות לכיפוף לוחות הפלדה או לחיטוב קורות העצים לצורה המתוכננת. ראו גם: אוּלַם סִמּוּן, אוּלַם הַתְוָיָה.

שֶׁבֶּק [מערבית: שׁוּבַּאכּ] (chébec, xebec, sciabecco, zebec): ספינת מפרשים ים־תיכונית מהירה מן המאות ה־16–19, שפותחה בידי הקורסרים הברברים של צפון אפריקה. במקורה הייתה ספינה תלת־תורנית בעלת מפרשים לטיניים ומשוטים, ולימים נשאה גם מפרשים רוחביים על תורני מוט. השבק שימש לשוד ימי, ללחימה ולמסחר.

שֶׁבֶר אֳנִיָּה, שבר אונייה; שִׁבְרֵי אֳנִיָּה [מליצי] (wreck). ראו: טְרֹפֶת.

שָׁבַר תֹּרֶן, שבר תורן (to dismast). ראו: מוֹטֵט תֹּרֶן.

שַׁבְשֶׁבֶת* (vane, weather vane): מכשיר לציון כיוון הרוח. בתקופת אוניות המפרשים הייתה זו פיסת אריג דגלים, תפורה אל כּוֹשׁ הסב על צירו בראש התורן.

שֶׁגֶם (tenon). ראו: סִין.

שְׂדֵה קֶרַח נוֹדֵד, שְׂדֵה קֶרַח מְקֻבָּץ, שדה קרח מקובץ (pack ice, ice pack): דבוקה של משטחי קרח. ראו גם: מִשְׁטַח קֶרַח נוֹדֵד, קֶרַח מְקֻבָּץ.

– שְׁדֵה הַקֶרַח הַנּוֹדֵד הָאַרְקְטִי (Arctic ice pack); שְׂדֵה הַקֶרַח הַנּוֹדֵד הָאַנְטְאַרְקְטִי (Antarctic ice pack).

שִׁדְרוֹן* (keelson): א) באוניות עץ – קורת חיזוק אורכית, המחוברת אל הצלעיות התחתונות מעל מרכז השדרית, ונמתחת מקנה החרטום עד מזוזת הירכתיים. [איור] [איור]

שִׁדְרִית* (keel): הקורה העיקרית בשלד האונייה, הנמשכת לכל אורכה במרכז תחתיתה, ואליה מחוברים קנה החרטום, מזוזת הירכתיים והצלעות. באוניות ברזל ופלדה השדרית עשויה טור לוחות עבים ונקראת "שִׁדְרִית מִשְׁטָח". באנגלית של תקופת המפרשים keel הוא גם כינוי לספינה. ראו גם: מֵהַשִּׁדְרִית עַד כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן. [איור] [איור] [איור]

– שִׁדְרִית מְדֻמָּה, שדרית מדומה (false keel): באוניות עץ – טור לוחות עץ עבים, המחובר לצדה התחתון של השדרית. השדרית המדומה מגנה על השדרית מפני נזק במקרה של עלייה על שרטון וכן בשעת גריירת האונייה והעלאתה אל החוף. [איור] [איור]

– שִׁדְרִית מִשְׁטָח*, שִׁדְרִית לוּחוֹת (flat keel, plate keel, flat plate keel): באוניות בעלות גוף פלדה – טור הלוחות המרכזי בתחתית האונייה, הנמשך למלוא אורכה. עובי לוחות השדרית עבים מלוחות התחתית האחרים, ועליהם נשענת האונייה כשהיא נמצאת במבדוק. = שִׁדְרִית לוּחוֹת. ראו גם: שִׁדְרִית קוֹרָה.

– שִׁדְרִית קוֹרָה, שִׁדְרִית תְּלוּיָה (hanging keel, bar keel): באוניות בעלות גוף פלדה – שדרית הבנויה מקורת פלדה בצורת האות האנגלית "I", הבולטת כלפי מטה ממרכז תחתית האונייה לכל אורכה. = שִׁדְרִית מִקְשָׁה* [מיושן]. ראו גם: שִׁדְרִית מִשְׁטָח.

שִׁדְרָן* (keel): חלק מבני דמוי סנפיר, הבולט כלפי מטה מתחתית יכטת מפרשים לאורך השדרית. השדרן משמש לייצוב הספינה ולהגדלת התנגדותה לסטייה הצדה ממסלולה עקב פעולת הרוח על המפרשים. ראו גם: שִׁדְרִית, חֶרֶב, חֶרֶב צִדִּית, טְרִידַת רוּחַ.

שׁוֹבֵר גַּלִּים* (breakwater, mole): חומת אבנים, סלעים או בטון להגנה על מעגן או נמל מפני גלי הים. ראו גם: מֵזַח.

שׁוֹבֶרֶת קֶרַח (icebreaker): אונייה המפלסת נתיב שיט לאוניות אחרות במים המכוסים שכבת קרח. = בּוֹקַעַת קֶרַח*. [איור]

שׁוֹד יַמִּי (piracy, freebooting): השתלטות בכוח על אוניות תמימות בלב ים או פשיטה מן הים על יישובים בחוף, לשם ביזה או חטיפת אנשים למען כופר נפש. = שׁוֹד יָם, פִּירָטִיוּת, לִיסְטוּת הַיָּם [מליצי].

שׁוֹדֵד יָם (pirate, sea rover): אדם העוסק בשוד ימי. = פִּירָט, בּוּקָנִיר, קוֹרְסָר.

שׁוֹדֶדֶת (freebooter): אוניית שודדי ים, ספינת פירטים.

שְׁוֵה שֹׁקַע*, האונייה שוות שוקע (on even keel, the ship is on even keel): מצבו של כלי שיט כאשר מידות השוקע הקדמי והשוקע האחורי שלו שוות. ראו גם: שְׁפוּעַת חַרְטוֹם, שְׁפוּעַת יַרְכָּתַיִם.

שׁוֹטֵר יַמִּי (water police officer): שוטר ביחידת השיטור הימי של המשטרה.

שׂוֹכֵר סְפִינָה (charterer). ראו: חוֹכֵר אֳנִיָּה.

שׁוֹלֶה סְפוֹגִים (sponge diver): צולל המתמחה בליקוט ובשליית ספוגים טבעיים מקרקעית הים.

שׁוֹלֶה פְּנִינִים (pearl diver): צולל המתמחה בליקוט צדפות פנינים מקרקעית הים, במיוחד בצלילה חופשית לעומק. = דּוֹלֶה פְּנִינִים.

– סִירַת שׁוֹלֵי פְּנִינִים (pearling boat, pearling vessel).

שׁוּלְיַת מַלָּחִים, שוליית מלחים (apprentice seaman, landsman): א) דרגה היסטורית של מלח טירון בצי המלכותי הבריטי ובצי האמריקאי. ב) מלח מתחיל באוניית סוחר או באוניית דיג. = מַלָּח מַתְחִיל.

שׁוֹלַת מוֹקְשִׁים* (minesweeper): ספינת מלחמה לסילוק מוקשים ימיים מנתיבי שיט.

שׁוֹמֵר מִגְדַּלּוֹר (lighthouse keeper): אדם המתגורר במגדלור ואחראי להפעלתו ולתחזוקת הציוד שבו, במיוחד בתקופה שבה השתמשו במנורות שמן ובמנגנוני סיבוב מכניים.

שׁוֹמֵר סִירָה (boat keeper): בתקופת אוניות המפרשים – איש צוות באחת מסירות השירות של אונייה, המוצב בה כשומר לפי תור. תפקידו להשגיח על הסירה ועל תכולתה כשהיא בחוף, קשורה לדופן האונייה או נגררת אחריה.

שׁוֹמְרֵי הַסְּפִינָה, שׁוֹמְרֵי הָאֳנִיָּה, שומרי האונייה (shipkeepers): בתקופת אוניות המפרשים – אנשי הצוות הנשארים באוניית לווייתנים כאשר שאר חבריהם יורידם בסירות כדי לרדוף אחר לווייתן ולצודו.

שׁוּרָה, שׁוּרַת חָזִית (line abreast): קבוצת אוניות העומדות או שטות זו לצד זו, במקביל. ראו גם: טוּר עָרְפִּי.

שׁוֹשַׁנַּת הַמַּצְפֵּן* (compass rose): מעגל במפה, מחולק ל־360 מעלות ומציין את כיווני הצפון האמיתי והצפון המגנטי ואת הזויות ביחס אליהם. ראו גם: לוּחַ הַמַּצְפֵּן.

שׁוֹשַׁנַּת הָרוּחוֹת* (wind rose): תרשים המחלק את מעגל האופק לארבעת הכיוונים הראשיים במעגל האופק – צפון, דרום, מזרח ומערב – ולכיווני ביניים.

שָׁזַר*, שָׁזַר חוּטִים לִגְדִיל* (to twist, to lay up): פיתול וקליעת חוטים לכדי גדיל. ראו גם: סָתַר (חֶבֶל), גְּדִיל.

שְׁחִיף* (sailbatten): סרגל עץ או פלסטיק המושחל לתוך כיס בשפה האחורית של מפרש אורכי, לשם מתיחת שטח המפרש ושמירה על צורתו. = פְּסִיס מִפְרָשׂ.

שִׁחְרֵר חֶבֶל*, שִׁחְרֵר שַׁרְשֶׁרֶת (to slacken; to let run, to let go): א) הרפה את המתח על חבל. = רִפָּה חֶבֶל. ב) ניתק חבל מאחיזתו והניח לו להימשך כולו. = הִרְפָּה מִן הַחֶבֶל. ראו גם: מָשַׁךְ חֶבֶל, אָחַז וְהֶחֱזִיק בְּחֶבֶל, מָתַח חֶבֶל, הֶאֱרִיךְ חֶבֶל, שָׁמַט חֶבֶל, רִפָּה חֶבֶל.

– שִׁחְרֵר עוֹד חֶבֶל (to pay out, to veer out): הגדיל בהדרגה את אורכו הפעיל של חבל (או שרשרת). = הֶאֱרִיךְ חֶבֶל. ראו גם: רִפָּה הַרְבֵּה, קִצֵּר חֶבֶל.

שָׁט* (to sail, to steam, to navigate, to ride; to pull, to paddle): א) נאמר על כלי שיט הנע על פני המים. ב) הפליג בספינה או בסירת משוטים. = הִלֵּך בִּסְפִינָה [מליצי], הִפְלִיג.

– שָׁט בְּמֵישָׁרִים, האונייה שטה במישרים (to lay a course, to steer a course): נאמר על אוניית מפרשים, אשר בנשוב רוח נוחה שטה אל יעדה בקורס אחד ובקו ישר. ראו גם: רוּחַ נוֹחָה, שָׁט בְּקוּרְס, שִׁנָּה קוּרְס, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, שָׁמַר קוּרְס.

– שָט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, שט במעלה הרוח והחליף מפנים לסירוגין (to beat, to work to windward, to beat up against the wind, to ply): נאמר על אוניית מפרשים השטה ברוח קדמית אל יעד או נקודה במוצא הרוח, תוך חילופי מפנים לסירוגין – פעם לימין ופעם לשמאל. מאחר שאוניית מפרשים אינה יכולה להפליג כנגד הרוח, היא שטה קרוב לרוח ככל האפשר (עד 6 נקודות מצפן באוניות בעלות מעטה רוחבי ועד 4 נקודות באוניות בעלות מעטה אורכי), ונעה בתנועת זיגזג ארוכה אל היעד. = הֶעְפִּיל* [מיושן]. ראו גם: שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ. [איור]

– שָׁט בְּמֶרְחַק בָּטוּחַ מִן הַחוֹף, האונייה שטה במרחק בטוח מהחוף (to clear the land): התרחק במידה מספקת מסכנות אפשריות לשיט בקרבת החוף, כגון שרטונות וזרמים.

– שָׁט בְּעִקְבוֹת, האונייה שטה בעקבות [אונייה אחרת] (to be in the wake of another): נאמר על אונייה השטה בדיוק במסלול או ב"תלם" שחורשת האונייה שלפניה. ראו גם: שֹׁבֶל.

– שָׁט בַּצַּד הַפּוֹנֶה לָרוּחַ, שָׁט בַּצַּד שֶׁמֵעַל הָרוּחַ (to weather): שט בצדו הפונה למוצא הרוח של אי, או הקיף כלי שיט אחר מצדו הפונה למוצא הרוח וכדומה. (to weather פירושו גם "להחזיק מעמד" מול איתני הטבע, "לצאת בשלום" מסערה, "לעבור ללא פגע" ליד חוף קרוב וכדומה.) ראו גם: חוֹף הַגְּלִי, חוֹף הַחֲסִי.

– שָׁט בְּקוּרְס, האונייה שטה בקורס (to follow a course): נאמר על אונייה השטה בכיוון שנקבע לה ביחס לצפון. ראו גם: קוּרְס, שִׁנָּה קוּרְס, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, שָׁמַר קוּרְס, שָׁט בְּמֵישָׁרִים.

– שָׁט בְּרוּחַ גַּבִּית, האונייה שטה ברוח גבית (sailing large, to sail large, to sail with a large wind): נאמר על אוניית מפרשים השטה עם רוח מאחורי המצעה או עם רוח לאחרה. ראו גם: רוּחַ גַּבִּית.

– שָׁט בְּרוּחַ מְלֵאָה, האונייה שטה ברוח מלאה (to run before the wind, to run free, to sail before the wind) ראו גם: שָׁט עִם הָרוּחַ, רוּחַ מְלֵאָה.

– שָׁט בְּרוּחַ צַד*, האונייה שטה ברוח צד (to reach, to sail with wind abeam): נאמר על אוניית מפרשים השטה עם רוח הנושבת בניצב לדופן, מ־10⁰ לפני הרוחבית עד 10⁰ אחרי הרוחבית לערך. ראו גם: רוּחַ צַד. [איור]

– שָׁט בְּרוּחַ קִדְמִית, האונייה שטה ברוח קדמית (to sail by the wind): נאמר על אוניית מפרשים השטה עם רוח הנושבת לעבר צדה הקדמי, מ־10⁰ לערך לפני הרוחבית עד 30⁰–40⁰ לפני קו האמצע בחרטום. ראו גם: שָׁט קָרוֹב לַרוּחַ. [איור]

– שָׁט הֵיטֵב בְּרוּחוֹת קִדְמִיוֹת, האונייה שטה היטב ברוחות קדמיות (to hold a wind; a weatherly ship): נאמר על אוניית מפרשים השטה ברוח קדמית מבלי להידחות הצדה תוך כדי התקדמותה. ראו גם: טְרִידַת רוּחַ, מֵיטִיב לָשׁוּט קָרוֹב לָרוּחַ.

– שָׁט הֲלוֹךְ וָשׁוֹב, האונייה שטה הלוך ושוב (to ply): נאמר על אונייה השטה באופן סדיר בין שני נמלים או שני מקומות.

– שָׁט לְעֵבֶר [אונייה אחרת] (to bear down, to bear down upon): נאמר על אוניית מפרשים השטה לעבר אונייה אחרת או עצם אחר, ומתקרבת אל צדו הפונה לרוח.

– שָׁט עִם הָרוּחַ*, האונייה שטה עם הרוח (to run before the wind, to run free): נאמר על אוניית מפרשים השטה ברוח מלאה או כמעט מלאה. = שָׁט בְּרוּחַ מְלֵאָה, פָּלַס [מיושן]. [איור]

– שָׁט עִם זֶרֶם הַגֵּאוּת, שָׁט עִם זֶרֶם הַשֵּׁפֶל (to tide): נאמר על אוניית מפרשים השטה לתוך נהר, תעלה או נמל כשהיא נדחפת על ידי זרם הגאות, או היוצאת מהם בסיוע זרם השפל. כאשר זרם הגאות או השפל משנה את כיוונו, ואינו תואם את כיוון התקדמותה הרצוי, האונייה מטילה עוגן. ראו גם: זֶרֶם הַגֵּאוּת, זֶרֶם הַשֵּׁפֶל, זֶרֶם מוֹעֲדִי.

– שָׁט קָרוֹב לַחוֹף, שָׁט קָרוֹב לַיָבָּשָׁה (to keep hold of the land, to keep the land well aboard): נאמר על אוניית מפרשים המתמידה לשוט בקרבת החוף.

– שָׁט קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה שטה קרוב לרוח (to sail close hauled): שט ברוח קדמית חדה; באוניות בעלות מעטה רוחבי – עד 6 נקודות מצפן, ובאוניות בעלות מעטה אורכי – עד 4 נקודות מצפן. = הֶעְפִּיל [מיושן]. ראו גם: קָרוֹב לָרוּחַ, קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר. [איור]

שְׁטוּחַת תַּחְתִּית*, אונייה שטוחת תחתית (flat bottomed). ראו: תַּחְתִית שְׁטוּחָה.

שִׁטַּח אֶת הַמָּשׁוֹט*, שיטח את המשוט (to feather). ראו: הֶחְלִיק מָשׁוֹט, לַהֲבֵי מְשׁוֹטָה מִתְכַּנְסִים.

שְׁטִיחָה* (flake): חבל או שרשרת המסודרים בטורים מקבילים ארוכים, הלוך ושוב. [איור]

שְׁטִיל (calm) [לשון דיבור, מגרמנית]. ראו: דִּמְמַת רוּחַ.

שְׁטַר מִטְעָן* (bill of lading): מסמך חתום בידי רב־החובל (או סוכן האונייה), הנמסר לסוחר, ובו פירוט הסחורות שהאונייה מתחייבת להובילן ליעדן תמורת סכום כסף נקוב. משתמשים בשטר מטען רק כאשר הסחורות הן חלק ממטען האונייה הכולל. כאשר סוחר חוכר אונייה בשלמותה, העסקה נחתמת במסמך הנקרא "שְׁטַר שֶׂכֶר" (charter).

שְׁטַר שֶׂכֶר* (charter, charter party). ראו: שְׁטַר מִטְעָן.

שִׁטְשֵׁט [מיושן] (to paddle). ראו: חָתַר [במשוט אינדיאני].

שִׁיא הַגֵּאוּת* (high water, high tide): פרק הזמן במחזור הגאות והשפל שבו מגיעים פני המים למפלסם הגבוה ביותר.

– שִׂיא הַגֵּאוּת בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא* (hight water spring tide) ראו גם: גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

שִׂיא הַגַּל* (crest). ראו: רֶכֶס הַגַּל.

שִׂיא הַשֶׁפֶל (low water, low tide): פרק הזמן במחזור הגאות והשפל שבו מגיעים פני המים למפלסם הנמוך ביותר.

– שִׂיא הַשֵּׁפֶל בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא (low water spring tide). ראו: גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

שִיוּט (sailing; racing; regatta, race; cruising): א) הפלגה או נסיעה על פני המים. ב) הפלגה תחרותית של סירות וספינות מפרש. ג) תחרות מפרשיות או סירות חתירה, וכן כל אחד מן המרוצים במסגרת תחרות כזו. ד) שיט לכיוונים שונים. ראו גם: סִיוּר, שַׁיִט.

שַׁיָּט*, שייט [נ' שַׁיֶּטֶת, שַׁיָּטוֹת] (yachtsman, sailor; rower; swimmer): א) אדם המפליג בסירת מפרשים ספורטיבית או תחרותית. ב) [מיושן] חותר בסירת משוטים או בסירת חתירה ספורטיבית ותחרותית. ג) [לשון חז"ל] שחיין.

שִׁיֵּט, שייט (to cruise): שט בכיוונים שונים לשם חיפוש או לשם ביקור במקומות שונים. ראו גם: סַיֶּרֶת, סִיוּר.

שַׁיִט* (sailing, boating; cruise; navigation): א) נסיעה בסירה או בספינת מפרשים. ב) הפלגה לכיוונים שונים לשם חיפוש או תרגול, לוכן הפלגה ליעדים שונים לנופש ולפנאי. ג) [מיושן] ספנות, תובלה ימית, סחר ימי.ראו גם: חֶבְרַת שַׁיִט, חֹפֶשׁ הַשַּׁיִט.

– שַׁיִט אֶתְגָרִי, שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי (extreme boating): ענף של ספורט אתגרי הכולל חתירה בקיאקים ובסירות קאנו ושיט סירות מירוץ. = שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי.

– שַׁיִט בְּחִלוּפֵי מִפְנִים, שיט בחילופי מפנים (tacking). ראו: שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

– שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ (beating to windward, beating, working to windward, windward sailing). ראו: שָׁט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

– שֵׁיט יַכְטוֹת, שיט יאכטות (yachting): שיט ביכטה לצורכי ספורט, תחרות או פנאי.

– שֵׁיט מִפְרָשִׂים (sailing): שיט בסירת מפרשים או בספינת מפרשים לצורכי ספורט, תחרות, לימוד או פנאי.

– שֵׁיט נְהָרוֹת (river boating): שיט בנהר בסירה לצורכי ספורט ופנאי.

– שֵׁיט סִירוֹת (boating): שיט בסירת משוטים, בסירת מפרשים או בסירת מרוץ לצורכי ספורט, תחרות או פנאי.

– שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי (extreme boating). ראו: שַׁיִט אֶתְגָרִי.

– שֵׁיט סִירוֹת מֵרוֹץ, שיט סירות מירוץ (motor boating): שיט בסירות מנוע מהירות לצורכי ספורט, תחרות או פנאי.

– שֵׁיט עִנּוּגִים, שיט עינוגים (cruise). ראו: הַפְלָגַת נֹפֶשׁ.

– שֵׁיט קָיָאקִים (kayaking): חתירה בקיאק לצורכי ספורט, תחרות או פנאי.

– שַׁיִט תַּחֲרוּתִי (competitive sailing, racing): ענף ספורט שבו מתחרים ביניהם יחידים או קבוצות בהשטת סירות מפרשים ויאכטות מפרשים לשם השגת ניצחון או פרס.

– שֵׁיט תְּעָלוֹת (canal boating): הפלגה בסירת תעלות מסורתית לשם נופש ופנאי, לרוב בתעלות המים של אנגליה ואירופה. ראו גם: סִירַת תְּעָלוֹת.

– שֵׁיט תַּעֲנוּגוֹת (cruise). ראו: הַפְלָגַת נֹפֶשׁ.

שַׁיֶּטֶת*, שייטת (flotilla): א) יחידת אוניות מלחמה בפיקוד קצין דגל, קטנה מצי (fleet) ובדרך כלל חלק ממנו. ב) יחידת אוניות מלחמה הכוללת כלי שיט מאותו סוג, קטנים או גדולים, המהווה חלק מצי. ג) בבריטניה בתקופת אוניות המפרשים (עד 1864) נחלק הצי המלכותי לשלוש שייטות (squadrons); המונח flotilla לא היה בשימוש. ראו גם: פַּלְגָּה, אֶסְקַדְרוֹן.

– שַׁיֶּטֶת לִמְשִׂימוֹת מְיֻחָדוֹת, שייטת למשימות מיוחדות (flying squadron, detached squadron, detached squadron for particular service). ראו: אֶסְקַדְרוֹן לִמְשִׂימוֹת מְיֻחָדוֹת.

שָׁכַב עַל צִדּוֹ, האונייה שכבה על צדה (to lay broadside on, to lay on her broadside, to lay on her beam ends): מצבה של אוניית מפרשים הנוטה בזווית חדה עד שקצות קורות הרוחב של הסיפון הגלוי (beam ends) נושקים למים. מצב זה עלול להיגרם על ידי מכת רוח פתאומית חזקה כאשר האונייה שטה במלוא מפרשיה, והוא מצב מסוכן. ראו גם: הַטָּיָה, נָטָה עַל צִדּוֹ (אונייה), נָטָה עַל צִדּוֹ בּמִדָּה מְסֻכֶּנֶת. [איור]

שְׂכַר הוֹבָלָה* (freight, freightage): התשלום עבור הובלת סחורות בכלי שיט. = דְּמֵי הוֹבָלָה.

שָׂכָר צֶוֶת לַהַפְלָגָה, שכר צוות להפלגה (to ship a crew): גייס אנשי צוות לעבודה בשכר באונייה.

שָׁלַב*, שָׁלַב חֶבֶל (to belay): כרך חבל בשמיניות סביב פין שליבה או מאחז (ברווז) מבלי לעשות בו קשר. ראו גם: פִּין שְׁלִיבָה, בַּרְוָז.

שֶׁלֶד (framing). ראו: מִצְלַעַת.

שֶׁלֶד תְּחִלָּה, שיטת שלד תחילה (skeleton-first construction, skeletal construction). ראו: מִצְלַעַת תְּחִילָה.

שֶׁלָח (outrigger): בול עץ או מצוף המחובר לגוף סירה צרה וארוכה במקביל לדופן ובמרחק ממנו, לשם ייצוב הסירה ומניעת התהפכותה. ראו גם: סִירַת שְׁלָחִים. [איור]

שְׁלִיטָה בַּיָּם (command of the sea, control of the sea): היכולת של מדינה לנהל את סחרה הימי ואת התובלה הימית הצבאית שלה בנתיבי ים החיוניים לה, ובה בעת להרחיק מהם את אויביה. השליטה בים היא מעין תחליף לתפיסת שטח ביבשה, ולשם השגתה נדרש מן הצי המלחמתי לקיים נוכחות רצופה בים. ראו גם: עָצְמָה יַמִּית.

שָׁלִישׁ אִישִׁי [לאדמירל] (flag lieutenant). ראו: שָׁלִישׁ הָאַדְמִירָל.

שָׁלִישׁ הָאַדְמִירָל (flag lieutenant): בימים עברו, קצין ששימש שלישו האישי של קצין דגל, כלומר של אדמירל, אדמירל־משנה או סגן־אדמירל. עיקר תפקידו היה להעביר את פקודות האדמירל לשאר אוניות השייטת או הצי, לרוב באמצעות איתות דגלים. = שָׁלִישׁ אִישִׁי. ראו גם: קְצִין דֶּגֶל.

שְׁלִיַת סְפוֹגִים, שליית ספוגים (sponge diving). ראו: שׁוֹלֶה סְפוֹגִים.

שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן, שלשלאות התורן ◊ (chains): רצועות ברזל צרות וחזקות בדופן אוניית מפרשים, שאליהן מחוברות גלגלות הנקבים המותחות את רכסות התורן. ראו גם: אֶדֶן שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן. [איור]

– שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי (fore chains), שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי (main chains), שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הָאֲחוֹרִי (mizzen chains).

שֵׁם הָאֳנִיָּה, שם האונייה (name of ship): שמה של אונייה כפי שהוא מופיע בתעודת הרישום שלה (certificate of registry), וכפי שהוא מתנוסס על חרטומה ועל ירכתיה.

שְׂמֹאל, צַד שְׂמֹאל* (port; בימים עברו: larboard): צד שמאל בכלי שיט, כאשר עומדים עם הפנים לחרטום והגב לירכתיים.

שְׁמוֹנָה צִלְצוּלִים (eight bells): בימים עברו – האות בפעמון האונייה שציין את סיום המשמרת ותחילתה של המשמרת הבאה. ציון לסוף משמרת. משמרת נמשכה ארבע שעות, ובמהלכה צלצלו בפעמון כל חצי שעה: פעם אחת, פעמיים וכך הלאה עד שמונה צלצולים.

שְׁמוֹר כִּוּוּן!* שמור כיוון! (Steady!, Steady as she goes!, Steady as you go! Keep her so): פקודה להגאי להתמיד ולהוליך את חרטום האונייה בכיוון המצפן (קוּרְס) שבו היא מתקדמת בעת מתן הפקודה. ראו גם: הֵישִׁיר אֳנִיָּה, שָׁמַר קוּרְס.

שָׁמַט*, שָׁמַט חֶבֶל (to slip): ניתק את הקצה של חבל רתיקה (למצוף, לכלונס או לרציף) או חבל עוגן והניח לו ליפול למים, לרוב כדי להסתלק ולצאת לים במהירות בשל צורך מבצעי או בשל הרעה פתאומית במזג האוויר. ראו גם: נִתֵּק חֲבָלִים, הֵסִיר רְתוּקוֹת, שִׁחְרֵר חֶבֶל, סִמֵּן בְּמָצוֹף אֶת חֶבֶל הָעֹגֶן.

שֶׁמֶן סְעָרָה (storm oil): שמן להשקטת גלים, שהיה בשימוש בכלי שיט עד הרבע האחרון של המאה ה־20.

שָׁמַר כִּוּוּן, שמר כיוון (to keep steady, to stand on). ראו: שָׁמַר קוּרְס, שְׁמוֹר כִּוּוּן!

שָׁמַר עַל אֹרְחוֹ, האונייה שמרה על אורחה (to keep course, to keep steady, to stand on). ראו: שָׁמַר קוּרְס.

שָׁמַר קוּרְס (to keep course, to keep steady, to stand on): נאמר על אונייה המתמידה להתקדם בקוּרְס (כיוון המצפן) שנקבע לה על פי פקודה, בקו ישר ומבלי לסטות ימינה או שמאלה. = שָׁמַר עַל אֹרְחוֹ. ראו גם: שְׁמוֹר כִּוּוּן!, שָׁט בְּקוּרְס, שִׁנָּה קוּרְס, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, שָׁט בְּמֵישָׁרִים.

שַׁמָּשׁ הַקַּבַּרְנִיט (master's boy, captain's boy). ראו: נַעַר הַקַּבַּרְנִיט.

שֵׁן (tenon). ראו: סִין.

– שֵׁן וּמִגְרַעַת (mortise and tenon). ראו: סִין וְגֶרֶז.

שִנָּה אֹרַח, שינה אורח, האונייה שינתה את אורחה (to alter course, to haul). ראו: שִׁנָּה קוּרְס.

שִׁנָּה קוּרְס, שינה קורס, האונייה שינתה קורס (to alter course, to haul): שינה את כיוון ההתקדמות של האונייה ביחס לצפון (לפי המצפן). = שִׁנָּה אֹרַח, הִטָּה מַסְלוּל, הֵסֵב אֶת הָאֳנִיָּה. ראו גם: קוּרְס, שָׁט בְּקוּרְס, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, שָׁמַר קוּרְס, שָׁט בְּמֵישָׁרִים.

שִׁנּוּי אֹרַח, שינוי אורח (course alteration, alteration of course). ראו: שִׁנָּה קוּרְס.

שִׁנּוּי בְּכִוּוּן הָרוּחַ, שינוי בכיוון הרוח (shift of wind, wind shift):

שִׁנּוּי קוּרְס, שינוי קורס (course alteration, alteration of course). ראו: שִׁנָּה קוּרְס.

שְׁנֵי חוֹתְרִים לְמָשׁוֹט (double-banked oar): משוט בסירת חתירה המוחזק בידי שני חותרים היושבים זה לצד זה על אותו ספסל. ראו גם: דּוּ־טוּרִית.

שֻׁנִּית*, שונית (reef): סלע, טור סלעים או רכס חולי בגובה פני הים או סמוך מאוד אליהם. = רִיף.

שִׁנְצַת שָׁפָה* [מיושן] (buntline). ראו: מַעֲלַן שָׂפָה.

שִׁנְצַת תַּחְתִית* [מיושן] (clew garnet, leech line). ראו: מַעֲלַן תַּחְתִית.

שַׁסְתּוֹם הֲצָפָה (scuttling valve): שסתום גדול־מידות בתחתית האונייה, המשמש להצפתה במי־ים ולהטבעתה בכוונה תחילה. בדרך כלל כדי למנוע את נפילתה בידי האויב. ראו גם: הֲצָפָה, הֵצִיף.

שַׁסְתוֹם מֵי יָם (sea cock): כל אחד מן השסתומים בתחתית כלי שיט דרכם נכנסים מי־ים לקירור המנוע הראשי ומנועי העזר ולמערכות המכונה השונות, כגון מי נטל, כיבוי אש, מיזוג אוויר ועוד. cock הוא שסתום מסוג פתיחה־סגירה (on/off), ללא אפשרות ויסות הזרימה.

שַׁעַר, שערי המבדוק, שערי המעגנה (floodgate, dockgate, gate): כל אחת משתי דלתות הסכר של מבדוק יבש או של מעגנה סכורה. שתי הדלתות יוצרות יחד צורת האות V ההפוכה, שבמבדוק יבש ראשה פונה החוצה, ובמעגנה סכורה – פנימה. ראו גם: מִבְדוֹק יָבֵשׁ, מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

– שַעַר צָף* (floating caisson; ship caisson): סוג של שער למבדוק יבש, הבנוי כתיבה מלוחות פלדה שניתן למלאה מים ולהשקיעה, או לרוקנה ולהציפה. התיבה נגררת אל פתח המבדוק, ולאחר שמרוקנים ממנה את המים היא שוקעת וסוגרת את הפתח כמעין טריז. הקייסונים הראשונים לא היו מלבניים, אלא בעלי חתך רוחב של ספינה מחודדת קצוות ועשויים עץ. שערים מסוג זה, כיום מפלדה, נקראים בצרפתית bateau-porte ובאנגלית ship-caisson. = קֶיסוֹן. [איור]

שָׂפָה [של סירה] (gunwale). ראו: לַזְבֶּזֶת.

שָׂפָה*, שְׂפַת הַמִּפְרָשׂ* (leech): א) כל אחד משני השוּלִים הצדדיים של מפרש רוחבי. ב) השוּל האחורי של מפרש אורכי מרובע. ג) כל אחד משוליו של מפרש אורכי, מרובע או משולש. [איור]

– שָׂפָה אֲחוֹרִית* (leech): השול החיצוני של מפרש אורכי, מרובע או משולש, הפונה לירכתיים. = שָׁפָה יַרְכִּית, יַרְכִּית.

– שָׂפָה גְּלָאִית* (weather leech, luff): שפת מפרש רוחבי בצד הפונה לרוח של האונייה; השפה שמעל הרוח. ראו גם: צַד הַגְּלִי, שָׂפָה קִדְמִית.

– שָׂפָה חֲסָאִית* (lee leech): שפת מפרש רוחבי בצד החסוי מהרוח של האונייה; השפה שמתחת לרוח. ראו גם: צַד הַחֲסִי.

– שָׁפָה חַרְטוֹמִית* (luff). ראו: שָׂפָה קִדְמִית.

– שָׂפָה יַרְכִּית* (leech). ראו: שָׂפָה אֲחוֹרִית.

– שָׂפָה עֶלְיוֹנָה* (head). ראו: רֹאשׁ הַמִּפְרָשׂ.

– שָׂפָה קִדְמִית* (luff): השול הקדמי של מפרש אורכי, מרובע או משולש, הצמוד אל התורן או אל הסמוך (יתר) הקדמי. השפה הגלויה לרוח של מפרש אורכי, להבדיל משפתו האחורית החסויה מהרוח. = שָׁפָה חַרְטוֹמִית. ראו גם: שָׂפָה גְּלָאִית.

– שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה* (foot): השוּל התחתון של מפרש אורכי או רוחבי. = תַּחְתִּית הַמִּפְרָשׂ, שֹׁבֶל הַמִּפְרָשׂ. [איור]

שִׁפּוּלַיִם*, שיפוליים (bilge, bilges): א) הצד הפנימי של תחתית אונייה, משני עברי השדרית. ב) החלק המתעגל בצדי גוף אונייה, במקום חיבור התחתית עם הדופן.

שְׁפוּעַת חַרְטוֹם* (trimmed by the head): מצבה של אונייה כאשר חרטומה שקוע במים יותר מירכתיה, והיא רוכנת קדימה. ראו גם: שְׁוֵה שֹׁקַע.

שְׁפוּעַת יַרְכָּתַיִם*, שפועת ירכתיים (trimmed by the stern): מצבה של אונייה כאשר ירכתיה שקועים במים יותר מחרטומה, והיא רוכנת לאחור. שְׁוֵה שֹׁקַע.

שֵׁפֶל* (ebb tide, falling tide, low tide): הירידה המחזורית הקבועה של מפלס מי הים, בהשפעת כוחות המשיכה של הירח והשמש. ההפך מ"גאות". ראו גם: גֵּאוּת וָשֵׁפֶל, גֵּאוּת, מוֹעֵד יָם.

– שֶׁפֶל בִּירִידָה ◊ (tide is ebbing): נאמר על ירידת מפלס המים בתוך מחזור אחד, משיא הגאות אל תחתית השפל. = הַמַּיִם יוֹרְדִים.

– שֶׁפֶל שֶׁלְאַחַר הַגֵּאוּת (turn of tide at high water): תחילת השפל שלאחר שיא הגאות; הרגע שבו מפלס המים מתחיל לרדת. ראו גם: גֵּאוּת שֶׁלְאַחַר הַשֵּׁפֶל.

שָׁפַל*, המים שפלו (to ebb, to fall): נאמר על ירידת מפלס המים בשעת השפל. ראו גם: גָּאָה.

שֹׁפַע*, שופע (trim): הנטייה באלכסון של שדרית האונייה לכיוון החרטום או לכיוון הירכתיים כאשר האונייה אינה שוות שוקע. ראו: שְׁוֵה שֹׁקַע.

שִׁפַּע*, שיפע [את האונייה] (to trim): שינה את השופע של כלי השיט (את ההפרש בין השוקע הקדמי לשוקע האחורי שלו בעודו צף).

שְׂפַת הַמַּעֲקֶה (rail): השול העליון של מעקה הסיפון. ראו גם: מַעֲקֵה הַסִּפּוּן. [איור]

שְׂפַת יָם*, שְׂפַת הַיָּם* (shore). ראו: חוֹף.

שְׁקוּעַת חַרְטוֹם* (down by the head): מצבה של אונייה כאשר השוקע הקדמי שלה גדול מן השוקע האחורי שלה, אז חרטומה שקוע במים יותר מירכתיה.

שְׁקוּעַת יַרְכָּתַיִם*, שקועת ירכתיים (down by the stern): מצבה של אונייה כאשר השוקע האחורי שלה גדול מן השוקע הקדמי שלה, אז ירכתיה שקועים במים יותר מחרטומה.

שָׁקֵט*, ים שקט (calm (rippled)): דרגה 1 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 0–0.1 מ'.

שֶׁקֶל [לשון דיבור] (shackle): מחבר פלדה בצורת האות U, שהצד הפתוח שלו נסגר באמצעות פין מתברג. = סְגִיר.

שֹׁקַע*, שוקע (draught, draft): מידת שקיעת האונייה במים; המרחק האנכי מן השדרית עד קו המים של כלי שיט הצף במים. [איור]

– שֹׁקַע אֲחוֹרִי*, שוקע אחורי (aft draught): מידת שקיעת ירכתי האונייה במים; המרחק האנכי בין השדרית לבין קו המים בניצב האחורי. ראו גם: נִצָּב אֲחוֹרִי.

– שֹׁקַע מְמֻצָּע*, שוקע ממוצע (mean draught): מידת השקיעה הממוצעת של אונייה במים; הממוצע בין השוקע הקדמי לשוקע האחורי.

– שֹׁקַע קִדְמִי*, שוקע קדמי (forward draught): מידת השקיעה של חרטום אונייה במים. המרחק האנכי בין השדרית לבין קו המים בניצב הקדמי. ראו גם: נִצָּב קִדְמִי.

– שֹׁקַע הָאֳנִיָּה הוּא (כָּךְ וְכָךְ) (to draw, the ship draws … feet): לציון מידת השקיעה של אונייה במים בזמן נתון.

שֶׁקַע שֶׁבֵּין הַגַּלִּים (trough). ראו: גֵּיא הַגַּל.

שַׂר הַצִּי (First Lord of the Admiralty, [UK]; Secretary of the Navy, [US]; minister of the navy): א) [מליצי] מפקד צי מלחמתי או מפקד שייטת בצי מלחמתי. = אַדְמִירָל, נָאוּאַרְכוֹס. ב) השר הממונה על הצי המלחמתי; מיניסטר הצי. = הַלּוֹרְד הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת (בריטניה).

שְׂרוֹךְ חֶבֶל (lanyard, laniard): פיסת חבל קצרה לשימושים שונים באונייה, כמו קשירת שק חפצים, רתיקת חפץ למקומו, משיכת המקוש של מצית חלמיש בתותח וכו'. ראו גם: יָדִית חֶבֶל.

שְרוֹךְ מִפְרָשׂ, שְׂרוֹךְ (lacing, lacing line; rope band, robins): א) חבל דק לקשירת שפת מפרש אורכי למנור או לסָמוֹךְ; ב) חבל דק לקשירת שפת מפרש רוחבי לסקריה. ראו גם: שָׂרַךְ. [איור]

שֵׁרוּת בַּיָּם, שירות בים; שֵׁרוּת בַּצִּי, שירות בצי (sea service): שירות בצי המלחמתי.

שֵׁרוּת פָּעִיל, שירות פעיל (active service): היותו של כלי שיט מלחמתי כשיר מבחינה מבצעית. ראו גם: הֻכְנַס לְשֵׁרוּת פָּעִיל, נִמְצָא בְּשֵׁרוּת פָּעִיל, הוּצָא מִשֵׁרוּת פָּעִיל.

שֵׁרוּתֵי חַרְטוֹם, שירותי חרטום (heads): באוניות מפרשים בימים עברו – מַחְרָאוֹת, מושבים לעשיית צרכים בעלי פתח ניקוז לים, שהותקנו במקור החרטום (מכאן שמם), היו חשופים לעין כל ושימשו את המלחים בלבד. heads עדיין משמש לעיתים ככינוי לשירותים (lavatory) בכלי שיט. ראו גם: בֵּית כִּסֵא, יְצִיע הָאַחְרָה. [איור]

שִׂרְטוּט קַוֵּי הָאֳנִיָּה*, שרטוט קווי האונייה (lines drawing): שרטוט טכני המציג את קווי הגוף של כלי שיט בשלושה מבטים ובכמה חתכים מקבילים. [איור]

שִׂרְטוֹן* (shoal, bar, bank): היערמות של חול וחצץ במים רדודים, בעיקר בשפכי נהרות, בפתחי נמלים או בקרבת החוף, המהווה מכשול לשיט. ראו גם: רְדֵדָה, עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה עַל שִׂרְטוֹן.

– שִׂרְטוֹן חוֹל* (sandbank).

שְׂרִידֵי אֳנִיָּה (shipwreck, wreckage). ראו: טְרֹפֶת.

שִׁרְיוֹן דּוּ־מַתַּכְתִי, שריון דו מתכתי (compound armour): לוח שריון העשוי על ידי היתוך שכבת ברזל מחושל עם שכבת פלדה. שימש לשריון צריחי התותחים והגוף של אוניות מלחמה בשנות השמונים של המאה ה־19, לפני הופעת שריון הפלדה בסביבות 1890. השריון יוצר בתבנית על ידי מזיגת פלדה מותכת על צדו החיצוני של לוח ברזל מחושל שחומם עד שנעשה אדום־לוהט.

שְׁרִיקַת הַצְדָּעָה (piping the side). ראו: שְׁרִיקַת כָּבוֹד.

שְׁרִיקַת כָּבוֹד (piping the side): באוניות מלחמה – טקס קבלת פנים שבו משמר מלחים מקדם קצין בכיר או אורח רם־דרג בשריקת כבוד טקסית במשרוקיות רב־מלחים, עם עלותו לאונייה ובירידתו ממנה. מקור המנהג בתקופת אוניות המפרשים, אז שימשה השריקה קריאה למלחי הדופן לתפוס את עמדותיהם ליד סיפון המותניים, כדי להעלות בכסא רב־מלחים את מפקד האונייה או אורח רם־מעלה מסירתו אל הסיפון. קצב המשיכה בחבל ניתן אף הוא באמצעות משרוקית רב־המלחים. ראו גם: מַשְׁרוֹקִית רַב־מַלָּחִים, מַלָּחֵי הַדֹּפֶן, קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית לְמַלָּחֵי הַדֹּפֶן, כִּסֵא רַב־מַלָּחִים.

שָׁרַךְ*, שָׂרַךְ מִפְרָשׂ (to lace): קשר את שפת המפרש למנור, לגף או לסָמוֹךְ. ראו גם: שְׂרוֹךְ מִפְרָשׂ.

שָׁרְשָׁה* [מיושן] (shot, shackle, chain's lenght, length of chain): קטע משרשרת העוגן שבין שני סְגִירִים (שְׁקָלִים), וכן אורכו התקני של קטע שרשרת כזה (12.5 פאדום).

שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן*, שרשרת העוגן (anchor chain, anchor cable, chain cable, cable): שרשרת הפלדה המחברת את העוגן לכלי השיט. שרשרות עוגן הוכנסו לשימוש ב־1820 לערך. ראו גם: כֶּבֶל, חֶבֶל עֹגֶן. [איור]

– שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן בִּמְאֻנָּךְ*, שרשרת העוגן במאונך (the anchor chain is up and down). ראו: עֹגֶן נִצָּב.

שַׁרְשֶׁרֶת עֶצֶר* (stopper, chain stopper): שרשרת קצרה המשמשת מעצור זמני לשרשרת אחרת הנמצאת תחת מתח. ראו גם: חֶבֶל עֶצֶר.

שָׁרָת (steward). ראו: כַּלְכַּל, עוֹבֵד מֶשֶׁק.

---

^{עדכון אחרון: 26 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}