לחיפוש מהיר בעמוד הקישו: Ctrl + F

קָאטֶר (cutter): א) ספינת מפרשים קטנה בעלת מעטה אורכי, שכלל תורן יחיד ומוט חרטום, מפרש גף עם מנור, מפרש גף עילי, תוסף קדמי, חלוץ, ולעתים גם חלוץ עילי. ב) בימים עברו, סירת שירות של אוניית מלחמה; בעלת ליווח מרועף, 8–14 משוטים, תורן יחיד, מפרש־זרוע־עומד ראשי ומפרש־זרוע־רכין קדמי. ג) יכטת מפרשים או סירת מפרשים חד־תורנית, המניפה מפרש ראשי אורכי (מפרש ברמודי) ושני חלוצים. בארה"ב נקראת סְלוּפּ. ד) בארה"ב: כינוי לספינת משמר חופים (coast guard cutter) או ספינת מכס (revenue cutter). [איור] [איור]

קַבָּה (crutch) >> קַבַּת הַמָּנוֹר, קַבַּת הַתֹּרֶן.

קִבּוּל, קִבּוֹלֶת, קיבולת [מיושן] (tonnage) >> תְּפוּסָה.

קַבִּינָה (cabin) >> תָּא.

– הַקַּבִּינָה הַגְּדוֹלָה (great cabin) >> תָּא רָאשִׁי.

קֳבַל גַּלִּים, קובל גלים [מיושן] (wash strake, wash board): לוח עץ המותקן מעל הלזבזת של סירת עץ פתוחה כדי למנוע מגלים לשטוף פנימה. מָגֵן גַּלִּים. (קֳבַל = "נֶגֶד" בארמית.)

קָבַץ [מִפְרָשׂ] (to brail, to brail up): משך ואסף באמצעות קוֹבְצִים את השפה האחורית של מפרש גף אל התורן או את השפה התחתונה של מפרש רוחבי אל הסקריה כדי לגלול אותם. >> קוֹבֵץ, גָּלַל. [איור]

קַבַּרְנִיט וגם קְבַרְנִיט (captain, master, shipmaster, skipper; commodore): א) רב־חובל של אוניית סוחר. ב) דרגת קצונה בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות, שהקבילה לדרגת אלוף־משנה בחילות היבשה. דרגתו של מפקד חיל הים דאז.

קַבַּת הַמָּנוֹר, קַבָּה (crutch, boom crutch): בסירות ובספינות מפרשים, משענת למנור של מפרש אורכי כשהספינה עוגנת או רתוקה. [איור]

קַבַּת הַתֹּרֶן, קבת התורן (mast crutch): בספינות משוטים עם מפרש עזר, משענת לתורן בקצה האחורי של הסיפון לאחר הורדתו או קיפולו. [איור]

קָדֶט (cadet): ימאי צעיר בתקופת הכשרתו לקצונה; חניך בבית ספר ימי. = צוֹעֵר יַמִּי, פֶּרַח קְצֻנָּה.

קָדִימָה (ahead): לְפָנִים, בכיוון החרטום או ממנו והלאה בקו ישר. >> הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת קָדִימָה, פְּקֻדּוֹת לַמְּכוֹנָה, הַיְשֵׁר לְפָנִים.

קְדַם דְּרֶדְנוֹט (pre-dreadnought): שם הסוג של אוניות המערכה הראשונות, מהעשור האחרון של המאה ה־19 ועד הופעתה של אוניית המערכה החדשנית "דרדנוט" ב־1906. [איור]

קַדְמָה, קַדְמַת הַגּוּף (foreboady): החלק הקדמי של גוף האונייה, מן המצעה עד קצה החרטום. [איור]

קִדְמִי (fore): הנמצא בראש הספינה, פונה לעבר חרטום הספינה או שייך לתורן הקדמי. למשל: שפה קדמית (של מפרש), מפרש קדמי. >> אֲחוֹרִי.

קָדְקוֹד, קודקוד (peak): א) הפינה העליונה של מפרש אורכי משולש; הפינה האחורית העליונה של מפרש אורכי מרובע. ב) הקצה האחורי (העליון) של גף. [איור]

קָדְקוֹד הַגַּף, קודקוד הגף (peak): הקצה האחורי של גף בסירה או באוניית מפרשים, אליו מחובר קודקוד מפרש גף. לעתים מחובר לקצה הגף גם מעלן להנפת דגל. >> גַּף הַדֶּגֶל. [איור]

קַו (line): נתיב הפלגה קבוע של אוניית סוחר, לרוב אוניית נוסעים.

קַו הַמַּיִם (waterline, water line, WL): א) ה"קו" על דופנה של אונייה אליו מגיעים פני המים כשהיא צפה. גובה קו המים משתנה בהתאם לשוקע האונייה. ב) כל אחד מהקווים המקבילים המשורטטים מהשדרית עד הסיפון במחתך אורכי של אונייה. [איור] [איור]

קַו הַשִּׁדְרִית (fore-and-aft line of a ship): קו סימטריה המחלק אונייה לאורכה. הקו עובר מאמצע החרטום לאמצע הירכתיים. >> רָחְבִּית.

קַו טְעִינָה (load line, Plimsol line): כל אחד מן הסימנים החקוקים על דופן אוניית סוחר, המציינים את הבולט המינימלי המותר לה בעת שיט בים או במים מתוקים, בעונת הקיץ או החורף או באזורים טרופיים. >> בֹּלֶט. [איור]

קוֹבֵץ (brail, brail rope): א) חבלים לאיסוף השפה האחורית של מפרש גף ללא מנור אל התורן כדי לגלול אותו. ב) בעת העתיקה, באוניות יוון ורומא: חבלים לצמצום או לגלילה של מפרש רוחבי. החבלים נקשרו לאורך תחתית המפרש, נמשכו מעלה על פני צדו הקדמי של המפרש דרך מובילי־חבל, הקיפו את הסקריה וירדו אל הסיפון בירכתיים. >> קָבַץ (מפרש), מַעֲלַן תַּחְתִּית. [איור]

קוֹג (cog): אוניית המפרשים הקלאסית של עמי צפון אירופה במאות 14–15. שימשה למסחר וללחימה. [איור]

קוֹד הָאוֹתוֹת הַבֵּינְלְאֻמִּי, קוד האותות הבינלאומי (International Code of Signals): מערכת בינלאומית מוסכמת של דגלים ואותות לתקשורת בין אונייה לאונייה ובין אונייה לחוף. >> דֶּגֶל קוֹד.

קְוַדְרַנְט, קוודרנט (quadrant): מכשיר למדידת זווית הרוּם של גרם שמיימי או של נקודה בחוף שגובהה ידוע. שימש בימים עברו לחישוב מיקומה של אונייה בים. מן  quadrans, "רבע" בלטינית, כי קשת המדידה של המכשיר הייתה בת 90 מעלות (1/4 מעגל). = כְּלִי הָרֹבַע, כלי הרובע [מיושן]. >> סֶקְסְטַנְט.

קַוִּית, קווית [מיושן] (liner): אוניית נוסעים המפליגה בקו אחד ובלוח זמנים קבוע. >> אֳנִיַּת נוֹסְְעִים אוֹקְיָאנִית.

קוֹלַר מוֹט הַחַרְטוֹם (cranse, cranse iron, crance iron): קולר מתכת בקצה מוט החרטום של סירה או ספינת מפרשים קטנה. אל טבעות בהיקף הקולר מחוברים, בין השאר, סמוך מוט החרטום והסמוך הקדמי העילי.

קוֹמוֹדוֹר (commodore): א) דרגת קצונה בציי מלחמה מערביים, בין קפטן לסגן אדמירל. בחיל הים הישראלי, הדרגה המקבילה לאלוף משנה. = קברניט [מיושן]. ב) בעבר, מפקד שייטת (תואר התפקיד, לא שם דרגה). ג) תוארו של נשיא מועדון יכטות או אגודת שיט.

קוֹמַנְדֶר (commander): א) דרגת קצונה בחילות הים והאוויר של בריטניה וארה"ב, בין קפטן ללוטננט־קומנדר. בחיל הים הישראלי, הדרגה המקבילה לרב־סרן. ב) בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים – דרגת קצונה בין פוסט־קפטן ללוטננט, שהונהגה במאה ה־18 ונקראה master and commander, "רב־חובלים ומפקד"; ב־1794 קוצרה ל־commander. קומנדר פיקד על אוניית מלחמה קטנה, עד 20 תותחים. = רַב חוֹבְלִים וּמְפַקֵּד.

קוֹפֶרְדָם (cofferdam): באוניות ברזל ופלדה – חלל ריק בין שתי מחיצות רוחביות או בין שתי אסקופות אטימות. קופרדם מותקן בין כל שני מכלי תחתית סמוכים המכילים נוזלים שונים (למשל שמן, דלק או מים), ותפקידו למנוע עירוב של נוזלים במקרה של דליפה מאחד המכלים. (מן "קופרדם" במשמעות "סֶכֶר בצורת תיבה" – מתחם אטים למים הגדור בארבעת צדדיו על ידי שורות כפולות של כלונסאות וביניהן טיט ועפר; משמש לבניית יסודות של רציפי נמל וגשרים מעל נהרות וכדומה.) >> אֲסְקֻפָּה. [איור]

קוֹקְפִּיט (cockpit): א) החלק השקוע בסיפונה של יכטת מפרשים, שם עמדת ההגאי. = עֶמְדַת הַהַגַּאי. ב) באוניות מפרשים מלחמתיות: "חדר" בחלקו האחורי של סיפון התותחים התחתון, ששימש בשגרה למגורי פרחי הקצונה הבכירים ובשעת קרב כמקום האיסוף והטיפול בפצועים. = קִיטוֹן פִּרְחֵי הַקְצֻנָּה. [איור]

קוּרַאךְ (curach, currach): סירה פתוחה עשויה מקלעת ענפים גמישים מכוסה יריעות עור תפורות יחד, בה השתמשו התושבים הקלטים של אירלנד. הונעה על ידי מפרש רוחבי ו־4-8 משוטים, ונועדה לשיט בים הפתוח. >> סִירַת עוֹר. [איור]

קוֹרְבֶטָה (corvette, sloop of war): א) אוניית מפרשים מלחמתית מן המאות 18-17, קטנה מפריגטה, נושאת 18-32 תותחים; צרפתית במקורה, מלאת־מעטה, ולה סיפון תותחים אחד וסיפון עליון משווה. ב) ספינת קיטור ומפרשים מלחמתית מן המאה ה־19, למשימות סיור וליווי בים הפתוח. ג) ספינת ליווי נגד צוללות שפיתח הצי המלכותי הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה להגנה על השיירות מפני הצוללות הגרמניות באוקיינוס האטלטי. ד) אוניית מלחמה בינונית בת־ימינו, חמושה בטילים ובתותחים, לליווי ולהגנה על כלי שיט אחרים (מלחמתיים ומסחריים), לרבות מפני צוללות.

קוֹרְבִּיטָה (corbita): ברומא העתיקה – סוג של אוניית סוחר מונעת במפרשים, גדולת־ממדים ונודעת באיטיותה. מן corbis, "סל" בלטינית, על שום צורתה הכרסתנית של האונייה.

קוֹרוֹת הַתִּקְרָה (beams) >> קוֹרַת רֹחַב.

קוּרְס (course): כיוון ההתקדמות של כלי שיט ביחס לצפון, המוגדר על פי הזווית בין קו השדרית של האונייה ובין הצפון (האמיתי או המגנטי). = אֹרַח, מַסְלוּל [מליצי]. >> שִׁנָּה קוּרְס, הִטָּה מַסְלוּל, שָׁט בְּכִוּוּן, תַּכְוִין.

– קוּרְס אֲמִתִּי, קורס אמיתי (true course): הזווית בין קו השדרית של האונייה לבין המרידיאן הגיאוגרפי (הצפון האמיתי) על המפה.

– קוּרְס לְפִי הַמַּצְפֵּן (course steered): כיוון ההתקדמות של האונייה לפי המצפן שליד ההגה, מבלי להביא בחשבון סטייה עקב טרידת רוח או טרידת זרם. >> טְרִידָה. [איור]

– קוּרְס מַגְנֵטִי (magnetic course): הזווית בין קו השדרית של האונייה לבין המרידיאן המגנטי (הצפון המגנטי) על המפה.

– קוּרְס מַצְפֵּן (compass course): הזווית בין קו השדרית של האונייה לבין הצפון שבמצפן שלה.

– קוּרְס מְתֻקָּן, קורס מתוקן (course made good, course to be steered): הקורס החדש שאונייה צריכה לשוט בו אל היעד כדי לבטל את הסטייה עקב טרידת רוח וטרידת זרם. [איור]

קוֹרְסָר, קורסאר (corsair): א) פריבטיר, אונייה חמושה בבעלות ובפיקוד פרטיים, שפעלה בזמן מלחמה נגד אוניות הסוחר של האויב בהרשאת המונרך או השליט ובתמורה לנתח מן השלל; ובמיוחד הפריבטירים הברברים שפעלו בחוף האטלנטי ובחוף הים תיכוני של צפון אפריקה. = פְּרִיבָטִיר. ב) רב החובל והבעלים של פריבטיר או אחד מאנשי צוותה. ג) שם נרדף לשודד ים (corsarius בלטינית ימי־ביניימית). = פִּירָט, שׁוֹדֵד יָם.

קוֹרָקְל (coracle): סירה קטנה וקלת משקל, לעתים עגולה אך לרוב מרובעת עם פינות מעוגלות; עשויה מקלעת נצרים או ענפים דקים מצופה יריעות עור תפורות יחד (לימים קנבס מוספג בעטרן). שימשה את תושבי וויילס ומערב אנגליה לשיט ולדיג בנהרות, באגמים ובקרבת החוף. >> סִירַת עוֹר.

קוֹרַת מִלּוּא, קורת מילוא (deadwood): באוניות עץ – קורות עץ קצרות ועבות הנחות על גב השדרית, לרוב בקצות גוף האונייה. תפקידן למלא את החלקים הצרים של גוף כלי השיט מאחורי קנה החרטום ומלפנים למזוזת הירכתיים. [איור]

קוֹרַת סִפּוּן, קורת סיפון (beam, deck beam) >> קוֹרַת רֹחַב.

קוֹרַת רֹחַב, קורת רוחב (beam): קורת חיזוק המתוחה בין שתי צלעות נגדיות לרוחב האונייה, ונושאת על גבה את הסיפון. = קוֹרָה, קוֹרַת סִפּוּן. בתא מגורים או מדור שסיפון משמש להם "גג" – קוֹרוֹת הַתִּקְרָה. [איור]

קָטָמָרָן (catamaran): ספינה הבנויה משני גופים מקבילים, זהים בגודלם, וסיפון משותף המחבר ביניהם. = סְפִינָה דּוּ־גּוּפִית. [איור]

קֶטַע נָהָר (reach): חלק ישר של נהר בין שני עיקולים. (reach באנגלית הוא גם כל אחד מקטעי הדרך שעושה ספינת מפרשים בין סיבוב וחילוף מפנים לסירוגין כאשר היא שטה בזיגזג ברוח קדמית. בעברית: גַּלְס או לֵג.)

קֶטְשׁ (ketch): ספינת מפרשים דו־תורנית בעלת מעטה מפרשי גף או מעטה ברמודי, אשר תורנה האחורי נמוך במידה ניכרת מן התורן הראשי וגם נושא מפרש קטן הרבה יותר. שימשה לדיג ולמסחר וגם לפנאי ותחרות. [איור]

קָיָאק (kayak): סירת משוטים סגורה, עשויה מיריעות עור המתוחות על מצלעת, ששימשה את האסקימואים לציד כלבי ים ולדיג. כיום: סירת חתירה מודרנית לספורט ולפנאי, שצורתה כשל הקיאק המקורי אך עשויה מפיברגלס או מחומרים פלסטיים.

קִיטוֹן פִּרְחֵי הַקְצֻנָּה, קיטון פרחי הקצונה (cockpit): באוניות מפרשים מלחמתיות – "חדר" בחלקו האחורי של סיפון התותחים התחתון, ששימש בשגרה למגורים בצוותא של פרחי הקצונה הבכירים ובשעת קרב כמקום האיסוף והטיפול בפצועים. = קוֹקְפִּיט. [איור]

קִיטוֹן שֵׁנָה, קיטון שינה (stateroom): >> תָּא שֵׁנָה.

קֵיסוֹן, קֵסוֹן (caisson) >> שַעַר צָף.

קִיר (bulkhead) >> מְחִצָה.

קְלוֹעַ [מיושן] (sennit, sennet) >> חֶבֶל קָלוּעַ.

קְלִיעָה (splice, splicing): חיבור בחבל על ידי שזירה יחד של קצות הגדילים. נועד ליצירת עין בקצה חבל, לחיבור שני חבלים ועוד. = אִחוּי קְלִיעָה. >> אִחָה בִּקְלִיעָה.

– קְלִיעָה אֲרֻכָּה, קליעה ארוכה (long splice): קליעה לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, כך שמתקבל חיבור ארוך וחזק, שעוביו כשל החבלים ויכול לעבור דרך גלגלת.

– קְלִיעָה חוֹזֶרֶת (back splice): שזירה לאחור של גדילי קצה חבל לתוך המשכו, כדי למנוע מקצה החבל להיפרם. הקליעה אינה יכולה לעבור בגלגלת.

– קְלִיעָה קְצָרָה (short splice): קליעה לחיבור שני חבלים, כך שמתקבל חיבור קצר וחזק שעוביו גדול משל החבלים, ועל כן אינו יכול לעבור דרך גלגלת.

– קְלִיעַת עַיִן (eye splice): קיפול קצה חבל לאחור ושזירת הגדילים לתוך המשכו כדי ליצור לולאה קטנה הנקראת "עין". >> לוּלָאָה.

קְלִיפֶּר (clipper): כינוי מן המאה ה־19 לאוניית מפרשים מסחרית מהירה, בעלת גוף צר וארוך, ובלא קביעה אחידה באשר לסוג מערך המפרשים שהניפה. בדרך כלל הכוונה לאונייה תלת־תורנית בעלת מעטה רוחבי.

קֶלַע (shot; sail; hawser): א) "טיל" ברזל, ללא מרעום וחומר נפץ, הנורה מתותח. לרוב הכוונה לכדור תותח (round shot) עשוי ברזל כמקשה אחת שנורה מתותח נטען־לוע, אך היו בשימוש בים גם קְלָעִים מסוגים נוספים. (shot הוא גם שם נרדף לכדורי ברזל, לירי מרובה או מאקדח נטען־לוע, להבדיל מ־bullets – כדורי עופרת.) >> כַּדוּר תּוֹתָח. ב) [לשון חז"ל] מִפְרָשׂ. ג) [לשון חז"ל] חבל עבה, עָבוֹת.

– קֶלַע אֶשְׁכּוֹל (grapeshot): בתקופת המפרשים, צֶבֶר של כדורי ברזל ארוזים בתוך שקית קַנְבָס שנורתה מתותח נטען־לוע. כשיצא הקֶלַע מלוע התותח, נקרעה השקית ונוצר מטר כדורים צפוף. הקלע נועד לקטול ולפצוע את מלחי האוייב בעת לחימה מטווח קרוב.

– קֶלַע מוֹט (bar shot): בתקופת המפרשים, שני חצאי כדור ברזל, מחוברים ביניהם על ידי מוט ברזל, לירי מתותח נטען לוע. הקלע נועד לפגוע בתרנים, במפרשים ובחיבל של אוניית האויב ועל ידי כך לשתק את תנועתה. קלע עם כדורי ברזל שלמים, עשויים גם הם מקשה אחת, נקרא "קֶלַע דּוּ־רָאשִׁי" (double-headed shot).

– קֶלַע קֻפְסָה, קלע קופסה (case shot, canister shot): בתקופת המפרשים, צֶבֶר של כדורי ברזל נתונים בתוך קופסת פח עגולה, שנורתה מתותח נטען לוע. לעתים הכילה הקופסה גם שברי ברזל. הקלע נועד לקטול ולפצוע את מלחי האויב בעת לחימה מטווח קרוב.

– קֶלַע שַׁרְשֶׁרֶת (chain shot): בתקופת המפרשים, שני חצאי כדור ברזל, מחוברים ביניהם על ידי שרשרת ברזל, לירי מתותח נטען לוע. הקלע נועד לפגוע בתרנים, במפרשים ובחיבל של אוניית האויב ועל ידי כך לשתק את תנועתה.

– קַלְעֵי הַתֹּרֶן, קלעי התורן [מליצי] (shrouds, rigging) >> רִכְסָה.

קִמְרָה (camber, round of beam): שיעור התקשתות הסיפון העליון בממד הרוחבי, מן האמצע אל הדופן. [איור]

קַן הַעוֹרֵב (crow's nest) >> קֵן הָצּוֹפֶה.

קַן הַצּוֹפֶה (crow's nest): עמדת תצפית גבוהה בראש התורן הקדמי או הראשי של אונייה, מוגנת מכל עבריה; נמצאת לרוב באוניות לציד לווייתנים. = קַן הַעוֹרֵב. >> צוֹפֶה. [איור]

קְנֵה הַחַרְטוֹם (stem): הקורה הקדמית ביותר בשלד של אונייה או סירה; מחוברת לקצה השדרית ומתרוממת בקו אלכסוני או מתעקל עד הקצה העליון של החרטום. = חַרְטוֹמִית. [איור] [איור]

– הביטוי from stem to stern פירושו "מֵחַרְטוֹם לְיַרְכָּתַיִם", "מִקָּצֶה לְקָצֶה".

קְנֵה הַצָּתָה (tube, quill): אמצעי להצתת התחמיש בתותחים נטעני־לוע, שהוכנס לשימוש בצי המלכותי ב־1780 לערך והחליף את קרן אבק השריפה. היה זה קנה־נוצה או צינורית עשויה פח נחושת שמולאו באבק שריפה טחון היטב ומוספג בכוהל יין. את הצינורית החדירו לתוך חור ההצתה, ניקבו באמצעותה את התחמיש, ואת אבק השריפה שבתוכה הציתו באמצעות הפתיל הבוער בקצה מוט הצתה או הניצוץ שיצר מצית חלמיש. >> קֶרֶן אֲבַק שְׂרֵפָה.

קְנֵה מִשְׁקֶפֶת (telescope, glass, spy glass): משקפת בעלת קנה אחד ששימשה בתקופת המפרשים לתצפית למרחקים. = קְנֵה צוֹפִים [מיושן], מִשְׁקֶפֶת חַד־קָנִית.

קָנוּ, קאנו, קָנוּאוֹת (canoe): א) סירת משוטים אינדיאנית, בנויה מגזע עץ שתוכו נחרך באש או מקליפת עץ, ולה חרטום וירכתיים מחודדים. ב) סירת משוטים מודרנית לדיג, לספורט ולפנאי, שצורתה כשל הקנו המקורית, אך עשויה מפיברגלס, פלסטיק או אלומיניום. = סִירַת קָנוּ.

קַנְטָר (crowbar, crow): לוֹם, מנוף־יד. באוניות מפרשים מלחמתיות שימש להגבהת לוע התותח ולהזזת עגלת התותח. [איור]

קַנַפָּט [סלנג] (oakum) >> נְעֹרֶת.

קֹעַר, קוער (hull; keel): א) חלק גופה הקעור של ספינה מתחת לקו המים; בטן הספינה. ב) שדרית הספינה. = שִׁדְרִית.

קֶפְּטֵן (captain): א) קברניט של אוניית סוחר, רב־חובל. = קַפִּיטָן, קַבַּרְנִיט, רַב חוֹבֵל. ב) דרגת קצונה בציי מלחמה מערביים, שהנושא אותה מפקד על אוניית מלחמה גדולה; בחיל הים הישראלי, הדרגה המקבילה לסגן אלוף. ג) לשון הפנייה בציי מלחמה למפקד האונייה או הספינה, גם אם דרגתו הרשמית נמוכה מ"קפטן" (א). בחיל הים הישראלי: "המפקד".

קָפַל מִפְרָשׂ (to clew up): צרר מפרש רוחבי מן הזוויות התחתיות שלו או מפרש אורכי מן הזווית האחורית התחתונה שלו.

קִפֵּל פַּס צִמְצוּם, קיפל פס אחד, קיפל שני פסים וכו' (to take in one reef, to take in two reefs). >> פַּס צִמְצוּם.

קֻפְסַת תַּחְמִישִׁים, קופסת תחמישים (cartridge box): קופסת עץ עגולה עם מכסה וידית חבל, ובה תחמיש אחד לתותח נטען־לוע. שימשה בתקופת המפרשים להעברה בטוחה של תחמישי אבק שריפה ממחסן התחמושת בבטן האונייה אל סיפון התותחים. >> תַּחְמִישׁ, נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים, נַעַר נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים. [איור]

קָצֶה אֲחוֹרִי (bitter end) >> קְצֵה חֶבֶל הָעֹגֶן, קְצֵה שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.

קְצֵה חֶבֶל הָעֹגֶן, קצה חבל העוגן, קְצֵה שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, קצה שרשרת העוגן (bitter end): הקצה הפנימי של חבל העוגן או של שרשרת העוגן, המחובר בצורה קבועה לגוף כלי השיט. הביטוי to the bitter end מקורו בתקופת המפרשים ומשמעותו: מלוא אורכו של חבל או עבות עוגן, שקצהו הפנימי נקשר אל זקפי העגינה (riding bitts) על סיפון התותחים התחתון. = קָצֶה אֲחוֹרִי. >> זְקֵפֵי עֲגִינָה.

קְצֵה שִׂרְטוֹן (tail of bank): זנבו הפונה לים של שרטון אורכי בשפך נהר. = זְנַב שִׂרְטוֹן.

קָצִין (officer): אדם בעל הכשרה והסמכה לקצינוּת, הן בצי המלחמתי הן בצי המסחרי. בצי המלכותי הבריטי, ובעקבותיו גם בצי המלחמתי האמריקאי, מבחינים בין: 1) commissioned officer, קצין המקבל את הסמכתו לקצינוּת (commission) מידי הכתר או הנשיא, בעברית חדשה: "קָצִין"; 2) warrant officer, המקבל את מינויו (warrant) מן האדמירליות, בעברית חדשה: נַגָּד בָּכִיר. באוניות מפרשים מלחמתיות הוא נקרא "קָצִין מִשְנֶה"); 3) petty officer, בעברית חדשה: סַמָל. באוניות מפרשים מלחמתיות – "תַּת־קָצִין".

– קְצִין אַסְפָּקָה [באוניית מלחמה] (purser, paymaster) >> גִּזְבָּר.

– קְצִין דֶּגֶל (flag officer): קצין הרשאי להניף דגל מיוחד לציון היותו המפקד בפועל של הצי או השייטת. לרוב הכוונה לקצינים מדרגת סגן אדמירל ומעלה (או הדרגות המקבילות להן), שדרגתם נקראת על כן "דַּרְגַּת קְצִין דֶּגֶל" (flag rank).

– קְצִין הַמִשְׁמֶרֶת (officer of the watch): קצין סיפון המופקד על השטת האונייה במהלך משמרת; קצין מכונה המופקד על תפעול המנועים ומערכות המכונה במהלך משמרת. >> מִשְׁמֶרֶת, קְצִין הַסִפּוּן.

– קְצִין הַסִּפּוּן, קצין הסיפון (officer of the deck): קצין באוניית מפרשים המופקד על ניווט האונייה והשטתה במהלך משמרת. עמדתו במשמרת הייתה על סיפון האחרה. = קְצִין הַמִּשְׁמֶרֶת.

– קְצִין מְכוֹנוֹת, קְצִין מְכוֹנָה (engineer): קצין במחלקת המכונה של אוניית מנוע או אוניית קיטור.

– קְצִין מְכוֹנוֹת רִאשׁוֹן / שֵׁנִי / שְׁלִישִׁי / רְבִיעִי / חֲמִישִׁי (.first engineer, second engineer, etc).

– קְצִין מְכוֹנוֹת רָאשִׁי, קְצִין מְכוֹנָה רָאשִׁי (chief engineer) = מְכוֹנָאי רָאשִׁי.

– קָצִין מִשְׁנֶה (warrant officer): באוניות מפרשים מלחמתיות בצי הבריטי ובצי האמריקאי – קצין "בעל מקצוע" שקיבל את כתב המינוי שלו (warrant) מהאדמירליות, להבדיל מקציני הפיקוד (commissioned officers), שהיו ג'נטלמנים על פי ייחוסם החברתי וקיבלו את הסמכתם לקצינות (commission) מהכתר או הנשיא. עם קציני־המשנה נמנו: רב החובלים, הכלכל, רב המלחים, התותחן, הנגר והרופא. >> קָצִין, תַּת קָצִין.

– קְצִין מֶשֶׁק (chief steward) >> כַּלְכַּל רָאשִׁי.

– קְצִין סִפּוּן, קצין סיפון (deck officer, navigation officer): קצין במחלקת הסיפון באונייה, האחראית על השטתה, להבדיל מקציני מחלקות אחרות כמו קציני מכונה, משק, אלחוט וכו'. >> קְצִין הַסִּפּוּן.

– קָצִין רִאשׁוֹן (chief mate, first mate, first officer, chief): קצין סיפון באוניית סוחר, שני בדרגה אחרי רב החובל. = חוֹבֵל רִאשׁוֹן, חוֹבֵל רָאשִׁי, קָצִין רָאשִׁי.

– קָצִין רָאשִׁי [מיושן] (chief officer) >> קָצִין רִאשׁוֹן.

– קָצִין שֵׁנִי (second mate, second officer). = חוֹבֵל שֵׁנִי.

– קָצִין שְׁלִישִׁי (third mate, third officer). = חוֹבֵל שְׁלִישִׁי.

– קְצִינֵי קֶבַע (standing officers): בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים – קציני משנה מצוות האונייה שנשארו בה כל עוד הייתה בשרות, גם כאשר הושבתה מפעילות והועברה לעתודה לזמן קצוב. עם קציני הקבע נמנו רב המלחים, הנגר, התותחן, הגזבר (קצין האספקה) והטבחים.

קִצֵּר אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, קיצר את שרשרת העוגן, קִצֵּר אֶת חֶבֶל הָעֹגֶן, קיצר את חבל העוגן (to heave short, to shorten in): משך והעלה את חבל העוגן או את שרשרת העוגן עד אשר אורכם אינו עולה על פי אחד וחצי מעומק המים. למשל, לקראת בואה של גוררת, כדי שזו לא תצטרך להמתין עד משיכת שרשרת העוגן הארוכה כולה. >> קִצֵּר חֶבֶל, אָסַף חֶבֶל.

קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית, קרא במשרוקיתו (to pipe, to wind a call): ייאמר על רב המלחים ועוזריו באוניות מלחמה בתקופת המפרשים, שהעבירו פקודות למלחים במשרוקית מיוחדת, כל פקודה והשריקה המיוחדת לה: קריאה לארוחה, כל המלחים לסיפון, קצב משיכת חבל, שריקת כבוד לקפטן עם עלותו לאונייה ועוד. >> מַשְׁרוֹקִית רַב מַלָּחִים.

– קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית לְמַלָּחֵי הַדֹּפֶן, קרא במשרוקית למלחי הדופן (to pipe the side, piping the side): באוניות מפרשים מלחמתיות, הפקודה שהשמיע רב המלחים במשרוקיתו למלחי הדופן להתייצב בעמדותיהם בסיפון המותניים. זה המקור לנוהג הקיים עד היום בציי מלחמה, לקדם בשריקת כבוד כל קצין בכיר או אישיות חשובה העולה לאונייה ויורדת ממנה. >> מַלָּחֵי הַדֹּפֶן, שְׁרִיקַת כָּבוֹד.

קְרָב אֳנִיָּה בְּאֳנִיָּה, קרב אונייה באונייה (single ship action): קרב בין שתי אוניות יחידות, להבדיל מקרב בין שני ציים. קרב חַד בְּחַד.

קֵרֵב אֶת הָאֳנִיָּה לָרוּחַ, קירב את האונייה לרוח (to ease the ship): באוניות מפרשים – סובב את ההגה למורד הרוח כדי להקטין את הלחץ על המפרשים בנשוב רוח חזקה, או כדי לבלום את הצלילה והחבטה של חרטום האונייה בים גלי וסוער. היעילות של שיטה זו הייתה שנויה במחלוקת עוד בתקופת המפרשים. >> רִפָּה אֶת הַהֶגֶה.

– קַרֵב אֶת הָאֳנִיָּה לָרוּחַ! (!Ease the ship!, Ease her): הפקודה להגה.

קְרַב יַמִּי (naval battle, sea battle, naval encounter): התנגשות מזוינת המתחוללת בים בין כלי שיט בודדים או בין ציים יריבים, כשהמטרה להשמיד את האויב ולהשיג שליטה בים. = מִלְחֶמֶת אֳנִיּוֹת [מיושן], מִלְחֶמֶת יָם [מיושן], מִלְחֶמֶת צִיִּים [מיושן], קְרַב יָם.

קָרַב לָרוּחַ, האונייה קרבה לרוח (to haul off, to haul the wind, to luff, to round to) >> פָּנָה אֶל הָרוּחַ.

קֵרֵב לָרוּחַ, קירב את האונייה לרוח (to luff her up) >> הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה לָרוּחַ.

קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה שטה קרוב לרוח (sailing close hauled, the ship is close hauled, sailing by the wind, sailing on a wind‏‏): מצבה של אוניית מפרשים השטה ברוח קדמית, במעלה הרוח. >> שָׁט בְּרוּחַ קִדְמִית, שָׁט קָרוֹב לָרוּחַ. [איור]

– נִשְׁאַר קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה נשארה קרוב לרוח (to hold a luff, to keep the luff, to keep the wind): ייאמר על אוניית מפרשים המתמידה לשוט קרוב לרוח ואינה נמשכת למורד הרוח.

– קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר, האונייה שטה קרוב לרוח ככל האפשר (sailing full and by, sailing in the eyes of the wind): מצבה של אוניית מפרשים השטה בזווית החדה ביותר האפשרית לה ביחס לכיוון הרוח ומפרשיה עדיין מלאים; במלים אחרות, על גבול המצב הנקרא "מול הרוח", אז מפרשיה יתרוקנו ויתנפנפו והיא תיעצר. = מָלֵא עֲדַיִן [מיושן]. >> שָׁט קָרוֹב לָרוּחַ. [איור]

קֵרוּי עֵרֶב [מיושן] (crostrees) >> מוֹטוֹת עֵרֶב.

קֵרוּי שְׁתִי [מיושן] (trestletrees, trestles) >> מוֹטוֹת שְׁתִי.

קָרַוֶּל, קרוול (caravelle): דגם של מפרשית אימונים שאורכה כ־5 מטרים ולה תורן יחיד ומעטה אורכי.

קָרַוֶּלָה, קרוולה (caravela): אוניית מפרשים פורטוגלית מן המאות 15–16, בעלת שניים, שלושה או ארבעה תרנים, המזוהה בעיקר עם הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות.

קָרוֹנָדָה (carronade): תותח נטען־לוע קצר מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, שירה כדורי תותח כבדים יחסית למרחק שאינו עולה על 1000 יארד. קרונדות נועדו ללחימה מטווח קרוב, אז פגיעתן הייתה הרסנית יותר מכל תותח אחר באונייה, והן הוצבו על סיפוני הקדמה והאחרה. התותח נקרא על שם בית היציקה והמספנה ב־Carron שבסקוטלנד, שם יוצר לראשונה. [איור]

קֶרַח יַמִּים, קֶרַח יָם (sea ice): קרח שנוצר כתוצאה מקפיאת מי ים. קרח ים מצוי בימים ובאוקיינוסים בצורות ובגדלים שונים.

קֶרַח נוֹדֵד (drift ice) >> קֶרַח נִטְרָד.

קֶרַח נִטְרָד (drift ice): משטח קרח ים שאינו מחובר לקו החוף, להר קרח, לשרטון וכדומה, והוא נע ממקום למקום על ידי הרוח וזרמי הים. = קֶרַח נוֹדֵד, טְרִיד קֶרַח.

קַרְחוֹן יַמִּי (iceberg): מסת קרח ענקית שניתקה מקרחון הררי (mountain glacier) וגלשה לים, והיא נעה ממקום למקום על ידי הרוח וזרמי הים.

קְרִיאַת מַשְׁרוֹקִית (call, winding): פקודה קולית המושמעת באמצעות משרוקית רב מלחים. >> קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית, מַשְׁרוֹקִית רַב מַלָּחִים.

קֶרֶן (clew, clue): א) כל אחת מהפינות או הזוויות התחתונות של מפרש רוחבי; מבחינים בין "קֶרֶן גְּלָאִית" (weather clew) בצד הספינה הגלוי לרוח לבין "קֶרֶן חֲסָאִית" (lee-clew) בצד החסוי מן הרוח. ב) הזווית האחורית התחתונה של מפרש אורכי. >> פֶּקֶם. [איור]

קֶרֶן אֲבַק שְׂרֵפָה (powder horn): כלי קיבול לאבק שריפה שנעשה מקֶרן של פרה; שימש למילוי הקנה או אגן־ההצתה של רובה נטען־לוע ולמילוי חור־ההצתה של תותח נטען־לוע. >> צַפַּחַת אֲבַק שְׂרֵפָה, קְנֵה הַצָּתָה. [איור] [איור]

קָרַנְטִינָה (quarantine) >> הֶסְגֵּר.

קִרְצֵף סִפּוּן [בְּאֶבֶן מֵרוּק], קירצף סיפון באבן מירוק (to holystone) >> אֶבֶן מֵרוּק.

קַרְקַע הַיָּם, קַרְקָעִית הַיָּם (sea bed, bottom of the sea): תחתית ים או אוקיינוס.

– קַרְקַע גְּרוּעָה, קַרְקַע יָם גְּרוּעָה (foul ground, foul bottom of the sea): קרקעית ים שנמצאים עליה שרידי כלי שיט או מכשולים אחרים שהעוגן עלול להיתפס בהם מבלי יכולת להיחלץ.

קַרְקָעִית הַסְּפִינָה, קַרְקַע הַסְּפִינָה [מיושן] (ship's bottom): תחתית הספינה, גם בצדה הפנימי: רצפת המחסן למטען, השיפוליים משני צדי השדרית. = תַּחְתִּית (האונייה); תַּחְתִּית הַסַּפְנָה.

קֶרֶשׁ (board, deal): בתקופת המפרשים, נֶסֶר עֵץ שממדיו קטנים משל "לוּחַ" (plank). עוביו בין 0.5 ל- 1.5 אינץ'.  >> לוּחַ עֵץ.

קִשּוּט מֻעָט, קישוט מועט (dressing with masthead flags): קישוט ראשי התרנים של אונייה או של יכטה בדגלים ימיים, דגל אחד לכל תורן.

קִשּוּט רַב, קישוט רב (dressing full, flags fore and aft): קישוט אונייה או יכטה בדגלי קוד, התלויים על חבל מקצה החרטום, דרך ראשי התרנים, עד קצה הירכתיים.

קִשֵּט בִּדְגָלִים, קישט בדגלים (to dress): קישט אונייה ב"לבוש" חגיגי של דגלים ימיים.

קָשַׁר (to bend, to tie, to make fast): חיבר דבר אל דבר באמצעות חבל; יצר קֶשֶׁר, רֶכֶס או עֶנֶד בחבל.

– קָשָׁר הֵיטֵב לִמְקוֹמוֹ (to secure): ריתק דבר מה בחבל כדי שלא יזוז. קָשַׁר לָבֶטַח. = רִתֵּק לִמְקוֹמוֹ.

– קָשַׁר מִפְרָשׂ (to bend a sail, bending sail): חיבר מפרש אל סקריה, מנור או גף.

– קָשַׁר מִפְרָשׂ תַּחְתִי [רוחבי] (to bend a course): העלה מפרש תחתי רוחבי וקשר אותו לסקריה.

קֶשֶׁר (knot): א) חיבור בחבל, מיתר, חוט וכדומה ליצירת לולאה או עניבה, לאיחוד קצות חבל או קצות שני חבלים, וגם לחיבור חבל לחפץ אחר. "קֶשֶׁר" במובנו הרחב כולל גם רכסים וענדים. ב) יחידת מהירות לכלי שיט, כלי טיס ורוחות, השווה למיל ימי אחד לשעה. >> רֶכֶס, עֶנֶד.

– קֶשֶׁר אוֹרְגִים (weaver's knot) >> רֶכֶס מֵיתָר.

– קֶשֶׁר אוֹרְגִים כָּפוּל (double weaver's knot) >> רֶכֶס מֵיתָר כָּפוּל.

– קֶשֶׁר אֲנָךְ (lead line knot): קשר קל להתרה, המשמש לחיבור חבל למשקולת של אנך עומק.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן, קשר בוהן (overhand knot, thumb knot): קשר פשוט, המשמש כמעצור בקצה חבל או כקשר זמני למניעת היפרמות קצה החבל.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן כָּפוּל, קשר בוהן כפול (double overhand knot): קשר בוהן, שבו הקצה החופשי של החבל נכרך פעמיים סביב המשכו.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן מְהִיר הַתָּרָה, קשר בוהן מהיר התרה (slip knot): קשר בוהן הניתן להתרה מהירה על ידי משיכת קצהו החופשי של החבל מתוך הלולאה. = קֶשֶׁר בֹּהֶן חָלִיץ.

– קֶשֶׁר דַיָּגִים, קשר דייגים (fisherman's knot): קשר לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, בו כל קצה חבל נקשר בקשר בוהן לקצה החבל השני.

– קֶשֶׁר דַיָּגִים כָּפוּל, קשר דייגים כפול (double fisherman's knot): קשר לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, בו כל קצה חבל נקשר בקשר בוהן כפול לקצה החבל השני.

– קֶשֶׁר הַצָּלָה (bowline knot): קשר ליצירת לולאה בלתי מתהדקת מכל גודל שהוא בקצה חבל.

– קֶשֶׁר הַצָּלָה כָּפוּל (double bowline knot): קשר ליצירת לולאה בלתי מתהדקת מכל גודל שהוא בקצה חבל, שבו הקצה החופשי של החבל מלופף פעמיים כדי להבטיח שלא יחליק.

– קֶשֶׁר הַשְׁחָלָה (reeving knot): קשר לחיבור שני חבלים עבים. קושרים כל חבל בענד טבעת אל החבל השני, ומקבעים את שני הקצוות החופשיים אל המשך החבל בכריכת חיבור.

– קֶשֶׁר חוּטֵי חֶבֶל (rope yarn knot): קשר לחיבור חוטי חבל זה לזה, כך שנוצר קשר דק ככל האפשר.

– קֶשֶׁר חַכָּה (single Cairnton knot): קשר לחיבור חוט דיג אל קרס שבקצהַ לולאה.

– קֶשֶׁר חָלִיץ (jury knot) >> קֶשֶׁר מְהִיר הַתָּרָה.

– קֶשֶׁר יָדִית חֶבֶל (lanyard knot): קשר דקורטיבי ליצירת לולאת אחיזה בקצה ידית חבל. נקרא גם "קשר יהלום". >> שְׁרוֹךְ חֶבֶל.

– קֶשֶׁר לוּלָאָה (double overhand knot, loop knot, overhand loop): קשר בוהן ליצירת לולאה בקצה חבל או בהמשכו. נקרא גם לוּלְאַת בֹּהֶן.

– קֶשֶׁר מְהִיר הַתָּרָה (jury knot): קשר זמני בחבל, בשרוך וכדומה, שניתן להתירו במהירות על ידי משיכת קצהו החופשי. = קֶשֶׁר חָלִיץ.

– קֶשֶׁר עֲצִירָה (stopper knot, stopper hitch): קשר סביב מוט, כלונס או חבל אחר, שאינו מחליק כאשר החבל נמשך לאורכם בכיוון אחד. משמש על פי רוב לקשירת חבל עצר (סטופר) אל חבל אחר. = עֶנֶד עֶצֶר, עֶנֶד עֲצִירָה.

– קֶשֶׁר עֶצֶר (stopper knot): קשר בקצה חבל המשמש כמעצור, ומונע מן החבל להחליק החוצה מגלגלת, טבעת וכדומה דרכן הוא עובר. וגם: כינוי רווח לענד עצר.

– קֶשֶׁר פְּתִיל (reef knot) >> קֶשֶׁר שָׁטוּח מְהִיר הַתָּרָה.

– קֶשֶׁר קוֹלָר (collar knot): קשר לחיבור חבלי חיזוק רוחביים זמניים לתורן קטן.

– קֶשֶׁר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, קשר ראש התורן (masthead knot): קשר לחיבור חבלי חיזוק רוחביים של תורן בסירת מפרשים כאשר אינו מצויד בטבעות קשירה מיוחדות לדבר.

– קֶשֶׁר רֹאשׁ טוּרְקִי (Turk's head knot): קשר דקורטיבי בחבל, שצורתו מזכירה טורבן טורקי מימי האימפריה העות'מנית.

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ (reef knot): קשר לחיבור קצות שני חבלים שעוביים שווה.

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ חָלִיץ (single bow) >> קֶשֶׁר שָׁטוּחַ מְהִיר הַתָּרָה

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ מְהִיר הַתָּרָה (single bow): קשר שטוח שלאחד מקצותיו צורת עניבה, כך שמשיכת קצה זה גורמת לקשר להיפתח מיד. = קֶשֶׁר שָׁטוּחַ חָלִיץ, קֶשֶׁר פְּתִיל.

– קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה (figure-eight knot): קשר עצר בקצה חבל, שצורתו כצורת הספרה שמונה. = [רוֹוֵחַ:] קֶשֶׁר שְׁמִינִית.

– קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה כָּפוּל (figure eight bend, Flemish knot) >> רֶכֶס שְׁמוֹנֶה.

– קֶשֶׁר שַׁרְשֶׁרֶת (chain knot): רצף של לולאות בחבל, שבו כל לולאה עוברת דרך זו שלפניה. הקשר משמש לקיצור חבל הנמצא תחת מתח. = קֶשֶׁר שַׁרְשָׁה.

---

^{עדכון אחרון: 29 במאי 2023. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}