לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

תָּא* (cabin): חדר למגורי אנשי צוות או נוסעים בכלי שיט. = קָבִּינָה, תָּא מְגוּרִים. ראו גם: קַבִּינָה גְּדוֹלָה, קַבִּינַת אַחְרָה עִלִּית.

– תָּא שֵׁנָה, תא שינה (stateroom, sleeping cabin): בתקופת אוניות המפרשים – חדר לשינה בתוך הקבינה הראשית (main cabin) או בתוך הסלון, שהופרד באמצעות מחיצה. באוניות מפרשים מלחמתיות – כל אחד מתאי המגורים של הקצינים, הצמודים לחדר הקצינים. = קִיטוֹן שֵׁנָה.

תָּא בְּעֵרָה*, תא בעירה (combustion chamber): חלל פנימי בדוד קיטור, בהמשכו של התנור, שממנו זורמים גזי השריפה הלוהטים אל צינורות האש של הדוד. = תָּא שְׂרֵפָה. ראו גם: תַּנוּר. [איור]

תָּא הַהַגָּאי* (cockpit). ראו: עֶמְדַּת הַהַגָּאי.

תָּא הַמָּנוֹעַ (engine compartment): מדור קטן בסירה או ביכטה, שבו מותקן המנוע הפנימי המסובב את המדחף.

תָּא הַשַּׁרְשֶׁרֶת* (chain locker): מדור קטן בחלק הקדמי התחתון של אונייה או ספינה, על פי רוב מאחורי מחיצת ההתנגשות, שבו נמצאת שרשרת העוגן. = בֵּית הַשַּׁרְשֶׁרֶת, מַחְסַן הַשַּׁרְשֶׁרֶת. ראו גם: לוֹקֶר.

תָּא סָכוּר ◊ (lock): תא מלבני חָפוּר ומדופן, מצויד בדלתות סכר, אחת בכל צד, להעברת סירות וספינות בין שני קטעי תעלה או נהר שגובהם הטופוגרפי אינו שווה; ההעברה נעשית על ידי שינוי מפלס המים בתא. = תָּא שַׁיִט. [איור]

תָּא שַׁיִט* (lock). ראו: תָּא סָכוּר.

תָּא שְׂרֵפָה, תא שריפה (combustion chamber). ראו: תָּא בְּעֵרָה.

תֵּבַת הַהֶגֶה, תיבת ההגה (steering gear casing, wheel box): כיסוי עץ או מתכת של מנגנון ההגה בגשר או על סיפון האחרה. ראו גם: מַנְגְנוֹן הַהֶגֶה. [איור]

תֵּבַת יַמָּאִים, תיבת ימאים (sea chest, seaman's chest). ראו: אַרְגַז יַמָּאִים.

תֵּבַת מַצְפֵּן, תיבת מצפן (compass box): קופסת עץ מיטלטלת להחזקת מצפן, המונח על מתליים. ראו גם: בֵּית הַמַצְפֵּן.

תֵּבַת רֶסֶס, תיבת רסס (powder chest): בתקופת אוניות המפרשים – תיבות עץ מלאות באבק שריפה ובמסמרים ישנים או ברסיסי ברזל, שנקשרו לסיפון או לדפנות האונייה ושימשו להדיפת פושטים על הסיפון.

תֵּבַת תִּמְסֹרֶת יַמִּית, תיבת תמסורת ימית (marine gearbox, reverse and reduction gear): מנועים ראשיים בינוניים (300–800 סל"ד) או מהירים (1000 סל"ד ומעלה) אינם מסובבים את המדחף ישירות, אלא באמצעות תמסורת גלגלי שיניים להקטנת מספר הסיבובים, המצוידת גם במנגנון להפיכת כיוון הסיבוב של המדחף לשם נסיעה לאחור. ראו גם: מָנוֹעַ בַּהֲנָעָה יְשִׁירָה.

תִּדְלוּק*, תדלוק אוניות (bunkering): א) בימים עברו – חידוש מלאי הפחם במגורות הפחם של אוניית קיטור. ב) חידוש מלאי הדלק הכבד במכלי האונייה עבור מנועיה או דודיה. ראו גם: מְגוּרַת פֶּחָם, מְכַל דֶּלֶק כָּבֵד.

תּוֹלַעַת אֳנִיּוֹת, תולעת אוניות (shipworm, teredo navalis): כינויה של רכיכת מים מלוחים, בעלת השם המדעי 'טרדו נאוואליס' (Teredo navalis), הנצמדת לגופי ספינות מעץ שמתחת למים ומכרסמת אותם. ראו גם: זָקָן, צִמְדָה, בַּלּוּט יָם.

תּוֹמְכָה* (shore): קורה או עמוד המשמשים משען להחזקת כלי שיט במצב זקוף כאשר הוא מחוץ למים ואינו נתמך בעריסה.

– תּוֹמְכַת שִׁפּוּלִיִם*, תומכת שיפוליים (bilge shore): משענת עץ חסונה מתחת לשיפולי ספינה כאשר היא נמצאת במבדוק יבש או על מדרון בנייה. ראו גם: סַד שִׁפּוּלַיִם, שִפּוּלַיִם.

– תּוֹמְכַת תַּחְתִית* (bottom shore): משענת עץ חסונה מתחת לתחתית ספינה כאשר היא נמצאת במבדוק יבש או על מדרון בנייה. ראו גם: תַּחְתִית.

תּוֹסָף*, מִפְרָשׂ תּוֹסָף* (staysail): מפרש אורכי משולש המחובר בקרסים ליֶתֶר (סָמוֹךְ). תוספים קיימים בסירות ובספינות בעלות שני סוגי המעטה: אורכי ורוחבי. [איור] [איור]

תּוֹסָף צַד ◊ (studdingsail, studding sail, stu'nsail, wings): באוניות מפרשים מלאות־מעטה – מפרשים מרובעים קלים הנפרשים משני צדי המפרשים הרוחביים העיקריים, כדי להגדיל את שטח התפרושת כשנושבת רוח מתונה. תוסף צד נפרש מכלונס הנקרא "סקריית תוסף הצד" (studding sail yard), והשפה התחתונה שלו נמתחת על ידי כלונס הנקרא "מנור תוסף הצד" (studding sail boom). [איור] [איור]

תּוֹפֵר מִפְרָשִׂים (sailmaker). ראו: מִפְרָשָׂן.

תּוֹפֵשׂ הֶגֶה [מליצי] (helmsman). ראו: הַגַּאי.

תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט [מליצי] (rower, oarsman). ראו: חוֹתֵר.

תּוֹתָח חַרְטוֹם (bow-chase, bow chaser): בתקופת אוניות המפרשים – כל אחד משני התותחים שהוצבו בחרטומה של אוניית מפרשים מלחמתית וירה ישר לפנים. שימש בעת מרדף אחר אוניית אויב, ונועד להאט או אף לעצור כליל את מנוסתה באמצעות פגיעה בחיבל ובמפרשים.

תּוֹתָח יַרְכָּתַיִם, תותח ירכתיים (stern-chase, stern chaser): בתקופת אוניות המפרשים – כל אחד משני התותחים שהוצבו בירכתיה של אוניית מפרשים מלחמתית וירה ישר לאחור. שימש בעת מנוסה מפני אונייה רודפת, ונועד לעצור אותה באמצעות פגיעה בחיבל ובמפרשים.

תּוֹתַח סְבִיבוֹל (swivel gun): בתקופת אוניות המפרשים – תותח קטן נגד־אדם, שהוצב על מעקות הסיפון או בדוכניות במרומי התרנים. לתותח הייתה חצובה מזלגית מסתובבת על ציר, כך שניתן היה להגביהו ולצודדו לפי הצורך.

תּוֹתְחָן (gunner): קצין־משנה באוניית מפרשים מלחמתית, מקביל בדרגתו לרב־מלחים, שהיה אחראי על תקינות התותחים וכלי הירי הקלים של האונייה, על מחסן אבק השריפה ועל אימון המלחים בירי. ראו גם: נָשָּׁק.

תּוֹתְחָנִית (gunboat): בתקופת אוניות המפרשים – סירת משוטים חמושה בתותח יחיד, לתקיפת אוניות אויב במים רדודים סמוך לחוף. ראו גם: סְפִינַת תּוֹתָחִים. [איור]

תְּזוּזַת הַמִטְעָן (shifting, shifting of cargo): תנועת מטען מאליו בתוך הַסַּפְנָה (מחסן) עקב טלטולי האונייה בים גלי. = דִּרְדּוּר הַמִּטְעָן [מיושן]. ראו גם: עִתּוּק.

תְּזָזִית*, רוּחַ תְּזָזִית (squall). ראו: מַכַּת רוּחַ.

תָּחַב צֶמֶר חֲבָלִים (to wad). ראו: צֶמֶר חֲבָלִים.

תָּחַב, תָּחַב קֶלַע, תָּחַב כַּדּוּר תּוֹתָח (to ram home). ראו: תְּחִיבָה.

תִּחוּל, תיחול (priming): הכנת תותח לירי מיידי. התיחול בתותחים נטעני־לוע בתקופת אוניות המפרשים כלל ניקוב התחמיש דרך חור ההצתה ומילוי החור באבק הצתה או הכנסת קנה הצתה לתוך החור. בתקופה זו היו התותחים טעונים כל הזמן בכדור תותח ובתחמיש, כך שנדרש רק לתחל את התותח לקראת הירייה הראשונה. ראו גם: אֲבַק הַצָּתָה, קְנֵה הַצָּתָה, חוֹר הַצָּתָה, אֲגַן הַצָּתָה.

תְּחוּם גֵּאוּת וָשֵׁפֶל*, תְּחוּם מוֹעֵד הַיָּם* (range of tide, tidal range): הפרש הגובה בין גאות לשפל עוקבים.

תְּחִיבָה, תְּחִיבַת קֶלַע (ramming home): בתקופת אוניות המפרשים – הכנסת כדור תותח או קֶלַע אל קדח הקנה של תותח נטען לוע והידוקו אל תחמיש אבק השריפה. ראו גם: מַתְחֵב.

תְּחִילַת הַבְּנִיָּה, תחילת הבנייה [של אונייה] (keel laying, laying down). ראו: הַנָּחַת שִׁדְרִית.

תַּחְמִישׁ (cartridge): גליל עשוי נייר (ברובים), בד (בתותחים נטעני־לוע) או מתכת (בתותחים נטעני־מכנס), ובו כמות מדודה של אבק שריפה; שימש בימים עברו כמטען חומר נפץ הודף בכלי נשק קלים ובתותחים. ראו גם: קֻפְסַת תַּחְמִישִׁים, נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים.

תַחֲנַת נַתָּב (pilot station): מקום מפגש של ספינת נתב עם אונייה הזקוקה לשירותי ניתוב.

תַּחֲנַת עֲגִינָה (roadstead, roads, road): מקום מוכר בקרבת החוף שבו אוניות יכולות לעגון בבטחה יחסית, לרוב בהמתנה לתורן להיכנס לנמל; במקומות שבהם אין נמל או שהאוניות אינן יכולות להיכנס אליו, משמשת תחנת העגינה לפריקה ולטעינת האוניות באמצעות סירות משא (פורקות). בתקופת אוניות המפרשים שימשו תחנות העגינה את האוניות כשהמתינו לרוח נוחה שתישא אותן אל יעדן. = חוֹף אֲנִיּוֹת [מיושן], מַעֲגָן פָּתוּחַ.

תַּחֲנַת צִי (naval station, station): בסיס של הצי המלחמתי; וכן קבוצת אוניות מלחמה מסוגים שונים המוצבת בזירה גאוגרפית מוגדרת מעבר לים ונתונה לפיקודו של קצין דגל אחד. ראו גם: בְּסִיס הַצִּי, בָּסִיס יַמִּי.

תַּחֲנַת תִּדְלוּק בְּפֶחָם, נְמַל תִּדְלוּק בְּפֶחָם (coaling station, coaling port): בימים עברו – נמלים ומעגנות שבהם אוניות קיטור יכלו לחדש את מלאי הפחם עבור דודי הקיטור שלהן. ראו גם: דּוֹבְרַת פֶּחָם, מְגוּרַת פֶּחָם. 

תַּחֲרוּת שַׁיִט* (boat race, regatta): אירוע ספורטיבי שבו מתחרות ביניהן סירות מפרשים, חתירה או מנוע להשגת ניצחון או פרס. על פי רוב כוללת התחרות כמה "מירוצים", אך לעיתים מירוץ אחד בלבד, והיא מתנהלת על פי חוקים מוסכמים.

תַּחֲרוּת שַיִט לַמֶרְחָקִים (offshore racing): תחרות שיט ביכטות מפרשים שמסלולה בין נקודות גיאוגרפיות מרוחקות, להבדיל מתחרויות בקרבת החוף, שבהן המסלול הוא בין מצופים ומותאם לכיווני נשיבת הרוחות באזור.

תַּחְתִּי* (lower): הנמוך ביותר, כגון: מפרש תחתי, תורן תחתי, סקריה תחתית, מחסן תחתי וכדומה.

תַּחְתִּית* [של כלי שיט] (bottom, floor): החלק התחתון של גוף כלי שיט; "רצפת" כלי השיט משני עברי השדרית עד מקום ההתעגלות מעלה של השיפוליים. = קַרְקַעִית הַסְפִינָה, קַרְקַע הַסְּפִינָה [מליצי]. ראו גם: עִלִּית הַגּוּף, שִׁפּוּלַיִם, מַעֲלֵה הַתַּחְתִית. [איור]

– תַּחְתִּית בְּאוּשָׁה* [מיושן] (foul bottom). ראו: תַּחְתִית מְכֻסָּה צִמְדָּה.

– תַּחְתִּית כְּפוּלָה* (double bottom): באוניות ברזל ופלדה – החלל שבין לוחות התחתית החיצוניים והפנימיים של גוף האונייה.

– תַּחְתִּית מְכֻסָּה צִמְדָּה, תחתית מכוסה צמדה (foul bottom): תחתית כלי שיט המכוסה בצדה החיצוני בשכבה עבה של אצות ובלוטי ים, המאיטה את מהירותה במידה ניכרת. ראו גם: צִמְדָּה.

– תַּחְתִּית שְׁטוּחָה (flat bottom, flat floor): תחתית ישרה של כלי שיט, להבדיל מתחתית מקוערת. ראו גם: קֹעַר.

תַּחְתִּית הַמִּפְרָשׂ*, תַּחְתִית* (leech). ראו: שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה.

תַּחְתִּית הַסַּפְנָה (bottom of the hold): לוחות הרצפה של מחסן מטען באונייה. = קַרְקָעִית הַסַּפְנָה* [מיושן].

תַּחְתִּית הַשֵּׁפֶל* (low water, low tide): המפלס הנמוך ביותר שאליו מגיעים פני הים במהלך השפל.

– תַּחְתִּית הַשֵּׁפֶל בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא* (low water spring tide). ראו: גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא, שִׂיא הַגֵּאוּת בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא.

תַּכְוִין*, תכווין (bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לכיוון הצפון. במילים אחרות, הזווית האופקית בין הקו המחבר שתי נקודות על פני הכדור או המפה לבין כיוון הצפון. תכווינים משמשים למציאת מיקום האונייה בים. ראו גם: קוּרְס, מָדַד תַּכְוִין.

– תַּכְוִין אֲמִתִּי, תכווין אמיתי (true bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לצפון האמיתי (המרידיאן הגיאוגרפי). את מעלות הזווית סופרים בכיוון השעון מ-000⁰ (הצפון האמיתי) אל העצם או האתר.

– תַּכְוִין מַגְנֵטִי, תכווין מגנטי (magnetic bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לצפון המגנטי (המרידיאן המגנטי). כדי להפוך תכווין מגנטי לתכווין אמיתי ולהיפך, יש להביא בחשבון את הווריאציה. ראו גם: וַרְיָאצְיָה.

– תַּכְוִין מַצְפֵּן (compass bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לכיוון הצפון של המצפן בספינה. כדי להפוך תכווין מצפן לתכווין אמיתי ולהיפך, יש להביא בחשבון את שגיאת המצפן (וריאציה + דוויאציה). ראו גם: שְׁגִיאַת מַצְפֵּן.

– תַּכְוִין יַחֲסִי, תכווין יחסי (relative bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לקו ההתקדמות של הספינה. ראו: קַו הַהִתְקַדְּמוּת.

– תַכְוִינִים מִצְטַלְּבִים, תכווינים מצטלבים (cross bearings): שני תכווינים או יותר מכלי שיט אל נקודות ציון ידועות בחוף המסומנות במפה; הנקודה שבה חותכים קווי התכווינים זה את זה מציינת את מיקום כלי השיט. ראו גם: קַו תַּכְוִין.

תִּכוּן, תיכון אוניות; תְּכִינָה, תכינת אוניות [הפעולה] (ship design). ראו: תֶּכֶן אֳנִיוֹת.

תֶכֶן אֳנִיּוֹת, תכן אוניות [המקצוע] (ship design): תהליך הפיתוח והתכנון ההנדסי של אונייה (מסחרית או מלחמתית) בהתאם לצרכים התפעוליים שהוגדרו על ידי הבעלים. ראו גם: בִּנְיַן אֳנִיוֹת, אַדְרִיכָלוּת יַמִּית.

תְּלַת־חַתְרִית, תלת חתרית (trireme, trieres): ספינת מלחמה ים תיכונית מן העת העתיקה, בעלת שלושה טורי משוטים זה מעל זה. כל יחידת חתירה מנתה שלושה חותרים: חותר אחד למשוט בטור העליון, חותר אחד למשוט בטור האמצעי וחותר אחד למשוט בטור התחתון. "תלת" בשם הספינה מתייחס למספר החותרים ביחידת החתירה ולא למספר טורי המשוטים. = טְרִיאֵרָה, טְרִירֶמָה, סְפִינָה מְשֻׁלֶשֶׁת [מיושן]. ראו גם: תְּלַת טוּרִית. [איור]

תְּלַת־טוּרִית, תלת טורית (three-banked galley): א) ספינת משוטים מלחמתית מן העת העתיקה, בעלת שלושה טורי משוטים זה מעל זה, בלא התייחסות למספר החותרים בכל יחידת חתירה. ב) שם נרדף מיושן לתלת־חתרית (טְרִיאֵרָה, טְרִירֶמָה). ראו גם: תְּלַת־חַתְרִית.

תְּלַת־סִפּוּנִית, תלת סיפונית (three decker): אוניית מפרשים מלחמתית בעלת שלושה סיפוני תותחים. ראו גם: סִפּוּן תּוֹתָחִים, דּוּ סִפּוּנִית, אֳנִיַּת־קַו.

תִּמְרוּן* [הפעולה] (manoeuvre, maneuver): שינוי מסודר של הכיוון, המיקום או המהירות של כלי שיט כדי להגיע לנקודה מבוקשת (לדוגמה במהלך התקשרות לרציף בנמל), או לשם מטרה מסוימת (למשל כדי להימנע מהתנגשות בכלי שיט אחר). בלשון הדיבור: מָנֶוְרָה. ראו גם: כֹּשֶׁר תִּמְרוּן.

תִּמְרֵן* (to manouevre). ראו: תִּמְרוּן.

תֵּן יָד!, הוֹשֵׁט יָד! (!Bear a hand): באנגלית ימית מיושנת: מהר ועזור! (בעבודת צוות).

תְּנוּעָה אֲחוֹרָה* (sternway): תנועת כלי שיט לאחור. ראו: נְסִיעָה אֲחוֹרָה.

תְּנוּעָה קָדִימָה* (headway): תנועת כלי שיט לפנים. ראו: נְסִיעָה קָדִימָה, הִתְקַדְמוּתָה נֶעֶצְרָה.

תַּנוּר* (furnace): החלל בחלק התחתון של דוד קיטור שאליו מוכנס הדלק ושבו מתבצעת הבעירה. בימים עברו הוזנו תנורי הדוודים בפחם. = כִּבְשָׁן. ראו גם: דֶּלֶת הַתַּנוּר, תָּא בְּעֵרָה. [איור]

תִּסְבֹּלֶת*, תסבולת (deadweight, deadweight tonnage, DWT). ראו: מַעֲמָס.

תְּעוּדוֹת הָאֳנִיָּה, תעודות האונייה (ship's papers). ראו: נְיָרוֹת הָאֳנִיָּה.

תְּעוּדַת כֹּשֶׁר שַׁיִט (certificate of seaworthiness). ראו: כֹּשֶׁר שַׁיִט.

תְּעֻדַּת סִוּוּג, תעודת סיווג (classification certificate): תעודה המונפקת לאונייה על ידי חברת סיווג, ומשמשת את חברות הביטוח להערכת מידת הסיכון בביטוח האונייה. התעודה מאשרת כי האונייה, מכונותיה וציודה עומדים בדרישות הטכניות שקבעה חברת הסיווג בכל הנוגע לחומרי הבנייה, חוזק הגוף, איכות הבנייה ובטיחות התפעול של האונייה. תעודת הסיווג אינה תעודת כושר שיט. ראו גם: חֶבְרַת סִוּוּג, בּוֹדֵק יַמִּי.

תְּעוּדַת רִשּׁוּם*, תעודת רישום [של כלי שיט] (certificate of registry): "תעודת זהות" של כלי שיט המונפקת על ידי ממשלת המדינה שבה נרשם כלי השיט. בתעודה רשומים מידות האונייה, התפוסה, פרטי המכונות או מערך המפרשים, שמות בעלי האונייה ועוד. ראו גם: נְמַל רִשּׁוּם.

תְּעָלָה, תְּעָלַת שַׁיִט (canal, canal waterway): נתיב מים מלאכותי חפור ביבשה לתעבורת כלי שיט. מבחינים בין תעלה פנים־יבשתית לבין תעלה המקשרת בין שני ימים (כמו תעלת סואץ או תעלת פנמה). ראו גם: שֵׁיט תְּעָלוֹת, נְתִיב מַיִם.

תֹּף, תוף; תֹּף הַכַּנֶנֶת, תוף הכננת (drum, drum of the winch, barrel): החלק הסובב העיקרי של כנן או של כננת, שעליו כורכים בעיגולים את חבל העבות או הכבל. [איור] [איור]

– תֹּף כַּנֶּנֶת הָעֹגֶן, תוף כננת העוגן (barrel of the windlass): החלק העיקרי הסובב של כננת העוגן, שעליו נכרכת ונמשכת שרשרת העוגן. [איור]

– תֹּף צַד*, תוף צד (wrapping end, gypsy head) תוף קטן ממדים, אחד בכל צד של כננת, שבאמצעותו מושכים חבלי התקשרות. [איור]

תַּפּוּחַ, תַּפּוּח הַמִּכְנָס (pommelion, cascabel): בליטה כדורית יצוקה בחלקו האחורי של תותח נטען־לוע, שאליה קושרים את חבל המכנס. ראו גם: חֶבֶל הַמִּכְנָס. [איור] [איור]

תְּפוּסָה* (tonnage, burden, burthen): קיבולת אוניית סוחר, שעל פיה מציינים את גודלה. נמדדת ביחידות "טון תפוסה". בחוק הספנות הבריטי משנת 1854 נקבע כי 1 טון תפוסה = 100 רגליים מעוקבות. גודלן של אוניות מלחמה נקבע על פי ההדחק שלהן. = טוֹנָאז', קִבּוּל [מיושן], בֵּית קִבּוּל [מיושן]. ראו גם: מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית לְיַכְטוֹת, מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית הַיְּשָׁנָה.

– תְּפוּסָה בְּרוּטוֹ, הַתְּפוּסָה בְּרוּטוֹ* (gross registered tonnage): הנפח ברגל מעוקבת של החללים בבטן אוניית סוחר ועל סיפונה המיועדים למטען, אספקה, דלק, נוסעים ואנשי צוות. את המספר מחלקים ב־100 ומקבלים את התפוסה ברוטו בטונות תפוסה.

– תְּפוּסָה נֶטוֹ, הַתְּפוּסָה נֵטוֹ* (net registered tonnage): קיבולת המטען הנושא רווחים של אוניית סוחר. התפוסה ברוטו פחות החללים עבור מגורי הצוות, חדרי המכונות וההגה, גשר הפיקוד, חדר המפות וכיוצא בזה.

תָּפַס אֶת עֶמְדַּת הַגְּלִי (to hold the weather gage): נאמר על אוניית מפרשים מלחמתית המתייצבת בצד הגלוי לרוח של יריבתה, וכן על טור אוניות מפרשים מלחמתיות המתייצב בצד הגלוי לרוח של טור האויב.

תָּפַס אֶת עֶמְדַּת הַחֲסִי (to hold the lee gage): נאמר על אוניית מפרשים מלחמתית המתייצבת בצד החסוי מרוח של יריבתה, וכן על טור אוניות מפרשים מלחמתיות המתייצב בצד החסוי מרוח של טור האויב.

תִּפְרֹשֶׂת*, תפרושת (sails, canvas): כלל המפרשים של אונייה, וגם החלק מהם שהיא מניפה בזמן נתון. ראו גם: מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת, הִגְדִּיל תִפְרֹשֶׂת, הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת.

– תִּפְרֹשֶׂת יֶתֶר*, תפרושת יתר ראו גם: תִּפְרֹשֶׂת מְרַבִּית.

– תִּפְרֹשֶׂת מְרַבִּית, תפרושת מרבית (press of sail, press of canvas) [מן press במשמעות "המון"]: א) מספר ושטח המפרשים הגדול ביותר שאונייה יכולה להניף בהתחשב בעוצמת הרוח ובכיוונה באותו זמן. ב) מספר ושטח המפרשים הגדול ביותר שיכטה תחרותית יכולה להניף כשהיא שטה ברוח מלאה. = תִּפְרֹשֶׂת יֶתֶר.

תַּצְפִית שָׁמַיִם לְנִוּוּט, תצפית שמיים לניווט ◊ (sight; celestial observation): בניווט אסטרונומי – מדידת זווית הרוּם (ולעיתים גם האזימוט) של גרם שמימי (שמש, ירח, כוכב). באמצעות הנתונים המתקבלים מכמה תצפיות נפרדות מחשבים את מיקום האונייה בלב ים באותו זמן. ראו גם: רוּם, אַזִימוּט.

– בִּצֵּעַ תַּצְפִית שָׁמַיִם לְנִוּוּט, ביצע תצפית שמיים לניווט (to take a sight).

תָּקוּל* (foul). ראו: עֹגֶן תָּקוּל, כֶּבֶל תָּקוּל.

תְּקִיפַת הַסַּפָּנוּת הַמִּסְחָרִית ◊ (commerce raiding, guerre de course): צורת לוחמה ימית שמטרתה תקיפת אוניות הסוחר של האויב בזמן מלחמה כדי להטביען או לקחתן שלל. בכך נפגעת כלכלת האויב ונחלש כוח עמידתו. ראו גם: צַיֶּדֶת אֳנִיּוֹת סוֹחֵר, צַיֶּדֶת סוֹחֵר, פְּרַיבֶטִיר.

תְּרִיס אֶשְׁקָף* (deadlight, port lid): מכסה מתכת נע על ציר המגן על שמשת אשקף או חלון תא במזג אוויר סוער. = מִכְסֵה חַלּוֹן הַתָּא. [איור]

תְּרִיסֵי אוֹרוֹת שַׁיִט ◊ (light screens): לוח עץ או מתכת התוחם את גזרת הראוּת של אור שיט. פנס אור צד, לדוגמה, מפיץ אור ירוק (ימין) או אדום (שמאל) על פני קשת אופק של 112.5⁰ מישר לפנים; פנס אור ראש תורן מפיץ אור לבן על פני קשת אופק של 225⁰ מישר לפנים וכיו"ב. ראו גם: אוֹר שַׁיִט.

תֹּרֶן*, תורן (mast): כלונס או עמוד איתן וגבוה הנושא את מפרשי הספינה. באוניות קיטור ומנוע נושא התורן אורות שיט, אנטנות מכ"ם ותקשורת ועוד. [איור]

– בִּמְרוֹמֵי הַתֹּרֶן, בִּמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים (aloft). ראו: לְמַעְלָה.

– תֹּרֶן אֲחוֹרִי*, תורן אחורי (mizzen mast, mizenmast): התורן הקרוב לירכתיים בספינת מפרשים בעלת שני תרנים או שלושה.

– תֹּרֶן אֲרָעִי, תורן ארעי (jury mast). ראו: תֹּרֶן דְחָק.

– תֹּרֶן גָּדוּם (stump mast): באוניות מפרשים – תורן תחתי קצר ועבה, ללא דוכנית וללא תורן נוסף מעליו. ראו גם: תֹּרֶן עַלְעִלִּי גָּדוּם.

– תֹּרֶן דּוּ־רַגְלִי*, תורן דו רגלי (bipod mast): תורן של ספינה הבנוי משני כלונסאות כפותים יחד בראשם ולו צורת משולש שווה שוקיים. [איור]

– תֹּרֶן דְּחָק*, תורן דחק (jury mast): תורן ארעי בסירה או באוניית מפרשים, המותקן בשעת דחק במקום תורן קבוע שהתמוטט בסערה או בקרב. בתקופת אוניות המפרשים התקינו לעיתים תורני ארעי באונייה חדשה והשיטו אותה במורד הנהר או אל נמל קרוב, שם הוחלפו בתרנים שהוכנו עבורה. = תֹּרֶן אֲרָעִי, תֹּרֶן הַצָּלָה [מליצי]. ראו גם: מַעֲטֵה דְּחָק. [איור]

– תֹּרֶן הָרֹאשׁ, תורן הראש [מליצי] (main mast). ראו: תֹּרֶן רָאשִׁי.

– תֹּרֶן טֵלֶסְקוֹפִּי, תורן טלסקופי (telescopic mast): תורן המורכב מכמה צינורות המושחלים זה לתוך זה, כך שניתן לקפלו בעת הצורך. = תֹּרֶן שָׁחִיל.

– תֹּרֶן מְאַסֵּף*, תורן מאסף (jigger mast, jigger): א) תורן קטן בקצה האחורי של סירת מפרשים ועליו מפרש גף. ב) התורן האחרון באוניית מפרשים בעלת ארבעה תרנים (קדמי, ראשי, אחורי, מאסף).

– תֹּרֶן מְבֻנֶּה*, תורן מבונה (built mast, made mast): תורן של אוניית מפרשים הבנוי מכמה קורות עץ המחוברות יחד ולא מקורת עץ אחת שלמה.

– תֹּרֶן מוֹט*, תורן מוט (pole mast): תורן של סירת או ספינת מפרשים הבנוי מקורת עץ אחת שלמה, להבדיל מתורן מבונה.

– תֹּרֶן מַרְקִיעַ*, תורן מרקיע (skysail mast): הקטע החמישי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]

– תֹּרֶן מִתְקַפֵּל, תורן מתקפל (folding mast, collapsible mast, hinged mast): תורן של ספינת מפרשים שרגלו סבה על ציר, כך שאפשר להרכין אותו ב־90⁰, לרוב לשם מעבר מתחת גשרים. = תֹּרֶן רָכִין. [איור]

– תֹּרֶן עִלִּי*, תורן עילי (topmast): הקטע השני בממד הגובה של תורן בספינות ובאוניות מפרשים, מעל התורן התחתי. [איור] [איור]

– תֹּרֶן עֶלְיוֹן*, תורן עליון (royal mast): הקטע הרביעי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]

– תֹּרֶן עַלְעִלִּי*, תורן עלעילי (topgallant mast): הקטע השלישי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]

– תֹּרֶן עַלְעִלִּי גָּדוּם, תורן עלעילי גדום (stump topgallant mast): תורן עלעילי באוניית מפרשים מלאת־מעטה, ללא מוטות ערב או תורן נוסף מעליו, לשימוש במזג אוויר סוער. ראו גם: מוֹטוֹת עֵרֶב, תֹּרֶן גָּדוּם.

– תֹּרֶן קִדְמִי*, תורן קדמי (foremast): באוניית מפרשים תלת־תורנית או ארבע־תורנית – התורן הקרוב לחרטום. באוניות קיטור ומנוע – התורן הקרוב לחרטום. [איור]

– תֹּרֶן רָאשִׁי*, תורן ראשי (main mast): התורן הנושא את המפרש העיקרי והגדול ביותר. באוניית מפרשים מלאת מעטה – התורן האמצעי. באוניות קיטור ומנוע – התורן הגבוה ביותר. = תֹּרֶן הָרֹאשׁ [מליצי]. [איור]

– תֹּרֶן רָכִין* (folding mast, collapsible mast, hinged mast). ראו: תֹּרֶן מִתְקַפֵּל.

– תֹּרֶן שָׁחִיל* (telescopic mast). ראו: תֹּרֶן טֵלֶסְקוֹפִּי.

– תֹּרֶן שִׁנּוּר, תורן שינור (snorkel mast): תורן חלול המועלה מצוללת דיזל־חשמלית אל פני המים כאשר היא שטה בעומק פריסקופי, קרוב לפני המים. דרך התורן נשאב אוויר להפעלת מנועי הדיזל לטעינת המצברים, וכן לאוורור פנים הצוללת. ראו גם: עֹמֶק פֶּרִיסְקוֹפִּי.

– תֹּרֶן תַחְתִּי*, תורן תחתי (lower mast): הקטע התחתון של תורן באוניית מפרשים, המחובר לשדרית ונושא עליו את הקטעים האחרים הגבוהים יותר (עילי, עלעילי, עליון ומרקיע). ממנו נפרש המפרש התחתי. [איור] [איור]

תְּרֻנָּה*, תרונה (masting): כלל התרנים והכלונסאות בספינה או באוניית מפרשים. [איור]

תָּרְנִי*, תורני (-masted): בעל תורן; חד־תורנית, תלת־תורנית וכדומה.

תְּרָנִים עֲרֻמִּים מִכָּל מִפְרְשֵׂיהֶם, בתרנים ערומים מכל מפרשיהם (bare poles, under bare poles): ראו: מְעֻרְטֶלֶת מִכָּל מִפְרָשֶׂיהָ.

תִּתְמֹכֶת הַתֹּרֶן*, תתמוכת התורן (tabernacle, mast trunk): בספינות מפרשים שבהן התורן קבוע לסיפון ולא לשדרית – מסגרת עץ התומכת בתורן ומאפשרת להרכינו בעת מעבר תחת גשרים. [איור]

תַּת־אַדְמִירָל, תת אדמירל (vice admiral). ראו: אַדְמִירָל־מִשְׁנֶה.

תַּת־קָצִין, תת־קצין (petty officer): א) באוניות מפרשים מלחמתיות בצי הבריטי ובצי האמריקאי – איש צוות שדרגתו נמוכה משל קצין־משנה וגבוהה משל מלח פשוט; מעין "סַמָּל" בלשון ימינו. ב) בצי הבריטי – סגן־משנה. ראו גם: קָצִין, קָצִין־מִשְׁנֶה.

---

^{עדכון אחרון: 26 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}