המלחמה בין טורקיה ואיטליה – 5 באוקטובר 1911

גלויה לציון כיבושה של טריפולי על ידי האיטלקים ב-1911. מקור: ויקישיתוף.

המלחמה בין טורקיה ואיטליה.

הידיעות הבאות משדה המלחמה שבין איטליה וטורקיה הולכות ומתבררות לאט לאט. עכשו כבר נודע בבירור, שכל הידיעות על דבר עליתו של צבא איטליה לחוף אלבניה במקומות שונים, על אדות האיטלקים, אשר הרעישו על פרעוועזא וכבשו אותה – היו בדויות, את הידיעות האלה בדו הטורקים, כדי להודע מה תאמר אירופה ואיך היא אומרת להתנהג עם האיטלקים אם יעלו על אלבניה.

פעולותיה של האסכדרה האיטלקית בים האדריאטי היו עד עכשו רק בזה, שהשחיתה ספינה טורפידית אחת ליד פרעוועזא ולפי דברי ממשלת טורקיה, התנפל צבא איטליה על הספינות הטורפידיות של טורקיה עוד שעות אחדות לפני הודעת המלחמה, בשעה שבאותן הספינות הטורקיות לא ידעו עוד שהאיטלקים אומרים להלחם בטורקיה.

אחרי המלחמה הראשונה עם הספינות הטורפידיות, שטה האסכדרה האיטלקית בים האדריאטי ושומרת על פרעוועזא ועל ספינות המלחמה האחרות של טורקיה, השוהות בנמל שבפרעוועזא.

האסכדרה האיטלקית השנית, הפועלת בים מצרים, לא יכלה עוד, כפי שיש לשער, להתנגש עם הצי הטורקי, השוהה ליד הדרדנלים. העתונים האשכנזים קבלו שלשום בערב ידיעה טלגרפית, שבקונסטנטינופול שמעו קול רעש תותחים מצד מערב וששמועות עוברות, שמלחמה היתה בים. ואולם הידיעה הזאת עוד לא נתאשרה.

מטריפוליס באות כל הידיעות באורח עקלתון, מפני שהטלגרף שמתחת למים בים, הנמשך מטריפוליס, הוא של איטליה, ולכן כל הידיעות הבאות משם הן אך ממקורות רשמיים של איטליה ואפשר שלא כולן הן מדויקות. לטורקיה אין שום חבור טלגרפי עם טריפוליס, מפני שהתחנה של הטלגרף בלי חוטים בדערנא נשחתה והידיעות הבאת משם דר קונסטנטינופול מוטלות בספק גדול.

החשובה והברורה בידיעות אשר באו משדה המלחמה היא ההודעה של ראש האסכדרה האיטלקית על דבר ההרעשה של טריפוליס. ואולם הידיעה הזאת היא סתמית ואין בה כלום על דבר גורלה של העיר וחיל המצב שבה.

באה גם כן ידיעה טלגרפית, שהאיטלקים כבשו את המקום פארנא שבאלבניה, ואולם הידיעה הזאת לא נתאשרה עד כה וספק גדול יש בדבר, אם האיטלקים ירצו להקניט את אוסטריה, אשר הזהירה אותה מראש, שלא תגע באלבניה.

[…]


"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 218, 5 באוקטובר 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המלחמה בין טורקיה ואיטליה – 4 באוקטובר 1911

גלוית מזכרת מהמלחמה האיטלקית-עות'מאנית, 26 באוקטובר 1911. המקור: ויקישיתוף

המלחמה בין טורקיה ואיטליה.

הידיעות שבאו במשך היום משדה המלחמה מועטות. זה שני ימים מתחוללת סופה נוראה בים התיכון, זה שני ימים והטלגרף בלי חוטים אינו משמש. חבור הטלגרף שמתחת למים בין מאלטה ובין איטליה נפסק גם הוא, ולכן גם לממשלת איטליה אין ידיעות ברורות לא מטריפוליס ולא מן האסכדרה שלה הפועלת בים מצרים. כל הטלגרמות על דבר המלחמה המתקבלות באירופה, באות ממקורות טורקיים וכפי שמבטיחה ממשלת איטליה, כל הידיעות הבאות מטורקיה אינן נכונות.

נראות כנכונות הידיעות אשר באו בטלגרמות, שהאסכדרה האיטלקית, אשר הרעישה על חופי טריפוליס וקירינייקה, לא הרעישה עד עכשו על שום עיר מן הערים שעל יד החופים. אומרים, שהאיטלקים נמנעים מהרעיש על אותן הערים, מפני שהם חסים על בני אירופה, אשר לא הספיקו עוד לצאת מהן. בכלל פועלת איטליה את פעולותיה בטריפוליס בעצלתים. על הערים לא הרעישו עוד האיטלקים, המבצרים הנושנים והרעועים של טורקיה עוד מחזיקים מעמד. למרות הידיעות הקודמות, מתקוממים הטורקים כנגד האיטלקים בגבורה ובאומץ לב ולא בנקל יוכלו אלה לעלות מספינותיהם אל היבשה.

הידיעות הקודמות בדבר המלחמה הגדולה שבים בקרבת האי לעסבאס לא נתאשרו עד כה. קרוב לשער, שאותן הידיעות היו נפרזות, כי ממקורות נאמנים מודיעים, שרובו של הצי הטורקי נאסף ליד הדרדנלים.

ואלה הן הטלגרמות אשר הגיעו לידנו ממקורות שונים על דבר המלחמה.

קונסטנטינופול. ציר אנגליה התיעץ זמן רב עם הוויזיר הגדול. ממשלת טורקיה מתאמצת לפעל על אנגליה, שתתערב בדבר הסכסוך שבינה ובין איטליה.

קאלקוטא. אספת המושלמנים פנתה בטלגרף בבקשה אל שר החיצון בלונדון, כי על אנגליה בתור ממלכה, שמספר נתיניה המושלמנים הוא היותר גדול שבעולם, מוטלת החובה להניא את האיטלקים מהתנפל על טורקיה. האספה שלחה גם כן טלגרמה אל הוויזיר הגדול בבקשה להגן על כבוד האיסלם.

פאריז. לעתון „מאטען“ מודיעים מרומא, שהשתדלותו של ציר אשכנז בקונסטנטינופול, לעשות שלום בין טורקיה ואיטליה, לא הצליחה, כפי שהיה צפוי מראש. אמנם איטליה רוצה בהשבת השלום, ואולם אינה חפצה לבוא במשא ומתן על דבר השלום, עד אשר צבאותיה ייכבשו את הנמלים שבטריפוליס.

קונסטנטינופול. למרות הכחשתה של איטליה עובדה היא, שמלחי איטליה עלו מספינותיהם לפרעוועזע ושמספינות איטלקיות ירו אל העיר הזאת זמן לא רב.

ווינא. ציר איטליה מסר למיניסטר החוץ באוסטריה-אונגריה הבטחה בכתב מאת הממשלה שלו, שהאיטלקים לא יוסיפו עוד לפעול פעולות של מלחמה בים האדריאטי, אך בשעת הצורך יגינו על עצמם.

רומא. הממשלה הוציאה פקודה נמרצה לאסכדרה של ים יון, שלא תרעיש על חופי אלבניה.

רומא. הגיוס של קורפוס הכבוש כבר נגמר.

ווינא. העתון „פאליטישע קארעספאנדענץ“ מודיע, שממשלת איטליה הגדילה את קורפוס הכבוש בכדי 80,000 חיילים.

קונסטנטינופול. נתקבלה פה הידיעה, שאנשי המלחמה של שני שבטי הבדואים ממהרים לבוא ולעזור לטריפוליס.

רומא. אך היום יתחילו האיטלקים להרעיש על טריפוליס, מפני שהאסכדרה האיטלקית רצתה להמתין עד שיצאו מן העיר בני אירופה וכל מי שאינו משתתף במלחמה.

רומא. הצי האיטלקי הטביע בים את הספינה הטורקית „דערנא“, אשר החרימה ליד טריפוליס.

סויטהאמפטון. השלטונות החרימו 4 סירות התותחים, אשר נבנו על פי הזמנתה של איטליה.

רומא. סופרה של ה„טריבונא“, שעזב את טריפוליס ביום 17 ספטמבר מספר, כי התושבים האיטלקים עזבו את העיר, מפני כי מצביא האיטלקים הודיע, כי יתחילו לירות מהתותחים על המבצר. ובאמת החל המצור והיריה תיכף אחרי צאת התושבים את העיר.

קונסטנטינופול. על פי פקודת הממשלה נסגרה המחלקה של הבנק „די רומא“. הסוכנות העותומנית מודיעה, כי האיטלקים נסו לשוא פעמים אחדות לעלות על החוף אצל פרעוועזא. מיניסטר הצי התפטר ממשמרתו, בהראותו על אי-הצלחתו של הצי הטורקי, שהוא אות נאמן שהוא אינו בר סמכא בענין הצי.

קונסטנטינופול. הצירים של אנגליה וצרפת מסרו לממשלת טורקיה את המענה על הגזטה האחרונה, כי אין הממשלות יכולות להתערב בינה ובין איטליה. ואולם אם טורקיה תשנה את השקפתה על שאלת טריפוליס, תוכלנה הממשלות האלה למסור את החלטותיה לאיטליה.

קונסטנטינופול. במועצת המיניסטריון דנו על דבר התנאים, שיש להציע לפני איטליה, שתחדל מהלחם. השאלה עוד לא נפתרה.

קונסטנטינופול. המליץ של הציר האשכנזי הודיע באורח רשמי לממשלת טורקיה, כי ציר אשכנז קבל את האיטלקים תושבי טורקיה תחת חסותו. ממשלת טורקיה הודיעה, כי היא מכירה אך את זכויותיהם הכלליים של האיטלקים, אבל לא את הזכויות שיש להם על פי הברית שבינה ובין איטליה, מפני שהברית הזאת הופרה.

קונסטנטינופול. בעתונות הערב נתפרסמה הפקודה לגייס את חיל המלואים של שבע המדרגות הראשונות לפי ערך שנותיהם ולערוך את רשימותיהן של עשר המדרגות האחרות. ממלכת מונטוניגרו מגייסת את צבאותיה.

קונסטנטינופול. בצי הטורקי שבא אל הדרדנלים יש שתי אניות מגן, שלש אניות מרוץ, 5 אניות נושאות פחים ואנית מעבר. כל האניות במצב טוב.

קונסטנטינופול. העתון „טאנין“ מודיע, כי לפי דברי ציר איטליה, די מארטיני, התחילה איטליה במלחמה על פי עצתה של אשכנז, כדי לעצור בעד התחזקותה של טורקיה, שהיא למורת רוח לאשכנז.

קונסטנטינופול. מצב המיניסטריון של סעיד־פחה רע מאד. אומרים כי סעיד פחה יתפטר ממשמרתו.

קונסטנטינופול. מודיעים, כי האופיצירים מתלוננים על מיניסטר הצבא, שלא השכיל להכין בעוד מועד את ההגנה על טריפוליס.

רומא. סוכנות „סטעפאני“ מודיעה, כי אנית-מגן של האיטלקים הרסה את התחנה של הטלגרף בלי חוטים בדירמא. נפסק החבור הטלגרפי בין הגלילות טריפוליס וטוניס. בין טריפוליס והאי מאלטה נתקלקל החבור הטלגרפי, ולכן אין לתת אמון לידיעות הבאות מקונסטנטינופול על דבר המצב שם.

ברלין. ממקור נאמן מודיעים, כי לא נכונות הן הידיעות, כי אשכנז שלחה את אניות המלחמה שלה למערכות המלחמה.

אתונא. הסוכנות הטלגרפית מאתונא מודיעה, כי ציר טורקיה הודיע לשר החיצון, כי אין לממשלת יון להביט בעין חשד על הצבא הטורקי, המתגייס ליד גבולות יון, מפני כי אין מגמת הגיוס אלא כלפי ממשלת איטליה.

אוגוסטא (סיציליה). האניה האיטלקית „קואטין“, שבאה אנה עם אורחת נוסעים, מודיעה, כי עד השעה השמינית באור ליום 17 ספטמבר לא החלו האיטלקים לירות מהתותחים על מבצרי טריפוליס, כדי לתת היכולת להאירופים, הגרים בטריפוליס, לעזוב את העיר.[

רומא. סוכנות „סטעפאני“ מודיעה, כי אין כל יסוד לידיעה, שהאיטלקים הרעישו על החופים האלבניים רעזאדיא ומזרטא.

רומא. מקאנעא מודיעים, כי הממשלה הטורקית צותה לכבות את כל מגדלי-המאור שעל האי קריטא. הקונסולים של הממשלות האפוטרופסות על האי, רוסיה, צרפת, אנגליה ואיטליה, אחזו באמצעם לבטל את הפקודה הזאת והודיעו את הדבר לממשלותיהם.

פיריי. הפוליציה החרימה את אנית התורן „סליקירין“ מפני שחשדו אותה, כי מטרתה להוביל כלי זיין בשביל טריפוליס.

ווינא. ציר איטליה בקר את מיניסטר החוץ וזה הודיעהו, שאם תוסיף איטליה לפעל את פעולותיה בחופי אלבניה, תהיה אוסטריה מוכרחת לשלוח את הצי שלה למימי אלבניה.

ווינא. לפי הידיעות אשר באו לחוגי הממשלה, מסכמת איטליה לבוא בדברים על אדות הפסק המלחמה, אך אחרי שתכבוש לה את טריפוליס.


"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 217, 4 באוקטובר 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

המלחמה בין טורקיה ואיטליה – 3 באוקטובר 1911

גלוית־מזכרת מהמלחמה האיטלקית-עות'מאנית, אוקטובר 1911. מקור: ויקישיתוף

המלחמה בין טורקיה ואיטליה

טורקיה עזובה לנפשה ואין לה שום תקוה, שאחת הממשלות האדירות תבוא לעזרתה. הוברר, שכבוש טריפוליס על ידי איטליה הוכן מראש בדעת ממשלות אירופה. בפאריז ידעו, שאחרי התרת שאלת מארוקו תגש איטליה לכבוש טריפוליס. צרפת הבטיחה, שתתן לממשלת איטליה לעשות בטריפוליס כרצונה, כדי שבשכר זה תתן איטליה לצרפת לעשות במארוקו כרצונה. בלונדון אמנם מזהירים את איטליה מפני תוצאותיו של כבוש זה, אך ממשלת אנגליה אינה מוצאת שום צורך להפריע את איטליה מפעולותיה בטריפוליס. בפטרבורג אין דעת הספירות הגבוהות נוחה מפעולותיה של איטליה, אך גם ממשלת רוסיה לא תתערב בענין הסכסוך. ממשלת אשכנז היא נייטרלית במדה שכמותה לא היתה עוד בעולם. היא היתה לאפטרופסית על נתיני איטליה, הדרים בטורקיה, ועל נתיני טורקיה, הדרים באיטליה.

על דבר המלחמה כבר נודע, שהיתה מלחמה בים ליד פרעוועזא ואחר כך הרעישו האיטלקים על העיר הזאת וכבשו אותה.

על אדות המלחמה הזאת מודיע ראש האסכדרה של איטליה, הנסיך אברוזוב, את הפרטים האלה:

ביום ה' שעבר לפני הצהרים באתי ליד פרעוועזא וצויתי על ספינות המלחמה לתור את סביבות העיר. בשעה 3 אחרי הצהרים הודיעוני ראשי הספינות בטלגרף בלי חוטי ברזל, ששתי ספינות טורפידיות של טורקיה שוהות ליד פרעוועזא. האסכדרה התחילה לרדוף אחרי הספינות הטורפידיות. אחת מהן התאמצה לברוח לצד צפון, אך ירו אליה ובקרוב נשקעה בחול. בספינה הטורפידית הזאת אחזה אש ונשחתה עד שאי אפשר להשתמש בה יותר. הספינה הטורפידית השניה שבה בלי נזק לפרעוועזא.

אחרי ההתנגשות הזאת בים, הרעישו על מבצר פרעוועזא וצבא איטליה כבש אותה והציג שם חיל משמר של 1,600 איש. צבא איטליה לכד אז בודאי גם את הספינה הטורפידית השניה.

פעולותיה של איטליה בפרעוועזא בודאי שאינן מכוונות לכבוש את אלבניה; היא יודעת מראש, ששם תכבד עליה המלחמה מצד המחמדים היושבים שם והמדינה מלאה הרי והיא אפוא קשה מאד למלחמה. ואולם איטליה בודאי רוצה להסיר מן הים האנדראטי את ספינות המלחמה של טורקיה, ולכן כבש את פרעוועזא, היושבת ליד המבוא ללשון הים ארטא. אפשר שצבא איטליה יכבוש לו עוד מקומות שכאלה, כדי שהספינות הטורקיות לא תוכלנה להסתתר בלשונות הים ובפנותיהן שבאלבניה.

על דבר המלחמה שבים בקרבת האי לעסבאָס, אין עוד עכשו ידיעות מפורטות. האי לעסבאסס יושב יושב בדרך שבין סמירנא והדרדנלים, ויש לשער, שהספינות הטורקיות, אשר עליהן הרעישו האיטלקים, היו שייכות לאסכדרה החונה לפני סמירנא.

תיכף אחרי שפרצה המלחמה נשלחה מהר האסכדרה הזאת לקונסטנטינופול, אך לא הגיע למחוז חפצה. אלמלי נשחתה האסכדרה הזאת, אז היו האיטלקים סוגרים את הדרדנלים ומשלו בכל ים מצרים ויושבי האיים הרבים שבמקום הזה, שרובם הם יונים, בודאי היו משתמשים במקרה זה להפרד מטורקיה. מסלות הברזל בטורקיה הן מעטות, כידוע, וים מצרים הוא הדרך הראשית לחופי המזרח שבאזיה הקטנה ושבסוריה ואלמלי משלו האיטלקים בים הזה, היו כמה וכמה מדינות של טורקיה נפרדות ממנה.

ואלה הן הידיעות הטלגרפיות על דבר המלחמה אשר הגיעו לידינו במשך שני הימים:

ברלין. בקרבת העיר מיטילן, אשר על האי לעסבאָס, היתה מלחמה בים בין האסכדרה האיטלקית והאסכדרה הטורקית. – האסכדרה הטורקית נשחתה.

פאריז. האסכדרה האיטלקית השחיתה שלש ספינות מהירות של טורקיה, אשר שטו מביירוט לקונסטנטינופול.

פאריז. שמועה עוברת, שבמלחמה אשר בים בקרבת הדרדנלים אבדה ספינה מהירות לאיטלקים.

קונסטנטינופול. מפני הצנזורה החמורה אין ידיעות מפורטות על דבר המלחמה שבקרבת מיטילן (העיר מיטילן יושבת בחוף המזרחי של האי לעסבאס, מול חופי אזיה הקטנה ומספר יושביה 15,000. בנמל שבעיר תנועת המסחר גדולה מאד. – המערכת).

רומא. מקונסטנטינופול מודיעים לעתון „טריבונא“:

כל הקונסולים מודיעים בטלגרמות על דבר מלחמה גדולה שבים, אשר היתה בין צי איטליה וצי טורקיה בלשון הים הדרדנלית. קול יריות התותחים נשמעו בבוספור. ממשלת טורקיה פקדה על ראשי הספינות שבבוספור להצית אש ביורות של הספינות ושתהיינה נכונות לצאת אל ים השיש.

פאריז. נתאשרה השמועה, שבשעה שהאיטלקים עלו לפרעוועזא, הטביעו הטורקים בים שתי ספינות איטלקיות.

קונסטנטינופול. ראש מלאכות הצבא הטורקי שבפאריז, עלי-פוטהי-ביי, הצליח לחדור בסתר לטריפוליס ולהיות שם לראש לצבא טורקיה. בטלגרמה אשר שלח בדרך עקלתון הוא מאשר את השמועה, שהטורקים הטביעו שתי ספינות איטלקיות קטנות ובהן 160 מלחים.

רומא. העתונים מאשרים את השמועה, שהאסכדרה האיטלקית החרימה ליד טריפוליס ספינת קיטור גדולה של טורקיה. – חיל המצב של הספינה נכנע בעצמו.

רומא. האסכדרה האיטלקית החרימה ספינה יונית, אשר הובילה 170 חיילים טורקיים, אופיצירים, נשק ותבואה לטריפוליס.

קונסטנטינופול. שלטונות טורקיה החרימו שלש ספינות מסחר של איטליה.

קונסטנטינופול. ליד סמירנא נראתה האסכדרא האיטלקית.

רומא. האסכדה האיטלקית של ים יון מרעישה על הנמל האלבני פרעוועזא.

אתונה. האסכדרה האיטלקית הרעישה על הנמלים פרעוועזא וגומניצא, שבהם הסתתרו הספינות הטורפידיות של טורקיה. – כל הלילה נשמע קול יריות תותחים.

רומא. באורח אופיציאלי מכחישים את השמועה, שהמלחים האיטלקים עלו מן הספינות לפרעוועזא.

ווינא. השמועות על דבר עליתם של המלחים האיטלקים לנמל של אלבניה, פרעוועזא, והמלחמה שבים לי דוראזא, הקימו פה מהומות גדולות. אוסטריה-אונגרן בודאי לא תניחנה לאיטליה להרחיב את פעולות המלחמה שלה באופן כזה. – הקיסר קרא אליו את מיניסטר החוץ, הבארון ערנטל, ואת ראש השטב הגנרלי.

ווינא. העתון של יורש העצר, „רייכספאסט“, מודיע שפעולותיה של איטליה באלבניה מן ההכרח שתגרומנה לידי התערבותה של אוסטריה.

ניאפול. בספינה האיטלקית, אשר יצאה מקונסטנטינופול לפני המלחמה ושבאה הנה, הובאו 40 אופיצירים טורקים שבויים. האופיצירים שוהים בתור שבויים בבתי המלון שבניאפול.

אתונא. ממשלת יוון הכריזה מוביליזציה.

טריפוליס. החבור עם טריפוליס נפסק לגמרי, מפני שהאסכדרה האיטלקית מרעישה את הנמל. – – השלטונות מתאמצים לעצור בעד הערביים מהתנפל על בני חו"ל. – נתיני אשכנז הם בסכנה. אומרים שמקונסטנטינופול מיעצים, שלא להתיצב כנגד האיטלקים. – הקונסול האיטלקי עם כל פקידיו עודנו בעיר, אף על פי ששר הספינה „נאפולי“ שלח אליו פעמים אדות, שיצא משם באניה, אשר הכין לו. – שלטונות טורקיה הציגו לפני בית הקונסולאט האיטלקי גדוד צבא גדול, כדי לשמור עליו מהתנפלות ההמון. – גדולי טריפוליס מקבלים על עצמם ליסד מאה בטליוני רגלים מילידי הארץ, אשר יצאו לקראת האיטלקים.

ברלין. נתקבלה הידיעה, שצבא טורקיה יצא מן העיר טריפוליס לפנים המדינה, כדי להתאחד עם ילידי הארץ ולצאת מחנות מחנות כנגד האיטלקים.

רומא. סוכנות „האווא“ מודיעה: ממשלת איטליה מודיעה שנית, שלמרות המלחמה עם טורקיה, היא נכונה עתה עוד יותר מאשר לפנים לעזור לחפצים להחזיק בסדרי הגבולות הקודמים של ארצות הבלקנים. פעולות המלחמה, אשר צי איטליה מוכרח לפעל במימי אירופה, אינן מתנגדות לאותו הרצון הכביר של איטליה, מפני שאותן הפעולות מכוונות אך להבטיח את חופי איטליה, אך עריה שעל יד החופים ואת המסחר האיטלקי וגם להגן על הספינות אשר שלחה איטליה לאיטלקים שהיו בסכנה.

קונסטנטינופול. הסוכנות האותמנית מודיעה, שכל האמצעים, אשר בה אחזה ממשלת טורקיה, הם מכוונים אך להגנה מפני האיטלקים ואין להם שום מטרה של שנאה כנגד שכניה.

פאריז. לסוכנות „האוואס“ מודיעים מטריפוליס, שבשבת בשעה 10 בבוקר התחילה האסכדרה האיטלקית לירות על המבצרים שבטריפוליס, אך תיכף פסקו לירות. הטורקים יוצאים מן העיר, בודאי אך כדי להתאחד עם ילידי המדינה.

מאלטא. מהומה גדולה בין בני אירופה. הם עוזבים את בתיהם ומטלטליהם ובורחים באניות אנגליות.

קונסטנטינופול. האיטלקים הטביעו ספינות קונטרטורפידיות טורקיות. הספינה „קוראזיער“ שטה לטאראנט עם הספינה הטורקית, אשר לבדה.

רומא. הספינה הקונטרטורפידית  „אלפונאׅ“ לכדה ספינה יונית, אשר הובילה לפרעוועזא 5 אופיצירים, 162 חיילים טורקים, נשק ולחם.

רומא. העתון „מאסאגערא“ מודיע, שהספינה להובלה הטורקית „דערנא“ הוחרמה בנמל טריפוליס, תיכף אחרי שבאה הידיעה על דבר התחלת המלחמה. אנשי המצב של האניה לא התקוממו כלל בפני האיטלקים.

קונסטנטינופול. לא נודע איפה הוא הצי הטורקי. משערים שהוא שוהה במימי רודוס. שרי הפלך של האיים נצטוו להודיע תיכף את הצי על דבר המלחמה.

קונסטנטינופול. הספינה המהירה „מעמודיע“ הפליגה לים השיש והיא מובילה פקודות.

בארי. אומרים, שספינות טורפידיות וספינות מהירות טורקיות שוהות בים האדריאטי ומחפשות ספינות איטלקיות, השטות לאורך דלמציה, מונטוניגרו ועפיר.

קונסטנטינופול. הוואלי שביאנינא מודיע בטלגרף לממשלת טורקיה, שהספינות האיטלקיות, אשר הטביעו אתמול את הספינות הטורפידיות בקרבת פרעוועזא, הפליגו אל האי מויד. אתמול שבו אותן הספינות ומהן עלה גדוד צבא בקרבת פרעוועזא מחוץ לתחום היריות. באותה שעה הרעישה האסכדרה האיטלקית על פרעוועזא. הוואלי הכריז מוביליזציה ושלח שני בטליונים ללורס.

לפי הידיעות הפרטיות כבר נכבשה פרעוועזא על ידי האיטלקים.

(יתר הידיעות ע"ד המלחמה ראה בפרק „טלגרמות“).


"הצפירה", שנה שלושים ושבע, מס' 216, 3 באוקטובר 1911, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

סערה ביפו – 1888

דברי הימים.

יפו ג' אייר תרח"ם.

בשבוע שעבר, כן בשבוע זה נפתחו לנו בחסדי ה' ארובות השמים, וגשמי ברכה ירדו לנו על הארץ אשר חדשים רבים צחה מרוב עצירת גשמים. שמחה אשר אין לאל ידי אנוש לתאר מלאה את לבות כל יושבי פלשת, ויותר אנשי ירושלים, אחרי כי המה סבלו יותר מכל יושבי פלשת מרוב עצירת הגשמים, וביום ש"ק פ' שמיני כאשר החלו הגשמים לרדת, אז מרוב שמחה על קוי התלגרף הודיעו לשאר עירות סביבותיה, וכן גם ליפו באה הבשורה כי בירושלים ירד גשם.

גם ביפו ירדו גשמים בו ביום רק מעט מזעיר. אכן ביום ו' שבוע שעבר וביום ש"ק ירדו לנו גשמי ברכה, וכן בהמושבות סביבותיה, בראשון לציון ירדו גשמים הרבה, בעקרון מעט, – וכן בשאר המושבות, אולם בכל זה, לבות כל האכרים מלאים תקוה, כי לא יהיה עמלם לשוא, וכי יבא פרי למעלליהם. רוח חזק רוח שאינה מצויה, עבר עלינו וארבעה ימים הסעיר את הים הגדול, ומימיו התנשאו על כל גדותיו, מיום חמישי שבוע שעבר עד יום שני שבוע זו. – הזק רב הסב הרוח הזה, חמש אניות תורן טעונות אורז ותפוחי זהב, אשר עמדו על החוץ נשברו לרסיסים והשלכו על היבשה, ההפסד עולה לסך ארבעה אלפים לירא וששה אנשים מבעלי האניות ומעוזריהם מתו מרוב עבודה וטלטול. – בכל הארבעה ימים לא יכלו אניות קיטור להשליך עוגניהן על החוף, אמנם ביום אתמול עלתה לשתי אניות קיטור ברוב עמל ותלאה להשליך עוגניהן ולהעצר רחוק מהחוף. ספינות קטנות התחילו לגשת אליהן להוריד הנוסעים מבלי שים לב אל סכנת המות המרחפת על ראשיהם מגלי הים, – עד כי אחת מהם נשלכה מגלי הים על האבנים רחוק מהחוף, ונשברה לרסיסים – והאנשים מתוכה נצולו, בהחישם להם מפלט בספינות קטנות וסירות דוגה.


"הצפירה", שנה חמש עשרה, מס' 96, 13 במאי 1888, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניות אנגליה וצרפת שנטבעו – 14 בפברואר 1916

מסביב למלחמה

אניות אנגליה וצרפת שנטבעו.

באור ליום הי"א פברואר פגעו מוקשניות גרמניות במרחק 120 מילי-ים למזרח החוף האנגלי באניות-מרוץ אנגליות אחדות. אניות המלחמה האנגליות התחילו לנוס. המוקשניות רדפו אחריהן, הטביעו את אנית המרוץ החדשה „אראביס“ ופגעו באנית-מרוץ שניה ג"כ במוקש אשר זרקו. המוקשניות הגרמניות הצילו את מפקד ה„אראביס“ ועוד שני אופיצרים וכ"א מַלָחים. האניות הגרמניות לא ניזוקו במאום.

לפי ידיעות המילואימ הרשמיות נטבעה גם אנית-המרוץ האנגלית השניה, שבה פגעה הטורפידה. לפי הידיעות אלו ניצולו בס"ה מאנשי „אראביס“ המפקד, רופא-האניה, שני אופיצרים וכ"ו מַלָחים. הרופא ועוד שלשה מַלָחים מתו בדרך בעקב הצטננותם במשך המצאם בין גלי הים.

אוניית המערכה הצרפתית Suffren במפרץ טולון, 1911. מקור: ויקישיתוף.

בח' פברואר הטביעה תת-מימית גרמנית ליד חוף סוריה לדרום ביירוט את אנית המערכה הצרפתית „סופרען“. האניה צללה במשך שני רגעים.

אנית המערכה „סופרען“ נזכרה פעמים רבות במשך הקרבות בדרדנלים. שתי פעמימ, בי"ו מאֶרץ ובכ"ח דצמבר 1915, הוכרחה להסוג בהיותה נפגעה קשה באש הארטילריה הטורקית. היא הורדה המימה בשנת 1899 והכילה 12,730 טון. מהירות שוטה עלתה לי"ח מילין. זיונה נכלל בארבעה תותחים בעלי 30 סנטימטר וחצי, עשרה – בעלי 16 סנטימטר, שמונה – בעלי 10 וכ"ב בעלי 4 סנטימטר וחצי. מלבד זאת היו על האניה מקלעים לזריקת טורפידות.

הסוכנות הטלגרפית הקונסטנטינופולית „מילי“ בהודיעה על אבדן „סופרען“ מוסיפה, כי מכל 800 אנשי האניה לא ניצול אף אחד, בגלל זה, שלא היתה שהות לאחוז בשום אמצעי-הצלה. האניה נטבעה, כפי שנזכר, במשך שני רגעים.


"הצפירה", שנה ארבעים ושתיים, מס' 38, 14 בפברואר 1916, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מעשה רצח איום מאד – 1874

חדשות שונות.

[…]

במכה"ע באמב. ציי. כותבים מאדענא, כי האדון לע־סטענטאוארד רב החובל על אנית מלחמה הבריטאנית „Shetis“ יעמוד בקרוב למשפט על עשותו מעשה רצח איום מאד. וזה הדבר: לפני שבעה ירחים נפלו שבי בידו הרבה מאניות חוף בים האדום, ובידעו כי אניות סוחרי עבדים המה הטביען במצולות ים, ואת הנוסעים במספר מאתים איש, הושיב על אי שומם למען ימותו ברעב; רבים מאלה האומללים שבו לאור באור החיים ע"י אניה את אשר נסעה דרך זה האי, אך החלק הקטן מהם מתו בזלעפות רעב –.


"הלבנון", שנה עשירית, מס' 31, 18 במרץ 1874, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית הלימוד „פרעזידענט סארמיענטא“ – 1902

בעיר המלוכה.

[…]

פה עיר המלוכה נראה על הנהר נעווא אניה אשר עליה מתנוסס דגל, אשר לא ראוהו פה מעולם, והיא – האניה הארגנטינית הנהדרת „פרעזידנט סארמיענטא“ ועליה מתנוסס דגל אשר משני עבריו הוא תכלת בהיר, ובתוך – צבע לבן. האניה הזאת היא של ממשלת ארגנטינא ובה שטים חניכי בתי הספר לצבא הים, ויחד עם המלחים וראשיהם עולה מספרם לארבע מאות איש. עד כה היו שטות אניות הלמוד של ממשלת ארגנטינא בחצי הכדור הדרומי, ולעתים רחוקות מאד קרה כי סרו אל מימי הימים אשר בחצי הכדור הצפוני. עד כה עוד לא יתנו להעם לרדת לסייר את האניה, אך לסופרי העתונים יתנו לרדת בה בלי מפריע. החניכים מדברים רק בשפת ספרד ושפה אחרת בלעדה אינם יודעים, ולכן אינם עולים היבשה. אולם המלחים הם בני עמים שונים, וביניהם גם שני יהודים מיוצאי אירופא אשר התישבו בארגנטינה. הגרים היהודים היושבים בארגנטינה, בספוריהם על אדות אירופא בכלל וע"ד רוסיא בפרט, עוררו בלב ממשלת ארגנטינא החפץ ללמוד לדעת את רוסיא, והחליט לצוות את חניכי הצבא לבקרה.

אנית הלימוד "Presidente Sarmiento", שנה: 1909. המקור: wikimedia commons.

"המליץ", שנה ארבעים ושתיים, מס' 162, 4 באוגוסט 1902, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

רק רב החובל ואחד המלחים ניצולו – 1867

פרייסען.

[…]

פיללויא. לפני שבועות אחדים נשב סער גדול על הים במשך ימים אחדים ואניות הרבה נשברו וירדו מצולה עם כל אשר בהם. באחד ימי הסער הנ"ל עברה אניה אחת ממדינת שוועדען בקרבת חוף הים אצל פיללויא אשר גם היא חישבה להשבר, כי נשברו תרניה ואבדה את ספינותיה הקטנות אך עוד שתה מסלות בים לחתור אל היבשה. בקרבת המקום הנ"ל ראה רב החובל לאניה ההיא אניה אחרת נשלכת על אחד מאיי החול וחלק אחד ממנה כבר נשבר, ואנשיה התמלטו על חלקה הנשאר ויקראו בחזקה לבא לעזרתם, אך רב החובל של האניה לא היה לאל ידו להתקרב עם אניתו אל המקום ההוא להציל את האומללים כי הסער היה הולך וגדול והשליכם אחור. אח"כ הצליח בידי רב החובל לחתור אל מקום אחד על החוף ויודיע לגרי החוף מכל אשר ראה וידרוש מהם שימהרו באניות קטנות למקום אשר רשם להם להציל את האומללים הנ"ל, אך כאשר באו האנשים למקום ההוא לא מצאו כל מאומה משרידי האניה וישובו לביתם. אחרי שמונה עשר יום הטיל הים את חרבות האניות הנ"ל אל החוף במרחק פרסאות אחדים מעיר הנ"ל, ומכל אנשיה לא היו בחיים רק רב החובל ואחד ממלחיה, והאחרים כלם מתו ברעב וצמא וקור וחוסר כל, והשנים הנשארים בחיים החיו נפשם במשך הזמן ההוא רק מבשר אחיהם הפגרים מתים!


"המגיד", שנה אחת עשרה, מס' 4, 23 בינואר 1867, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

איסור מסחר העבדים דרך תוגרמה – 1890

קאנסטאנטינאפיל.

ממשלתינו הרוממה חדשה עתה את הברית והחוזה אשר בינה ובין ממשלת תוגרמה בדבר מסחר העבדים והעברתם דרך תוגרמה, וחזקה את האסור העתיק בכל תוקף ועוז במאמר מלך מיוחד אשר יצא ביום הששה עשר לירח דעצעמבער החולף, ונדפס במכתבי העתים היומים היוצאים לאור בעיר הבירה, וזה תוכנו:

אסור לקנות עבדים או למכרם, בכל ערי ארץ תוגרמה, כן אסור לקנותם במקום אחר ולהביאם לתוגרמה, או גם להביאם דרך הארץ הזאת, אם בים או ביבשה, למען הביאם אל ארץ אחרת.

מהכלל הזה יוצאים הכושי הנוסעים את אדוניהם בתור משרתים, וכן אלה המשרתים באנית הקטור בתוך מלחים וחובלים, ועל האדונים המובילים אתם בדרכם משרתים כושים, להראות מכתב תעודה אשר בו יבארו שני חיי הכושים האלה, סימניהם, ומלאכתם, וגם על ראשי האניות אשר כושים ימנו בין חובליהם להראות כתבי תעודה כאלו.

ובהמצא על אחת האניות כושים אם בתור משרתים נוסעים את אדוניהם, או בתור חובלי האניה, ולבעליהם אין כתבי תעודה כאלה הנזכרים, חופשה ינתן להכושים ללכת אל אשר יחפצו, ואדוניה יחשבו כסוחרי עבדים ויענשו כחוק.

הסוחרים בעבדים  ועוזריהם, וראשי האניות אשר יובילו עבדים ממקום למקום למסחר, יענשו בפעם הראשונה בעונש אסור משך שנה אחת, בפעם השניה שנתים, ובפעם השלישית שלש וכו'.

ולבד זה על רב החובל, או אדון האניה אשר תוביל עבדים למסחר, לשלם כסף ענושים חמשה לירא מכל עבד אשר ימצא באניתו, ואם ימאן לשלם ימכרו כלי האניה בפומבי, וגם האניה עצמה, אם רב מספר העבדים וכסף הענושים, עד אשר ישולם אשר הושת במלואו.

הרשות ביד מפקדי אניות מלחמה לתוגרמא ולבריטניא בפגעם באניה אשר קו חשד מתוח עליה כי יש בה עבדים, לעצור האניה ולבוא לתוכה ולחפש, ואם ימצאו עבדים יתנו חופשה להם, ואת בעליהם וראשי האניה יביאו במשפט.


"חבצלת", שנה עשרים, מס' 14, 24 בינואר 1890, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הצלת האניה הרוסית "אלכסנדר השני" – 1886

קאנסטנטינאפיל.

[…]

אנית הקטור הרוססית אלכסנדר השני נגעה ביבשה בליל הי"א לירח החולף, בלכתה מאדעססא לקאנסטנטינ' במרחק שנים עשר מיל מתעלת הבאספהארוס. סכנה רחפה מעל לראש כל האנשים אשר נמצאו בה, אך הודות לה' כי הצליח לחברת המצילים בעיר הבירה להציל את כל חובליה ומלחיה והאורחים יחד כולם במספר שמנה וששים נפשות וביניהן ל"א נשים. הוד מלכותו השולטאן בשמעו הדבר הזה צוה על סגן חיל הים וימהר וישלח שתי אניות קטור ואנשים רבים אל מקום האסון, להציל את האניה הרוססית, ולא נודע עוד אם הצליח בידם לעשות הדבר הזה. הוד מלכותו השולטאן הואל גם לתת מאוצרו הפרטי מאה וחמשים לירא לעוברי האניה העניים אשר נצולו ממנה בערום וחוסר כל.


"חבצלת", שנה שש עשרה, מס' 29, 9 באפריל 1886, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.