לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

עֲבוֹדוֹת חֶבֶל (ropework, marlinspike seamanship): יצירת קשרים וקליעות מסוגים שונים לשימוש מעשי ולקישוט, וכן טיפול בחבלים עצמם.

עֲבוֹדַת הַיָּם [מיושן] (seamanship). ראו: יַמָּאוּת.

עֲבוֹת* (hawser): חבל חזק ועבה, המשמש כחבל רתיקה או כחבל עוגן. בתקופת אוניות המפרשים היה זה חבל תלת־גדילי.

– עֲבוֹת רְתִיקָה* (mooring hawser): חבל חזק ועבה לרתיקת כלי שיט לרציף או למצוף רתיקה.

עָבִיר לִכְלֵי שַׁיִט (navigable): מתאים מבחינה פיזית לתנועה בטוחה של כלי שיט. = בַּר־שַׁיִט*.

עֲגָבָה* (quarter) [מיושן]. ראו: אַחְרָה.

עָגִיל הַמִּפְרָשׂ, עָגִיל רֹאשׁ הַמִּפְרָשׂ (earing, head-earing): כל אחד משני החבלים הקצרים המשמשים לקשירת הפינות העליונות של מפרש רוחבי לקצות הסקרייה שלו. [איור]

עֲגִינָה* (anchoring): רתיקת כלי שיט למקומו באמצעות עוגן. ראו גם: רְתִיקָה.

עֶגְלַת תּוֹתָח, עֲגָלָה (gun carriage, carriage): באוניות מפרשים מלחמתיות – מסגרת עץ כבדה וחזקה, מצוידת בגלגלי עץ מלאים, שנשאה על גבה תותח נטען־לוע.

עָגַן* (to anchor, to lie at anchor, to ride at anchor; to come to anchor): נאמר על כלי שיט הרתוק למקומו באמצעות עוגן.

– עָגַן בִּשְׁנֵי עֳגָנִים*, האונייה עגנה בשני עוגנים (to moor): נאמר על אונייה הרתוקה באמצעות שני עוגנים, בדרך כלל מן החרטום ובזווית רחבה, ולעיתים – אחד מן החרטום והאחר מן הירכתיים. ראו גם: עִגֵּן [אֳנִיָּה] בִּשְׁנֵי עֲגָנִים.

– עָגַן לִזְמַן קָצָר ◊ (to touch a port or bay) – נאמר על אונייה הפוקדת נמל או תחנת עגינה לזמן קצר בדרכה ליעד אחר. בהפלגות חקר ארוכות בתקופת אוניות המפרשים – גם עצירה במפרץ מוגן לצורך הצטיידות במים ובמזון טרי.

עִגֵּן*, עיגן (to anchor, to bring to anchor, to bring up): ריתק כלי שיט למקומו באמצעות עוגן. ראו גם: הֵטִיל עֹגֶן.

– עִגֵּן [אֳנִיָּה] בִּשְׁנֵי עֲגָנִים*, עיגן אונייה בשני עוגנים (to moor). ראו: עָגַן בִּשְׁנֵי עֳגָנִים.

עֹגֶן*, עוגן (anchor): כלי כבד לרתיקת כלי שיט למקומו. העוגן מחובר לכלי השיט בשרשרת או בחבל, מוטל למים וננעץ בקרקעית הים.

– עֹגֶן אַדְמִירָלִי, עוגן אדמירלי; עֹגֶן הָאַדְמִירָלוּת* (admiralty pattern anchor). ראו: עֹגֶן בַּעַל מַטֶּה.

– עֹגֶן בַּעַל מַטֶּה*, עוגן בעל מטה (stocked anchor): עוגן בעל שתי זרועות ומטה ניצב להן בקצהו העליון. = עֹגֶן אַדְמִירָלִי. [איור]

– עֹגֶן חֲסַר מַטֶּה*, עוגן חסר־מטה (stockless anchor). ראו: מַטֶּה הָעֹגֶן.

– עֹגֶן חַרְטוֹם*, עוגן חרטום (bower, bower anchor): כל אחד משני העוגנים הגדולים של אונייה, התלויים דרך קבע משני צדי החרטום. [איור]

– עֹגֶן חָתוּל*, עוגן חתול (grapnel, grapnel anchor): עוגן בעל שלוש עד שבע זרועות כפופות, שבקצותיהן ציפורניים. משמש בסירות בדרך כלל. = עֹגֶן נְעִיצָה.

– עֹגֶן יַרְכָּתַיִם*, עוגן ירכתיים (stern anchor, stream anchor): א) עוגן רזרבי של אונייה, קטן מעוגן החרטום, המאוחסן על הסיפון בחלקה האחורי. ב) עוגן של כלי שיט המורד אל המים מירכתיו.

– עֹגֶן מִבְטָח, עוגן מבטח ◊ (sheet anchor): עוגן רזרבי באוניית מפרשים שנועד לשימוש מיידי בעת חירום, כאשר העוגן או העוגנים הרגילים בחרטומה ניתקו או לא הצליחו לשמור את האונייה במקומה. באוניות מפרשים מלחמתיות גדולות היו שני עוגני חרטום, ומאחוריהם שני עוגנים רזרביים. הימני מבין העוגנים הרזרביים, שהיה מחובר דרך קבע לחבל העוגן ומוכן לשימוש מיידי, נקרא באנגלית sheet anchor ובתרגום לעברית "עוגן מבטח". העוגן השני נקרא "עוגן רזרבי" (spare anchor). ראו גם: עֹגֶן חַרְטוֹם. [איור]

– עֹגֶן מַחְרֵשָׁה, עוגן מחרשה (CQR anchor, plough anchor, plow anchor): עוגן חסר זרועות, בעל שתי כפות דמויות להבי מחרשה, החודרות לקרקעית הים ונאחזות בה.

– עֹגֶן מִשְׁקֹלֶת, עוגן משקולת (mooring sinker). ראו: מַשְׁקוֹעַ.

– עֹגֶן מֵת, עוגן מת [לשון דיבור] (sinker, mooring clump). ראו: מַשְׁקוֹעַ.

– עֹגֶן נְגִידָה*, עוגן נגידה (kedge anchor). עוגן קל המשמש לנגידת כלי שיט למרחק קצר. השימוש בו היה נפוץ במיוחד בתקופת אוניות המפרשים. ראו: נְגִידָה.

– עֹגֶן נְעִיצָה*, עוגן נעיצה (grapnel, grapnel anchor). ראו: עֹגֶן חָתוּל.

– עֹגֶן נִצָּב*, העוגן ניצב (up and down, the anchor chain is up and down): מצב שבו שרשרת העוגן מתוחה במאונך, כך שחרטום האונייה נמצא בדיוק מעליו. = שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן בִּמְאֻנָּךְ, בִּמְאֻנָּךְ.

– עֹגֶן פָּטֵנְטִי*, עוגן פטנטי (stockless anchor, patent stockless anchor): עוגן ברזל חסר מטה, ששתי זרועותיו סבות על ציר בקצה גזע העוגן. = עֹגֶן בְּכַפּוֹת נָעוֹת [מיושן].

– עֹגֶן פִּטְרִיָּה*, עוגן פטרייה (mushroom anchor): עוגן חסר זרועות ולו צורת פטרייה הפוכה, שראשה שוקע לתוך הקרקעית ומתחפר בה. מתאים לקרקעית חולית או בוצית.

– עֹגֶן צָף*, עוגן צף (sea anchor, drift anchor, drogue, drag): שק ברזנט דמוי חרוט, הקשור בחבל ארוך לחרטום סירה ומורד למים. בשל התנגדותו הגדולה למים הוא מחזיק את חרטום הסירה מול הגלים ומונע את התהפכותה. משתמשים בו בירידה לחוף בגלים חזקים או בעת סערה בלב ים. [איור]

– עֹגֶן תָּקוּל*, עוגן תקול (foul anchor): עוגן שהחבל שלו הסתבך ונכרך סביב כפותיו או סביב גזעו; וכן עוגן שנתפס בסלע או במכשול שעל הקרקעית.

עוֹבֵד יוֹם (dayman, idler): איש צוות באונייה שאינו מבצע משמרות אלא עובד בשעות היום בלבד. ראו גם: פְּטוּרִים מִמִשְׁמָרוֹת.

עוֹבֵר יָם, עוֹבֵר יָמִים [מליצי] (seafarer, mariner). ראו: יוֹרֵד יָם.

עוֹזֵר הַגִּזְבָּר (purser's steward, ship's steward). ראו: כַּלְכַּל, גִּזְבָּר.

עוֹזֵר רַב־חוֹבְלִים, עוזר רב חובלים ◊ (master's mate): תת־קצין באוניית מפרשים מלחמתית שסייע לרב־החובלים בניהול המשמרות, בניווט האונייה ובהשטתה. מספר עוזרי רב־החובלים נע מאחד ועד שישה, בהתאם לדירוג האונייה. ראו גם: סְגַן רַב־חוֹבְלִים.

עוֹזֵר רַב־מַלָּחִים, עוזר רב מלחים ◊ (boatswain's mate): מבכירי המלחים באוניית מפרשים מלחמתית, סגנו ועושה דברו של רב־המלחים. פיקח על שגרת יומם של המלחים, מסר את פקודות רב־המלחים למלחים באמצעות משרוקיתו, ובין השאר גם הוציא לפועל עונשי מלקות. מספר עוזרי רב־המלחים נע בין אחד לשניים ועד שמונה, בהתאם לדירוג האונייה. ראו גם: מַשְׁרוֹקִית רַב־מַלָּחִים.

עוּקָה*, עוּקַת מַשְׁאֵבַת הַשִּׁפּוּלַיִם (well, bilge well): המקום בתחתית כלי השיט שבו מותקן קצה צינור היניקה של משאבת השיפוליים.

עוֹשֶׂה מִפְרָשִׂים (sailmaker). ראו: מִפְרָשָׂן.

עָזֵק*, עֲזֵקִים [מיושן] (cringle) [מן עִזקה]. ראו: טַבַּעַת מִפְרָשׂ.

– עֲזֵק גַּלְגֶּלֶת הַצִּמְצוּם* [מיושן] (reef tackle cringle). ראו: טַּבַּעַת גַּלְגֶּלֶת הַצִּמְצוּם.

– עֲזֵק הֶעָגִיל [מיושן] (earing cringle). ראו: טַבַּעַת הֶעָגִיל.

– עֲזֵק צֻּמָה*, עזק צומה (reef cringle). ראו: טַבַּעַת פַּס הַצִּמְצוּם.

עִזְקָה* (thimble): טבעת מתכת בעלת חריץ בהיקפה, המוכנסת לעין בקצה חבל או כבל. שומרת על צורת העין ומגינה על החבל מפני שחיקה. מארמית: עִזְקְתָא – טבעת. = טִימְבְּל.

עָזַר (to light): באנגלית ימית מיושנת; לדוגמה: "Light along that rope" – "עזור למשוך את החבל".

עֵזֶר נִוּוּט*, עזר ניווט (aid to navigation, navigational aid): כל מכשיר או מתקן חיצוני לכלי שיט, שנועד לסייע לו לקבוע את מיקומו, לנווט בבטחה או להזהירו מפני סכנות ומכשולים לשיט. עם עזרים אלה נמנים: מגדלורים, מצופים, צופרי ערפל ועוד. ראו גם: מַכְשִׁיר נִוּוּט.

עִטְרָן* (tar): נוזל צמיג המופק בעיקר משרף עצי אורן. בתקופת אוניות המפרשים שימש להגנת החיבל הנייח מפני ריקבון עקב מגע עם מים. tar באנגלית הוא קיצור של tarpaulin – אברזין, בד קנבס משוח בעטרן, ממנו הכינו את מעילים וכובעים לשימוש אנשי הצי. [איור]

– Stockholm tar ("עטרן שטוקהולם") היה השם המסחרי של עטרן עצי אורן שיוצר במאה ה־17 בשוודיה על ידי חברת Norrländska Tjärkompanie. המסחר בעטרן עצים התרכז בנמל שטוקהולם, וכל החביות סומנו בכיתוב "Stockholm tar". לימים איבדה החברה את המונופולין, אך השם נותר כינוי לעטרן עצים משובח.

 עַיִן* (eye): עניבה דמויית עין בקצה סָמוך או רִכסה, המושחלת על ראש התורן של אוניית מפרשים. ראו גם: קְלִיעַת עַיִן.

עֵינָה* (bull's-eye): א) צוהר זכוכית עגול ושטוח השקוע בסיפון אונייה להכנסת אור. ב) שמשת זכוכית של אשקף (חלון תא).

עִיר נָמֵל, עִיר נָמָל (port, port town): עיר הבנויה סביב נמל גדול, מסחרי או צבאי.

עַכְבַּר יַבָּשָׁה (landsman, landlubber). ראו: אִישׁ יַבָּשָׁה.

עֹל, עול [מיושן] (yoke). ראו: אֵסֵל הַהֶגֶה.

עַל הַסִּפּוּן, על הסיפון (on deck): על סיפון האונייה ממש, להבדיל מן "באונייה" (aboard, on board).

עַל הַסִּפּוּן וּבִמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים, על הסיפון ובמרומי התרנים (above and aloft): מונח ימי מתקופת אוניות המפרשים המציין את חלקיה העליונים של האונייה – הסיפון העליון, התרנים והחיבל – החשופים לרוח, לשמש ולגשם, בניגוד לבטן האונייה (below deck) שמתחת לסיפון.

עַל שִׂרְטוֹן* (aground, stranded): מצבו של כלי שיט שפגע בקרקעית הים והתיישב עליה, כולו או חלקו, ואינו יכול להמשיך לשוט. ראו גם: עָלָה עַל שִׂרְטוֹן, אֳנִיָּה תְּקוּעָה עַל שִׂרְטוֹן, אֳנִיָּה שֶׁהוּטְלָה לַחוֹף.

עָלָה, הַיָּם עָלָה [לשון דיבור] (to swell, to run high). ראו: גָּאָה.

עָלָה אֶל פְּנֵי הַמַּיִם (to surface): נאמר על צוללת, צולל, לווייתן וכדומה כאשר הם מתרוממים ממעמקי הים אל פני המים.

עָלָה לָאֳנִיָּה, עלה לאונייה (to embark, to come on deck, to come on board, to board, to come topside): עלה לסיפון האונייה מן הרציף או מסירה. ראו גם: עָלָה עַל אֳנִיָּה, הִסְתַּעֵר עַל סִפּוּן אֳנִיָּה.

עָלָה לַחוֹף, עָלָה לַיַּבָּשָׁה (to land): נאמר על אדם השוחה ועולה מן הים אל היבשה. ראו גם: יָרַד לַחוֹף, יָרַד לַיַּבָּשָׁה [מסירה].

עָלָה לַיָּם (to go to sea): [לשון דיבור] נעשה ימאי, הצטרף לצי. = יָרַד לַיָּם.

עָלָה לַסִפּוּן, עלה לסיפון (to come on board, to come on deck): עלה מבטן האונייה אל הסיפון הגלוי.

עָלָה לָרוּחַ, האונייה עלתה לרוח (to luff): באוניות מפרשים – הקטין את הזווית בין חרטום האונייה לכיוון הרוח. חִדֵּד [לשון דיבור]. = פָּנָה אֶל הָרוּחַ. ראו גם: נִמְשָׁךְ אֶל מַעֲלֵה הָרוּחַ.

– הפקודה להגאי: עֲלֵה לָרוּחַ!, עֲלֵה! (!Luff)

עָלָה עַל אֳנִיָּה, עלה על אונייה (to go on board a ship, to embark on a ship): א) הצטרף כנוסע להפלגת אונייה; ב) השכיר עצמו לעבודה כאיש צוות באונייה. ראו גם: עָלָה לָאֳנִיָּה.

עָלָה עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה עַל הַחוֹף (to run aground, to take the ground, to strand, to strike): נאמר על כלי שיט שהתיישב על קרקעית הים או על החוף ואינו יכול להמשיך לשוט. ראו גם: עָמַד עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה לַחוֹף.

עִלּוּי רֶזֶרְבִי*, עילוי רזרבי (reserve buoyancy): הנפח של גוף כלי השיט שמעל המים, בין קו המים לבין הסיפון הגלוי והרציף, הנמשך למלוא אורכו. = עֲתוּדַת עִלּוּי. ראו גם: בֹּלֶט.

עִלִּי*, עיל (top). ראו: תֹּרֶן עִלִּי, מִפְרָשׂ עִלִּי.

עֶלְיוֹן* (royal). ראו: תֹּרֶן עֶלְיוֹן, מִפְרָשׂ עֶלְיוֹן.

עֲלִיַּת הַבָּרוֹמֶטֶר, עליית הברומטר (barometer rise): עליית הלחץ האטמוספרי הנמדד באמצעות ברומטר, המצביעה בדרך כלל על התפתחות מזג אוויר נאה. ראו גם: יְרִידַת הַבָּרוֹמֶטֶר.

עִלִּית הַגּוּף, עילית גוף האונייה (upperworks): גוף האונייה שמעל קו המים כאשר היא טעונה במלואה.

עִלִּית הַדֹּפֶן, עילית הדופן (topside, topsides): חלק הדופן שמעל קו המים (קו הטעינה). = צִדּוֹן*. ראו גם: בֵּינַת קַוֵּי הַמַּיִם. [איור] [איור]

עִלִּית הַמַּסָּקָה*, עילית המסקה (fiddley, fidley): ראו: מְסֻכַת הַמַּסָּקָה.

עַלְעִלִּי*, עלעילי (topgallant). ראו: תֹּרֶן עַלְעִלִּי, מִפְרָשׂ עַלְעִלִּי.

עָמַד, האונייה עמדה (to lay to, to heave to, to lay hove to): מצב שבו האונייה כמעט שאינה מתקדמת ואף אינה נסוגה לאחור. באוניית מפרשים משיגים זאת על ידי הפניית החרטום קרוב לרוח וכיוון המפרשים כך שיבטלו זה את פעולתו של זה; בכלי שיט ממונעים – באמצעות המנועים. למשל: בהמתנה לסירת נתב. ראו גם: נִיַּח אֶת הָאֳנִיָּה, נֶעֱמָד מוּל הָרוּחַ, נֶעֱצָר מוּל הָרוּחַ. [איור]

עָמַד לְלֹא נוֹעַ, האונייה עמדה ללא נוע (to lay becalmed): נאמר על אוניית מפרשים שנקלעה לדממת רוח ואינה יכולה להתקדם. ראו גם: דִּמְמַת רוּחַ, סְפִינָה שֶׁנִטְּלָה הָרוּחַ מִמִּפְרָשֶׂיהָ, נֶעֱצָר מוּל הָרוּחַ.

עַָמַד מוּל זֶרֶם הַגֵּאוּת (או זֶרֶם הַשֵּׁפֶל), האונייה עמדה מול זרם הגאות או זרם השפל (to lay tide-rode): נאמר על אונייה העוגנת בנתיב שיט מוֹעֲדִי, כשחרטומה מול זרם הגאות או זרם השפל. ראו גם: זֶרֶם גֵּאוּת וָשֶׁפֶל.

עָמַד עַל עֹגֶן, האונייה עמדה על עוגן (to lay at anchor): נאמר על אונייה עוגנת, הרתוקה למקומה באמצעות עוגן.

עָמַד עַל שִׂרְטוֹן, עָמַד עַל הַחוֹף, האונייה עמדה על שרטון (to lay aground): מצבו של כלי שיט לאחר שהתיישב על שרטון או על החוף. ראו גם: עָלָה עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה עַל הַחוֹף.

עֶמְדוֹת קְרָב (battle stations, action stations, general quarters, quarters): המקומות בכלי שיט מלחמתי שבהם מוצבים אנשי הצוות בשעת קרב; וכן הפקודה לאנשי הצוות לתפוס מיד את עמדותיהם לקראת קרב או בעת היתקלות פתע באויב. באוניות מלחמה בתקופת המפרשים הושמעה הקריאה "עמדות קרב!" על ידי מתופף חיילי הצי. מכאן הביטוי באנגלית Beat to quarters. ראו גם: הִכּוֹן לִקְרָב!, רְשִׁימַת עֶמְדוֹת קְרָב.

עֶמְדַּת הַגְּלִי (weather gauge, weather gage): בתקופת אוניות המפרשים – מונח לציון המיקום ההדדי ביחס לרוח של שני ציים יריבים הערוכים בטורים מקבילים. צי או אונייה תופסים את עמדת הגלי כאשר הם מתייצבים בצד הגלי של טור האויב, כלומר בצדו הפונה למוצא הרוח. עמדה זו התקפית במהותה, משום שהיא מאפשרת לנקוט יוזמה, לשוט עם הרוח ולהסתער על האויב. ראו גם: צַד הַגְּלִי, תָּפַס אֶת עֶמְדַּת הַגְּלִי.

עֶמְדַּת הַהַגַּאי*, תָּא הַהַגַּאי* (cockpit): החלק השקוע בסיפונה של יכטת מפרשים שבו עומד ההגאי. = קוֹקְפִּיט. [איור]

עֶמְדַּת הַחֲסִי (lee gauge, lee gage): בתקופת אוניות המפרשים – מונח לציון המיקום ההדדי ביחס לרוח של שני ציים יריבים הערוכים בטורים מקבילים. צי או אונייה תופסים את עמדת החסי כאשר הם מתייצבים בצד החסי של טור האויב, כלומר בצדו הפונה למבוא הרוח. זוהי עמדה מגננית במהותה, משום שהיא מאפשרת לנתק מגע ולסגת עם הרוח. ראו גם: צַד הַחֲסִי, נָסוֹג אֶל צַד הַחֲסִי, תָּפַס אֶת עֶמְדַּת הַחֲסִי.

עַמּוּד מַעֲקֶה* (rail stanchion, stanchion): עמוד תמך של מעקה לוחות, מעקה חבלים או מעקה מוטות. [איור]

עֲמוּסָה בִּמְלוֹאָה, אונייה עמוסה במלואה (deep laden): אונייה הטעונה עד קצה יכולתה, ולכן שקועה עמוק במים. = עֲמוּסָה לַעֲיֵפָה [מליצי], עֲמוּסָה וּמְלֵאָה* [מיושן]. ראו גם: רֵיקָה.

עֲמוּסָה מִדַּי*, אונייה עמוסה מדי (overloaded): אונייה הנושאת משקל יתר, כך שקו הטעינה שלה נמצא מתחת לפני המים.

עֲמִיל מֶכֶס (customs agent, customs broker): איש מקצוע מוסמך הפועל כנציג מורשה של יבואן או יצואן מול רשויות המכס. מכין ומגיש את המסמכים הדרושים לשחרור טובין מהמכס, ומקבל תמורת זאת דמי עמלה. = סוֹכֵן מֶכֶס.

עֹמֶק, עומק המים (depth): המרחק האנכי מפני המים עד קרקעית הים או הנהר. העומק נמדד בפדומים או במטרים.

עֹמֶק הַסַּפְנָה*, עומק הספנה (depth of hold): המרחק האנכי בין צדו הפנימי של הסיפון הראשי לבין רצפת הסַפנה (מחסן המטען), הנמדד באמצעית האונייה.

עֹמֶק פְּנִימִי, עומק פנימי [של גוף האונייה] (moulded depth, depth moulded): המרחק האנכי הנמדד באמצעית האונייה מן הצד העליון של השדרית אל הצד העליון של קורות הסיפון העליון. המדידה אינה מביאה בחשבון את עובי לוחות המעטפת. [איור]

עֹמֶק פֶּרִיסְקוֹפִּי, עומק פריסקופי (periscope depth): מצב שבו צוללת שטה סמוך לפני המים (כ־15 מ'), כך שרק הפריסקופ, תורן השינור וכמה תרני קשר בולטים מעל פני המים.

עֲמֹק שֹׁקַע, עמוק שוקע (deep draught): נאמר על כלי שיט שמידת שקיעתו במים גדולה, כלומר המרחק בין קו המים והשדרית גדול, ולכן הוא מתאים לשיט בלב ים אך לא במים רדודים.

עִמְקָה* (well): החלל שבין שני מבנים עיליים על הסיפון העליון של אונייה. מן 'עִמְקָא' בלשון חז"ל. ראו גם: מָתְנַיִם.

עֲמֻקַּת־מָתְנַיִם, אונייה עמוקת מותניים (deep-waisted): נאמר על אוניית מפרשים שסיפון הקדמה וסיפון האחרה שלה מתנשאים גבוה מעל הסיפון העליון (הגלוי). ראו גם: מָתְנַיִם.

עֶנֶב* (collar, noose): לולאה קלועה בקצה העליון של סמוך או של רכסה.

– עֶנֶב סָמוֹךְ* (collar of stay, noose of stay): לולאה קלועה בקצה העליון של סמוך, "המולבשת" על ראש התורן ומשמשת לחיבור הסמוך לתורן.

– עֶנֶב רִכְסָה* (collar of shroud, noose of shroud): לולאה קלועה בקצה העליון של רכסה, "המולבשת" על ראש התורן ומשמשת לחיבור הרכסה לתורן.

עִנֵב*, עינב (to sling): קשר מענב חבל או שרשרת סביב מטען או משא. = הֶעֱנִיב. ראו גם: הֶעֱלָה [במענב חבל].

עֶנֶד* (hitch): קשר של חבל מסביב לגוף כלשהו כמו מוט, טבעת, זקף, חבל אחר ועוד. ראו גם: קֶשֶׁר, רֶכֶס.

– עֶנֶד אֻנְקָל*, ענד אונקל (blackwall hitch, cross hitch).

– עֶנֶד בַּרְוָז*, ענד ברווז  (cleat hitch). = עֶנֶד מַאֲחָז*.

– ענד הדקר* (marline spike hitch): קשר לחיבור קצה הפתיל (marline) של כריכת חיבור לדקר (marline spike). הדקר משמש מנוף למתיחת הפתיל. ראו גם: חִשּׁוּק.

– עֶנֶד זָקֵף* (bollard hitch).

– עֶנֶד טַבַּעַת* (two half hitches).

– עֶנֶד טַבַּעַת כָּפוּל* (a round turn and two half hitches).

– עֶנֶד מַאֲחָז* (gooseneck hitch, cleat hitch, cleat tie) = ענד ברווז.

– עֶנֶד מוֹט* (clove hitch).

– עֶנֶד מוֹט חָלָק* (rolling clove hitch).

– עֶנֶד מוֹט כָּפוּל* (double clove hitch).

– עֶנֶד מַעֲלָן (halyard hitch). = עֶנֶד נֵף.

– עֶנֶד נֵף* (halyard hitch) = עֶנֶד מַעֲלָן.

– עֶנֶד פִּגּוּם*, ענד פיגום (harness hitch, stage hitch).

– עֶנֶד קוֹרָה* (timber hitch).

– עֶנֶד קוֹרָה וּמֶחֱצָה*, ענד קורה ומחצה (timber and half hitch).

– עֶנֶד קִצּוּר*, ענד קיצור (cat's paw).

– עֶנֶד קַרְנַיִם*, ענד קרניים (cow hitch, lark knot).

עָנִיד* [מיושן] (strop, grommet). ראו: חֶבֶק מָשׁוֹט, רְצוּעַת מָשׁוֹט.

עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת לַשִּׁדְרִית, עונש גרירה מתחת לשדרית (keelhauling). ראו: עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת קֹעַר הַסְּפִינָה.

עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת קֹעַר הַסְּפִינָה, עונש גרירה מתחת קוער הספינה (keelhauling): עונש על עבירות חמורות שהיה נהוג בציי מלחמה במערב אירופה במאות ה־15–16. מלח שנידון לעונש זה נכפת והועלה בחבל אל קצה זרוע הסקריה הראשית, הושלך למים ממרומי התורן, ונמשך בחבל מתחת לקוער הספינה אל קצה זרוע הסקריה בצדה השני של האונייה, וחוזר חלילה. [איור]

עֹנֶשׁ מַלְקוֹת לְעֵינֵי הַצִּי, עונש מלקות לעיני הצי ◊ (flogging round the fleet): עונש על עבירות חמורות שהושת על מלחים בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים. המלח הובל בסירה בין אוניות הצי שעגנו בנמל, והולקה לעיני מלחיהן.

עֵץ (wood). ראו: חֵלֶק עֵץ (timber), לוּחַ עֵץ (plank).

– עֵץ לֹא מְיֻבָּשׁ, עץ לא מיובש (unseasoned timber): עץ לבניית אוניות שלא הניחו לו להתייבש במידה הראויה לאחר שנכרת ולפני השימוש בו, ולכן אורך חייו קצר.

– עֵץ לַח (green wood): עץ שלא התייבש די צורכו לאחר שנכרת. הלחות 100%.

– עֵץ מְיֻבָּשׁ, עֵץ יָבֵשׁ* (seasoned timber): עץ שתכולת הלחות בו פחותה מ-20%.

עָצֶה* (transom): כל אחת מן הקורות הרוחביות המחוברות למזוזת הירכתיים של אוניית עץ ומעניקות לירכתיים את צורתן.

עֲצוֹר! (באנגלית ימית מיושנת: !Avast): פקודה לעצור או להפסיק פעולה.

עֲצוֹר שׁוֹט! (!Hold water). הפקודה לחותרים בסירת משוטים לעצור או להאט את התקדמות הסירה. לשמע הפקודה החותרים מכניסים את המשוטים למים כשלהביהם ניצבים, ומחזיקים אותם כך עד הפקודה הבאה.

עֲצֵי מִלּוּא, עצי מילוא ◊ (deadwood): באוניות עץ – קורות עץ קצרות ועבות המונחות על גבי השדרית בקצות גוף האונייה. תפקידן למלא את החלקים הצרים של גוף כלי השיט מאחורי קנה החרטום ומלפנים למזוזת הירכתיים. [איור]

עֵצִים נִטְרָדִים* (driftwood): בולי עצים או גזרי עץ שנפלו או נסחפו לים, והם נעים עם הזרמים והרוחות ומהווים סכנה לשיט.

עֲצֵלָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ, האונייה עצלה בסיבובים מול הרוח ◊ (slack in stays): נאמר על אוניית מפרשים העוברת באיטיות את גזרת הרוח הנגדית בעת סיבוב מול הרוח, ולכן עלולה להיעצר בלי יכולת להשלים את הסיבוב. ראו גם: זְרִיזָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ.

עֶצֶם קִיוּם הַצִּי (fleet in being): עיקרון אסטרטגי־ימי שלפיו גם כוח ימי נחות, הנמנע מקרב ומסתגר בנמל, מוסיף להשפיע על מהלכי אויבו החזק ממנו מעצם קיומו.

עָצְמָה יַמִּית, עוצמה ימית (sea power, seapower): מכלול האמצעים הגאוגרפיים, הכלכליים, הפוליטיים והצבאיים המאפשרים למדינה לשלוט בנתיבי הים החיוניים לה, כדי להבטיח את העברת הסחורות והמשאבים הצבאיים ולמנוע זאת מן האויב. ראו גם: שְׁלִיטָה בַיָּם.

עָצְמָה צִיִִּית, עוצמה ציית (naval power): כוחה של מדינה במספרם ובאיכותם של כלי השיט המלחמתיים העומדים לרשותה, לרבות כלי הנשק שעליהם ומיומנות הצוותים המפעילים אותם.

עָצַר אֶת הָאֳנִיָּה, עצר את האונייה (to bring to, bring the ship to): עצר את התקדמותה של אוניית מפרשים על ידי כיוון המפרשים כך שפעולתו של האחד מבטלת את פעולתו של האחר. ראו גם: עָמַד.

עֲקֵב הַתֹּרֶן*, עקב התורן (mast heel, heel): קצהו התחתון של התורן בספינת מפרשים, המוכנס אל אדן התורן.

עֲקֵב מוֹט הַחַרְטוֹם* (bowsprit heel, heel): קצהו האחורי של מוט החרטום בסירת מפרשים או באוניית מפרשים, הנשען על זקפי מוט החרטום ומחובר אליהם.

עִקּוּל*, עיקול (bend): כל אחד מן הפיתולים של נהר או של תעלה. ראו גם: עֵקֶל [בחבל].

עָקוּר*, הָעֹגֶן עָקוּר*, העוגן עקור (aweigh, atrip). ראו: נִתַּק, הָעֹגֶן נִתַּק.

עֵקֶל* [בחבל] (kink): כיפוף חד לאחור בחבל או בכבל פלדה. ראו גם: כִּיפוּף [בחבל]. [איור]

עֵקֶל [לשון חז"ל] (kentledge). ראו: זְבוֹרִית שֶׁל בַּרְזֶל.

עִקָּר, עיקר (strand): מחלקי החבל. הסיבים שזורים לחוטים, החוטים שזורים לעיקרים, ושלושה או ארבעה עיקרים שזורים לחבל. = גְּדִיל. [איור]

עֵרֶב [מיושן] (yard). ראו: סְקַרְיָה.

עֲרֵבָה, עריבה (barge): בלשון חז"ל – סירת משא קטנה ושטוחת־תחתית לפריקה ולטעינה של ספינות. ראו גם: אַרְבָּה.

עַרְבֹּלֶת, ערבולת (eddy). ראו: זֶרֶם עַרְבֹּלֶת.

עֲרִיסָה* (cradle): קונסטרוקציה חזקה מעץ או מפלדה, המותאמת לצורת הגוף של כלי שיט, ומשמשת להחזקתו במצב זקוף כשהוא מחוץ למים, לצורך תיקונים או לאחסנה.

– עֲרִיסַת הַשָּׁקָה* (launching cradle): קונסטרוקציה חזקה מעץ או מפלדה, הנושאת את האונייה במצב זקוף כאשר היא מחליקה למים על גבי מסילות ההשקה. ראו גם: מִשְׁעֲנוֹת הַשָּׁקָה.

עָרַךְ* [מערכת] [מיושן] (to rig, to rig a gear). ראו: הִִתְקִין [מערכת, מעטה].

עַרְסָל (hammock): יריעת קנבס מלבנית שמיתרי חבל קשורים לשני קצותיה, והיא נתלית מווים בקורות הסיפון שמעל ומשמשת מיטת שינה.

עַרְסָלָה (cot, naval cot): ערסל דמוי תיבה, עשוי מיריעות קנבס מתוחות על מסגרת עץ; שימש כמיטת קצינים, בניגוד לערסלי המלחים. [איור]

עָשָׂה כְּרִיכָה* [על החבל] (to whip): חיזק את קצה החבל בחוט משיחה מלופף ומהודק כדי שלא ייפרם. = כָּרַךְ *[על החבל]. ראו גם: כְּרִיכָה.

עֲתוּדַת עִלּוּי*, עתודת עילוי (reserve buoyancy). ראו: עִלּוּי רֶזֶרְבִי.

עִתֵּק*, עיתק את האונייה (to shift, to haul a ship). ראו: עִתּוּק.

עִתּוּק*, עיתוק אונייה (shifting, shifting of ship): העברת אונייה ממקום אחד למקום אחר בתוך הנמל, בדרך כלל לאורך הרציף. ראו גם: הֶעֱתִיקָה אֶת מְקוֹם חֲנָיָתָהּ.

---

^{עדכון אחרון: 27 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}