נארד אמעריקא
קוראי ספרי קורות הימים כבר שמעו אשר חכמי התכונה הסכימו: כי הוא בגדר היכולת למשוך תקות חוט אומר המבשר (עֶלקטיאָ-מאגנעטישען טהעלעגראף) אף דרך ים הגדול ורחב ידים, וברגעים אחדים יתבשרו כל יושבי חלד מה יקרה גם באחרית ים! (וכבר נמשכו טעלעגראפען ונגמרו גם דרך הים באייראפא כנודע) ועתה אחרי הבחינה והנסיון מול כנסיות החכמים, הסכימו ארצות אמעריקא הצפונית ובריטניא לקשר בחוט מבשר כזה גם ארצותם דרך הימים המפרידים ביניהם ויחפשו להם מקום אשר שם תקצר הים מהלכו בין הארצות האלה, וימצאו כי בין חוף מדינת איררלאנד לבריטאניא צד אחד ובין חוף מדינת נייא פונדלאנד לאמעריקא מעבר השני, הים הגדול – אטלאנטישע מעער – מתקצר ומדת רחבו שם אך מעט יותר מארבע מאות פרסאות גדולות! ויען כי המקומות האלה כבר מקושרים המה בארצותם דרך יבשה בחבלי מבשר, הסכימו כי שם יניחו גם את החבל הזה הנזכר דרך מצולת ים, למען יוכלו לדעת בכל ארץ בריטאניא כל אשר נעשה תחת שמי אמעריקא וכן ישמעו במהרה יושבי אמעריקא מה יקרה בענגלאנד!! – –
ואחרי כי חוט המבשר מענגלאנד כבר נמשׁךְ עד פראנקרייךְ דייטשלאנד ומשם יתפרד והי' לחלקים רבים וישׁלח חיציו עד ס"ט פעטערסבורג – עתה צא וחשׁוב קורא יקר בשעות מתי מספר יוכל איש בס"ט פעטערסבורג להודיע לרעהו באמעריקא או לשאול ממנו דבר והוא ישׁיב לו דבר – וכן להיפךְ – וצא וחשׁוב המרחק הגדול אשׁר בין הארצות האלה – ותן לבךָ להדבר הנפלא הזה – ואם או לא תשתומם גם אתה ותקרא: נפלא היוצר הגדול אשר ברא יצור כזה ואךְ נשמת אלוהי' היא תרוממיהו למעלה להשכיל!!! –
מלאכת החוט נפלא בעצמותו נעשה ממתכות, עביו כאצבע והוא חתול בחוט דק נחשת שזור מסביב סביב על כלו ולוטה בבגד משׂרף הנוטף (גוממי או קויטשׁוק) – משקל החוט לכל פרסה עשרים ככר, נמצא משׁקלו יותר מארבעים אלף ככר – צענטנער – ועתה תשאלךְ נפשׁךְ הקורא, באיזו דרךְ ינשא החבל נחשׁת הזה אל מקום תחנותו ואיפא ינוח להביאו שמה? אם תטוה חוּט אורך ד' מאות פרסה צנף יצנפיהו ככדור סביב סביב ויניחוהו באחד המקומות – אולם איךְ יצנופו את זה?? אך חכמת אדם המציאה גם לזה תחבולות ע"י כלים מכלים שׁונים כי גם את זה יצנפו כדור וישימהו כנחשׁ נחושת. אבל הוצרכו למקוֹמוֹ שׁתי אניות גדוֹלות ושלח ממשלת אמעריקא את האחת הנקראת בשם “ניאגאר„ והיא הגדולה מכל ספינותיהם, ובריטאניה שׁלחה את „האַגאֶמעמנאָן“ אשר ישאו כל אחת מחציתו והביאום אל מקומו. ויהי כבור הניאגאר ליקח את חלקה וימצאו כי קטנה היא מהכיל מחציתה אשׁר תקח, ותתמהמה בארץ ענגלאנד שׁשה חדשים עד אשר הרחיבו גבולה ומדתה ויכלה לקבל את חלקה.
בימים האלה יסעו האניות מחוף מדינת איררלאנד לעשׁות מלאכתן ולקחו עמהן כלים נפלאים – מאשינען – אשר בה ישובו וירקעו את החבל ויישירו העקום להניחו במסילה ישרה דרךְ מצולת ים עד המקום המיועד לו. ועוד שתי אניות גדולות לרגליהן הנושאות החבל הנ"ל לעזור בהמלאכה הנכבדה והנפלאה הזאת. ובאמצע הדרך כאשר תריק האניה האחת את משאה, יפעלו ויקשרו קצות מחצית החבל אשר בתוך הים עם קצה השני בחוברת אשר על האניה השניה עד תום כל החבל על חוף מדינת נייא פונדלאנד ושם יקשרו קצותה ביבשה ארץ.
ואף על זאת פקחו עיניהם אם בקרב הזמן אשר יעשו מלאכתם על הים אם יעמוד רוח סערה ותרומם גליו, עד אשר לא יוכלו האניות ללכת דרך מישור עת הים הולך וסוער עליהם, אז ישברו החבל במקום שיהיו וישימו בקציהו בנין קורות גדולות ועליהם ישימו נס גדול למראה וקורות הבנין ישוטו קל על פני המים עם הנס אשר עליהם – ואז בשקט הסער יבואו האניות ויחפשו את הנס וימצאוהו בנקל ואז ידבקו חרשי ברזל את החבל במקום אשר נשבר עם קצה החבל אשר על האניה!
המלכה מבריטאניא יר"ה כתבה אל הראש דאמעריקא, כי כאשר יגמרו המלאכה הזאת תהי ראשית אמריה אשר תאמר ע"י תקות חוט המבשר דברי שלום אליו! ואתה הקורא אם לבךְ לא לב אבן הלא תרגישׁ ותשתומם על מפעלות יוצרנו החונן לאדם דעת אשר דברי שפתותיו יעופו על כנפי נדודי דרךְ מצולות ים גדול ורחב ידים, נתיב לא ידעו עיט ע"י חוט נחשת ואשׁר דבר פיו אליו ויגידה למרחוק בכל אפסי ארץ! ברוך המטיב לבריותיו לעד ולנצח נצחים! –
"המגיד", שנה ראשונה, מס' 36, 19 באוגוסט 1857, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
USS Niagara, HMS Agamemnon
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 