לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

קָאטֶר, קאטר (cutter): א) ספינת מפרשים קטנה בעלת מעטה אורכי, ולה תורן יחיד ומוט חרטום, מפרש גף עם מנור, מפרש גף עילי, תּוֹסָף קדמי, חלוץ, ולעיתים גם חלוץ עילי. ב) בעבר – סירת שירות של אוניית מלחמה, בעלת ליווח מרועף, 8–14 משוטים, תורן יחיד, מפרש זרוע עומד ראשי ומפרש זרוע רכין קדמי. ג) יכטת מפרשים או סירת מפרשים חד־תורנית, המניפה מפרש ראשי אורכי (מפרש ברמודי) ושני חלוצים. בארה"ב נקראת סלוּפ. ד) ספינת משמר חופים (coast guard cutter) או ספינת מכס (revenue cutter). [איור] [איור]

קַּבָּה* (crutch). ראו: קַבַּת הַמָּנוֹר, קַבַּת הַתֹּרֶן.

קִבּוּל, קִבּוֹלֶת, קיבולת [מיושן] (tonnage). ראו: תְּפוּסָה.

קְבוּצַת לִוּוּי, קבוצת ליווי (escort group): בצי המלכותי הבריטי במלחמת העולם השנייה – יחידת אוניות מלחמה קטנות (פריגטות, קורבטות וכדומה), שתפקידה היה להגן על שיירות של אוניות סוחר מפני צוללות גרמניות באזור מוגדר.

קָבִּינָה, קבינה (cabin). ראו: תָּא.

קַבִּינָה גְּדוֹלָה, הַקַּבִּינָה הַגְּדוֹלָה ◊ (great cabin): באוניות מפרשים מלחמתיות – מדור רחב־ידיים בחלק האחורי של סיפון האחרה, שהשתרע לכל רוחב האונייה ושימש חדר השרד של הקפטן, מפקד האונייה. לפני 1740 לערך נמצאה בחלק האחורי של סיפון התותחים העליון. ראו גם: תָּא הַקֶּפְּטֵן, תָּא הַמְּפַקֵּד.

קַבִּינַת אַחְרָה עִלִּית, קבינת אחרה עילית ◊ (round house, round-house, coach): בתקופת אוניות המפרשים – באוניות חברת הודו המזרחית, באוניות סוחר גדולות ובאוניות מלחמה גדולות – תא מגורים רחב־ידיים בחלקו האחורי של סיפון האחרה העילי, מעל הקבינה הגדולה. באוניות סוחר נקרא round-house, ובאוניות מלחמה – coach, בשל צורתו המעוגלת. ראו גם: סִפּוּן אַחְרָה עִלִּי, קַבִּינָה גְּדוֹלָה, בֵּית כִּסֵא.

קֳבַל גַּלִּים*, קובל גלים [מיושן] (wash strake, wash board): לוח עץ המותקן מעל הלזבזת של סירת עץ פתוחה כדי חדירת גלים לתוכה. מגן גלים. (קֳבַל = "נגד" בארמית.)

קָבַץ*, קָבַץ מִפְרָשׂ (to brail, to brail up): משך ואסף באמצעות קובצים את השפה האחורית של מפרש גף אל התורן, או את השפה התחתונה של מפרש רוחבי אל הסקריה, כדי לגלול אותם. ראו גם: קוֹבֵץ, גָּלַל מִפְרָשׂ. [איור]

קַבַּרְנִיט*, קְבַרְנִיט* (captain, master, shipmaster, skipper; commodore): א) רב־חובל של אוניית סוחר. = מַנְהִיג [חז"ל], מַנְהִיג הָאֳנִיָּה [מליצי], שַׂר הָאֳנִיָּה [מליצי], רַב־הַחוֹבֵל. ב) [מיושן] דרגת קצונה בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות, שהקבילה לדרגת קומודור בציי מלחמה זרים ולדרגת אלוף־משנה בחילות היבשה; דרגתו של מפקד החיל באותם ימים.

קַבַּת הַמָּנוֹר (crutch, boom crutch): בסירות ובספינות מפרשים – משענת למנור של מפרש אורכי כאשר הספינה עוגנת או רתוקה. [איור]

קַבַּת הַתֹּרֶן, קבת התורן (mast crutch): בספינות משוטים עם מפרש עזר ובסירות מפרש בעלות תורן מתקפל – משענת לתורן לאחר הורדתו או קיפולו, קבועה בקצה האחורי של הסיפון. [איור]

קָדֶט (cadet): ימאי בתקופת הכשרתו לקצונה; חניך בבית ספר ימי. = צוֹעֵר יַמִּי, פֶּרַח קְצֻנָּה.

קָדֶט קֶפְּטֵן (cadet captain): קדט באקדמיה ימית העומד בראש יחידת הקדטים.

קָדִימָה* (ahead): לפנים, בכיוון החרטום או מעבר לו בקו ישר. ראו גם: הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת קָדִימָה, פְּקֻדּוֹת לַמְּכוֹנָה, הַיְשֵׁר קָדִימָה.

קְדַם־דְּרֶדְנוֹט (pre-dreadnought): כינוי לסוג אוניות המערכה שנבנו מן העשור האחרון של המאה ה־19 ועד הופעתה של אוניית המערכה החדשנית "דרדנוט" בשנת 1906. [איור]

קַדְמָה*, קַדְמַת הַגּוּף* (foreboady): החלק הקדמי של גוף האונייה, מן המצעה עד קצה החרטום. [איור]

קִדְמִי* (fore): נמצא בראש הספינה, פונה לעבר חרטום הספינה או שייך לתורן הקדמי. למשל: שפה קדמית (של מפרש), מפרש קדמי. ראו גם: אֲחוֹרִי.

קָדְקוֹד*, קודקוד (peak): א) הפינה העליונה של מפרש אורכי משולש, וכן הפינה האחורית העליונה של מפרש אורכי מרובע. ב) הקצה האחורי (העליון) של גף. [איור]

– קָדְקוֹד הַגַּף*, קודקוד הגף (peak): הקצה האחורי של גף בסירה או באוניית מפרשים, אליו מחובר קודקוד מפרש הגף. לעיתים מחובר לקצה הגף גם מעלן להנפת דגל. ראו גם: גַּף הַדֶּגֶל. [איור]

קַו (line): נתיב הפלגה סדיר של אוניית נוסעים או אוניית משא בין שני נמלים או יותר. ראו גם: חֶבְרַת סַפָּנוּת, אֳנִיַּת נוֹסְעִים קַוִּית, קו נוסעים, אֳנִיַּת־קַו (מלחמתית).

קַו הַגֵּאוּת (high water line): הקו לאורך החוף שאליו מגיעים המים בשעת שיא הגאות. ראו גם: שִׁיא הַגֵּאוּת.

קַו הַהִתְקַדְּמוּת (heading line): הקו הנמשך מחרטום האונייה בכיוון התקדמותה במים ברגע נתון. ראו גם: כִּוּוּן הַהִתְקַדְּמוּת.

קַו הַמַּיִם* (waterline, water line, WL): א) ה"קו" על דופן האונייה שאליו מגיעים פני המים כשהיא צפה. גובה קו המים משתנה בהתאם לשוקע האונייה. ב) כל אחד מן הקווים המקבילים המשורטטים מן השדרית עד הסיפון במחתך האורכי של האונייה. ראו גם: מַחְתַּךְ אָרְכִּי. [איור] [איור]

– קַו הַמַּיִם בְּטָעוּן (load water line, loaded water line): קו המים כאשר האונייה טעונה במלואה. ראו גם: הֶדְחֵק בְּטָעוּן.

– קַו הַמַּיִם בְּרֵיק (light water line): קו המים כאשר האונייה ריקה ממטען. ראו גם: הֶדְחֵק בְּרֵיק.

– קַו הַמַּיִם הַמְתֻכְנָן, קו המים המתוכנן; קַו הַמַּיִם הַנִתְכָּן (designed water line): קו המים הנקבע על פי חישובים בעת תכנון האונייה.

קַו הַשִּׁדְרִית (fore-and-aft line of a ship): קו סימטריה המחלק את האונייה לאורכה. הקו עובר מאמצע החרטום עד אמצע הירכתיים. ראו גם: רָחְבִּית.

קַו הַשֵּׁפֶל (low water line): הקו לאורך החוף שאליו נסוגים מי הים בשעת שיא השפל. ראו גם: שִׂיא הַשֵּׁפֶל.

קַו טְעִינָה* (load line, Plimsol line): כל אחד מן הסימנים החקוקים על דופן אוניית סוחר, המציינים את הבולט המינימלי המותר לה בעת הפלגה בים או במים מתוקים, בקיץ או בחורף או באזורים טרופיים. ראו גם: בֹּלֶט. [איור]

קַו נוֹסְעִים (passenger line): שירות סדיר של אוניות נוסעים הפועל במסלול קבוע ובלוח זמנים קבוע.

קוֹבֵץ* (brail, brail rope): א) חבל לאיסוף השפה האחורית של מפרש גף ללא מנור אל התורן לשם גלילתו. ב) בעת העתיקה, באוניות יוון ורומא – חבלים לצמצום או גלילה של מפרש רוחבי; החבלים נקשרו לתחתית המפרש, נמשכו מעלה דרך מובילי חבל על המפרש עצמו, הקיפו את הסקריה וירדו אל הסיפון בירכתיים. ראו גם: קָבַץ מִפְרָשׂ, מַעֲלַן תַּחְתִּית. [איור]

קוֹג (cog): אוניית המפרשים הקלאסית של עמי צפון אירופה במאות ה־14–15, ששימשה למסחר וללחימה. [איור]

קוֹד הָאוֹתוֹת הַבֵּינְלְאֻמִּי, קוד האותות הבינלאומי (International Code of Signals): מערכת בינלאומית מוסכמת של דגלים ואותות לתקשורת בין אונייה לאונייה ובין אונייה לחוף. ראו גם: דֶּגֶל קוֹד.

קְוַדְרַנְט, קוודרנט (quadrant): מכשיר ניווט ששימש למדידת רוּם השמש או כוכבים מעל האופק או את המרחק הזוויתי בין שני גופי שמיים. באמצעות נתונים אלה חישבו את קווי האורך והרוחב של האונייה. מן quadrans, "רבע" בלטינית, משום שקשת המדידה של המכשיר הייתה בת 90⁰ (רבע מעגל). ממנו התפתח הסקסטנט המשוכלל יותר. = כְּלִי הָרֹבַע [מיושן]. ראו גם: סֶקְסְטַנְט.

קַוֵּי גּוּף נָאִים, לאונייה קווי גוף נאים (fine lines, the ship has fine lines): נאמר על אונייה יפת מידות, בעלת חוּדת חרטום צרה, ואשר היחס בין רוחבה לאורכה גדול מן המקובל. אונייה כזו מצטיינת במהירותה. ראו גם: חֻדַּת הַחַרְטוֹם.

קַוִּית*, קווית [מיושן] (liner). ראו: אֳנִיַּת נוֹסְעִים קַוִּית.

קוֹלַר מוֹט הַחַרְטוֹם* (cranse, cranse iron, crance iron): קולר מתכת בקצה מוט החרטום של סירה או ספינת מפרשים קטנה. אל טבעות שבהיקף הקולר מחוברים, בין השאר, סמוך מוט החרטום והסמוך הקדמי העילי.

קוֹמוֹדוֹר (commodore): א) דרגת קצונה בציי מלחמה מערביים, בין קפטן לסגן אדמירל. בחיל הים הישראלי – הדרגה המקבילה לאלוף־משנה. = קברניט [מיושן]. ב) בעבר – מפקד שייטת (תואר תפקיד ולא דרגה). ג) תוארו של נשיא מועדון יכטות או אגודת שיט.

קוֹמַנְדֶר (commander): א) דרגת קצונה בחילות הים והאוויר של בריטניה וארה"ב, בין קפטן ללוטננט־קומנדר. בחיל הים הישראלי – הדרגה המקבילה לרב־סרן. ב) בצי המלכותי הבריטי בתקופת אוניות המפרשים – דרגת קצונה בין פוסט־קפטן ללוטננט, שנקראה בתחילה master and commander ("רב־חובלים ומפקד"); בשנת 1794 קוצרה ל־commander. קומנדר פיקד על אוניית מלחמה קטנה, עד 20 תותחים. = רב־חובלים ומפקד.

קוֹפֶרְדָם* (cofferdam): באוניות ברזל ופלדה – חלל ריק בין שתי מחיצות רוחביות או בין שתי אסקופות אטימות. הקופרדם מותקן בין כל שני מכלי תחתית סמוכים המכילים נוזלים שונים (למשל שמן, דלק או מים), ותפקידו למנוע ערבוב נוזלים במקרה של דליפה מאחד המכלים. ראו גם: אַסְקֻפָּה. [איור]

קוֹקְפִּיט (cockpit): א) באוניות מפרשים מלחמתיות – מדור בחלקו האחורי של סיפון התחתית, מתחת סיפון התותחים התחתון, ששימש בשגרה למגורים משותפים של פרחי הקצונה הבכירים, עוזרי רב החובלים ועוזרי הרופא, ובשעת קרב כמקום האיסוף והטיפול בפצועים. ב) עמדת ההגאי ביכטת מפרשים. = עֶמְדַּת הַהַגַּאי. [איור]

קוּרַאךְ (curach, currach): סירה פתוחה עשויה מקלעת ענפים גמישים המכוסה יריעות עור תפורות יחד, ששימשה את התושבים הקלטים של אירלנד. הונעה באמצעות מפרש רוחבי ו־8-4 משוטים, ונועדה לשיט בים הפתוח. ראו גם: סִירַת עוֹר. [איור]

קוֹרְבֶטָה (corvette, sloop of war): א) אוניית מפרשים מלחמתית מן המאות ה־18-17, קטנה מפריגטה, נושאת 32-18 תותחים; צרפתית במקורה, מלאת מעטה, בעלת סיפון תותחים אחד וסיפון עליון משווה. ב) ספינת קיטור ומפרשים מלחמתית מן המאה ה־19, שיועדה למשימות סיור וליווי בים הפתוח. ג) אוניית ליווי נגד צוללות שפיתח הצי המלכותי הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה להגנה על שיירות באוקיינוס האטלנטי מפני צוללות גרמניות. ד) אוניית מלחמה בינונית בת ימינו, חמושה בטילים ובתותחים, לליווי ולהגנה על כלי שיט אחרים.

– קוֹרְבֶטַת קִיטוֹר, קוֹרְבֶטַת מְשׁוֹטוֹת (steam corvette): קורבטה מהמאה ה־19 שהונעה באמצעות מנוע קיטור וזוג משוטות.

– קוֹרְבֶטַת קִיטוֹר מַדְחֲפִית (screw corvette): קורבטה מן המהאה ה־19 שהונעה באמצעות מנוע קיטור ומדחף.

קוֹרְבִּיטָה (corbita): ברומא העתיקה – סוג של אוניית סוחר מונעת במפרשים, גדולה ואיטית. שמה נגזר מן corbis, ("סל" בלטינית), על שום צורתה הכרסתנית של האונייה.

קוּרְס (course): כיוון ההתקדמות הרצוי של כלי שיט ביחס לצפון, המוגדר על פי הזווית שבין קו השדרית של האונייה ובין הצפון (האמיתי או המגנטי). אין לבלבל בין קורס לבין כיוון ההתקדמות בפועל של האונייה (heading). = אורח, מסלול [מליצי]. ראו גם: שט בקורס, שינה קורס, המשיך לשוט באותו קורס, שמר קורס, שט במישרים, כיוון ההתקדמות, קו ההתקדמות, כיוון אונייה.

– קוּרְס אֲמִתִּי, קורס אמיתי (true course): הזווית שבין קו השדרית של האונייה ובין המרידיאן הגיאוגרפי (הצפון האמיתי) שעל המפה.

– קוּרְס הִתְנַגְּשׁוּת (collision bearing): קורס לפי המצפן, שאם כלי שיט יתמיד לשוט בו, הוא יתנגש בכלי שיט אחר השט מולו או חוצה את דרכו.

– קוּרְס לְפִי הַמַּצְפֵּן (course steered): כיוון ההתקדמות של האונייה לפי המצפן שליד ההגה, בלי להביא בחשבון סטייה עקב טרידת רוח או טרידת זרם. ראו גם: טרידה. [איור]

– קוּרְס מַגְנֵטִי (magnetic course): הזווית שבין קו השדרית של האונייה ובין המרידיאן המגנטי (הצפון המגנטי) שעל המפה.

– קוּרְס מַצְפֵּן (compass course): הזווית שבין קו השדרית של האונייה ובין הצפון שמורה המצפן שלה.

– קוּרְס מְתֻקָּן, קורס מתוקן (course made good, course to be steered): הקורס החדש שעל האונייה לשוט בו אל היעד כדי לבטל את הסטייה הנגרמת עקב טרידת רוח וטרידת זרם. [איור]

קוֹרְסָר, קורסאר (corsair): א) פריבטיר – אונייה חמושה בבעלות ובפיקוד פרטיים, שפעלה בזמן מלחמה נגד אוניות הסוחר של האויב בהרשאת המונרך או השליט ובתמורה לנתח מן השלל; ובמיוחד הפריבטירים הברברים שפעלו בחופי צפון אפריקה, הן בים התיכון הן באוקיינוס האטלנטי. = פריבטיר. ב) רב־החובל והבעלים של פריבטיר או אחד מאנשי צוותה. ג) שם נרדף לשודד ים (corsarius בלטינית ימי־ביניימית). = פִּירָט, שׁוֹדֵד יָם.

קוֹרפוֹרָל הָאֳנִיָּה, קורפורל האונייה (ship's corporal): באוניות מלחמה בתקופת המפרשים – מלח ששימש עוזרו של קצין המשמעת. ראו גם: קְצִין מִשְׁמַעַת.

קוֹרָקְל (coracle): סירה קטנה וקלת משקל, לעיתים עגולה אך לרוב מרובעת בעלת פינות מעוגלות; עשויה מקלעת נצרים או ענפים דקים מצופה יריעות עור תפורות יחד (לימים – קנבס מוספג בעטרן). שימשה את תושבי וויילס ומערב אנגליה לשיט ולדיג בנהרות, באגמים ובקרבת החוף. ראו גם: סִירַת עוֹר.

קוֹרַת הַסַּפְנָה (hold beam): קורת רוחב פנימית המהווה חלק משלד האונייה. באוניות בעלות סיפון אחד הן מותקנות בחלל שמתחת לסיפון; באוניות בעלות שני סיפונים או יותר – בחלל שמתחת לסיפון התחתון. המרחקים בין קורות הספנה קטנים מן המרחקים בין קורות הסיפון. ראו גם: קוֹרַת סִפּוּן, סַפְנָה תַּחְתִית.

קוֹרַת סִפּוּן, קורת סיפון (deck beam). קורה רוחבית הנושאת על גבה סיפון. ראו גם: קוֹרַת רֹחַב, קוֹרַת הַסַּפְנָה.

קוֹרַת רֹחַב*, קורת רוחב; קוֹרָה רָחְבִּית*, קורה רוחבית (beam): קורת חיזוק המתוחה בין שתי צלעות נגדיות לרוחב האונייה ומהווה חלק משלד האונייה. ראו גם: קוֹרַת סִפּוּן, קוֹרַת הַסַּפְנָה. [איור]

קָטָמָרָן* (catamaran): כלי שיט הבנוי משני גופים מקבילים וזהים בגודלם, המחוברים ביניהם באמצעות סיפון משותף. = ספינה דו־גופית, כלי שיט דו־גופי. ראו גם: טְרִימָרָן. [איור]

קֶטַע, קֶטַע הַדֶּרֶך (run): כל אחד מן הקטעים הרצופים שעושה ספינה במהלך הפלגתה, למשל: קטע הדרך במנוע, קטע הדרך במפרשים, קטע הדרך בין שני נמלים (בהפלגות סדירות), קטע הדרך בין שתי תצפיות לניווט אסטרונומי. ראו גם: מַסָּע, נְסִיעָה, הַפְלָגָה.

קֶטַע נָהָר (reach): חלק ישר של נהר בין שני עיקולים. (reach באנגלית הוא גם כל אחד מקטעי הדרך הישרים שעושה אוניית מפרשים בין סיבוב וחילוף מפנה לסירוגין כאשר היא שטה בזיגזג במעלה הרוח. בעברית: גַלְס או לֵג.

קֶטְשׁ* (ketch): ספינת מפרשים דו־תורנית בעלת מעטה מפרשי גף או מעטה ברמודי, אשר תורנה האחורי נמוך במידה ניכרת מן התורן הראשי ונושא מפרש קטן בהרבה מן המפרש הראשי. שימשה לדיג ולמסחר, וכיום – לפנאי ולתחרות. [איור]

קָיָאק (kayak): סירת משוטים סגורה, עשויה יריעות עור המתוחות על מצלעת, ששימשה את האסקימואים לציד כלבי ים ולדיג. כיום – סירת חתירה מודרנית לספורט ולפנאי, שצורתה כשל הקיאק המקורי אך היא עשויה פיברגלס או חומרים פלסטיים.

קִיטוֹן שֵׁנָה, קיטון שינה (stateroom): ראו: תָּא שֵׁנָה.

קִיל (keel): סירת משא שטוחת־תחתית ששימשה בצפון־מזרח אנגליה בתקופת אוניות המפרשים לטעינת מובלות פחם. היא הובילה את הפחם מרציף הטעינה אל האונייה, שעגנה במרחק־מה מן החוף. ראו גם: מוֹבֶלֶת פֶּחָם, סִירַת מַשַּׂא, אַרְבָּה.

קֵיסון, קֵסון* (caisson). ראו: שַׁעַר צָף.

קִיר (bulkhead). ראו: מְחִיצָה.

קְלוֹעַ* [מיושן] (sennit, sennet). ראו: חֶבֶל קָלוּעַ.

קְלִיעָה*; אִחוּי קְלִיעָה*, איחוי קליעה (splice, splicing): חיבור בחבל הנעשה על ידי שזירה יחד של קצות הגדילים. נועד ליצירת עין בקצה חבל, לחיבור שני חבלים ועוד. ראו גם: אִחָה בִּקְלִיעָה.

– קְלִיעָה אֲרֻכָּה*, קליעה ארוכה (long splice): קליעה לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, היוצרת חיבור ארוך וחזק שעוביו כעובי החבלים ולכן הוא יכול לעבור דרך גלגלת.

– קְלִיעָה חוֹזֶרֶת* (back splice): שזירה לאחור של גדילי קצה חבל לתוך המשכו כדי למנוע מן הקצה להיפרם. קליעה מסוג זה אינה יכולה לעבור דרך גלגלת.

– קְלִיעָה קְצָרָה* (short splice): קליעה לחיבור שני חבלים, כך היוצרת חיבור קצר וחזק שעוביו גדול מזה של החבלים ולכן אינו יכול לעבור דרך גלגלת.

– קְלִיעַת עַיִן* (eye splice): קיפול קצה החבל לאחור ושזירת הגדילים לתוך המשכו כדי ליצור לולאה קטנה הנקראת "עין". ראו גם: לוּלָאָה.

קְלִיפֶּר* (clipper): אוניית מפרשים מסחרית מהירה מן המחצית השנייה של המאה ה־19, בעלת גוף צר וארוך, על פי רוב תלת־תורנית בעלת מעטה רוחבי. קליפרים שימשו להובלה מהירה של מטענים קלים אך יקרי ערך, כגון תה ותבלינים, וכן להובלה מהירה של נוסעים בימי הבהלה לזהב בקליפורניה. = קְלִפָּר* [מיושן].

– קְלִיפֶּר תֵּה (tea clipper): כינוי לאוניית מפרשים מהירה מסוג קליפר, ששימשה במחצית השנייה של המאה ה־19 להובלת תה מסין, ולאחר מכן גם מהודו, אל בריטניה.

– קְלִיפֶּר אוֹפְּיוּם (oppium clipper): כינוי לאוניית מפרשים מהירה מסוג קליפר, ששימשה במחצית השנייה של המאה ה־19 להובלת אופיום מהודו לסין.

קֶלַע (shot; sail; hawser): א) "טיל" ברזל ללא מרעום וחומר נפץ הנורה מתותח. לרוב הכוונה לכדור תותח (round shot) עשוי ברזל כמקשה אחת, שנורה מתותח נטען־לוע, אך היו בשימוש בים גם קלעים מסוגים נוספים. (shot הוא גם שם נרדף לכדורי ברזל הנורים מרובה או מאקדח נטען־לוע, להבדיל מ־bullets – כדורי עופרת.) ראו גם: כַּדּוּר תּוֹתָח. ב) [לשון חז"ל] מפרש. ג) [לשון חז"ל] חבל עבה, עבות.

– קֶלַע אֶשְׁכּוֹל (grapeshot): בתקופת אוניות המפרשים – צבר של כדורי ברזל ארוזים בתוך שקית קנבס, שנורה מתותח נטען־לוע. עם יציאת הקלע מלוע התותח נקרעה השקית ונוצר מטר צפוף של כדורים. הקלע נועד לקטול ולפצוע את מלחי האוייב בעת לחימה מטווח קרוב.

– קֶלַע מוֹט (bar shot): בתקופת אוניות המפרשים – שני חצאי כדור ברזל המחוברים ביניהם במוט ברזל, לירי מתותח נטען־לוע. הקלע נועד לפגוע בתרנים, במפרשים ובחיבל של אוניית האויב, ובכך לשתק את תנועתה. קלע בעל שני כדורי ברזל שלמים, המחוברים ביניהם במוט ברזל, נקרא "קֶלַע דּוּ רָאשִׁי" (double-headed shot).

– קֶלַע קֻפְסָה, קלע קופסה (case shot, canister shot; bace, burr, burrel): בתקופת אוניות המפרשים – צבר של כדורי ברזל הנתונים בתוך קופסת פח עגולה, שנורתה מתותח נטען־לוע. לעיתים הכילה הקופסה גם שברי ברזל. הקלע נועד לקטול ולפצוע את מלחי האויב בעת לחימה מטווח קרוב.

– קֶלַע שַׁרְשֶׁרֶת (chain shot): בתקופת אוניות המפרשים – שני חצאי כדור ברזל המחוברים ביניהם בשרשרת ברזל, לירי מתותח נטען־לוע. הקלע נועד לפגוע בתרנים, במפרשים ובחיבל של אוניית האויב, ובכך לשתק את תנועתה.

– קַלְעֵי הַתֹּרֶן, קלעי התורן [מליצי] (shrouds, rigging). ראו: רִכְסָה.

קִמְרָה* (camber, round of beam): שיעור התקשתות הסיפון העליון בממד הרוחבי, מן האמצע אל הצדדים. [איור]

קַן הַצּוֹפֶה*, קַן הַעוֹרֵב (crow's nest): עמדת תצפית גבוהה בראש התורן הקדמי או הראשי של אונייה, מוגנת מכל עבריה; מצויה בעיקר באוניות לציד לווייתנים. ראו גם: צוֹפֶה. [איור]

קַנְבָס (canvas): כינוי לבד גס וחזק, עשוי לרוב מפשתן ולימים גם כותנה; שימש בתקופת אוניות המפרשים להכנת מפרשים, כיסויים ויריעות מגן, ויוצר במידות ובעוביים סטנדרטיים. ראו גם: גְּלִילָה, אָרִיג מִפְרָשִׂים, אַבַּרְזִין.

קְנֵה הַחַרְטוֹם* (stem): הקורה הקדמית ביותר בשלד של אונייה או סירה; מחוברת לקצה השדרית ומתרוממת בקו אלכסוני או מעוגל עד קצהו העליון של החרטום. = חַרְטוֹמִית [מיושן]. [איור] [איור]

– הביטוי from stem to stern פירושו "מחרטום לירכתיים", "מקצה לקצה".

קְנֵה הַצָּתָה ◊ (tube, quill): אמצעי להצתת התחמיש בתותחים נטעני־לוע, שהוכנס לשימוש בצי המלכותי סביב שנת 1780 והחליף את קרן אבק השריפה. היה זה קנה־נוצה או צינורית עשויה נחושת, שמולאו באבק שריפה טחון היטב ומוספג בכוהל יין. את הצינורית החדירו לחור ההצתה, ניקבו באמצעותה את התחמיש, ואת אבק השריפה שבתוכה הציתו באמצעות פתיל בוער בקצה מוט הצתה או הניצוץ שיצר מצית חלמיש. ראו גם: קֶרֶן אֲבַק שְׂרֵפָה.

קְנֵה מִשְׁקֶפֶת (telescope, glass, spy glass): משקפת חד־קנית ששימשה בתקופת אוניות המפרשים לתצפית למרחקים. = קְנֵה צוֹפִים [מליצי], מִשְׁקֶפֶת חַד־קָנִית.

קָנוּ, קאנו; קָנוּאוֹת (canoe): א) סירת משוטים ילידית אינדיאנית בעלת חרטום וירכתיים מחודדים, העשויה מגזע עץ שתוכו נחרך באש או מקליפת עץ שלמה. ב) סירת משוטים מודרנית לדיג, לספורט ולפנאי, שצורתה כשל הקאנו המקורית, אך היא עשויה פיברגלס, פלסטיק או אלומיניום. = קָנוֹ* [מיושן], סִירַת קָנוּ.

קַנְטָר (crowbar, crow): לוֹם, מנוף־יד. באוניות מפרשים מלחמתיות שימש להגבהת לוע התותח ולהזזת עגלת התותח. [איור]

קַנַפָּט [לשון דיבור] (oakum). ראו: נְעֹרֶת.

קֵיסוֹן (caisson). ראו: שַׁעַר צָף.

קֹעַר, קוער (hull, belly; keel): א) החלק הקעור של גוף האונייה מתחת לקו המים. ב) שדרית הספינה. = שִׁדְרִית. ראו גם: בֶּטֶן הָאֳנִיָּה.

קֶפְּטֵן (captain): א) קברניט של אוניית סוחר, רב־חובל. = קַפִּיטָן [מיושן]. ב) דרגת קצונה בציי מלחמה מערביים; הנושא אותה מפקד על אוניית מלחמה גדולה. בחיל הים הישראלי – הדרגה המקבילה לאלוף־משנה. ג) לשון הפנייה בציי מלחמה למפקד האונייה או הספינה, גם אם דרגתו הרשמית נמוכה מ"קפטן".

– קֶפְּטֵן מִן הַמִּנְיָן, קפטן מן המניין (post captain). ראו: פּוֹסְט קֶפְּטֵן.

קָפַל*, קָפַל מִפְרָשׂ (to clew up): צרר מפרש רוחבי מן הזוויות התחתיות שלו, או מפרש אורכי מן הזווית האחורית התחתונה שלו.

קִפֵּל פַּס צִמְצוּם, קיפל פס אחד, קיפל שני פסים וכן הלאה (to take in one reef, to take in two reefs). ראו: פַּס צִמצוּם.

קֻפְסַת תַּחְמִישִׁים, קופסת תחמישים (cartridge box): קופסת עץ עגולה עם מכסה וידית חבל, ובה תחמיש אחד לתותח נטען לוע. שימשה בתקופת אוניות המפרשים להעברה בטוחה של תחמישי אבק שריפה ממחסן התחמושת בבטן האונייה אל סיפון התותחים. ראו גם: תַּחְמִישׁ, נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים. [איור]

קָצֶה אֲחוֹרִי* (bitter end). ראו: קְצֵה חֶבֶל הָעֹגֶן, קְצֵה שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.

קְצֵה חֶבֶל הָעֹגֶן, קצה חבל העוגן; קְצֵה שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, קצה שרשרת העוגן (bitter end): הקצה הפנימי של חבל העוגן או של שרשרת העוגן, המחובר דרך קבע לגוף כלי השיט. הביטוי to the bitter end מקורו בתקופת אוניות המפרשים, ומשמעותו: מלוא אורכו של חבל או עבות עוגן, שקצהו הפנימי קשור אל זקפי העגינה (riding bitts) שעל סיפון התותחים התחתון. = קָצֶה אֲחוֹרִי. ראו גם: זְקֵפֵי הָעֲגָנִים.

קְצֵה שִׂרְטוֹן (tail of bank): הזנב הפונה לים של שרטון אורכי בשפך נהר.

קָצִין (officer): אדם בעל הכשרה והסמכה לקצינוּת, הן בצי המלחמתי הן בצי המסחרי. בצי המלכותי הבריטי, ובעקבותיו גם בצי המלחמתי האמריקאי, מבחינים בין: 1) commissioned officer – קצין המקבל את הסמכתו לקצינוּת (commission) מן הכתר או מן הנשיא, בעברית חדשה: "קצין". באוניות מפרשים מלחמתיות הוא נקרא "קצין פיקוד". 2) warrant officer –בעל תפקיד המקבל את כתב מינויו (warrant) מן האדמירליות; בעברית חדשה: נגד בכיר. באוניות מפרשים מלחמתיות הוא נקרא "קצין־משנה". 3) petty officer – בעברית חדשה: סמל. באוניות מפרשים מלחמתיות: "תת־קצין".

– קְצִין אַסְפָּקָה [באוניית מלחמה] (purser, paymaster). ראו: גִּזְבָּר.

– קְצִין דֶּגֶל (flag officer): קצין הרשאי להניף דגל מיוחד לציון היותו המפקד בפועל של צי או שייטת. לרוב הכוונה לקצינים מדרגת סגן־אדמירל ומעלה (או מדרגות מקבילות), ולכן דרגתם נקראת "דַּרְגַת קְצִין דֶּגֶל" (flag rank).

– קְצִין הַמִשְׁמֶרֶת (officer of the watch): א) קצין סיפון המופקד על השטת האונייה במהלך המשמרת. ב) קצין מכונה המופקד על תפעול המנועים ומערכות המכונה במהלך המשמרת. ראו גם: מִשְׁמֶרֶת, קְצִין הַסִּפּוּן.

– קְצִין הַסִּפּוּן, קצין הסיפון (officer of the deck): באוניית מפרשים – קצין המופקד על ניווט האונייה והשטתה במהלך המשמרת. עמדת הפיקוד שלו הייתה על סיפון האחרה. = קְצִין הַמִּשְׁמֶרֶת.

– קְצִין מְכוֹנָה (engineer): קצין במחלקת המכונה של אוניית מנוע או אוניית קיטור.

– קְצִין מְכוֹנָה רִאשׁוֹן / שֵׁנִי / שְׁלִישִׁי / רְבִיעִי / חֲמִישִׁי (.first engineer, second engineer, etc).

– קְצִין מְכוֹנָה רָאשִׁי (chief engineer) = מְכוֹנָאי רָאשִׁי.

– קְצִין מִשְׁמַעַת ◊ (master-at-arms): בציי המלחמה של בריטניה וארצות הברית בתקופת אוניות המפרשים – תת־קצין שהיה אחראי על אכיפת המשמעת בקרב המלחים באונייה. ראו גם: קוֹרפוֹרָל הָאֳנִיָּה.

– קָצִין־מִשְׁנֶה, קצין משנה ◊ (warrant officer): באוניות מפרשים מלחמתיות – קצין מקצועי שקיבל את כתב מינויו (warrant) מהאדמירליות, להבדיל מקציני הפיקוד (commissioned officers), שהיו ג'נטלמנים בני המעמד הגבוה וקיבלו את הסמכתם לקצינות (commission) מן הכתר או מן הנשיא. עם קציני המשנה בצי המלכותי נמנו: רב־החובלים, הכלכל, רב־המלחים, התותחן, הנגר והרופא. בצי האמריקאי נמנו הרופא, עוזר הרופא והגזבר עם קציני הפיקוד. ראו גם: תַּת־קָצִין.

– קְצִין מֶשֶׁק (chief steward). ראו: כַּלְכַּל רָאשִׁי.

– קְצִין נִוּוּט, קצין ניווט [בכלי שיט מלחמתיים] (navigating officer). ראו: נַוָּט.

– קְצִין סִפּוּן, קצין סיפון (deck officer, navigation officer): קצין במחלקת הסיפון באונייה מסחרית. ראו גם: קְצִין הַסִּפּוּן.

– קְצִין פִּקּוּּד, קצין פיקוד ◊ (commissioned officer): באוניות מפרשים מלחמתיות – קצין שהיה ג'נטלמן על פי ייחוסו החברתי, וקיבל את הסמכתו לקצינוּת (commission) מאת הכתר או מן הנשיא. בכך נבדל מקציני המשנה (warrant officers) המקצועיים, שמעמדם החברתי היה נמוך יותר, וקיבלו את כתב המינוי שלהם מן האדמירליות. עם קציני הפיקוד באוניות הצי המלכותי הבריטי נמנו הקפטן והלוטננטים; בצי האמריקאי נוספו עליהם גם הרופא, עוזר הרופא והגזבר. ראו גם: קָצִין־מִשְׁנֶה, תַּת־קָצִין.

– קְצִין פִּקּוּחַ עַל הָאֳנִיּוֹת, קצין פיקוח על אוניות ◊ (master attendant): קצין במספנה של הצי המלכותי הבריטי, שני בדרגתו לאחר המפקח הראשי. בתקופת אוניות המפרשים פיקח על התקנת אוניות מלחמה לשיט ועל הוצאתן משירות פעיל והעברתן לעתודה. כמו כן הופקד על אוניות מושבתות העוגנות בנמל, עד להשבתן לשירות פעיל או עד להוצאתן מן הצי ולגריטתן.

– קָצִין רִאשׁוֹן (chief officer, chief mate, first mate): קצין סיפון באוניות סוחר, שני בדרגה לאחר רב־החובל. = קָצִין רָאשִׁי [מיושן], חוֹבֵל רִאשׁוֹן [מיושן].

– קָצִין שֵׁנִי (second officer, second mate); קָצִין שְׁלִישִׁי (third officer, third mate).

– קְצִינֵי קֶבַע (standing officers): בצי המלכותי הבריטי בתקופת אוניות המפרשים – קציני־משנה מצוות האונייה שנשארו בה כל עוד הייתה בשירות, גם כאשר הושבתה מפעילות והועברה לעתודה לתקופה קצובה. עם קציני הקבע נמנו רב־המלחים, הנגר, התותחן, הגזבר והטבחים.

קִצֵּר אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, קיצר את שרשרת העוגן; קִצֵּר אֶת חֶבֶל הָעֹגֶן, קיצר את חבל העוגן (to heave short, to shorten in): משך והעלה את חבל העוגן או את שרשרת העוגן עד שאורכם אינו עולה על פי אחד וחצי מעומק המים. למשל, לקראת בואה של גוררת, כדי שלא תצטרך להמתין עד משיכת שרשרת העוגן הארוכה כולה. ראו גם: קִצֵר חֶבֶל, אָסַף חֶבֶל.

קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית, קרא במשרוקית ◊ (to pipe, to wind a call): נאמר על רב־המלחים ועוזריו באוניות מפרשים מלחמתיות, שהעבירו פקודות למלחים באמצעות משרוקית, כל פקודה והשריקה המיוחדת לה. ראו גם: קְרִיאַת מַשְׁרוֹקִית, מַשְׁרוֹקִית רַב־מַלָּחִים.

– קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית לְמַלָּחֵי הַדֹּפֶן, קרא במשרוקית למלחי הדופן ◊ (to pipe the side, piping the side): באוניות מפרשים מלחמתיות – הפקודה שהשמיע רב־המלחים במשרוקיתו למלחי הדופן להתייצב בעמדותיהם בסיפון המותניים. מכאן התפתח הנוהג הקיים עד ימינו בציי מלחמה – לקדם בשריקת כבוד כל קצין בכיר או אישיות חשובה העולה לאונייה והיורדת ממנה. ראו גם: מַלָּחֵי הַדֹּפֶן, שְׁרִיקַת כָּבוֹד.

קְרָב אֳנִיָּה בְּאֳנִיָּה, קרב אונייה באונייה (single ship action, ship-to-ship combat): קרב בין שתי אוניות יחידות, להבדיל מקרב בין שני ציים. ראו גם: קְרָב יַמִּי.

קְרַב יַמִּי, קְרָב יָם (naval battle, sea battle, naval encounter): התנגשות מזוינת המתחוללת בים בין כלי שיט בודדים או בין ציים יריבים, שמטרתה להשמיד את האויב ולהשיג שליטה בים. = מִלְחֶמֶת אֳנִיּוֹת [מליצי], מִלְחֶמֶת יָם [מליצי], מִלְחֶמֶת צִיִּים [מליצי]. ראו גם: קְרָב אֳנִיָּה בְּאֳנִיָּה, קְרָב צִיִּים.

קֵרֵב לָרוּחַ*, קירב את האונייה (to luff her up). ראו: הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה לָרוּחַ.

קְרַב צִיִּים, קְרָב בֵּין צִיִּים (fleet action): התנגשות מזוינת בין שני כוחות ימיים, שכל אחד מהם גדול מאסקדרון (squadron). ראו גם: קְרָב יַמִּי.

קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה שטה קרוב לרוח (sailing close hauled, the ship is close hauled, sailing by the wind, sailing on a wind‏‏): מצבה של אוניית מפרשים השטה ברוח קדמית, במעלה הרוח. ראו גם: שָׁט בְּרוּחַ קִדְמִית, שָׁט קָרוֹב לָרוּחַ, נִשְׁאַר קָרוֹב לָרוּחַ. [איור]

קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר, האונייה שטה קרוב לרוח ככל האפשר (sailing full and by, sailing in the eye of the wind): מצבה של אוניית מפרשים השטה בזווית החדה ביותר האפשרית לה ביחס לכיוון הרוח, כאשר מפרשיה עדיין מלאים; כלומר, על גבול מצב "מול הרוח", אז המפרשים מתרוקנים ומתחילים להתנפנף והאונייה נעצרת. = מָלֵא עֲדַיִן [מיושן]. ראו גם: שָׁט קָרוֹב לָרוּחַ, נִשְׁאַר קָרוֹב לָרוּחַ. [איור]

קֵרוּי עֵרֶב* [מיושן] (crosstrees): באוניות מפרשים – שתי קורות עץ קצרות (ולימים מוטות ברזל) בקצה העליון של תורן תחתי ותורן עילי, הפרושות לצדדים לרוחב האוניה; המשענות יושבות על כתפי התורן ונושאות את הדוכנית, וכן מרחיקות לצדדים את רכסות התורן שמעליה. [איור]

קֵרוּי שְׁתִי* [מיושן] (trestletrees, trestles): באוניות מפרשים – שתי קורות עץ קצרות (ולימים מוטות ברזל) בקצה העליון של התורן התחתי, הפרושות לאורך האונייה. המשענות נישאות על כתפי התורן ותומכות בתורן העילי, בדוכנית ובמשענות הערב. משענות שְׁתִי מורכבות גם בקצות התרנים העילי והעלעילי. [איור]

קָרַוֶּל, קרוול (caravelle): בעבר, דגם של מפרשית אימונים שאורכה כ־5 מטרים, בעלת תורן יחיד ומעטה אורכי.

קָרַוֶּלָה, קרוולה (caravela): אוניית מפרשים פורטוגלית מן המאות ה־15–16, בעלת שניים, שלושה או ארבעה תרנים, המזוהה בעיקר עם הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות.

קָרוֹנָדָה (carronade): תותח נטען־לוע קצר מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, שירה כדורי תותח כבדים יחסית לטווח שאינו עולה על 1000 יארד. הקרונדה נועדה ללחימה מטווח קרוב, שבו הייתה פגיעתה הרסנית יותר מזו של תותחים אחרים באונייה, והיא הוצבה בעיקר על סיפוני הקדמה והאחרה. התותח נקרא על שם בית היציקה והמספנה ב־Carron שבסקוטלנד, שם יוצר לראשונה. [איור]

קֶרַח יַמִּים*, קֶרַח יָם (sea ice): קרח הנוצר כתוצאה מקפיאת מי ים. קרח ים מצוי בימים ובאוקיינוסים בצורות ובגדלים שונים.

קֶרַח מְקֻבָּץ*, קרח מקובץ (pack ice, ice pack): שדה קרח נרחב ונודד (רוחבו מעל 10 קילומטרים), המורכב מפיסות קרח שטוחות בגדלים שונים (כ־20–100 מטר ועד 10 קילומטר), המקובצות יחד באותו שטח. בהתאם לצפיפות משטחי או לוחות הקרח (ice floes) מבחינים בין: קרח מקובץ סגור (צפיפות 10/10), שבו משטחי הקרח קפאו ואוחו למקשה אחת; קרח מקובץ פתוח (צפיפות 1/10 עד 3/10), שבו משטחי הקרח אינם נוגעים זה בזה ו"תעלות" מים מפרידות ביניהם. = שְׂדֵה קֶרַח נוֹדֵד. ראו גם: מִשְׁטַח קֶרַח נִטְרָד, חֲסוּם עַל יְדֵי קֶרַח.

קֶרַח נִטְרָד*, קֵרַח נוֹדֵד (drift ice): פיסת קרח ים בכל צורה וגודל, שאינה מחוברת ליבשה, ונעה ממקום למקום בהשפעת הרוח וזרמי הים. = טְרִיד קֶרַח. ראו גם: טְרִידָה, קֶרַח מְקֻבָּץ.

קַרְחוֹן יַמִּי (iceberg): מסת קרח ענקית שניתקה מקרחון הררי (mountain glacier) וגלשה לים, והיא נעה ממקום למקום בהשפעת הרוח וזרמי הים.

קְרִיאַת מַשְׁרוֹקִית (call, winding): פקודה קולית המושמעת באמצעות משרוקית רב־מלחים. = צִפְצוּף מַשְׁרוֹקִית. ראו גם: קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית, מַשְׁרוֹקִית רַב־מַלַּחִים.

קֶרֶן* (clew, clue): א) כל אחת מן הפינות התחתונות של מפרש רוחבי. מבחינים בין "קֶרֶן גְּלָאִית" (weather clew) בצד האונייה הפונה אל הרוח, לבין "קֶרֶן חֲסָאִית" (lee-clew) בצד החסוי מן הרוח. ב) הפינה האחורית התחתונה של מפרש אורכי. ראו גם: פֶּקֶם, מֵיתַר קֶרֶן.[איור]

קֶרֶן אֲבַק שְׂרֵפָה, קרן אבק שריפה (powder horn): כלי קיבול לאבק שריפה, עשוי מקרן של פרה. שימש למילוי קנה או אגן ההצתה של רובה נטען־לוע ולמילוי חור ההצתה של תותח נטען לוע. ראו גם: צַפַּחַת אֲבַק שְׂרֵפָה, קְנֵה הַצָּתָה. [איור] [איור]

קָרַנְטִינָה (quarantine). ראו: הֶסְגֵּר [רפואי].

קִרְצֵף סִפּוּן, קירצף סיפון באבן מירוק (to holystone) . ראו: אֶבֶן מֵרוּק.

קַרְקַע הַיָּם, קַרְקָעִית הַיָּם (sea bed, bottom of the sea): תחתיתו של ים או אוקיינוס.

– קַרְקַע גְּרוּעָה, קַרְקַע יָם גְּרוּעָה (foul ground, foul bottom of the sea): קרקעית ים שיש בה שרידי כלי שיט או מכשולים אחרים, שהעוגן עלול להיתפס בהם מבלי שיוכל להיחלץ.

קַרְקָעִית הַסְּפִינָה, קַרְקַע הַסְּפִינָה [מיושן] (ship's bottom). ראו: תַּחְתִית.

קֶרֶשׁ (board, deal): בתקופת אוניות המפרשים – נסר עץ שממדיו קטנים מאלה של "לוח" (plank). עוביו בין 0.5 ל־1.5 אינץ'. = דַּף שֶׁל סְפִינָה [מליצי]. ראו גם: לוח עץ, נסר, חלק עץ.

קִשּוּט מוּעָט*, קישוט מועט (dressing with masthead flags): קישוט ראשי התרנים של אונייה או יכטה בדגלים ימיים, דגל אחד לכל תורן.

קִשּוּט רַב*, קישוט רב (dressing full, flags fore and aft): קישוט אונייה או יכטה בדגלי קוד, התלויים על חבל הנמתח מקצה החרטום, דרך ראשי התרנים, עד קצה הירכתיים.

קִשַּׁחַת*, האונייה קישחת (stiff): נאמר על אונייה יציבה ביותר, המתנגדת ביעילות לכוחות המבקשים להטות אותה על צדה, ובמיוחד בעת הפלגה במפרשים.

קִשֵּט בִּדְגָלִים*, קישט בדגלים (to dress): קישט אונייה ב"לבוש" חגיגי של דגלים ימיים.

קָשָׁר* (to bend, to tie, to make fast): חיבר דבר אל דבר באמצעות חבל; יצר קשר, רכס או ענד בחבל. ראו גם: רָכַס, עָנַד.

– קָשַׁר הֵיטֵב לִמְקוֹמוֹ (to secure): ריתק דבר מה בחבל כדי שלא יזוז ממקומו.

– קָשַׁר מִפְרָשׂ* (to bend a sail, bending sail): חיבר מפרש אל סקריה, מנור או גף.

– קָשַׁר מִפְרָשׂ תַּחְתִי [רוחבי] (to bend a course): העלה מפרש תחתי רוחבי וקשר אותו לסקריה.

קֶשֶׁר (knot): א) חיבור בחבל, מיתר, חוט וכדומה, ליצירת לולאה או עניבה, לאיחוד קצות חבל אחד או של שני חבלים, וכן לחיבור חבל לחפץ אחר. "קשר" במובנו הרחב כולל גם רכסים וענדים. ראו גם: רֶכֶס, עֶנֶד. ב) יחידת מהירות לכלי שיט, כלי טיס ורוחות, השווה למיל ימי אחד לשעה. ראו גם: לוֹג פָּשׁוּט.

– קֶשֶׁר אוֹרְגִים (weaver's knot). ראו: רֶכֶס מֵיתָר.

– קֶשֶׁר אוֹרְגִים כָּפוּל (double weaver's knot). ראו: רכס מיתר כפול.

– קֶשֶׁר אֲנָךְ* (lead line knot): קשר קל להתרה, המשמש לחיבור חבל למשקולת של אנך עומק.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן*, קשר בוהן (overhand knot, thumb knot): קשר פשוט המשמש כמעצור בקצה חבל או כקשר זמני למניעת היפרמות קצה החבל.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן כָּפוּל, קשר בוהן כפול (double overhand knot): קשר בוהן שבו הקצה החופשי של החבל נכרך פעמיים סביב המשכו.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן מְהִיר הַתָּרָה, קשר בוהן מהיר התרה (slip knot): קשר בוהן הניתן להתרה מהירה על ידי משיכת קצהו החופשי של החבל מתוך הלולאה. = קֶשֶר בֹּהֶן חָלִיץ*.

– קֶשֶׁר דַיָּגִים*, קשר דייגים (fisherman's knot): קשר לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, שבו כל קצה חבל נקשר בקשר בוהן סביב קצה החבל השני.

– קֶשֶׁר דַיָּגִים כָּפוּל, קשר דייגים כפול (double fisherman's knot): קשר לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, שבו כל קצה חבל נקשר בקשר בוהן כפול סביב קצה החבל השני.

– קֶשֶׁר הַצָּלָה* (bowline knot): קשר ליצירת לולאה בלתי מתהדקת מכל גודל שהוא בקצה חבל.

– קֶשֶׁר הַצָּלָה כָּפוּל* (double bowline knot): קשר ליצירת לולאה בלתי מתהדקת מכל גודל שהוא בקצה חבל, שבו הקצה החופשי של החבל מלופף פעמיים כדי שלא יחליק.

– קֶשֶׁר הַשְׁחָלָה* (reeving knot): קשר לחיבור שני חבלים עבים. קושרים כל חבל בענד טבעת אל החבל השני, ושני הקצוות החופשיים מקובעים אל המשך החבל בכריכת חיבור.

– קֶשֶׁר חוּטֵי חֶבֶל* (rope yarn knot): קשר לחיבור חוטי חבל זה לזה, כך שנוצר קשר דק ככל האפשר.

– קֶשֶׁר חַכָּה* (single Cairnton knot): קשר לחיבור חוט דיג אל קרס שבקצהו לולאה.

– קֶשֶׁר חָלִיץ* (jury knot). ראו: קֶשֶׁר מְהִיר הַתָּרָה.

– קֶשֶׁר יָדִית חֶבֶל (lanyard knot): קשר דקורטיבי ליצירת לולאת אחיזה בקצה ידית חבל. נקרא גם קשר יהלום. ראו גם: שְׂרוֹךְ חֶבֶל.

– קֶשֶׁר לוּלָאָה (double overhand knot, loop knot, overhand loop): קשר בוהן ליצירת לולאה בקצה חבל או בהמשכו. = לוּלְאַת בֹּהֶן.

– קֶשֶׁר מְהִיר הַתָּרָה (jury knot): קשר זמני בחבל, בשרוך וכדומה, שניתן להתירו במהירות על ידי משיכת קצהו החופשי. = קֶשֶׁר חָלִיץ.

– קֶשֶׁר עֲצִירָה* (stopper knot, stopper hitch): קשר סביב מוט, כלונס או חבל אחר, שאינו מחליק כאשר החבל נמשך לאורכם בכיוון אחד. משמש על פי רוב לקשירת חבל עצר (סטופר) אל חבל אחר. = עֶנֶד עֶצֶר, עֶנֶד עֲצִירָה.

– קֶשֶׁר עֶצֶר (stopper knot): קשר בקצה חבל המשמש כמעצור, ומונע מן החבל להחליק החוצה מגלגלת, מטבעת וכדומה שדרכן הוא עובר. כמו כן: כינוי רווח לעֶנֶד עֶצֶר.

– קֶשֶׁר פְּתִיל (reef knot). ראו: קֶשֶׁר שָׁטוּחַ מְהִיר הַתָּרָה.

– קֶשֶׁר קוֹלָר* (collar knot): קשר לחיבור חבלי חיזוק רוחביים זמניים לתורן קטן.

– קֶשֶׁר רֹאשׁ הַתֹּרֶן*, קשר ראש התורן (masthead knot): קשר לחיבור חבלי חיזוק רוחביים של תורן של סירת מפרשים, כאשר אינו מצויד בטבעות קשירה ייעודיות.

– קֶשֶׁר רֹאשׁ טוּרְקִי (Turk's head knot): קשר דקורטיבי בחבל, שצורתו מזכירה טורבן טורקי מתקופת האימפריה העות'מאנית.

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ* (reef knot): קשר לחיבור קצותיהם של שני חבלים שווים בעוביים.

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ חָלִיץ* (single bow). ראו: קֶשֶׁר שָׁטוּחַ מְהִיר־הַתָּרָה.

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ מְהִיר־הַתָּרָה, קשר שטוח מהיר התרה (single bow): קשר שטוח שלאחד מקצותיו צורת עניבה, כך שמשיכת קצה זה גורמת לקשר להיפתח מיד. = קֶשֶׁר שָׁטוּחַ חָלִיץ, קֶשֶׁר פְּתִיל.

– קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה* (figure-eight knot): קשר עצר בקצה חבל, שצורתו כצורת הספרה 8. = [רוֹוח:] קֶשֶׁר שְׁמִינִית.

– קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה כָּפוּל* (figure eight bend, Flemish knot). ראו: רֶכֶס שְׁמוֹנֶה.

– קֶשֶׁר שַׁרְשֶׁרֶת (chain knot): רצף לולאות בחבל, שבו כל לולאה עוברת דרך קודמתה. הקשר משמש לקיצור חבל הנמצא תחת מתח.

---

^{עדכון אחרון: 26 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}