מ

מְאַוְרֵר, מאוורר (ventilator) >> אֲרֻבַּּת אִוְרוּר

מֵאָחוֹר (astern) – ישר מאחורי הירכתיים (מחוץ לספינה); (aft) – בירכתי האונייה. >> אָחוֹר.

מֵאֲחוֹרֵי (abaft) – מאחורי דבר־מה בספינה עצמה; קרוב לירכתיים (בספינה עצמה). >> אָחוֹר.

מַאֲחַז שְׁלִיבָהמַאֲחַז דּוּ־קַרְנִי (cleat) >> בַּרְוָז

מְאַסֵּף (jigger) >> מִפְרַשׂ מְאַסֵּף

מִבְדּוֹק (dock): מתקן במספנה לתיקון ולתחזוקת אוניות כשהן מחוץ למים. מבחינים בין מבדוק צף למבדוק יבש.

מִבְדּוֹק יָבֵשׁ (dry dock, graving dock): אגן מים מלאכותי סָכוּר בתוך נמל, שניתן לרוקנו ממים ואחר כך למלאו שוב, ומשמש לתחזוקה ולתיקוני כלי שיט כשהם מחוץ למים. [איור]

מִבְדּוֹק צָף (floating dock, floating dry dock, pontoon dock): מתקן במספנה דמוי פלטפורמה, מצויד במכלי ציפה צדדיים כדי שניתן להשקיעו במים ולהציפו. משמש להרמת כלי שיט אל מחוץ למים לצורכי תיקונים או תחזוקה. [איור]

מְבוֹא הָרוּחַ (leeward): הכיוון שאליו הרוח נושבת או "באה". המונח משמש לציון כיוונים יחסיים בספינת מפרשים, אליה וממנה. = מוֹרַד הָרוּחַ. >> מוֹצָא הָרוּחַ.

– בִּמְבוֹא הָרוּחַלִמְבוֹא הַרוּחַ (to leeward): בצד או בכיוון שאליו הרוח נושבת או "באה". = בְּמוֹרַד הַרוּחַ, מִתַּחַת לָרוּחַ, בְּצַד הַחֲסִי, בַּצַד הֶחָסוּי מִן הַרוּחַ. [איור]

מְבוֹא יָם (heaven for ships; port, harbour): שפך נהר או מפרץ מוגן מפני רוחות אליו באות אוניות כדי לטעון ולפרוק את מטענן; נמל.

מְבוֹאַת הַמַּעֲגָנָה (basin) >> מַעֲגָנָה סְכוּרָה

מִבְנֶה עִלִּי, מבנה עילי (superstructure): המבנה העיקרי על הסיפון הגלוי של אונייה, שבחלקו העליון נמצא גשר הפיקוד. = עִלִּית [מיושן].

מִגְדַּלּוֹר (lighthouse): מגדל גבוה ובראשו פנס רב עוצמה המשדר אותות אור, כדי להזהיר אוניות מפני מכשול לשיט או כדי להנחותן בדרכן.

מִגְדַּלּוֹר כְּלוֹנְסָאוֹת (pile lighthouse): מגדלור הנשען על כלונסאות ברזל, להבדיל ממגדלור "רגיל" הבנוי מאבנים או מבטון. [איור]

מִגְדַּלּוֹר כְּלוֹנְסָאוֹת בָּרְגִיִּים, מגדלור כלונסאות בורגיים (screw-pile lighthouse): מגדלור הנשען על כלונסאות בעלי קצה לולייני, המתברגים וננעצים בתוך הקרקע הבוצית או החולית של הים או הנהר.

מְגוּפַת תּוֹתָח (tompion, tampion): פקק או מכסה לאטימת לוע של תותח כשאינו בשימוש. = מִכְסֵה לֹעַ.

מְגוּרֵי חַרְטוֹם (forecastle; forward crew's berthing, forward berthing compatment): באוניות מפרשים מסחריות: מדור בקצה הקדמי של ספינה, מתחת לסיפון הקדמה, ששימש למגורי המלחים הפשוטים. בספינות מלחמה של קיטור ומנוע: למגורי החוגרים. = מְגוּרֵי הַמַּלָּחִים. >> בֵּית קַדְמָה, מַלָּח פָּשׁוּט.

מְגוּרַת דֶּלֶק (bunker) >> מְגוּרַת פֶּחָם

מְגוּרַת פֶּחָם (bunker, coal bunker): בימים עברו, באוניות קיטור מוסקות בפחם: מדור או "מחסן" לפחם, בדרך כלל בצדי חדר הדוודים. דלת ברזל קישרה את המגורה עם המסקה (חדר הסקת הדוודים), ודרכה העבירו גורפי הפחמים את הפחמים אל המסיקים. [איור]

מַד גֹּבַהּ הַמַּיִם, מד גובה המים (בדוד קיטור) (water gauge, glass): מכשיר המודד את מפלס המים בדוד קיטור. = >> מַד לַחַץ הַקִּיטוֹר. [איור]

מַד דֶּרֶךְ יַמִּי (log) >> לוֹג פָּשׁוּט, לוֹג פָּטֶנְטִי

מָדוֹר (compartment): חלל פנימי באונייה המופרד על ידי מחיצות קונסטרוקטיביות רוחביות או אורכיות.

מַד זָוִית הַהֶגֶה, מד זווית ההגה (telltale, tiller telltale, tell-tale): מחוון בצורת מחוג על תיבת גלגל ההגה, המורה את זווית לוח ההגה ביחס לקו השדרית. = מַחְוַן זָוִית הַהֶגֶה.

מַדְחֵף (propeller, screw, wheel [US]): התקן תת־מימי להנעת כלי שיט, הבנוי מכמה כפות או להבים נטויים המחוברים לציר מניע וסובבים יחד אתו. כתוצאה מתנועתם הסיבובית יוצרים הלהבים כוח דחף המקדם את כלי השיט. [איור]

מַדְחֵף פְּסִיעָה מִשְׁתַּנָּה (variable pitch propeller, controllable p/p): מדחף שניתן לסובב את להביו על ציריהם ועל ידי כך לשנות את פסיעתו. שינוי זווית הלהבים נעשה תוך כדי הסתובבות המדחף.

מַדְחֵף תִּמְרוּן (thruster): א) מדחף עזר של כלי שיט המסייע לו לתמרן לצדדים במקום צר, לרוב במהלך התקשרות לרציף והינתקות ממנו. ב) אמצעי התמרון וייצוב המיקום של מתקן ימי כמו אסדת קידוח או אוניית קידוח.

מַדְחֵף תִּמְרוּן אֲחוֹרִי (stern thruster): מדחף תמרון המותקן בקצה הקדמי של כלי שיט ומאפשר להסיע את החרטום לצדדים, ימינה או שמאלה.

מַדְחֵף תִּמְרוּן קִדְמִי (bow thruster): מדחף תמרון המותקן בקצה האחורי של כלי שיט ומאפשר להסיע את הירכתיים לצדדים, ימינה או שמאלה.

מַדְחֵפִי (-screw): [ש"ת] מצויד במדחף, מונע על ידי מדחף.

מְדִידַת עֹמֶק, מדידת עומק (sounding): שימוש בכלי מדידה כדי למצוא את עומק המים במקום בו שטה האונייה; וגם מדידת מפלס נוזל במכל באונייה.

מִדִּים, מידים (scantlings): [מן „מִדָּה“ , בריבוי „מִדּוֹת“ וגם „מִדִּים“] א) המידות "התקניות" של כל אחד מחלקי המבנה העיקריים של אונייה כפי שנקבעו על ידי חברת סיווג. הדבר מעיד כי לאונייה חוזק מבנה מיטבי. עם חלקי המבנה נמנים: הצלעות, המַבריחים, העובִּים, לוחות הדופן והסיפון ועוד. ב) לפָנים: מידותיו של חלק־עץ לאחר שנחטב לצורתו הסופית. >> אֳנִיָּה כְּלִילַת מִדִּים.

מַדְלֶה (bailer): כלי קיבול קטן לריקון ידני של מים שנאספו בתחתית סירה. [איור]

מַדְלֵה הָעֹגֶן, מדלה העוגן (cat-heads, catheads; anchor crane; anchor windlass): א) באוניות מפרשים: קורת עץ אופקית קצרה וחזקה, עם גלגלת חבלים בקצה, שבלטה החוצה מלְחי החרטום בגובה הסיפון, אחת בכל צד של האונייה. שימשה להרחקת העוגן מלְחִי החרטום כאשר הוטל למים וכאשר הורם מפני המים ונקשר למקומו. ב) "עגורן זרוע" ידני קטן על סיפון החרטום, עם גלגלת חבלים בקצהו, להרחקת העוגן מלחי החרטום בשעת הטלתו למים והרמתו מפני המים אל הספינה. = מְנוֹף הָעֹגֶן. ג) מכונת סיפון בחרטום אונייה או ספינה למשיכה ולהרמה של העוגן מן הקרקעית. = כַּנֶנֶת הַעֹגֶן. [איור] [איור]

מַד לַחַץ הַקִּיטוֹר (steam gauge): מכשיר למדידת לחץ הקיטור בדוד קיטור. >> מַד גֹּבַהּ הַמַּיִם.

מַד מְהִירוּת (יַמִּי) (log) >> לוֹג

מַדְרֵגוֹת (באונייה) (ladder): סולם מדרגות מצויד במעקות המוליך מסיפון אחד למשנהו. = סֻלַּם מַדְרֵגוֹת.

מַדְרֵגוֹת סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה, מדרגות סיפון בית האחרה; מדרגות סיפון האחרה העילי (poop ladder): סולם־מדרגות המוליך מסיפון האחרה אל סיפון האחרה העילי (באוניית מלחמה) או סיפון בית האחרה (באוניית סוחר), אחד בכל צד של האונייה. = מַדְרֵגוֹת בֵּית הָאַחְרָה. [איור]

מִדְרוֹן בְּנִיָּה, מדרון בנייה (building slip, slipway): מדרון משופע במספנה היורד אל המים, להשקת אוניות חדשות בסיום הבנייה.

מִדְרוֹן הַשָּׁקָה (launching ramp, boat-launching ramp): מדרון משופע במעגן או במעגנה ליכטות היורד אל המים, משמש להורדה למים ולהוצאה מן המים של סירות על גבי עגלות (טריילרים).

מַהְפָּךְ (gybe, gibe, jibe): א) בסירות ובספינות מפרשים בעלות מפרשים אורכיים: תמרון סיבוב והחלפת המפנה עם הרוח, על ידי העברה מהירה של המפרש והמנור שלו מצד אחד של הסירה לצדה השני. ב) מעבר פתאומי ולא מתוכנן של מפרש אורכי והמנור שלו מצד אחד של הסירה לצדה השני.

מוֹבִיל חֶבֶל (fairlead, chock fairlead; chocks, chucks): אבזר על לזבזת של סירה או ספינה, לרוב עשוי ממתכת ולו צורת האות U, המשמש להולכת חבל בכיוון הרצוי. בסירות לווייתנים: התקן להולכת חבל הצלצל בקצה החרטום. = מַרְכּוֹף [מיושן], כַּוֶנֶת חֶבֶל [מיושן]. [איור]

מוֹבֶלֶת אֲסִירִים (convict ship) >> אֳנִיַּת אֲסִירִים

מוֹבֶלֶת גְּיָסוֹת, מובלת גייסות (transport, troopship) >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת

מוֹבֶלֶת חַיָּלִים, מובלת חיילים (transport, troopship) >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת

מוֹבֶלֶת צָבָא (transport, troopship) >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת

מוֹבֶלֶת עֲפָרוֹת (ore carrier, ore vessel): אוניית משא המובילה עפרות מתכת בתפזורת.

מוֹבֶלֶת עֵצִים (timber carrier): אוניית משא המובילה בולי עץ גולמיים.

מוֹבֶלֶת פֶּחָם (collier): א) בימים עברו, ספינת מפרשים או ספינת קיטור שהובילה פחם בתפזורת מנמל לנמל; ב) בתקופת הקיטור, אוניית עזר לתדלוק אוניות־מלחמה בפחם. = אֳנִיַּת פֶּחָם. >> דּוֹבְרַת פֶּחָם.

מוּזֵאוֹן יַמִּי, מוזיאון ימי (maritime museum): מוסד העוסק ברכישה, במחקר ובתצוגה של חפצים ושל ממצאים ארכאולוגיים מתחום הספנות והלוחמה הימית, לרבות פעילות להגברת התודעה הימית ולהנצחה.

מוֹט הִגּוּי, מוט היגוי (whipstaff): ההתקן במנגנון ההגה של אוניית מפרשים שקדם לגלגל ההגה. הומצא ב־1450 לערך והאריך ימים עד המצאת גלגל ההגה ב־1710 לערך. [איור]

מוֹט הַדֶּגֶל (jack staff בחרטום, flagstaff): כלונס קצר בחרטום ובירכתי ספינה להנפת דגל המדינה או הדגל הימי הלאומי בנמל.

מוֹט הַחַרְטוֹם (bowsprit): כלונס עבה השָׁלוּחַ קדימה מקצה החרטום של אונייה או סירת מפרשים; אליו מחוברים סְמוֹכוֹת התורן הקדמי. [איור]

מוֹט הַיַּרְכָּתַיִם, מוט הירכתיים (jigger bumpkin, jigger boom): בסירות מפרשים דו־תורניות: כלונס קצר הבולט מירכתי הסירה ובקצהו גלגלת למיתרי המפרש המאסף (jigger).

מוֹט הַצָּתָה (linstock, lintstock): מוט עץ באורך כמטר בעל ראש מזלגי, שעליו נכרך פתיל הצתה בוער, ושימש להצתת אבק השרפה בחור ההצתה של תותח נטען־לוע. [איור]

מוֹטוֹת הַמַּשְׁאֵבָה, מוֹט הַמַּשְׁאֵבָה (pump rods): בתקופת המפרשים, מוטות הבוכנה של משאבת השיפוליים הידנית. [איור]

מוֹט מְדִידַת עֹמֶק, מוט מדידת עומק (sounding pole; sounding rod): א) מוט מכויל ששימש בימים עברו למדידת עומק המים עם התקרבות הספינה לחוף או בעת שיט במים רדודים. = גָּשׁוֹשׁ. [איור] ב) מוט ברזל מכויל ששימש בימים עברו למדידת גובה המים שנאספו בתחתית האונייה (בעוקת המשאבה בשיפוליים). >> עוּקָה.

מוּל הַגַּלִּים (head to the sea): מצבה של אונייה שחרטומה פונה היישר נגד כיוון התנועה של הגלים. = נֶגֶד הַגַּלִים.

מוּל הָרוּחַ (with head to the wind, in the teeth of the wind, in irons): מצבה של ספינת מפרשים שחרטומה פונה היישר נגד כיוון נשיבת הרוח ועל כן אינה מתקדמת.

מוֹנִיטוֹר (monitor): א) אוניית מלחמה קטנה ונמוכת־שוקע, חמושה בתותח כבד אחד או שניים, להרעשת מטרות בחוף. ב) ספינת מלחמה נמוכת־שוקע ללחימה ולשיטור בנהרות ושפכיהם ובקרבת החוף. נקראת ע"ש USS Monitor, הספינה הראשונה מסוג זה שהושקה ב־1862.

מוֹנִית יַמִּית (water taxi): סירה ממונעת להסעת נוסעים בשכר בנמל, בנהר או בתעלות שיט עירוניות. השירות הוא פרטי או ציבורי, כמו במוניות רגילות.

מוֹסֵרָה (spring line): חבל רתיקה של כלי שיט לרציף, המתוח ממוביל חבל בחרטום או בירכתיים אל זקף ברציף בזווית הפוכה לחבל החרטום או לחבל הירכתיים.

מוֹעֲדוֹן יַכְטוֹת, מועדון יאכטות (yacht club): מועדון חברים של בעלי יכטות מפרשים או מנוע לספורט, לפנאי ולתחרות.

מוֹעֲדוֹן שַׁיִט (sailing club): מועדון חברים של בעלי סירות מפרשים למיניהן לספורט, לפנאי ולתחרות.

מוֹעֶצֶת הַמִּסְחָר (.Board of Trade, B.O.T): בבריטניה: גוף ממשלתי האחראי, בין שאר דברים, לבחינה ולהסמכה של קצינים בצי המסחרי, לפיקוח על אוניות ולענייני ספנות ותובלה ימית נוספים. חברי מועצת המסחר נקראים באנגלית Lords of Trade.

מוֹצָא הָרוּחַ (windward): הכיוון אשר אליו נושבת הרוח, "המקום אשר אליו היא יוצאת". = מוֹרַד הָרוּחַ. >> מְבוֹא הָרוּחַ.

– בְּמוֹצָא הָרוּחַלְמוֹצָא הָרוּחַ (to windward): בצד הספינה הפונה למוצא הרוח; לעבר מוצא הרוח. = בְּצַד הַגְלִי, בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, לִפְאַת רוּחַ [מליצי]. [איור]

מוּצַף מַיִם, מוּצָף (flooded; waterlogged): א) מכוסה מים, שָׁטוּף; ב) מצבו של כלי שיט שהתמלא מים עקב פגיעה או דליפה, כך שחלקו הגדול שקוע במים אך הוא עדיין לא טבע.

מוֹקֵשׁ יַמִּי (naval mine): מטען חומר נפץ בתוך מכל שנועד לפגוע באונייה המתקרבת אליו מתחת לקו המים. מבחינים בין מוקשים מבוקרים, המופעלים מרחוק ברגע הרצוי, לבין מוקשים עצמאיים. עם אלה האחרונים נמנים: מוקשים קבועים הנחים על קרקעית הים, מוקשים צפים המעוגנים לקרקעית ומוקשים נסחפים. המוקשים העצמאיים מופעלים על ידי מגע או השראה (מגנטית, אקוסטית או לחץ).

– מוֹקֵשׁ מְעֻגָן, מוקש מעוגן (moored mine): מוקש ימי בעל כושר ציפה המחובר בכבל או בשרשרת לעוגן משקולת על קרקעית הים. = מוֹקֵשׁ כָּבוּל [מיושן].

 מוֹקֵשׁ נִסְחָף (drifting mine): מוקש ימי הצף על פני המים ונטרד עם הזרם והרוח, וגם מוקש ימי שקוע במים המחובר למצוף מוסווה. = מוֹקֵשׁ צָף [מיושן].

– מוֹקֵשׁ עַצְמָאִי (independent mine): מוקש ימי בעל הפעלה אוטונומית, בניגוד למוקש מבוקר המופעל מרחוק.

– מוֹקֵשׁ קַרְקָעִית (ground mine): מוקש ימי חסר כושר ציפה, השקוע על קרקעית הים ללא תנועה. = מוֹקֵשׁ קָבוּעַ [מיושן].

מוֹרַד הָרוּחַ (windward, downwind): הכיוון אשר אליו הרוח נושבת, "המקום אשר אליו היא יורדת". מונח לציון כיוונים יחסיים בספינת מפרשים וממנה החוצה. קרוב אל "מורד הזרם". = מְבוֹא הָרוּחַ. >> מַעֲלֵה הָרוּחַ.

– בְּמוֹרַד הָרוּחַאֶל מוֹרַד הָרוּחַ (to leeward): בצד הספינה הפונה למבוא הרוח, לעבר מבוא הרוח. = בִּמְבוֹא הָרוּחַ, אֶל מְבוֹא הָרוּחַ, בְּצַד הַחֲסִי. [איור]

מוֹרִידחֶבֶל מוֹרִידמוֹרִידָן (downhaul, downhauler): חבל המחובר לראש מפרש אורכי (חלוץ, תוסף, גף עילי וכו') ומשמש להורדתו כאשר ממעטים תפרושת. נקרא על שם המפרש אליו הוא מחובר.

מוּשָׁט (waterborne, seaborne): מובל או מוסע בכלי שיט.

מוֹשְׁכָה (brace): בספינה בעלת מפרשים רוחביים: חבל לכיוון אופקי של הסקריה, כדי להביא את המפרש לזווית הרצויה ביחס לרוח. >> מִשֵּׁךְ; כִּוֵּן.

מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת (hauler): פועל המושך ספינה בחבל לאורך גדת נהר או תעלה. בּוּרְלָק. = [ארמית, חז"ל] נַגָּדָא (מ"ר נַגָּדֵי). >> מְשִׁיכַת סְפִינוֹת. [איור]

מוֹתְחָן בָּרְגִּי, מותחן בורגי (screw strecher, turnbuckle, rigging screw): אביזר למתיחת כבלי פלדה, המורכב מאנקול או מבורג עין בעל קנה ארוך המתברג לתוך שרוול מתכת. = בַּקְבּוּק מְתִיחָה.

מוֹתָר (preventer): חבל אבטחה לחבל אחר הנמצא תחת מתח רב.

מֶזֶג אֲוִיר נוֹחַ (favorable weather): בתקופת המפרשים – מזג אוויר בו ניתן היה לפרוש את המפרשים הקלים (light sails).

מְזוּזָה יַרְכָּתִית (sternpost) >> מְזוּזַת הַיַרְכָּתַיִם

מְזוּזַת הַיַּרְכָּתַיִם, מזוזת הירכתיים (sternpost): הקורה האחורית בשלד של אונייה או סירה, המחוברת לקצה השדרית ומתרוממת בקו אנכי או מעוקל אל הקצה העליון של הירכתיים. = מְזוּזָה יַרְכָּתִית.

מֵזַח (pier, jetty): רְצִיף על עמודים בניצב לשפת נמל או מעגן, המשמש לרתיקת כלי שיט, לפריקתם ולהטענתם, להעלאה ולהורדת נוסעים. >> רְצִיף.

– רֹאשׁ הַמֵזַח (pierhead): קצה המזח הפונה לים.

מֵזַח צָף (floating jetty, floating pier, floating dock): מזח המונח על מצופים ורתוק לקרקעית או לכלונסאות רתיקה. משמש כפלטפורמה לעלייה לסירות ולירידה מהן או לירידת שוחים למים.

מַזְחִילָה (waterway, waterways; limbers): א) בספינות עץ: טור לוחות אורכי בצדי הסיפון צמוד לדופן, המונע ממים השוטפים את הסיפון לחלחל אל קצות קורות הסיפון שמתחת ולגרום לריקבונן; הוא מוליך את המים אל פתחי ניקוז בדופן הקרויים 'אביקים'. ב) בספינות פלדה: תעלה בצדי הסיפון לאורך הדופן, המוליכה את המים הנאספים עליו לים, דרך אביקים. >> זְחִיל. [איור]

מַזְקֵף (topping lift, lift): א) חבל מראש תורן לקצה גף או מנור, לתלייתו וללכסונו. = [רוֹוֵחַ] מַעֲלַן מָנוֹר, מַגְבִּיהַ [מיושן]. ב) באוניית משא: כבל מראש תורן או עמוד דריק אל קצה הַדֵּרִיק, לתלייתו וללכסונו. >> מַתְלֶה, זָקַף.

מַחְוַן זָוִית הַהֶגֶה, מחוון זווית ההגה (tiller telltale) >> מַד זָוִית הַהֶגֶה

מַחֲלַת יָם (seasickness): מחלת נסיעה בים; תחושות של חולשה, סחרחורות, בחילות והקאות התוקפות אנשים הרגישים לטלטולי הספינה ונדנודיה.

מַחְסָן (store, locker; hold): א) תא או חלל סגור לאחסנת ציוד, אספקה, כלי עבודה וכו' הדרושים לתפעול האונייה. ב) כל אחד ממדורי המטען של אוניית משא, מתחת לסיפון העליון. >> סַפְנָה. >> לוֹקֶר.

מַחְסַן הַלֶּחֶם (bread room): באוניות מפרשים מלחמתיות: מחסן בחלק האחורי של הסַפנה, בבטן האונייה, בו אוחסנו בשקים המציות או פכסמי המלחים שהיו תחליף ללחם בהפלגות ארוכות ובשהייה ממושכת בים.

מַחְסַן הַשֵּׁכָר, מחסן השיכר (spirit room): באוניות מפרשים מלחמתיות: מחסן בחלק האחורי של הסַפנה בו אוחסנו חביות היין, הברנדי וכדומה.

מַחְסָן הַשַּׁרְשֶׁרֶת (chain locker) >> תָּא הַשַּׁרְשֶׁרֶת

מַחְסָן חֶבֶל הָעֹגֶן, מחסן חבל העוגן (cable tier): באוניות מפרשים: המקום בו אוחסנו חבלי העוגן של האונייה, מסודרים בפקעות, עיגול על גבי עיגול, ומוכנים לשימוש. באוניות מפרשים מלחמתיות: בדרך כלל בחלק הקדמי של סיפון התחתית.

מַחְסַן עוֹזֵר הַכַּלְכַּל (steward room): באוניות מפרשים מלחמתיות: "חדר" בבטן האונייה, ליד מחסן הלחם, שבו עוזר־הכלכל שקל, מדד וחילק את מנות המזון לצוות האונייה מדי יום. >> עוֹזֵר כַּלְכַּל, כַּלְכַּל.

מְחִצָּה, מחיצה (bulkhead): א) קיר לוחות קונסטרוקטיבי המשתרע למלוא רוחבה ועומקה של אונייה, ומשמש לחלוקת החלל הפנימי שלה למדורים. ב) קיר לחלוקה פנימית של מדור, תא, בית סיפון וכדומה.

מְחִצַּת הִתְנַגְּשׁוּת, מחיצת התנגשות (collision bulkhead): מחיצה אטומה בקצה הקדמי של כלי שיט, המשתרעת למלוא רוחב וגובה הגוף, ומגינה מפני חדירת מים פנימה במקרה של התנגשות חזיתית.

מַחְתָּךְ אָפְקִי, מחתך אופקי (half breadth plan): שרטוט של קווי גוף האונייה במבט על ובכמה חתכים אופקיים מקבילים הנקראים "קווי מים". מאחר שגוף האונייה סימטרי, משורטטים קווי הגוף של חציו בלבד. [איור]

מַחְתָּךְ אָרְכִּי, מחתך אורכי (sheer plan, sheer draught): שרטוט של קווי גוף האונייה במבט מן הצד ובכמה חתכים אורכיים במרחקים שווים זה מזה. [איור]

מַחְתָּךְ רָחְבִּי, מחתך רוחבי (body plan): שרטוט של קווי הגוף של אונייה במבט מלפנים ובכמה חתכים רוחביים במרחקים שויים זה מזה; בצד ימין – חתכים של חצי הגוף הקדמי, ובצד שמאל – חתכים של חצי הגוף האחורי. [איור]

מִטְבָּח (galley): החדר או המדור באונייה המשמש לבישול ולהכנת הארוחות לצוות ולנוסעים.

מַטֵּה הַהֶגֶה (rudder stock): ציר הפלדה של לוח ההגה באונייה או בספינה, המתחבר אל מכונת ההגה. = צִיר לוּחַ הַהֶגֶה.

מַטֵּה הַעֹגֶן, מטה העוגן (anchor stock): מוט אופקי בחלקו העליון של עוגן אדמירלי, המשתרע משני צדי גזע העוגן ובניצב לזרועותיו. [איור]

מַטַּח דֹּפֶן, מטח דופן (broadside): ירי מכל תותחי צד אחד של אוניית מלחמה בעת ובעונה אחת. = מַטַּח צַד.

מַטַּח צַד (broadside) >> מַטַּח דֹּפֶן

מִטְעָן (cargo, freight): סחורות שכלי שיט מוביל ממקום אחד למקום שני.

מִטְעָן כְּלָלִי (general cargo): מטען יבש של סחורות מכל סוג שהוא, הארוזות בתיבות או על גבי משטחים, וגם מטענים יבשים שלא ניתן לאחסנם במכולות. = מַשָּׂא כְּלָלִי.

מִידְשִׁיפְּמֶן (midshipman): א) דרגת הקצונה הנמוכה ביותר בציי בריטניה וארצות הברית, מקבילה לדרגת סגן משנה בחילות היבשה. = סֶגֶן מִשְׁנֶה. ב) בתקופת המפרשים – פרח קצונה, ימאי באוניית מלחמה בתקופת הכשרתו לדרגת קצין (לוטננט). = פֶּרַח קְצִינִים, פֶּרַח קְצֻנָה. [איור]

מֵי יָם (seawater): מימיו המלוחים של ים או של אוקיינוס.

מִיל יַמִּי (sea mile): יחידה למדידת מרחקים בשימוש ימי השווה ל־6076 רגל שהם 1852 מטרים. >> קֶשֶׁר.

מַיִם טֵרִיטוֹרְיָאלִיִּים (territorial waters) >> מֵימֵי חוֹפִין

מֵימֵי חוֹפִין (territorial waters): רצועת ים לאורכו של חוף, המהווה מבחינת המשפט הבינלאומי חלק בלתי נפרד משטחה של מדינת החוף. = מַיִם טֵרִיטוֹרְיָאלִיִּים, מַיִם תְּחוּמָתִיִּים.

מַיִם פְּנִימִיִּים (internal waters): מפרצים, שפכי נהרות, נמלים ונתיבי מים המצויים בשטח של מדינה השוכנת לחוף ים, מעברו הפנימי של קו החוף שלה.

מֵי נֵטֶל (ballast water): תוספת משקל של מי־ים בתוך מכלים מיוחדים לדבר בתחתית אונייה, באמצעותם ניתן לייצבה או לשנות את השופע והשוקע שלה.

מִינֵי חֲבָלִים (cordage): כינוי לכלל החבלים, הניידים והנייחים לסוגיהם, באוניית מפרשים.

מֵי שִׁפּוּלַיִם, מי שיפוליים (bilge water, bilgewater): מים ונוזלים אחרים הנאספים בשיפולי אונייה או סירה, בין בשל חדירת מי ים לתוך הגוף ובין בשל דליפות או נזילות ממערכות צנרת ומכונה.

מֵיתָר (sheet): א) חבל הקשור לפינה האחורית התחתונה של מפרש אורכי או למנור שלו, באמצעותו שולטים במפרש ומכוונים אותו לזווית הרצויה ביחס לרוח. למפרש חלוץ שני מיתרים בדרך כלל, משני צדי התורן, בהם משתמשים לסירוגין בהתאם לכיוון הרוח. ב) חבל הקשור לפינה תחתונה של מפרש רוחבי ומשמש למתיחתו. המיתרים של מפרש רוחבי שאינו תחתי (עילי, עלעילי וכו') מותחים את פינותיו לקצות הסקריה שמתחתיו, וכיוון המפרש נעשה באמצעות המושכות. [איור]

– למפרש רוחבי תחתי (course) נדרשים שני זוגות מיתרים: המיתר בצד הקרוב לרוח (מֵיתַר קֶרֶן, או "מֵיתַר", sheet) מותח אותו למטה ואחורה, בעוד בן זוגו בפינה השנייה משוחרר באותה שעה; המיתר בצד הרחוק מן הרוח (מֵיתַר פֶּקֶם, או "פֶּקֶם", tack), מותח אותו למטה וקדימה ובן זוגו בצד השני משוחרר. [איור]

מֵיתְרֵי הַקַּדְמָה (headsheets): מיתרי החלוצים והתוספים הקדמיים (מלפנים לתורן הקדמי). >> מִפְרְשֵׂי הַקַּדְמָה.

מֵיתָר שַׁרְשֶׁרֶת (chain sheet): מיתר של מפרש (רוחבי) עילי, עלעילי או עליון – אך לא של מפרש תחתי, העשוי משרשרת ברזל ולא מחבל.

מְכוּלָה (container): תיבת פלדה גדולה בעלת מידות סטנדרטיות, המשמשת למשלוח סחורות ישירות מן הספק לצרכן. המכולה מותאמת להובלה באונייה, ברכבת משא או במשאית, ועל פי רוב משמשת למשלוח מטענים יבשים באריזות.

מְכוֹנָאוּת יַמִּית (marine engineering): תורת מבנה המנועים, המכונות ומערכות המכונה בכלי שיט, התקנתם, תחזוקתם והפעלתם.

מְכוֹנָאי יַמִּי (marine engineer): קצין מכונות באוניית סוחר.

– מְכוֹנָאי רִאשׁוֹן, קְצִין מְכוֹנוֹת רִאשׁוֹן (First Engineer); מכונאי שני, קצין מכונות שני (Second Engineer) וכך הלאה עד מכונאי חמישי.

מְכוֹנַאי רָאשִׁי (chief engineer, chief): קצין ים העומד בראש מחלקת המכונה באונייה. = קְצִין מְכוֹנוֹת רָאשִׁי.

מְכוֹנוֹת סִפּוּן, מכונות סיפון (deck machinery): שם כולל למכונות הנמצאות על סיפונה הגלוי של אונייה: כננות, כננות עוגן, מנופי מטען, דויתות ומנופים לסירות הצלה וכו'.

מְכוֹנָן (machinery operator; motorman): א) אחראי על המכונות בכלי שיט קטן (ספינת נוסעים בשכר ואוניית נוסעים קטנה). ב) עובד מכונה באוניית מנוע בצי המסחרי, מקביל בדרגתו למלח כשיר במחלקת הסיפון; מוֹטוֹרְמֶן.

מְכוֹנַת הַהֶגֶה (steering gear): מנגנון מכני־ידני, הידראולי או אלקטרו־הידראולי המסובב את לוח ההגה לזווית הרצויה על פי פקודות גלגל ההגה. = מַנְגְנוֹן הַהֶגֶה.

מְכָלִית (tanker): אוניית משא להובלת מטענים נוזליים בתפזורת, כגון: נפט גולמי ותזקיקי נפט, גזים פחמימניים מעובים וכימיקלים.

מְכָלִית עֲנָק (supertanker): אונייה להובלת נפט גולמי בתפזורת בעלת מעמס (DWT) של 250,000 טונות ומעלה. = סוּפֶּר טַנְקֶר.

מִכְלָל (gear): מערכת החלקים של יחידה במעטה של אוניית מפרשים, כגון מכלל התורן או מכלל המפרש.

מִכְמָרְתָּן, מכמורתן (trawler) >> סְפִינַת מִכְמֹרֶת

מִכְנָס (hawsehole, hawse hole) [מיושן] >> פֶּתַח שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, פֶּתַח חֶבֶל הָעֹגֶן

מִכְסֵה הָאֳנִיָּה, מכסה האונייה [מיושן] (deck) >> סִפּוּן

מִכְסֵה הַכַּוָּה, מכסה הכווה (hatch cover, hatch): בימים עברו, לוחות עץ עבים לכיסוי פתח המטען בסיפון (כַּוָּה); מעליהם נפרשה יריעת ברזנט שהוּדקה בבדי עץ או פסי ברזל ארוכים וטריזים. כיום, מכסה פלדה כבד הסוגר על פתח המטען, לרוב מכסה מתקפל. >> כַּוָּה, הִדֵּק בִּפְסִיסִים, פְּסִיס כַּוָּה. [איור]

מִכְסֵה לֹעַ, מכסה לוע (tompion, tampion) >> מְגוּפַת תּוֹתָח

מַכְשִׁיר נִוּוּט, מכשיר ניווט (navigational instrument): כלי או מכשיר הנישא בכלי שיט או בכלי טיס, באמצעותו הוא מנווט את דרכו בבטחה.

מַכַּת רוּחַ (squall): משב רוח פתאומי או התחזקות פתאומית של הרוח. = תְּזָזִית, פֶּרֶץ רוּחַ [מליצי].

מָלֵא קָדִימָה, קָדימָה מָלֵא (full speed ahead): הפקודה הניתנת מגשר האונייה לחדר המכונות להעלות למקסימום את מהירות המנוע הראשי בכיוון קדימה. = קָדִימָה בִּמְלוֹא הַמְּהִירוּת. >> פְּקֻדּוֹת לַמְכוֹנָה.

מִלְבָרִית (outrigger, rowing frame): [מן "מִלְבָר" בארמית.] קורת עץ ארוכה שבלטה מדופן של ספינת משוטים, אחת בכל צד. בעת העתיקה, בספינות תלת־טוריות, שימשה משען למשוטי הטור העליון (ביוונית: parexeiresia); בימי הביניים והרנסנס, בגליאות חד־טוריות, הרחיקה את נקודת המשען של המשוטים ואיפשרה על ידי כך להשתמש במשוטים ארוכים יותר שאורך המהלך והתנופה שלהם גדולים יותר (באיטלקית: apostis). [איור]

מַלְגֵז (rowlock, oarlock): משענת למשוט דמוית מזלג דו־שיני, הקבועה בלזבזת של סירת משוטים. >> יָתֵּד הַמָּשׁוֹט, מַשְׁעֵן מָשׁוֹט. [איור]

מִלּוּאֵי הַמִתְנַדְבִים שֶׁל הַצִּי הַמַּלְכוּתִי, מילואי המתנדבים של הצי המלכותי (Royal naval volunteer reserve): עתודת כוח אדם של הצי המלכותי הבריטי בין השנים 1903-1958, שבניגוד למילואי הצי הרגילים אנשיה לא היו ימאים מקצועיים מן הצי המסחרי וצי הדיג.

מִלּוּאֵי הַצִּי, מילואי הצי (naval reserve): עתודת כוח אדם ימי מקצועי של הצי המלחמתי, שאנשיה מגויסים לשירות בעת מלחמה או בשעת חרום. >> מִלּוּאֵי הַמִתְנַדְבִים שֶׁל הַצִּי הַמַּלְכוּתִי.

מַלָּח (sailor; deck hand, hand, foremast man; seaman): א) איש צוות באוניית סוחר. בהרחבה: ימאי, יורד ים, גם באוניות מלחמה. ב) דֵּרוּג במחלקת הסיפון באוניית סוחר. ג) דרגת חוגר בציי מלחמה המקבילה לדרגת טוראי בחילות היבשה; הייתה נהוגה גם בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות.

– הביטוי באנגלית to sail before the mast פירושו "לְהַפְלִיג כְּמַלָּח" ומקורו בתקופת המפרשים, אז נמצאו מגורי המלחים באוניות סוחר בקדמת האונייה, מלפנים לתורן הקדמי, להבדיל מן הקצינים, שתאי המגורים שלהם היו בירכתי האונייה. מטבעות לשון דומים מתקופת המפרשים הם the hands forward (הַמַּלָּחִים) ו־foremast man (מַלָּח). >> מְגוּרֵי חַרְטוֹם, בֵּית קַּדְמָה.

מַלָּח בְּחֻפְשַׁת חוֹף, מלח בחופשת חוף (liberty man). >> חֻפְשַׁת חוֹף.

מַלָּח בָּכִיר (quartermaster): א) באוניות מלחמה (עוד בתקופת המפרשים) – מלח מנוסה או תת־קצין המשמש עוזר לקצין המשמרת בגשר (או בסיפון האחרה) ומנחה את אנשי ההגה במהלך המשמרת; נַגַּד גֶּשֶׁר. ב) בצי המסחרי: מלח מנוסה האוחז בהגה בכניסה וביציאה מנמלים. >> רֹאשׁ הַמַלָּחִים.

מַלָּח טִירוֹן (landsman, fresh-water sailor) >> יַבָּשְׁתָּן

מַלָּח כָּשִׁיר (able seaman): באוניות סוחר: שם הדרגה של מלח מנוסה, המוסמך לבצע את עבודות הסיפון הנהוגות באונייה. מקומו בסולם הדרגות בין מלח פשוט לרב מלחים.

מַלָּח מַתְחִיל (apprentice seaman): דרגה היסטורית של מלח טירון בציי המלחמה של בריטניה וארצות הברית. = שׁוּלְיַת מַלָּחִים.

מַלָּח פָּשׁוּט (ordinary seaman, O.S): עובד סיפון בעל הדרגה המקצועית הנמוכה ביותר באוניית סוחר, מתחת מלח כשיר. וגם: הדרגה הנמוכה ביותר של מלח בציי המלחמה של בריטניה, ארצות הברית ומדינות נוספות.

מֶלְחְצֵי שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, מלחצי שרשרת העוגן (chain cable compressor, compressor): התקן מכני על הסיפון המתהדק סביב שרשרת העוגן ומונע ממנה להישמט לים. [איור]

מַלָּח רִאשׁוֹן (Seaman, 1st class): דרגת חוגר בציי מלחמה, המקבילה לדרגת טוראי ראשון בחילות היבשה; הייתה נהוגה בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות.

מַלְקוֹחַ יַמִּי (prize, naval prize): מונח מתחום המשפט הימי, שפירושו אוניית סוחר ומטענה שנתפסו ונלקחו שלל בלב־ים על ידי אוניית מלחמה או פריבטיר של מדינה יריבה במהלך מלחמה.

מִמּוּל (הדופן, האחרה) (athwart): בניצב לדופן, בניצב לאחרה. >> לְרֹחַב.

מְמֻנֶּה עַל הַמִּטְעָן, ממונה על המטען (supercargo): בימים עברו, איש צוות באוניית סוחר שעסק כנציג הבעלים בצדדים המסחריים הקשורים לאונייה ולמטענים שהובילה.

מִמְשֶׁה (slipway, patent slipway, marine railway): מדרון במספנה או בנמל היורד אל המים ומשמש לגרירת כלי שיט אל היבשה לצורך תחזוקה ותיקונים. כלי השיט נישא על גבי עריסה הנעה על מסילות ונגררת באמצעות כננת או טרקטור.

מַנְגְנוֹן הַהֶגֶה (steering gear) >> מְכוֹנַת הַהֶגֶה

מִן הָחוֹף (offshore, off-shore): מן היבשה אל הים. למשל: זרם מן החוף (offshore current), משבי רוח מן החוף (offshore gusts).

מְנַהֵל מִבְדוֹק (dock master): המנהל והמומחה הטכני הבכיר האחראי על הכנסת האוניות למבדוק יבש או צף, הספנתן והוצאתן ממנו לאחר השלמת התיקונים והעבודות. >> אַסְפָּנָה, מִסְפּוּן.

מִנְהֶרֶת הַצִיר (shaft tunnel): חלל אטים למים דמוי מנהרה, המשתרע מהקצה האחורי של חדר המכונות עד המחיצה של הצור האחורי; בו עובר ציר המדחף ובו נמצאים המסבים הנושאים את הציר. [איור]

מָנוֹעַ אַרְבַּע־דַּרְגָּתִי (quadruple expansion engine) >> מָנוֹעַ דּוּ דַּרְגָּתִי

מָנוֹעַ דּוּ־דַּרְגָּתִי (compound engine): מנוע קיטור שבו הקיטור מתפשט ומבצע עבודה בשני שלבים, תחילה בצילינדר של הלחץ הגבוה ואחר כך בצילינדר של הלחץ הנמוך שקוטרו גדול משל הראשון. קיימים היו גם מנועים תלת־דרגתיים (triple expansion engine), בעלי שלושה צילינדרים שהיו הנפוצים ביותר, וארבע־דרגתיים (quadruple engine). [איור]

מָנוֹעַ חִיצוֹן (outboard motor): בסירות מנוע, מנוע דיזל או בנזין התלוי על דף הירכתיים מחוץ לסירה, ומשלב ביחידה קומפקטית אחת את המנוע עצמו, תיבת הילוכים ומדחף. >> מָנוֹעַ פְּנִימִי.

מָנוֹעַן (motorman): מכונאי ימי בספינות מנוע בחיל הים הישראלי שאינו קצין.

מְנוֹעַ עֵזֶר (donkey engine; auxiliary engine): א) באוניות קיטור בימים עברו, מנוע קיטור קטן להפעלת כננת, מנוף מטען וכו', להבדיל מן המנוע הראשי שסובב את המדחף. ב) מנוע דיזל באונייה או בספינת מנוע המניע גנרטור חשמל, להבדיל מהמנוע ראשי המסובב את המדחף. ג) בספינת מפרשים: מנוע דיזל או בנזין לסיבוב המדחף שנעשה בו שימוש מזדמן, בעיקר בכניסה וביציאה מנמל או כשהרוח פסקה לנשוב. >> אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים עִם מְנוֹעַ עֵזֶר, מָנוֹעַ רָאשִׁי.

מָנוֹעַ פְּנִימִי (inboard engine, inboard motor): בסירות מנוע, מנוע דיזל או בנזין המותקן בתוך הסירה, להבדיל ממנוע חיצון המורכב על דף הירכתיים, מחוץ לגוף.

מָנוֹעַ קִיטוֹר (steam engine) >> מָנוֹעַ דּוּ דַּרְגָּתִי [איור]

מָנוֹעַ רָאשִׁי (main engine): המנוע העיקרי באונייה, המסובב את המדחף, להבדיל ממנועי העזר שלה.

מָנוֹעַ תְּלַת־דַּרְגָּתִי (triple expansion engine) >> מָנוֹעַ דּוּ דַּרְגָּתִי

מְנוֹף הָעֹגֶן, מנוף העוגן >> מַדְלֵה הָעֹגֶן

מָנוֹר (boom): כלונס לפרישׂת השפה התחתונה של מפרש, לרוב של מפרש אורכי.

מְנוֹר חָלוּץ (jibboom, jib-boom): בספינות ובאוניות מפרשים: כלונס בהמשכו של מוט החרטום, אליו נמתחים סָמוֹךְ הפָּנים של התורן הקדמי העלעילי והפינה הקדמית התחתונה של מפרש החלוץ, או פינותיהם הקדמיות התחתונות של החלוץ הראשון והשני. [איור]

מְנוֹר חָלוּץ קְדוֹמָנִי (flying jibboom, flying jib-boom): כלונס בהמשכו של מנור החלוץ, אליו נמתחים סָמוֹךְ הפָּנים של התורן העליון והפינה הקדמית התחתונה של החלוץ השלישי (flying-jib). [איור]

מָנוֹר לְסִירוֹת (boat boom, riding boom, swinging boom): כלונס ארוך השלוּח מדופן אונייה עוגנת בנמל, לרתיקת סירות שירות. נועד להרחיק את הסירות, כדי שלא תיחבטנה בדופן האונייה.

מְנוֹרַת בֵּית הַמַּצְפַּן (binnacle lamp): בימים עברו, עששית שמן שהאירה את לוח המצפן בבית המצפן. [איור]

מַנִיחַת מוֹקְשִׁים (minelayer) >> מַקֶּשֶׁת

מֶס (mess): [מן mes, "שולחן", באנגלית ימי־ביניימית; to mess – לאכול בצוותא.] א) קבוצה מאורגנת של קצינים או מלחים, בעלי אותה דרגה, האוכלים את ארוחותיהם באונייה בצוותא. ב) המקום באונייה המשמש את הקבוצה המאורגנת לארוחה בצוותא, ולעיתים גם למגורים משותפים; חדר אוכל באונייה. [איור] ג) בחיל הים הישראלי: [סלנג] חדר אוכל בספינה; ארוחה מיוחדת שמממנים החיילים או הקצינים מכספם.

– מֶס קְצִינִים (officers' mess).

– מֶס נַגָּדִים (warrant officers' mess).

– חָבֵר לַמֶּס (messmate).

מִסְדְרוֹן (alley way, alleyway, passage way): פרוזדור, מעבר פנימי במבנה העילי.

מַסִּיק (fireman, stoker): באוניות קיטור ישנות מוסקות בפחם, עובד מכונה שהזין את תנורי דוד הקיטור בפחם במהלך המשמרת. וגם: דרגה של ימאי באוניות קיטור, המקבילה ל"מכונן" (motorman) באוניות מנוע. >> גּוֹרֵף פֶּחָמִים. [איור]

מִסְכוֹר (lock) >> תָּא סָכוּר

מְסֻכַת הַמַּסָּקָה, מסוכת המסקה (fiddley, fidley): המבנה העילי המכסה מלמעלה את חדר הסקת הדוודים והארובה באוניית קיטור. = עִלִּית הַמַּסָּקָה.

מַסְלוּל (course) >> קוּרְס, אֹרַח

מַסְמֵר עֵץ (treenail, tree-nail): בסירות ובספינות מעץ: פין עגול וארוך מעץ קשה, לחיבור שני חלקי עץ זה לזה. בספינת עץ: על פי רוב לחיבור לוחות הדופן והתחתית אל הצלעות. = פִּין עֵץ, יְתַד סְפִינוֹת.

מַסָּע (passage): נסיעת אונייה מנמל אחד לנמל אחר, בין שהיא ריקה ובין שהיא מובילה מטען. הפלגה (voyage) היא מסע הלוך ושוב, נסיעה אל נמל היעד ושיבה אל נמל המוצא. >> נְסִיעָה, הַפְלָגָה, שַׁיִט.

מִסְפּוּן (docking): הכנסת אונייה למבדוק לצורכי תחזוקה ותיקונים. >> אַסְפָּנָה, הַסְפָּנָה.

מִסְפֵּן (to dock, to dry-dock): הכניס אונייה למבדוק לצורכי תחזוקה ותיקונים.

מִסְפָּן (dock; division): א) אגן מים בנמל או במספנה לרתיקת אוניות לשם השלמת בנייתן או לצורך תיקונים. ב) יחידה ארגונית במפקדת חיל הים הישראלי, המקבילה ללהק במפקדת חיל האוויר ולחטיבה במטכ"ל. >> מִרְתָק, מִרְצָף, מַעֲגָנָה (לְאֳנִיּוֹת).

– מִסְפַּן בְּנִיָּה, מספן בנייה (building dock, building basin): אגן מים סכור במספנה לבניית אוניות. >> מִבְדוֹק יָבֵש.

– מִסְפַּן כִּלּוּל, מספן כילול (fitting out dock, fitting out basin): אגן מים במספנה בו מתקינים את מכונותיה וציודה של אונייה חדשה לאחר השקתה.

מִסְפָּנָה (shipyard, dockyard): מתחם על שפת המים בנמל לבניית אוניות ולתיקונן.

מִסְפֶּנֶת הַצִּי (navy yard): בסיס חוף ובו מספנה, בתי מלאכה ומחסנים לבנייה ולתיקון אוניות הצי המלחמתי ולחימושן. >> בָּסִיס יַמִּי, בְּסִיס הַצִּי.

מַסָּקָה (fire room, stokehold): באוניות קיטור ישנות: המקום בחדר הדוודים בו הזינו המסיקים בפחם את התנורים של דודי הקיטור. = חֲדַר הַסָקַת הַדְוָדִים. [איור]

מִסְקַר הַצִּי (fleet review): טקס חגיגי בים, שבו המונרך, ראש המדינה או שר הצי סוקר בסירתו את אוניות הצי המלחמתי בעודן עוגנות, על פי רוב לרגל חג לאומי.

מַעְבּוֹרַאי (ferryman, waterman): משיט מעבורת, המוביל בסירתו נוסעים ומטענם מגדת נהר אחת לשנייה.

מַעְבֹּרֶת, מעבורת (ferry, ferryboat): א) [לשון חז"ל] סירה המעבירה נוסעים ומטענם מגדת נהר אחת לשנייה. ב) ספינה או אונייה להובלת נוסעים למרחקים קצרים המפליגה בצורה סדירה על פי לוח זמנים קבוע. = מַעְבֹּרֶת נוֹסְעִים.

מַעְבֹּרֶת גַּלְנוֹעַ, מעבורת גלנוע (RoRo ferry): אוניית משא למרחקים קצרים המובילה מכוניות, משאיות על מטענן וגְרוּרים (טריילרים), הנעים על גלגליהם אל תוך האונייה וממנה.

מַעְבֹּרֶת נוֹסְעִים, מעבורת נוסעים >> מַעְבֹּרֶת

מַעְבֹּרֶת נוֹסְעִים וְגַּלְנוֹעַ, מעבורת נוסעים וגלנוע (passenger and RoRo ferry): אונייה להובלת נוסעים וכלי רכבם למרחקים קצרים המפליגה בצורה סדירה על פי לוח זמנים קבוע.

מַעְבֹּרֶת רַכָּבוֹת, מעבורת רכבות (train ferry): אוניית משא המובילה קרונות משא ומטענם למרחקים קצרים; קרונות הרכבת נעים על מסילות אל תוך האונייה וממנה.

מַעֲגָן (anchorage): כל מקום המתאים לעגינת כלי שיט, אשר לרוב מסומן במפה. >> מְקוֹם עֲגִינָה.

 מַעֲגָן פָּתוּחַ (roadstead, roads, road) >> תַּחֲנַת עֲגִינָה, חוֹף אֳנִיּוֹת

מַעֲגָנָה (לְאֳנִיּוֹת) (dock [UK]): אגן מים מלאכותי מלבני ומוקף רציפים ליד נהר עביר לשיט או בתחומי נמל המשמש לטעינה ולפריקת אוניות. >> מִסְפָּן, מִבְדּוֹק, רְצִיף.

מַעֲגָנָה (לְיַכְטוֹת) (marina): מעגן או חלק מנמל, המשמש לעגינה ולמתן שירותים ליאכטות ולכלי שיט קטנים לספורט ולפנאי. = מָרִינָה.

מַעֲגָנָה סְכוּרָה (wet dock): אגן מים מלאכותי עמוק על גדת נהר עביר לשיט, סגור על ידי שערים (locks, gates), לפריקה ולטעינת אוניות בימים עברו. השערים נסגרו לקראת שיא הגאות ונשארו סגורים עד קרוב לשיא הגאות למחרת, כך שמפלס המים במעגן נשאר קבוע. מְבוֹאַת הַמַּעֲגָן (basin), שצוידה בשערים חיצוניים, שימשה את האוניות הממתינות לתורן להיכנס אל המעגנה הראשית. (הצירוף "מִבְדוֹק רָטוּב", wet dock, בטעות יסודו.) >> מִסְפָּן, תָּא סָכוּר. [איור]

מַעֲטֶה (rigging; rig): א) כלל החבלים, התרנים והמפרשים של אוניית מפרשים. "מַלְבּוּשָׁה" של הספינה: התרנים, המפרשים והחבלים שהיא עוטה עליה. ב) מערך התרנים והמפרשים בספינת מפרשים, שהוא אחד ממאפייניה העיקריים. המערך מתייחס למספר התרנים, לסוגי המפרשים השונים ולצורת סידורם. = מַעֲרַךְ הַמַּעֲטֶה, תְּרָנֵי וְקַלְעֵי הַסְפִינָה [מליצי]. >> חִבֵּל.

מַעֲטֵה אָרְכִּי, מעטה אורכי (fore and aft rig): שם כללי למעטה של ספינה שמפרשיה העיקריים הם מפרשים אורכיים.

מַעֲטֵה בֶּרְמוּדָה (Bermuda rig): מערך מעטה שבו המפרש הראשי, ואם קיימים – גם המפרש האחורי והמפרש הקדמי, הם מפרשים ברמודיים או מפרשי מרקוני. התורן נוטה קצת לאחור. = מַעֲרַךְ בֶּרְמוּדָה. >> מִפְרָשׂ בֶּרְמוּדָה.

מַעֲטֶה מִפְרְשֵׂי גַּף (gaff rig): מערך מפרשים של ספינה, שהמפרשים העיקריים בו הם מפרשי גף.

מַעֲטֶה מִפְרְשֵׂי זְרוֹעַ (lugsail rig, lug rig): מערך מפרשים של ספינה, שהמפרשים העיקריים בו הם מפרשי זרוע. [איור]

מַעֲטֵה רָחְבִּי, מעטה רוחבי (square rig): שם כללי למעטה של ספינת מפרשים, שהמפרשים העיקריים בו הם רוחביים.

מַעֲטֶפֶת תְּחִלָּה, מעטפת תחילה (shell-first): שיטה קדומה לבניית ספינות עץ, שבה בנו קודם את מעטפת הלוחות של הגוף, ואחר כך הוסיפו את הצלעות והחיזוקים הפנימיים. = צִפּוּי תְּחִלָּה.

מַעֲטָר (coaming, hatch coaming): שפה מוגבהת סביב פתח או כווה בסיפון, המונעת ממים השוטפים את הסיפון לחדור פנימה.

מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת, מיעט תפרושת (to shorten sails) >> הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת.

מְעִיל יַמַּאִים (boat cloack): בתקופת המפרשים – מעיל עליון שלבש קצין ים עם עלותו למשמרת ובציי מלחמה היה חלק מן המדים הרשמיים. = מְעִיל סַפָּנִים.

מְעִיל סַפָּנִים (boat clock) >> מְעִיל יַמַּאִים

מַעֲלֵה הָרוּחַ (windward): הכיוון או הצד ממנו נושבת הרוח. לציון כיוונים יחסיים בספינה וממנה. >> מוֹרַד הָרוּחַ.

– בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, לְמַעֲלֵה הָרוּחַ (to windward): בכיוון שממנו נושבת הרוח, בכיוון מוצא הרוח; לרוב לציון שיט ברוח קדמית. = בְּמוֹצָא הָרוּחַ, לִפְאַת רוּחַ [מליצי].

מַעֲלֵה הַתַּחְתִּית (rise of floor, rise of bottom, deadrise): שיעור התקערות התחתית של אונייה בממד הרוחבי, מן השדרית עד קצה השיפוליים. [איור]

מֵעַל הָרוּחַ (to windward) >> בְּצַד הַגְּלִי

מַעֲלִית סִירוֹת (boat lift): מתקן הרמה להעברת סירות וספינות בעודן צפות בין שתי תעלות שיט או בין שני קטעי נהר המצויים במפלסי קרקע שונים בגובהם.

מַעֲלָן (halyard, halliard): חבל להרמת מפרש, סקריה, גף, דגל וכדומה. = נֵף.

מַעֲלַן אוֹתוֹת (signal halyard): חבל להנפה של דגלי קוד. = נֵף אוֹתוֹת.

מַעֲלַן הָקָּדְקוֹד, מעלן הקודקוד (peak halyard): חבל להרמת מפרש גף לאורך התורן וליישורו, הנקשר לקודקוד המפרש (פינתו הקדמית העליונה). = נֵף הָקָּדְקוֹד.

מַעֲלַן הַצַּוָּאר, מעלן הצוואר (throat halyard): חבל להעלאת מפרש גף לאורך התורן, הנקשר לצוואר המפרש (פינתו האחורית העליונה). = נֵף הַצַּוָּאר.

מַעֲלַן מָנוֹר (topping lift, lift) >> מַתְלֵה, מַתְלֵה הַמָּנוֹר

מַעֲלַן קֶרֶן (clue line, clew line, clew garnet): חבל להרמת הפינה התחתונה של מפרש רוחבי כאשר מצמצמים או גוללים אותו אל הסקריה. = שִׁנְצַת קֶרֶן [מיושן].

מַעֲלַן שָׂפָה (leech line): חבל להרמת השפה הצדדית של מפרש רוחבי כאשר מצמצמים או גוללים אותו אל הסקריה. = שִׁנְצַת שָׂפָה [מיושן].

מַעֲלַן תַּחְתִית (buntline): חבל להרמת השפה התחתית של מפרש רוחבי כאשר מצמצמים אותו או גוללים אותו אל הסקריה. = שִׁנְצַת תַּחְתִית [מיושן].

מַעֲמָס (deadweight, dead tonnage): סך המשקל בטונות של המטען, הדלק, האספקה והנוסעים של אונייה כשהיא טעונה במלואה (עד מידת הבּוֹלט המינימלי המותר לה). ההפרש בין ההדחק בטעון לבין ההדחק בריק של האונייה. = תִּסְבֹּלֶת.

מַעֲנָב (sling): עניבת חבל או שרשרת הנכרכת סביב משא כבד ומשמשת להרמתו באמצעות גלגלת או מנוף. >> אַצְוָה. [איור]

– מַעֲנַב שַׁרְשֶׁרֶת (chain sling), מַעֲנַב חֶבֶל (rope sling).

מַעֲצָמָה יַמִּית (seapower): מדינה עצמאית גדולה, בעלת צי מלחמתי חזק ויעיל, המאפשר לה להפעיל את השפעתה על מדינות אחרות השוכנות לחוף הים שהן קטנות או חלשות ממנה.

מַעֲקֵה הַגֶּשֶׁר (bridge rail): המעקה המקיף את סיפון הגשר באוניית קיטור או מנוע. >> סִפּוּן הַגֶּשֶׁר.

מַעֲקֵה הַסִּפּוּן, מעקה הסיפון, מַעֲקֶה (bulwarks): לוחות העץ או המתכת המקיפים את שולי הסיפון העליון; מונעים מגלים לשטוף את הסיפון ומגנים מפני נפילה מן הסיפון לים. = חֵל. >> מַעֲקֵה עֲמּוּדִים, שְׂפַת הַמַּעֲקֶה. [איור] [איור]

מַעֲקֵה הַיַּרְכָּתַיִם, מעקה הירכתיים (taffrail): המעקה המקיף את הסיפון הגלוי בירכתי אונייה או ספינה. [איור]

מַעֲקֵה עֲמּוּדִים, מַעֲקֶה (railing): מין "גדר" עמודים סביב שולי הסיפון העליון להגנה מפני נפילה מן הסיפון לים. [איור]

מַעֲקֵה פִּינֵי שְׁלִיבָה (fife rail): מעקה עץ סביב תורן באוניית מפרשים ובו חורים לפיני שליבה, לקשירת מעלני המפרשים. >> פִּין שְׁלִיבָה. [איור]

מַעֲרַךְ בֶּרְמוּדָה (Bermuda rig) >> מַעֲטֵה בֶּרְמוּדָה

מַעֲרַך הַמַּעֲטֶה (rig): צורת סידור התרנים והמפרשים בסירה או ספינת מפרשים ואחד ממאפייניה העיקריים. = מַעֲטֶה, [רוֹוֵחַ] מַעֲרַךְ הַמִפְרָשִׂים.

מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי (line of battle): תבנית טקטית ללחימה בים, שבה קבוצת אוניות מלחמה שטות בשורה, אחר אחרי השנייה, ויורות מתותחיהן הצדה לעבר אוניות האויב. = טוּר עָרְפִּי.

מַעֲרֶכֶת גַּלְגָּלוֹת (block and tackle, tackle, purchase): מנגנון מכני המורכב משתי גלגלות או יותר וחבל או כבל המושחל דרכן. משמש להשגת רווח כוח כאשר משתמשים בכוח השרירים או בכננת להרמת משאות בחבל, למתיחת חבלי מפרשים וכדומה. >> גַּלְגֶּלֶת.

מִפְנֶה (tack): התוואי של ספינת מפרשים ביחס לרוח, הנקבע על פי צד הספינה שלעברו נושבת הרוח. ב"מִפְנֶה שְׂמָאלִי" (port tack) הרוח נושבת לעבר דופן שמאל של הספינה, וב"מִפְנֶה יְמָנִי" (starboard tack) לעבר דופן ימין שלה. = מִפְקָם [מיושן]. [איור] >> הִסְתוֹבֵב וְהֶחְלִיף מִפְנֶה.

מַפְסֶלֶת סְתִימָה (caulking iron): כלי יד דמוי אזמל רחב וקהה־שפה לתחיבת נעורת לתוך הסדקים בין לוחות הסיפון והגוף של ספינת עץ. [איור]

מַפְעִיל דּוּד עֵזֶר (donkeyman): בימים עברו, דרוג במחלקת המכונה של אוניית קיטור שהשגיח על פעולת דוד־העזר. דוד זה סיפק קיטור להפעלת הכננות ומכונות הסיפון כשדוד הקיטור הראשי שבת מפעולה. >> רַב מְשַׁמְנִים.

מְפַקֵּד סִירָה (coxwain): א) השייט הבכיר בסירת חתירה, סירת מפרשים או סירת מנוע, אשר לפקודתו סרים כל אנשי הצוות. בסירת משוטים תחרותית: ההגאי ונותן הקצב לחותרים. ב) באוניות מפרשים: מלח מיומן הנוהג בסירת שירות של האונייה ואחראי על הצוות וכל הציוד שבה; כפוף לקצין מפקד. ג) משיט סירת נמל או סירת משא.

מְפַקֵּחַ עַל הַיַמָּאִים (shipping master): פקיד ממשלתי במדינות אחדות, בדרך כלל רב חובל, המאשר התקשרות וסיום חוזי עבודה של ימאים באוניות, מפקח על תנאי עבודתם, מטפל בבעיות משמעת של ימאים ועוד. מְפַקֵחַ רָאשִׁי עַל הַיַּמָּאִים (head shipping master). מִשְׂרַד הַמְּפַקֵּחַ עַל הַיַּמָּאִים (shipping office).

מִפְקָם (tack) >> מִפְנֶה

מִפְרָצוֹן (creek): מפרץ קטן על שפת ים. >> לְשׁוֹן יָם, יוּבַל.

מִפְרָשׂ (sail): יריעה מרצועות בד תפורות יחד, בעלת צורה וגודל מסוימים, הפרושה מתורן של סירה או אונייה ומשמשת להנעתה בכוח הרוח. המפרש נקרא על שם התורן ממנו הוא מונף: מפרש ראשי, מפרש קדמי, מפרש עילי, מפרש תחתי וכו'. = נֵס, וִילוֹן, אֲדָרָא, קֶלַע. >> אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים (sail). [איור]

– מִפְרָשׂ אֲחוֹרִי (mizzen, mizen, mizzen sail): מפרש גף על תורנה האחורי של בַּרְקָה ושל בַּרְקֶנְטִינָה. (מפרש הגף על תורנה האחורי של אונייה מלאת־מעטה נקרא "מִפְרַָשׂ גַּף מְאַסֵּף", spanker).

 מִפְרָשׂ אָרְכִּי, מפרש אורכי (fore-and-aft sail): מפרש משולש או מרובע, הנפרש לאורכה של הספינה כששפתו הקדמית צמודה לתורן או ליֶתֶר (סָמוֹך). [איור]

 מִפְרָשׂ בֶּרְמוּדָה, מִפְרָשׂ בֶּרְמוּדִי (Bermuda sail): מפרש משולש אורכי, ששפתו הקדמית צמודה לתורן. >> מַעֲטֵה בֶּרְמוּדָה.

 מִפְרָשׂ גַּף (gaff sail, trysail): מפרש אורכי מרובע, ששפתו העליונה מחוברת אל כלונס הנקרא "גַּף". >> מַעֲטֶה מִפְרְשֵׂי גַּף. [איור] [איור]

 מִפְרָשׂ גַּף מְאַסֵּף (spanker, driver): באוניית מפרשים מלאת מעטה: מפרש גף גדול־מידות עם מנור הנפרש מן התורן האחורי (התחתי). [איור] [איור]

 מִפְרָשׂ גַּף עִלִּי, מפרש גף עילי (gaff topsail): מפרש מרובע או משולש הנפרש בספינה בעלת מעטה מפרשי־גף מעל המפרש הראשי. [איור]

מִפְרָשׂ זְרוֹעַ (lug sail, lug): מפרש מרובע אורכי, ששפתו העליונה מחוברת אל סקריה אלכסונית הנמשכת משני צדי התורן ונקראת "זרוע". [איור]

 מִפְרָשׂ זְרוֹעַ אוֹסְטְרוֹנֶזִי (austronesian boom lugsail, crab claw sail) מפרש משולש אורכי ששפתו העליונה מחוברת לסקריה אלכסונית הנמשכת משני צדי התורן, ושפתו התחתונה נמתחת על ידי מנור. המפרש מאפיין את הסירות הילידיות של העמים האוֹסטרוֹנֶזים. [איור]

 מִפְרָשׂ זְרוֹעַ עוֹמֵד (standing lug): מפרש זרוע, שהחלק הקדמי של הסקריה הנושאת אותו צמוד לתורן ומקביל אליו. בניגוד למפרש זרוע רכין, את מפרש הזרוע העומד (הנייח) אין צורך להרכין כדי להחליף מפנה. [איור]

 מִפְרָשׂ זְרוֹעַ רָכִין (dipping lug): מפרש זרוע, שכדי להחליף מפנה יש להרכינו, להעביר את הזרוע לצד השני של התורן ולהניפו מחדש. [איור]

 מִפְרַשׂ חָלוּץ (jib) >> חָלוּץ

 מִפְרַשׂ לָטִינִי (lateen sail): מפרש אורכי משולש התלוי מסקריה, ואשר שפתו האחורית ניצבת לסיפון. [איור]

 מִפְרַשׂ מְאַסֵּף (mizzen sail): א) באוניית מפרשים בעלת ארבעה תרנים ומעטה רוחבי: המפרש התחתי של התורן המאסף (האחרון בשורה). ב) בסירות ובספינות מפרשים דו־תורניות קטנות: המפרש המונף על התורן האחורי. ג) בסירות מפרשים קטנות (יוֹל): מפרש גף קטן בירכתי הסירה (באנגלית: jigger ולא mizzen sail). = מְאַסֵּף. [איור]

 מִפְרַשׂ מוֹט (spritsail): א) מפרש אורכי מרובע ששפתו הקדמית מחוברת לתורן, והוא נמתח על ידי מוט אלכסוני השלוח מרגלי התורן אל קודקודו העליון האחורי. [איור] ב) קיצור של "מפרש מוט החרטום".

 מִפְרָשׂ מוֹט הַחַרְטוֹם (spritail): באוניות בעלות מעטה רוחבי עד המחצית השנייה של המאה ה־17: מפרש רוחבי הנפרש מסקריה מתחת למוט החרטום. [איור]

 מִפְרָשׂ מָלֵא, הַמִּפְרָשׂ מָלֵא (the sail is full‏, the sail is drawing‏‏‏‏): מצבו של מפרש כאשר הרוח ממלאה אותו והוא מתנפח.

 מִפְרָשׂ מָלֵא לְמֶחֱצָה, הַסְפִינָה שָׁטָה בְּמִפְרָשִׂים מְלֵאִים לְמֶחֱצָה (close hauled‏, on a wind‏, by the wind‏‏): מצבה של ספינת מפרשים כאשר היא שטה קרוב לרוח (ברוח קדמית), אז הרוח ממלאה את המפרש רק באופן חלקי. זהו מצב ביניים, בין "מפרש מלא", ל"מפרש מלא עדיין". >> קָרוֹב לָרוּחַ. [איור]

 מִפְרָשׂ מָלֵא עֲדַיִן, מפרש מלא עדיין; הַסְפִינָה שָׁטָה בְּמִפְרָשִׂים מְלֵאִים עֲדַיִן, הספינה שטה במפרשים מלאים עדיין (full and by): מצבה של ספינת מפרשים כאשר היא שטה קרוב לרוח ככל שהיא יכולה, כלומר על גבול המצב הנקרא "מול הרוח", אז מפרשיה יתרוקנו מרוח ויתנפנפו. = קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר. >> מִתְנַפְנֵף (מִפְרָשׂ). [איור]

 מִפְרַשׂ מְרֻבָּע, מפרש מרובע (quadrilateral sail): מפרש אורכי בעל ארבע צלעות.

 מִפְרַשׂ מַרְקִיעַ (skysail): באוניית מפרשים בעלת מעטה רוחבי שלם: מפרש המתנשא מעל המפרש העליון. [איור]

 מִפְרָשׂ מָשׁוּךְ לְאָחוֹר (sail braced aback) >> מָשׂוּךְ לְאָחוֹר

 מִפְרַשׂ מְשֻׁלָשׁ, מפרש משולש (triangular sail): מפרש אורכי בעל צורת משולש.

 מִפְרַשׂ סֶטִי (settee sail, settee): מפרש לטיני שקודקודו הקדמי קטום. [איור]

 מִפְרַשׂ סְעָרָה (stormsail, storm sail): מפרש העשוי מבד חזק במיוחד ובעל מידות קטנות מהרגיל לשימוש בשעת סערה, כשנושבת רוח חזקה. = מִפְרָשׂ סוּפָה.

 מִפְרָשׂ עִלִּי, מפרש עילי (topsail): בסירות ובאוניות מפרשים: המפרש השני בממד הגובה, הנפרש מן התורן העילי. לרוב הכוונה למפרש רוחבי. אוניות מפרשים מלחמתיות מלאות־מעטה הניפו על כל אחד משלושת תורניהן מפרש עילי גדול. באוניות סוחר מלאות־מעטה, שצוותן היה קטן יותר, חילקו את המפרש העילי לשניים: מפרש עילי ראשון (lower topsail) ומפרש עילי שני (upper topsail), כדי שאפשר יהיה לטפל בהם בקלות. [איור] [איור]

 מִפְרָשׂ עֶלְיוֹן (royal sail, royal): באוניית מפרשים מלאת מעטה: המפרש הרביעי בממד הגובה, הנפרש מן התורן העליון. אוניות מפרשים מלחמתיות מלאות מעטה הניפו על כל אחד משלושת תורניהן מפרש עילי ומפרש עלעילי גדולים. באוניות סוחר מלאות־מעטה, שצוותן היה קטן יותר, חילקו את המפרש העילי ואת המפרש העלעילי לשניים: מפרש עילי ראשון ושני ומפרש עלעילי ראשון (lower royal) ושני (upper royal) כדי שאפשר יהיה לטפל בהם בקלות. [איור]

 מִפְרָשׂ עַלְעִלִּי, מפרש עלעילי (topgallant sail, topgallant): באוניית מפרשים מלאת מעטה: המפרש השלישי מעל הסיפון. [איור]

 מִפְרַשׂ קִדְמִי (foresail): א) באוניות מפרשים בעלות מעטה רוחבי: המפרש התחתי של התורן הקדמי, ואם אין להן מפרש שכזה או אינן מניפות אותו – התוסף הקדמי. ב) בספינות מפרשים בעלות מעטה אורכי: בסקונר – מפרש גף על התורן הקדמי; בקאטר, בקֶטְש וביוֹל – מפרש משולש הנמתח מראש התורן התחתי אל קצה קנה החרטום. >> מִפְרָשׂ חָלוּץ.

 מִפְרָשׂ רָאשִׁי (mainsail): המפרש הגדול ביותר (ולעתים היחיד) אשר מונף על תורנה העיקרי של מפרשית או של ספינת מפרשים.

 מִפְרַשׂ רוּחַ (wind sail): בימים עברו, מוֹבָל או "צינור" מבד מפרשים, שנתלה מן התורן והוליך משב רוח קריר אל מֶס או אל חלל מגורים מתחת לסיפון העליון. >> אֲרֻבַּת אִוְרוּר. [איור]

 מִפְרָשׂ רָחְבִּי, מפרש רוחבי (square sail): מפרש מלבני או טרפזי הנפרש מסקריה לרוחבה של הספינה. מן square – בזווית ישרה, בניצב (לקו השדרית). = מִפְרָשׂ רֹחַב [מיושן].

 מִפְרָשׂ תּוֹסָף (staysail) >> תּוֹסָף

 מִפְרָשׂ תַּחְתִּי (רָחְבִּי), מפרש תחתי רוחבי (course; crossjack): באוניות מפרשים בעלות מעטה רוחבי: המפרש הנמוך ביותר בממד הגובה, המונף על כל אחד מתרניה התחתיים. (המפרש התחתי האחורי נקרא crossjack.) [איור] [איור]

 מִפְרְשֵׂי הָאַחְרָה (after sails): באונייה מלאת מעטה: המפרשים המונפים מן התורן האחורי או מן הסָמוכות (יתָרים) שבין התורן האחורי לתורן הראשי.

 מִפְרְשֵׂי הַקַּדְמָה (headsails): מפרשים המונפים בקדמת ספינת מפרשים, מלפנים לתורן הקדמי.

 מִפְרְשֵׂי תַּחֲרוּת, מִפְרָשִׂים תַּחֲרוּתִיִּים (racing sails): מפרשים משובחים, קלי־משקל וחזקים במיוחד, לשימוש בתחרויות שיט.

 מִפְרָשִׂים קַלִּים (light sails): באונייה בעלת מעטה רוחבי, המפרשים הפרושים מעל המפרשים העלעיליים; וגם: המפרשים התוספים והמפרש החלוץ השלישי (flying jib). פורשים או מניפים מפרשים קלים כדי להגדיל את התפרושת כשנושבת רוח מתונה.

מְפָרֵשׁ יָמִּים (seafarer): [לשון חז"ל] יורד ים, ספן.

מִפְרָשִׂית (sailing boat, sailboat): סירה המונעת בכוח הרוח בלבד, על ידי מפרשים. = סִירַת מִפְרָשׂ, סִירַת מִפְרָשִׂים.

 מִפְרָשִׂית מְמֻנַּעַת (motorsailer, motorsailor) >> מִפְרָשִׁית מָנוֹעַ

 מִפְרָשִׂית מָנוֹעַ (motorsailer, motorsailor): א) סירת מפרשים המונעת על ידי מפרשים ומנוע גם יחד. ב) סירת מנוע או יכטת מנוע בעלת מפרשי עזר. = מִפְרָשִׂית מְמֻנַּעַת.

– מִפְרָשִׂית מַשָׂא (sailing barge) >> אַרְבַּת מִפְרָשִׂים

מִפְרָשָׂן (sailmaker): מלח באוניית מפרשים האחראי על תיקון מפרשיה. וגם: בעל מלאכה שאומנותו ייצור ותיקון מפרשים. = עוֹשֶׂה מִפְרָשִׂים, תּוֹפֵר מִפְרָשִׂים.

מִפְרְשָׂנוּת (sail handling): אומנות ההשטה של סירות וספינות מפרשים.

מִפְתַּן הַסִּפּוּן, מפתן הסיפון (break of a deck, break): באוניות שאינן משוות סיפון: קצה הסיפון, והמקום שבו מותקנים סולמי המדרגות המוליכים ממנו אל הסיפון שמתחתיו.

– מִפְתַּן סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה, מפתן סיפון בית האחרה (break of the poop) (באוניות סוחר)

– מִפְתַּן סִפּוּן הָאַחְרָה הָעִלִּי, מפתן סיפון האחרה העילי (break of the poop) (באוניות מפרשים מלחמתיות)

מַצַּב פַּרְפַּר (wing and wing; goose wings): א) מצב המפרשים בסירה או ספינה דו־תורנית עם מפרשים אורכיים בעת שיט ברוח מלאה, אז מעבירים מפרש אחד לצד ימין ואת האחר לצד שמאל, כדי שהמפרש המאסף לא יסתיר את הרוח למפרש הראשי. ב) באוניות בעלות מעטה רוחבי, מצבו של מפרש ראשי או קדמי שהקטינו את שטחו האפקטיבי על ידי משיכת חלקו האמצעי כלפי מעלה וקשירתו לסקריה, כך שהוא קיבל צורת "כנפי אווז"; פעולה זו נעשתה כשנשבה רוח חזקה והמפרש כבר צומצם במלואו.

מָצוֹף (buoy; float): א) גוף חלול, מלא אוויר ובעל כושר ציפה, המעוגן בחבל או בשרשרת לקרקעית, ומשמש לסימון מקום בים או בנהר, כעזר לניווט, להתקשרות ועוד. = [סלנג] בּוֹיָה. ב) גוף בעל כושר ציפה עודף (עתודת עילוי), המשמש לנשיאה או להצפה של גוף אחר שאין לו יכולת ציפה משלו.

 מְצוֹף הִתְקַשְּׁרוּת (mooring buoy) >> מְצוֹף רְתִיקָה

–מְצוֹף נְגִידָה (warping buoy): בתקופת המפרשים, מצוף מעוגן לקרקעית בנמל, בתעלה או בנהר, אליו קשרה האונייה חבל ובאמצעותו משכה והסיעה את עצמה למרחק קצר ממקום אחד לשני. >> נְגִידָה, חֶבֶֶל נְגִידָה.

 מְצוֹף סִמּוּן, מצוף סימון (marking buoy, mark buoy): מצוף ימי המסמן את מקומו של גוף או עצם הנמצא מתחת לפני המים ועל כן אינו נראה, מצביע על אזורים אסורים לשיט או לצלילה וכדומה.

 מְצוֹף עֹגֶן, מצוף עוגן (anchor buoy, cable buoy): מצוף קטן המחובר בחבל אל טבעת עוגן שהורד לקרקעית כדי לסמן את מיקומו. [איור]

 מְצוֹף עֲרָפֶל (fog buoy): במלחמת העולם השנייה, אוניות שנעו בשיירה בתנאי ערפל גררו כל אחת מצוף מיוחד קשור אל חבל ארוך, שסימן לאונייה הבאה בטור לשמור מרחק כדי להימנע מהתנגשות עם זו שלפניה.

 מְצוֹף רְתִיקָה (mooring buoy, anchorage buoy): מצוף עם טבעת המעוגן אל קרקעית מעגן או נמל, ומשמש לרתיקת כלי שיט אליו. = מְצוֹף הִתְקַשְּׁרוּת.

מִצְלַעַת תְּחִלָּה, מצלעת תחילה (frame-first, skeleton-first) >> שֶׁלֶד תְּחִלָּה

מִצְעָה, מִצְעַת הַגּוּף (middle body): החלק האמצעי של גוף האונייה, בין הקַדְמָה לאַחְרָה.

מַצְעֶרֶת (throttle valve; throttle handle): א) במנועי קיטור בוכנאיים בימים עברו, התקן דמוי שסתום פרפרי לקביעת כמות הקיטור הרצויה שתזרום מדוד הקיטור אל המנוע; כך שלטו במהירות המנוע ובהספקו. ב) ידית או זוג ידיות בקרה בגשר או בקוקפיט לקביעת מהירות המנוע הראשי הרצויה ומצבי תיבת התמסורת (קדימה, אחורה, ניוטרל).

מַצְפֵּן (compass): מכשיר ניווט המראה את כיוון הצפון המגנטי או הצפון האמיתי לצורכי התמצאות במרחב הגאוגרפי. >> נְקֻדַּת מַצְפֵּן.

– נקודות המצפן: N – צפון; N by E – צפון נקודה למזרח; NNE – צפון-צפון-מזרח; NE by N – צפון-מזרח נקודה לצפון; NE by E – צפון-מזרח נקודה למזרח; ENE – מזרח-צפון-מזרח; E by N – מזרח נקודה לצפון; E – מזרח; E by S – מזרח נקודה לדרום; וכן הלאה.

מַצְפֵּן יַמִּי (mariner's compass): מצפן מגנטי הנישא על מתליים, המבטלים את השפעת טלטולי האונייה ונדנודיה על המכשיר ומשאירים אותו במצב מאוזן. [איור]

מַצְפֵּן כִּיס (pocket compass): מצפן מיטלטל קטן־מידות לנשיאה בכיס הבגד.

מַצְפֵּן מַגְנֶטִי (magnetic compass): מצפן שסימן הצפון שלו מצביע לכיוון הצפון המגנטי.

מַצְפֵּן מְהֻפָּךְ, מצפן מהופך (overhead compass, inverted compass, tell-tale compass): בימים עברו, מצפן ימי התלוי במהופך מתקרת תאו של הקברניט, כדי שידע מיד מה קורס האונייה מבלי לעלות לסיפון האחרה או לגשר.

מְקוֹם עֲגִינָה (berth, anchorage): כל מקום בנמל המיועד לעגינת אניות; המקום בנמל בו אונייה עומדת על עוגנה או רתוקה לרציף. מקום חניית האונייה. >> מַעֲגָן, מִרְצָף, מִרְתָּק.

מְקּוֹר הַחַרְטוֹם (beakhead): חלק מבני פתוח בחרטום אוניית מפרשים, מלפנים לקנה החרטום, עליו נשען מוט החרטום ולקצהו מחובר גליף החרטום. [איור]

מַקֶּשֶׁת (minelayer): ספינת מלחמה להנחת מוקשים ימיים במבואות נמלים ובנתיבי שיט אסטרטגיים. = יוֹקֶשֶׁת [מיושן], מַנִיחַת מוֹקְשִׁים.

מַרְאֶה רִאשׁוֹן שֶׁל יַּבָּשָׁה, מַרְאֶה רִאשׁוֹן שֶׁל חוֹף (landfall): רגע התגלות יבשה לאחר זמן רב שלא נראתה לעין, לרוב בסיומו של מסע ארוך. >> רָאָה יַבָּשָׁה לָרִאשׁוֹנָה. = הַגָּעָה לְיַבָּשָׁה.

מִרְדָּף כְּלָלִי (a general chase): בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים (המאה ה־18) – הפקודה שנמסרה באיתות דגלים לכל אוניות הצי או השייטת לפרק את המערך ולרדוף באופן עצמאי אחר אוניות האויב הנמלטות.

מָרִינָה, מארינה (marina) >> מַעֲגָנָה

מָרִישִׁים (skids): [מליצי] בימים עברו, זוג כלונסאות או קורות שנמתחו מדופן אל דופן במותני האונייה, מעל הסיפון, עליהם הונחו ואובטחו סירות השירות של האונייה. [איור]

מִרְצָף (berth, docking place): מקום חניית כלי שיט ליד רציף בנמל, לרוב לשם טעינה ופריקה. = מְקוֹם חֲנָיַת הָאֳנִיָּה. >> מְקוֹם עֲגִינָה.

מִרְתָּק (mooring berth, mooring, berth): מקום בנמל או במעגנה שכלי שיט רתוק בו למצוף, לנקודה בחוף או לעוגן. >> מְקוֹם עֲגִינָה.

מַשְׁאֵבָה (pump): בתקופת המפרשים – משאבת שיפוליים ידנית; באוניות סוחר נמצאה על הסיפון העליון ובאוניות מלחמה על סיפון התותחים העליון. >> מַשְׁאֵבַת שִׁפּוּלַיִם.

מַשָּׂא כְּלָלִי (general cargo) >> מִטְעָן כְּלָלִי

מַשְׁאֵבַת מֵי נֵטֶל (ballast pump): משאבה למילוי ולריקון מיכלי מי הנטל באונייה.

מַשְׁאֵבַת שִׁפּוּלַיִם, משאבת שיפוליים (bilge pump): משאבה לריקון המים הנאספים בשיפולי (תחתית) אונייה או סירה. = מַשְׁאֵבַת מֵי שִׁפּוּלַיִם, משאבת מי שיפוליים. [איור]

מַשַּׁב רוּחַמַשָּׁב (gust, puff): התחזקות פתאומית וקצרה של הרוח. = פֶּרֶץ רוּחַ [מליצי]. >> מַכַּת רוּחַ.

מַשָּׁבִים קַלִּים (light airs) >> נְשִׁיבָה קַלָּה

מָשׁוֹט (oar): מוט ובקצהו מעין כף רחבה, המשמש להנעת סירה או ספינת משוטים על ידי פעולת הדיפה הנקראת "חתירה". (באנגלית מבחינים בין oar, מָשׁוֹט "רגיל" בו אוחז חותר יחיד; scull, "שׁוֹטֵטָה", כל אחד משני משוטים קצרים בהם אוחז חותר יחיד; sweep, מְשׁוֹט יַרְכָּתַיִם, משוט יחיד בירכתי סירה; ו־paddle, "מָשׁוֹט אִינְדְּיָאנִי", שאינו נשען על שפת הסירה אלא מוחזק באוויר.) >> חָתַר. [איור]

– מָשׁוֹט אִינְדִּיָּאנִי (paddle): משוט קצר וקל שהחותר אוחז בו בשתי ידיו מבלי להשעינו על מלגז בשפת הסירה.

– מְשׁוֹט הֶגֶה (rudder oar, steering oar): משוט גדול בירכתיה של ספינה או של סירת חתירה המשמש להיגויה ימינה־שמאלה. = מַנְהִיג [חז"ל], מְשׁוֹט הִגּוּי. >> מוֹט הִגּוּי, גַּלְגַּל הֶגֶה.

– מְשׁוֹט הִגּוּי, משוט היגוי >> מְשׁוֹט הֶגֶה

– מָשׁוֹט יַרְכָּתִי (sweep, scull) >> מְשׁוֹט יַרְכָּתַיִם

– מְשׁוֹט יַרְכָּתַיִם, משוט ירכתיים (sweep, scull): משוט יחיד גדול וארוך, הנשען על קצה הירכתיים של סירה, ומשמש להנעתה ולהיגויה על ידי תנועות חתירה ימינה ושמאלה לסירוגין. = מָשׁוֹט יַרְכָּתִי. [איור]

– מָשׁוֹט כָּפוּל, מָשׁוֹט כְּפוּל לְהָבִים (double paddle, double blade paddle): משוט בעל שני להבים לחותר יחיד בקיאק, בקנו, בחסקה ועוד.

מְשׁוֹטָאי [מליצי] (oarsman, rower) >> חוֹתֵר

מְשׁוֹטָה (paddle wheel): גלגל גדול המצויד בכפות דמויות להבי משוטים, ששימש להנעה של ספינות ואוניות קיטור לפני המצאת המדחף. = גַּלְגַּל מְשׁוֹטִים.

– מְשׁוֹטָה יַרְכָּתִית (sternwheel): גלגל משוטים יחיד בירכתי הספינה. = גַּלְגַל מְשׁוֹטִים יַרְכָּתִי. >> אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה.

– מְשׁוֹטָה צִדִּית (sidewheel): גלגל משוטים בכל צד של הספינה. = גַּלְגַּל מְשׁוֹטִים צִדִּי. >> אֳנִיַּת מְשׁוֹטוֹת.

מָשׁוּךְ לְאָחוֹר, משוך לאחור (braced aback): נאמר על מפרש רוחבי שהסקריה שלו סובבה וכוונה כך שהרוח מנשבת על צדו הקדמי. = מָשׁוּךְ לְהִסּוֹג. >> הִרְתִּיעַ מִפְרָשׂ. [איור]

מָשׁוּךְ לְהִסּוֹג, משוך להיסוג (braced aback) >> מָשׁוּךְ לְאָחוֹר

מִשְׁוָר, משוור (footrope, horse): חבל מתוח מתחת לסקריה של מפרש רוחבי, עליו עומדים המלחים כאשר הם פורשים את המפרש, גוללים אותו או מצמצמים את שטחו. [איור]

מַשְׁחִיתָה [מיושן] (destroyer, torpedo-destroyer) >> מַשְׁחֶתֶת

מַשְׁחֶתֶת (destroyer, torpedo-destoryer): אוניית מלחמה מהירה, בינונית בגודלה, הממלאת תפקידי ליווי והגנה על כלי שיט גדולים ממנה כמו סיירות ונושאות מטוסים. = מַשְׁחִיתָה [מיושן], אֳנִיַּת מַשְׁחִית [מיושן].

מַשָּׁט (sailing; ceremonial sailing): הפלגה של כמה ספינות יחד, על פי רוב במבנה.

מִשְׁטָרָה יַמִּית (water police): יחידת שיטור מושטת, המופקדת על הביטחון, אכיפת החוק ופעולות הצלה במימי החופים, בנמלים ובמים הפנימיים של מדינה. = יְחִידַת שִׁטּוּר יַמִּי, מִשְׁמַר הַחוֹפִים.

מֵשִׁיט [נ' מְשִׁיטָה, מְשִׁיטוֹת] (skipper): אדם המוסמך להשיט כלי שיט קטן כגון: משיט אופנוע ים (ski jet operator), משיט סירת מנוע, משיט מפרשית, משיט ספינה, משיט יכטה, משיט גוררת. >> יַכְטוֹנֵר, מְפַקֵד סִירָה.

מֵשִׁיט סִירָה (boatman, waterman) >> סִירָאי

מְשִׁיכַת סְפִינוֹת (hauling): בימים עברו, משיכת דוברות וספינות משא בחבלים לאורך תעלה או גדת נהר על ידי אנשים או בהמות משא. >> מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת, נְגִידָה. [איור]

מָשַׁךְמָשַׁךְ חֶבֶל (to haul, to heave). ראו גם: אָחַז וְהֶחֱזִיק בְּחֶבֶל, מָתַח חֶבֶל, הִרְפָּה מִן הַחֶבֶל, שִׁחְרֵר חֶבֶל.

מִשֵּׁךְ סְקַרְיָה, מישך סקריה (to brace): בספינות בעלות מפרשים רוחביים: סובב אופקית את הסקריה באמצעות המושכות וכיוון אותה (ואת המפרש) לזווית הרצויה ביחס לרוח. >> כִּוֵּן (מפרש, סקריה). [איור]

– מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר, מישך סקריה לאחור (to brace aback): סובב אופקית את הסקריה לאחור, כדי שהרוח תישוב על צדו הקדמי של המפרש. פעולה זו נועדה להאט את התקדמות הספינה ואף לעצור אותה כליל. = מִשֵּׁךְ לְהִסּוֹג, הִרְתִיעַ מִפְרָשׂ. [איור]

– מִשֵּׁךְ לָאֹרֶךְ, מישך סקריה לאורך (to brace up): סובב אופקית את הסקריה וקרב אותה לקו השדרית של האונייה. הקטין את הזווית בין הסקריה וקו השדרית. [איור]

– מִשֵּׁךְ לְהִסּוֹג, מישך סקריה להיסוג (to brace aback) >> מִשֵּׁךְ סְקַרְיָה לְאָחוֹר

– מִשֵּׁךְ לַחֹד, משך לחוד (brace sharp): סובב אופקית את הסקריה והקטין למינימום את הזוית בינה לבין קו השדרית. לרוב הזווית היא 20 מעלות או קרוב לכך. מצב זה מתאים לשיט ברוח קדמית חדה, במעלה הרוח.

– מִשֵּׁךְ לָרֹחַב, מישך סקריה לרוחב (to brace in, to square): סובב אופקית את הסקריה עד שתהא ניצבת לקו השדרית של האוניה או קרוב לכך. מצב זה מתאים לשיט ברוח מלאה. הגדיל את הזוית בין הסקריה לקו השדרית. [איור]

– מִשֵּׁךְ לִפְקֹם, מישך סקריה לפקום (brace about, haul around): סובב אופקית את הסקריה לצד הנגדי, כדי להחליף מִפְנֶה או כאשר השתנה כיוון הרוח. מישך סקריה והחליף מפנה.

מְשֻׁלַש גְּרִירָה, משולש גרירה (towing bridle): קטע חבל קצר המחובר בשני קצותיו לצדי הירכתיים של ספינה. אל אמצע החבל (קודקוד המשולש) מחובר, באמצעות סביבול או גלגלת, חבל גרירה ארוך. >> חֶבֶל גְרִירָה, רֶסֶן.

מְשַׁמֵן (oiler, greaser): בימים עברו – עובד מכונה באוניית קיטור או מנוע שתפקידו היה לשמן ולגרז את חלקי המכונות השונים. >> רַב מְשַׁמְנִים.

מִשְׁמָר דָּפְנָתִי, משמר דופנתי (piping the side): באוניות מלחמה: משמר כבוד של מלחים המקדם בשריקה חגיגית במשרוקיות רב־מלחים את פניו של קצין בכיר או אורח רם־דרג עם עלותו לאונייה וירידתו ממנה.

מִשְׁמַר הַחוֹפִים (coastguard, coast guard): יחידת שיטור מושטת המופקדת על הביטחון, אכיפת החוק ופעולות הצלה במימי החופים ובמים הפנימיים של מדינה. = יְחִידַת שִׁטּוּר יַמִּי, מִשְׁטָרָה יַמִּית.

מִשְׁמֶרֶת (watch): 24 שעות היממה באונייה נחלקות בדרך כלל ל־6 פרקי זמן של 4 שעות עבודה כל אחד הנקראים "משמרות". בכל משמרת עוסק כשליש או כחצי מאנשי הצוות בהשטת האונייה ובתפעולה בעוד השאר במנוחה. קבוצת האנשים שבעבודה נקראת גם היא "משמרת". >> קְצִין מִשְׁמֶרֶת.

– בתקופת המפרשים חילקו את הצוות לשתי קבוצות עבודה שוות, משמרת ימין (starboard watch) ומשמרת שמאל (larboard or port watch), עליהן פיקדו הקצין הראשון והקצין השני; החלוקה נעשתה על פי צד האונייה שבו תלו ערסלי המלחים. המשמרות התחלפו ביניהן כל ארבע שעות, אחת בעבודה על הסיפון והשנייה במנוחה במגורים. עם הופעת אוניות הקיטור במאה ה־19 השתנתה החלוקה לשתי משמרות לאדם ביממה ושמונה שעות מנוחה בין משמרת אחת לשנייה, והצוות חולק לשלושה צבעים: אדום, לבן וכחול.

מִשְׁמֶרֶת חָפְשִׁית, משמרת חופשית (watch below): המשמרת הנמצאת במנוחה במגורים, להבדיל מזו העובדת על הסיפון (watch on deck). >> מִשְׁמֶרֶת.

מִשְׁמֶרֶת חֲצָאִין [מליצי] (dog watch) >> מִשְׁמֶרֶת כֶּלֶב

מִשְׁמֶרֶת כֶּלֶב (dog watch): כדי שאנשי הצוות לא יבצעו משמרות באותן השעות מדי יממה, חילקו בתקופת המפרשים את משמרת הערב של 16:00–20:00 לשתי משמרות קצרות בנות שעתיים: משמרת כלב ראשונה ומשמרת כלב אחרונה. = מִשְׁמֶרֶת חֲצָאִין [מליצי].

מִשְׁמֶרֶת עֹגֶן, משמרת עוגן (anchor watch): קצין וקבוצת מלחים העושים את משמרתם כשהאונייה עומדת על עוגן. תפקידם להשגיח שהעוגן לא ניתק או נגרר ולהתריע עם התקרבות כלי שיט אל האונייה העוגנת. = מִשְׁמֶרֶת עֲגִינָה.

מַשְׁעֵן מָשׁוֹט (tholepin, thole-pin): פין עץ קשה וחזק הקבוע בלזבזת של סירת משוטים, עליו משעינים את המשוט בשעת החתירה. = יָתֵד (המשוט). >> מַלְגֵז.

מִשָּׁק, מישק, מישקי הלוחות (seam, seams) >> סֶדֶק, סִדְקֵי הַלוּחוֹת

מַשְׁקוֹעַ (mooring sinker): גוש כבד של בטון או ברזל המשמש כעוגן קבוע למצוף רתיקה, למצוף סימון וכדומה. = סִינְקֶר [סלנג], עֹגֶן מֵת [סלנג], עֹגֶן מִשְׁקֹלֶת, עֶשֶׁת [מיושן].

מַשְׁרוֹקִית רַב מַלָּחִים (boatswain's pipe, b. whistle, bosun's call, pipe): משרוקית מתכת מיוחדת ששימשה באוניות מפרשים מלחמתיות את רב המלחים ועוזריו להעברת פקודות למלחים; כיום משמשת לצרכים טקסיים בלבד. [איור]

מַתָח (martingale boom, dolphin striker): באוניות מפרשים: מוט אנכי קצר בקצה מוט החרטום, דרכו עוברים גידי המתח.

מָתַח חֶבֶל (to haul taut, to haul tight). ראו גם: מָשַׁךְ חֶבֶל, אָחַז וְהֶחֱזִיק בְּחֶבֶל, הִרְפָּה מִן הַחֶבֶל, שִׁחְרֵר חֶבֶל.

מָתַח לְגַמְרֵי, מָתַח עַד הַסּוֹף [מיתר של מפרש אורכי] (to flat in). >> מֵיתַר.

מָתַח מֵיתָר (to sheet home): באוניות בעלות מפרשים רוחביים, מתח את מיתרי המפרש; במפרש עילי, מתח את מיתריו עד שזויותיו התחתונות נוגעות בקצות הסקריה שמתחתיו. במצב זה המפרש מתוח במלואו. הפקודה: מְתַח מֵיתָרִים! (!Sheet home). >> מֵיתָר.

מַתְחֵב (rammer): כלי יד לתחיבת התחמיש והכדור לקצה קדח הקנה של רובה או תותח נטעני־לוע. [איור]

מִתַּחַת לָרוּחַ (to leeward) >> בְּצַד הַחֲסִי

מַתְלֶהמַתְלֵה הַמָּנוֹרמַתְלֵה הַסְּקַרְיָה (topping lift, lift): א) בסירות ובספינות עם מפרשים אורכיים: חבל מראש התורן לקצה המנור, לתלייתו וללכסונו. = מַזְקֵף, מַגְבִּיהַ [מיושן]; [רוֹוֵחַ:] מַעֲלַן מָנוֹר. ב) באוניות מפרשים בעלות מעטה רוחבי, כל אחד משני החבלים המתוחים מראש התורן לקצות זרועות הסקריה; החבלים מושחלים דרך גלגלות, נושאים את משקל הסקריה ומשמשים ללכסונה וליישורה. [איור]

מִתְלַיִם, מתליים (gimbals): הֶתקן לתליית מצפן ימי או כרונומטר ימי, המבטל את השפעת הטלטולים והנדנודים של האונייה על המכשיר ומשאירו במצב מאוזן. המתליים בנויים משתי טבעות פליז קונצנטריות, שצירי הסיבוב שלהן ניצבים זה לזה. [איור]

מָתְנֵי הָאֳנִיָּה, מותני האונייה (waist): באוניות מפרשים מלחמתיות: חלקו של הסיפון העליון בין סיפון הקדמה לסיפון האחרה שלא כוסה בלוחות אלא היה "חלול". שני "סיפונים" צרים (gangways) בצדי המותניים, לאורך הדפנות, גישרו בין סיפון האחרה לצור החרטום. על קורות הרוחב במותני האונייה אוחסנו סירות השֵׁרות והכלונסאות הרזרביים. >> אִיש הַמָּתְנַיִם, סִפּוּן הַמָּתְנַיִם. [איור]

מִתְנַפְנֵף (הַמִּפְרָשׂ) (shivering, shaking, flapping): מצבו של מפרש כאשר הרוח חלשה או שהספינה קרובה מדי לרוח, אז היא אינה ממלאת אותו והמפרש מתנועע לכאן ולכאן.

– מַתְחִיל לְהִתְנַפְנֵף (to touch, to touch the wind)

מִתְקָן יַמִּי (offshore installation): מבנה ימי נייח או נייד, הנמצא במרחק־מה מן החוף או בלב ים, וכולל מכונות, ציוד ומגורי צוות לשם חיפוש, קידוח, הפקה, עיבוד או אחסון של גז או נפט, וגם לייצור חשמל מאנרגיית הרוח והגלים, התפלת מי ים ועוד.


עדכון אחרון: 16 במאי 2022. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s