פטרבורג (ס' מס'). הנסיך הגדול קיריל וולאדימירוביטש נסע למזרח הרחוק.
ברלין. ה„לאקאל אנצייגר“ מודיע מטוקיא, כי ממשלת יאפאן מכירה את הנסיון האחרון להגיח אל פורט-ארטור כי לא הצליח.
טוקיא. לטשימולפא נשלחו אינזינירים יאפנים, אשר נצטוו להעלות ממצולות הים את האניה „וואריאג“ הטבועה. האניה הזאת נכונה להספח אל הצי היאפאני.
לונדון. למכה"ע פה מודיעים מטשיפו, כי אנית התותח היאפנים אשר נעשו בה פרצים בעת המלחמה אצל פורט-ארטור טבעה במצולות בקרבת החוף ההוא ועמה אבדו שבעה מלחים ואפיציר אחד. אפיציר אחד של אניה שנטבעה, אשר הובא ע"י אנשי צבא חינאים אל הקונסול היאפאני, מחליט, כי שאר אנשי אנית התותח ההיא עלו בשלום על החוף ממזרח טשיפו.
פריז. ציר יאפאן פה מקים את הידיעה, כי לא הצליחו היאפאנים בהתנפלם בפעם האחרונה על פורט-ארטור.
מוסקבה (ס' ר'). שלשום נסע מזה למזרח הרחוק הגינ'-לייט' סמירנוב, שנמנה מחדש לראש המבצר בפורט-ארטור.
פארט ארטור. מודיעים נאמנה, כי בעת שהדפה „רעטוויזאן“ אחור בליל 12 לח"ז את אניות הפחים היאפאניות שהתנפלו עליה, אחרי היריה הראשונה מן הבטריא שעל החוף, היה מפץ באניה היאפאנית שהכדורים כוננו אליה.
במשך שני הימים האחרונים לא היו כל שנוים. היום סער מצפון ורוח עזה מאד. על הים גלים גדולים, וכל נסיון לעלות על החוף הוא מן הנמנע.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 41, 1 במרץ 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
של הנציב הגנרל-אדיוטנט אלעקסעיעוו של שם הוד־מלכותו
מיום 13 פברואר שנת 1904.
I
בהכנעת-אמון הנני מודיע להוד-מלכותו שביום 11 נראו בקרבת פארט-ארטהור 17 אניות מלחמה של האויב, 12 נושאות-פחים ואניות-קיטור; אולם לא קרבו כל כך, עד שאפשר יהיה לירות אליהן.
באותו יום הפליגו בים האניות-החוזרות „באיאן“, „אסקאלד“ ו„נאוויק“. יחד עם האחרונה שבו נושאות-הפחים שלנו ממפרץ ים-היונים, ובאותה שעה כוננו אל „נאוויק“ שתי אניות-חוזרות יאפאניות, אך נשארו מרחוק. בערב באו האניות-החוזרות אל הנמל.
בליל 12 פברואר הפליגו בים נושאות-הפחים שלנו. בלילה נראו עוד הפעם נושאות-הפחים היאפאניות, אשר ירו אליהן „רעטוויזאן“ והסוללות.
מהסוללה No. 18 מודיעים שהטביעו נושאת-פחים אחת של האויב.
בשעה התשיעית בבקר נראו בקצה האופק 14 אניות יאפאניות.
באניות-הקיטור של האויב, שטבעו בתגרת ליל 11, נמצאו מפות של פארט-ארטהור, החוף אדאמס הים-הצהוב. מאחת האניות שבערה נמצאו מתוחים חוטי-ברזל ובתוכה – סוללות אלקטריה. החוטים נגדעו ואת הבערה כבו.
II
האסקדרה של האויב במספר 16 אניות קרבה מעבר דאלני אל מבצר פארט-ארטהור לערך בשעה האחת-עשרה בבקר ביום 12 פברואר ותמטר כדורים על „אסקאלד“, „באיאן“ ו„נאוויקׅ“, אשר נמצאו מחוץ לגבול החוף, וגם על המבצר ארכה היריה כחצי שעה ואז באו אניותינו אל החוף. האויב ירה עוד רגעים אחדים אל אחת הסוללות ואחר הרחיק במדה כזו, שלא הגיעו אליו היריות, אך לא נעלם מן העין לגמרי. באותה שעה נפרדו ארבע אניות-חוזרות של האויב ותבואנה אל מפרץ ים-היונים, ששם החלו לירות מהרה אל נושאת-הפחים שלנו, שהסתתרה במפרץ הנ"ל, גם ירו אל החוף, ואז שלח המפקד שמה אנשי-צבא. היריה הזאת ארכה כעשרים רגעים. עלית-צבא על החוף לא היתה, האניות-החוזרות של האויב הלכו להן. נעשו אמצעים מתאימים למטרתם, למען קדם את פני האויב, אם יאמר להתנפל מצד הים. מצבאנו נפצע רק איש אחד בסוללה.
מעניני המלחמה.
לעתון המילאַני „סעקאָלאָ“ מודיעים מסאנט-יאגא, כי ממשלת יאפאניה קנתה זה עתה מאת ממשלת צ'ילי, אשר בדרום אמיריקה, שלש אניות מלחמה. המשא-ומתן בדבר הקניה התחיל זה כבר, אך עתה אחרי שפרצה המלחמה בא לידי גמר. כל שלש האניות האלה נבנו באיטליה. הגדולה מהן „קאפיטאנא פראט“ – אניה-חוזרת לבושת-שריון – מכילה 6,900 טאן – עוברת בשעה 15 קשרים ומזוינה באחד עשר כלי תותח; השניה אניה-חוזרת „האקאבוקא“ בת 4,500 טאן ומהירות מהלכה 23 קשרי לשעה; והשלישית – אניה להשחתת מוקשים אשר מתחת להמים „אדמיראל קאנדעל“ בת 750 טאן ומהירות מהלכה 21 קשרים.
"הזמן", שנה שנייה, מס' 33, 28 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
הסיירת הרוסית Askold בפורט ארתור, 1904. מקור: ויקישיתוף
במקום מערכות המלחמה.
פטרבורג. (המ.) תלגרמא מאת פלוג. האסכדרא של האויב, בת 16 אניות, באה מדאַלני לפאָרט-ארטור בשעה 11 בבקר יום 12 לח"ז, ותחל להמטיר כדורים על האניות „אסקאלד“, „באיאן“ ו„נאוויק“ הנמצאות בחוף הפנימי. בסוללות המבצר ארכה היריה חצי שעה, ואז באו אניות-המרוץ שלנו אל החוף. האויב, שירה במשך מינוטין אחדים מבאטריא אחת, החל להתרחק, ויהי נראה לעומדים על הסוללה, אבל הרחק ממטחווי כדורים. אז נפרדו מעל האסכדרא ארבע אניות-מרוץ של האויב ותלכנה אל מפרץ גאלובאי ותחלנה לירות אל סירות הטורפידין שלנו הנמצאות שם, גם ירו בעוז אל החוף. שר המבצר שלח שמה חיל. היריה במפרץ גאלובאי ארכה 20 מינוטין; על החוף לא עלו. אניות-המרוץ של האויב התרחקו. אבדותינו: אחד נפצע מן הבאטריא.
פטרבורג. (המ.) תלגרמא מאת הנציב מיום 13 פברואר:
באחד עשר ח"ז, ביום, סבבו ליד פארט-ארטור 19 אניות-מלחמה של האויב עם 12 אניות טורפידין ואולם לא קרבו כמטחוי כדור. ביום ההוא שטו אל הים אניות-המרוץ „באיאן“, „אסקולד“ ו„נאוויק“. עם זאת האחרונה שבו לפארט-ארטור אניות-הטורפידין שלנו. כנגד „נאוויק“ יצאו שתי אניות-מרוץ יאפוניות, ואולם נשארו הרחק מאחור.
בחוף נראו עוד הפעם אניות-טורפידין יאפוניות, ואליהן ירו מ„רעטוויזאן“ ומהסוללות. אנית-טורפ' אחת של האויב נטבעה.
בשעה 9 בבקר נגלתה במרחבי האופק אסכדרא בת 14 אניות.
על אניות-הקטור של האויב, שנטבעו ביום 11 לח"ז אחרי ההתנפלות בלילה, נמצאו מפות פארט-ארטור והים הצהוב. על אחת האניות הבוערות נמצאו חוטי הובלה של באטריא. את החוטים הפסיקו ואת האש כבו.
לונדון. „דיילי מאיל“ מודיע מניוטשיואנג, כי שם בא מיסיוניר רוסי ממוקדין וידיעה בפיו, כי היאפאנים עלו על היבשה בלשון-ים פאססיעט והם הולכים לגירין. בדרכם תקעו יתדם בחונטשון. בווין חושבים את הידיעה הזאת כרחוקה מן האמת.
פארט-ארטור . (הר.) כאשר בדקו את אניות-הקטור שהיאפונים חפצו לחסום בהן את מבוא הנמל, נגלה כי הן היו טעונות פחם ונפט מחוץ. על מדרגות האניות נמצאו חוטים מחוברים אל בטריא איליקטרית.
ביום 13 לח"ז בשעה 1 אחרי חצות לילה נגשו כמה אניות-טורפידין יאפוניות אל החוף עם נִסֵי תרנים מתוחים, למען התחפש והתנכר, ואולם „רעטוויזאן“ הכירתן, ותחל לירות עליהן, וסוללות המבצר עזרו לה. היריה ארכה עד הבקר ואז התרחקו אניות-הטורפידין. היום בבקר נראתה האסכדרא היאפונית במרחב האופק, ובשעה 11 עם 15 מינוטין הקריבה יותר. כלי התותח שלנו החלו לירות והאסכדרא היאפונית ענתה. השלכת הכדורים ארכה כדי 40 מינוטין בלי תוצאות מוחשיות. כמה כדורים נפלו העירה, בלי הסב כל נזק. מחכים לעלית היאפונים על היבשה.
[…]
פטרבורג. (ס' ר'). תלגרמה באה מאת הנציב העליון במזרח הרחוק הגינרל-אדיוטאנט אלעקסיוב על שם כבוד הדר מלכותו אדוננו הקיר"ה מיום 13 פעב' לאמר: בתור מלואים לתלגרמה מיום 13 פעברואר זה הנני מודיע בהכנעה גדולה לכבוד הדר מלכותך על אדות הדבר הזה:
ביום 12 פעב' אחרי שקיעת הלבנה הכה „רעטוויזאן“ בפורט-ארטור אחור פעמים אחדות את אניות הפחים של האויב ושתים מהן נהרסו כלה. בים רדפו אניות הפחים שלנו אשר בראשן יעמדו הקאפיטאן ממדרגה I מאטוסעוויטש והקאפיטאן ממדרגה II הנסיך ליוואן אחרי אניות הטורפידין של האויב. ואולם אניות גדולות לא פגשו. בבוקר היום ההוא נשלחו אניות-המרוץ „באיאן“, „דיאנא“, „אסקולד“ ו„נוביק“ להגות את אניות-המרוץ היאפאניות מן המסלה ולהניאן מרדוף אחרי מקצת אניות-הפחים שלנו השבות. מהן נקרעה אניה אחת ע"י ארבע אנית-מרוץ יאפאניות והיא הסתתרה בעומק לשון הים הקטנה, אשר ירו אליה שם ממרחק רב. הרוגים ופצועים לא היו בה. הצי היאפאני בראותו את אניות-המרוץ שלנו, נקרב אל המבצר, ומשם ירו כלי התותח יחד עם כלי התותח מעל האניות בשעה 10 וחמשים מינוט. אניות-המרוץ בירותן אל מול האויב נכנסו אל הנמל אחרי אניות הפחים. כדורי האויב ברובם אינם משיגים את מטרתם. זולת מלח אחד שנפצע אין לנו כל אבדה. הצי היאפאני משליך כדורים על פורט-ארטור, ומספר האניות שלו הוא שבע עשרה ועמהן שמונה אניות טורפידין, ואתמול ביום 12 פעב' היה מספרן שתים עשרה.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 39, 28 בפברואר 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
ב„וורשא. דניעוו“. נדפסו כדברים האלה: בעת האחרונה מתבררת בעתונות מכל צדדיה השאלה ע"ד הלקח אניות המסחר שלנו בשבי ע"י אניות המצפה היאפאניות, למרות החוקים היסודיים של משפטי העמים.
ב„נאוו. וורעמ“. נדפסה בנדון זה הערה מענינת של ה' אובצינקוב בשם: הלקח אניות המסחר הרוסיות שבי ע"י היאפאנים.
ממלחמת קרים והלאה, כפי שהוברר הדבר, הונהג בכל מלחמה הסדר הזה:
לאניות המסחר של הממשלות הנלחמות אשר דבר המלחמה הגיע אליהן בהיותן בחופי האויב צריך להקבע זמן ידוע המספיק להן למדי לגמור את טעינת סחורותיהן, שאין נחשבות לסחורות חרם בשעת המלחמה, להפליג באין מפריע בים ולבוא בשלום אל הנמל היותר קרוב של ארצו או בכלל אל איזה נמל בטוח. כמו כן אין רשות לקחת שבי את אניות המסחר של אחד הצדדים הנלחמים או להחרים את רכושן אם המלחמה השיגתן בים הפתוח אחרי צאתן מאת נמלי ארצן או נמלי ארצות אחרות או אם לא היה ידוע להן כלל ע"ד ראשית המלחמה.
כל הממלכות שהיו צריכות להלחם במשך חמשים השנה האחרונות מלאו אחרי הכללים האלה. ארץ צרפת ואנגליא קבעו בשעת מלחמת קרים לאניות המסחר הרוסית שנמצאנו בגבולותיהן זמן של ששה שבועות, למען אשר תוכלנה למצא בעד עצמן ובעד מטענן מצב בטוח מפני שבית פתאום.
על זה מעיר ה„וורשאוו. דניעוו“. כי על צד האמת, לפחות ביחס לאנגליה היה הדבר באופן אחר מעט, ומביא את דברי הפרופיסור החרקובי פ. נ. בוצינסקי הכותב במאמרו „הפרץ שבין ממשלת רוסיא וממשלות אנגליה וצרפת“ („יוזש. קר“. No. 996–97) בנדון זה לאמר:
עוד בצעדים הראשונים של המלחמה לא בחל אויבינו הנאור בכל אמצעים שיהיו, אם רק יכלו להביא אסון לארץ מולדתנו. בספרו של מ. בורודקין: „המלחמה על החוף הפיני בשנות 55–1854“ נאספו הרבה עובדות היסטוריות היכולות לשמש בתור חרקטיריסטיקה של השוד והרצח שעשו בעלי הברית על הים הבלטי. המיניסטריום האנגלי – אומר הלאה המחבר – הודיע בהחלט, כי המסחר והתועלת של אנשים פרטים יהיו כפי האפשר בטוחים בשעת המלחמה; כי אנגליה וחברתה הנאורה אוחזות באמצעים שונים למען הבטיח את מצב הרכוש הפרטי, וכי כל הכדורים והחצים יהיו מכוננים אך ורק נגד האשם בכל אלה האסונות, כלומר נגד הממשלה הרוסית, בהיות לפני עיניהן מטרה אחת להרוס את מבצריה, בתי נשקה וכל יתר רכושה ועשרה. העתונים האנגלים הוסיפו עוד, כי במשך ארבעה ירחים מיום התפרסם ההודעה הנזכרה ע"ד המלחמה יכולות עוד אניות המסחר הרוסיות לשוב בטוחות מכל רע אל ארצן.
כן היה רק על הניר, אולם באמת נתן האדמירל האנגלי צו חשאי, לקחת שבי את הכל בלי הבדל ויוצא מן הכלל. וכן היה. הכל חמסו וגם על סירות דוגה של דיגים עניים לא חסה עין השודדים. כל הודעות העתונים האלה התפרסמו במטרה למשוך את השתתפות אירופה אל ענין בעלי הברית זה מצד אחד ומהצד השני היה זה ערמת מלחמה, למען הרגיע את האויב. וכעבור רק כשני שבועות אחרי התפרסם המלחמה והנה שבו האנגלים בתור שלל מלחמה 37 אניות מסחר עם דגלים רוסים.
בחודש אפריל הופיע על הים הבלטי כח נורא של 80 אניות האויב עם איזו עשיריות אלפים אנשי צבא תחת פקודת האדמירל האנגלי ניפיר. אבל במשך כל שתי שנות שוטו של הצי הנורא והאדיר הזה במימינו לא העיזו ספניו להתנפל על המבצרים הרוסים: רעבל, ריגה, קרונשטדט, סביאַבורג ועוד ורק לקח שבי אניות מסחר ויתנפלו על ערים וכפרים בלתי מוּגנים ובטוחים ע"י צבא ויחמסו וישדו הון אנשים פרטים ויעשו לתושבי החוף הבלטי מעשי חמס בלתי מובעים ומפורשים. השאיפה למעשי השוד הקל – מעיר בורודקין – הביא את הספנים העולמיים עד מדרגה כזאת שהשתמשו גם בדגלים זרים – ברוסי או בשל ממשלות אחרות העומדות במצב הבינים למען ימשכו ברשתם את טרפם אל נכון.
אניות-המצפה האנגליות התפשטו כמו זאבי היער על הים הבלטי והאשכנזי ובראותם אניות מסחר עם דגל רוסי הרימו תיכף את דגל האניה, שוועדין או גם רוסי ואך בהגיעם אל האניה הרוסית הרימו את הדגל האנגלי. כמו כן השתמשו לרעה בדגל הלבן: בלטשם עין על איזו עיר או כפר למען אשר יקל להם להביא את צבאותיהם אל המקומות האלה הרימו על האניות את הדגל הלבן וישיגו את מטרתם הפראית.
ממשלתנו חפצה לשלול מאת האנגלים את היכולת להעזר בדרכים כאלה היתה מוכרחה לפרסם כי רק בסביאבורג, קרונשטדט ורעבעל מתקבלים הצירים בדבר עניני המלחמה.
הפרופיסור של האוניברסיטה ההאֶלזינגפורסית מספר בתוך עד ראיה ע"ד שרפת האנגלים את העיר בראיסטדט כדברים האלה:
ארבע אניות מלחמה עם אנשי צבא אנגלים קרבו ביום 18 מאי אל העיר. בהיות אנשי הצבא רחוקים מן החוף כשלש פרסאות עברו מהם במספר 300 או 400 איש אל סירות קטנות ובידי אחדים היו גם כלי תותח. בהתקרבותם עד האניות העומדות במבוא הים שאל אפיצר אנגלי: היש פה צבא? ובקבלו תשובה שלילית אמר: „חבל. צריך לשלוח באש! …“ קרבן האש היו, 13 אניות מסחר, בתי אוצרות של עצי אניות, חמשה בתים, הרבה חביות מלח, זפת ועטרן ואלפים סאזענים עצי הסקה. אנשי צבא לא היו בעיר; לא היו גם אנשים הנושאים בגדי פקידים בכלל; לא בתי ממשלה, ובכל זאת נשלחה העיר באש האנגלים.
בקבל ניקולאי פאבלוביץ את הודעת הגינירל רקוסובסקי ע"ד שריפת העיר בראיסטדט רשם בעצם ידו „רצחנים!“.
פראות האנגלים נודעה בקרוב בכל אירופה. בין העתונים האירופיים, גם בין האנגלים נמצאו כאלה שלא יכלו להתאפק למראה אופן מלחמת ניעפיר.
העתונות האנגלית בהשוותה את עלילות ניפיער אל עלילות ווילינגטון הוסיפה בלעג מר כי „ווילינגטון נגף אויב מזוין ויחס על רכוש אנשים פרטים, וניפיער חס על האויב המזוין ויהרס את הרכוש של אנשים פרטיםׅ“. הרוסים לועגים לנו, אמרו האנגלים, והננו באמת לשחוק“.
(שאר יבוא)
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 63, 28 במרץ 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בהכנעת-אמון הנני מודיע להוד-מלכותו ע"ד הידיעה שקבלתי זה עתה: בלילה נסו היאפאנים לחסם את הדרך לפארט-ארטהור באניות-סוחר, שהשתערו על „רעטוויזאן“. הנסיון לא עלה יפה: שתי האניות נפרצו ע"י כדורי-תותח והן שוכבות על החף לליד הר-הזהב וחצי-האי-הנמרי. אבדן בצבאנו אין. הנני מחכה לפרטים ממפקד-הצי.
II.
בתור נוספות לטלגרמה מיום 11 בפברואר הנני מודיע בהכנעת-אמון הוד מלכותו כדברים האלה: בליל 11 פברואר משעה 2 וארבעים וחמשה רגעים אחרי חצות עד אור הבקר נסה האויב להתנפל על „רעטוויזאן“ באניות-פחים רבת, וכמו כן – להטביע במעבר המפרץ אניות-קיטור גדולות מלאות חמרי-שרפה. „רעטוויזאן“ הרגיש ראשונה באניות-הפחים וימטר עליהן יחד עם סוללות החף אש חזקה. היריה הזאת השחיתה בקרבת המעבר שתי אניות-קיטור, אשר כוננו ישר אל „רעטוויזאן“, ומהן נהדפה האחת אל הסלעים מתחת למשואה של חצי-האי-הנמרי והשנית – טבעה מול הר-הזהב. היריה אל אניות-הפחים נמשכה עד אור הבקר, שאז נראו בנמל ארבע אניות-קיטור נשחתות ושמונה אניות-פחים, אשר התנהגו בכבדות אל מקום מעמד הספינות, אשר חכו להן בתוך הים. החיל של אניות-הקיטור, אשר נמלט בסירות, טבעו ואולי נצול ע"י אניות-הפחים של האויב. עתה תרים את החפים; המעבר חפשי. אי־הצלחתו הגמורה של נסיון האויב באה הודות ליריתו החזקה של „רעטוויזאן“. אנית-הקיטור עודנה בוערת. בקרבת הנמל נראו מוקשי-נפץ צפים. מרחוק נראו אניות האויב בשתי קבוצות. הנני משיב את שלש האניות-החוזרות שיצאו לרדף אחרי האויב למען תנקינה את הנמל ממוקשי-הנפץ הצפים.
"הזמן", שנה שנייה, מס' 32, 26 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
* * *
אוניית המערכה הרוסית Retvizan, שנה: 1902. מקור: ויקישיתוף
תלגרמות של הצפירה.
(מאת האגנטורא הרוסית והאגנטורא המסחרית).
[…]
המלחמה.
פורט-ארטור. בעת המלחמה האחרונה אצל פורט-ארטור הוכו היאפאנים מכה גדולה. הצי הרוסי הטביע ארבע אניות מלחמה יאפאניות ושתי אניות טורפידיות. במלחמה זו השתתפה גם האניה „רעטוויזאן“ אשר נתקלקלה בעת אשר התנפל הצי היאפני פתאם על האסכדרה הרוסית בלילה אצל פורט-ארטור.
[…]
פטרבורג. תלגרמא מאת הגיניראל אדיוטנט אלעקסייעוו על שם כבוד הדר מלכותו מיום 11 פברואר.
בכל רגשי הכנעה הנני מודיע לכבוד הדר מלכותך את הידיעה שבאה ברגע זה, כי בלילה התאמצו היאפונים לחסום את המבוא לנמל פארט-ארטור ע"י אניות-סוחר שנשלחו לקראת „רעטוויזאן“. הנסיון לא הצליח. שתי אניות-הקטור נשברו ע"י כדורים והן מונחות על החוף ליד „הר הזהב“ וחצי האי הטיגרי. אבדות אין. לפרטים הנני מחכה מאת המפקד לפי שעה את הצי.
מלחמה ליד פארט ארטור.
פטרבורג (הס' הר'). תלגרמא מאת הגינירל אדיוטנט אלעקסייעוו על שם כבוד הדר מלכותו מיום 11 פעברואר 1904:
כמלואים אל התלגרמא מיום 11 פברואר הנני מודיע עוד בהכנעה לכבוד הדר מלכותך את הדברים הבאים להלן:
ביום 11 פעברואר משעה 2 עם 45 מינוט עד אור הבוקר התאמץ האויב להתנפל על „רעטוויזאן“ על ידי הרבה סירות-פחים ולהטביע במבוא הנמל אנית-קטור גדולה עם חומר בוער.
כאשר גלתה אנית „רעטוויזאן“ את אניות-הפחים ותחל להמטיר עליהן אשר עזה, בסיוע הבטריות של המבצר, השחיתה „רעטוויזאן“ בקרבת המבוא שתי אניות-קטור שהלכו ישר לקראתה, והאחת מהן נזרקה אל הסלעים אשר ליד פנס-המאור של חצי האי הטיגראָווי, והשניה טבעה אצל „הר הזהב“.
היריה אל אניות הפחים ארכה עד אור הבוקר, ואז נגלו בנמל בסך-הכל ארבע אניות-קטור אבודות ושמונה אניות פחים המתרחקות בלאט, שהלכו אל האניות אשר חכו להן בים. מלחי האניות, שנמלטו אל סירות הצלה טבעו קצתם, ויוכל היות כי אניות-הפחים של האויב לקחום אתן.
עתה נעשית בדיקה בחופים. המעבר בנמל נקי.
דבר הפרע כלה מחשבת האויב הנני מיחס לגבורתה הנמרצה של „רעטוויזאן“ להדוף את האויב ולהמטיר עליו אש אבדון.
אנית הקטור בוערת עוד עתה. בנמל נגלו פחים צפים על המים. במרחבי האופק נראה האויב המחזיק מעמד בשתי פלוגות אניות. הנני משיב שלש אניות-מרוץ שנשלחו לרדוף אחרי האויב, למען תנקינה בראשונה את הנמל מן הפחים הצפים.
פטרבורג (הסוכנות הרוסית). מאת המיניסטריום לעניני החוץ. ממשלת רוסיא שלחה לממשלת בריטניא תודה מקרב לב, על ההשתתפות של אנית-המרוץ האנגלית „טאלבאָט“ בהצלת אנשי אניות המלחמה הרוסית, „וואריאג“ ו„קארעיעץ“ בטשימולפא.
[…]
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 38, 26 בפברואר 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
בעתון „דיילי מייל“, מספר עד ראיה ע"ד פרטי ההתנגשות, שהיתה בפורט ארטור כדברים האלה: ביום ג' בבקר באה ידיעה מדלני, כי הצי היפוני הולך וקרב לפורט-ארטור במצב ערוך למלחמה. בשעה 11 קודם הצהרים נראה הצי מגובה החוף. בצי הזה נמצאו חמש עשרה אניות: שש אניות מלחמה, שש אניות סובבות ממדרגה הראשונה ושלש – ממדרגה השניה. האניות התקרבו בשלש מערכות. תחת יד הרוסים היו שלש עשרה אניות גדולות לבד האניות שנזקו בלילה. האניות האלה היו תחת הנהלתם של האדמירל שטארק והקונטר אדמירל הנסיך אוכטומסקי. הצי הרוסי עמד לפני החוף, מצב המים היה נמוך.
ההתנגשות החלה ביריות מהבטריות הכבדות של החוף, והעשן כסה את האויר, אשר גם בלא זה היה ערפַּלי. וכן אי אפשר היה לראות את הפרטים ברגע ההתנגשות, בכל זאת ראיתי הרבה כפי שעלה בידי, יען כי עמדתי במרומי החוף מנגד למקום המלחמה. מקום מצבי לא היה בטוב מאד, כי בקרבתי נתפוצצו שני כדורי גראנאט, ועשרים כדורים נפלו בעיר מהחוף המערבי, ששם עמדו תחת דגל נייטרלי על העוגן אניות ממשלות אחרות.
כאשר החלה ההתנגשות ברחו כל התושבים מהעיר הישנה על הגבעה להסתר שם. כאשר נשמע הרעם הראשון של כלי התותח, נתפוצץ כדור בן 12 אצבעות בעיר. הרחובות נתרוקנו, ועל הסדר פקחו השוטרים. לא שדדו ולא חמסו כמו שעושים בעת הבהלה, וגם הילדים והנשים לא הראו אותות בהלה לפי הערך.
בין כה והצי היפוני התקרב לאט לצד המערבי והתחילו לירות כאשר נמצאו במרחק 4 פרסאות הים מהצי הרוסי, אשר עמד אז רחוק מהחוף כשני פרסאות. המלחמה היתה נוראה ע"י היריות מכלי התותח הכבדים. אנכי מניתי יותר מן 300 יריות כאלה, אבל מעט היה מספר הכדורים שקלעו אל המטרה. אניה סובבת רוסית „נאוויק“ רדפה אחרי אניה יפונית קטנה ותטביע אותה. האניה „נאוויק“ נפגעה אח"ז ע"י כדור האויב בחלק התחתון, ובכל זאת עלה בידה לשוב אל החוף, האדמירל שטארק ציוה לתלות על אניתו נס עם הכתב „טוב מאד“ ומכל האניות נשמעו קולות „הוררא!“
"הצפה" (ורשה), שנה שניה, מס' 338, 25 בפברואר 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
העתון „ניו-יארק העראלד“ כותב, כי הידיעה, שהאניה החוזרת הרוסית „באיארין“ נתפוצצה על ידי פח של אניה יאפאנית – לא נכונה היא. העתון הנ"ל מקיים, כי האניה „באיארין“ נשחתה אך לא בידי היאפאנים, כי אם מידי הפחים, אשר הניחה בעצמה, כמו שקרה הדבר להאניה „יעניסיי“. אולם, בעת הנחת הפחים קם רוח סערה ויטל את האניה אל החוף ושם נפרצה, יען שהתנגשה בהסלעים הסובבים את המקום ההוא.
העתון „Daily Maily“ מודיע את הדבר בנוסח אחר והוא, כי ביום השני שאחר האסון שקרה להאניה „יעניסיי“ בעת שהים היה סוער לקחה האניה „באיארין“ חלק בהרחקת הפחים אשר צפו על פני המים מלמעלה מפני סערת הים, ובעת ההיא הטיל אותה הרוח אל סלעי החוף. בנוגע להאניה „יעניסיי“ קרה האסון לה לאחר שעלה בידיה להניח בים 398 פחים מארבע מאות פחים שהיו לה. אכן פח אחד צף מלמעלה ובעת אשר אמרה להרחיקו נפגשה האניה „יעניסיי“ בפחם, שהניחה בעצמה. אצל רב-החובל של האניה הזאת היתה תכנית (פלאן) המקומות, אשר שם הניח את הפחים, ובעת שעלתה האניה בסערה יחד עם אנשיה לא נשארה תכנית ממקומות, אשר שם מונחים הפחים ודבר זה הוא מסוכן.
[…]
"הזמן", שנה שניה, מס' 31, 25 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
["יֶניסיי" טבעה ב־11 בפברואר 1904, "בּוֹיאַרִין" נפגעה למחרת, ב־12 בפברואר 1904.]
ספינת הטורפדו (אוניית פחים) Hayabusa בנמל קוֹבֶּה, 1900. מקור: ויקישיתוף
מעניני המלחמה
[…]
העתון „פעל מעל גאזעט“ מודיע, כי לאחד מסופריו היתה שיחה עם ניומאן, המפורסם באנגליא לבקי בטיב בנין אניות-הפחים והוא הגיד לו פרטים אחדים על דבר האניות היפוניות ממין זה. כל אניות הפחים של היפונים – הגיד לו – בנויות הן על פי הטפוס החדש שבחדשים. שמונה מהן נבנו באנגליה, והן לקחו חלק בהשתערות על הצי הרוסי ליד פארט-ארטהור. ארכן יותר משתי מאות וחמש עשר רגל. מהירות תנועתן היא יותר משלשים ואחת קשרים (הקשר 3/4 1 ווירסטה) לשעה. כל אחת מהן מזוינת בכלי תותח המורה במהירות ממדת 75 מילימעטער (בחלל הפה) והעומד על מגדל גבוה המחודד בקצהו. גם חמשה כלי תותח כאלה על מכסה האניה. כל אניה מובילה ארבעה פחים, הנקראים על שם הממציא „אואייטהעד“, אשר שנים מהם נמצאים בצנורות ושנים – בחדר מיוחד מתחת להמים. על אניה כזאת נמצאים מלחים כששים איש. על הדודים סוככים אוצרות של פחמי האבן להגן עליהם מכדורי האויב. משני צדי האניה פועלות שתי מכונות, ובאופן כזה מתחלקת האניה לשתי מחלקות אשר ביניהן תפרדנה שתי מחיצות שאין המים יכולים לחדור לתוכן. בכל מחלקה יש מכונה מיוחדת, דוד מיוחד, והגה (שרויבע) מיוחד, והיה אם תשחת מחלקה אחת והיתה השניה לפלטה; האניה, למרות הפרצים בצדה האחד, לא תרד מצולה ותוכל להמלט.
"הזמן", שנה שניה, מס' 32, 26 בפברואר 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
לרגלי המלחמה נכבד הדבר להגביל ולסמן בדיוק האפשרי את כחות-הצבא של השונא. לזאת שמנו לקו ולמשקלת ביחוד את דברי המאמרים, אשר באו זה לא כבר על דבר השאלה הזאת בעתונים „קאֶלנישע צייטונג“ ו„פראנקפורט. צייטונג“, עתונים, אשר אין כל יסוד לחשוד אותם בנטיה להגדיל או להקטין כחות יאפאן, תחת אשר מעתונות האנגלית, למשל, קשה הרבה מזה לחכות להערכה נכונה.
יאפאן היא ממלכת-איים, ועל כן במקרה-מלחמה עם רוסיא, המלה הראשונה, ואולי גם המחלטת תהיה לציי שני הנלחמים האלה.
מה הוא מעמד הצי היאפאני? יאפאן החלה לחקות את הדוגמאות האירופיות בדבר צבא הים בטרם חקתה את הדוגמאות בחילה אשר ביבשה. צעדיה הראשונים בשדה המערכה הזה כבר היו בראשית שנות השבעים. מנהליה ומוריה היו פקידים אנגלים. בלכתו בעקבות אנגליא, הגיע הצי היפוני בימינו למדרגה גבוהה בהתפתחותו וימלא את תעודתו במלחמת חינא, – אמנם נגד אויב החלש ממנו. יאפאן לא שתה את לבה אל ההוצאות היותר גדולות ותהי מטרה אחת לפניה אף לרכוש לה אניות צבא מצוינות, ומגמת פניה היתה תמיד לפתח ולהגדיל את צי המלחמה אשר לה, בהשענה, כנראה, על ההנחה, כי רק הנצחון במלחמת הים ערובה נאמנה היא להשתרר ולשפוך ממשלה על הים. מעבר השני, המריצוה התנאים הגיאוגרפיים, שטח ארצה הגדול שעל החוף, להכנת אמצעים לאט לאט לבטחון הגנת הארץ.
כחות הים של יאפאן יפרדו לשלשה ראשים: צי המלחמה, אניות המרוץ והאניות להגנת היבשה. ערך גדול לאניות-השריון והמרוץ החזקות והגדולות, אבל גם אניות הצבא הקטנות מאלה וביחוד אניות-הפחים לוקחות מקום נכבד בעת מלחמה. יאפאן שלטת בצי בעל שש אניות-מלחמה ושש אניות מרוץ גדולים בנויות בתבנית חדש וחזק. מהירות ההליכה של אנית-המלחמה היותר מאחרת ללכת, דבר אשר ערך נכבד לו לתנועת הצי כלו, היא, לפי אשר נראה לדעת עפ"י נסיון, בת 18 חבילה (קנאטען) ומחצה, בעוד אשר המהירות היותר גדולה של אניות המרוץ, אשר עליהן ביחוד לעשות טיולים הנה והנה להתנפל פתאם על האויב עולה עד 23 חבילה.
שמות אניות המלחמה המה: „יאשימא“, „שיקישימא“, „אסאהי“, „האטסוסע“, „מיקאסא“, „פואי“, היותר קטנות שבהן הנה השתים האחרונות מכילות 12,300 טאנן; הֵנָה גם האניות היותר ישנות שׁבַצי, אף אם החלו להפליג בים לא קודם שנת 1896. שלש אניות-המלחמה הראשונות הנקובות בשמותיהן למעלה כמעט שוות הנה בגדלן: הנה כאו"ו מהן בת-קבול של 15 אלף טאָנן ותחל לעבוד את עבודתה בשנות 1900–1899. להיאפאנים עוד אנית-המלחמה החינית מלפנים „צזין-יוען“ המכילה 7,300 טאָן, אשר לבדו על הנהר יאלו, אך בגלל אשר מהירות לכתה לא תגדל מארבע עשרה חבילה, ספק הוא אם ישלחוה על פני המים בימים הראשונים. הדבר הנותן כח מיוחד לאניות-המלחמה היאפאניות הוא הזדיינותן האַרטיללערית הנפלאה במינה. לכל אחת ואחת מהן 4 קני-קלע. מלבד זה להאניות „פואי“, ו„יאשימא“ גם עשרה קני-קלע בני שש אצבעות לכאו"א ולהאניות הנותרות ארבעה עשר קני-קלע.
י. י. ב.
* * *
אוניית המערכה היפנית "שיקישימה", 1900. מקור: ויקישיתוף
כח יאפאן. (ב)
לכל אניות הצבא של יאפאן מעשה התכנית (קונסטרוקציא) החדשה קני-קלע של אַרמסטראָנג וכלי-תותח ממהרים לירות. מספר קני הצבא מקני התותח אשר בהאניות האלה רב הוא עד מאד, אך לתוצאות מלחמת הים ערכו הוא מהמדרגה השניה. מספר קני המרכבה הוא ממוצע בין 600 על כל אחת ואחת מאניות המלחמה היותר ישנות ובין 935 על האניה „מיקאַסאַ“. לחצי אניות הצבא ארבעה קנים ולחצי השני חמשה קנים להשלכת הפחים החוצה. אניות המרוץ היאפאניות החזקות אניות מופת הנה. הן נבנו בשנות 1900–1898 ומכונות בשם „איוואַטע“, אַסאַמאַ“, „יאקיראַ“, „אידסומאָ“, „יאַקומאָ“, אַסומאַ“. אניות המרוץ היותר קטנה „אַסאמאַ“ מכילה 9,436 טאָן, היותר גדולה „יאַקומאַ“ 9850 טאָן, וארבע הנשארות מן 9750 עד 9,800; מהירות אנית-הצבא היותרת מאוחרת ללכת היא בת 20 חבילה. התותחנים האלה כמעט ששוים הם בכלן; לכל אחת מאניות המלחמה ארבעה קני קלע בני שמונה אצבעות. נוסף על זה להאניות „טאקיווא“, „אסוואַטע“, „אידסומאָ", „אַסאמאַ“ מלבד התותחנים הקטנים, ארבעה עשר קני קלע בני שש אצבעות, ולשתי אניות הנותרות שנים עשר קנים כאלה. מספר קני המרכבה הוא ממוצע מן 482 עד 672 איש. כל אניות הצבא, מלבד „יאַקומא“ הנבנה בשטעטין, נבנו באנגליה. הנה כן שלטת יאפאן כעת בצי מלחמה של 143 אלפים טאָן, הממהר לרוץ אורח בערך 18 חבילה. את המספר הכולל של מרכבות כל צי הצבא אפשר לחשוב עד 31 אלף איש. הפקידים לקוחים מקארפוס הים הקאדעטיים, והלמוד שמלמדים אותם מתנהג באופן מקביל אל חקי הצי האנגלי. השכלה יותר גבוהה יש לאקדימית הים בטוקיא. הקארפוס אשר להמודדים מתמלא מחניכי בית הספר אשר ביאָקאָסאַק. מבואי הים אשר לצבא בנוים ביאָקאָסאַק, בקוריא, סאסעבא ובמאמסורי. בעיר יאקאסאקא, הקרובה ליאקאהאמה נמצאים בתי מלאכה גדולים ובית תקון לשברי האניות. כל התקונים יכולים להעשות בבתי התקון האלה, אשר אורך הגדול שבהם הוא 735 רגל. ובתי המלאכה מעמידים וממציאים כלי-קלע שונים למיניהם. ערך גדול ונכבד כזה גם להעיר קוריאה הסמוכה להיראָשימי, אשר בה שני בתי תקון, בית חרשת ליציקת כלי התותח, וכיוצא בזה. העיר סאַסעבא בנויה על אם הדרך בין נאגאסאקי ובין שימאנאסעקי ומסתרת בחוף הים אשר לה את האסכדרא היאפונית היותר חזקה, היוצאת להתהלך אנה ואנה על פני הים הצהוב. בהנמל אשר שם יש אוצרות גדולים של פחמים וצרכי אוכל וכלי מלחמה, בתי חרשת למעשה המכונות למיניהן ובית מלאכת האניות אשר ארכו 430 רגל. העיר מייסורי נמצאת על החוף המערבי ולע"ע לא הגיעה למדה גדולה בהתפתחותה. לרבוי המקומות השונים האלה אשר בהם יוכל הצי למצוא את כל הנחוץ לו למלוא הכנותיו ולמעשי תקון הספינות יהיה ערך כביר בעד יאפוניא במלחמתה הנוכחית עם רוסיא.
מטאקיא מודיעים להעתון „שטאנדארד“ כי לפי דברי שרי הצבא הנפצעים היאפוניים אשר שבו לסאסעבא, ירה הצי היאפוני בעת היריה אצל פארט־ארטהור מכלי תותח מהטפוס בעל שמונה אצבעות (בחלל הפה), ובמרחק 7,000 מעטר. כדורי היריות של הצי הרוסי עברו לרוב למרחוק מן המטרה והלאה, אך הכדורים מכלי התותח אשר על סוללות החוף הגיעו אל הצי, אם כי לא הסבו לו קלקול גדול. האניה-החוזרת היאפונית „איוואטע“ (9,750 טאן) קבלה קלקול אך מעט הערך.
העתון „Daili Mail“ מודיע איך עלה להיפונים להודע אודות מקום עמדת הצי הרוסי אל פארט-ארטהור. קבוצת האניות היאפאניות בשימה פניה ביום 26 יאנואר לפארט-ארטהור לא ידעה בברור את מקום עמדת הצי הרוסי אם בפארט-ארטהור או בצ'עמולפא, ורק במרחק חמשים פרסאות מפארט-ארטהור עלה להיאפאנים לעצור טלגרמה רוסית שנשלחה מפארט-ארטהור על ידי הטלגרף בלי-חוטים, ובה נמצא כתוב המלה „אסקאלד“. עפ"י המלה הזאת הבינו היאפאנים, כי הצי הרוסי נמצא בפארט-ארטהור.
[…]
בעתון „פעטערבורגער העראָלד“ אנו קוראים:
סופר העתון „מארנינג לידער“ מודיע כדברים האלה: קבלתי ידיעה רשמית, כי מחר ביום 5–18 פברואר תחל השתערות היפונים בכחות רבים מול פארט-ארטור מצד היבשה. היאפונים יורידו מאת אלף איש אל היבשה מצד מזרח בקרבת דאלני. הצבא הזה יתאים פעולתו עם פעולת צבא אחר, שירד אל היבשה מצד מערבת של רצועת-היבשה, אשר במקום ההוא. באופן כזה אומרים היאפונים לסגור את הדרך מפארט-ארטהור ולשים עליה אח"כ מצור. ההתנפלות השניה של אניות-פחים היאפוניות על האניות הרוסיות בפארט-אטור באור ליום 1–14 פעברואר היתה רק דימונסטראציה כדי להכין את שתי היציאות הגדולות אל היבשה הנזכרות למעלה.
– –
העתון „רוס“ מודיע, כי קבוצת האניות תחת פקידות האדמיראל וירעניוס, אשר היתה נמצאת קרוב להודו בדרכה אל המזרח הרחוק – קבלה עתה פקודה שלא תעשה עוד את דרכה שמה, כי אם שתשוב חזרה. כידוע עשה הצי היאפוני הכנות לארוב להאניות האלה, אשר תעודתן היתה להכנס לפאָרט-ארטהור ולחזק את כחות רוסיה שמה. כמו כן האניה הקאנונערית הרוסית „מאנדז'ור“ הנמצאת בחוף חינאי שאנחאי ואשר אניה חוזרת יאפונית אורבת לה – הודיעה עתה, לפי דברי העתון „רוס“, להציר היאפוני שם במעמד הציר הרוסי פאוולאוו, שבא שמה מקורעיא, כי לא תצא כל ימי המלחמה מן החוף החינאי הנייטראלי וכי לפי שעה נכונה היא לפרוק את כלי-התותח אשר עליה. הנה כי כן חושבים, כי האניה החוזרת היאפונית תחדול מארוב לה ומדרוש את יציאתה מהחוף הנייטראלי. לפי דברי ה„נאוואע וורעמיא“ יצא הקול, כי האניה הרוסית הנזכרת תמכר לצרפת, למען לא תפול בידי היפונים.
"הזמן", שנה שניה, מס' 30, 24 בפברואר 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
פטרבורג. תלגרמה באה משאנחיי מאת יועץ הממשלה בפועל פאוולאוו מיום 5 (18) פעב' לאמר: בבואי לשאנחיי באניה הצרפתית „גידון“, הנני ממהר להודיע על אדות הקורות אותי בימים האחרונים לשבתי על חצי האי קוריאה לאמר: ביום 26 יאנ', מפאת הפסק החבור התלגרפי ומפאת ההכנות למלחמה מצד היאפאנים גמרתי אומר לשלוח את הסירה „קאָרעעץ“, אשר עמדה בטשימולפא עם הפוסטה לפורט-ארטור, ואתן פקודה לאנית המרוץ „וואריאג“ להיות נכונה לכל צרה של תבוא. בשעה 4 אחרי הצהרים יצאה „קאראץ“ מן הנמל טשימולפא לתור את הגליל ותפגש באסכדרה יאפאנית של שש אניות-מרוץ גדולות ושמונה אניות טורפידין. אחת אניות-המרוץ החלה רדוף אחרי „קארעעץ“ ובעת ההיא הכתירוה אניות הטורפידין ותשלכנה אל מולה שלש טורפידין, אשר לא החטיאו את מטרתם. „קארעעץ“ לא ירה אבל שב אל הנמל ויעמד על עגנו. בלילה עלו מאניות המטען היאפאניות כשלשת אלפי איש צבא, אשר רובם שמו פעמיהם תכף לדרך לסיאול ויכבשו את העיר. שלטון פקידות קוריאה וגם אנשי הצבא הקוריאים לא עשו מאומה.
"ואריאג" ו"קורייץ" במפרץ צֶ'מוּלפּוֹ, 9 בפברואר 1904. צילום: William Alexander Marshall. מקור: ויקישיתוף
ליום המחרת קבל שר האניה „וואריאג“ הודעה רשמית מאת רב החובל היאפאני על אדות התחלת המלחמה, וידרוש מאתו לעזוב את החוף עד הצהרים, ואם לא – תגיח על האניה כל האסכדרה היאפאנית. ובעת ההיא קבלו שרי האניות היאפאניות פקודה מאת רב החובל ההוא, להתרחק מן החוף עד השעה 4 אחרי הצהרים, אם לא תצאנה משם אניות רוסיא. שר האניה „וואריאג“ קבל את האזהרה, ויחד עם „קארעעץ“ יצאו מן הנמל. אז נתנו היאפאנים אותות, כי דורשים הם מאת שתי האניות הרוסיות להכנע, ויהי כאשר לא קבלו מענה ויחלו להשליך כדורי אש מכל האסכדרה שלהם. אחרי המלחמה, אשר בה נעשה פרץ באניה „וואריאג“ על ידי הטורפידין של האויב שבו אניותינו אל הנמל לתקן את בדקן, ושר וואריאג, אחרי הכירו לדעת, כי לא במהרה יוכל הדבר להעשות ומבלי חפצו שתפולנה האניות ביד האויב, גמר אומר להטביע בעצמו את שתי האניות הרוסיות בים, ויעבר את הפצועים ואת שאר אנשי האניות אל אניות-המרוץ הצרפתיות, האנגליות והאיטלקיות, אשר קבלום בחפץ לבב. יחד עם זאת נשרפה ונטבעה בידי החובלים בעצמם האניה הרוסית „סונגארי“ שבאה ביום שלפני זה אל הנמל.
מצד היאפאנים לקחו חבל במלחמת אניות המרוץ: „אסאמא“, „נאניבה“, „טאקאטשימא“, „טשעדו“, „אקאשי“, „נעטאקי“. נודע בבירור, כי ביריות מן אניותינו נטבעה אחת אניות הטורפידין היאפאניות, ומלבד זאת הוכרחה האניה „אסאמא“ לחדול מירות, כי נשחתה. עפ"י הידיעות שבאו אחרי כן לפנות ערב נטבעה האניה „טאקאטשימה“, ולפנות בוקר הורדו מאנית-מרוץ יאפאניות בנמל אסאגי כשמונים יאפאנים פצועים והרוגים להוליכם ליאפאן. אמץ רוחם וגבורתם של אנשי אניותינו במלחמה הזאת הפליאו את בני הנכר ויעוררו בקרבם רגשי השתתפות.
בערב ההוא דרש ציר יאפאן ראיון אצל קיסר קוריאה וגם נתקבל ויודיע כי מן הוא והלאה תעמוד קוריאה תחת שלטון יאפאן, ואם יתנגד הקיסר לדבר זה יכבשו צבאות יאפאן את ארמונו. כל הודעה מוקדמת לא נמסרה ע"י צירי יאפאן לממלכות אחרות ע"ד הפסק החבור הדיפלומטי ועל אדות החלטתה להפריע את מצב הבינים של קוריאה.
קפיטן וְסֶבוֹלוֹד רוּדְנְיֶב, מפקד הסיירת־הממוגנת הרוסית "ואריאג". מקור: ויקישיתוף
[…]
פורט-ארטור. האניה „סונגארי“ של חברת מסה"ב החינאית, אשר באה לטשימולפא ביום 8 לח"ז נשרפה ונטבעה בים ע"י אנשיה, לבלתי נפלה ביד היאפאנים.
לונדון. הדין וחשבון הצרפתי האופיצילי בדבר המלחמה בטשימולפא, ששם נאמר, כי רבי החובלים באניות האנגליות קראו תגר על החלטת היאפאנים לירות אל העיר טשימולפא אם האניות „וואריאגל“ ו„קאָאעיעץ“ לא תצאינה אל הים, הדין והחשבון הזה עורר משא ומתן נמרץ בלונדון. בשלטון הים פה אומרים, כי האדמיראלים היאפאנים עברו על משפטי העמים. מפקד האניה האנגלית היה עושה שלא כהוגן אלו לא קרא תגר על המזמה להמטיר כדורים על החלק הבינוני של העיר.
[…]
פארט-ארטור. הודעת לשכת רייטר ע"ד התנפלות אניות הטורפידין היאפאניות בבקר יום 31 יאנואר (13 פבר') וע"ד השחת אנית-רוגל – היא שקר בדוי. את השמועות האלה מפיצה יאפאן, למען הוסיף אמץ-רוח לציה. הידיעה האחת הנכונה היא ע"ד סערת השלג. כל עמל הטורפידין היאפאניות היה לריק.
"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 35, 23 בפברואר 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 
