לחיפוש מהיר בעמוד הקישו: Ctrl + F
הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת, האונייה נוסעת; הָאֳנִיָּה בִּנְסִיעָה, האונייה בנסיעה (the ship is underway): ייאמר על אונייה שזה עתה התחילה לנוע והיא עושה דרכה במים.
– התקנות הבינלאומיות למניעת התנגשויות בים מגדירות "כְּלִי שַׁיִט בַּדֶּרֶךְ" (a vessel underway) ככלי שיט שאינו עוגן, אינו רתוק לרציף ואינו עומד על שרטון, בין שהוא בתנועה ובין שהוא עומד על מקומו.
הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת אֲחוֹרָה, האונייה נוסעת אחורה (the ship is making sternway): האונייה שטה לאחור (הדבר נכון גם לאוניית מפרשים). = הָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת אֲחוֹרָה [מיושן]. >> נְסִיעָה אֲחוֹרָה.
הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת קָדִימָה, האונייה נוסעת קדימה (the ship is making headway): האונייה שטה קדימה. = הָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת קָדִימָה [מיושן]. >> נְסִיעָה קָדִימָה.
הֶאֱרִיךְ חֶבֶל, הֶאֱרִיךְ שַׁרְשֶׁרֶת (to pay out, to veer out): הגדיל את אורכו הפעיל של חבל; למשל, הגדיל את אורך חבל או שרשרת העוגן אשר במים, או הגדיל את אורכו של חבל רתיקה לרציף. >> שִׁחְרֵר חֶבֶל, שִׁחְרֵר עוֹד חֶבֶל, קִצֵּר חֶבֶל.
הַגַּאי; הַגָּאִית (helmsman; בסירת משוטים תחרותית: coxwain): איש צוות האוחז בגלגל ההגה או במשוט ההגה בספינה או בסירה. = תּוֹפֵשׂ הֶגֶה [מיושן, מליצי], אִישׁ הַהֶגֶה [מיושן], תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט (משוט ההגה) [מקרא], מַחְזִיק הֶגֶה. >> רַב מַלָּח, מְפַקֵּד סִירָה.
הִגְדִּיל תִּפְרֹשֶׂת, הגדיל תפרושת (to make sail, to crowd sail): הגדיל את השטח האפקטיבי של מפרשי הספינה על ידי התרת כל פתילי הצמצום או הנפת מפרשים נוספים, כדי להגביר את מהירותה. = הוֹסִיף מִפְרָשִׂים. >> הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת, מִעֵט מִפְרָשִׂים.
הִגָּה, היגה את האונייה, היגה את הסירה (to steer) >> נִהֵג אֶת הָאֳנִיָּה.
הֶגֶה (helm): המנגנון באמצעותו מסובבים את לוח ההגה ימינה או שמאלה ומכוונים את דרכו של כלי שיט. >> לוּחַ הַהֶגֶה, יָדִית הַהֶגֶה, גַּלְגַּל הַהֶגֶה, פְּקֻדּוֹת לַהֶגֶה, מְשׁוֹט הֶגֶה.
הֶגֶה לְאַט לְמוֹרַד הָרוּחַ! (!Ease down the helm): פקודה להגאי באוניית מפרשים מלאת־מעטה במהלך סיבוב לחילוף המפנה מול הרוח. הפקודה ניתנת אחרי "היכון לסיבוב!", וההגאי נדרש לקרב את האונייה לרוח על ידי סיבוב גלגל ההגה לצד החסי במתינות ולא בתנועה חדה כמו בפקודה "הגה למורד הרוח!" (!Helm a-lee! or Helm down). תנועה חדה מגדילה את הגרר שיוצר לוח ההגה, האונייה מאבדת את תנופתה ועלולה להיעצר מול הרוח מבלי יכולת להשלים את הסיבוב אל המפנה השני. >> סִיבוּב מוּל הָרוּחַ וְחִלּוּף הַמִפְנֶה, מֵאֵן לְהִפָּקֵם (האונייה מיאנה להיפקם), פְּקֻדּוֹת לַהֶגֶה. [איור]
הֶגֶה בְּמוֹרַד הָרוּחַ, האונייה שטה עם הגה במורד הרוח (lee helm, the ship is carrying lee helm) >> נְטִיָּה לַעֲלוֹת לָרוּחַ.
הֶגֶה בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, האונייה שטה עם הגה במעלה הרוח (weather helm, the ship is carrying weather helm) >> נְטִיָּה לָרֶדֶת מֵהָרוּחַ.
הִגִיעַ לְ־ (to fetch): ייאמר על אוניית מפרשים; לדוגמה: הגיעה אל המעגן, תגיע אל המגדלור וכדומה.
הִגִיעַ לְיַּבָּשָׁה, הִגִיעַ לְחוֹף (to make the land, to make a landfall): ייאמר על אוניית מפרשים או השטים בה ברגע התגלות היבשה, לאחר זמן רב שלא נראתה לעין, לרוב בסיומו של מסע ארוך. >> הִתְקָרֵב לַיַּבָּשָׁה.
– to make a good landfall ביטוי מתקופת המפרשים שפירושו להגיע לנקודה ביבשה שאליה תכננת להגיע ואליה ניווטת את האונייה. הגיע למחוז חפצו.
הַגָּעָה לְיַבָּשָׁה, הַגָּעָה לְחוֹף (landfall) >> הִגִיעַ לְיָבָּשָׁה.
הִדְבִּיק [אונייה אחרת] (to overhaul): הִשִׂיג או הִשִׂיג וְעָבַר כלי שיט אחר.
הֲדוֹם (stretcher): לוח עץ בתחתית סירת משוטים עליו משעין החותר את כפות רגליו בשעת החתירה. = סַף הַשַּׁיָּטִים [מיושן]. [איור]
הֶדְחֵק (displacement): משקל נפח המים שדוחקת אונייה הצפה במים, השווה למשקל האונייה וכל אשר בה. נפח הנוזל הנדחק שווה לנפח אותו חלק של גוף האונייה השקוע במים. גודלן של אוניות מלחמה נקבע על פי ההדחק, ואילו גודלן של אוניות סוחר נקבע על פי התפוסה. = דְּחִי [מיושן]. >> תְּפוּסָה.
– הֶדְחֵק בְּטָעוּן (loaded displacement): המשקל הכולל בטונות של אונייה כשהיא טעונה במלואה עד מידת הבולט המינימלי המותר לה, כלומר עד קו הטעינה הקיצי.
– הֶדְחֵק בְּרֵיק (light weight, light displacement): משקל האונייה בטונות כשהיא ריקה ממטען.
הָדַף [סִירָה] (to shove off; to fend off): א) הרחיק סירה מרציף או מדופן כלי שיט אחר בעזרת כַּדוֹם כדי לצאת לדרך; ב) מנע מהסירה להתחכך בדופן סירה אחרת, ברציף וכדומה בעזרת כַּדוֹם או פֶנְדֶר.
הִדֵּק בִּפְסִיסִים, הידק בפסיסים [מיושן] (to batten down) >> אָטַם אֶת הַכַּוָּה.
הוּטַל לָחוֹף, הוּטַל לַיַּבָּשָׁה (cast ashore, cast away, stranded): אדם שאונייתו טבעה בים, הושלך על ידי הגלים לחוף וחייו ניצלו, וגם אונייה שנטרפה בחוף. = הוּקָא לַחוֹף, הוּקָא לַיַּבָּשָׁה [מליצי].
הוֹלְכֵי בָּטֵל (idlers) >> פְּטוּרִים מִמִשְׁמָרוֹת.
הוֹלְקָה (holk, hulk): ספינת מפרשים ימי־ביניימית מן הים הצפוני ששימשה למסחר ולתובלה. קדמה לקאראק ולקרוולה.
הוֹסִיף מִפְרָשִׂים (to make sail, to crowd sail) >> הִגְדִיל תִּפְרֹשֶׂת.
הוּצָא מִשֵּׁרוּת פָּעִיל, הוצא משירות פעיל (laid up, laid up in ordinary; decommissioned): נאמר על כלי שיט, עפ"ר כלי שיט מלחמתי: א) הושבת זמנית מטעמי חיסכון והושם בעתוּדה (reserve, ordinary); ב) נמחק לצמיתות ממצבת כלי השיט המבצעיים בשל התיישנות או אי התאמה לצורכי הצי, והוצא למכירה או לגריטה. = הִשְבִּית אֳנִיָּה.
הוֹצָאָה מִשֵּׁרוּת פָּעִיל, הוצאה משירות פעיל (decommissioning). = הַשְׁבָּתַת אֳנִיָּה. >> הוּצָא מִשֵּׁרוּת פָּעִיל.
הוֹצִיא (to haul out, to heave out): משך בחבל והרחיק.
הוֹצִיא אֶת הָרוּחַ מִן הַמִּפְרָשׂ (to spill): רוקן את הרוח הממלאת את כרס המפרש על מנת שאפשר יהיה לצמצם או לגלול אותו. במפרשים רוחביים הדבר נעשה על ידי סיבוב הסקריה בעזרת המושכות כך שהרוח תכה על שפת המפרש ותגרום לו להתנפנף.
הוֹצִיא אֶת הַתּוֹתָח (to run out the gun): באוניות מפרשים מלחמתיות – הסיע את עגלת תותח נטען־לוע אל הדופן והוציא את לועו מבעד לאשנב הירי. את העגלה משכו החוצה באמצעות גלגלות חבלים, אחת מכל צד, ולאחר שרתמו את התותח הטעוּן למקומו, כיוונו למטרה וירו. >> גַּלְגֶּלֶת צַד.
הוֹצִיא חֶבֶל נְגִידָה, הוֹצִיא חֶבֶל רְתִיקָה (to run out a warp): בתקופת המפרשים – סחב קצה עבות החוצה מן האונייה בסירה, וקשר אותו מרחק מה הלאה כדי להסיע את האונייה למקום זה, או כדי לשמור אותה במקומה כאשר הרימו את העוגנים.
הוּקָא לַחוֹף, הוּקָא לַיַּבָּשָׁה [מליצי] (stranded, cast ashore) >> הוּטַל לַחוֹף.
הוֹרִיד (to haul down, to heave down, to lower): שחרר חבל והוריד. >> מָשַׁךְ.
הוֹרִיד [מֵהָאֳנִיָּה] (to hoist out): הוריד מהאונייה מטען או סירה באמצעות גלגלת או מנוף. >> הֵרִים [לָאֳנִיָּה].
הוֹרִיד דֶּגֶל (to haul down a flag, to lower a flag): משך והנמיך דגל מראש התורן עד הסיפון כדי לנתקו מהמעלן ולקפלו.
– הוֹרִיד דֶּגֶל לְאוֹת כְּנִיעָה (to strike, to strike the colors): הוריד את הדגל הימי הלאומי מראש התורן במהלך קרב לאות כניעה.
– הוֹרִיד דֶּגֶל לַחֲצִי הַתֹּרֶן, הוריד דגל לחצי התורן (to dip the flag): משך והוריד באיטיות דגל מראש התורן עד חצי גובהו לאות אבל.
הוֹרִיד לַיַּבָּשָׁה (to land): קירב סירה לחוף והוריד ממנה אנשים או ציוד. = הִנְחִית. >> יָרַד לַיַּבָּשָׁה.
הוֹרִיד מִפְרָשׂ (to take down, to lower, to haul down a sail): משך מטה את המפרש ממרומי התורן אל הסיפון כדי לנתקו ולקפלו. >> הִרְכִּין מִפְרָשׂ.
– הוֹרִיד מִפְרָשׂ בְּחִפָּזוֹן, הוריד מפרש בחיפזון (to douse sail): הוריד מפרש בפתאומיות, למשל כדי להתגונן מפני מכת רוח.
הוֹרִיד סְקַרְיָה או תֹּרֶן עִלִּי [ממרומי התורן אל הסיפון] (to strike a topmast, to strike a yard): הוריד תורן עילי או עלעילי לסיפון; הוריד סקריה לסיפון. >> הֵסִיר תֹּרֶן, הִרְכִּין וְרִתֵּק תֹּרֶן עִלִּי.
הוּרִיקָן, רוּחַ הוּרִיקָן (hurricane): רוח שחוזקה 12 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה מעל 64 קשרים. במאה ה־19, בתקופת המפרשים: מעל 65 קשרים.
הֶחְזִיק הֶגֶה [סלנג] (to steer) >> נִהֵג, נָהַג, הִגָּה, אָחַז בַּהֶגֶה.
הֵחֵל לָנוּעַ, האונייה החלה לנוע (to gather way): ייאמר בדרך כלל על אוניית מפרשים הרותמת את הרוח למפרשיה ומהירותה הולכת וגוברת. >> צָבַר מְהִירוּת.
– הֵחֵל לָנוּעַ קָדִימָה, האונייה החלה לנוע קדימה (to gather headway): ייאמר לרוב על אוניית מפרשים. >> נָע קָדִימָה, תְּנוּעָה קָדִימָה.
– הֵחֵל לָנוּעַ אֲחוֹרָה, האונייה החלה לנוע אחורה (to gather sternway): ייאמר לרוב על אוניית מפרשים במהלך סיבוב לאחור מול הרוח וחילוף המפנה. >> נָע אֲחוֹרָה, תְּנוּעָה אֲחוֹרָה.
הֶחָפָה (beaching) >> הֶעֱלָה לָחוֹף.
הִטְבִּיעַ בִּמְכֻוָּן, הטביע במכוון (to scuttle): ניקב את תחתיתו של כלי שיט או הציף אותו במים כדי שישקע ויטבע. זוהי פעולה מכוונת, כדי להיפטר מכלי שיט, למנוע את נפילתו בידי האויב, לעשותו מחסום תת־מימי למעבר אוניות או אתר צלילה וכדומה. = הִטְבִּיעַ בְּכַּוָּנָה תְּחִלָּה.
הַטְבָּעָה בְּכַּוָּנָה תְּחִלָּה, הטבעה בכוונה תחילה (scuttling) >> הִטְבִּיעַ בִּמְכֻוָּן.
הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּה, היטה אונייה על צדה (to heel over) >> הַטָּיָה.
הַטָּיָה, הטייה (heel; list): א) נטיית ספינה לצד אחד בלחץ הרוח, לרוב בסירות ובספינות מפרשים (heel). ב) נטיית ספינה לצד אחד בשל חלוקה לא מאוזנת של המשקל שהיא נושאת או בשל תזוזה של מטען (list). = שְׁחִיָּה [מיושן], נְטִיָּה, נטייה. >> נוֹטָה עַל צִדָּהּ (האונייה נוטה על צדה), הַרְכָּנַת אֳנִיָּה עַל צִדָּהּ.
הֵטִיל אֲנַךְ עֹמֶק, הטיל אנך עומק (to cast the lead, to heave the lead) >> מָדַד עֹמֶק, אֲנַךְ עֹמֶק.
הֵטִיל חֶבֶל (to cast or heave a rope) >> הִשְׁלִיךְ חֶבֶל.
הֵטִיל לוֹג (to cast the log, to heave the log) >> מָדַד מְהִירוּת, לוֹג.
הֵטִיל לַיָּם (to jettison): השליך לים את מטען האונייה כדי להצילה מטביעה. = הִשְׁלִיךְ לַיָּם. >> הֲטָלָה לַיָּם.
הֵטִיל לַמַּיִם (to cast, to heave): למשל אנך עומק, לוג, עוגן.
הֵטִיל עֹגֶן, הטיל עוגן (to cast anchor, to drop anchor, to let go the anchor, to come to anchor): הוריד עוגן אל קרקעית הים כדי לרתוק באמצעותו את הספינה למקומה. = הוֹרִיד עֹגֶן, זָרַק עֹגֶן, הִשְׁלִיךְ עֹגֶן. >> עָגַן.
הֲטָלָה לַיָּם (jettison): השלכת מטען האונייה לים כדי להצילה מטביעה. >> הֵטִיל לַיָּם.
הִטַּלְטֵל, היטלטל (to roll): ייאמר על כלי שיט הנע לצדדים כמטוטלת סביב צירו האורכי. >> טִלְטוּל, הִתְנַדְנֵד, הִתְנַדְנֵד וְהִטַּלְטֵל בִּכְבֵדוּת. [איור]
הַיָּם הַפָּתוּחַ, הָאוֹקְיָנוּס, האוקיינוס (high seas, the open sea): א) מרחבי הים הרחוקים מן החוף, לב ים; ב) מרחבי ים שאינם תחת ריבונותה או שליטתה של מדינת חוף, ועל כן השיט בהם חופשי ופתוח לכל. >> לֵב יָם, בָּמֳתֵי יָם.
הֵיְשִׁיר אֳנִיָּה, הישיר אונייה (to steady a ship): התמיד להוליך את האונייה בכיוון (קוּרס) שנמסר לו על פי פקודה, בקו ישר ומבלי לסטות ימינה או שמאלה. >> שָׁמַר כִּוּוּן!
הַיְשֵׁר לְפָנִים, היישר לפנים (dead ahead): מול החרטום בקו ישר. = קָדִימָה.
הִכָּה בַּמָּשׁוֹט, היכה במשוט (to row, to pull): [מליצי] חָתַר במשוט. >> חָתַר, הֵנִיף מָשׁוֹט [מליצי].
הִכּוֹן לְסִיבוּב! [מול הרוח] היכון לסיבוב! (!Ready about! or Stand by to tack): הפקודה באוניית מפרשים לקראת סיבוב נגד הרוח והחלפת כיוון ומפנה. >> סִיבוּב מוּל הָרוּחַ.
הִכּוֹן לִקְרָב!, היכון לקרב! (!Clear for action) >> הֵכִין אֶת הָאֳנִיָּה לִקְרָב, עֶמְדוֹת קְרָב!
הֵכִין אֶת הָאֳנִיָּה לִקְרָב, הכין את האונייה לקרב (to clear for action): פקד על אנשי הצוות להגיע לעמדות הקרב שלהם ולעשות את כל ההכנות הדרושות לקראת התנגשות עם האויב. >> הִכּוֹן לִקְרָב!, עֶמְדוֹת קְרָב!
הֵכִין אֶת הַדּוּדִים לִיְצִיאָה לַיָם (to raise steam, to steam up): באוניות קיטור – נערך ליציאה לים. הבעיר אש בדוד קיטור וחימם אותו בהדרגה עד לקבלת קיטור בלחץ ובטמפרטורת העבודה. חימום דוד קיטור ארך לא פחות משמונה שעות, על מנת להקטין את המאמצים התרמיים על חלקיו. מעין "חימם מנועים" המאוחר יותר.
הֻכְנַס לְשֵׁרוּת פָּעִיל, הוכנס לשירות פעיל (commissioned): הוכלל במצבת כלי השיט הכשירים מבחינה מבצעית; נוסף למערך הלוחם. >> הוּצָא מִשֵּׁרוּת פָּעִיל.
הַכְנָסָה לְשֵׁרוּת פָּעִיל, הכנסה לשירות פעיל (commissioning): הכרזה, לרוב בטקס חגיגי, על היות כלי שיט מלחמתי כשיר מבחינה מבצעית וצירופו למערך הלוחם.
הִכְּתָה בְּגַלְגַּלֵּי הַמְּשׁוֹטִים (to paddle): [מליצי] ייאמר על ספינת קיטור המתקדמת באמצעות גלגל או גלגלי המשוטים שלה. >> גַּלְגַּל מְשׁוֹטִים.
הִלוּךְ אֲחוֹרָה, הילוך אחורה (sternway) >> נְסִיעָה אֲחוֹרָה.
הִלוּךְ קָדִימָה, הילוך קדימה (headway) >> נְסִיעָה קָדִימָה.
הָלַךְ וְהִתְרַדֵּד (to shoal): ייאמר על תעלה, נהר או ים שעומקם הולך ופוחת. >> רְדֵדָה.
הִמְטִיר אֵשׁ אָרְכִּית, המטיר אש אורכית (to rake): ירה מטח קלעים או פגזים לאורכה של אוניית האויב. בתקופת המפרשים, אז נמצאו תותחי האונייה לאורך הדפנות, לא יכלה האונייה המותקפת להשיב מלחמה ונותרה למעשה חסרת אונים. >> חֲצִיַּת T, שְׁבִירַת הַטוּר.
הַמַּיְמָה (overboard) >> לַיָּם.
הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ כִּוּוּן, האונייה המשיכה לשוט באותו כיוון (to hold her course, to keep her course): ייאמר על אונייה המתמידה לשוט באותו קורס כמקודם. >> שָׁט בְּכִוּוּן, שָׁמַר כִּוּוּן, שָׁט בְּמֵישָׁרִים.
הֶנְדִיקֶפּ (handicap): הפחתת זמן או מרחק, או תוספת ניקוד, הניתנות בתחרויות שיט מסוימות לסירות בעלות נתונים התחלתיים שונים, כדי להעניק לכל המשתתפים תנאי תחרות שווים וסיכויים שווים לניצחון.
הִנְחָה אֶת הָאֳנִיָּה, הנחה את האונייה (to con a ship): ניתב את האונייה, מסר פקודות להגאי ולחדר המכונות כיצד להוליך את האונייה. >> צְרִיחַ נִתּוּב, נַתָּב.
הִנְחִית (to land): קירב סירה או ספינה לחוף והוריד ממנה ליבשה אנשים או ציוד. לרוב בהקשר צבאי. = הוֹרִיד לַיַּבָּשָׁה. >> נַחֶתֶת, נֶחָת, נַחַת.
הַנְחָתָה בַּחוֹף, הַנְחָתָה (landing) >> הִנְחִית.
הֲנָחַת שִׁדְרִית (keel laying): תחילת בנייתה של אונייה חדשה, לרוב בטקס חגיגי, אז מניחים את קורת העץ או את לוח הפלדה הראשון של שדרית האונייה על גבי סדים במבדוק או במדרון הבנייה.
הֵנִיף דֶּגֶל (to hoist a flag): משך במעלן והעלה דגל אל מרומי התורן.
הֵנִיף מִפְרָשׂ (to hoist, to hoist up, to trice, to trice up; carried … sails): א) משך בחבל והעלה מפרש אורכי אל מרומי התורן. = הֶעֱלָה מִפְרָשׂ. >> פָּרַשׂ מִפְרָשׂ (רוחבי); ב) ייאמר על ספינת מפרשים – נשאה על תרניה מפרש או מפרשים מסוג מסוים (הניפה מפרשים לטיניים וכדומה).
הֵנִיף מָשׁוֹט (to pull an oar): [מליצי] חתר במשוט. = חָתַר, הִכָּה בַמָּשׁוֹט [מליצי].
הִנְמִיך (to depress) >> הַנְמָכָה.
הַנְמָכָה (depression): הורדת קצה הקנה של תותח בשעת כיוונו אל המטרה.
הֶנֵּף, הינף (hoist): קבוצה אחת או יותר של דגלי קוד המונפים על אותו מעלן ומהווים יחד "מילה" או "מֶֶסֶר". [איור]
הֵסֵב, הֵסֶב אֶת הָאֳנִיָּה, הסב את האונייה (to haul the ship) >> שִׁנָּה אֹרַח, שִׁנָּה קוּרְס.
הֶסְגֵּר [רפואי] (quarantine): איסור כניסה לנמל וירידה לחוף שמטילים שלטונות נמל על אונייה שאנשיה נגועים או חשודים כנגועים במחלה מידבקת מסוכנת, אשר הגיעה מנמל או ממדינה בהם פרצה מגיפה. = קָרַנְטִינָה. >> דֶּגֶל צָהוֹב.
הֶסְגֵּר יַמִּי (naval blockade, blockade): פעולה לוחמתית למניעת היציאה והכניסה של כלי שיט של כל המדינות, אויבות ונייטרליות כאחד, לנמלי הים והחופים של מדינת אויב, לרבות הנמלים והחופים שנכבשו על ידה או נתונים לשליטתה. >> פּוֹרֵץ הֶסְגֵּר.
הֵסִיר רְתוּקוֹת (to cast off moorings) >> נִתֵּק חֲבָלִים.
הֵסִיר תֹּרֶן, הסיר תורן (to dismast): פירק והוריד תורן של אוניית מפרשים. >> הוֹרִיד תֹּרֶן, הִרְכִּין וְרִתֵּק תֹּרֶן עִלִּי.
הֶסְכֵּם הַצָּלָה (salvage agreement): מסמך או התחייבות בהם מוסכם ומובטח הפיצוי בתמורה לשרותי חילוץ מסכנה של כלי שיט או מטענו. >> הַצָּלָה, דְּמֵי הַצָּלָה.
הַסְפָּנָה (docking) >> אַסְפָּנָה.
הִסְתַּבְסֵב (to yaw): ייאמר על כלי שיט – נע מצד לצד סביב צירו האנכי, נע בסבסוב; בסירות ובספינות מפרשים הדבר קורה כאשר שטים ברוח מלאה או בגלי ירכתיים, אז השפעתו של ההגה מעטה. >> סִבְסוּב.
הִסְתוֹבֵב מוּל הָרוּחַ וְהֶחְלִיף מִפְנֶה, הִסְתוֹבֵב מוּל הָרוּחַ (to tack, to go about, to stay): ייאמר על ספינת מפרשים שסובבה את חרטומה מול הרוח והחליפה מפנה. במהלך הסיבוב עוברת הספינה גיזרה של רוח נגדית; משום כך מהירותה נמוכה, פעולת ההגה לא יעילה, קוטר הסיבוב קטן והוא נעשה בעיקר על ידי המפרשים. = פָּקַם. >> סִיבוּב מוּל הָרוּחַ. [איור]
הִסְתוֹבֵב עִם הָרוּחַ וְהֶחְלִיף מִפְנֶה, הִסְתוֹבֵב עִם הָרוּחַ (to wear, to veer): ייאמר על ספינת מפרשים שסובבה את ירכתיה מול הרוח והחליפה מפנה. במהלך הסיבוב עוברת הספינה גיזרה של רוח גבית ורוח מלאה; משום כך מהירותה גבוהה, קוטר הסיבוב גדול ופעולת ההגה יעילה. = סָבַב. >> סִיבוּב עִם הָרוּחַ, מַהְפָּךְ. [איור]
הִסְתוֹבֵב (מוּל הָרוּחַ) וְהֶחְלִיף מִפְנִים לְסֵרוּגִין (to tack, to work to windward, to beat to windward) >> שָׁט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ
הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן, הסתערות על הסיפון (boarding): התקפה והשתלטות של כלי שיט אחד על כלי שיט אחר על ידי אנשי צוות חמושים, המטפסים ועולים אל סיפון אוניית היריב ומכריעים את אנשיה בכוח הנשק. = פְּשִׁיטָה עַל הַסִּפּוּן. >> צֶוֶת הִשְׁתַלְטוּת. [איור]
הִסְתַּעֵר עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה, הסתער על סיפון האונייה (to board) >> הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן.
הֶעְגִין (to anchor, to bring up, to bring to an anchor): הוריד עוגן לקרקעית הים ורתק באמצעותו את האונייה או הסירה למקומה. = עִגֵן.
הֶעֱלָה [בחבל או בשרשרת] (to haul up, to heave up): משך והרים, למשל עוגן או רשת דיג. >> הֵרִים [מטען].
הֶעֱלָה [משא בגלגלת פשוטה] (to whip, to whip up) >> גַּלְגֶּלֶת פְּשׁוּטָה.
הֶעֱלָה [תורן עילי או סקריה למרומי התורן] (to sway, to sway up): באוניות מפרשים – משך והעלה תורן עילי או סקריה באמצעות גלגלות וחבלים וקבע אותם למקומם במרומי התורן. >> הוֹרִיד [תורן עילי או סקריה].
הֶעֱלָה לַחוֹף, הֶעֱלָה עַל הָחוֹף (to beach, to haul out): א) השיט אונייה למים רדודים והעמיד אותה על חוף חולי או בוצי כדי להצילה מטביעה או כדי לגרוט אותה. ב) בתקופת המפרשים, העלה אונייה על החוף בשעות השפל כדי לאטום בדחיפות חדירת מים דרך חלק הגוף שמתחת למים. ג) משך סירה או ספינה קטנה מחוץ למים והעמיד אותה על החוף לתיקונים, לניקוי תחתית או לחנייה. = הֶחַף. >> עָלָה עַל הַחוֹף (כלי שיט), עָלָה עַל שִׂרְטוֹן (כלי שיט), נָחָת בַּחוֹף (כלי שיט), הִרְכִּין אֳנִיָּה עַל צִדָּהּ, הֶחָפָה. [איור]
הֶעֱלָה מִפְרָשׂ (to hoist a sail) >> הֵנִיף מִפְרָשׂ.
הֶעֱלָה עֹגֶן, העלה עוגן (to weigh anchor) >> הֵרִים עֹגֶן.
הֵעָנוּת לַהֶגֶה, היענות להגה (steerage way): מהירות שיט המספיקה לספינה כדי שתציית לתנועת לוח ההגה ותשנה את אורחה בהתאם. במהירות שיט נמוכה ההגה אינו יעיל. >> נִשְׁמַע לַהֶגֶה.
הֶעֱנִיב (to sling) קשר מענב חבל או שרשרת סביב מטען או משא. = עִנֵּב. >> מַעֲנָב, חָלַץ מַעֲנָב.
– קָשַׁר עֲנִיבַת חֶבֶל וְהֵרִים (to sling up): העלה מטען באמצעות מענב חבל.
הֶעֱפִּיל [מיושן] (to sail close hauled) >> שָׁט קָרוֹב לָרוּח.
הֶעֱתִיקָה אֶת מְקוֹם חֲנָיָתָהּ, האונייה העתיקה את מקום חנייתה (to haul off, to shift berth): האונייה עברה ממקום אחד למקום אחר בתוך הנמל, בדרך כלל לאורך הרציף. >> עִתּוּק.
הָפַךְ אֶת הַהֶגֶה (to shift the helm): סובב את גלגל ההגה לצד הנגדי, למשל מ"הגה במורד הרוח" ל"הגה במעלה הרוח". הדבר נדרש כשהאונייה עוצרת את הילוכה קדימה ומתחילה לנסוע לאחור.
– הֲפוֹךְ אֶת הַהֶגֶה! (!Shift the helm): הפקודה להגאי.
הַפְלָגָה (voyage; departure): א) מסע ארוך באונייה או בספינה, ובמיוחד מסע על פי לוח זמנים קבוע מראש, במהלכו פוקדת האונייה כמה נמלים. = מַסַּע הַיָּם [מליצי]; ב) יציאת ספינה מן הנמל לדרכה. = יְצִיאָה לַיָּם. >> שַׁיִט, מַסָּע, נְסִיעָה.
– הַפְלָגַת בְּכוֹרָה (maiden voyage): ההפלגה הראשונה של אונייה חדשה לאחר שהשלימה את הפלגות המבחן ונכנסה לשרות; וגם הפלגתה הראשונה של אונייה בשירותה של חברת ספנות או דיג. = הַפְלָגַת בְּתוּלִין.
– הַפְלָגַת בְּתוּלִין (maiden voyage) >> הַפְלָגַת בְּכוֹרָה.
– הַפְלָגַת מִבְחָן (sea trial): ההפלגה הראשונה של כלי שיט חדש או של כלי שיט שעבר שיפוצים נרחבים קודם מסירתו לבעלים, במהלכה בודקים בדקדקנות את תקינות גוף האנייה וכל המכלולים והמכונות אשר בה. = הַפְלָגַת נִסּוּי.
– הַפְלָגַת נִסּוּי, הפלגת ניסוי (sea trial) >> הַפְלָגַת מִבְחָן.
– הַפְלָגַת נֹפֶשׁ, הפלגת נופש (cruise): הפלגה לנופש ולפנאי באוניית נוסעים מפוארת, הפוקדת אתרי תיירות פופולריים מעבר לים. = קְרוּז, שֵׁיט תַּעֲנוּגוֹת, שֵׁיט עִנּוּגִים. >> סִיּוּר.
– הַפְלָגַת סִיוּר, סִיוּר (cruise): של אוניית מלחמה. >> סִיוּר.
הִפְלִיג, הִפְלִיג לְדַרְכּוֹ (to set sail, to put to sea; to sail, to steam; to sail): א) ייאמר על כלי שיט היוצא מן הנמל לדרכו. ב) ייאמר על כלי שיט השט במים; ג) שָׁט בספינה. >> יָצָא לַיָּם, פָּרַשׂ מִפְרָשׂ, שָׁט.
– הִפְלִיג בְּכִוּוּן, הפליג בכיוון (to steer, to steer a course, to take a course) >> שָׁט בְּכִוּוּן.
– הִִפְלִיג אֶל (to stand to), הִפְלִיג מִ־ (to stand in): ייאמר על כלי שיט השט לעבר מקום או כיוון מסוים, או בא ממקום או כיוון מסוים. = שָׁט אֶל, שָׁט מִ־ .
הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה מוּל הָרוּחַ, הפנה את האונייה מול הרוח (to bring up to the wind) >> פָּנָה מוּל הָרוּחַ.
הִפְקִיר לְחַסְדֵי הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת (to set adrift, to cast adrift): נטש כלי שיט לגורלו בלב ים. = מָסַר לְחַסְדֵי הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת.
הִפְרִישׁ (to set sail, to sail): [לשון חז"ל] הפליג לים, הרחיק באונייה מן החוף אל לב ים. >> הִפְלִיג.
הִפְרִישׂ (to be under sail): נאמר על כלי שיט – שט במפרשים. >> פָּרַשׂ מִפְרָשׂ.
הַצְדָּעָה (salute): מֶחווה לאות כבוד או לאות ברכה, גם בין אוניות. = בְּרָכָה. >> הִרְכִּין דֶּגֶל, הִרְכִּין מִפְרָשׂ עִלִּי, נוֹפֵף מִפְרָשׂ, מַטַּח כָּבוֹד.
הִצְטָרֵף לָאֳנִיָּה, הצטרף לאונייה (to sign on): ייאמר על ימאי המשכיר עצמו לעבודה באונייה מסחרית, וחותם על חוזה העסקה עם רב החובל או הבעלים. = עָלָה עַל אֳנִיָּה. >> חוֹזֵה שֵׁרוּת, שִׁלֵּם וְשִׁלֵּחַ אֶת הַצֶּוֶת.
הִצִּיב [באונייה] (to ship): א) קבע דבר מה במקומו באונייה, כמו לוח הגה (to ship a rudder), גמלה (to ship a gangway) וכו'; ב) הכניס או העלה לאונייה.
הֵצִיף (to float) >> הֲצָפָה.
הֵצִיף בְּמַיִם (to flood): כיסה במים רבים, מילא מדור של כלי שיט במים.
הַצָּלָה (salvage): חילוץ אונייה או מטענה מסכנת אובדן גמור או נזק. = חִלּוּץ יַמִּי. >> דְּמֵי הַצָּלָה, הֶסְכֵּם הַצָּלָה, הַצָּלַת חֲיִים בַּיָּם.
הִצְלִיב סְקַרְיָה (to cross a yard): באוניות ובספינות בעלות מעטה רוחבי, העלה בחבל סקריה למרומי התורן ואחר כך סובב אותה שתי וערב לתורן. >> יִשֵּׁר סְקַרְיָה, מִשֵּׁךְ סְקַרְיָה.
הַצָּלַת חַיִּים בַּיָּם (life saving, life saving at sea): הצלת חיי אנשי הצוות והנוסעים של כלי שיט שננטש עקב אסון.
הֲצָפָה (floating; flooding): א) הבאת כלי שיט למצב בו הוא צף על המים. אם הוא על שרטון, על ידי הטלת מטען לים והפחתת משקלו; אם הוא במבדוק יבש, על ידי מילוי המבדוק במים, אם במבדוק צף – על ידי שיקוע המבדוק במים. ב) מילוי או התמלאות כלי שיט במים. >> הֵצִיף, הֵצִיף בְּמַיִם.
הַקַּבִּינָה הַגְּדוֹלָה (great cabin) >> תָּא רָאשִׁי.
הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת, הקטין תפרושת (to shorten sails) >> מִעֵט מִפְרָשִׂים.
הִקִּיף אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ (to circumnavigate the globe): שט סביב כדור הארץ וחזר לנקודה ממנה יצא. >> שָׁט סָבִיב.
הַרְחֵק מִקִרְבַת הַיַּבָּשָׁה (off soundings): במרוחק מן החוף, במים שלא ניתן כבר למדוד את עומקם באמצעות חבל האנך. >> מְדִידַת עֹמֶק.
הֵרִים [מַשָּׁא, מִטְעָן] (to hoist, to lift): הרים משא בגלגלת או במנוף.
הֵרִים [לָאֳנִיָּה] (to hoist in): העלה לאונייה מטען או סירה באמצעות גלגלת או מנוף. >> הוֹרִיד [מֵהָאֳנִיָּה].
הֵרִים עֹגֶן, הרים עוגן (to weigh anchor, to heave up the anchor, to up anchor): משך והעלה את העוגן מקרקעית הים אל האונייה או הסירה. = הֶעֱלָה עֹגֶן.
הִרְכִּין אֳנִיָּה עַל צִדָּהּ, הרכין אונייה על צדה (to careen, to heave down the ship) >> הַרְכָּנַת אֳנִיָּה עַל צִדָּהּ.
הִרְכִּין דֶּגֶל (to dip the flag): משך והוריד באיטיות דגל מראש התורן עד חצי התורן, ואחר כך שב והעלה אותו אט־אט לראש התורן לאות ברכה לאונייה חולפת.
הִרְכִּין וְרִתֵּק תֹּרֶן עִלִּי, הרכין וריתק תרנים עיליים (to house a topmast): בתקופת המפרשים – הרכין תורן עילי או עלעילי וכפת אותו אל התורן שמתחתיו לקראת בואה של סערה עזה. >> הוֹרִיד תֹּרֶן, הֵסִיר תֹּרֶן, תֹּרֶן עִלִּי, תֹּרֶן עַלְעִלִּי.
הִרְכִּין מִפְרָשׂ עִלִּי, הרכין מפרש עילי (to strike topsail): בתקופת המפרשים, משך והוריד באמצעות המעלנים מפרש עילי ומיד שב והעלה אותו לאות ברכה לאונייה חולפת. >> נוֹפֵף מִפְרָשׂ.
הַרְכָּנַת אֳנִיָּה עַל צִדָּהּ, הרכנת אונייה על צדה (careening, heaving down the ship): בתקופת המפרשים, הטיית אונייה על צדה בנמל כדי לנקות את התחתית או לבצע תיקונים דחופים בגוף (אם לא היה בנמצא מבדוק יבש); במקומות שאין בהם נמל, העלאת האונייה על החוף בשעות השפל והטייתה לצד אחד. >> הַטָּיָה (נטיית אונייה על צדה), הִרְכִּין אֳנִיָּה עַל צִדָּהּ. [איור]
הִרְתִּיעַ מִפְרָשׂ (to back a sail, to throw aback, to lay aback): באונייה בעלת מעטה רוחבי – סובב וכיוון את הסקריה כך שהרוח תנשב על צדו הקדמי של המפרש כדי להאט את מרוצת האונייה, לעצור אותה, או להסיג אותה לאחור. >> מִשֵׁךְ לְאָחוֹר [סְקַרְיָה], מוּסָט לְאָחוֹר [מִפְרָשׂ רָחְבִּי], נֶהֱדַף לְאָחוֹר (מִפְרָשׂ רָחְבִּי). [איור]
הִשְׁבִּית אֳנִיָּה, השבית אונייה (to lay up) >> הוּצָא מִשֵּׁרוּת פָּעִיל.
הִשְׁחִיל (to reeve): העביר קצה חבל דרך גלגלת, עזקה, טבעת וכדומה.
הֲשָׁטַת אֳנִיּוֹת, השטת אוניות (ship handling): תמרון והולכת האונייה בכיוון הרצוי באמצעות המנועים או המפרשים ותנועות ההגה.
הֵשִׁיט אֳנִיָּה, השיט אונייה (to sail a ship, to handle a ship) >> הֲשָׁטַת אֳנִיּוֹת.
הִשִּׁיק (launch) >> הָשָּׁקָה.
הַשְׁכָּמָה! (Show a leg! [dated]): קריאת ההשכמה למלחים בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים, המורה להם לקפוץ מהערסלים.
הִשְׁלִיךְ חֶבֶל (to cast a rope, to heave a rope or a line): מסר חבל בזריקה מן הסיפון לרציף, לסירה במים, לטובע וכו'. = הֵטִיל חֶבֶל. >> הֵטִיל לַמַּיִם.
הַשָּׁקָה (launching): הורדת כלי שיט מן היבשה לים, ובמיוחד כלי שיט חדש שזה עתה נשלמה בנייתו.
הִתְגַּבֵּר, הִתְגַּבְּרָה [הָרוּחַ] (to freshen) >> הִתְחַזֵּק.
הִתְהַפֵּךְ (to capsize): נאמר על כלי שיט שנטה והתגלגל על צדו האחד או על פניו מבלי יכולת להתיישר.
הִתְוָה קוּרְס, התווה קורס (to lay out a course): חישב וקבע את הכיוון או המסלול בו תפליג האונייה. >> קוּרְס, שָׁט בְּמֵיְשָׁרִים.
הִתְחַבְּטוּת (pounding): תנועת המעתק קדימה־אחורה, הלוך וחזור, של אונייה בים. >> זְחִיָּה. [איור]
הִתְחַזֵּק, הִתְחַזְּקָה [הָרוּחַ] (to freshen): ייאמר על רוח הנושבת בעוצמה גדולה יותר משקודם. = הִתְגַּבֵּר. >> רוּחַ עֵרָה.
הִתְחִיל לָנוּעַ וְלִצְבּוֹר מְהִירוּת (to gather way) >> צָבַר מְהִירוּת.
הִתְחִילָה לִדְלֹף, האונייה התחילה לדלוף (to spring a leak): נאמר על אוניית עץ שמים חודרים לתוכה דרך הסדקים בין הלוחות, לרוב כתוצאה מן המאמצים הכבדים הפועלים על גוף האונייה בים סוער. >> סֶדֶק.
הִתְיָעֲצוּת מַלָחִים (forecastle council, fo'c's'le council): באוניות שודדי ים בתקופת המפרשים, התייעצות של המלחים ללא נוכחות הקפטן. >> רֹאשׁ הַמַלָּחִים, מְגוּרֵי חַרְטוֹם.
הִתִּיר [קֶשֶר] (to unbend ,to cast off, to cast loose): פתח קשר וניתק חבל מאחיזתו.
הִתִּיר פְּתִיל צִמְצוּם (to shake a reef): שחרר את קישוריו של פתיל צמצום כדי להגדיל את השטח האפקטיבי של המפרש. = פָּטַר. >> פְּתִיל צִמְצוּם, הִגְדִיל תִּפְרֹשֶׂת.
הִתְמַלְּאָה מַיִם וְטָבְעָה [אונייה] (to founder): ייאמר על אונייה שמים הציפו אותה או חדרו לתוכה והיא שקעה למצולות.
הִתְנַדְנֵד (to pitch): ייאמר על כלי שיט – נע כנדנדה סביב צירו הרוחבי, כשחרטומו וירכתיו עולים ויורדים לסירוגין. >> נִדְנוּד, הִטַּלְטֵל, הִתְנַדְנֵד וְהִטַּלְטֵל בִּכְבֵדוּת. [איור]
הִתְנַדְנֵד וְהִטַּלְטֵל בִּכְבֵדוּת, התנדנד והיטלטל בכבדות (to labour): ייאמר על אונייה המיטלטלת ומתנדנדת בים סוער בתנועות איטיות וארוכות. > טִלְטוּל, נִדְנוּד.
הִתְקִין [מערכת, מעטה] (to rig, to rig a gear): הרכיב או הכין לשימוש מכשיר, מערכת חלקים, פרטי ציוד, סירה, מעטה, וכדומה. = עָרַךְ [מיושן]. >> הִתְקִין חִבֵּל, מַעֲרֶכֶת.
הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַׁיִט, התקין אונייה לשיט (to fit out): צייד את גוף האונייה בכל החלקים והאבזרים הנוספים הדרושים לה, כגון תרנים ומפרשים, חיבל, עוגנים, מכונות סיפון וכדומה. (בתקופת המפרשים נהגו לפרק את התרנים העיליים והחיבל של אונייה שהושמה בעתודה ולאפסן את ציודה. כשהוחלט להחזירה לשירות פעיל, התקינו אותה מחדש לשיט.) = כּוֹלֵל [מיושן], הִתְקִין אֶת הָאֳנִיָּה לְהַפְלָגָה. >> כִּלּוּל, הוּצָא מִשֵּׁרוּת פָּעִיל.
הִתְקִין אֶת הָאֳנִיָּה לְהַפְלָגָה, התקין את האונייה להפלגה (to fit out) >> הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַׁיִט.
הִתְקִין חִבֵּל, התקין חיבל (to rig) >> חִבְלֵל.
הִתְקִין תֹּרֶן, התקין תורן (to mast): זָקַף תורן בסירה, קבע אותו למקומו באֶדֶן התורן וחיזק אותו בחבלים. [איור]
הִתְקִין תֹּרֶן דְּחָק, התקין תורן דחק (to rig a jury mast). >> תֹּרֶן דְּחָק.
הִתְקַמְּרוּת (hogging): מצבה של אונייה שאמצעיתה נישאת על דַּבֶּשֶׁת גל וחרטומה וירכתיה שוקעים אל הַגֵּאָיוֹת שמשני צדדיו. >> הִתְקַעֲרוּת.
הַתְקָנָה לְשַׁיִט, הַתְקָנָה לְשֵׁרוּת, התקנה לשירות (fitting out) >> הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַׁיִט, כִּלוּל.
הַתְקָנִת חִבֵּל, התקנת חיבל (rigging) >> חִבְלוּל.
הַתְקָנַת תְּרָנִים (masting) >> הִתְקִין תֹּרֶן.
הִתְקַעֲרוּת (sagging): מצבה של אונייה שחרטומה וירכתיה נישאים על דַּבְּשׁוֹת שני גלים עוקבים ואמצעיתה שוקעת אל הַגַּיְא שבין שני הגלים. >> הִתְקַמְּרוּת.
הִתְקָרֵב לָרוּחַ, האונייה התקרבה לרוח (to bear down) >> קֵרֵב לָרוּחַ.
הִתְקַשְּׁרוּת (mooring) >> רְתִיקָה.
הִתְרַדֵּד (to shoal): ייאמר על מים שעומקם הולך ופוחת. >> רְדֵדָה.
הִתְרוֹמֵם, האונייה התרוממה (to heave): ייאמר על אונייה שגל מרים אותה ואחר כך היא יורדת. >> הִתְרוֹמְמוּת.
הִתְרוֹמְמוּת (heaving): תנועת המעתק מעלה־מטה, הלוך וחזור, של אונייה בים. [איור]
הִתְרַחֵק, האונייה התרחקה מ־ (to bear off from): שמר מרחק מ־, לרוב מהיבשה.
הִתְרַחֵק מֵהַיַּבָּשָׁה, האונייה התרחקה מהיבשה (to make an offing, to gain an offing, to keep an offing, to bear off from the land): ייאמר על אונייה המתרחקת מן היבשה אל עומק הים, לרוב כדי להימנע מסכנות לשיט בקרבת החוף, אך עדיין בטווח ראייה ממנו. = שָׁמַר מֶרְחַק מִן הַחוֹף. >> יָצָא לַמֶּרְחָב.
עדכון אחרון: 21 במאי 2023. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים 