סערה ביפו – 1891

ירושלם.

כ"ו מרחשון. הגשם אשר החל בליל ו' לשבוע החולף לרדת על פני עירנו וסביבותיה לא חדל גם ביום ההוא, ושעות אחדות בו ירד בחוזק רב מאד. וגם בליל השבת נתך מטר רב ארצה. רוח חזק נשב בימים ההם, והים סער, ולא יכלה אנית הקטור הכידעווית לגשת אל חוף יפו, לא ביום הששי ולא ביום השבת. כשלשים שעות עמדה בים הרחק מן העיר ותחכה לעת יחשו גלי הים ותוכל לקרוב אל החוף, כי הביאה אתה את הפאסט האייראפית ליפו וירושלם, וסחורה רבה אשר הובאה עד אלכסנדריא באניות החברות האחרות אשר חדלו לבוא עתה אל יפו מפני הבקורת, ושולחים מרכולתם אל העיר הזאת ע"י אנית הכידעבי. אך עמלה לשוא היה וביום הראשון בבקר נאלצה לעזוב את חוף יפו, וללכת ביירוטה, משום שבה לאלכסנדריא, והפאסט האייראפית לא הגיעה עוד לעירנו עד היום. נזק רב הוסב מדבר זה לרבים מסוחרי עירנו, וגם היוקר עלה וגדל.


"חבצלת", שנה עשרים ושתיים, מס' 6, 27 בנובמבר 1891, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אנית הקיטור „גייזער“ – 1888

חדשות שונות

[…]

ביום הארבעה עשר לירח הזה פגעו על ים האטלאנטי סמוך לניוא שאטלאנד שתי אניות קטור טהינגואללא, וגייזער יחדיו ואנית הקטור גייזער ירדה במצולות אחרי חמש רגעים. אנית הקטור וויעלאנד אשר עברה בעת ההיא על האניות האל, עמדה וחובליה עזרו להציל נפשות העוברים בשתי אניות האל, ויצליח בידם להביא על הויעלאנד את כל העוברים באנית הקטור טהינגואללא – אשר לא נטבעה אמנם, אך נשברה ולא תוכל ללכת הלאה – אשר מספרם עלה לסך 455 נפש, ומהאניה גייזער הנטבעה הצליחו להציל אך נפשות ארבעה עשר אורחים, ושבעה עשר מלחים ורב החובלים בראשם, ותביאם לנוא יארק. שנים ושבעים אורחים ושלשה ושלשים מלחי האניה גייזער נטבעו עמה במצולות ים.


"חבצלת", שנה שמונה עשרה, מס' 41, 24 באוגוסט 1888, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

S/S Geiser, S/S Thingvalla

תלגרמות ממלחמת ספרד ואמריקא – 6 במאי 1898

תלגרמות של הצפירה.

מלחמת ספרד ואמריקא. מאיי הפיליפינים.

מאיי הפיליפינים.

לונדון 23 אפריל (5 מאי). זה תוכן הפקודה אשר נתן הנשיא מאק-קינליי לרב החובל דעוויי לפני צאתו עם הצי מהונגקונג: „רד למאנילה ושמרת את צעדי הצי הספרדי מרחוק, וכאשר ירחק הצי מן החוף כמטחוי כלי תותח אז תהרסהו“. הממשלה בוואשינגטון מתיעצת לשלוח גדודי צבא מתנדבים במספר עשרים אלף איש מכנסיות המערב, לתקוע יתדם באיי הפיליפינים.

לונדון 23 אפריל (5 במאי). במכ"ע „נויארק היראלד“ נדפסה התלגרמא המיוחדת הראשונה אשר הגיעה אליו באורח ישר ממאנילא ע"ד המלחמה האחרונה, ואלה דבריה: ביום הראשון בערב נסע הציר האנגלי במאנילא, בהסכמת חבריו, אל אנית-התרן האמריקאנית „אלימפיא“ להתראות פנים עם האדמיראל דעוויי. האדמיראל מסר לו מודעה, כי יכונן מחי קבלו אל העיר מאנילא אם לא תכנע לפניו במשך עשרים וארבע שעות. הציר מהר להודיע הדבר בתלגרמא לפקידות הכבל בלונדון, והיא הודיע זאת לציר האמריקאני האי וגם הציעה לתת זמן לממשלת ספרד להתיעץ בדבר התראתו של דעוויי, אולי יצלח להציל את העיר משואה. התלגרמות מהרו לרוץ אורח, מעבר מזה בין וואשינגטון ולונדון ומעבר מזה בין לונדון ומדריד. אולם המשא ומתן לא הביא כל פרי, ואז החל צי האדיר האמריקאני לירות אל העיר ומאנילא נלכדה. אכן עוד לא נודע מה יעשה דעווי אחרי לכדו את העיר, כי להביא צבאות חיל אל תוך האי פנימה יֵחָשב כצעד מסוכן, אחרי אשר חיל המצב של הספרדים רב הוא באיי הפיליפינים מחיל אניות אמריקא.

מדריד 23 אפריל (5 מאי). פה מקוים כי לא יצלח להאמריקאנים לרשת את איי הפיליפינים, אשר ארבעים אלף אנשי צבא מסודרים ומתנדבים יגינו עליהם. המלכה שרויה בצער גדול על שבר בת עמה, ואתמול בעת התפלה התמוגגה בדמעות. רב החובל של האניה „ריינא כריסטינא“ אשר נהרג במלחמה, לא חדל לפקד צבא אניתו גם בהיותו פצוע כלו ומתבוסס בדמו, עד צאת נפשו. לבו נבא לו מראש כי זאת תהי אחריתו. זמן מעט לפני המלחמה פנה בבקשתו אל הממשלה לקבל את אחד מבניו חנם אל ביה"ס של צבא הים, ויקבל מענה כי אות-רצון כזה נכון רק לבני הפקידים אשר נהרגו במלחמה. על זה העיר רב החובל: „מובטח אני כי במהרה בקרוב יהיה גם בני ראוי לחסד הזה“.

תמורת השרים בספרד.

מדריד 23 אפריל (5 מאי). מצב השרים רופף מאד ובעוד מעט נכונות להתחולל תמורות במיניסטריום. בבית הנאמנים דרשו הנבחרים ממפלגות מתנגדי הממשלה להעמיד למשפט את שר אניות המלחמה, על מפלת הצי הספרדי אצל מאנילא.

מדריד 23 אפריל (5 מאי). כשנכנסו הנבחרים לישיבה זכר עשו ראשונה לחיל האניות אשר הערו נפשם למות על יד קאוויטא ויפלו חללים על מרומי הים. אחרי כן נועצו הנאמנים על אדות האגרת אשר יכינו להמלכה. מפלגת הקארליסטים הודיעה, כי היא לא תקח חלק במועצות האלה. תכן האגרת התקבל ברוב דעות.

מדריד 23 אפריל (5 מאי). מלבד המצור אשר נקבע במדריד גזרה הממשלה לבלתי הפיץ ברבים כל ידיעות ממקום מערכות הקרב, אם לא תהיינה הידיעות ההן מאושרות מאת הממשלה.

מאי קובא.

נויארק 23 אפריל (5 מאי). אנית המלחמה האמיריקאנית „נאשווילל“ חטפה את אנית הקטור הספרדית „ארגאנויטא“ אשר הובילה עשרים פקידי צבא ואנשיהם והרבה כלי נשק, בגדים ויתר צרכי מלחמה. האניה „ארגאנויטא“ היתה נכונה ללכת לציענפועגוס בעת הוליכוה האמריקאנים שבי.

נויארק 23 אפריל (5 מאי). ע"ד שבי האניה הספרדית „ארגאנויטא“ מודיעים עוד פרטים אלה: שלש אניות-מלחמה אמריקאניות הקריבו לבוא אל מרומי ציענפועגוס, ותראינה מרחוק את אנית הקטור הספרדית הולכת לקראתן. אז החלה האניה „נאשווילל“ לירות אל האניה הספרדית ותשחת את ראשה עד כי לא כלה למוש עוד ממקומה, ואז לקחוה האמריקאנים שבי. אנשי הצבא הספרדים ופקידיהם הובאו אל האניה „נאשווילל“, ויתר הנוסעים הוצאו אל היבשה בחוף ציענפועגאס. בין כה וכה מהרו מחוף ציענפועגוס אניות מלחמה ספרדיות, ותפרוץ בין שני האויבים מלחמה אשר ארכה עשרים רגעים.

[…]


"הצפירה", שנה עשרים וחמש, מס' 91, 6 במאי 1898, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אנית הקיטור „מעקקא“ – 1898

חדשות שונות.

[…]

לאנית הקטור לינדולא אשר לחברת הודו הבריטית קרה אסון בלכתה מלאנדן לראנגון, כי נתקלקלו מכונותיה ולא יכלה לעשות את דרכה הלאה, ותחיש אנית הקטור מעקקא לעזרתה, ותקשרה בחבלים ובשלשלאות, ותמשכה אחריה. ויהי ביום השני ותהי סערה גדולה בים וינתקו החבלים והשלשלאות, והאניות רחקו אשה מרעותה, ואח"כ נדחפה אנית הקטור מעקקא ותרד במצולות, ואתה רב חובליה, שני פקידי מכונותיה, וחמשים מלחיה וחובליה.


"חבצלת", שנה עשרים ושמונה, מס' 33, 10 ביוני 1898, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מלחמת האדמיראל זיימאור בארץ חינא – 1857

חדשות.

הריב אשר לממשלת בריטאניה עם ארץ חינא עוד לא שקטה וצייטונג אחת מן חינא – חינא מַאִיל – אשר האַדמיראל זיימאור – הוא השר על אניות הצבא – פלאָטטע – אשר לממשלת בריטאניה בחינא – לכד מבצר על חוף הים אשר ירה עליו בכלי תותח ויגרש את הכינעזען אשר בתוכו ואת החמשה וחמשים קאנאנען אשר מצא שמה שבר!

אדמירל סר מייקל סִימוֹר. המקור: Clowes, The Royal Navy, vol 7, 1897.

רבות יספרו הצייטונגען מהמלחמה הזו ורבות יספרו גם האנשים הבאים ממרחק זה אומר בכה וזה בכה. אבל אין מי אשר יוכל להגיד ולהודיע תוכן ואמיתת הדבר מדוע פרצה המלחמה בין הממלכות האלה כי אף אם יספרו הצייטונגען מענגלאנד אשר השר הגדול מן קאנטאן בחינה – יֶע שמו – הפר הברית על כי תפש אנשי אניה אחת מענגלאנד ליסרם, ולא הטה אֹזֶן לדברי האדמיראל זיימאור אשר בקש ממנו לשלוח את האנשים האלה לידו והוא יעניש אותם אם באמת עשו עול – ולא חפץ יע לעשות כן ויבגוד בזה נגד חקי הממלכות; ולכן החל האדמיראל לשפוך עליו חרון אפו בקולות וברקים באבק פורח ועופרת. ואז עשה גם הוא שפטים באנשי ענגלאנד אשר יגורו שמה ויורו גם הכינעזען על אניות ענגלאנד ואת הבתים אשר לאנשי ענגלאנד הציתו באש. – אולם רחוק להאמין ורבם יתפלאו אם באמת על דבר הדבר הזה החלה המלחמה ועוד לא שקטה. אמנם עלינו לחקור אחר שורש דברי כאלה וימים יבואו ויספרו לנו את כל ונדע גם אנחנו מי היה הראשון בריבו. וכהיום אספר עוד זאת עשר תודיע הקעלנישע צייטונג אשר שמעה גם היא מהאמאניסטער דָע לַא פלאטטא השנאה תגבר בכל יום ויום בין השר יֶע והאדמיראל זיימאור ובכל זאת לא השחיתו כ"כ כאשר כתבו הצייטונגען. מהבתים אשר יגורו בהם האייראפער – המקום ההוא טְשִי-זַאנג-האנג יקרא – נשרפו רק חמשה. הסוחרים הגדולים אשר שמה יעזבו את המקום, כי יראים המה לשבת שמה. האדמיראל זיימאור הבטיח להאייראפעער לשמרם עת לחמו עם הכינעזען; אבל אנשי כינעזען מקַאנטאן הערב רב סבבו בתיהם וגמלו להם רעה, שללו ובזזו ולקחו את אשר מצאו. לערך שלשים אלף איש מהם באו למקום האייראפעער ורצו להשחיתם, וישלח האדמיראל זיימאור את אנשיו ויכו בהם מכה רבה עד מאוד ויגרשום. מהפָאקטָארייען והמאגאצינען אשר להאייראפעער בקאנאן לערך שמונים, נשרפו רק 21 – לא שבעים כאשר כתבו הצייטונגען – בהכינעזישע פָארשטאדט נשרפו בתים רבים מהאש הנורא אשר ירו אניות אנגלענדער עליהם. מהשנים עשר פאקטארייען הגדולות אשר בהטארטארען־שטאדט נשרפו תשעה מהן והיה היזק למרבה גם לסוחרי ענגלאנד.


"המגיד", שנה ראשונה, מס' 12, 20 בפברואר 1857, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון האניה "בירינס" – 1890

קאנסטאנטינאפיל.

[…]

אסון קרה על הים התכון בליל השמיני לירח הזה, אנית הקיטור ביריניס אשר להללאיד אוסטריא, בלכתה מטריעסט לקאנסטאנטינאפיל בליל ההוא, ליל חשך ואפילה, פגעה באנית קטור בריטית אשר לא נודע שמה סמוך לסירנגי מהלך שעות אחדות מהעיר הבירה. ותלחצנה שתי האניות אשה את רעותה לחץ גדול מאד, ותשברנה. את אשר נעשה באניה הבריטית לא נודע עוד דבר, ולפי הנראה ירדה למצולות. אך האניה האוסטרית קרבה אל החוף ותטבע בחוף, חמשה וששים אנשים אשר נמצאו בה נצולו, והמשא הרב אשר הובילה עדנו עצור בתוכה. היא אחת האניות היותר מפוארות אשר להללאיד, והוצאות בנינה עלו לסך מיליאן פראנק וחצי. אניות שולחו מעיר הבירה אל מקום המעשה וידים רבות תעמולנה להציל את האניה.


"חבצלת", שנה עשרים, מס' 40–41, 15 באוגוסט 1890, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית הקיטור "טוררין" – 1894

אנית הקטור טוררין אשר לחברה הצרפתית טראנסאטלאנטיק השולחת אניותיה לאמעריקא, אשר נבנתה זה מקרוב והחלה לעבוד עבודתה, היא האניה היותר גדולה באניות סוחר אשר לחברות שונות בזמן הזה. ארכה מאה שבעה וחמשים מעטטער ורחבה שבעה עשר מעטטער, בה שתי מכונות אשר לכל אחת מהן כח שלשה עשר אלף סוסים, ומרוץ לכתה הממוצע הוא אחד ועשרים מיל לשעה, אך בשעת הדחק תוכל להחיש לכתה עד ארבעים מיל לשעה. במחלקה הראשונה אשר באניה הזאת שלשים מעונים למשפחות עם מרחצאות לכל מעון, עוד שמנה חדרים מפוארים מאד, שמנה חדרים ושתי מטות בכל א', ארבעה חדרים ושלשה מטות בכל א' וארבעה במטה אחת. במחלקה השניה, ארבעה ועשרים חדרים בשלש מטות, וא' ועשרים חדרים בשתי מטות, חדר האוכל גדול ונהדר למאד ויכיל מאה ושבעים אורחים.


"חבצלת", שנה עשרים וארבע, מס' 26, 30 במרץ 1894, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

פארט סעיד ותעלת זועץ – 1905

מסע ומשא מצרים

מאת המו"ל.

[…]

פארט סעיד, עיר בירת פלך איסטמוס, שוכנת לקצה מזרח אי המבדיל בין ים התיכון לים מענזלע. היא נוסדה בעת החלו לחפור את תעלת זועץ בימי סעיד פאשא, הבן הרביעי למחמד עלי פאשא אשר משל במצרים משנת 1854 עד 1863, ונקראת על שמו. בשנים הראשונות אחרי הבנותה מעטים היו מספר תושביה, ועוד בשנת 1883 עלה מספר תושביה אך לשבע עשרה אלף, אך בשנים האחרונות גדלה ורבתה משנה לשנה, ועתה בה כשנים וארבעים אלף תושבים, בהם שנים עד אלף אייראפים ורובם צרפתים. בשנים האחרונות הוכפלה כמעט הכנסת מכס הסחורות המובאות אליה והיוצאות ממנה אחרי אשר נמשכו אליה מי הנלוס במשוך הממשלה את תעלת המים המתוקים עד העיר, ואחרי אשר מסילת ברזל מאחדתה את כל ערי מצרים הגדולות, תקוה גדולה נשקפה לעיר הזאת כי תגדל ותעלה משנה לשנה, וברבות הימים תצעיד את ערך אלכסנדריא עיר החוף הראשונה במעלה, אשר במצרים.

בעמל רב ובהוצאות רבות למאד נבנה החוף בעיר הזאת אשר יוכל להתחרות את חופי הים היותר מצוינים, בו נבנה מגדל מאיר להולכי ים, גבהו שלשה וחמשים מעטטער, ובו מנורה עלעקטרית אשר תפץ אורה מרחק חמשה ועשרים פרסאות לכל עבר.

Suez_Canal_1882
תעלת סואץ, 1882. המקור: ויקישיתוף

תעלת זועץ. בפארט סעיד מתחלת התעלה הנודעה בשם תעלת זועץ, המאחדת את הים התכון עם ים האדום. התעלה אשר עלתה במחשבה להחפר ולהבנות עוד לפני אלפי שנים ואשר חפרוה אלפי רבבות ידים עוד בימי פרעה נכה, ומאה ועשרים אלף איש אבדו אז את חייהם במלאכה הכבדה הזאת אשר אבדה יחד אתם, ולא יצאה לפעולה עד דורנו זה על ידי פערדינאנד דע לעססעפס הנודע לשם. הוא השיג בשנת 1856 מסעיד פאשא מושל מצרים בעת ההיא את הרשיום לחפרה ולבנותה. מפני התנגדות בריטניא לפעולה הזאת עברו ימים ושנים עד אשר יכל להחל פעולתו. בשנת 1859 הוחלה החפירה, סעיד פאשא נתן לו חמשה ועשרים אלף חופרים מבני ארצו, אשר קבלו שכר מועט חלף עבודתם, ובכל שלשה ירחים הוחלפו באחרים, והמלאכה היתה קשה מאד בראשיתה במדבר שמם ההוא והוצאותיה רבות למאד, על גמלים הביא מים לרות צמאון הפועלים, ועל זה לבד הוציאו ששה וחמשים אלף פראנק לשבוע. בששה עשר לירח נאועמבער בשנת 1869 כלתה המלאכה והתעלה חונכה ונמסרה לתשמיש הקהל, ואל החנוכה באו קיסר אוסטריא, קיסרית צרפת, יורש עצר פרוסיא ועוד נסיכים רבים. הוצאות המלאכה עלו לתשעה עשר מילליאן לירא שטערלינג. אורך התעלה עד זועץ השוכנת על חוף ים האדום, מאה וששים קילאמעטער, עמקה שמנה מעטער, ורחבה למטה שנים ועשרים מעטער, ולמעלה מששים עד מאה ועשרה מעטטער.

מה רבה התועלת אשר הביאה התעלה לעוברי ימים נוכל להבין מזה: מהמבורג לבמביי היה המרחק לפני הבנות התעלה 11,220 מיל ועתה אך 6420 מיל. מלאנדאן לבמביי לפנים 10912 ועתה 6112 מיל. מלאנדאן להאנגקאנג לפנים 13352, ועתה 9672 מיל. מטריעסט לבמביי לפנים 11504, ועתה 4188 מיל, מאדעסא להאנג קאנג לפנים 14460, ועתה 7596 מיל. ממרסיי לבמביי לפנים 10560, ועתה 4368 מיל, מראטערדאם לדרך הזונדא (זונדא שטראססע) לפנים 11524, ועתה 8104 מיל, וכן הלאה, קצרה איפוא התעלה את הדרך מששה ועשרים עד שלשה וששים למאה.

מספר האניות העוברות בה הולך וגדול משנה לשנה. בשנת 1870 עברו בה 486 אניות נושאות 493,911 טאן משא, בשנת 1890 עברו בה 3983 אניות נושאות משא 9,794,129 טאן, ובשנת 1900 עברו בה 4341 אניות נושאות 13,699,238 טאן.

מהאניות אשר עברו בה בשת 1900 היו 1935 אנגליות, 462 אשכנזיות, 285 צרפתיות, 232 האלאנדיות, 126 אוסטריות, 100 רוסיות, 82 איטלקיות, 63 יאפאניות, 34 ספרדיות, שלשים נארועגיות וכו'.

כל אניה העוברת בתעלת זועץ משלמת עתה 10 פראנק מכל טאן משא, ועשרה פראנק מכל נפש הנמצא בה (מילדים 5 פר'), והכנסות החברה מתשלומים האלה, אשר בשנת 1871 עלו אך לסך 340,000 לירא שטערלינג גדלו משנה לשנה עד אשר עלו בשנת 1899 לסך 94,317,505 פראנק. הוצאותיה בשנה ההיא היו אך 24,863,166 פראנק.

תעלת המים המתוקים. בשנת 1858 החלו לתקן את התעלה העתיקה המושכת מי הנילוס למקומות הרחוקים ממנה, שנים רבות עבדו בה, ואח"כ נעזבה המלאכה ימים רבים עד אשר קם ישמעאל פאשא המחולל גדולות ונצורות במצרים ויכלה מלאכתה עד זועץ. בשנים האחרונות הוסיפו להרחיבה ולהמשיכה, ובשנת 1894 הגיעה עד פארט סעיד.

המשך יבא אי"ה.


חבצלת", שנה שלושים וחמש, מס' 30, 14 ביולי 1905, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אנית קיטור בריטית נטבעה ואנשיה ניצולו

חדשות שונות.

[…]

אנית הקטור הבריטית נאוטיק נטבעה בים בלכתה מקאנאדא לגלאסגאב. סערה גדולה אשר היתה בים הזיקה את האניה, מכונה [ו]תורניה נשברו, ושבעה עשר יום התנועעה בים, והאנשים אשר נמצאו בתוכה עמלו יום ולילה חליפות להריק את המים אשר חדרו לתוכה. ביום השבעה עשר ככלות כחם, ונואשו מחייהם, עברה עליה אנית הקטור מאניטאבאן, ותעמוד ותציל את כל האנשים אשר נמצאו באניה השבורה ורגעים אחדים אחרי כן ירדה האניה ונטבעה במצולות.


"חבצלת", שנה עשרים, מס' 23, 28 במרץ 1890, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניה קטנה של חברת המצילים נשברה וטבעה 1883

סירת הצלה מתחנת ההצלה קרומר בנורפולק, גלויה מ-1884. המקור: ויקישיתוף.

אנית הקטור האשכנזית „אדמיראל פרינץ אדאלבערט“  בקרבה לתעלת בריסטאל נשברה ותתן אות העירה כי סכנה מרחפת עליה, ותצא אניה קטנה מלאה אנשים מחברת המצילים לעזור לנוסעי האניה. אך הים סער מאד ובקרוב האניה הקטנה אל אנית הקטור הוכתה ותשבר לרסיסים וכל המצילים נטבעו. הנוסעים וחובלי אנית הקטור הצליחו כולם לבא אל היבשה לבד אחד מהחובלים אשר נטבע וימת.


"חבצלת", שנה שלוש עשרה, מס' 9, 16 בפברואר 1883, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.