ש

שְׁבִיל מוֹשְׁכֵי הַסְּפִינוֹת (towpath): שביל לאורך הגדה של תעלה או נהר, עליו הולכים הפועלים או סוסי העבודה המושכים בחבל את סירות וספינות המשא.

שְׁבִירַת הַטּוּר, שבירת טור האוניות (breaking the line): תמרון טקטי בתקופת המפרשים, שנועד לפצל או לפורר את המערך הקרבי הטורי של האויב. >> מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי. [איור]

שְׂבָכָה (grating): בימים עברו, מסגרת עץ מעשה סָרִיג מעל פתח בסיפון, להכנסת אוויר פנימה ולהוצאת אוויר מעופש. לרוב באוניות מפרשים מלחמתיות. כשמזג האוויר הורע, כוסו שבכות הסיפון הגלוי ביריעות אברזין לאטימה. וגם: רצפת סורגי הברזל בחדר המכונות או מִדְרָכֵי העץ המסורגים בעמדת ההגאי, בגשר הפתוח וכדומה. = סוֹרֵג.

שֹׁבֶל הַמִּפְרָשׂ, שובל המפרש (foot) >> שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה

שָׁבַר תֹּרֶן, שבר תורן (to dismast): מוטט תורן של אוניית מפרשים (על ידי רוח חזקה או אש תותחים).

שַׁבְשֶׁבֶת (vane, weather vane): מכשיר לציון כיוון נשיבת הרוח. בתקופת המפרשים – פיסת אריג דגלים תפורה אל כּוֹשׁ סב על צירו בראש התורן.

שֶׁגֶם (tenon) >> סִין

שִׁדְרוֹן (keelson): קורת חיזוק אורכית בספינות עץ, המחוברת אל הצלעיות התחתונות מעל מרכז השדרית, ונמתחת מקנה החרטום עד מזוזת הירכתיים. [איור] [איור]

שִׁדְרִית (keel): הקורה העיקרית של שלד ספינה, המתוחה לכל אורכה במרכז התחתית, ואשר אליה מחוברים קנה החרטום, מזוזת הירכתיים והצלעות. [איור] [איור] [איור]

שִׁדְרִית מְדֻמָּה, שדרית מדומה (false keel): בספינות עץ, לוח עץ עבה המחובר לצדה התחתון של השדרית. מגן על השדרית מפני פגיעה בקרקעית וכאשר גוררים ומעלים את הספינה אל היבשה. [איור] [איור]

שִׁדְרָן (keel): חלק־מבני דמוי סנפיר הבולט כלפי מטה מתחתית יכטת מפרשים, לאורך השדרית. משמש לייצוב הספינה ולהגדלת התנגדותה לטרידה עקב פעולת הרוח על המפרשים.

שׁוֹבֵר גַּלִים (breakwater): חומת סלעים מלאכותית להגנה על מעגן או נמל מפני גלי הים.

שׁוֹבֶרֶת קֶרַח (icebreaker): אונייה המפלסת נתיב שיט לאוניות אחרות במים מכוסים שכבת קרח. = בּוֹקַעַת קֶרַח. [איור]

שׁוֹדֵד יָם (pirate, sea rover): אדם העוסק בשוד ימי. = פִּירָט, בּוּקָנִיר, קוֹרְסָר.

שׁוֹדֵד יָם מֻרְשֶׁה, שודד ים מורשה (privateer) >> פְּרִיבָטִיר

שׁוֹדֶדֶת (freebooter): אוניית שודדי ים, ספינת פירטים.

שׁוֹד יַמִּי (piracy): השתלטות בכוח על אוניות תמימות בלב ים או פשיטה מן הים על יישובים בחוף, כדי לבזוז אותם או כדי לחטוף אנשים למען כופר נפש. = שׁוֹד יָם, פִּירָטִיוּת.

שְׁוֵה שֹׁקַע, שווה שוקע (on even keel): מצבו של כלי שיט כאשר השוקע הקדמי והשוקע האחורי שלו שווים, אז קו המים מקביל לקו השדרית שלו.

שׁוֹטֵר יַמִּי (water police officer): שוטר ביחידת השיטור הימי של המשטרה.

שׁוֹכֶבֶת עַל צִדָּה, האונייה שוכבת על צדה (lay on her beam ends): מצבה של אוניית מפרשים הנוטה בזווית חדה כל כך, עד שקצות קורות הרוחב של סיפונה (beam ends) נושקים למים. מצב מסוכן זה עלול לקרות ע"י מכת רוח פתאומית חזקה כשהאונייה שטה במלוא מפרשיה. >> הַטָּיָה, נוֹטָה עַל צִדָּה (האונייה). [איור]

שׂוֹכֵר סְפִינָה (charterer) >> חוֹכֵר אֳנִיָּה

שׁוּלְיַת מַלָּחִים, שוליית מלחים (apprentice seaman, landsman): א) דרגה היסטורית של מלח טירון בצי המלכותי הבריטי ובצי האמריקאי. ב) מלח מתחיל באוניית סוחר או באוניית דיג. = מַלָּח מַתְחִיל.

שׁוֹלַת מוֹקְשִׁים (minesweeper): ספינת מלחמה לסילוק מוקשים ימיים מנתיבי שיט.

שׁוֹמֵר מִגְדַּלּוֹר (lighthouse keeper): אדם המתגורר במגדלור ואחראי להפעלתו ולתחזוקת הציוד שבו, ובמיוחד בתקופה בה השתמשו במנורות שמן ובמנגנוני סיבוב מכניים.

שׁוּרָה, שׁוּרַת חָזִית (line abreast): קבוצת אוניות העומדות או שטות זו בצד זו, במקביל. >> טוּר עָרְפִּי.

שׁוֹשַׁנַּת הַמַּצְפֵּן (compass rose): מעגל על מפה, מחולק ל־360 מעלות, המציין את כיווני הצפון האמיתי והצפון המגנטי והזויות ביחס אליהם. >> לוּחַ הַמַּצְפֵּן.

שׁוֹשַׁנַּת הָרוּחוֹת (wind rose): תרשים המחלק את מעגל האופק לארבעה כיוונים ראשיים לפי רוחות השמיים (צפון, דרום, מזרח, מערב) ולכיווני ביניים.

שְׁחִיף (sailbatten): סרגל עץ או פלסטיק המושחל לתוך כיס בשפה האחורית של מפרש אורכי, כדי למתוח את שטח המפרש ולשמור על צורתו. = פְּסִיס מִפְרָשׂ.

שִׁחְרֵר [אֶת הָאֲנָשִׁים] (to pipe down) >> חָפְשִׁים! [קְרִיאַת מַשְׁרוֹקִית].

שִׁחְרֵר חֶבֶל (to ease off; to let go a rope): א) הרפה מתח על חבל; ב) ניתק חבל מאחיזתו והניח לו להימשך כולו. = הִרְפָּה מִן הַחֶבֶל. >> מָשַׁךְ חֶבֶל, אָחַז וְהֶחֱזִיק בְּחֶבֶל, מָתַח חֶבֶל, הֶאֱרִיךְ חֶבֶל, שָׁמַט חֶבֶל.

שָׁט (to sail, to navigate, to ride): נסע על פני המים; נאמר הן על הספינה עצמה הן על האנשים שבתוכה (על אוניות קיטור גם: to steam). = הִפְלִיג. >> שַיִט.

שָׁט בְּכִוּוּן, שט בכיוון (to steer, to steer a course, to take a course): התמיד לשוט בכיוון (קוּרְס) מסוים. = הִפְלִיג בְּכִוּוּן, הִגָּה אֶת הָאֳנִיָּה אֶל. >> הִפְלִיג אֶל, הִפְלִיג מִ־.

שָט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ (to beat to windward, to work to windward, to beat up against the wind, to ply): בספינות מפרשים, שט ברוח קדמית אל יעד או נקודה במוצא הרוח תוך חילופי מפנים לסירוגין, פעם לימין ופעם לשמאל. ספינת מפרשים אינה יכולה להפליג נגד הרוח, ולכן היא שטה קרוב לרוח ככל האפשר (עד 6 נקודות מצפן בספינות עם מעטה רוחבי ועד 4 נקודות בספינות עם מעטה אורכי) ונעה בתנועות זיגזג ארוכות אל היעד. = גִּלְסֵס [סלנג], זִגְזֵג [סלנג]. >> שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ. [איור]

שָׁט בְּמֶרְחַק בָּטוּחַ מִן הַחוֹף (to clear the land): התרחק במידה מספקת מסכנות אפשריות לשיט בקרבת החוף, כגון: שרטונות וזרמים.

שָׁט בְּרוּחַ מְלֵאָה (to run before the wind, to run free, to sail large) >> שָׁט עִם הָרוּחַ

שָׁט בְּרוּחַ צַד (to reach): בספינות מפרשים, שט כשהרוח נושבת בניצב לדופן, מ־10 מעלות לפני הרוחבית עד 10 מעלות אחרי הרוחבית לערך. [איור]

שָׁט בְּרוּחַ קִדְמִית (to sail by the wind): בספינות מפרשים, שט כשהרוח נושבת לעבר צדה הקדמי של הספינה, מ־10 מעלות לערך לפני הרוחבית עד 30–40 מעלות לפני קו האמצע בחרטום. >> שָׁט קָרוֹב לַרוּחַ. [איור]

שָׁט הֲלוֹךְ וָשׁוֹב (to ply): ייאמר על ספינה השטה בצורה סדירה בין שני נמלים.

שָׁט עִם הָרוּחַ (to run before the wind, to run free, to sail large): בספינות מפרשים, שט ברוח מלאה או כמעט מלאה (כשהרוח נושבת היישר לעבר הירכתיים). = שָׁט בְּרוּחַ מְלֵאָה, פָּלַס [מיושן].[איור]

שָׁט עִם זֶרֶם הַגֵאוּת (to tide up): שט במעלה נָהָר מוֹעֲדִי (tidal river) כשהוא נדחף על ידי זרם הגאות. = נִשָּׁא עִם זֶרֶם הַגֵאוּת. >> זֶרֶם הַגֵּאוּת.

שָׁט קָרוֹב לָרוּחַ (to sail close hauled): שט ברוח קדמית חדה, בספינות עם מעטה רוחבי עד 6 נקודות מצפן, בספינות עם מעטה אורכי עד 4 נקודות מצפן. >> קָרוֹב לָרוּחַ, קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר. [איור]

שְׁטִיחָה (flake): חבל או שרשרת המסודרים בטורים ארוכים, הלוך ושוב.

שְׁטִיל (calm) [סלנג, מגרמנית] >> דִּמְמַת רוּחַ

שִׁיא הַגֵּאוּת (high water, high tide): המפלס הגבוה ביותר אליו מגיעים פני המים במהלך הגאות.

שִׂיא הַגַּל (crest) >> דַּבֶּשֶׁת הַגַּל

שִׂיא הַשֶׁפֶל (low water, low tide): המפלס הנמוך ביותר אליו יורדים פני המים במהלך השפל.

שִיוּט (sailing; racing; regatta, race): א) הפלגה, נסיעה על פני המים. ב) הפלגה תחרותית של סירות וספינות מפרש. ג) תחרות מפרשיות או סירות חתירה, וגם כל אחד מן המרוצים בתחרות זו.

שַׁיָּט, שייט [נ' שַׁיֶּטֶת, שַׁיָּטוֹת] (yachtsman, sailor; rower; swimmer): א) אדם המסיע סירת מפרשים לספורט ולתחרות. ב) [מיושן] חותר בסירת משוטים או בסירת חתירה לספורט ולתחרות. ג) [לשון חז"ל] שחיין.

שַׁיִט (sailing, boating; cruising; navigation): א) נסיעה בסירה או בספינת מפרשים. ב) הפלגה למרחקים לנופש ולפנאי, לרוב לכמה יעדים. ג) [מיושן] ספנות, תובלה ימית.

 שַׁיִט אֶתְגָרִי, שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי (extreme boating): ענף של ספורט אתגרי הכולל חתירה בקיאקים ובסירות קאנו ושיט סירות מירוץ. = שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי.

 שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ (beating to windward, beating, working to windward) >> שָׁט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ

 שֵׁיט יַכְטוֹת, שיט יאכטות (yachting): שיט ביכטה לספורט, לתחרות או לפנאי.

 שֵׁיט מִפְרָשִׂים (sailing): שיט בסירת מפרשים או בספינת מפרשים לספורט, לתחרות, ללימוד או לפנאי.

 שֵׁיט נְהָרוֹת (river boating): שיט בנהר בסירה לספורט ולפנאי.

 שֵׁיט סִירוֹת (boating): שיט בסירת משוטים, בסירת מפרשים או בסירת מרוץ לספורט, לתחרות ולפנאי.

 שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי (extreme boating) >> שַׁיִט אֶתְגָרִי

 שֵׁיט סִירוֹת מֵרוֹץ, שיט סירות מירוץ (motor boating): שיט בסירות מנוע מהירות לספורט, לתחרות ולפנאי.

 שֵׁיט עִנּוּגִים, שיט עינוגים (cruise) >> הַפְלָגַת נֹפֶשׁ

 שֵׁיט קָיָאקִים (kayaking): חתירה בקיאק לספורט, לתחרות או לפנאי.

 שַׁיִט תַּחֲרוּתִי (competitive sailing): ענף ספורט שבו מתחרים ביניהם יחידים או קבוצות בהשטת סירות מפרשים ויאכטות מפרשים להשגת ניצחון או פרס.

 שֵׁיט תְּעָלוֹת (canal boating): הפלגה בסירת תעלות מסורתית לנופש ולפנאי, לרוב בתעלות המים של אנגליה ואירופה.

 שֵׁיט תַּעֲנוּגוֹת (cruise) >> הַפְלָגַת נֹפֶשׁ

שַׁיֶּטֶת, שייטת (squadron): א) יחידת אוניות מלחמה בפיקוד קצין דגל, קטנה מצי (fleet) ובדרך כלל חלק ממנו. ב) יחידת אוניות מלחמה הכוללת כלי שיט מאותו סוג, קטנים או גדולים, המהווה חלק של צי. >> פַּלְגָּה, אֶסְכַּדְרָה.

שְׂכַר הוֹבָלָה (freight, freightage): התשלום עבור הובלת סחורות בכלי שיט. = דְּמֵי הוֹבָלָה.

שָׂכָר צֶוֶת לַהַפְלָגָה, שכר צוות להפלגה (to ship a crew): אסף אנשי צוות לעבודה בשכר באונייה.

שָׁלַב, שָׁלַב חֶבֶל (to belay): כרך חבל בשמיניות סביב פין שליבה או מאחז (ברווז) מבלי לעשות בו קשר. הפקודה: שְׁלֹב!, שלוב! (!Belay). >> פִּין שְׁלִיבָה, בַּרְוָז.

שֶׁלֶד תְּחִלָּה, שלד תחילה (skeleton first): שיטה לבניית סירות וספינות מעץ, שבה בונים קודם שלד של שדרית, צלעות וחיזוקים פנימיים, ואחר כך מחברים אליו את מעטפת הלוחות של הגוף. = מִצְלַעַת תְּחִלָּה.

שֶׁלָח (outrigger): בול עץ או מצוף, המחובר לגוף סירה צרה וארוכה במקביל לדופן ובמרחק מה ממנה, כדי לייצבה ולמנוע ממנה להתהפך. >> סִירַת שְׁלָחִים.

שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן, שלשלאות התורן (chains): באוניות מפרשים: רצועות ברזל צרות וחזקות בדופן האונייה אליהן מחוברות גלגלות הנקבים המותחות את רכסות התורן. >> אֶדֶן שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן. [איור]

שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי (fore chains), שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי (main chains)

שְׂמֹאל (port; [מיושן] larboard): צד שמאל בכלי שיט. נקבע כשעומדים עם הפנים אל החרטום והגב לירכתיים.

שְׁמוֹנָה צִלְצוּלִים (eight bells): בימים עברו, האות בפעמון האונייה שציין את סיומה של משמרת ותחילתה של המשמרת הבאה. סוף המשמרת. משמרת ארכה 4 שעות, וכל חצי שעה צלצלו בפעמון: פעם אחת, פעמיים וכו' עד שמונה צלצולים.

שְׁמוֹר כִּוּוּן!, שמור כיוון! (!Steady!, Steady as she goes): הפקודה להגאי להשיט את הספינה בכיוון המצפן (קורס) שבו היא מתקדמת בעת מתן הפקודה. = שמור קורס! >> שָׁמַר כִּוּוּן.

שְׁמוֹר קוּרְס! (steady as she goes) >> שְׁמוֹר כִּוּוּן

שָׁמַט חֶבֶל (to slip): ניתק את הקצה של חבל רתיקה (למצוף, לכלונס או לרציף) או חבל עוגן והניח לו ליפול למים, לרוב כדי להסתלק ולצאת לים במהירות בשל צורך מבצעי או בשל הרעה פתאומית במזג האוויר. >> נִתֵּק חֲבָלִים, הֵסִיר רְתוּקוֹת, שִׁחְרֵר חֶבֶל, סִמֵּן בְּמָצוֹף אֶת חֶבֶל הָעֹגֶן.

שֶׁמֶן סְעָרָה (storm oil): שמן להשקטת גלים, שהיה בשימוש בכלי שיט עד הרבע האחרון של המאה ה־20.

שָׁמַר כִּוּוּן, שמר כיוון (to keep steady): ייאמר על כלי שיט המתמיד התמיד להתקדם בכיוון (קוּרְס) שנקבע לו על ידי ההגה, בקו ישר ומבלי לסטות ימינה או שמאלה. >> שְׁמוֹר כִּוּוּן!

שֵׁן (tenon) >> סִין

– שֵׁן וְמִגְרַעַת (mortise and tenon)

שִׁנָּה אֶת כִּוּוּנוֹ, שינה את כיוונו [הרוּח] (to shift) >> חָג [הרוח]

שִׁנָּה קוּרְס, שינה קורס (to change a course): שינה את כיוון ההתקדמות של הספינה ביחס לצפון. = הִטָּה מַסְלוּל [מליצי]. >> קוּרְס.

שֻׁנִּית, שונית (reef): סלע, טור סלעים או רכס חולי בגובה פני הים או סמוך מאוד אליהם. = רִיף.

שִׁנְצַת שָׁפָה (buntline) >> מַעֲלַן שָׂפָה

שִׁנְצַת תַּחְתִית (clew garnet, leech line) >> מַעֲלַן תַּחְתִית

שַׁסְתּוֹם הֲצָפָה (scuttling valve): שסתום גדול מידות בתחתית אונייה, המשמש להצפתה במי ים ולהטבעתה בכוונה תחילה. בדרך כלל כדי למנוע את נפילתה בידי האויב. >> הֲצָפָה, הֵצִיף.

שַׁסְתוֹם מֵי יָם (sea cock): כל אחד מן השסתומים בתחתית כלי שיט דרכם נכנסים מי ים לקירור המנוע הראשי ומנועי העזר ולמערכות המכונות השונות, כגון: מי נטל, כיבוי אש, מיזוג אוויר ועוד. (cock הוא שסתום הנמצא במצב פתוח או סגור, ללא אפשרות ויסות הזרימה.)

שָׂפָה (של סירה) (gunwale) >> לַזְבֶּזֶת

שָׂפָה (של מפרש) (leech) >> שְׂפַת הַמִּפְרָשׂ

שִׁפּוּלַיִם, שיפוליים (bilge, bilges): א) הצד הפנימי של תחתית ספינה, משני עברי השדרית. ב) החלק המתעגל בצדי גוף אונייה, במקום חיבור התחתית עם הדופן.

שְׁפוֹפֶרֶת דִּבּוּר, שפופרת דיבור speaking tube) >> צִנּוֹר דִּבּוּר

שְׁפוּעַת חַרְטוֹם (trimmed by the head): מצבה של אונייה שחרטומה שקוע במים יותר מאשר ירכתיה והיא רוכנת קדימה.

שְׁפוּעַת יַרְכָּתַיִם, שפועת ירכתיים (trimmed by the stern): מצבה של אונייה שירכתיה שקועים במים יותר מאשר חרטומה והיא רוכנת לאחור.

שֵׁפֶל (ebb tide, falling tide): נסיגת המים משיא הגאות אל שיא השפל. >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

שֵׁפֶל שֶׁלְאַחַר הַגֵאוּת (turn of tide at high water): שעת החילוף המחזורי בין גאות לשפל, אז המים מתחילים להיסוג. >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

שֹׁפַע, שופע (trim): הנטייה באלכסון של שדרית האונייה לכיוון החרטום או לכיוון הירכתיים כאשר האונייה אינה שוות שוקע.

שִׁפַּע, שיפע (to trim): שינה את השופע של כלי השיט (את ההפרש בין השוקע הקדמי לשוקע האחורי שלו בעודו צף).

שְׂפַת הַמַּעֲקֶה (rail): השול העליון של מעקה הסיפון. >> מַעֲקֵה הַסִּפּוּן.

שְׂפַת הַמִּפְרָשׂ, שָׂפָה (leech; side): א) כל אחד משני השוּלִים הצדדיים של מפרש רוחבי. מבחינים בין שפה גלאית (בצד מוצא הרוח) ושפה חסאית (בצד מבוא הרוח). ב) השוּל האחורי של מפרש אורכי מרובע. ג) כל אחד משוּלָיו של מפרש אורכי, מרובע או משולש. [איור]

שָׂפָה אֲחוֹרִית (leech): השול החיצוני של מפרש אורכי, מרובע או משולש, הפונה לירכתיים. = שָׁפָה יַרְכִּית, יַרְכִּית.

שָׂפָה גְּלָאִית (weather leech): שפת מפרש רוחבי בצד הגלי. שול המפרש בצדה הפונה לרוח של הספינה. >> שְׂפַת הַמִּפְרָשׂ. [איור]

שָׂפָה חֲסָאִית (lee leech): שפת מפרש רוחבי בצד החסי. שול המפרש בצדה הנסתר מן הרוח של הספינה. >> שְׂפַת הַמִּפְרָשׂ. [איור]

שָׁפָה חַרְטוֹמִית (luff) >> שָׂפָה קִדְמִית

שָׂפָה יַרְכִּית (leech) >> שָׂפָה אֲחוֹרִית

שָׂפָה עֶלְיוֹנָה (head) >> רֹאשׁ הַמִּפְרָשׂ

שָׂפָה קִדְמִית (luff): השול הקדמי של מפרש אורכי, מרובע או משולש, הצמוד אל התורן או אל סמוך (יתר) קדמי. = שָׁפָה חַרְטוֹמִית.

שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה (foot): השוּל התחתון של מפרש אורכי או רוחבי. = תַּחְתִּית הַמִּפְרָשׂ, שֹׁבֶל הַמִּפְרָשׂ. [איור]

שְׁקוּעַת חַרְטוֹם (down by the head): מצבה של אונייה כאשר השוקע הקדמי שלה גדול מן השוקע האחורי שלה, אז חרטומה שקוע במים יותר מירכתיה.

שְׁקוּעַת יַרְכָּתַיִם, שקועת ירכתיים (down by the stern): מצבה של אונייה כאשר השוקע האחורי שלה גדול מן השוקע הקדמי שלה, אז ירכתיה שקועים במים יותר מחרטומה.

שֶׁקֶל [סלנג] (shackle): מחבר פלדה בצורת האות U, שהצד הפתוח שלו סגור על ידי פין מתברג. = סְגִיר.

שֹׁקַע, שוקע (draught, draft): מידת השקיעה של ספינה במים. המרחק האנכי מהשדרית עד קו המים של כלי שיט הצף במים. [איור]

 שֹׁקַע אֲחוֹרִי, שוקע אחורי (aft draught): מידת השקיעה במים של ירכתי אונייה. המרחק האנכי בין קו השדרית לבין קו המים בניצב האחורי.

 שֹׁקַע מְמֻצָּע, שוקע ממוצע (mean draught): מידת השקיעה הממוצעת של ספינה במים. הממוצע בין השוקע הקדמי לשוקע האחרי.

 שֹׁקַע קִדְמִי, שוקע קדמי (forward draught): מידת השקיעה במים של חרטום אונייה. המרחק האנכי בין קו השדרית לבין קו המים בניצב הקדמי.

 שֹׁקַע הָאֳנִיָּה הוּא (כָּךְ וְכָּךְ) (to draw, the ship draws … feet): לציון מידת השקיעה במים של אונייה בזמן נתון.

שַׂר הַצִּי (First Lord of the Admiralty, GB; Secretary of the Navy, US; minister of the navy): א) [מיושן] מפקד הצי המלחמתי, מפקד שייטת בצי המלחמתי. = אַדְמִירָל, נָאוּאַרְכוֹס. ב) מיניסטר הצי המלחמתי. = הַלּוֹרְד הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת (בריטניה).

שְׂרוֹךְ חֶבֶל (lanyard, laniard): פיסת חבל קצרה לשימושים שונים באונייה. א) באוניות מפרשים, חבל קצר וחזק שהושחל דרך חוריהן של שתי גלגילות נקבים ושימש למתיחת רִכְסַת תורן או סָמוֹךְ עורף. [איור] ב) חבל קצר לקשירה, לאבטחת דבר למקומו או לאחיזה (יָדִית חֶבֶל).

שֵׁרוּתֵי חַרְטוֹם (heads): באוניות מפרשים בעלות מקור חרטום: מַחְרָאוֹת, מושבים לעשיית צרכים עם חור ניקוז לים שהותקנו במקור החרטום (מכאן שמם), חשופים לעין כל, ושימשו את המלחים בלבד. heads עדיין משמש לעיתים ככינוי לשירותים (lavatory) באונייה. >> בֵּית כִּסֵא, יְצִיע הָאַחְרָה. [איור]

שֵׁרוּת פָּעִיל (active service): היות כלי שיט מלחמתי כשיר מבחינה מבצעית. >> הֻכְנַס לְשֵׁרוּת פָּעִיל, נִמְצָא בְּשֵׁרוּת פָּעִיל, הוּצָא מִשֵׁרוּת פָּעִיל

שִׂרְטוֹן (shoal, bar, bank): היערמות של חול וחצץ במים רדודים, בעיקר בשפכי נהרות ופתחי נמלים או בקרבת החוף, המהווה מכשול לשיט. >> רְדֵדָה.

 שִׂרְטוֹן חוֹל (sandbank)

שְׂרִידֵי אֳנִיָּה (shipwreck) >> טְרֹפֶת

שָׁרְשָׁה (shot, shackle, chain's lenght, length of chain): קטע שרשרת העוגן בין שני סְגִירִים (שְׁקָלִים), וגם האורך התקני של קטע שרשרת (12.5 פאדום).

שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, שרשרת העוגן (anchor chain, anchor cable, chain cable): שרשרת הפלדה המחברת את העוגן לכלי השיט. >> חֶבֶל עֹגֶן. [איור]


עדכון אחרון: 5 ביולי 2022. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s