חוט המבשר דרך מצולת ים – 1857

נארד אמעריקא

קוראי ספרי קורות הימים כבר שמעו אשר חכמי התכונה הסכימו: כי הוא בגדר היכולת למשוך תקות חוט אומר המבשר (עֶלקטיאָ-מאגנעטישען טהעלעגראף) אף דרך ים הגדול ורחב ידים, וברגעים אחדים יתבשרו כל יושבי חלד מה יקרה גם באחרית ים! (וכבר נמשכו טעלעגראפען ונגמרו גם דרך הים באייראפא כנודע) ועתה אחרי הבחינה והנסיון מול כנסיות החכמים, הסכימו ארצות אמעריקא הצפונית ובריטניא לקשר בחוט מבשר כזה גם ארצותם דרך הימים המפרידים ביניהם ויחפשו להם מקום אשר שם תקצר הים מהלכו בין הארצות האלה, וימצאו כי בין חוף מדינת איררלאנד לבריטאניא צד אחד ובין חוף מדינת נייא פונדלאנד לאמעריקא מעבר השני, הים הגדול – אטלאנטישע מעער – מתקצר ומדת רחבו שם אך מעט יותר מארבע מאות פרסאות גדולות! ויען כי המקומות האלה כבר מקושרים המה בארצותם דרך יבשה בחבלי מבשר, הסכימו כי שם יניחו גם את החבל הזה הנזכר דרך מצולת ים, למען יוכלו לדעת בכל ארץ בריטאניא כל אשר נעשה תחת שמי אמעריקא וכן ישמעו במהרה יושבי אמעריקא מה יקרה בענגלאנד!! – –

ואחרי כי חוט המבשר מענגלאנד כבר נמשׁךְ עד פראנקרייךְ דייטשלאנד ומשם יתפרד והי' לחלקים רבים וישׁלח חיציו עד ס"ט פעטערסבורג – עתה צא וחשׁוב קורא יקר בשעות מתי מספר יוכל איש בס"ט פעטערסבורג להודיע לרעהו באמעריקא או לשאול ממנו דבר והוא ישׁיב לו דבר – וכן להיפךְ – וצא וחשׁוב המרחק הגדול אשׁר בין הארצות האלה – ותן לבךָ להדבר הנפלא הזה – ואם או לא תשתומם גם אתה ותקרא: נפלא היוצר הגדול אשר ברא יצור כזה ואךְ נשמת אלוהי' היא תרוממיהו למעלה להשכיל!!! –

מלאכת החוט נפלא בעצמותו נעשה ממתכות, עביו כאצבע והוא חתול בחוט דק נחשת שזור מסביב סביב על כלו ולוטה בבגד משׂרף הנוטף (גוממי או קויטשׁוק) – משקל החוט לכל פרסה עשרים ככר, נמצא משׁקלו יותר מארבעים אלף ככר – צענטנער – ועתה תשאלךְ נפשׁךְ הקורא, באיזו דרךְ ינשא החבל נחשׁת הזה אל מקום תחנותו ואיפא ינוח להביאו שמה? אם תטוה חוּט אורך ד' מאות פרסה צנף יצנפיהו ככדור סביב סביב ויניחוהו באחד המקומות – אולם איךְ יצנופו את זה?? אך חכמת אדם המציאה גם לזה תחבולות ע"י כלים מכלים שׁונים כי גם את זה יצנפו כדור וישימהו כנחשׁ נחושת. אבל הוצרכו למקוֹמוֹ שׁתי אניות גדוֹלות ושלח ממשלת אמעריקא את האחת הנקראת בשם “ניאגאר„ והיא הגדולה מכל ספינותיהם, ובריטאניה שׁלחה את „האַגאֶמעמנאָן“ אשר ישאו כל אחת מחציתו והביאום אל מקומו. ויהי כבור הניאגאר ליקח את חלקה וימצאו כי קטנה היא מהכיל מחציתה אשׁר תקח, ותתמהמה בארץ ענגלאנד שׁשה חדשים עד אשר הרחיבו גבולה ומדתה ויכלה לקבל את חלקה.

אה"מ "אגממנון" ואנית הצי האמריקאי "ניאגרה". איור ב-L'Univers illustré, פריז, 1858. מקור: ויקישיתוף

בימים האלה יסעו האניות מחוף מדינת איררלאנד לעשׁות מלאכתן ולקחו עמהן כלים נפלאים – מאשינען – אשר בה ישובו וירקעו את החבל ויישירו העקום להניחו במסילה ישרה דרךְ מצולת ים עד המקום המיועד לו. ועוד שתי אניות גדולות לרגליהן הנושאות החבל הנ"ל לעזור בהמלאכה הנכבדה והנפלאה הזאת. ובאמצע הדרך כאשר תריק האניה האחת את משאה, יפעלו ויקשרו קצות מחצית החבל אשר בתוך הים עם קצה השני בחוברת אשר על האניה השניה עד תום כל החבל על חוף מדינת נייא פונדלאנד ושם יקשרו קצותה ביבשה ארץ.

ואף על זאת פקחו עיניהם אם בקרב הזמן אשר יעשו מלאכתם על הים אם יעמוד רוח סערה ותרומם גליו, עד אשר לא יוכלו האניות ללכת דרך מישור עת הים הולך וסוער עליהם, אז ישברו החבל במקום שיהיו וישימו בקציהו בנין קורות גדולות ועליהם ישימו נס גדול למראה וקורות הבנין ישוטו קל על פני המים עם הנס אשר עליהם – ואז בשקט הסער יבואו האניות ויחפשו את הנס וימצאוהו בנקל ואז ידבקו חרשי ברזל את החבל במקום אשר נשבר עם קצה החבל אשר על האניה!

המלכה מבריטאניא יר"ה כתבה אל הראש דאמעריקא, כי כאשר יגמרו המלאכה הזאת תהי ראשית אמריה אשר תאמר ע"י תקות חוט המבשר דברי שלום אליו! ואתה הקורא אם לבךְ לא לב אבן הלא תרגישׁ ותשתומם על מפעלות יוצרנו החונן לאדם דעת אשר דברי שפתותיו יעופו על כנפי נדודי דרךְ מצולות ים גדול ורחב ידים, נתיב לא ידעו עיט ע"י חוט נחשת ואשׁר דבר פיו אליו ויגידה למרחוק בכל אפסי ארץ! ברוך המטיב לבריותיו לעד ולנצח נצחים! –


"המגיד", שנה ראשונה, מס' 36, 19 באוגוסט 1857, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

USS Niagara, HMS Agamemnon

אניה מטורפת בים – 1888

חדשות

[…]

(אניה מטורפת בים) מנעוויארק מודיעים בטג"ר כי אניה הנמהרת „וויעלאנד“ אשר באה שמה ביום 14 לח"ז הביאה בשורה כי ביום ההוא בשעה 4 אחה"צ התנגשה האניה טהינגוואלא ברעותה גייפער הבאה לקראתה, והאחרונה נטבעה מכובד דחופתה בעוד חמשה רגעים. 72 נפש אדם ירדו במצולות מלבד 33 מלחיה, ורק 14 אנשים עם 17 חובלים נמלטו לחיים, ויעלו על האניה טינגוואלא אשר נשאה 455 נפש אדם וגם היא נשברה במקומות אחדים ובקושי גדול הגיעה עד האליפאקס. האניה „גייפער“ יצאה מחוץ שטעטין ולא היה לה רשות לקחת בני אדם עליה רק משא סחורות ע"כ נמצאו בה אך מעט אנשים עליה; האנשים שנטבעו כלם ילידי דענעמארק המה המפקחים על הסחורות.


"קול מחזיקי הדת", שנה רביעית, מס' 22, 23 באוגוסט 1888, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

S/S Geiser, S/S Thingvalla

עוזר הקאפיטאן סרב להציל את נוסעי האניה הנטבעת – 1879

דברי הימים.

[…]

סאמארא. נוסע אחד מודיע במכתב עתי הסאַמאַרי, אשר עיניו ראו ולא זר, כדברים האלה: „ביום השלישי לירח יוני בנסעי מעיר סיזראן לעיר סאמארא על אנית הקיטור „לעטוצי“ מהחבורה „סאמאָליעט“, חמש וויארסט למעלה מהמקום אשר שם יבנה ויכונן גשר על הוואָלגא, פגשנו אני-שיט ריקה בלי אנשים, וכעבור עוד מעט פגשנו עוד אני-שיט אחרת גם כן בלי אנשים, ואחר ראינו מרחוק אנית סוחר (באַרקע) טובעת עם כל משאה אשר עליה, ואחרי אשר קרבה אניתנו יותר, ראינו על אניה הנטבעת בערך שלשים אנשים עומדים באגודה אחת ומראים אותות למנהיג האנית הקיטור, כי יחוש לעזרתם בעוד אשר המים הזידונים לא נגעו בם רעה; על אנית הקיטור עמד אז למנהיג עוזר הקאפיאטן, ובקר רוחו עשה עצמו כלא רואה ויאחז דרכו הלאה.

בין כה וכה נגשה אניתנו אל אניה הנטבעה רק כמאה או כמאה וחמשים סאַזען, ולדאבון נפשנו ראינו עין בעין איך האומללים כורעים על ברכיהם בגלוי הראש מתחננים לעזר בצר, אך עוזר הקאפיטאן הקשיח לבבו, ויאטם גם אזנו מלשמוע בקול כל הנוסעים אשר קראו אחריו מלא וגם התלוננו עליו. וכבוא האניה רק כחמש וויארסט מעיר סאמארא הבין עוזר הקאפיטאן כי רעה נגד פניו, ויתנכל לכסות במשאון מעשיו ומזימותיו, בבואו אל נוסעי האניה ובידו שטר האמנה (אקט) ובו כתוב כי בשום אופן לא היה ביכלתו לעזור להאומללים, ואף אם לו אזר שארית כחו גם אז לא הועיל לו מאומה כי רוח חזק נשב אז, ויבקש מהנוסעים כי יחתמו ידם על שטר האמנתו לקיים את דבריו; אפס הנוסעים לא די כי לא קימו ואשרו את השטר, כי גם חרפו וגדפו אותו מדוע לא החל כל מאומה לנסות ולהוביל האניה קרוב אליהם, אחרי כי ראה אשר אפסה מעמם כל עצה ותושיה בלתי לרדת חיים במי מצולה, כי אניותם השיט נפרדו מאתם וכי סער חזק וקר נשב בם וגשם נתך על האומללים להוסיף מכאוב על מכאובם. את אשר נעשה בהאומללים לא אדע“.

עד כאן  לשון של מכתב עתי הסאמארי, וכן גם שמעתי ביום 3 יוני מפי איש מיודעי אשר גם הוא היה מהנוסעים על האניה לעטוצי, אך לא האמנתי למשמע אזני כי ימצא איש אביר לב כזה, ובטח ידע מראש כי מרה תהי אחריתו וכי יבוא על שכרו, כאשר שמעתי פה אשר כבר שמו עליו שוטרי העיר משמר עד אשר יחקר וידרש הדבר, ויען כי בטח יתפרסם הדבר ע"י מ"ע הגדולים בארצנו, אמרתי למה יגרע חלק קוראי הצפירה מהם.

בן ציון דאווידזאָהן.


"הצפירה", שנה שישית, מס' 25, 8 ביולי 1879, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון גדול בקאנאל דע לא מאנש – 1878

ענינים מדיניים.

[…]

עוד קרה אסון גדול לממשלת ומדינת אשכנז שבוע זה, כי שתים מאניותיה היותר גדולות וטובת הלא הן האניות הנקראות בשם „קעניג ווילהעלם“, „גראססער קורפירסט“ פגעו במרוצתן אשה ברעותה אצל פאלקשטאן בלב ימים, וע"י הלחץ והדחק צללה האניה „גראססער קורפירסט“ במים אדירים היא וכל אשר בה, והאניה „קעניג ווילהעלם“ חשבה גם היא להשבר אך האניות הקרובות חשו לעזרתה בעוד מועד והצילוה מן המצר. רבים מאנשי אשר היו באניה „גראססער קורפירסט“ נצולו מהמות, אך רבים לא יוכל מלט נפשם מחמת המים הזדונים וירדו חיים למצולות ים. הנזק רב ועצום למאוד, וכאשר באה השמועה ההיא ללאנדאן, מיהר יורש העצר לממשלת אשכנז לבא לפאלקשטאן ולראות את הכל. ובבערלין עשתה רושם גדול למאוד, כי מלבד הנזק הרב העולה עד כדי מילליאנען מארק הרבה הנה נהרגו גם אנשים רבים. אך צרות אחרונות משכחות את הראשנות, ובכן נשכח מעט האסון הזה ע"י מעשה הבליעל נאבילינג הנזכר.


"העברי", שנה ארבע עשרה, מס' 38, 6 ביוני 1878, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

* * *

האנדרטה למלחי "Großer Kurfürst". איור בכתב העת Die Gartenlaube, שנה: 1880. מקור: ויקישיתוף

חדשות שונות

[…]

ביום האחד ושלשים לחדש העבר קרה אסון גדול על לשון הים „קאנאל דע לא מאנש“ העובר בין צרפת ובין בריטאניה, שלש אניות מגן מאניות אשכנז האחת נקראת בשם „גראסער קורפירסט“ והשנית „קעניג ווילהעלם“ והשלישית „פרייסען“ עברו את לשון הים ההוא לבא אל הים התיכון, ומבלי דעת הנסבה פגעה אנית „קעניג ווילהעלם“ את אנית „גראססער קורפירסט“ והנפגעת צללה כעופרת במים אדירים במשך 4 רגעים בעקב החור אשר נעשה בצדה. כחמש מאות איש היו בהאניה הזאת, ושתי מאות וארבעה ושבעים איש מהם טבעו בים. האניה הנטבעת חדשה היא ושבעה וחצי מיליאן מארק הוציא הממשלה לבנותה. גם האניה „קעניג ווילהעלם“ מנוזקת מאד, והובאה אל חוף בריטאניה לתקן שם בדקיה.

* * *

חדשות שונות מתפוצות ישראל

[…]

לונדון. – ממשלת אשכנז תחפץ לנסות אולי יצלח בידה להוציא מהים את האניה הגדולה „גראססער קורפירסט“ אשר צללה במי הים סמוך לפאלקענשטיין (בריטאניה), ומצאה את האדון אלבערט לעוטנער, איש יהודי, נאמן לפניה ותמלא את ידו להוציא בחכמתו הרבה את האנה ממצולות הים.


"הלבנון", שנה ארבע עשרה, מס' 43, 6 ביוני 1878, עמ' 8;  שנה חמש עשרה, מס' 18, 6 בדצמבר 1878, עמ' 7. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תחבולה חדשה להוציא אניות נטבעות – 1879

חדשות וענינים שונים

– (תחבולה חדשה וטובה להוציא אניות טבועות ממצולות המים) המציא עתה איש אחד בבריטאניה ושמו דיללאן, וביום 11 מאי עשה החכם הממציא נסיונות בזה בפני ההערצאג מעדינבורג, ובפני העובדים בצבא האדמיראליטעֶט, וגם צירי כל הממשלות ורבים מנבחרי הפארלאמענט באו לראות בנסיונות הממציא. התחבולה הזאת פשוטה היא ויקרת ערך. בתחתיות המים ישליכו פעמון גדול על האניה הנטבעת ואח"כ יריקו את האויר מהפעמון ועל ידי זה יתרומם ויעלה הפעמון מהמים וימשוך אחריו את האניה הנטבעה.


"הלבנון", שנה שש עשרה, מס' 8, 17 בספטמבר 1879, עמ' 8. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אניות הקיטור – 1861

אניות־הקיטור (דאמפפשיף)

אם מעגלי הברזל יעברו פני תבל לארכה ולרחבה לאניות הקיטור יתר שאת: באשר יתנו בים דרך ובמים עזה נתיבה. רכב הברזל אך על מעגלי הברזל יעבור ולא יטה ימין או שמאל; אולם האניות יעברו דרך לא עבר בו איש, ולא דרכה בו רגל אנוש ואל כל עבר יטו צעדיהם!

ולא לבד אך התכונות האלו להם, כי גם ימהרו יחישו מעשיהם; ותחת אשר עד כה עברו ירחים, חלפו שנים עד הגיעה האניה אל מחוז חפצה, עתה האניה בקטור תמהר ללכת ובימים אחדים תבא המטרה!

ענגלאנד, רבתי בגוים, תפרוש מטות כנפי מסחרה עד קצוי הארץ, ולאיים רחוקים תשלח אניותיה לקחת מזמרת הארץ ולהביאם אל ארצות אייראפא למען גם יושביה יאכלו מטוב הארצות הרחוקות האלה. וממי כל אלה לה? מיד מי כל העושר והכבוד לבריטאניה אשר מרוב אשרה והצלחתה היתה לנס גוים ותטע מטע-נעים, מטע הציוויליזאציאן, בין הפראים ועובדי האלילים, אם לא מאניות הקטור המפילים פחדם ואימתם על שוכני האיים הרחוקים האלה!

ועתה ידידי הקורא אם תאבה לדעת הליכת האניה ועל מה אדניו הטבעו הבט בציורים ותבין לך:

כמו ברכב הברזל ככה גם לאנית הקיטור יש פארור גדול מלא מים ותחתיו תבער אש למען יהפכו המים לקיטור וכל שאר הכלים לשניהם אחד המה! אפס להאניה עוד בהאופן (7) רחת (שויפעל) אחת או שתים, וגם לפעמים ירבה מספרים לפי ערך כובד האניה – ומחוץ יתראה לעינינו כהציור ג'.

איור נלווה לרשימה בעיתון "הציר".

"הציר", שנה ראשונה, מס' 2, 8 בנובמבר 1861, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

איש יהודי מהונגריא המציא מעגילה (שרויבע) – 1879

מעשים בכל יום

במשכנות יעקב בחו"ל.

[…]

רבים המה מאחינו בימינו העושים להם שם ברוב חכמתם, בחקירותיהם ובמלאכות היפות, בשירה וזמרה ובציור ופסל וכדומה, אך לא נודעו עוד בהמצאות חדשות המושכות עליהן עין הגוים והממלכות. עתה עלתה ביד איש יהודי מהונגריא להמציא מעגילה (שרויבע), אשר תוליד שטה חדשה בבנין אניות איבה ומהלך הספינות. בעזר המעגילה ההיא תוכל האניה להתנועע אל כל עבר ברגע ובנקל כעוף השמים. כאשר יאמרו מה"ע הציעו ממשלות-ימים אדירות לקנות מאת הממציא את הרשיון להכין את המעגילה ההיא, אך הוא יקדיש המצאתו זאת לארץ מולדתו. מה יאמרו שונאי ישראל על זה?! Ung. Jar.


"המליץ", שנה חמש עשרה, מס' 40, 14 באוקטובר 1879, עמ' 9. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מעגילה = מדחף

הרופא היהודי של אנית הוד מלכותו "ואנאדיס" – 1878

שוועדן.

[…]

ביום וי"ו בשבוע העבר באה הנה שמועה לא טובה והשומעים דבר הרע הזה ויתאבלו. אל הצי-ווילדעפארטענסענט באה ההודעה שביום 20 דעצעמבער מת על אניות המלכות Vanadis הרופא דאקטאר פהיליף אלפהאנז הירש בחוף האי ס"ט טהאמאס בוועסטאינדיען. כאשר מת האיש הפנוי, אשר עוד לא הגיע לשנת שלושים לשני חייו, שלח הקאמאנדאנט להיהודים היושבים בס"ט טהאמאס להוביל את הנפטר לקברת ישראל, ובאו ששה אנשים מהחברה דשם ועשו חסד עם המת והוליכו אותו אל היבשה. הבעלי מלחמה תחת פקודת האפיצירע לוו את המת בתוך ארבע אניות ובראשם המוזיקכאר מהפרעגאטטע וואנאדיס. בעת אשר בא המת אל חוף הים ליבשה ירו מהפרעגאטטע תשעה זאלוטשיססע והרופא נקבר בכבוד גדול.

הפריגטה השבדית "ואנאדיס" ליד האי ג'לואיט, 1884. ציור מאת Jacob Hägg. המקור: ויקישיתוף

היהודים דשם כתבו אגרת ארוכה להאב של הנפטר, והוא מאנשי נכבדים בקהלתנו וגם שלחו ההודעה על פטירת המת בתמונת אגרת מכותרת בקו שחור בלשון ענגליש. ואלה דברי הפרטים על הנפטר אשר היה אחד מתלמידי ואשר היה תפארת אביו. הוא נולד פה בשנת 1848, והיה שטודענט בשנת 1867, בשנת 1875 עשה הוא מעדיצינישעס קאנדידאטסעקסאמען ומחדש אקטאבער והלאה היה רופא באניה הנזכרה. חידוש הוא שהאיש הזה חפץ להיות רופא בהאניה Blenda אשר הלכה להאריענט וכעת היא נמצאת לפני קאנסטאנטינאפעל, אבל חפצו לא נמלא; אבל גם על האניה הזאת מת הרופא בלב הים, וגויתו הורדה אל תהום הים, כי הוא מת ר"ל במחלת הטיפהוס. הדאקטאר הירש מת מחמת חולשת הגוף (איבעראנשטרעננונג) כי סער הים היה כחמשה עשר ימים ורבים מהבעלי מלחמה היו חולים (זעעקראנק) וד' הירש ג"כ נחלה וכלה כוחותיו עד שלא נשאר בו כח לחיות. עוד יום לפני מותו כתב אל אביו ביד חלושה דברי ניחומים.

ואם גם הצער הוא גדול ורבו יגון ואנחה, בכ"ז בזה שמחנו בראותנו שגם בארץ הרחוקה נמצאים אחינו בני ישראל גומלי חסד של אמת. כבוד והדר להיהודים בס"ט טהאמאס, וכאשר ינוחו מעט האב ושארי האבלים מתוגות נפשם ישיבו כהוגן על המכתב מאת היהודים בס"ט טהאמאס, ועל הנפטר נאמר: תנוח על משכבך בשלום ונשמתך תצב"ה.

Lewysohn.


"המגיד", שנה עשרים ושתיים, מס' 8, 20 בפברואר 1878, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

מטרות מלחמת הים של היאפאנים – 29 בפברואר 1904

דברי הימים

מצב הרגע.

כבר עברו שבועות מעת אשר החלה המלחמה, ומלבד הקרב הראשון ורב-התוצאות אצל פורט-ארטור היו עד עתה אך הכנות ותנועות. למין זה אנו חושבים גם את הנסיונות האחרונים אשר נסו היאפאנים לסגור את נמל-ארטור. כידוע מהדין והחשבון הרשמי לא עלו כל הנסיונות האלה יפה ליאפאנים. מבוא-הים לא נסגר, האניות הרוסיות יכלו לצאת, וגם יש מהן שהפליגו מעט בים. אח"כ התאמצו היאפאנים עוד הפעם להלחם אל פורט-ארטור, ואולם גם הפעם נהדפו לאחור. מן המאמרים הרעים שכתבו המומחים ע"ד התכסיס הזה – הצד השוה שכולם מודים עליו, הוא, כי מאחוריו מסתתרת איזו מטרה אחרת לגמרי. קשה לאיש שאיננו מומחה להורות הלכה בדברים כאלה הננו מביאים אך את תמצית המשפטים שהמומחים דנים. לפי דברי רובם, התקופה שהמלחמה עומדת בה כעת איננה תקופת פגישות גדולות בין הרוסים והיאפאנים, כי אם תקופת תנועות. כשהצי היאפאני הצָר על פורט-ארטור מבצבץ פעם בפעם ושולח את סירות הטורפידין, או עושה כונים כאלו התאמץ להוציא את צבאותיו בקרבת חוף פורט-ארטור על היבשה – אין אלה תכסיסים שלמים, כי אם מסוה ומסך למעשים שנעשים במקום אחר. היאפאנים <???>עיד את האניות הרוסיות העומדות על העגן בפורט-ארטור, פן תרגיזינה בדרך את צבאותיהם הנוסעים לקוריאה. על כן הם מתנפלים פעם בפעם על פורט-ארטור למען עצור שם את הצי הרוסי, שיהיה אנוס לעמוד בקרבת החוף ולהגן על פורט-ארטור ממלחמת תנופה, וכן גם להגן על המקומות הסמוכים שמה, לבל יוכלו היאפאנים לצאת שם על היבשה, ובעת ההיא מוסיפים היאפאנים להוציא לפעלה את הובלת הצבא והנשק והצידה והפחמים וכל צרכי המלחמה לקוריאה.

זירת המלחמה בין רוסיה ליפן. Tacoma Times מ-20 בפברואר 1904. מקור: ויקישיתוף

אין להחליט בדברים כאלה וַדָאוֹת, אבל קרוב הוא אל האמת, שהיאפאנים לא ימהרו לצאת למלחמה על היבשה עד אשר יביאו צבא רב מאד לקוריאה, ועד אשר יסתדרו שם ככל חוקי המחנות, ועד אשר יבצרו שם גם מקומות ידועים. זאת היא מלאכה גדולה וארוכה, והתנאי הראשון למעשיה היה זה, שהדרך העולה מיאפאן לקוריאה תהיה חפשית, לבל תעצרנה האניות הרוסיות אשר בפורט-ארטור ובולאדיבוסטוק את ה„טראנספורט" הזה. הסכנה היותר גדולה נשקפה ליאפאנים מפורט-ארטור הסמוכה, ולכן היתה ראשית מעשיהם לעשות שם מלחמה. בטשימולפו היתה להם מלאכה קלה ואי-כבוד להכריע את האניות הרוסיות המעטות. מן העבר השני נטויה חרב רוסיא ממול יאפאן בולאדיבוסטוק, אבל שם היו מכשולים טבעיים. יציאת אניותיו של רייצנשטיין מן החוף המכוסה קרח נעשתה בגבורה נפלאה, אך האניות אֻלצו לשוב אל החוף ולא יכלו להפליג בים ולהתרחק מן הבסיס שלהן, מולאדיבוסטוק. ואולם אע"פ שהספינות חזרו, לא חדלה אימת הרוסית להפחיד מן הצד ההוא את היאפאנים, ומקצת האניות היאפאניות סובבות ומשוטטות בקרבת ולאדיבוסטוק לעצור שם את הרוסים ממש כמו שהם עוצרים אותם בפורט-ארטור. שני התכסיסים היאפאניים האלה נבדלים אך באמצעיים שלהם, ולא במטרותיהם. המטרה אחת היא: לעגן את האניות הרוסיות לבל תצאנה על פני ים. אבל אצל פורט-ארטור לא די היה לעמוד על המצפה, אך נחוץ היה להתנפל, ואצל ולאדיבוסטוק אין צרך להתנפל, יען כי גם הקרח מעכב, וכמו שהוא מכשיל את האניות הרוסיות, כן הוא מכשיל גם את היאפאניות, אבל בכ"ז אי אפשר לבטוח בהחלט, ולכן משוטטות האניות היאפאניות גם שם.

[…]


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 40, 29 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

כבוד לגיבורי מלחמת הים ליד טשימולפא – 4 באפריל 1904

תלגרמות של הצפירה.

21 מאֶרץ (3 אפריל).

[…]

טולא. בגלל אשר מפקד האניה „וואַריאַג“ רודניעוו, אשר הצטיין בגבורתו בעת מלחמת הים עם צי יאפאן ליד טשעמולפא, מוצאו מן האצילים בפלך טולא, מחוז ווענעוו, החליטה אספת האצילים: למלא ידי ראש אצילי הפלך לשלוח תלגרמא של ברכה לרודניעוו בשם כל האצילים, ואם יעבור דרך טולא יקדמוהו בברכה ע"י סגל חבורה.

קבלת פנים לגיבורי קרב צֶ'מוּלפּוֹ במוסקבה. מקור: ויקישיתוף

אדיסא. התגברות הרגשות הפטריוטיות בין התושבים לרגלי בוא הספנים הגבורים, היא באמת לעילא ולעילא. בכל מקום שיתראו יעשה למו ברגע פומבי ביקר כל כבוד. הנהגת העיר נתנה כבוד לספנים בעריכת ארוחת בקר. אחרי הארוחה הלכו במקהלת נוגנים אל החוף, לאניה „ניקולאי“, אשר בשעה 4 אחרי הצהרים הלכה לסיבסתופול. אל ההליכה בסך נלוה המון גדול, עד כי הנמל לא יכול להכילם. כל מסבי רחוב החוף מלאו המונים.

אדיסא. העיר לותה את הגבורים היוצאים בקול תרועת אורא. הקאפיטן סטעפאנאָוו ספר, כי מפקד האניה האמריקאנית „וויקסבורג“ היה בודד במועדו כל עת עמדו בטשעמולפא, לא התודע אל מפקדי אניות יתר הארצות ולא השתתף במועצה ובקריאת המחאה לפני המלחמה, יען כי איש לא שחרהו לזה. אחרי המלחמה שלח גם הוא יחד עם האחרים רופא וסדרות [?] הצלה. ע"ד קבלת מלחינו אל האניה וויקסבורג בלי ספק לא בקש רודניעוו, יען כי לא היה כל צרך בזה. – אחדים מן הפצועים קשה בטשעמולפא ובהונגקונק תחת אפוטרופסות הצרפתים. – השמועה, כי הקוריאנים חטפו את הניצולים מן המים וימסרום לידי היאפאנים, איננה נכונה. אף מלח אחד משלנו לא נפל בידי היאפאנים.

[…]


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 67, 4 באפריל 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.