לחיפוש מהיר בעמוד הקישו: Ctrl + F

שְׁבִיל מוֹשְׁכֵי הַסְּפִינוֹת (towpath): שביל לאורך הגדה של תעלה או נהר, עליו הולכים הפועלים או סוסי העבודה המושכים בחבל את סירות וספינות המשא. >> מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת.

שְׁבִירַת הַטּוּר, שבירת טור האויב (breaking the line): תמרון טקטי בתקופת המפרשים, שנועד לפצל או לפורר את המערך הקרבי הטורי של האויב. >> מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי. [איור]

שְׂבָכָה (grating): בימים עברו, מסגרת עץ מעשה סָרִיג מעל פתח בסיפון, להכנסת אוויר פנימה ולהוצאת אוויר מעופש. לרוב באוניות מפרשים מלחמתיות. כשמזג האוויר הורע, כוסו שבכות הסיפון הגלוי ביריעות אברזין לאטימה. וגם: רצפת סורגי הברזל (iron grating) בחדר המכונות או מִדְרָכֵי העץ המסורגים בעמדת ההגאי, בגשר הפתוח וכדומה. = סוֹרֵג. [איור] [איור]

שֹׁבֶל, שובל [של כלי שיט] (wake): עקבות הגלים והקצף שספינה מותירה אחריה תוך כדי שיוטה.

שֹׁבֶל הַמִּפְרָשׂ, שובל המפרש (foot) >> שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה.

שֶׁבֶר אֳנִיָּה, שבר אונייה [מליצי] (wreck) >> אֳנִיָּה טְרוּפָה.

שָׁבַר תֹּרֶן, שבר תורן (to dismast): מוטט תורן של אוניית מפרשים (על ידי רוח חזקה או אש תותחים).

שַׁבְשֶׁבֶת (vane, weather vane): מכשיר לציון כיוון נשיבת הרוח. בתקופת המפרשים – פיסת אריג דגלים תפורה אל כּוֹשׁ סב על צירו בראש התורן.

שֶׁגֶם (tenon) >> סִין.

שִׁדְרוֹן (keelson): קורת חיזוק אורכית בספינות עץ, המחוברת אל הצלעיות התחתונות מעל מרכז השדרית, ונמתחת מקנה החרטום עד מזוזת הירכתיים. [איור] [איור]

שִׁדְרִית (keel): הקורה העיקרית של שלד ספינה, המתוחה לכל אורכה במרכז התחתית, ואשר אליה מחוברים קנה החרטום, מזוזת הירכתיים והצלעות. באוניות ברזל ופלדה השדרית היא לוח עבה ונקראת "שִׁדְרִית מִשְׁטָח". keel באנגלית של תקופת המפרשים הוא גם כינוי לספינה או לסירה כולה. >> מֵהַשִּׁדְרִית עַד כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן. [איור] [איור] [איור]

שִׁדְרִית מְדֻמָּה, שדרית מדומה (false keel): בספינות עץ, לוח עץ עבה המחובר לצדה התחתון של השדרית. מגן על השדרית מפני פגיעה בקרקעית וכאשר גוררים ומעלים את הספינה אל היבשה. [איור] [איור]

שִׁדְרָן (keel): חלק־מבני דמוי סנפיר הבולט כלפי מטה מתחתית יכטת מפרשים, לאורך השדרית. משמש לייצוב הספינה ולהגדלת התנגדותה לטרידה עקב פעולת הרוח על המפרשים. >> חֶרֶב, חֶרֶב צִדִּית.

שׁוֹבֵר גַּלִּים (breakwater): חומת אבנים או סלעים מלאכותית להגנה על מעגן או נמל מפני גלי הים.

שׁוֹבֶרֶת קֶרַח (icebreaker): אונייה המפלסת נתיב שיט לאוניות אחרות במים מכוסים שכבת קרח. = בּוֹקַעַת קֶרַח. [איור]

שׁוֹד יַמִּי (piracy, freebooting): השתלטות בכוח על אוניות תמימות בלב ים או פשיטה מן הים על יישובים בחוף, כדי לבזוז אותם או כדי לחטוף אנשים למען כופר נפש. = שׁוֹד יָם, פִּירָטִיוּת.

שׁוֹדֵד יָם (pirate, sea rover): אדם העוסק בשוד ימי. = פִּירָט, בּוּקָנִיר, קוֹרְסָר.

שׁוֹדֵד יָם מֻרְשֶׁה, שודד ים מורשה (privateer) >> פְּרִיבָטִיר.

שׁוֹדֶדֶת (freebooter): אוניית שודדי ים, ספינת פירטים.

שְׁוֵה שֹׁקַע, שווה שוקע (on even keel): מצבו של כלי שיט כאשר השוקע הקדמי והשוקע האחורי שלו שווים, אז קו המים מקביל לקו השדרית שלו.

שׁוֹטֵר יַמִּי (water police officer): שוטר ביחידת השיטור הימי של המשטרה.

שׁוֹכֶבֶת עַל צִדָּה, האונייה שוכבת על צדה (lay on her beam ends): מצבה של אוניית מפרשים הנוטה בזווית חדה כל כך, עד שקצות קורות הרוחב של סיפונה (beam ends) נושקים למים. מצב מסוכן זה עלול לקרות ע"י מכת רוח פתאומית חזקה כשהאונייה שטה במלוא מפרשיה. >> הַטָּיָה, נוֹטָה עַל צִדָּה (האונייה). [איור]

שׂוֹכֵר סְפִינָה (charterer) >> חוֹכֵר אֳנִיָּה.

שׁוּלְיַת מַלָּחִים, שוליית מלחים (apprentice seaman, landsman): א) דרגה היסטורית של מלח טירון בצי המלכותי הבריטי ובצי האמריקאי. ב) מלח מתחיל באוניית סוחר או באוניית דיג. = מַלָּח מַתְחִיל.

שׁוֹלַת מוֹקְשִׁים (minesweeper): ספינת מלחמה לסילוק מוקשים ימיים מנתיבי שיט.

שׁוֹמֵר מִגְדַּלּוֹר (lighthouse keeper): אדם המתגורר במגדלור ואחראי להפעלתו ולתחזוקת הציוד שבו, ובמיוחד בתקופה בה השתמשו במנורות שמן ובמנגנוני סיבוב מכניים.

שׁוֹמֵר סִירָה (boat keeper): איש צוות של סירה מסירותיה של אונייה המוצב בה כשומר לפי תור. תפקידו להשגיח על הסירה ועל תכולתה כשהיא בחוף, קשורה לדופן האונייה או נגררת אחריה.

שׁוֹמְרֵי הַסְפִינָה, שׁוֹמְרֵי הָאֳנִיָּה, שומרי האונייה (shipkeepers): האנשים הנשארים באוניית לווייתנים כאשר שאר הצוות יורד בסירות כדי לרדוף אחר לווייתן ולצודו.

שׁוּרָה, שׁוּרַת חָזִית (line abreast): קבוצת אוניות העומדות או שטות זו בצד זו, במקביל. >> טוּר עָרְפִּי.

שׁוֹשַׁנַּת הַמַּצְפֵּן (compass rose): מעגל על מפה, מחולק ל־360 מעלות, המציין את כיווני הצפון האמיתי והצפון המגנטי והזויות ביחס אליהם. >> לוּחַ הַמַּצְפֵּן.

שׁוֹשַׁנַּת הָרוּחוֹת (wind rose): תרשים המחלק את מעגל האופק לארבעה כיוונים ראשיים לפי רוחות השמיים (צפון, דרום, מזרח, מערב) ולכיווני ביניים.

שְׁוַת שֹׁקַע, שוות שוקע [אונייה] (on even keel) >> שְׁוֵה שֹׁקַע.

שְׁזִיר, שְׁזִיר חוּטֵי חֶבֶל (spunyarn): בתקופת המפרשים – חבל דק עשוי משניים או משלושה חוטי־חבל ישנים. את חבלי התרנים הישנים או הפסולים שבאונייה סָתְרוּ לגדילים ואת הגדילים לחוטים. מן החוטים הטובים קלעו ב"כישור" מיוחד (spunyarn winch, spunyarn reel) שזירים כפולים או משולשים (two-yarn or three-yarn spunyarn). השזירים שימשו לחיזוק ולחיבור חבלים (כריכה, חישוק, ליפוף וכו'). >> חוּט חֶבֶל.

שְׁחִיף (sailbatten): סרגל עץ או פלסטיק המושחל לתוך כיס בשפה האחורית של מפרש אורכי, כדי למתוח את שטח המפרש ולשמור על צורתו. = פְּסִיס מִפְרָשׂ.

שִׁחְרֵר [אֶת הָאֲנָשִׁים] (to pipe down) >> חָפְשִׁים! [קְרִיאַת מַשְׁרוֹקִית].

שִׁחְרֵר [חֶבֶל, שַׁרְשֶׁרֶת] (to slacken; to let run, to let go): א) ריפה את המתח על חבל. = רִפָּה חֶבֶל. ב) ניתק חבל מאחיזתו והניח לו להימשך כולו. = הִרְפָּה מִן הַחֶבֶל. >> מָשַׁךְ חֶבֶל, אָחַז וְהֶחֱזִיק בְּחֶבֶל, מָתַח חֶבֶל, הֶאֱרִיךְ חֶבֶל, שָׁמַט חֶבֶל, רִפָּה חֶבֶל.

שַׁחְרֵר וּמְשֹׁךְ!, שחרר ומשוך! (!Let go and haul): הפקודה באוניית מפרשים לשחרר חבל מאחיזתו, למשל מִפִּין שְׁלִיבָה או מִזָּקֵף, ולמושכו.

שִׁחְרֵר עוֹד חֶבֶל (to pay out, to veer out): הגדיל בהדרגה את אורכו הפעיל של חבל (או שרשרת). = הֶאֱרִיךְ חֶבֶל. >> רִפָּה הַרְבֵּה, קִצֵּר חֶבֶל.

שָׁט, האונייה שטה (to sail, to navigate, to ride, to steam; to pull, to paddle): א) ייאמר על ספינת מפרשים, קיטור או מנוע הנוסעת על פני המים. ב) ייאמר על סירת משוטים. = עָשָׂה דַּרְכּוֹ. >> הִפְלִיג.

– שָׁט בְּמֵישָׁרִים, האונייה שטה במישרים (to lay a course, to steer a course): ייאמר על אוניית מפרשים אשר בנשוב רוח נוחה מתקדמת אל יעדה בקורס אחד ובקו ישר ולא בתנועות זיגזג כפי שנדרש בעת שיט במעלה הרוח.

– שָט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, האונייה שטה במעלה הרוח (to beat to windward, to work to windward, to beat up against the wind, to ply): ייאמר על ספינת מפרשים השטה ברוח קדמית אל יעד או נקודה במוצא הרוח תוך חילופי מפנים לסירוגין, פעם לימין ופעם לשמאל. ספינת מפרשים אינה יכולה להפליג נגד הרוח, ולכן היא שטה קרוב לרוח ככל האפשר (עד 6 נקודות מצפן בספינות עם מעטה רוחבי ועד 4 נקודות בספינות עם מעטה אורכי) ונעה בתנועות זיגזג ארוכות אל היעד. = גִּלְסֵס [סלנג], זִגְזֵג [סלנג]. >> שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ. [איור]

– שָׁט בְּמֶרְחַק בָּטוּחַ מִן הַחוֹף, האונייה שטה במרחק בטוח מהחוף (to clear the land): התרחק במידה מספקת מסכנות אפשריות לשיט בקרבת החוף, כגון: שרטונות וזרמים.

– שָׁט בְּרוּחַ מְלֵאָה, האונייה שטה ברוח מלאה (to run before the wind, to run free, to sail large) >> שָׁט עִם הָרוּחַ.

– שָׁט בְּרוּחַ צַד, האונייה שטה ברוח צד (to reach, to sail with wind abeam): ייאמר על ספינת מפרשים השטה עם רוח הנושבת בניצב לדופן, מ־10 מעלות לפני הרוחבית עד 10 מעלות אחרי הרוחבית לערך. [איור]

– שָׁט בְּרוּחַ קִדְמִית, האונייה שטה ברוח צד (to sail by the wind): ייאמר על ספינת מפרשים השטה עם רוח הנושבת לעבר צדה הקדמי, מ־10 מעלות לערך לפני הרוחבית עד 30–40 מעלות לפני קו האמצע בחרטום. >> שָׁט קָרוֹב לַרוּחַ. [איור]

– שָׁט הַיְשֵׁר אֶל [אונייה אחרת] (to run down to): ייאמר על אונייה השטה בקו ישר, מבלי לסטות לצדדים, לעברה של אונייה אחרת.

– שָׁט הֲלוֹךְ וָשׁוֹב, האונייה שטה הלוך ושוב (to ply): ייאמר על ספינה השטה בצורה סדירה בין שני נמלים או שני מקומות.

– שָׁט עִם הָרוּחַ, האונייה שטה עם הרוח (to run before the wind, to run free, to sail large): ייאמר על ספינת מפרשים השטה ברוח מלאה או כמעט מלאה, כשהרוח נושבת היישר לעבר הירכתיים. = שָׁט בְּרוּחַ מְלֵאָה, פָּלַס [מיושן]. [איור]

– שָׁט עִם זֶרֶם הַגֵאוּת, האונייה שטה עם זרם הגאות (to tide up): שט במעלה נָהָר מוֹעֲדִי (tidal river) כשהוא נדחף על ידי זרם הגאות. = נִשָּׁא עִם זֶרֶם הַגֵאוּת. >> זֶרֶם הַגֵּאוּת.

– שָׁט קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה שטה קרוב לרוח (to sail close hauled): שט ברוח קדמית חדה; בספינות עם מעטה רוחבי עד 6 נקודות מצפן, בספינות עם מעטה אורכי עד 4 נקודות מצפן. >> קָרוֹב לָרוּחַ, קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר. [איור]

– שָׁט קָרוֹב לַחוֹף, שָׁט קָרוֹב לַיָבָּשָׁה (to keep hold of the land, to keep the land well aboard): ייאמר על אוניית מפרשים המתמידה לשוט קרוב לחוף.

שְׁטִיחָה (flake): חבל או שרשרת המסודרים בטורים מקבילים ארוכים, הלוך ושוב. [איור]

שְׁטִיל (calm) [סלנג, מגרמנית] >> דִּמְמַת רוּחַ.

שִׁיא הַגֵּאוּת (high water, high tide): המפלס הגבוה ביותר אליו מגיעים פני המים במהלך הגאות.

שִׂיא הַגַּל (crest) >> רֶכֶס הַגַּל.

שִׂיא הַשֶׁפֶל (low water, low tide): המפלס הנמוך ביותר אליו יורדים פני המים במהלך השפל.

שִיוּט (sailing; racing; regatta, race; cruising): א) הפלגה, נסיעה על פני המים. ב) הפלגה תחרותית של סירות וספינות מפרש. ג) תחרות מפרשיות או סירות חתירה, וגם כל אחד מן המרוצים בתחרות זו. ד) שיט לכיוונים שונים. >> סִיוּר, שַׁיִט.

שַׁיָּט, שייט [נ' שַׁיֶּטֶת, שַׁיָּטוֹת] (yachtsman, sailor; rower; swimmer): א) אדם המסיע סירת מפרשים לספורט ולתחרות. ב) [מיושן] חותר בסירת משוטים או בסירת חתירה לספורט ולתחרות. ג) [לשון חז"ל] שחיין.

שִׁיֵּט, שייט (to cruise): שט בכיוונים שונים לשם חיפוש או לשם ביקור במקומות שונים. >> סַיֶּרֶת, סִיוּר.

שַׁיִט (sailing, boating; cruise; navigation): א) נסיעה בסירה או בספינת מפרשים. ב) הפלגה לכיוונים שונים לשם חיפוש או תרגול, וגם הפלגה ליעדים שונים לנופש ולפנאי. ג) [מיושן] ספנות, תובלה ימית.

– שַׁיִט אֶתְגָרִי, שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי (extreme boating): ענף של ספורט אתגרי הכולל חתירה בקיאקים ובסירות קאנו ושיט סירות מירוץ. = שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי.

– שַׁיִט בְּחִלוּפֵי מִפְנִים (tacking) >> שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

– שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ (beating to windward, beating, working to windward, windward sailing) >> שָׁט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ

– שֵׁיט יַכְטוֹת, שיט יאכטות (yachting): שיט ביכטה לספורט, לתחרות או לפנאי.

– שֵׁיט מִפְרָשִׂים (sailing): שיט בסירת מפרשים או בספינת מפרשים לספורט, לתחרות, ללימוד או לפנאי.

– שֵׁיט נְהָרוֹת (river boating): שיט בנהר בסירה לספורט ולפנאי.

– שֵׁיט סִירוֹת (boating): שיט בסירת משוטים, בסירת מפרשים או בסירת מרוץ לספורט, לתחרות ולפנאי.

– שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי (extreme boating) >> שַׁיִט אֶתְגָרִי.

– שֵׁיט סִירוֹת מֵרוֹץ, שיט סירות מירוץ (motor boating): שיט בסירות מנוע מהירות לספורט, לתחרות ולפנאי.

– שֵׁיט עִנּוּגִים, שיט עינוגים (cruise) >> הַפְלָגַת נֹפֶשׁ.

– שֵׁיט קָיָאקִים (kayaking): חתירה בקיאק לספורט, לתחרות או לפנאי.

– שַׁיִט תַּחֲרוּתִי (competitive sailing, racing): ענף ספורט שבו מתחרים ביניהם יחידים או קבוצות בהשטת סירות מפרשים ויאכטות מפרשים להשגת ניצחון או פרס.

– שֵׁיט תְּעָלוֹת (canal boating): הפלגה בסירת תעלות מסורתית לנופש ולפנאי, לרוב בתעלות המים של אנגליה ואירופה.

– שֵׁיט תַּעֲנוּגוֹת (cruise) >> הַפְלָגַת נֹפֶשׁ.

שַׁיֶּטֶת, שייטת (squadron): א) יחידת אוניות מלחמה בפיקוד קצין דגל, קטנה מצי (fleet) ובדרך כלל חלק ממנו. ב) יחידת אוניות מלחמה הכוללת כלי שיט מאותו סוג, קטנים או גדולים, המהווה חלק של צי. >> פַּלְגָּה, אֶסְכַּדְרָה.

שִׂים יַד! (!Bear a hand): עזור! (בעבודת צוות), וגם: הִזְדָּרְזוּ!

שְׂכַר הוֹבָלָה (freight, freightage): התשלום עבור הובלת סחורות בכלי שיט. = דְּמֵי הוֹבָלָה.

שָׂכָר צֶוֶת לַהַפְלָגָה, שכר צוות להפלגה (to ship a crew): אסף אנשי צוות לעבודה בשכר באונייה.

שָׁלַב, שָׁלַב חֶבֶל (to belay): כרך חבל בשמיניות סביב פין שליבה או מאחז (ברווז) מבלי לעשות בו קשר. הפקודה: שְׁלֹב!, שלוב! (!Belay). >> פִּין שְׁלִיבָה, בַּרְוָז.

שֶׁלֶד תְּחִלָּה, שיטת שלד תחילה (skeleton-first construction, skeletal construction): שיטה לבניית סירות וספינות מעץ, שבה בונים קודם שלד של שדרית, צלעות וחיזוקים פנימיים, ואחר כך מחברים אליו את מעטפת הלוחות של הגוף. = מִצְלַעַת תְּחִלָּה. >> מַעֲטֶפֶת תְּחִלָּה, צִפּוּי תְּחִלָּה.

שֶׁלָח (outrigger): בול עץ או מצוף, המחובר לגוף סירה צרה וארוכה במקביל לדופן ובמרחק מה ממנה, כדי לייצבה ולמנוע ממנה להתהפך. >> סִירַת שְׁלָחִים. [איור]

שְׁלִיטָה בַּיָּם (command of the sea, control of the sea): היכולת של מדינה לנהל את סחרה הימי ואת התובלה הימית הצבאית שלה בנתיבי ים החיוניים לה, ובה בעת להרחיק מהם את אויביה. השליטה בים היא מעין תחליף לתפיסת שטח ביבשה, ולשם השגתה על הצי המלחמתי לקיים נוכחות רצופה בים. >> עָצְמָה יַמִּית.

שָׁלִישׁ הָאַדְמִירָל (flag lieutenant): בימים עברו, קצין ששימש שלישו האישי של קצין דגל, כלומר של אדמירל, אדמירל־משנה או סגן־אדמירל. עיקר תפקידו היה להעביר את פקודות האדמירל לשאר אוניות השייטת או הצי, לרוב באיתות דגלים. = שָׁלִישׁ אִישִׁי. >> קְצִין דֶּגֶל.

שִׁלֵּם שָׂכָר וְשִׁלֵּחַ אֶת הַצֶּוֶת, שילם שכר ושילח את הצוות (to pay off, the ship is paying off): ייאמר על אונייה המשלמת לאנשי הצוות את מלוא שכרם בסוף ההפלגה ומסיימת בזאת את חוזי השרות עמהם. >> הִצְטָרֵף לָאֳנִיָּה, חוֹזֵה שֵׁרוּת, מְפַקֵּחַ עַל הַיַמָּאִים.

שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן, שלשלאות התורן (chains): רצועות ברזל צרות וחזקות בדופן אוניית מפרשים אליהן מחוברות גלגלות הנקבים המותחות את רכסות התורן. >> אֶדֶן שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן. [איור]

– שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי (fore chains), שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי (main chains), שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הָאֲחוֹרִי (mizzen chains).

שְׂמֹאל (port; [מיושן] larboard): צד שמאל בכלי שיט. נקבע כשעומדים עם הפנים אל החרטום והגב לירכתיים.

שְׁמוֹנָה צִלְצוּלִים (eight bells): בימים עברו, האות בפעמון האונייה שציין את סיומה של משמרת ותחילתה של המשמרת הבאה. סוף המשמרת. משמרת ארכה 4 שעות, וכל חצי שעה צלצלו בפעמון: פעם אחת, פעמיים וכו' עד שמונה צלצולים.

שְׁמוֹר כִּוּוּן! שמור כיוון!; שְׁמוֹר קוּרְס! (Steady!, Steady as she goes!, Steady as you go! Keep her so): הפקודה להגאי להתמיד ולהוליך את חרטום הספינה בכיוון המצפן (קורס) שבו היא מתקדמת בעת מתן הפקודה. >> הֵישִׁיר אֳנִיָּה, שָׁמַר כִּוּוּן.

שָׁמַט חֶבֶל (to slip): ניתק את הקצה של חבל רתיקה (למצוף, לכלונס או לרציף) או חבל עוגן והניח לו ליפול למים, לרוב כדי להסתלק ולצאת לים במהירות בשל צורך מבצעי או בשל הרעה פתאומית במזג האוויר. >> נִתֵּק חֲבָלִים, הֵסִיר רְתוּקוֹת, שִׁחְרֵר חֶבֶל, סִמֵּן בְּמָצוֹף אֶת חֶבֶל הָעֹגֶן.

שֶׁמֶן סְעָרָה (storm oil): שמן להשקטת גלים, שהיה בשימוש בכלי שיט עד הרבע האחרון של המאה ה־20.

שָׁמַר כִּוּוּן, שמר כיוון, שָׁמַר קוּרְס (to keep steady): ייאמר על כלי שיט המתמיד להתקדם בכיוון (קוּרְס) שנקבע לו על פי פקודה, בקו ישר ומבלי לסטות ימינה או שמאלה. >> שְׁמוֹר כִּוּוּן!, הֵישִׁיר אֳנִיָּה, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ כִּוּוּן.

שֵׁן (tenon) >> סִין.

– שֵׁן וְמִגְרַעַת (mortise and tenon) >> סִין וְגֶרֶז.

שִנָּה אֹרַח, שינה אורח, האונייה שינתה את אורחה (to alter course, to haul) >> שִׁנָּה קוּרְס.

שִׁנָּה אֶת כִּוּוּנוֹ, שינה את כיוונו [הרוּח] (to shift) >> חָג [הרוח].

שִׁנָּה קוּרְס, שינה קורס (to alter course, to haul): שינה את כיוון ההתקדמות של הספינה ביחס לצפון (לפי המצפן). = שִׁנָּה אֹרַח, הִטָּה מַסְלוּל, הֵסֵב אֶת הָאֳנִיָּה. >> קוּרְס.

שִׁנּוּי בְּכִוּוּן הָרוּחַ, שינוי בכיוון הרוח (shift of wind, wind shift): ייאמר על רוח המשנה את כיוונה. = חִיגַת הָרוּחַ. >> רוּחַ חָגָה לְפָנִים, רוּחַ חָגָה לְאָחוֹר.

שְׁנֵי חוֹתְרִים לְמָשׁוֹט (double-banked oar): משוט בסירת חתירה שמניעים אותו שני חותרים היושבים זה לצד זה על ספסל אחד. >> דּוּ־טוּרִית.

שֻׁנִּית, שונית (reef): סלע, טור סלעים או רכס חולי בגובה פני הים או סמוך מאוד אליהם. = רִיף.

שִׁנְצַת שָׁפָה (buntline) >> מַעֲלַן שָׂפָה.

שִׁנְצַת תַּחְתִית (clew garnet, leech line) >> מַעֲלַן תַּחְתִית.

שַׁסְתּוֹם הֲצָפָה (scuttling valve): שסתום גדול מידות בתחתית אונייה, המשמש להצפתה במי ים ולהטבעתה בכוונה תחילה. בדרך כלל כדי למנוע את נפילתה בידי האויב. >> הֲצָפָה, הֵצִיף.

שַׁסְתוֹם מֵי יָם (sea cock): כל אחד מן השסתומים בתחתית כלי שיט דרכם נכנסים מי ים לקירור המנוע הראשי ומנועי העזר ולמערכות המכונות השונות, כגון: מי נטל, כיבוי אש, מיזוג אוויר ועוד. cock הוא שסתום הנמצא במצב פתוח או סגור, ללא אפשרות ויסות הזרימה. (Sea-cock באנגלית מיושנת הוא כינוי מבדח לשודד ים עז-נפש – "גַּבְרָא יַמָּא".)

שַׁעַר, שערי המבדוק, שערי המעגנה (floodgate, dockgate, gate): כל אחת משתי דלתות הסכר של מבדוק יבש או של מעגנה סכורה. שתי הדלתות יוצרות יחד צורת אות V הפוכה, אשר במבדוק יבש ראשה פונה החוצה ובמעגנה סכורה – פנימה. >> מִבְדוֹק יָבֵשׁ, מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

– שַעַר צָף (floating caisson; ship caisson): סוג של שער למבדוק יבש, הבנוי בצורת תיבה מלוחות פלדה שאפשר למלאה מים ולהשקיעה או לרוקנה ולהציפה. התיבה נגררת אל פתח המבדוק, ולאחר שמרוקנים אותה ממים היא שוקעת וסוגרת את הפתח כמעין טריז. הקייסונים הראשונים לא היו מלבניים, אלא בעלי חתך רוחב כשל ספינה מחודדת קצוות ועשויים עץ; שערים מסוג זה, כיום מפלדה, נקראים בצרפתית bateau-porte ובאנגלית ship-caisson. = קֶיסוֹן. [איור]

שָׂפָה, שְׂפַת הַמִּפְרָשׂ (leech): א) כל אחד משני השוּלִים הצדדיים של מפרש רוחבי. ב) השוּל האחורי של מפרש אורכי מרובע. ג) כל אחד משוּלָיו של מפרש אורכי, מרובע או משולש. [איור]

– שָׂפָה אֲחוֹרִית (leech): השול החיצוני של מפרש אורכי, מרובע או משולש, הפונה לירכתיים. = שָׁפָה יַרְכִּית, יַרְכִּית.

– שָׂפָה גְּלָאִית (weather leech): שפת מפרש רוחבי בצד הגלוי לרוח של הספינה. >> צַד הַגְּלִי.

– שָׂפָה חֲסָאִית (lee leech): שפת מפרש רוחבי בצד החסוי מרוח של הספינה. >> צַד הַחֲסִי.

– שָׁפָה חַרְטוֹמִית (luff) >> שָׂפָה קִדְמִית.

– שָׂפָה יַרְכִּית (leech) >> שָׂפָה אֲחוֹרִית.

– שָׂפָה עֶלְיוֹנָה (head) >> רֹאשׁ הַמִּפְרָשׂ.

– שָׂפָה קִדְמִית (luff): השול הקדמי של מפרש אורכי, מרובע או משולש, הצמוד אל התורן או אל סמוך (יתר) קדמי. = שָׁפָה חַרְטוֹמִית.

– שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה (foot): השוּל התחתון של מפרש אורכי או רוחבי. = תַּחְתִּית הַמִּפְרָשׂ, שֹׁבֶל הַמִּפְרָשׂ. [איור]

שָׂפָה [של סירה] (gunwale) >> לַזְבֶּזֶת.

שִׁפּוּלַיִם, שיפוליים (bilge, bilges): א) הצד הפנימי של תחתית ספינה, משני עברי השדרית. ב) החלק המתעגל בצדי גוף אונייה, במקום חיבור התחתית עם הדופן.

שְׁפוֹפֶרֶת דִּבּוּר, שפופרת דיבור speaking tube) >> צִנּוֹר דִּבּוּר.

שְׁפוּעַת חַרְטוֹם (trimmed by the head): מצבה של אונייה שחרטומה שקוע במים יותר מאשר ירכתיה והיא רוכנת קדימה.

שְׁפוּעַת יַרְכָּתַיִם, שפועת ירכתיים (trimmed by the stern): מצבה של אונייה שירכתיה שקועים במים יותר מאשר חרטומה והיא רוכנת לאחור.

שֵׁפֶל (ebb tide, falling tide): נסיגת המים משיא הגאות אל שיא השפל. >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

שֵׁפֶל שֶׁלְאַחַר הַגֵאוּת (turn of tide at high water): שעת החילוף המחזורי בין גאות לשפל, אז המים מתחילים להיסוג. >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

שָׁפַל, המים שפלו (to ebb, to fall): ייאמר על ירידת מפלס המים בשעת השפל. >> גָּאָה.

שֹׁפַע, שופע (trim): הנטייה באלכסון של שדרית האונייה לכיוון החרטום או לכיוון הירכתיים כאשר האונייה אינה שוות שוקע.

שִׁפַּע, שיפע (to trim): שינה את השופע של כלי השיט (את ההפרש בין השוקע הקדמי לשוקע האחורי שלו בעודו צף).

שְׂפַת הַמַּעֲקֶה (rail): השול העליון של מעקה הסיפון. >> מַעֲקֵה הַסִּפּוּן. [איור]

שְׁקוּעַת חַרְטוֹם (down by the head): מצבה של אונייה כאשר השוקע הקדמי שלה גדול מן השוקע האחורי שלה, אז חרטומה שקוע במים יותר מירכתיה.

שְׁקוּעַת יַרְכָּתַיִם, שקועת ירכתיים (down by the stern): מצבה של אונייה כאשר השוקע האחורי שלה גדול מן השוקע הקדמי שלה, אז ירכתיה שקועים במים יותר מחרטומה.

שָׁקֵט, ים שקט (calm (rippled)): דרגה 1 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 0–0.1 מ'. >> סֻלַּם דּוֹגְלַס, סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.

שֶׁקֶל [סלנג, מאנגלית] (shackle): מחבר פלדה בצורת האות U, שהצד הפתוח שלו סגור על ידי פין מתברג. = סְגִיר.

שֹׁקַע, שוקע (draught, draft): מידת השקיעה של ספינה במים. המרחק האנכי מהשדרית עד קו המים של כלי שיט הצף במים. [איור]

– שֹׁקַע אֲחוֹרִי, שוקע אחורי (aft draught): מידת השקיעה במים של ירכתי אונייה. המרחק האנכי בין השדרית לבין קו המים בניצב האחורי.

– שֹׁקַע מְמֻצָּע, שוקע ממוצע (mean draught): מידת השקיעה הממוצעת של ספינה במים. הממוצע בין השוקע הקדמי לשוקע האחרי.

– שֹׁקַע קִדְמִי, שוקע קדמי (forward draught): מידת השקיעה במים של חרטום אונייה. המרחק האנכי בין השדרית לבין קו המים בניצב הקדמי.

– שֹׁקַע הָאֳנִיָּה הוּא (כָּךְ וְכָךְ) (to draw, the ship draws … feet): לציון מידת השקיעה במים של אונייה בזמן נתון.

שֶׁקַע שֶׁבֵּין הַגַּלִּים (trough) >> גֵּיא הַגַּל.

שַׂר הַצִּי (First Lord of the Admiralty, GB; Secretary of the Navy, US; minister of the navy): א) [מיושן] מפקד הצי המלחמתי, מפקד שייטת בצי המלחמתי. = אַדְמִירָל, נָאוּאַרְכוֹס. ב) מיניסטר הצי המלחמתי. = הַלּוֹרְד הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת (בריטניה).

שְרוֹךְ (lacing, lacing line; rope band, robins): א) חבל דק לקשירת שפת מפרש אורכי למנור או לסָמוֹךְ; ב) חבל דק לקשירת שפת מפרש רוחבי לסקריה. >> שָׂרַךְ. [איור]

שְׂרוֹךְ חֶבֶל (lanyard, laniard): פיסת חבל קצרה לשימושים שונים באונייה, כמו קשירת שק חפצים, אבטחת דבר למקומו, משיכת המקוש של מצית חלמיש בתותח וכו'. >> חֶבֶל הִדוּק, יָדִית חֶבֶל.

שֵׁרוּתֵי חַרְטוֹם (heads): בימים עברו, באוניות מפרשים – מַחְרָאוֹת, מושבים לעשיית צרכים עם חור ניקוז לים שהותקנו במקור החרטום (מכאן שמם), חשופים לעין כל, ושימשו את המלחים בלבד. heads עדיין משמש לעיתים ככינוי לשירותים (lavatory) באונייה. >> בֵּית כִּסֵא, יְצִיע הָאַחְרָה. [איור]

שֵׁרוּת פָּעִיל (active service): היות כלי שיט מלחמתי כשיר מבחינה מבצעית. >> הֻכְנַס לְשֵׁרוּת פָּעִיל, נִמְצָא בְּשֵׁרוּת פָּעִיל, הוּצָא מִשֵׁרוּת פָּעִיל

שִׂרְטוֹן (shoal, bar, bank): היערמות של חול וחצץ במים רדודים, בעיקר בשפכי נהרות ופתחי נמלים או בקרבת החוף, המהווה מכשול לשיט. >> רְדֵדָה, עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה עַל שִׂרְטוֹן.

– שִׂרְטוֹן חוֹל (sandbank).

שְׂרִידֵי אֳנִיָּה (shipwreck, wreckage) >> טְרֹפֶת.

שָׁרַךְ, שָׂרַךְ מִפְרָשׂ (to lace): קשר שפת מפרש למנור, לגף או לסָמוֹךְ. >> שְׁרוֹךְ.

שָׁרְשָׁה (shot, shackle, chain's lenght, length of chain): קטע שרשרת העוגן בין שני סְגִירִים (שְׁקָלִים), וגם האורך התקני של קטע שרשרת (12.5 פאדום).

שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, שרשרת העוגן (anchor chain, anchor cable, chain cable, cable): שרשרת הפלדה המחברת את העוגן לכלי השיט. שרשרות עוגן הוכנסו לשימוש ב-1820 לערך. >> כֶּבֶל, חֶבֶל עֹגֶן. [איור]

– שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן בִּמְאֻנָּךְ, שרשרת העוגן במאונך (the anchor chain is up and down) >> עֹגֶן נִצָּב.

שָׁרָת (steward) >> כַּלְכַּל.

---

^{עדכון אחרון: 14 במרץ 2023. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}