ק

קָאטֶר (cutter): א) ספינת מפרשים קטנה בעלת מעטה אורכי, שכלל תורן יחיד ומוט חרטום, מפרש גף עם מנור, מפרש גף עילי, תוסף קדמי, חלוץ, ולעתים גם חלוץ עילי. ב) בימים עברו, סירת שירות של אוניית מלחמה; בעלת ליווח מרועף, 8–14 משוטים, תורן יחיד, מפרש זרוע עומד ראשי ומפרש זרוע רכין קדמי. ג) יכטת מפרשים או סירת מפרשים חד־תורנית, המניפה מפרש ראשי אורכי (מפרש ברמודי) ושני חלוצים. בארה"ב נקראת סְלוּפּ. ד) בארה"ב: כינוי לספינת משמר חופים (coast guard cutter) או ספינת מכס (revenue cutter). [איור] [איור]

קַבָּה (crutch) >> קַבַּת הַמָּנוֹר, קַבַּת הַתֹּרֶן

קַבִּינָה (cabin) >> תָּא מְגוּרִים

קָבַץ (מִפְרָשׂ) (to brail, to brail up): משך ואסף באמצעות קוֹבְצִים את השפה האחורית של מפרש גף אל התורן או את השפה התחתונה של מפרש רוחבי אל הסקריה כדי לגלול אותם. >> קוֹבֵץ, גָּלַל. [איור]

קַבַּרְנִיט וגם קְבַרְנִיט (captain, master, shipmaster, skipper; commodore): א) רב־חובל של אוניית סוחר. ב) דרגת קצונה בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות, שהקבילה לדרגת אלוף־משנה בחילות היבשה. דרגתו של מפקד חיל הים דאז.

קַבַּת הַמָּנוֹר, קַבָּה (crutch, boom crutch): בסירות ובספינות מפרשים: כַּנָה על הסיפון למשען המנור של מפרש אורכי כשהספינה עוגנת או רתוקה.

קַבַּת הַתֹּרֶן, קבת התורן (mast crutch): בספינות משוטים עם מפרש עזר: משענת לתורן בקצה האחורי של הסיפון לאחר הורדתו או קיפולו. [איור]

קָדֶט (cadet): ימאי צעיר בתקופת הכשרתו לקצונה; חניך בבית ספר ימי. = צוֹעֵר יַמִּי, פֶּרַח קְצֻנָּה.

קָדִימָה (ahead): לְפָנִים, בכיוון החרטום או ממנו והלאה בקו ישר.

– הָאֳנִיָּה נָעָה קָדִימָה (the ship makes headway): האונייה מהלכת קדימה.

– יָשָׁר קָדִימָה (dead ahead): היישר לפנים, מול החרטום.

קְדַם דְּרֶדְנוֹט (pre-dreadnought): שם הסוג של אוניות המערכה הראשונות, מהעשור האחרון של המאה ה־19 ועד הופעתה של אוניית המערכה החדשנית "דרדנוט" ב־1906. [איור]

קַדְמָה, קַדְמַת הַגּוּף (foreboady): החלק הקדמי של גוף האונייה, מן המצעה עד קצה החרטום. [איור]

קִדְמִי (fore): הנמצא בראש הספינה או פונה לעברו, למשל: תורן קדמי, שפה קדמית, מפרש קדמי. >> אֲחוֹרִי.

קָדְקוֹד, קודקוד (peak): א) הפינה העליונה של מפרש אורכי משולש; הפינה האחורית העליונה של מפרש אורכי מרובע. ב) הקצה האחורי (העליון) של גף.

קָדְקוֹד הַגַּף, קודקוד הגף (peak): בסירות ובספינות מפרשים: הקצה האחורי של גף, אליו מחובר קודקוד המפרש. [איור]

קַו (line): נתיב הפלגה קבוע של אוניית סוחר, לרוב אוניית נוסעים.

קוֹבֵץ (brail, brail rope): חבל לאיסוף השפה האחורית של מפרש גף אל התורן כדי לגלול אותו. >> קָבַץ (מִפְרָשׂ).

קוֹג (cog): אוניית המפרשים הקלאסית של עמי צפון אירופה במאות 14–15. שימשה למסחר וללחימה. [איור]

קַו הַמַּיִם (waterline, water line, WL): א) ה"קו" על דופנה של אונייה אליו מגיעים פני המים כשהיא צפה. גובה קו המים משתנה בהתאם לשוקע האונייה. ב) כל אחד מהקווים המקבילים המשורטטים מהשדרית עד הסיפון במחתך אורכי של אונייה. [איור] [איור]

קַו טְעִינָה (load line, Plimsol line): כל אחד מן הסימנים החקוקים על דופן אוניית סוחר, המציינים את הבולט המינימלי המותר לה בעת שיט בים או במים מתוקים, בעונת הקיץ או החורף או באזורים טרופיים. >> בֹּלֶט, שֹׁקַע, טְעִינָה. >> עֲמוּסָה וּמְלֵאָה, עֲמוּסָה מִדַּי. [איור]

קַוִּית, קווית (liner): [מיושן] אוניית נוסעים המפליגה בקו אחד ובלוח זמנים קבוע.

קוֹלָר הָרֹאשׁ (mast cap, cap): באוניות מפרשים: חלק עץ חזק ועבה ובו שני חורים גדולים, האחד מרובע והשני עגול, המשמש לחיבור שני תרנים זה לזה, אחד מעל השני. [איור]

קוֹלַר מוֹט הַחַרְטוֹם (cranse, cranse iron, crance iron): קולר מתכת מצויד בטבעות בקצה מוט החרטום של סירה או ספינת מפרשים קטנה. אל טבעות הקולר מחוברים, בין השאר, סמוך מוט החרטום והסמוך הקדמי העילי.

קוֹמוֹדוֹר (commodore): א) דרגת קצונה בציי מלחמה מערביים, בין קפטן לסגן אדמירל. מקבילה כיום לדרגת בריגדיר (תת־אלוף) בצבא הבריטי. = קברניט [מיושן]. ב) בעבר: מפקד שייטת (תואר התפקיד, לא שם דרגה). ג) תוארו של נשיא מועדון יכטות או אגודת שיט.

קוֹמַנְדֶר (commander): א) דרגת קצונה בחילות הים והאוויר של בריטניה וארה"ב, בין קפטן ללוטננט־קומנדר. מקבילה לדרגת סגן־אלוף בחיל הים הישראלי. ב) בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים – דרגת קצונה בין פוסט־קפטן ללוטננט, שהונהגה במאה ה־18 ונקראה master and commander, "רב־חובלים ומפקד"; ב־1794 קוצרה ל־commander. קומנדר פיקד על אוניית מלחמה קטנה, עד 20 תותחים. = רַב חוֹבְלִים וּמְפַקֵּד.

קוֹקְפִּיט (cockpit): א) החלק השקוע בסיפונה של יכטת מפרשים, שם עמדת ההגאי. = עֶמְדַת הַהַגַּאי. ב) באוניות מפרשים מלחמתיות: "חדר" בחלקו האחורי של סיפון התותחים התחתון, ששימש בשגרה למגורי פרחי הקצונה הבכירים ובשעת קרב כמקום האיסוף והטיפול בפצועים.

קוּרַאךְ (curach, currach): סירה פתוחה עשויה מקלעת ענפים גמישים מכוסה יריעות עור תפורות יחד, בה השתמשו התושבים הקלטים של אירלנד. הונעה על ידי מפרש רוחבי ו־4-8 משוטים, ונועדה לשיט בים הפתוח. >> סִירַת עוֹר.

קוֹרְבֶטָה (corvette, sloop of war): א) אוניית מפרשים מלחמתית מן המאות 18-17, קטנה מפריגטה, נושאת 18-32 תותחים; צרפתית במקורה, מלאת־מעטה, ולה סיפון תותחים אחד וסיפון עליון משווה. ב) ספינת קיטור ומפרשים מלחמתית מן המאה ה־19, למשימות סיור וליווי בים הפתוח. ג) ספינת ליווי נגד צוללות שפיתח הצי המלכותי הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה להגנה על השיירות מפני הצוללות הגרמניות באוקיינוס האטלטי. ד) אוניית מלחמה בינונית בת־ימינו, חמושה בטילים ובתותחים, לליווי ולהגנה על כלי שיט אחרים (מלחמתיים ומסחריים), לרבות מפני צוללות.

קוֹרְבִּיטָה (corbita): ברומא העתיקה: סוג של אוניית סוחר מונעת במפרשים, גדולת־ממדים ונודעת באיטיותה. מן corbis, "סל" בלטינית, על שום צורתה הכרסתנית של האונייה.

קוֹרוֹת הַתִּקְרָה (beams) >> קוֹרַת רֹחַב

קוֹרוֹת עֵרֶב (crosstrees): באוניות ובספינות מפרשים: שתי קורות עץ קצרות (לימים מוטות ברזל) בקצה העליון של תורן תחתי ותורן עילי, הפרושות לצדדים לרוחב האוניה; הקורות נשענות על כתפי התורן וקורות השתי, נושאות על גבן את הדוכנית ומרווחות את רכסות התורן שמעליה. = קֵרוּי עֵרֶב. [איור]

קוֹרוֹת שְׁתִי (trestletrees, trestles): באוניות ובספינות מפרשים: שתי קורות עץ קצרות בקצה העליון של התורן התחתי, מתוחות לאורך הספינה. הן נשענות על כתפי התורן ותומכות בתורן העילי, בדוכנית ובקורות הערב. קורות־שְׁתִי נוספות מורכבות גם לקצות התרנים העילי והעלעילי. = קֵרוּי שְׁתִי. [איור]

קוּרְס (course): כיוון ההתקדמות של כלי שיט ברגע נתון ביחס לצפון (האמיתי או המגנטי). = אֹרַח, מַסְלוּל [מליצי]. >> שִׁנָּה קוּרְס.

קוֹרְסָר, קורסאר (corsair): א) פריבטיר, אונייה חמושה בבעלות ובפיקוד פרטיים, שפעלה בזמן מלחמה נגד אוניות הסוחר של האויב בהרשאת המונרך או השליט ובתמורה לנתח מן השלל; ובמיוחד הפריבטירים הברברים שפעלו בחוף האטלנטי ובחוף הים תיכוני של צפון אפריקה. ב) רב החובל והבעלים של פריבטיר או אחד מאנשי צוותה. ג) שם נרדף לשודד ים (corsarius בלטינית ימי־ביניימית). = פִּירָט, שׁוֹדֵד יָם.

קוֹרָקְל (coracle): סירה קטנה וקלת משקל, לעתים עגולה אך לרוב מרובעת עם פינות מעוגלות; עשויה מקלעת נצרים או ענפים דקים מצופה יריעות עור תפורות יחד (לימים קנבס מוספג בעטרן). שימשה את תושבי וויילס ומערב אנגליה לשיט ולדיג בנהרות, באגמים ובקרבת החוף. >> סִירַת עוֹר.

קוֹרַת סִפּוּן, קורת סיפון (beam, deck beam) >> קוֹרַת רֹחַב

קוֹרַת רֹחַב, קורת רוחב (beam): קורת חיזוק המתוחה בין שתי צלעות נגדיות לרוחב האונייה, ונושאת על גבה את הסיפון. = קוֹרָה, קוֹרַת סִפּוּן. בתא מגורים או מדור שסיפון משמש להם "גג" – קוֹרוֹת הַתִּקְרָה.

קָטָמָרָן (catamaran): ספינה הבנויה משני גופים מקבילים, זהים בגודלם, וסיפון משותף המחבר ביניהם. = סְפִינָה דּוּ־גּוּפִית. [איור]

קֶטַע נָהָר (reach): חלק ישר של נהר בין שני עיקולים. (reach באנגלית הוא גם כל אחד מקטעי הדרך שעושה ספינת מפרשים בין סיבוב וחילוף מפנים לסירוגין כאשר היא שטה בזיגזג ברוח קדמית. בעברית: גַּלְס או לֵג.)

קֶטְשׁ (ketch): ספינת מפרשים דו־תורנית בעלת מעטה מפרשי גף או מעטה ברמודי, אשר תורנה האחורי נמוך במידה ניכרת מן התורן הראשי וגם נושא מפרש קטן הרבה יותר. שימשה לדיג ולמסחר וגם לפנאי ותחרות. [איור]

קָיָאק (kayak): סירת משוטים סגורה מיריעות עור מתוחות על מצלעת, ששימשה את האסקימואים לציד כלבי ים ולדיג. כיום: סירת חתירה מודרנית לספורט ולפנאי, שצורתה כשל הקיאק המקורי אך עשויה מפיברגלס או מחומרים פלסטיים.

קִיטוֹן (stateroom): בתקופת המפרשים – חדרון למגורים ולשינה, מופרד מן התא הראשי (main cabin) באוניית סוחר ומן הסלון באוניית נוסעים.

קִיר (bulkhead) >> מְחִצָה

קְלִיעָה (splice): חיבור בחבל על ידי שזירה יחד של קצות הגדילים. נועד ליצירת לולאה או עין בקצה חבל, או לחיבור שני חבלים.

 קְלִיעָה אֲרֻכָּה, קליעה ארוכה (long splice): קליעה לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, כך שמתקבל חיבור ארוך וחזק, שעוביו כשל החבלים ויכול לעבור דרך גלגלת.

 קְלִיעָה חוֹזֶרֶת (back splice): שזירה לאחור של גדילי קצה חבל לתוך המשכו, כדי למנוע מקצה החבל להיפרם. הקליעה אינה יכולה לעבור בגלגלת.

 קְלִיעָה קְצָרָה (short splice): קליעה לחיבור שני חבלים, כך שמתקבל חיבור קצר וחזק שעוביו גדול משל החבלים, ועל כן אינו יכול לעבור דרך גלגלת.

 קְלִיעַת עַיִן (eye splice): קיפול קצה חבל לאחור ושזירת הגדילים לתוך המשכו כדי ליצור לולאה קטנה הנקראת "עין".

קְלִיפֶּר (clipper): כינוי מן המאה ה־19 לאוניית מפרשים מסחרית מהירה, בעלת גוף צר וארוך, ובלא קביעה אחידה באשר לסוג מערך המפרשים שהניפה. בדרך כלל הכוונה לאונייה תלת־תורנית בעלת מעטה רוחבי.

קֶלַע (shot; sail; hawser): א) "טיל" ברזל, ללא מרעום וחומר נפץ, הנורה מתותח. לרוב הכוונה לכדור תותח (round shot) עשוי ברזל כמקשה אחת שנורה מתותח נטען־לוע, אך היו בשימוש בים גם קְלָעִים מסוגים נוספים. (shot הוא גם שם נרדף לכדורי ברזל, לירי מרובה או מאקדח נטעני־לוע, להבדיל מ־bullets – כדורי עופרת.) >> כַּדוּר תּוֹתָח. ב) [לשון חז"ל] מִפְרָשׂ. ג) [לשון חז"ל] חבל עבה, עָבוֹת.

קֶלַע אֶשְׁכּוֹל (grapeshot): בתקופת המפרשים, צֶבֶר של כדורי ברזל ארוזים בתוך שקית קַנְבָס שנורתה מתותח נטען־לוע. כשיצא הקֶלַע מלוע התותח, נקרעה השקית ונוצר מטר כדורים צפוף. הקלע נועד לקטול ולפצוע את מלחי האוייב בעת לחימה מטווח קרוב.

– קֶלַע מוֹט (bar shot): בתקופת המפרשים, שני חצאי כדור ברזל, מחוברים ביניהם על ידי מוט ברזל, לירי מתותח נטען לוע. הקלע נועד לפגוע בתרנים, במפרשים ובחיבל של אוניית האויב ועל ידי כך לשתק את תנועתה. קלע עם כדורי ברזל שלמים, עשויים גם הם מקשה אחת, נקרא "קֶלַע דּוּ־רָאשִׁי" (double-headed shot).

– קֶלַע קֻפְסָה, קלע קופסה (case shot, canister shot): בתקופת המפרשים, צֶבֶר של כדורי ברזל נתונים בתוך קופסת פח עגולה, שנורתה מתותח נטען לוע. לעתים הכילה הקופסה גם שברי ברזל. הקלע נועד לקטול ולפצוע את מלחי האויב בעת לחימה מטווח קרוב.

– קֶלַע שַׁרְשֶׁרֶת (chain shot): בתקופת המפרשים, שני חצאי כדור ברזל, מחוברים ביניהם על ידי שרשרת ברזל, לירי מתותח נטען לוע. הקלע נועד לפגוע בתרנים, במפרשים ובחיבל של אוניית האויב ועל ידי כך לשתק את תנועתה.

קִמְרָה (camber, round of beam): שיעור התקשתות הסיפון העליון בממד הרוחבי, מן האמצע אל הדופן. [איור]

קְנֵה הַחַרְטוֹם (stem): הקורה הקדמית ביותר בשלד של אונייה או סירה; מחוברת לקצה השדרית ומתרוממת בקו אלכסוני או מתעקל עד הקצה העליון של החרטום. הביטוי באנגלית: from stem to stern פירושו "מקצה לקצה", "מקצה החרטום עד קצה הירכתיים". = חַרְטוֹמִית. [איור] [איור]

קְנֵה מִשְׁקֶפֶת (telescope): מכשיר אופטי מיטלטל דמוי שפופרת ארוכה לראייה למרחקים בעין אחת.

קַן הַעוֹרֵב (crow's nest) >> קֵן הָצּוֹפֶה

קֵן הַצּוֹפֶה (crow's nest): עמדת תצפית גבוהה בראש התורן הקדמי או הראשי של אונייה, מוגנת מכל עבריה; נמצאת לרוב באוניות לציד לווייתנים. = קַן הַעוֹרֵב. >> צוֹפֶה. [איור]

קָנוּ, קאנו (מ"ר קָנוּאוֹת) (canoe): א) סירת משוטים אינדיאנית, בנויה מגזע עץ שתוכו נחרך באש או מקליפת עץ, ולה חרטום וירכתיים מחודדים. ב) סירת משוטים מודרנית לדיג, לספורט ולפנאי, שצורתה כשל הקנו המקורית, אך עשויה מפיברגלס, פלסטיק או אלומיניום. = סִירַת קָנוּ.

קַנְטָר (crowbar, crow): לוֹם, מנוף־יד. באוניות מפרשים מלחמתיות שימש להגבהת לוע התותח ולהזזת עגלת התותח. [איור]

קַנַפָּט [סלנג] (oakum) >> נְעֹרֶת

קֹעַר, קוער (hull; keel): א) חלק גופה הקעור של ספינה מתחת לקו המים; בטן הספינה. ב) שדרית הספינה. = שִׁדְרִית.

קֶפְּטֵן (captain): א) קברניט של אוניית סוחר, רב־חובל. = קַפִּיטָן, קַבַּרְנִיט, רַב חוֹבֵל. ב) דרגת קצונה בציי מלחמה מערביים, שהנושא אותה מפקד על אוניית מלחמה גדולה; מקבילה לדרגת קולונל (אלוף־משנה) בצבאות היבשה. ג) לשון הפנייה בציי מלחמה למפקד האונייה או הספינה, גם אם דרגתו הרשמית נמוכה מ"קפטן" (א). בחיל הים הישראלי: "המפקד".

קָפַל מִפְרָשׂ (to clew up): צרר מפרש רוחבי מן הזוויות התחתיות שלו או מפרש אורכי מן הזווית האחורית התחתונה שלו.

קָצֶה אֲחוֹרִי (bitter end): הקצה הפנימי של חבל העוגן או של שרשרת העוגן, המחובר בצורה קבועה לגוף כלי השיט. הביטוי to the bitter end מקורו בתקופת המפרשים ומשמעותו: מלוא אורכו של עבות העוגן, שקצהו הפנימי נקשר אל זקפי העגינה (riding bitts) בסיפון התותחים התחתון. >> זְקֵפֵי עֲגִינָה.

קָצִין (officer): אדם בעל הכשרה והסמכה לקצינוּת, הן בצי המלחמתי הן בצי המסחרי. >> קָצִין־מִשְׁנֶה, תַּת־קָצִין.

– בצי המלכותי הבריטי, ובעקבותיו גם בצי המלחמתי האמריקאי, מבחינים בין commissioned officer, קצין המקבל את הסמכתו לקצינוּת (commission) מידי הכתר או הנשיא, בעברית: "קָצִין"; warrant officer, המקבל את מינויו (warrant) מן האדמירליות, בעברית: נַגָּד בָּכִיר; ו־ petty officer, בעברית: סַמָל. >> קָצִין מִשְׁנֶה, תַּת קָצִין.

קְצִין דֶּגֶל (flag officer): קצין בדרגת סגן־אדמירל או הדרגה המקבילה לו ומעלה, הרשאי להניף דגל מיוחד לציון היותו המפקד בפועל של הצי או השייטת.

קְצִין הַמִשְׁמֶרֶת (officer of the watch): קצין סיפון המופקד על השטת האונייה במהלך משמרת; קצין מכונה המופקד על תפעול המנועים ומערכות המכונה במהלך משמרת. >> מִשְׁמֶרֶת.

קְצִין הַסִּפּוּן, קצין הסיפון (officer of the deck): באוניות מפרשים: קצין המופקד על ניווט האונייה והשטתה במהלך משמרת. עמדתו במשמרת הייתה על סיפון האחרה. = קְצִין הַמִּשְׁמֶרֶת.

קְצִינֵי קֶבַע (standing officers): בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים – קציני משנה מצוות האונייה שנשארו בה כל עוד הייתה בשרות, גם כאשר הושבתה מפעילות והועברה לעתודה לזמן קצוב. עם קציני הקבע נמנו רב המלחים, הנגר, התותחן, הגזבר (קצין האספקה) והטבחים.

קְצִין מְכוֹנוֹת (engineer): קצין במחלקת המכונה של אוניית מנוע או אוניית קיטור. = קְצִין מְכוֹנָה.

– קְצִין מְכוֹנוֹת רָאשִׁי (chief engineer) = מְכוֹנָאי רָאשִׁי.

– קְצִין מְכוֹנוֹת רִאשׁוֹן / שֵׁנִי / שְׁלִישִׁי / רְבִיעִי / חֲמִישִׁי (.first engineer, second engineer, etc)

קָצִין מִשְׁנֶה (warrant officer): באוניות מפרשים מלחמתיות בצי הבריטי ובצי האמריקאי: קצין "בעל מקצוע" שקיבל את כתב המינוי שלו (warrant) מהאדמירליות, להבדיל מקציני הפיקוד (commissioned officers), שהיו ג'נטלמנים על פי ייחוסם החברתי וקיבלו את הסמכתם לקצינות (commission) מהכתר או הנשיא. עם קציני־המשנה נמנו: רב החובלים, הכלכל, רב המלחים, התותחן, הנגר והרופא. >> קָצִין, תַּת קָצִין.

קְצִין מֶשֶׁק (chief steward) >> כַּלְכַּל רָאשִׁי

קְצִין נִוּוּט, קצין ניווט (navigator): קצין סיפון באונייה האחראי על חישוב ותכנון מסלול ההפלגה בעזרת מפות ומכשירים. = נַוָּט.

קְצִין סִפּוּן, קצין סיפון (deck officer): קצין במחלקת הסיפון באונייה, האחראית על השטתה, להבדיל מקציני מחלקות אחרות כמו קציני נשק, אלחוט, משק וכו'. >> קְצִין הַסִּפּוּן.

קָצִין רִאשׁוֹן (chief mate, first mate, first officer, chief): קצין סיפון באוניית סוחר, שני בדרגה אחרי רב החובל. = חוֹבֵל רִאשׁוֹן, חוֹבֵל רָאשִׁי, קָצִין רָאשִׁי.

קָצִין רָאשִׁי [מיושן] (chief officer) >> קָצִין רִאשׁוֹן

קָצִין שֵׁנִי (second mate, second officer). = חוֹבֵל שֵׁנִי.

קָצִין שְׁלִישִׁי (third mate, third officer). = חוֹבֵל שְׁלִישִׁי.

קִצֵּר אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, קיצר את שרשרת העוגן (to shorten in): קיצר את אורך שרשרת העוגן (או חבל העוגן) הנמצאת במים. >> אָסַף אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.

קְרַב יַמִּי (naval battle, sea battle, naval encounter): התנגשות מזוינת המתחוללת בים בין כלי שיט בודדים או בין ציים יריבים, כשהמטרה להשמיד את האויב ולהשיג שליטה בים. = מִלְחֶמֶת אֳנִיּוֹת [מיושן], מִלְחֶמֶת יָם [מיושן], מִלְחֶמֶת צִיִּים [מיושן], קְרַב יָם.

קֵרֵב לָרוּחַ, קירב לרוח (to luff): הקטין את הזווית בין חרטום כלי השיט לבין כיוון נשיבת הרוח; בסירת מפרשים: על ידי דחיפת ידית ההגה לצד החסי, למבוא הרוח. = פָּנָה אֶל הָרוּחַ, עָלָה לָרוּחַ [סלנג], חִדֵּד [סלנג].

– נִשְׁאַר קָרוֹב לָרוּחַ (to hold a luff): בסירות ובספינות מפרשים, המשיך לשוט קרוב לרוח.

קָרוֹב לָרוּחַ (close hauled): מצבה של ספינת מפרשים השטה ברוח קדמית, במפרשים מלאים למחצה. >> מִפְרָשׂ מָלֵא לְמֶחֱצָה. [איור]

קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר (full and by) >> מִפְרָשׂ מָלֵא עֲדַיִן

קָרַוֶּל, קרוול (caravelle): דגם של מפרשית אימונים שאורכה כ־5 מטרים ולה תורן יחיד ומעטה אורכי.

קָרַוֶּלָה, קרוולה (caravela): אוניית מפרשים פורטוגלית מן המאות 15–16, בעלת שניים, שלושה או ארבעה תרנים, המזוהה בעיקר עם הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות.

קֶרַח נִטְרָד (drift ice): קרח ים שאינו מחובר לקו החוף, להר קרח, לשרטון וכדומה, והוא נע ממקום למקום על ידי הרוח וזרמי ים. = קֶרַח נוֹדֵד. >> טְרִיד קֶרַח.

קֶרַח נוֹדֵד (drift ice) >> קֶרַח נִטְרָד

קְרִיאַת מַשְׁרוֹקִית (call, winding): צלילי הפקודה שמשמיעה משרוקית רב מלחים. >> מַשְׁרוֹקִית רַב מַלָּחִים.

קֶרֶן (clew, clue): א) כל אחת מהפינות או הזוויות התחתונות של מפרש רוחבי; מבחינים בין "קֶרֶן גְּלָאִית" (weather clew, weather-clue) בצד הספינה הגלוי לרוח לבין "קֶרֶן חֲסָאִית" (lee-clew, lee-clue) בצד החסוי מן הרוח. ב) הזווית האחורית התחתונה של מפרש אורכי. >> פֶּקֶם.

קֶרֶן אֲבַק שְׂרֵפָה (powder horn): כלי קיבול לאבק שריפה, שנעשה מקֶרן של פרה; שימש למילוי הקנה או אגן־ההצתה של רובה נטען־לוע ולמילוי חור־ההצתה של תותח נטען־לוע. [איור] [איור]

קַרְקַע הַסְּפִינָה (ship's bottom): [מיושן] תחתית הספינה, גם בצדה הפנימי: רצפת המחסן למטען, השיפוליים משני צדי השדרית. = קַרְקַעִית הַסְּפִינָה, תַּחְתִּית (האונייה); תַּחְתִּית הַסַּפְנָה.

קֶרֶשׁ (board): נֶסֶר עֵץ שממדיו קטנים משל "לוּחַ" (plank). עוביו בין 0.5 ל- 1.5 אינץ'.  >> לוּחַ עֵץ.

קִשּוּט מֻעָט, קישוט מועט (dressing with masthead flags): קישוט ראשי התרנים של אונייה או של יכטה בדגלים ימיים, דגל אחד לכל תורן.

קִשּוּט רַב, קישוט רב (dressing full, flags fore and aft): קישוט אונייה או יכטה בדגלי קוד, התלויים על חבל מקצה החרטום, דרך ראשי התרנים, עד קצה הירכתיים.

קִשֵּט בִּדְגָלִים, קישט בדגלים (to dress): קישט אונייה ב"לבוש" חגיגי של דגלים ימיים.

קָשַׁר (to bend, to tie, to make fast)

– קָשַׁר מִפְרָשׂ (to bend a sail, bending sail): חיבר מפרש בפתילים אל סקריה, מנור או גף.

קֶשֶׁר (knot): א) חיבור בחבל, מיתר, חוט וכדומה ליצירת לולאה או עניבה, לאיחוד קצות חבל או קצות שני חבלים, וגם לחיבור חבל לחפץ אחר. ב) יחידת מהירות לכלי שיט, כלי טיס ורוחות, השווה למיל ימי אחד לשעה.

– קֶשֶׁר אוֹרְגִים (weaver's knot) >> רֶכֶס מֵיתָר

– קֶשֶׁר אוֹרְגִים כָּפוּל (double weaver's knot) >> רֶכֶס מֵיתָר כָּפוּל

– קֶשֶׁר אֲנָךְ (lead line knot): קשר קל להתרה, המשמש לחיבור חבל למשקולת של אנך עומק.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן, קשר בוהן (overhand knot, thumb knot): קשר פשוט, המשמש כמעצור בקצה חבל או כקשר זמני למניעת היפרמות קצה החבל.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן כָּפוּל, קשר בוהן כפול (double overhand knot): קשר בוהן, שבו הקצה החופשי של החבל נכרך פעמיים סביב המשכו.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן מְהִיר הַתָּרָה, קשר בוהן מהיר התרה (slip knot): קשר בוהן הניתן להתרה מהירה על ידי משיכת קצהו החופשי של החבל מתוך הלולאה. = קֶשֶׁר בֹּהֶן חָלִיץ.

– קֶשֶׁר דַיָּגִים, קשר דייגים (fisherman's knot): קשר לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, בו כל קצה חבל נקשר בקשר בוהן לקצה החבל השני.

– קֶשֶׁר דַיָּגִים כָּפוּל, קשר דייגים כפול (double fisherman's knot): קשר לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, בו כל קצה חבל נקשר בקשר בוהן כפול לקצה החבל השני.

– קֶשֶׁר הַצָּלָה (bowline knot): קשר ליצירת לולאה בלתי מתהדקת מכל גודל שהוא בקצה חבל.

– קֶשֶׁר הַצָּלָה כָּפוּל (double bowline knot): קשר ליצירת לולאה בלתי מתהדקת מכל גודל שהוא בקצה חבל, שבו הקצה החופשי של החבל מלופף פעמיים כדי להבטיח שלא יחליק.

– קֶשֶׁר הַשְׁחָלָה (reeving knot): קשר לחיבור שני חבלים עבים. מחברים כל חבל בענד טבעת אל החבל השני, ומאבטחים את שני הקצוות החופשיים אל המשך החבל בכריכת חיבור.

– קֶשֶׁר חוּטֵי חֶבֶל (rope yarn knot): קשר לחיבור חוטי חבל זה לזה, כך שנוצר קשר דק ככל האפשר.

– קֶשֶׁר יָדִית חֶבֶל (lanyard knot): קשר דקורטיבי ליצירת לולאת אחיזה בקצה ידית חבל. נקרא גם "קשר יהלום". >> שְׁרוֹךְ חֶבֶל.

– קֶשֶׁר חַכָּה (single Cairnton knot): קשר לחיבור חוט דיג אל קרס שבקצהַ לולאה.

– קֶשֶׁר חָלִיץ (jury knot) >> קֶשֶׁר מְהִיר הַתָּרָה

– קֶשֶׁר לוּלָאָה (double overhand knot, loop knot, overhand loop): קשר בוהן ליצירת לולאה בקצה חבל או בהמשכו. נקרא גם לוּלְאַת בֹּהֶן.

– קֶשֶׁר מְהִיר הַתָּרָה (jury knot): קשר זמני בחבל, בשרוך וכדומה, שניתן להתירו במהירות על ידי משיכת קצהו החופשי. = קֶשֶׁר חָלִיץ.

– קֶשֶׁר עֲצִירָה (stopper knot, stopper hitch): קשר סביב מוט, כלונס או חבל אחר, שאינו מחליק כאשר החבל נמשך לאורכם בכיוון אחד. משמש על פי רוב לקשירת חבל עצר (סטופר) אל חבל אחר. = ענד עצר, ענד עצירה.

– קֶשֶׁר עֶצֶר (stopper knot): קשר בקצה חבל המשמש כמעצור, ומונע מן החבל להחליק החוצה מגלגלת, טבעת וכדומה דרכן הוא עובר. וגם: כינוי רווח לענד עצר.

– קֶשֶׁר פְּתִיל (reef knot) >> קֶשֶׁר שָׁטוּח מְהִיר הַתָּרָה

– קֶשֶׁר קוֹלָר (collar knot): קשר לחיבור חבלי חיזוק רוחביים זמניים לתורן קטן.

– קֶשֶׁר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, קשר ראש התורן (masthead knot): קשר לחיבור חבלי חיזוק רוחביים של תורן בסירת מפרשים כאשר אינו מצויד בטבעות קשירה מיוחדות לדבר.

– קֶשֶׁר רֹאשׁ טוּרְקִי (Turk's head knot): קשר דקורטיבי בחבל, שצורתו מזכירה טורבן טורקי מימי האימפריה העות'מנית.

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ (reef knot): קשר לחיבור קצות שני חבלים שעוביים שווה.

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ חָלִיץ (single bow) >> קֶשֶׁר שָׁטוּחַ מְהִיר הַתָּרָה

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ מְהִיר הַתָּרָה (single bow): קשר שטוח שלאחד מקצותיו צורת עניבה, כך שמשיכת קצה זה גורמת לקשר להיפתח מיד. = קֶשֶׁר שָׁטוּחַ חָלִיץ, קֶשֶׁר פְּתִיל.

– קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה (figure-eight knot): קשר עצר בקצה חבל, שצורתו כצורת הספרה שמונה. = [רווח:] קֶשֶׁר שְׁמִינִית.

– קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה כָּפוּל (figure eight bend, Flemish knot) >> רֶכֶס שְׁמוֹנֶה

– קֶשֶׁר שַׁרְשֶׁרֶת (chain knot): רצף של לולאות בחבל, שבו כל לולאה עוברת דרך זו שלפניה. הקשר משמש לקיצור חבל הנמצא תחת מתח. = קֶשֶׁר שַׁרְשָׁה.


עדכון אחרון: 21 במאי 2022. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s