ע

עָבוֹת (hawser): חבל תלת־גדילי חזק ועבה, המשמש כחבל רתיקה או כחבל עוגן.

עָבוֹת רְתִיקָה (mooring hawser): חבל חזק ועבה לרתיקת כלי שיט לרציף או למצוף רתיקה.

עָבִיר לִכְלֵי שַׁיִט (navigable) >> בַּר שַׁיִט

עֲגָבָה (quarter) [מיושן] >> אַחְרָה

עָגִיל הַמִּפְרָשׂ, עָגִיל רֹאשׁ הַמִּפְרָשׂ (earing, head-earing): כל אחד משני החבלים הקצרים המשמשים לקשירת הפינות העליונות של מפרש רוחבי אל הסקריה שלו. [איור]

עֲגִינָה (anchoring): רתיקת כלי שיט למקום חנייתו באמצעות עוגן. >> רְתִיקָה.

עָגַן (to anchor, to lie at anchor, to ride at anchor, to moore (by two or more anchors); to come to anchor): נאמר על כלי שיט: היה רתוק למקום חנייתו באמצעות עוגן.

עָגַן בִּשְׁנֵי עֲגָנִים, עגן בשני עוגנים (to moor): ייאמר על אונייה הרתוקה לשני עוגנים או יותר.

– עָגַן לִזְמַן קָצָר (to touch) – נכנס לנמל או עגן בקרבת החוף לזמן קצר, למשל כדי להוריד או להעלות נוסעים, להצטייד במים טריים ובאספקה טרייה (בתקופת המפרשים), או לחדש את מלאי הפחם (בתקופת הקיטור).

עִגֵּן, עיגן (to anchor): רתק כלי שיט למקום עומדו על ידי הורדת עוגן לקרקעית הים. >> הֵטִיל עֹגֶן.

עִגֵן בִּשְׁנֵי עֲגָנִים, עיגן בשני עוגנים (to moor) >> עָגַן בִּשְׁנֵי עֲגָָנִים.

עֹגֶן, עוגן (anchor): מכשיר לרתיקת כלי שיט למקום עומדו. העוגן מחובר לכלי השיט בחבל או בשרשרת, מוטל למים וננעץ בקרקעית הים.

 עֹגֶן אַדְמִירָלִי, עוגן אדמירלי (admiralty pattern anchor) >> עֹגֶן בַּעַל מַטֶּה

 עֹגֶן בַּעַל מַטֶּה, עוגן בעל מטה (stocked anchor): עוגן בעל שתי זרועות ומטה ניצב להן בקצהו העליון. = עֹגֶן אַדְמִירָלִי. [איור]

 עֹגֶן הַצָּלָה, עוגן הצלה (sheet anchor): ביטוי שמשמעותו מבטח בעת צרה, ובמיוחד לאחר שכל האמצעים האחרים כשלו. מן sheet anchor באנגלית.

 עֹגֶן הָרֵם, עוגן הרם! (weigh anchor): הפקודה הניתנת בכלי שיט להעלות את העוגן מן הקרקעית אל האונייה.

 עֹגֶן חַרְטוֹם, עוגן חרטום (bower, bower anchor): כל אחד משני עוגניה הגדולים של אונייה, התלויים דרך קבע משני צדי חרטומה. [איור]

 עֹגֶן חָתוּל, עוגן חתול (grapnel, grapnel anchor): עוגן בעל שלוש עד שבע זרועות כפופות, ובקצה כל אחת מהן ציפורן. משמש בסירות בדרך כלל. = עֹגֶן נְעִיצָה.

 עֹגֶן יַרְכָּתַיִם, עוגן ירכתיים (stern anchor, stream anchor): א) עוגן רזרבי של אונייה, קטן מעוגן החרטום, המאוחסן על הסיפון בחלקה האחורי. ב) עוגן של סירה, ספינה או אונייה, המורד אל המים מירכתיה.

 עֹגֶן מִבְטָח, עוגן מבטח (sheet anchor): באוניות מפרשים: עוגן רזרבי מוכן לשימוש מיידי; הורד למים בשעת חירום, כאשר העוגן או העוגנים הרגילים בחרטומה ניתקו או לא הצליחו לשמור את האונייה על מקומה. אוניות מפרשים גדולות נשאו שני עוגני חרטום וסמוך מאחוריהם שני עוגנים רזרביים. הימני מבין שני העוגנים הרזרביים, זה שחבל העוגן היה מחובר אליו דרך קבע ועל כן היה מוכן לשימוש בשעת חרום, נקרא באנגלית sheet anchor ובתרגום לעברית "עוגן מבטח". מכאן הביטוי "עוגן הצלה". העוגן השני נקרא "עוגן רזרבי" (spare anchor). >> עֹגֶן חַרְטוֹם. [איור]

 עֹגֶן מַחְרֵשָׁה, עוגן מחרשה (CQR anchor, plough anchor, plow anchor): עוגן ללא זרועות, שלגזע שלו מחוברות שתי כפות דמויות להבי מחרשה הננעצות בקרקעית.

 עֹגֶן מִשְׁקֹלֶת, עוגן משקולת (mooring sinker) >> מַשְׁקוֹעַ

 עֹגֶן מֵת, עוגן מת [סלנג] (mooring sinker) >> מַשְׁקוֹעַ

 עֹגֶן נְגִידָה, עוגן נגידה (kedge anchor): עוגן קל להסעת אוניית מפרשים או ספינת מפרשים למרחק קצר בנמל על ידי פעולה הנקראת "נגידה".

 עֹגֶן נְעִיצָה, עוגן נעיצה (grapnel, grapnel anchor) >> עֹגֶן חָתוּל

 עֹגֶן פָּטֵנְטִי, עוגן פטנטי (stockless anchor, patent stockless anchor): עוגן ברזל ללא מטה, ששתי זרועותיו סבות על ציר בקצה גזע העוגן, ועל כפותיו ננעצות יד בקרקעית. = עֹגֶן בְּכַפּוֹת נָעוֹת [מיושן].

 עֹגֶן פִּטְרִיָּה, עוגן פטריה (mushroom anchor): עוגן חסר זרועות בצורת פטריה הפוכה, שראשה שוקע לתוך הקרקעית ומתחפר בה. מתאים לקרקע חולית או בוצית.

 עֹגֶן צָף, עוגן צף (sea anchor): התקן מיטלטל דמוי מצנח קשור בחבל, המורד מסירה למים ומשמש להחזקתה מול הגלים כדי למנוע את התהפכותה. משתמשים בו כאשר הסירה יורדת לחוף בגלים חזקים, או כשנקלעת לסערה בלב ים.

 עֹגֶן תָּקוּל, עוגן תקול (foul anchor): עוגן שהחבל שלו הסתבך ונכרך סביבו.

עוֹבֵד יָם (seaman): [מיושן] ספן, איש ים; פועל נמל.

עוֹבֵד מָנוֹע (motorman): דֵּרוּג במחלקת המכונה של אוניית מנוע מסחרית, בין רב־משמנים לשַׁמָּן. = מְכוֹנָן.

עוֹזֵר רַב חוֹבְלִים (Master's mate): באוניות מפרשים מלחמתיות: תת־קצין ששימש עוזרו של רב החובלים. = חוֹבֵל.

עוֹזֵר רַב מַלָּחִים (boatswain's mate): באוניות מפרשים מלחמתיות: מלח מנוסה ששימש אחד מעוזריו של רב־המלחים.

עוּקָה (well, bilge well): "בור" בתחתית כלי שיט אליו נאספים מי השיפוליים ומשם הם נשאבים.

עוֹשֶׂה מִפְרָשִׂים (sailmaker) >> מִפְרָשָׂן

עוֹשֶׂה דַּרְכּוֹ בַּמַּיִם (make way through the water): מונח המציין שכלי השיט אינו עוגן ואינו על שרטון, אלא נמצא בתנועה בכוח מפרשיו או מנועיו או נטרד (נסחף) על ידי הרוח והגלים. >> נִמְצָא בַּדֶּרֶךְ, עַל שִׂרְטוֹן.

עָזֵק, מ"ר עֲזֵקִים (cringle) [מן עִזְקָה] >> טַבַּעַת מִפְרָשׂ

עֲזֵק גַּלְגֶּלֶת הַצִּמְצוּם (reef tackle cringle) >> טַבַּעַת גַּלְגֶּלֶת הַצִּמְצוּם

עִזְקָה (thimble): טבעת מתכת בעלת חריץ בשוליה החיצוניים, המוכנסת לתוך עין בקצה חבל או כבל. שומרת על צורת העין ומגינה על שלמות החבל. מארמית: עִזְקְתָא – טבעת. = טִימְבֶּל.

עֲזֵק הֶעָגִיל, עֲזֵק עָגִיל הַמִּפְרָשׂ >> טַבַּעַת הֶעָגִיל

עֲזֵק צֻּמָה, עזק צומה >> טַבַּעַת פַּס הַצִּמְצוּם

עֵזֶר נִוּוּט, עזר ניווט (aid to navigation, navigational aid): כל מכשיר או מתקן חיצוני לכלי שיט, אשר נועד לסייע לו למצוא את מיקומו, לנווט בבטחה את דרכו, או להזהירו מפני סכנות או מכשולים לשיט. >> מַכְשִׁיר נִוּוּט.

עַיִן (eye): לולאה של קליעת עין בקצה חבל או כבל.

עֵינָה (bull's-eye): א) צוהר זכוכית עגול ושטוח השקוע בסיפון של אונייה להכנסת אור פנימה. ב) שמשת הזכוכית של אשקף (חלון תא).

עִיר נָמֵל (port, port town): עיר הבנויה סביב נמל גדול, מסחרי או צבאי.

עַכְבַּר יַבָּשָׁה (landsman, landlubber) >> יַבָּשְׁתָּן

עָלָה לַאֳנִיָּה, עלה לאונייה (to embark, to come on deck, to board, to come topside): טיפס ועלה אל סיפונה של אונייה מרציף או מסירה. >> הִסְתַּעֵר עַל סִפּוּן אֳנִיָּה.

עָלָה לַיַּבָּשָׁה [מסירה] (to land): הנחית את סירתו על החוף ועלה ליבשה. = נָחַת. >> הוֹרִיד לַחוֹף.

עָלָה לַיָּם (to embark on a ship): [סלנג] נעשה ימאי, הצטרף לצי.

עָלָה לָרוּחַ [סלנג] (to luff) >> קֵרֵב לָרוּחַ

עָלָה עַל אֳנִיָּה, עלה על אונייה (to go on board a ship): א) הצטרף כנוסע להפלגתה של אונייה; ב) השכיר עצמו לעבודה כאיש צוות באונייה. >> עָלָה לַאֳנִיָּה.

עָלָה עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה עַל הָחוֹף (to run aground, to take the ground, to strand, to strike): נאמר על כלי שיט שפגע במשטח קרקע מתחת למים, לעתים ללא יכולת להוסיף לנוע. >> עָמַד עַל שִׂרְטוֹן, עָמַד עַל הַחוֹף.

– אֳנִיָּה תְּקוּעָה עַל שִׂרְטוֹן, אֳנִיָּה שֶׁהוּטְלָה לַחוֹף (stranded ship)

עִלִית, עילית [מיושן] (superstructure) >> מִבְנֶה עִלִּי

עֲלִיַּת הַבָּרוֹמֶטֶר, עליית הברומטר (barometer rise): עליית הלחץ האטמוספרי הנמדד באמצעות ברומטר, דבר המצביע על התפתחות מזג אוויר נאה. >> בָּרוֹמֶטֶר, יְרִידַת הַבָּרוֹמֶטֶר.

עִלִּית הַמַּסָּקָה (fiddley, fidley) >> מְסֻכַּת הַמַּסָּקָה

עַל שִׂרְטוֹן (aground, stranded): מצבו של כלי שיט אשר פגע במשטח קרקע מתחת למים והתיישב עליו, כולו או חלקו, מבלי יכולת להוסיף לנוע.

עָמַד, הָאֳנִיָּה עָמְדָהּ, האונייה עמדה (lying to, to heave to, to lay hove to): מצב שבו האונייה כמעט ואינה מתקדמת וגם לא נסוגה לאחור. בספינות מפרשים על ידי הפניית החרטום קרוב לרוח וכיוון של המפרשים כך שהם מבטלים זה את פעולתו של האחר, ובספינות ממונעות בעזרת המנועים. למשל: בהמתנה לסירת נתב. >> נִיַּח אֶת הָאֳנִיָּה. [איור]

עָמַד עַל עֹגֶן, עמד על עוגן (to lay at anchor): עָגַן, היה רתוק למקומו באמצעות עוגן.

עָמַד עַל שִׂרְטוֹן, עָמַד עַל הַחוֹף (to lay aground): מצבו של כלי שיט לאחר שעלה על שרטון או על חוף. >> עָלָה עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה עַל הָחוֹף.

עֶמְדוֹת קְרָב (battle stations, action stations, general quarters): א) המקומות בכלי שיט מלחמתי בהם מוצבים אנשי הצוות בשעת קרב. ב) קריאת האזעקה לאנשי הצוות לתפוס מיד את עמדותיהם לקראת קרב או בשעת היתקלות פתע באויב. באוניות מפרשים מלחמתיות אזעקת הקרב נקראה באנגלית "beat to quarters" והושמעה על ידי הלמות תופים.

עֶמְדַּת הַגְּלִי (weather gauge, weather gage): בתקופת המפרשים – מונח לציון המיקום היחסי ביחס לרוח של שני ציים יריבים הערוכים בטורים מקבילים, זה מול זה. צי (או אונייה) תופס את עמדת הגלי כאשר הוא מתייצב בצד הגלוי לרוח של טור האויב. >> טוּר עָרְפִּי, מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי.

עֶמְדַת הַחֲסִי (lee gauge, lee gage): בתקופת המפרשים – מונח לציון המיקום היחסי ביחס לרוח של שני ציים יריבים הערוכים בטורים מקבילים, זה מול זה. צי (או אונייה) תופס את עמדת החסי כאשר הוא מתייצב בצד החסוי מן הרוח של טור האויב. >> טוּר עָרְפִּי, מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי.

עֲמִיל מֶכֶס (customs agent, customs broker): איש מקצוע מוסמך הפועל כנציג מורשה של יבואן או יצואן מול רשויות המכס. מכין ומגיש את כל המסמכים לשחרור הטובין במכס, ומקבל בתמורה לכך דמי עמלה. = סוֹכֵן מֶכֶס.

עַמּוּד מַעֲקֶהעַמּוּד הַמַעֲקֶה (stanchion): עמוד תמך של מעקה לוחות, מעקה חבלים או מעקה מוטות. [איור]

עֲמוּסָה בִּמְלוֹאָה, אֳנִיָּה עֲמוּסָה בִּמְלוֹאָה (deep laden): אונייה הטעונה עד קצה יכולתה, ולכן שקועה עמוק במים. = עֲמוּסָה לַעֲיֵפָה [מליצי].

עֲמוּסָה מִדַּיאֳנִיָּה עֲמוּסָה מִדַּי (overloaded): אונייה הנושאת עודף משקל, כך שקו הטעינה שלה נמצא מתחת לפני המים. = טְעוּנָה יַתֵר־עַל־הַמִּדָּה. >> קַו טְעִינָה, בֹּלֶט, רֵיקָה.

עֹמֶק הַסַּפְנָה, עומק הספנה (depth of hold): המרחק האנכי בין צדו התחתון של הסיפון הראשי לבין רצפת הספנה, הנמדד באמצעית האונייה.

עֲמֹק שֹׁקַע, עמוק שוקע (deep draught): נאמר על כלי שיט שמידת השקיעה שלו במים גדולה, כלומר המרחק בין קו המים והשדרית שלו גדול, ועל כן מתאים לשיט בלב ים אך לא במים רדודים.

עֶנֶד (hitch): קשר של חבל מסביב לגוף כלשהו כמו מוט, טבעת, זקף, חבל אחר ועוד. >> קֶשֶׁר (knot), רֶכֶס (bend).

– עֶנֶד אֻנְקָל, ענד אונקל (blackwall hitch, cross hitch)

– עֶנֶד בַּרְוָז (cleat hitch)

– עֶנֶד הַדֶּקֶר (marline spike hitch)

– עֶנֶד זָקֵף (bollard hitch)

 עֶנֶד טַבַּעַת (two half hitches)

 עֶנֶד נֵף (halyard hitch) = עֶנֶד מַעֲלָן

 עֶנֶד מַאֲחָז (gooseneck hitch, cleat hitch, cleat tie) = עֶנֶד בַּרְוָז

 עֶנֶד פִּגּוּם, ענד פיגום (harness hitch, stage hitch)

 עֶנֶד קוֹרָה (timber hitch)

 עֶנֶד קִצּוּר, ענד קיצור (cat's paw)

 עֶנֶד קַרְנַיִם, ענד קרניים (cow hitch, lark knot)

עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת לַשִּׁדְרִית, עונש גרירה מתחת לשדרית (keelhauling) >> עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת קֹעַר הַסְּפִינָה

עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת קֹעַר הַסְּפִינָה, עונש גרירה מתחת קוער הספינה (keelhauling): עונש על עבירות חמורות שהיה נהוג בציי מלחמה במערב אירופה במאות 15–16. מלח שנגזר עליו עונש זה, נכפת והועלה בחבל אל קצה זרוע הסקריה הראשית, הושלך למים ממרומי התורן, ונמשך בחבל מתחת לספינה אל קצה זרוע הסקריה בצדה השני של האונייה וחוזר חלילה. = עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת לַשִּׁדְרִית. [איור]

עֹנֶשׁ מַלְקוֹת לְעֵינֵי הַצִּי, עונש מלקות לעיני הצי (flogging round the fleet): עונש על עבירות חמורות שהושת על מלחים בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים. המלח הובל בסירה והולקה בה לשיעורין לעיני המלחים של כל אחת מאוניות הצי שעגנו בנמל.

עָצֶה (transom): בספינת עץ: קורות רוחביות המחוברות למזוזת הירכתיים ומעניקות לירכתי הספינה את צורתם.

עָצְמָה יַמִּית, עוצמה ימית (sea power, seapower): כלל האמצעים – הגאוגרפיים, הכלכליים, הפוליטיים והצבאיים – המאפשרים למדינה לשלוט בנתיבי הים החיוניים לה, כדי להבטיח העברת סחורות ומשאבים צבאיים ולמנוע זאת מן האויב.

עָצְמָה צִּיִּית, עוצמה ציית (naval power): כוחה של מדינה במספר ובאיכות כלי השיט המלחמתיים העומדים לרשותה, לרבות כלי הנשק שעליהם ומיומנות הצוותים המשיטים ומפעילים אותם.

עֶצֶם קִיוּם הַצִּי (fleet in being): עיקרון אסטרטגי־ימי הקובע כי כוח ימי נחות, הנמנע מקרב ומסתגר בנמל, מוסיף להשפיע בעצם קיומו ונוכחותו על מהלכי אויבו החזק ממנו.

עָצַר אֶת הָאֳנִיָּה, עצר את האונייה (to bring to, bring the ship to): בספינות מפרשים: עצר את מהלך הספינה לגמרי או כמעט לגמרי על ידי כיוון המפרשים כך שאחד מבטל את פעולת האחר.

עָצְרָה (סִירַת מְשׁוֹטִים); עֲצוֹר שׁוֹט! (!to hold water; Hold water): כדי להאט או לעצור את התקדמותה של סירת משוטים, מכניסים החותרים את המשוטים למים לפי פקודה כשלהביהם זקופים, בניצב לפני המים, ומחזיקים אותם במצב זה עד הפקודה הבאה.

עֲקֵב הַתֹּרֶן, עקב התורן (mast heel, heel): הקצה התחתון של התורן בספינת מפרשים, המוכנס לתוך אדן התורן.

עֲקֵב מוֹט הַחַרְטוֹם (bowsprit heel, heel): קצהו האחורי של מוט החרטום בסירה או ספינת מפרשים, אשר נשען על זקפי מוט החרטום ומחובר אליהם.

עִקּוּל, עיקול (bight, bend) >> כִּפוּף (של חבל)

עָקוּר, הָעֹגֶן עָקוּר, העוגן עקור (aweigh, atrip) >> נִתַּק, הָעֹגֶן נִתַק

עֵקֶל (ballast): [לשון חז"ל] משקולות ברזל שמניחים בתחתית הספינה כדי לייצבה, שלא תיטלטל לצדדים. = נֵטֶל, זְבוֹרִית.

עִקָּר, עיקר (strand): מחלקי החבל: סיבים שזורים לחוטים, החוטים שזורים לעיקרים, ושלושה או ארבעה עיקרים שזורים לחבל. = גְּדִיל. [איור]

עֲרֵבָה, עריבה (barge): [לשון חז"ל] סירת משא קטנה ושטוחת־תחתית לפריקה ולטעינה של ספינות. >> אַרְבָּה.

עַרְסָל (hammock): באוניות: יריעת קנבס מלבנית עם מיתרי חבל קשורים לשני קצותיה, שנתלתה מווים בסיפון שמעליה ושימשה כ"מיטה" לשינה.

עַרְסָלָה (cot, naval cot): ערסל דמוי תיבה, עשוי מיריעות קנבס מתוחות על מסגרת עץ; שימש כמיטת קצינים בניגוד לערסלי המלחים. [איור]

עִתּוּק, עיתוק (shifting, shifting of ship): העברת אונייה ממקום אחד למקום אחר בתוך הנמל, בדרך כלל לאורך הרציף. >> הֶעֱתִיקָה אֶת מְקוֹמָהּ (הָאֳנִיָּה), תְּזוּזַת הַמִּטְעָן.


עדכון אחרון: 21 במאי 2022. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s