על דבר הפחים היאפאנים בפארט ארטור – 27 באפריל 1904

המלחמה.

דעת יאפאני. בשיחה עם עוזר מכ"ע „שטאֶנדאֶרד“ הגיד הקאפיטן קאבודקי ציר צבא-הים היאפאני בלונדון, כי בצי יאפאן אין אף סירה אחת מתחת למים. הסירות האלה עוד לא השתכללו למדי, ועם זה הן מסוכנות. „אנחנו – הוסיף הקאפיטן – הננו נותנים היתרון לפחים אבטומאטיים שלנו, שהמציא פקידנו אָדאַ. בפח אחד או, יותר נכון, בפחים נאחדים ע"פ השטה הזאת נקרעה גם אנית-השריון „פטרופבלובסק“.

להלן הודיע הקאפיטן, כי אם לא תמהר רוסיא לעשות שלום, אז יאביד האדמירל טאָגאָ את כל האסקדרא הפורט-ארטורית; אחרי כן יעלה הצבא אל חצי אי לאַאָדון, לשים מצור על פורט-ארטור מצד היבשה וללכדה בסערת מלחמה מן הים והיבשה כאחד.

באחרית דבריו הודיע הקאפיטן, כי במקומות מבנה האניות ביאפאן נגמר עתה בנין שלש אניות-מרוץ חדשות וכדי 50 אניות טורפידין.

טביעת "פטרופבלובסק" ממוקשים שהטמינה מניחת המוקשים היפנית Koru-Maru. ציור מאת Yasuda Hampō, שנה 1904. מקור: ויקישיתוף.

[…]

– ע"ד הפחים היאפאנים שנטמנו אצל פארט-ארטור ביום 31 מאֶרץ מודיע סופר ה„טיימס“ מטאקיא את הפרטים האלה: אנית-הקטור שטמנה בים את הפחים בליל 31 מאֶרץ היא אניה חדשה להובלת פחים, ותכיל 700 טון מים. הקאפיטן אָדאַ, אשר נהל את כל מעשה הטמנת המוקשים, זכה לא כביר לאות-כבוד על המצאותיו בהכנת פחים.

– „ניססין“ ו„קאססונא“. הידיעות היאפאניות ע"ד המלחמה הראשונה שבה השתתפו שתי אניות המרוץ האלה, מחליטות – בהפך מן הידיעות הרוסיות – כי המלחמה עברה עליהן בטוב, ולא נשאו כל נזק וחבל.

בגלל זה מעיר מכ"ע „נייע פרייע פרעססע“: זאת היא אמנם כל השטה היאפונית. הם מכסים ומעלימים כל מה שנוגע לנזק אניותיהם. הכללים שהתפרסמו זה לא כביר ע"י ממשלת יאפאן לסופרי מכה"ע מכילים עשרה דברים שאסור לכתוב על אדותיהם, ובהם גם על  אדות אבדות יאפאן בעת המלחמה, נזק האניות, משלוח הצבא וכו'. ויען כי רוח האחדות גדולה מאד ביאפאן, יש להחליט כי איש לא יפרסם דבר האסור, ורק אחרי הכרת ברית שלום יודע בכמה עלתה המלחמה ליאפאן, כמה קרבנות אדם וכסף הביאה.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 85, 27 באפריל 1904, עמ' 2. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

הנסיון השני לחסום את פורט ארטור – 11 באפריל 1904

דברי הימים

ממקום מערכות המלחמה.

למען הבין את תכונת המעמד אצל פורט־ארטור כעת, דרושה הבנה ברורה ע"ד הנסיון האחרון אשר נסה המצביא היאפאני טוגו לסגור את החוף. כהנסיון הראשון, שנעשה זה חודש תמים, גם הנסיון האחרון עלה בתהו. אבל בעת הנסיון האחרון היו היאפאנים קרובים יתר אל מטרתם, מאשר היו ביום 11 פעברואר. עתה אנוסים היו הרוסים להתנפל באנית־הפחים שלהם "Сыльный" על אנית הקיטור היאפאנית הראשית, לבעבור מנוע אותה מהטביע את ספינות־המשא במקום ששם רצו להטביען. אז (ביום 11 פבר.) היו כדורי כלי התותח הרוסים מספיקים למטרה זו. הסבה אשר בגללה היתה היכולת ביד היאפאנים להקריב את אניות הקיטור שלהם יתר אל החוף בפעם הזאת היה רפיון היריה מכלי התותח, בערך אל היריה לפני חודש. אז הטבעו אניות היאפאנים ע"י האניה "Ретвизанъ" אשר דמתה אז אל עיר מבצר שָׁטָה במים ונושאת 36 כלי תותח. אבל אחרי יום 26 פבר. לוקחה האניה "Ретвизанъ" ממקום משמרתה לתקון בדקיה שנסתמו אך לפי שעה וגם למטרת עבודה אחרת — ליריה מן החוף הפנימי אל מול ליאו־טו־שאן, לבל יוכל האויב לירות שמה וְנִקָה, כמו עד אז. ועל מקום האניה "Ретвизанъ" באו שתי האניות "Отбажный",  "Бобръ" וגם איזה אניות פחים קטנות, ובהן כלי תותח לא גדולים.

נמל פורט ארטור – 1906. מקור: ויקישיתוף.

השנוי הזה לא נתעלם מעינו החדה של טוגו (ביום 9 מאֶרץ נהדפו היאפאנים לאחור עם הטורפידין שלהם ע"י האניות הקטנות הנ"ל), ולכן גמר בדעתו לנסות את כחו עוד הפעם, ויעזור אל ההתנפלות ביריה חזקה מאניות הפחים שלו, וגם מן האניות הגדולות. אך ההתנפלות הטורפידאית של האניה הרוסית "Сыльный" סִכְּלָה את כל עצת טוגו. אמנם הרבה סבל "Сыльный" בעד נצחונו זה. שש אניות יאפאניות, מהרסות־הטורפידין, הקיפו את האניה הרוסית שהרחיקה להפליג בים הלאה מנקודת מצב התכסיס, ותמטרנה המון כדורים על האניה הקטנה. אניות הפחים ואניות כלי התותח הרוסים לא יכלו לחוש לעזרתה, בל"ס יען כי היריה מהאניות היאפאניות הגדולות היתה עצומה ולא־פוסקת מחוץ לנמל. והאניות הרוסיות הגדולות לא יכלו לצאת מן החוף הפנימי מפני הערפל העב שכסה אז את הים, וע"כ היתה סבה לפחוד, פן תתנגפנה אניות השריון באניות טורפידין שטות. אך גם במצב הקשה הזה לא התרפה הקומאנדאנט קריניצקי, מצביא האניה "Сыльный" ויצא עם אניתו לקראת האויב החזק ממנו ששה מונים. עוד מספר רגעים, והאניה "Сыльный" היתה דוויה וסחופה, קרועה ע"י כדורי היאפאנים, נפרצה במקום הקלחת ובראש חִבֵּל, וַתִּקָלַע אל החוף אצל „הר הזהב“, ותמלט מרעה.

ההתנפלות שהיתה בלילה ובערפל אצל מורד סלעי „הר הזהב“ אָרכה כשתי שעות. במשך כל העת ההיא טיילו אניות הפחים היאפאניות בקרבת החוף, טייל והסתתר תחת כתפות הסלעים מפני היריה ממבצרי הרוסים ומן הסוללות והצריחים הרבים המלאים כלי תותח. בשעה הרביעית, כאשר החל הערפל העב להתפזר, שטה האיסקדרא היאפאנית לפאת דרום, ואניות הפחים הניחו פח שט, ובו „מכונת־התּוֹפת“. תכף לנסיעת האסקדרה היאפאנית החל המצביא מאקארוב לבדוק את תוצאות מלחמת הליל, ויסע בעצמו באניה קטנה אל מחוץ לחוף. אך כמעט שהאיר השחר, בשעה 5 עם 20 רגעים, ואניות הפחים היאפאניות שבו וַתִרָאֶינָה מנגב, מאִיי מיאַאוֹדאוּ, ואחריהן הופיע טוגו בעצמו, עם הצי אשר לו, בחפצו גם הוא לראות את תוצאות מלחמת הליל, ולהתחקות על סביבות אִי הצלחתו. בשעה 6 נראה בגובה האופק ממול פורט־ארטור דגל־המלחמה של צי יאפאן, שֶׁשָׁט כמו ביום 9 מאֶרץ בשלשה מחנות: מחנה אניות השריון של טוגו, ואחריו שני מחנות של אניות מרוץ. לפי ידועות מה"ע Daily Mail מטשיפו היו לטוגו הפעם 16 אניות שריון, והוא – שתים פחות משהיו לו ביום 9 מאֶרץ, ואפשר אפוא שהניח איזה אניות למגן ולמשמר על הבסיס שלו.

הפרטים האלה מראים, שהיאפאנים לא שנו את תכסיסם. הם התעקשו להשיג את מטרתם: ללכוד את פורט־ארטור. אבל מצד הרוסים יש תכסיס אמיץ ומלא זהירות.

נ"ס.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 71, 11 באפריל 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

Sil‘nyi = Silini = Сыльный, משחתת; Retvizan = Ретвизанъ, אוניית מערכה; Otvazhny = Отбажный, ספינת תותחים; Bober = Бобръ.

ממקום מערכות המלחמה – 5 באפריל 1904

דברי הימים

ממקום מערכות המלחמה. (א)

(השקפה כללית על המקרים האחרונים).

הכונים שהיאפאנים עושים בקרבת פורט-ארטור הולכים הלך ורב. אחרי אשר נסו לשוא לסתום את המבוא אל הנמל – שבו לטורנטון. הצי היאפאני לא הצליח להטביע את ספינות-הפקק במקום אשר רצה להטביען שם, למען נעול את השער, וישב לצבוא במקום הנ"ל. במימי קוואנטון שבה המנוחה להשתרר. אם נאמין בידיעות הבאות מקור יאפאן – עלו הנסיונות ליאפאנים בחצי-חנם. אך 14 חללים ופצועים יחד. אבל עוד מקום הניחו לשתי האניות מהרסות-טורפידין להתגדר בו. שתי האניות האלה עמדו בקרָב ותאחרנה מאד בתוך להט המלחמה עם אנית השריון הרוסית Сильный – ולא נודע, כמה הומתו ונפצעו בהן. השעירים אשר עלה עליהם הגורל לעזאזאל – אניות המשא שנועדו להִטָבֵעַ לא הגיעו עד מחוז חפצם. היאפאנים מודים בפה מלא, כי עמלם לא נשא פרי „די צרכם“. נשמעה מהודעתו של רב החובל טוגו איזו אנחה שוברת חצי הגוף. אבל הוא לא אמר נואש ולא שבר את הלוחות. לפי דבריו – יוסיף לנסות ולנסות עד אשר תצלח בידו. ואמנם לא לעדות היאפאנים אנו צריכים, שנסיונות הסגירה לא עלו יפה. גם אין אנו צריכים לתלגרמות האנגליות, הבאות כדי שלא להוציא את הנייר חלק, אף לא לידיעות רשמיות שלנו. אולמא-דעובדא הוא החזק והנערץ מאולמא דכל אות ומופת. ועובדא היא, שהאסקדרא הרוסית הפליגה בים אל החוף החיצון – אחרי ההתנפלות האחרונה. תנועת מסע זה אָרכה רק שלש שעות; יציאת אניות המרוץ החלה בשעה 7, ובשעה 9 עם 15 רגעים, כבר עמדה האסקדרא חוצץ ערוכה לקרב מיוזנת  ומזורזת באין נגרע דבר – בחוף החיצון. כשאנו משוים ארך זמן יציאה זו אל ארך זמן היציאה הקודמת לה ביום 14 מאֶרץ נראה שהיציאה האחרונה היתה קלה ומהירה יותר, וזה אות שהחוף לא נסגר, ושהאניות הרוסיות הן עתה במצב טוב מהמצב שעמדו בו ביום 7 מאֶרץ.

זירת המלחמה במזרח הרחוק, 1904. מקור: ויקישיתוף.

מעמד התכסיס כולו בין רוסיא ויאפאן תלוי הוא בשאלה הסתומה: איה עתה מקום האסקדרא הרוסית המורכבת מאניות-מרוץ, שהקאפיטאן רייצנשטיין מפקד אותה? שאלה זו, כמו שהיתה סתומה לפני ירח אחד וחצי כאשר שב הקאפיטאן רייצנשטיין מיציאתו (פעברואר 2–27 ינואר) ומהטביעו בתהום איזו אנית מסחר יאפאנים – כן גם עתה אין לה פשר. בכל האופנים אין ספק עתה, שהאסקדרא של הקאפיטאן רייצנשטיין לא באה לפורט-ארטור עד יום 15 מאֶרץ. זאת אנו למדים מהודעותיו של מאקארוב. לפי הודעתו, יצא ביום 15 מאֶרץ עם כל האסקדרא שלו במשך שלש שעות מן החוף הפנימי אל החיצון. לפי תבנית החוף ההוא ומְמַדָיו יכולות אך עשר אניות לצאת יחד במשך שלש שעות. לוא כבר היה אז הקאפיטאן רייצנטשיין בפורט-ארטור, כי עתה כללה האסקדרא הרוסית ארבע עשרה אניות, ואין להעלות על הדעת, כי יציאת ארבע עשרה אניות נעשתה במהירות גדולה מהמהירות שבה יצאה האסקדרא של 10 אניות ביום 9 מאֶרץ – ארבע שעות; ומה גם בשים על לב, כי באסקדרה של רייצנטשיין יש אניות ארוכות וצרות, שֶׁהֲשָׁטָתָן קשורה במכשולים עצומים, בהמצאן במחנה אניות אחרות, ובהזקקן לשוט אחריהן ולנטות ימין ושמאל בתוך מים לא-עמוקים אשר בקרבת חוף שאיננו מרווח מאד. ועוד ראיה אחת לדבר, שאין האסקדרא של רייצנשטיין נמצאה עוד בפורט-ארטור, כי אין על אדות זה ידיעה לא מאת היאפאנים, ולא מאת האנגלים – ואם אולי עוד יש לשער, שהאניות של רייצנטשיין חמקו, התעלמו מעיני מצביאי האניות היאפאניות וגם מעיני המרגלים התרים אשר להם המשוטטים כילק, רחוק הוא לשער, שהסופרים האנגלים הרבים הרצים הנה והנה ביבשה ושטים בים באניותיהם לא ראו כאשר עברו דרך הים הצהוב ארבע או חמש אניות מלחמה גדולות. והים הצהוב הלא אך ים הוא, ולא אוקינוס.

אחרי יום 2 פברואר באו איזה ידיעות קלות כמו בעד הערפל, אך במכתבי הסופרים מוולאדיוואסטוק במכה"ע הרוסים, במכתב מיום 10 פבר. במכ"ע מוסקבאי אחד, מודיעים כי ביום 6 פברואר יצאו אניות המרוץ הרוסיות מוולאדיוואסטוק אל הים. אח"כ, מיום 17 פברואר הודיע סופר הנאוו' וור', כי ביום ההוא שבה האסקדרא הרוסית לולאדיוואסטוק בשלום, ויושבי העיר קבלוה בששון ובתרועת המון חוגג. עפ"י המכתבים האלה יש לשער, כי מן יום 6 עד יום 17 פבר' שנים עשר יום שוטטה האסקדרא הרוסית בים היאפאני שוט ורדף את אניות המסחר של יאפאן, או חתור ועמל לנתק את החבור בין הינזאן ובין יאפאן. לפ"ד סופר הנאוו' וור' היתה תוצא האכספדיציא של רייצנשטיין הֲבָאַת שלל. קרוב לשער, כי השלל הזה היא אנית המסחר היאפנית שנחטפה בלשון הים הדיומידית. אבל דין וחשבון גמור ע"ד מעשי האסקדרא הרוסית אין לנו, אע"פ שכבר עבר ירח אחד, ואין כל צרך להעלים את הדברים.

נ. ס.


דברי הימים

ממקום מערכות המלחמה. (ב)

(השקפה כללית על המקרים האחרונים).

ואמנם גם אחרי אשר נדע ע"ד תשובת הקאפיטאן רייצנשטיין לולאדיבוסטאק ביום 4 פברואר, עוד העיקר חסרמן הספר: אין אנו יודעים, איה היו אניות המרוץ הרוסיות ביום 22 פברואר, בעת אשר הצי היאפאני התנפל על ולאידבוסטוק, וימטר עליה את כדוריו. אמנם קרוב הדבר לשער, שהאסקדרא נמצאה בעצם היום ההוא בולאדיביסטוק, ותסתתר בחלק הצפוני מלשון הים „קרן-הזהב“, לבל יראוה היאפאנים. שם הרים גבוהים עוטרים את מפרץ-הים האוסרי, ותוכלנה האניות הרוסיות להתעלם מעיני היאפאנים. ומיום 18 לחדש ההוא החל זעף גלי הים, וקשה היה לאניות לצאת מן החוף. כן גם נחוץ היה הדבר לאניות הרוסים להצטיד בפחים, כי במשך מסע שנים עשר יום, עפ"י החשבון, צריכים היו לשרוף לערך 4.000 טונא (לערך 1/4 מליון פוד), ולטעינת כמות גדולה שלפחמים כזו דרושים ימים אחדים. לפי זה, אם נכונה השמועה שבאה בהנאוו' וור', קרוב לאמת, שהיאפאנים לא ראו את האסקדרא הרוסית, בעת אשר היא עמדה בחוף הפנימי, ותמרות עשן לא עלו ממנה. גם יוכל היות, שאיזה מאניות המרוץ היו אז בתוך הדוקים (מקום בנין האניות ותקונן) לטהרן ולמרקן אחרי המסע האחרון. איך שיהיה, האי גברא דמרא לא סייעיה, האדמיראל קאמימורא, לא הראה כשרון גדול בזריזות יתרה, בהודיעו, כי מן הנמנע היה לו להוכח לדעת, הנמצאה האסקדרא הרוסית בחוף, או לא.

קפיטן רייצנשטיין, 1904. מקור: ויקישיתוף

ומה עשה הקאפיטאן רייצנשטיין אחרי אשר האדמיראל קאמימורא נסוג אחור מולאדיבוסטוק – קשה לפתור. האגנטורא של לאפפאן הודיע, שאניות המרוץ הרוסיות שמו פניהן לסאחאלין, להבקיע להן דרך בתוך הקרח, ולהגן על מחפורת הפחמים של הרוסים מפני תגרת יד היאפונים. אבל לפי הציורים המתארים את סאחאלין אנו יודעים כי עד יום 8–7 מאֶרץ היו שם 20–15 מדרגות-קור במעלות ריאמיור, ויהי האי מוקף שדרה עבה של קרח, ובמצב כזה אין כל יכולת לאניות לגשת שמה, ולוא גם הצליח רייצנטשיין להבקיע לו דרך עד סאחאלין, ספק גדול הוא, אם יכול היה להצטיד שם בפחמים. הן אמנם  פחמי סאחאלין טובים הם מפחמי סיביר ומדינת אוסוריה (הם במדרגת כח החמום פחותים רק כדי 10%–5 מפחמי אנגליא), אבל חשיפת הפחמים בסאחאלין היא כה מועטת (לערך 1 מליון פוד), עד כי אין לשער שבמחפורת ההיא נמצא יותר מן 3–2 אלפים טונא, וגם מן הנמנע היה להגדיל את עבודת חפירת הפחמים והוצאתם – בתקופת חורף עז. לפי זה היה הקאפיטאן רייצנשטיין יכול למצוא בסאחאלין פחמים בשעור לא רב משעור הפחמים שהיו דרושים להסקת אניותיו די צרך הזמן לנסוע שמה. תחנות-הפחמים האחת של אניות הרוסים במקומות ההם היא ולאדבוסטוק, אם לא יוכלו הרוסים להוביל פחמים מאנגליא.

ובנודע פסקה הובלת הפחמי מאנגליא, מפני הסכנה, ואורך הדרך, ורוב ההוצאות, ולכן, בעיקר, היו פנים מסבירות לההשערה, שמצביאי הצי שמו את עיניהם לסאחאלין, מצוא שם פחמים. אבל אין זה דבר לפי שעה. בימי הקיץ, אם יהיו תנאי המקום ואפני העבודה הטחניים מתאימים ומקבילים, יוכלו להגדיר את החפירה, להעמיק יותר ולהוציא יותר ממעבה האדמה, ואז, אם לא תפתר שאלת הפחמים כולה במקצתה תפתר. אך בתקופה הזאת אנוס הצי להתפרנס רק מהפחמים האצורים בחוף ולאדיבוסטוק.

עפ"י כל האמור, הנה ההשערה הקרובה ביותר אל האמת היא שהקאפיטאן רייצנשטיין עם אסקדרתו נמצא, בתחלת מארץ, בולאדיבוסטוק, או היה משוטט בים היאפאני. בעת האחרונה פרחו שמועות זרות שונות ע"ד אחרית הקאפיטאן רייצנשטיין. אך לכל בנות-הקול האלה שמה קץ השמועה הרשמית, שהממשלה הרוסית העלתה את הקאפיטאן למעלת מצביא ראשי על אסקדרת אניות המרוץ. גם נפלא הדבר, שבידיעות היאפאניות אין קול ואין קשב ע"ד רייצנשטיין. בכלל נסתם חזון מאת האדמיראל קאמימורא, תחת אשר טוגו נותן פריו בעטו, ומונה את החללים ואת הנפצעים בקנה מקטין-הראות. בקרבת ולאדיבוסטוק – מקרים גדולים מתרגשים לבוא.

     נ. ס.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 68, 5 באפריל 1904, עמ' 1; מס' 69, 8 באפריל 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

בדבר תפיסת אנית המסחר „שילקא“ – 22 בפברואר 1904

תלגרמות של הצפירה.

[…]

פארט-ארטור. (המסחרית) אנית-הקיטור „שילקא“ יצאה מוולאדיוואסטאק ביום 21 ינואר. בקרבה אל האי צרטימה ראתה שתי אניות-מרוץ יאפוניות ושתי אניות פחים, מאירות את פני הים בפנסי מלחמה. ביום 24 נגשה „שילקא“ אל מקום הקרנתין ותעמוד על העוגן. עד מהרה באה סירת מלחמה, והאפיציר שעליה הודיעה כי אנית-הקטור היא תפושה, ויובילנה אל חוף נאגאסאקי, ששם כבר היו תפושות „מאנדשוריא“ והאניה הנורביגית „סלעפנער“. אחרי בדיקת הדואר דרש האפציר היאפוני למסור לו הכתבים הרשמיים והצרורות המסותרים, ואולם מאומה לא השיג. על דרישת רב החובל להגיד לו מדוע נאסר מאן האפיציר להשיב, באמרו כי זה סוד כמוס. את הנוסעים היאפונים הורידו על החוף, ואולם להורדת החינאים הנוסעים לטשיפו התנגד רב החובל הרוסי. הודות למחאתו הנמרצה לא הושם רב-החובל במאסר. – המלחים היאפונים הראו כי חסרה למו המשמעת לגמרי, לא שמעו לפקודת פקידיהם, העלו עשן בלשכת הנשים, ורק רב-החובל אמיץ הלב גרשם משם.

טאקיא (המס'). אנית המרוץ „ניסין“ שנקנתה זה מחדש ע"י יאפאן, נועדה אל תחנות הים מייזורו, והאניה „קאססוגאַ“ נועדה לתחנות קיור. שתי האניות תהיינה ערוכות לחצי ירח מאֶרץ. רבי החובלים האנגלים שפקדו את האניות וגם המחיאניקים הראשיים קבלו תשובות מאת קיסר יאפן.

רומי (הר'). האניות „קאַלאַבריא“, „קארל אלברטו“ ו„לומברדיא“ קבלו פקודה להיות נכונות ללכת אל מימי אזיא המזרחית. גם אנית „דאָנאלי“ נועדה להשלח אל מרחקי המזרח, והיא מצטידת.

[…]


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 34, 22 בפברואר 1904, עמ' 3. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אבדת "פטרופאוולאווסק" ו"באָיאַרין" – 15 באפריל 1904

המלחמה.

אנית השריון „פטרופאוולאווסק“ שנקרעה ואבדה ע"י טורפידה במלחמה האחרונה ליד פארט-ארטור, נבנתה בשנת 1894 בפטרבורג, ותהי כמעט דומה בגדלה אל „רעטוויזאן“. היא הכילה 10,060 טון. בה נמצאו כלי-תותח גדולי ובינונים 16, מהירים 37. מהלכה לשעה היה 17 קשרים. עליה נמצאו 700 איש צבא.

„פטרופאוולאסק“ היתה אנית האדמירל מאַקאראוו, שאבד יחד עמה.

אדמירל מאקארוב. מקור: wikimedia commons

משנה-האדמירל סטיפאן בן אָסיפ מאקארוב נולד בשנת 1848, ומשנת 1865 בא לעבוד בצבא הים. בשנות 1872–1876 בעמדו על יד האדמירל פאָפאָוו עסק בתקון מכשירי אניות השריון. במלחמת תוגרמא בשנת 1877 הצטיין מאקאראוו בתור מפקד האניה „הנסיך הגדול קונסטנטין“. בשנת 1881 התחקה על זרם המים בבספאָָר, ואת תוצאות מחקרו פרסם בספרו „על דבר שנויי המים בים השחור והתיכון“ ( 1883). בספרו השני „וויטיאז והים השקט“ (1893) הביא את מסקנות חקירויו ע"ד מזג החום והמשקל של מי הים השקט הצפוני, אשר חקר בעת מסעו סביב לכדור הארץ באניה „וויטיאז“.

משנת 1891 עד 1894 היה מאקארוב המשגיח הראשי על חיל התותח בים, ובעת מלחמת יאפאן עם חינא היה מפקד האסקדרא הרוסית בים השקט. עד ירח פברואר לש"ז היה מפקד הצי האדיר ליד קרונשטאדט, ובירח פברואר נתנה עליו הפקודה מטעם כבוד הדר מלכותו להיות המפקד הראשי על האסקדרא הרוסית ליד פארט-ארטור.

משנה-האדמירל מאקאראוו השאיר אחריו אשה, בת ונער בן י"ב שנה היושבים בפטרהאף.

– למשפחת המנוח מאקאראוו נודע דבר האסון אתמול בשעה 8 בבקר ע"י הטיליפון מפטרבוג. האלמנה לא האמינה לשמועה הרעה ותסע לפטרבורג להוכח אם נכון הדבר. בשעה 6 שבה לביתה חולה.

בקרונשטאדט נערכה אתמול במעמד האדמירלים והאפיצירים אזכרה לנשמת המנוח.

השמועה ע"ד מות מאקארוב עשתה רשם מרעיש בכל מקום.

[…]

– בדבר אבדת האניה „באָיאַרין“. על אדות האסקדרא שלנו בפורט-ארטור יש להעיר – כן אומר ה„רוס. וויעד.“ – כי לה אבדה אנית-המרוץ הקטנה „באָיארין“ שמכסֶהָ היה מצופה שריון. בלי תפונה כבר נודעה אבדתנו זאת ליאפאנים: גם בלי הודעות מכה"ע, בעת היריה על מפרץ-ים העיר דאלני ביום 26 פברואר אי אפשר היה ליאפאנים לבלתי ראות את ארובות אניתנו ותרניה הבולטים מן המים. ע"כ טוב היה, כי התפרסם עתה אבדת „בָאיאַרין“ בדרך אופיצילי. כפי שאפשר לשפוט ממכתב ה' .B.P ב„רוס. וויעד.“, אבדה „באָיאַרין“ לא בעת התנפלות הטורפידין היאפאנים בחוף פארט-ארטור בליל 1 פברואר (כאשר הודיעו מכה"ע בחו"ל), ורק ע"י מקרה אסון, כזה שקרה ל„יעניסיי“.

מפת פורט ארטור, 1906. מקור: wikimedia commons

אחרי אבדת „יעניסיי“  במפרץ דאלני, בעת הניחה מוקשים ביום 29 יאנואר ותתקל בפח שהניחה בעצמה והוא צף למעלה ויפגע בחרטומה, נשלחה האניה „באָיארין“ מפארט-ארטור לדאַלני. מטרת הִשָׁלְחה יכלה להיות אך לגמור את מעשה הנחת המוקשים, שלא נגמר ע"י „יעניסיי“. יותר מזה לא היה לאנית-המרוץ הקטנה לעשות בדאלני. בפארט-ארטור נמצאת עוד אניה נושאת פחים „אַמוּר“, שנעשתה בדמותה ובצלמה של „יעניסיי“. אם לא שלחו את „אַמוּר“ לגמור את אשר החלה „יעניסיי“, אך שלחו את „באָיארין“ שלא הוכשרה ביחוד להטמנת מוקשים, היה זה בל"ס, יען כי „אמור“ היתה עסוקה בעת ההיא בהנחת פחים בחוף החיצוני של פארט-ארטור. ברשות האדמירל אלעקסעיעוו נמצאו עוד שתי אניות-מרוץ פחיות „ווסאַרניק“ ו„היידאמאק“, המוכשרות היטב למטרה כזו (האניות האלו עוד לא נזכרו אף פעם אחת בכל משך המלחמה, לא בידיעות רשמיות ולא בפרטיות). אפשר, כי הן היו עסוקות במקומות אחרים, למשל בנייטשואן.

אבדת „באָיאַרין“ היתה, כפי הנראה, ממש כאבדת „יעניסיי“ לפני ימים אחדים. לפי שמודיע ה' .B.P נתקלה „באָיאַרין“ בפח שלנו, אשר ודאי צף למעלה. ודבר השנות מקרה כזה פעמים יתברר לנו ע"פ תכונת מבוא הים לחוף דאלני. המפרץ הגדול הזה הנהו גלוי לגמרי לפני רוחות ממזרח, המרתיחים פה מאד את הים. זרם המים עז פה מאד, וקרקע הים מלא סלעים, והפח שלא נדבק יפה בעוגנו אל הסלע מתחת יוכל על נקלה להקרע ולצוף למעלה.

להצלחתנו עלתה אבדת באיאַרין כמעט בלי קרבנות אדם. האניה שנבנתה יפה טבעה לאט, במשך שתי שעות תמימות, ורק ששה אנשים טבעו, תחת אשר יעניסיי ירדה תהומות במשך 15 מינוטין. אבדת „באיארין“ לא תוכל להיות מורגשת לאסקדרא שלנו, שבה נשארו עוד חמש אניות-מרוץ, המספיקות למדי למעשי ההתחקות והתיור. „באָיאַרין“ נבנתה בשנת 1901 בקופנהאגן, ותדמה מאד אל „נאוויק“, ורק מכונתה לא היתה איתנה כל כך. מהירות לכתה היתה 23 קשרים בשעה“.


"הצפירה", שנה שלושים ואחת, מס' 75, 15 באפריל 1904, עמ' 1. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

קיצור קורות המלחמה עד היום הזה – 2 באפריל 1905

מלחמת רוסיא ויאפאן.

קצור קורות המלחמה מראשית ימי היותה, עד היום הזה.

סבות המלחמה

אלו הן הסבות העקריות שהסבו בה:

א) אחרי התקוממות הבאקסערים בכינא, חטפה לה רוסיא את מאנדזוריא, ויהי במחאת ממשלות אירופה נגדה, הבטיחה רוסיא להוציא את חילה בירח אפריל 1903. אך רוסיא לא עמדה בדבורה, ותדחה את יום צאתה מיום ליום.

ב) יאפאן התחילה לפחד, פן תחטוף רוסיא גם את קארעא, כאשר חטפה לה את מאנדזוריא.

ג) רוסיא התחילה אמנם להכנס לאט לאט לקארעא, ויאפאן ראתה בזה סכנה לשלומה, מסחרה והתפתחותה.

ד) ההכנות למלחמה, שהכינה רוסיא בסתר, בעת עמדה בקשרי ידידות את יאפאן.

התחלת המלחמה

בשבוע הראשון לירח פעברואר 1904 הוחלה המלחמה. ציי שתי הממלכות התנגשו יחד בים, ויציגו את הפרק הראשון ממחזה-התוגה האיום.

לפני התבל נראה אז, כאלו בא הדבר לפתע פתאם, מבלי אשר חשבוהו מראש. אך האמת הוא, כי עוד מפני זמן רב כבר הכינו שני הצדדים את עצמם למלחמה. אצל נהר יאלו כבר חנו אז מאות אלפי אנשי צבא רוסים, ויאפאן גם היא כבר הובילה את מבחר לוחמיה אל שדי הקטל.

בששי לירח פעברואר עזב האדמיראל טאגא את יאפאן, ובראש הצי הראשי נסע לפארט ארטהור, מקום אשר עמד אז הצי היתר אדיר והיתר מובחר, של ממשלת רוסיא.

בליל השמיני לירח פעב. החלו להלחם בתקף. אדמיראל שטארק, מפקד הצי הרוסי עוד טרם הכין את עצמו להתנפלות מצד היאפאנים ויצליח בידי האדמיראל טאגא להתגנב אל תוך החוף ויחל לירות באניות המלחמה הרוסיות, את האניות „צארעוויטש“ „רעטוויזאן“ ו„פאלאדא“ הזיק, ויעשן לבלתי תוכלנה להשתתף עוד במלחמה. ואח"כ נסג אחור.

המלחמה נמשכת.

וביום של מחרתו הוסיף האדמיראל טאגא, ויתנפל שנית, וגם הפעם האירה לו ההצלחה פנים, במשך שעה אחת החריב את האניות „פאלטאווא“, „נאוויק“, „דיאנא“, ו„אסקאלד“. היאפאנים הודיעו אז כי ארבעה אנשים נהרגו מהם, ונ"ד איש נפצעו משני הצדדים, אלעקסיעוו הודיע להממשלה הרוסית כי ס"ו איש אבדו חייהם בהתנגשות הזאת.

אולם היאפאנים לא הסתפקו ביום ההוא בפארט ארטהור לבד, המפקד אוריאו, הוריד בו ביום אלפים וחמש מאות איש לשעמולפא בקארעא. מפקד האניות הרוסיות „וואריאג“ ו„קאריעץ“ נדרש לצאת באניותיו את החוף, ויהי בהמאנו למלא אחרי הפקודה הזאת, נחרבו האניות כלה מאת היאפאנים, וחמש מאות איש נהרגו.

אז הודיעה רוסיא גלוי בתבל, כי נלחמת היא את יאפאן, ושני הצדדים הלו להלחם בגלוי.

ההתנפלות הראשונה על פארט ארטהור.

ביום הכ"ד פעברואר החלו היאפאנים לירות בפעם הראשנה על פארט ארטור, אך בלי תועלת. הם הטביעו ארבע אניות ישנות, למען סגור את החוף, אולם גם בזה לא השיגו מטרתם.

ביום 6 מארץ קרבו בפעם הראשנה חמש אניות יאפאניות אל וולאדיוואסטאק ויורו עלחיה מבלי הסב לה נזק ויעזבוה, בי"א מארץ הוסיפו היאפאנים וירו חמש שעות רצופות על פארט ארטהור, מאקאראוו הודיע אז כי הטביע אניה יאפאנית.

בי"ז מארץ קרה להרוסים אסון נשגב בסבת אי-זהירותם, אנית המלחמה „סקארי“ אשר עמדה אצל פארט ארטהור נתפוצצה כלה יחד עם כל אנשיה.

הרוסים עוזבים את קארעא.

ובמשך הזמן הזה לא שבתו היאפאנים, וילכו הלך וקרוב אל שונאם. בראשון לירח אפריל ראו חמשים אלף הרוסים אשר חנו בקארעא, את הסכנה הצפויה עליהם, ויקדימו לברוח.

מתת מאקאראוו.

יום מר ונמהר היה היום הי"ג לירח אפריל להרוסים. באותו יום התנגשה אנית המלחמה הרוסית „פעטראפאוולאווסק“ על מוקש או טארפעדא יאפאנית, ותתפוצץ, ויחד עם מפקדה האדמיראל מאקאראוו וחמש מאת איש שנמצאו בתוכה, ירדה מצולות.

כאשר עמלו הרוסים לחזור להחוף, התנפלו היאפאנים על אנית הטארפעדא „סעזסטראש“ ויטביעוה גם ה„פאביעדא“ סבלה נוראות.

אחרי שני ימים, התנפלו היאפאנים שנית על פארט ארטור והאדמיראל אלעקסייעוו, בקש להתפטר ממשמרתו, משרת מפקד ראשי, כי  ראה כי כלתה הרעה לרוסיא.

ביום כ"ו אפריל החלו היאפאנים לעבור את נהר היאלו, ורוב חילם עברוהו עד השלשים בו.

בראשון לירח מאי היתה המלחמה הראשונה בין שתי המחנות, ויכבשו היאפאנים ביום הז' בו, את פענגוואנטשענג, והרוסים נסוגו אחור מבלי אף לנסות להלחם.

פארט ארטהור סגורה ומסוגרה.

בששי לירח מאי הצליח בידי היאפאנים לצעוד צעד נשגב קדימה, הם הורידו היבשה מספר רב אנשי צבא לפיטסעווא וקינטשאו שני הערים האלה נמצאים בחצי האי ליאאטונג, מקום בו בנויה פארט ארטהור. היאפאנים כבשו את כל מסילות הברזל והטעלעגראף מפארט ארטהור, וכה נשאר המבצר הזה [?] מכל התבל. בי"ב מאי החריבו הרוסים לבדם את חוף דאלני, ואחרי שלשת ימים קרה ליאפאנים אסונם הראשון, אחת אניות המרוץ נשברה ע"י אניה אחרת מאניות יאפאן, ואנית המלחמה האטסוסע, נתפוצצה במוקש רוסי.

ביבשה.

המלחמה העקרית עברה אז להיבשה, אל ההרים המסבבים את חא-בין; היאפאנים עשו שם הרג רב בהרוסים, אך גם הם לא יצאו נקיים, ויאבדו אלפי אנ"צ. הגענעראלים הרוסים פאוק וזאלינסקי סבלו מפלה גדולה. אחרי הנצחון הזה שמו היאפאנים פעמיהם לפארט ארטהור, מהלך היאפאנים המסוכן הזה, בתוך נהרות שהגיע המים עד צוארם, ועמוסים תחת יריות כדורים שירו עליהם מעל ראש הר נאנשאן וימיתו 4200 יאפאנים, הוא מאורע נפלא בהמלחמה. אולם היאפאנים, תחת פקודת הגענעראל אקו, למרות כל המכשולים, נצחו את המלחמה הזאת.

מפלת שטאקעלבערג.

אז שלח קיראפאטקין ארבעת אלפים אנשי צבא והגענעראל שטאקעלבערג בראשם, להפריע את היאפאנים מהתקדמותם לפארט ארטור, אך בוואפאנגאו, 800 מיל הרחק מפארט ארטהור, הוכה שטאקעלבערג מאת היאפאנים מכות נוראות. במלחמה אשר ארכה שלשת ימים, שהוחלה בי"ד יוני, הרגו היאפאנים – 35000 איש תחת פקודת אקו – שלשת אלפים רוסים, ויקחו שבי שלש מאות איש. אולם כאשר ברח שטאקעלבערג, רדף אקו אחריו, ויאבידו עוד עשרת אלפים רוסים.

עוד מפלות רוסיות.

באותו זמן סבלו הרוסים מפלות נוראות אצל פאליאנטען, טעליסו, וואפאנגאו, וקינטשאו. הרוסים כבר אבדו את תקותם להפריע את חיל אקו מלכת לפארט ארטהור, היאפאנים הכו את הרוסים בלי הפוגה ויעשו בהם הרג רב, ביום הכ"ג יוני  נודע כי שני הגענעראלים היאפאנים אקו ונאדזו, עומדים אצל קאי-פאנג.

עוד התנגשות על הים.

זמן מה לא קרו כל מקרים חדשים על הים, אך ביום ט"ו יוני, יצא הצי הוולאדיוואסטאקי, וילך לצד דרום ויטביע שמה מספר אניות-משא יאפאניות. אולם טאגא לא החריש וימהר לנקום בהם בהחריבו את אנית המלחמה הרוסית היותר גדולה, „פערסעוויעט“, ויזיק את אנית המלחמה „סעוואסטאפאל“, אנית המרוץ „דיאנא“ ושלש אניות טארפידא.

אצל ליאָיאנג.

מהימים האחרונים של ירח יוני עד סוף יולי, לחמו היאפאנים מלחמה גדולה במקומות שונים על היבשה. אך מטרתם העקרית היתה להכנס אל ליאיאנג, ברביעי לירח יולי כבשו היאפאנים את האיטשענג, לא רחוק מליאיאנג.

מנוסת הצי הרוסי.

בעשירי לירח אוגוסט נסה הצי הרוסי של פארט ארטהור לעזוב את החוף, ויפגשוהו כדורי היאפאנים, אנית המלחמה צערעויטש הושחתה ומפקדה הגענעראל וויטהעפט נהרג מאחד הכדורים. הרבה מהאניות הרוסיות שבו שנית לפארט ארטהור; אחדות, לחופים זרים. ה„רעשיטעלני“ לוקחה שבי בידי היאפאנים.

כבישת ליאיאנג.

ברביעי לירח סעפטעמבער נכבשה ליאיאנג לפני היאפאנים הרוסים ברחו מהעיר ויגיעו בשמיני למעפט. מוקדונה.

אחד הימים הנשגבים בקורות המלחמה, הוא הרביעי לירח אקטאבער, באותו היום התנפלו הרוסים על היאפאנים למען מנוע אותם מדרכם מוקדונה. הרוסים אבדו בהתנפלות הזאת שלשים אלף איש, ולהיאפאנים – עשרים אלף.

מלחמות קטנות נלחמו עד העשרים לירח אקט. מאז לא קרו כל מקרים נשגבים סביבות מוקדון עד ירח פעברואר, הדרכים היו מקולקלים מאד עד כי בקושי יכלו המחנות להתנענע. כל עבודת המלחמה עברה לפארט ארטהור, מקום בו לחמו שתי המחנות באמץ הלב, עד אשר נצחו היאפאנים את נצחונם היתר גדול – שטאֵסעל, גבור רוסיא היתר אדיר במלחמה, מסר את העיר היותר בצורה עלי תבל בידי היאפאנים, העיר אשר ימים רבים הגין עליה, באמץ.

המאורעות האחרונות

קורות המלחמה האחרונה בסביבות מוקדון, כבוש מוקדון וטיעלינג, התבוסה הנוראה שבאה לרוסיא במלחמה הזאת, כל הקורות האלה בטח עוד טרם נמחו מזכרון הקורא, ולא מצאנו לנחוץ לשננם פה.

     גפן.


"חבצלת", שנה שלושים וחמש, מס' 15, 2 באפריל 1905, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

כלי תותח, טארפעדאס ואניות לובשי שריונים – 1876

התקוה לשלום אמת *)

בבואנו לחקור ולדרוש על הדורות הראשונים שהיו לפנינו מראש מקדמת ארץ, נשמח כעל כל הון, בהגלות נגלות לנגד עינינו מבין קברותיהם כלי נשק אשר השתמשו בהם אז, בהיותם לנו לקנה המדה, אשר לפי תכונתם וחומרם, אם הוא מעצם, מאבן, מנחושת-קלל (בראנצע) או מברזל, נמוד את מדרגת ההשכלה אשר הגיעו אליה בימיהם. וגם בימינו היום, אולי עוד יותר מאשר לפנים, תחשב הממלכה העשירה בכלי קרב היותר טובים, והמוכשרת יותר למלחמה, לממלכה השלימה ביותר גם ביחס ההשכלה. בשערי המצבות בפאריז גם וויען, משך עליו כלי נשק הענק של בית מלאכת קרופ את עין הרואים, ביתר שאת מכל שכיות החמדה אשר נמצאו שמה. כל המצאה חדשה, לא תמצא עזר ומסעד, ולא תראה שכר טוב, כהמצאה טובה אשר תביא נצחון ביום קרב. וגם  חוקרי-הטבע החדשים ישימו את הקרב ליסוד ההשכלה היותר נעלה, אשר בו מותר האדם מן הבהמה, כי לבד אשר יגין על קניני האדם היותר נשגבים: הדת, ההשכלה, אהבת האדם באשר הוא אדם, הבטחון והשלום, אבל גם יפיץ אותם בזרוע עוז וחוזק יד על פני האדמה. לא רק אלה האנשים האומרים כי  לעולם לא תחדל מלחמה מקרב הארץ, כי בבוא קצו ירבץ מין האדם תחתיו עד אשר יבוא רקב בעצמיו; אבל גם אלה המאמינים בשלום אמת אשר יבוא באחרית הימים, ישמחו בטוב לב אל צעדי הענק אשר עשתה השתלמות כלי הנשק בזמן הזה, ואשר רובם כבר נהיו למכונות מדע בידי אנשי חיל מלומדים ומשכילים בתחבולות מלחמה; וזה חסדם אשר יעשו עמנו, בעבדם בכחות הטבע בענינים האלה, בבטחונם, כי לא תמשך המלחמה זמן כביר בארץ, ובהעלותם את חכמת הקרב מעלה מלעה, יקרבו את קצו, בהגיעו אל תכלית השלמות. המשורר הצרפתי Dumas יציג לפנינו באחד משירי חזיונותיו החדשים, איש אשר יאמר להביא טובה גדולה מאין כמוה למין האנושי בכלל, בהמציאו כלי משחית חדש איום ונורא מכל ההולכים לפניו, אשר בצאתו לפעולת אדם יעורר זועה וגועל נפש באופן מאד נעלה, עד אשר יעשו כל העמים והממלכות שכם אחד לבלי התגרות עוד מלחמה, ויהפוך לבב כולם לבלי הרפות עוד מהשלום, כלי מחזיק ברכה בעולם.

חוקרי ההשכלה החדשים יסירו לפ"ז את מלאכת הדפוס מהיות גברת ההמצאות בימי הבינים, ויתנו את כבודה לרעותה הטובה ממנה, לפי דעתם, היא המצאת אבק-השרפה בראשונה הבלול מזאלפעטער, גפרית ופחם, כי עוד גם עתה ישב לכסא אשר בנתה לו חכמת הכעמיע המדינית (שטאאטס-כעמיע), הערוך לתלפיות על הרי גלגלות אדם וכובד פגרים. הסבה לזה היא, כי בכל החומרים החוצבים להבות אש, אשר המציא הדור החדש, אף כי נעלים הם בכח פעולתם החזק מאד, אין גם אחד במו אשר תתאחדנה בו כל סגולות אבק השרפה הטובות, והן: אורך קיומו, פעולתו השוה תמיד, ושלותו בעת המנוחה. אך למטרות אחדות, כמו למחתרת (מינע) הנעשה מרחוק באדמה להרוס מצב האויב, או להטארפעדאס*) ימירו את אבק השרפה בחומרים אחרים, יותר נאותים. זמן לא רב אחרי אשר הראו והוכיחו המושלמנים להנוצרים באייראפא התיכונית את הטוב אשר יביא אבק השרפה, נתעוררה השאלה, אשר גם עתה, ייחלו לפתרונה כל ממלכות אייראפא, והיא: באיזה אמצעים נוכל להביא את פעולת אבק השרפה אל תכלית השלמות? עוד בסוף המאה הי"ד נעשה תותח רעם „הגרעטע המתלהלהה“ (דיא טאללע גרעטע) מגענט, אשר אך כלי משחית החדשים יגדלו ממנה, ארכה יותר מן 5 מעטער וכובדה 16,000 קילאגרמם. משקל כדור האבן אשר הקיאה 340 צאנטימעטר, הקנה נעשה מן 32 מטילי ברזל חרש, אשר נדבקו ע"י 41 טבעות ברזל, חוברות אשה אל אחותה.

גם מנחושת קלל יצקו במאה אשר לאחריה כלי נשק גדולים כאלה, אבל אך מעטים נשארו עד היום הזה, כמו: „הגרעטע העצלה“ (דיא פוילע גרעטע) מברוינשווייג, הנקראת כן מפני כובדה, ואשר יספרו בשבחה, כי לא שפכה דם אדם מעולם; וכלי-נשק הענק, אשר צוה מוהאמעד השני לצקת באדריאנאפעל בעת ההיא (לעך 1451) ואשר הביאוה שלם על 60 שורים אחרי נסעם שני ירחים, לפני שערי קאנסטאנטינאפאל, אבל התפוצץ לרסיסים עוד טרם נכבשה העיר. – מהמאה השש עשרה יאות להזכיר את תותח-קיסר (царь-пушка) הרוססי, בלועו הפתוח על 90 צענטימעטער, הגרייף אשר הוצק בטריער וארכו 5 מעטער, ונחש-השדה (קאלוברינע) מנאנציג וארכו 7 מעטער.

השנים האחרונים וכן „אזיא“ הנוראה בגדלה, אשר יצקה אח"כ בברלין, לא היו ערוכים לפי משפט ומדת כלי הנשק הקדמונים, אשר ירו מהם גם חביות מלאות עופרת, יתדי ברזל, שברי זכוכית, ושיד בלתי מכובה, וגם בגללים ובנבלות מגפה, למען הצר לאנשי המבצר כי יסגירוהו עד מהרה; כי אם אז הוחל לירות כדורי רובה יותר גדולים מוצקים מברזל וממולאים לפעמים באבק שרפה, מתוך קני-קלע ארוכים או קצרים, ונקראו אז לחיל צרפת זמן רב על שם שר-גדוד אחד, קאממינגעס; ויאמרו כי לודוויג הארבעה עשר בנה אותם בשם הזה בצאתם לאור ראשונה. ענק מפואר ממין קני-הקלע האלה נמצא בבית-הנשק אשר בוואאלוויטש (באנגליא), מחובר ממטילים כמשפט „גרעטע המתלהלה“ משקלו 90,000 קילאגראמם, אבל אחרי שלחו את הכדור הרביעי ממשקל 15,000 קילא, נבקע ולא יצלח עוד למאומה,  ומאשר הוציאו עליו כססף רב ולא ראו פרי, קראהו העם בדרך שחוק והתולים „סכלות פאלמערסטאן“. יען בפקודתו עשו אותו בראשונה.

*) תוכן המאמר נעתק ממכה"ע „גארטענלויבע“.

*) הטארפעדאס הם כמו תיבות קטנות של ברזל סגורות מכל צד, ובפנימיותם הם ממולאים באבק השריפה, ישקיעום בקרקע הים הרחק מן החוף, מן התבות האלה יוצאים שני חוטי נחושת מתחת המים, ומגיעים אל היבשה לחדר מיוחד אשר שם תעמוד סוללה עלעקטרית, וכאשר יראו השומרים מרחוק כי אנית האויב מתקרבת לבוא אל החוף, אז יגעו שני צירי הסוללה זב"ז. וע"י זרם העלעקטרי ההולך דרך חוטי הנחושת עד הטארפעדאס, יתלהב בקרבם אבק השריפה, ואויר הגאזע הנולד מזה ירומם שאון גלים גבוהים לפעמים עד ששים רגל, ויוכלו להפוך גם אניות מלחמה היותר גדולות. אפס כי לעומת זה המציאו בעלי המלחמה תחבולות שונות איך להשמר מן הפגעים ההם, וע"כ המציאו שוב טארפעדאס אחרים אשר ישתמשו בהם גם באמצע הים בשעת מלחמה, והם עשוים כדמות ספינות קטנות אשר ישוטטו מתחת המים ע"י כח אויר הנלחץ בקרבם (עיין הצפירה ש"א נו' 13), וכאשר ישליכום לתוך הים, הנה ע"י חוטי הנחושת היוצא מהם יוכלו לישר דרך מרוצתם עד ספינת האויב, ושם יתפוצצו כרגע ויעשו פעולתם, ובימינו היום ישתמשו את הטארפעדאס ג"כ לשבר ולפוצץ את הקרח המכסה פני הים. המו"ל


התקוה לשלום אמת

(סוף מגליון 41).

תחבולה נגד כלי תותח כאלה, הפוערים פיהם לבלי חוק, היא אך להלביש האניות מגנים עבים. וכבר במלחמת האזרחים באמעריקא הצפונית, מצאו לנכון להלביש את אניות המלחמה בשריונות ומגנים של ברזל. ובכן נתעוררה השאלה: כמה פחי ברזל יחוברו יחדיו לתכלית הזאת. הבחינות הראשונות נעשו בטבלאות ברזל עבים 10 אצבע, אבל אח"כ נסו לקרקר ולנפץ בכלי קרב גם טבלאות עבים 12 וגם 14 אצבע. וכהוסיף המגנים על עובים, כן הכבידו נגדם כלי התותח את כדוריהם; ואחרי כלי נשק הענק של קרופ הנזכר, אשר משקל כדורו היה 600 ליטרות, יצא לאור כלי-נשק חדש בכדור משקלו 1000 ליטרות, וזה ירחים אחדים נגמר בוואלוויטש כלי תותח העולה גם על האחרון, משקלו 81 טאנן, אורך הקנה 8 מעטער, וירית הכדור במשקל 125 קילאגרמם, תדרוש כמעט 2 ככר (200 ליטרות) אבק שרפה לכל פעם. נקל להבין, כי גם השריונים הוסיפו טבלאות ברזל במספר רב, וכה תוסיף מלחת המתנגדים מזה ומזה, עד אשר יכבד המשא על אניות המלחמה, ותתנהגנה בכבדות ותצללנה במים אדירים, כאשר כן קרה לאניות-מגן רבות מענגלאנד, אשר תעסוק מאד במלאכת השריונים; וכפי שאומרים נגמרו עתה בבתי מלאכת החרשים בשעפפילד מגנים עבים 22 אצבע (צאלל).

בעוד אשר המגן וכלי התותח יתחרו זה בזה, הגיעה הידיעה ממקום המורים בדילמען, אשר איזה כלי-נשק קטנים, הנפעלים בכח עלעקטרי וקולעים אל מטרה אחת בזמן אחד, ישוו בפעולתם אל כלי תותח גדול אחד; צחוק עשו להם האנשים בהציגם מגן צי-אדיר, אשר מחירו עלה 150,000 מארק, ולבחינה ירו עליו 12 ככרי ברזל ע"י פעולת 4 ככרים אבק שרפה בארבעה קנים ברגע אחד; והנה השריון הזה העב 24 אצבע, עשוי מברזל ועץ טעאק, התפוצץ כלה. אולי יציב הדבר הזה גבולות לגודל כלי התותח וישים קץ להמגנים הכבדים, אשר יועילו אך לאסון האניות ולהותן, ולא יצילו ביום רעה; להצלחת גוים וממלכות, אשר כסף תועפות תוציאנה על אניות המגן וכלי התותח הענק.

מעת השכילו לערוב לנחושת קלל מעט פאספאר, ולהגדיל אח"כ ע"י גלילה ולחיצה את סגולת מתיחתו, נולדה השאלה: אם ברזל מוצק (גוסטשטאהל) או נחושת קלל יכשר יותר לחומר כלי התותח. לפי דברת מכה"ע, כימיקער אשכנזי הרכיב חומרם, חרש-חושב צרפתי הראה משפט מלאכתם, וקרופ עשה את תבניתם (מאדעלל), לבלי הבקע ע"י מתיחת קני נחושת , הם לא ייראו רע בשנויי האויר ושן הזמן לא תנחת בהם. האנגלים ישתמשו כפי הנראה כאז כן עתה בנחושת קלל פשוט ובברזל חרש, אחרי אשר יחברו את הקנה מרקועי-פחים רבים, יחזקו את הדבק הזה בטבעות אשר יעלו עליו מלמעלה בהיותן בוערות באש והמתקצרות בהתקררן.

בעוד אשר מרבית תקון כלי-הנשק תפולנה כמשא כבד על מדינה ומדינה, בהחליפה ובהמירה את כלי מלחמתה ישנים בחדשים כפעם בפעם, תוכל המצאה אחת להתהלל במחירה המעט, היא המצאת אַבעל, למלאות את כדורי הרובה ורמוני המפץ (גראנאטען) במי באר טהורים*). הכדורים האלה, אשר הראו בעת הבחינה בשנה העברה באנגליא את כחם כי גדול, יכילו בחדר מיוחד מעט חומר מפרק (עקספלאזיאנסשטאפף) ועל הרוב צמר רובה (שיעסוואללע). פעולתם נעלה, באשר נקל ללחוץ ולדחוק את המים, הממלאים את חלל הכדור הנשאר, וכן באשר יפיצו זועה ורעד לכל עבר במדה שוה. הכדור הזה המוצק מברזל יתפוצץ לרסיסים רבים יותר מכדור מלא אבק שרפה.

כלי תותח הזורקים כדורים, אם הם עשוים מברזל, מברזל מוצק (שטאהל) או מנחושת קלל, עכ"פ הם נראים לעין ונוכל למצוא תחבולות נגדם לפגעם ולהחזיק מעמד לעומתם, אבל דורנו הנאור יתהפך בתחבולותיו ויעשה במחשך מעשהו. וגם רב חובל, אשר אניתו מלובשה במגן עב 24 אצבע, נפשו עליו תאבל, בהעלותו על לבו את דגי הטארפעדא, אשר אולי אורבים עליו בסתר תהום רבה, ואשר שריונו העב כאין וכאפס נחשב להם. מתחלה הורידו אותם קרוב אל החוף ובאשד הנהרות, ומרחוק הביטו אם אניות האויב באות אל המקום אשר הם שם, הבעירו אותם ע"י זיק-עלעקטרי, אם לא היו ערוכים לאחוז בהם האש מעצמם ע"י נגיעה בלבד. ועכ"פ מקום מעמד אניות המלחמה בתוך הים היה שאנן מפחד רעה. אבל עתה השכילו לפחת רוח חיים באף הטארפעדאס, אשר כדגי טרף יתנפלו על שללם, ובנגעם בו יחצבו להבות אש. בחוף פיומא עשו טארפעדאס בתבנית דגים מפחי ברזל מוצק, מלאום בצמר רובה ובשאר מעשה שטן, ויזרקום ממרחק איזה חצאי פרסה אל המים. ולמען לא ייעפו בלכתם יתנו להם על דרכם אויר דחוק בתוך מלוה מעורר. וגם נוכל להטותם לכל צד ע"י שני חוטי-ברזל, אשר יחברו לשני עבריהם, וזרם העלעקטרי יריצם מהר, למען לא יעברו את העת הנכונה. אבל כל אלה הנה עד עתה אך בחינות בעת השלום, ומה נורא יהיה אפוא מראה מלחמת-הים, בבואם באמת להשחית ולחבל?

האניות לובשי השריונים גם המה לא שמו יד בצלחת, וימצאו תחבולה, אשר אמנם לא רחוקה היא, כי נודע לכל באי עולם אשר את הדגים יצודו חרם, ולכן השכילו לסבב את האניה ממרחק איזה מעטער בשבכת חוטי ברזל, נשואה על מוטות ברזל, לבלתי נתון את דגי-הטארפעדאא עבור בגבולה, והחיץ הזה לא הפריע הרבה את האניה ממהלכה. באנגליא ישימו בה מבטחם עוז במחסה צעיפי-הברזל, עד אשר יערכו עתה שבכה כזאת להצי האדיר „דעוואסטאטיאן“, אשר הוציאה עליו הממשלה זה ארבע שנים כסף תועפות; ובזה לבד יוכל לעמוד נגד גדי הטארפעדא ולא יירא רע.

פחד מלחמת הים אשר היה בימי הבינים, כי תאחז האש באניות המלחמה, לא יהיה עוד פחד בימינו אלה, אחרי כי לבוש מתכת להנה. וזאת אמנם להצלחתנו, כי הכעמיע החדשה תתן להלוחמים תערובות למלאות את כדורי הרובה, אשר האש הנודע בימי הבינים בשם האש היוני, אם כי הפיץ זועה ופלצות בין חיל נוסעי הצלב, כאין וכאפס נחשב לעומתם. התערובות מפעטראלעאום עם שאר הרכבות יסודי הפחמי והמימי, מהולות במתכת קאליום או בפאספארקאליום, יש להן סגולה מיוחדת, לא אך לבלי הכבה במים, כי אם, לשים ים למרקחה ולהפוך מימיו סביב לאש לוהט. כן ישנן תערובות אחרות, אשר אם יזה מהן על עץ, שש, או טל, תאחז בהן האש מעצמה. סוף דבר, חכמת ההריסה הנאורה יש לה על מה לסמוך, ולא תבוש כי תדבר את אויבים בשער. – כמעט אין שוה להזכיר עוד בין הענקים האלה את המיטראליעזען החדשים, אשר אחד מהם, ומוצאו משוועדען, נבחן זה לא כבר לפני ההערצאג מעדינבורג ירה  800 כדורים בשני רגעים (מינוטען), ובגשם נדבות הזה נקב את עגול המטרה (ציעלשייבע) ככברה. – הקורא הנכבד יראה ויתבונן, כי, אם אך צדק המשורר דומאס במשפטו אשר הוציא ע"ד קץ המלחמה, יש לקוות גם עתה, כי קרוב לבא עתה וימיה לא ימשכו.

בנימין צבי שיינפינקיל

*) עיין מה שכתבנו מזה הצפירה שנה ב' נומר 48.


"הצפירה", שנה שלישית, מס' 41, 1 בנובמבר 1876, עמ' 5; מס' 42, 8 בנובמבר 1876, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

אסון אניות הקיטור "קליימאר" ו"קאראלאיאנוס" – 1890

חדשות שונות

[…]

אניות הקיטור הבריטיות קליימאר אשר הלכה מנארפאלק באמעריקא לליפערפאל, וקאראלאיאנוס, בלכתה מאיקויק להתעלה, פגעו אשה ברעותה ותשברנה שתיהן ותרדנה במצולות ים, לאושר האנשים אשר נמצאו עליהן עברה בעת ההיא על מקום האסון, אנית הקיטור הבריטית קוינסמארע, בלכתה מבאלטימאר לליפערפאל, ותעמוד, ומלחיה וחובליה ירדו הימה באניות קטנות, והצילו את כל הנוסעים וחובלי ומלחי שתי האניות הנשברות ויעלום אל האניה קוינסמאר אשר הביאתם לליפערפאל.


"חבצלת" שנה עשרים, מס' 21, 14 במרץ 1890, עמ' 5. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

תעלת זועץ – 1874

ידיעות העולם והטבע.

חרבות עולם.

(המשך מגליון 24.)

[…]

עוד בימי מלכי מצרים הקדמונים אשר מלאו את ידם לעשות גדולות ונפלאות בארצם, מצאנו כי עשו תעלה אחת המחברת זרוע הנילוס עם הים סוף. אריסטוטלוס ושטראבא יספרו כי רעמסס השני (1400 לפני סה"נ) עשה בראשונה התעלה ההיא, ולפי דברי הסופר העראדאט היה פרעה נכו מלך מצרים הבונה אותה, ורק לעצת החרטומים אשר חזו לו כי יבוא צר ואויב בה שב ויכסה אותה. ונראה כי בימי הכאליפים היתה התעלה הזאת עדיין במציאות, ואחד הכומרים הנודד לירושלים בשנת 825, מספר לפי תומו כי הלך ועבר דרך התעלה ההיא בימיו. החוקר הומבאלד מצא בבית עקד הספרים בוויימאר מפה אחת ישנה משנת 1424, אשר עליה נמצא רשום מהלך התעלה הזאת בימים ההם, אפס כי במשך הזמן הרב נסתתמה ונשכח זכרה, ובהיות הקיסר נאפאלעאן עם צבא חילו במצרים חקר ודרש אחריה, גם נתן פקודה לאחד ממהנדסיו לעשות מדידות שונות לחדש כמוה שנית, אבל אחר זמן ג' שנים שהשתדל המהנדס הזה שמה לא עלתה בידו למצוא מדידה מדוייקת מצד מסיבות שונות, עד אשר קם בימנו היום איש חכם לב מלא עצה ורוח גבורה השר פערדינאנד פאן לעסעפס  יליד צרפת, הוא האיש אשר נשא את לבבו לדבר הגדול הזה, ולא לחבר זרוע הנילוס עם הים סוף אבל הים סוף עם הים התיכון; ואחר משך 16 שנים  אשר השתדל בכל מאודו בחצרו מלכים ושרים, עלה בידו בשנת 1854 להשיג רשיון מאת משנה מלך מצרים ליסד חברה גדולה אשר תתן כסף מוצא על כל ההוצאות הנחוצות לתעלה הזאת, וזכות כל ההכנסות מן מעבר האניות עליה יקום בידי החברה עד זמן מאה שנים, ואחרי כן תשוב לממשלת מצרים לצמיתות. לפי החשבון שעשו אז, היה סך הכסף הדרוש לזה רק שתי מאות מיליאן פראנק, (סך כזה הוציאו ממשלות בריטאניע וצרפת בהצותן את ממלכת רוסיא במדינת קרים, כמעט בכל חודש!) ובכל זאת קצרה ידו להוציא הדבר הגדול הזה לפעולת ידים עד שנת 1859, אשר אז קרבו אל המלאכה הזאת לעשות אותה.

אפס כי לא נקלה היתה המלאכה ההיא להביאה למכון סדרה כמו שחשב בראשונה לעסעפס, ובארץ מלחה אשר אין עצים לבנות בתים ואין מים לשתות התנהגה המלאכה בכבדות. עד שנת 1862 היו 1600 גמלים נושאים יום יום רק מים לשתות לכל המון העם הרב מן כ' עד כ"ה אלפים אנשים העושים במלאכה, אפס כי במשך זמן הזה צלחה בידם לעשות תעלה אחת המולכת מים מן הנילוס לכל אורך התעלה הגדולה, ואז הלכו גם ספינות הקיטור עליה להספיק מזון וצידה וכל צרכי המלאכה הדרושים לחפצם, וכל אשר עשו וגמרו חלק חלק ממנה, מצאו להם רחבת ידים יותר להרבות כלים ומכונות רבות העוזרות על ידם. בשנת 1868 התעסקו בעבודה עד 300 ספינות עם מכונות הקיטור העושות פעולות ומלאכות שונות, מהן החופרות ומעלות העפר ע"י כח הקיטור, ומהן השואבות מים רפש וטיט ומוליכות ממקום למקום. כדי 100 לאקאמאטיווען ועד 1800 עגלות היו הולכים הלוך ושוב תמיד לתמוך ידי העושים במלאכה וכדי אורך 40 פרסאות חוטי טעלעגראפען נמשכו ביניהם המביאים פקודתם אל הרודים בעם.

לבנין החוף על שפת ים התיכון, היו נחוצים אבנים גדולות מאוד לשקען בקרקע הים, ולהקים עליה נמל מבצר חזק אשר יעמוד בפני שטף גלי הים, ולתכלית זה עשו להם בית מלאכה גדול ליצירת האבנים, והן הנעשות מן הרכבת חמרים ידועים ותחבולות טבעיות אשר במי הים הן מתקשות לסלעים חזקים כצורי החלמיש, ואבנים האלו הן כאבני גזית מחוטבות המכוונות במדתן הראויה להן. גודלן עד 280 רגל מעוקבות ומשקלן 40 צענטנער, ועד כדי 250000 אבנים כאלה שקעו בבנין הנמל אשר על חוף הים התיכון לבד.

כח כל מכונות הקיטור אשר עבדו עבודתן במלאכת התעלה היה כקיבוץ כחות מן 22000 סוסים, ושיעור כמות העפר והאבנים אשר חפרו והוציאו ממקומם, עלה עד 2128 מיליאן רגל מעוקבות! אורך כל התעלה לפי סדר מהלכה מן חוף ים סוף אצל זועץ עד העיר Port-Said מקום החוף על שפת ים התיכון הוא 162 קילאמעטער, ורוחבה ע"פ רוב 100 מעטער, עד כי עליה תלכנה אניות מן משא ג' אלפים טאננען. בחודש מערץ משנת 1869 נגמרה המלאכה, ואז פתחו לתוכה את מי ים התיכון, ואחרי כן גם מי הים סוף, ואחרי שנתמלאה כולה, הקימו עליה מגדלים המאירים בלילה במקומות הנחוצים לספני הים, ואז יצאה התעלה לפעולתה ופתחה שעריה לכל האניות הבאות אליה ממזרח וממערב.

תעלת סואץ, "הצפירה" 30 בדצמבר 1874.

והנה הצגנו פה לעיני הקורא מפה קטנה המציירת כל חבל הארץ אשר עליה תעבור התעלה הזאת עם איזו מקומות מצויינים הסמוכים וקרובים אליה, C הוא שפת הים סוף ומעמד האניות, B הנמל, L מגדל המאיר שם, F העיר זועץ היושבת על הים, הדרך O O O היא מסילת הברזל ההולכת מקאהירא לאלכסנדריא, הדרך העולה מן T עד P ועד O היא מסילת הברזל החדשה ההולכת מן העיר איסמאילי אל זועץ ועד שפת הים, מימין המסילה הזאת וקרוב לה נמשכה התעלה מן מי הנילוס דרך P P עד העיר זועץ, E הוא מקום הימים הנקרא מלפנים ימים המרים (Bitter Seen), ודרך שם תעבור התעלה להלאה דרך ים שני הנקרא Timsa-See מקום מעמד לאניות אצל העיר Jsmailia הבנויה לתלפיות כאחת מערי ארופיא עם י' אלפים תושבים, R הוא המקום רעמסס*) על שפת הנילוס, ודרך שם מן T תלך מסילת הברזל מן קאהיר אל איסמאילי, K היא העיר קאנטארא העומדת על חוף התעלה ההולכת משם להלאה לתוך הים M הנקרא Manzala See, והוא המתפרד ליאורים ואיים רבים, ונפרד מן ים התיכון רק ברצועת ארץ צרה מאוד המפסקת בינה ובין שפת הים, A מקום הנמל, L הוא מגדל המאיר העומד על שפת הים אצל העיר Port Said מקום חוף לאניות, עיר נאוה ומהודרת אשר מספר תושביה י"ג אלפים, שמה מושב חברות הקיטור וצירי ממלכות שונות השולטות בים.

התעלה החדשה הזאת הביאה ברכה בכל חבל הארץ הזאת, תעלת המים אשר משכו מן הנילוס השקתה את האדמה ותשא פרי תבואה למכביר, לרגלי המסחר רבו מספר יושביה וערים חדשות נושבו, ומידי יושביהן נטעו הרבה גני חמד ופרדסי אלנות, רבוי המים בארץ הרטיבו את האויר יותר, והמטר והגשמים לא יעצרו עוד כמלפנים, באופן שבמשך זמן קצר, זה חמש שנים, נשתנה תכונת האקלים.**)


"הצפירה", שנה ראשונה, מס' 25, 30 בדצמבר 1874, עמ' 4. העתק דיגיטלי באוסף עיתונות יהודית היסטורית של הספרייה הלאומית.

ת

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

תָּא* (cabin): "חדר" למגורי אנשי צוות או נוסעים בכלי שיט. = קָבִּינָה. >> קִיטוֹן.

תָּא הַקֶּפְּטֵן, תָּא הַמְּפַקֵּד (coach): תא המגורים של מפקד אוניית מפרשים מלחמתית. >> קַבִּינָה גְּדוֹלָה.

תָּא פִּרְחֵי הַקְצֻנָּה (cockpit) >> קִיטוֹן פִּרְחֵי הַקְצֻנָּה.

תָּא שֵׁנָה, תא שינה (stateroom, sleeping cabin): בתקופת המפרשים – חדר לשינה בתוך התא הראשי (main cabin) או בתוך הסלון, שהופרד על ידי מחיצה. באוניות מפרשים מלחמתיות – כל אחד מתאי המגורים של הקצינים הצמודים לחדר הקצינים, משני צדי האונייה. = קִיטוֹן שֵׁנָה.

תָּא בְּעֵרָה*, תא בעירה (combustion chamber): חלל פנימי בדוד קיטור, בהמשכו של התנור, ממנו זורמים גזי השריפה הלוהטים אל צינורות האש של הדוד. = תָּא שְׂרֵפָה. >> תַּנוּר. [איור]

תָּא הַמָּנוֹעַ (engine compartment): מדור קטן בסירה או ביכטה שבו מותקן המנוע הפנימי המסובב את המדחף.

תָּא הַשַּׁרְשֶׁרֶת* (chain locker): מדור קטן בחלק הקדמי התחתון של אונייה או ספינה, על פי רוב מאחורי מחיצת ההתנגשות, שבו נמצאת שרשרת העוגן. = בֵּית הַשַּׁרְשֶׁרֶת, מַחְסַן הַשַּׁרְשֶׁרֶת. >> לוֹקֶר.

תָּא סָכוּר (lock): תא מלבני חָפוּר ומדופן, מצויד בדלתות סכר, אחת בכל צד, להעברת סירות וספינות בין שני קטעי תעלה או נהר שגובהם אינו שווה; ההעברה נעשית על ידי שינוי מפלס המים בתא. = תָּא שַׁיִט. [איור]

תָּא שַׁיִט* (lock) >> תָּא סָכוּר.

תֵּבַת הַהֶגֶה, תיבת ההגה (steering gear casing, wheel box): כיסוי העץ או המתכת של מנגנון ההגה בגשר או על סיפון האחרה. >> מַנְגְנוֹן הַהֶגֶה. [איור]

תֵּבַת יַמָּאִים, תיבת ימאים (sea chest, seaman's chest) >> אַרְגַז יַמָּאִים.

תֵּבַת מַצְפֵּן, תיבת מצפן (compass box): קופסת עץ מיטלטלת להחזקת מצפן מגנטי ימי הנח על מתליים. >> בֵּית הַמַצְפֵּן.

תֵּבַת רֶסֶס, תיבת רסס (powder chest): בתקופת המפרשים, תיבות עץ מלאות באבק שריפה ובמסמרים ישנים או רסיסי ברזל, שנקשרו לסיפון או לדפנות האונייה ושימשו להדיפת פושטים על הסיפון.

תֵּבַת תִּמְסֹרֶת יַמִּית, תיבת תמסורת ימית (marine gearbox, reverse and reduction gear): מנועים ראשיים בינוניים (300–800 סל"ד) או מהירים (1000 סל"ד ומעלה) אינם מסובבים את המדחף ישירות, אלא דרך תמסורת גלגלי שיניים להקטנת מספר הסיבובים, המצוידת גם במנגנון להפיכת כיוון הסיבוב של המדחף לשם נסיעה אחורנית. >> מָנוֹעַ בַּהֲנָעָה יְשִׁירָה.

תִּדְלוּק*, תדלוק אוניות (bunkering): א) בימים עברו – חידוש מלאי הפחם במגורות הפחם של אוניית קיטור; ב) חידוש מלאי הדלק הכבד במכלי האונייה עבור מנועיה או דודיה. >> מְגוּרַת פֶּחָם, מְכַל דֶּלֶק כָּבֵד.

תּוֹלַעַת אֳנִיּוֹת, תולעת אוניות (shipworm, teredo navalis): כינויה של רכיכת מים מלוחים בעלת השם המדעי 'טרדו נאוואליס' (Teredo navalis), הנצמדת לגופי ספינות עשויות עץ שמתחת למים ומכרסמת אותם. >> זָקָן, צִמְדָה, בַּלּוּט יָם.

תּוֹמְכָה* (shore): קורה או עמוד המשמשים משענת להחזקת כלי שיט במצב זקוף כאשר הוא מחוץ למים, ואינו נתמך על ידי עריסה.

– תּוֹמְכַת שִׁפּוּלִיִם, תומכת שיפוליים (bilge shore): משענת עץ חסונה מתחת שיפולי ספינה כאשר היא נמצאת במבדוק יבש או על מדרון בנייה. >> סַד שִׁפּוּלַיִם, שִפּוּלַיִם.

– תּוֹמְכַת תַּחְתִית (bottom shore): משענת עץ חסונה מתחת תחתית הספינה כאשר היא נמצאת במבדוק יבש או על מדרון בנייה. >> תַּחְתִית.

תּוֹסָף*, מִפְרָשׂ תּוֹסָף* (staysail): מפרש אורכי משולש המחובר בקרסים ליֶתֶר (סָמוֹךְ). מפרשים תוספים קיימים בסירות ובספינות בעלות שני סוגי המעטה: אורכי ורוחבי. [איור] [איור]

תּוֹסָף צַד (studdingsail, studding sail, stu'nsail, wings): באוניות מפרשים מלאות מעטה – מפרשים מרובעים קלים הנפרשים משני צדי המפרשים הרוחביים העיקריים, כדי להגדיל את שטח התפרושת כשנושבת רוח מתונה. תוסף צד נפרש מכלונס הנקרא "סקריית תוסף הצד" (studding sail yard), והשפה התחתונה שלו נמתחת על ידי כלונס הנקרא "מנור תוסף הצד" (studding sail boom). [איור] [איור]

תּוֹפֵשׂ הֶגֶה [מליצי] (helmsman) >> הַגַּאי.

תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט [מליצי] (rower, oarsman) >> חוֹתֵר.

תּוֹפֵשׂ צִלְצָל (harpooner) >> צְלָצָלָן.

תּוֹפֵר מִפְרָשִׂים (sailmaker) >> מִפְרָשָׂן.

תּוֹתָח חַרְטוֹם (bow-chase, bow chaser): בתקופת המפרשים – כל אחד משני התותחים שהיו מוצבים בחרטומה של אוניית מפרשים מלחמתית וירה ישר לפנים. שימש בעת מרדף אחר אוניית אויב, ונועד להאט או אף לעצור כליל את מנוסתה על ידי פגיעה בחיבל ובמפרשים.

תּוֹתָח יַרְכָּתַיִם, תותח ירכתיים (stern-chase, stern chaser): בתקופת המפרשים – כל אחד משני התותחים שהוצבו בירכתיה של אוניית מפרשים מלחמתית וירה ישר לאחור. שימש בעת מנוסה מפני אונייה רודפת, ונועד לעצור אותה על ידי פגיעה בחיבל ובמפרשים.

תּוֹתְחָן (gunner): קצין משנה באוניית מפרשים מלחמתית, מקביל בדרגתו לרב מלחים, שהיה אחראי על תקינות התותחים וכלי הירי הקלים של האונייה, על מחסן אבק השריפה ועל אימון המלחים בירי. >> נָשָּׁק.

תּוֹתְחָנִית (gunboat): בתקופת המפרשים – סירת משוטים חמושה בתותח יחיד, לתקיפת אוניות אויב במים רדודים סמוך לחוף. >> סְפִינַת תּוֹתָחִים. [איור]

תּוֹתַח סְבִיבוֹל (swivel gun): בתקופת המפרשים – תותח קטן נגד־אדם, שהוצב על מעקות הסיפון או בדוכניות במרומי התרנים. לתותח הייתה חצובה מזלגית סובבת על ציר, כך שניתן היה להגביה ולצודד אותו לפי הנדרש.

תְּזוּזַת הַמִטְעָן (shifting, shifting of cargo): תנועת מטען מאליו בתוך הַסַּפְנָה (מחסן) בשל טלטולי האונייה בים גלי. = דִּרְדּוּר הַמִּטְעָן [מיושן]. >> עִתּוּק.

תְּזָזִית*, רוּחַ תְּזָזִית (squall) >> מַכַּת רוּחַ.

תָּחַב, תָּחַב קֶלַע (to ram home) >> תְּחִיבָה.

תִּחוּל, תיחול (priming): הכנת תותח לירי מיידי. התיחול בתותחים נטעני־לוע בתקופת המפרשים כלל את ניקוב התחמיש דרך חור ההצתה ומילוי החור באבק־הצתה או הכנסת קנה־הצתה לתוך החור. בתקופת המפרשים היו התותחים טעונים כל הזמן בכדור־תותח ובתחמיש, כך שנדרש רק לתחל את התותח לקראת הירייה הראשונה. >> אֲבַק הַצָּתָה, קְנֵה הַצָּתָה, חוֹר הַצָּתָה, אֲגַן הַצָּתָה.

תְּחוּם גֵּאוּת וָשֵׁפֶל*, תְּחוּם מוֹעֵד הַיָּם* (range of tide, tidal range): הפרש הגובה בין גאות ושפל עוקבים, הבאים זה אחר זה.

תְּחִיבָה, תְּחִיבַת קֶלַע (ramming home): בתקופת המפרשים, הכנסת כדור־תותח או קֶלַע אל קדח הקנה של תותח נטען־לוע והידוקו אל תחמיש אבק השריפה. >> מַתְחֵב.

תְּחִילַת הַבְּנִיָּה [של אונייה], תחילת הבנייה (keel laying, laying down) >> הַנָּחַת שִׁדְרִית.

תַּחְמִישׁ (cartridge): גליל עשוי נייר (ברובים), בד (בתותחים נטעני־לוע) או מתכת (בתותחים נטעני־מכנס) ובו כמות מדודה של אבק שריפה; שימש בימים עברו כמטען חומר נפץ הודף בכלי נשק קלים ובתותחים. >> קֻפְסַת תַּחְמִישִׁים, נוֹשֵׂא אֲבַק שְׁרֵפָה.

תַחֲנַת נַתָּב (pilot station): מקום המפגש של ספינת נתב עם אונייה הזקוקה לשירותי ניתוב.

תַּחֲנַת עֲגִינָה (roadstead, roads, road): מקום מוכר בקרבת החוף בו אוניות יכולות לעגון בבטחה יחסית, לרוב בהמתינן לתורן להיכנס לנמל; במקומות בהם אין נמל או שאינן יכולות להיכנס לתוכו, משמשת תחנת העגינה לפריקה ולטעינת האוניות באמצעות סירות משא. בתקופת המפרשים שימשו תחנות העגינה את האוניות בהמתינן לרוח נוחה שתישא אותן אל יעדן. = חוֹף אֲנִיּוֹת [מיושן], מַעֲגָן פָּתוּחַ.

תַּחֲנַת צִי (naval station, station): בסיס של הצי המלחמתי; וגם קבוצת אוניות מלחמה מסוגים שונים המוצבת בזירה גיאוגרפית מוגדרת מעבר לים ונתונה לפיקודו של קצין דגל אחד. >> בְּסִיס הַצִּי, בָּסִיס יַמִּי.

תַּחֲנַת תִּדְלוּק בְּפֶחָם, נְמַל תִּדְלוּק בְּפֶחָם (coaling station, coaling port): בימים עברו – נמלים ומעגנות שבהם אוניות קיטור יכלו לחדש את מלאי הפחם עבור דודי הקיטור שלהן. >> דּוֹבְרַת פֶּחָם, מְגוּרַת פֶּחָם

תַּחֲרוּת שַׁיִט* (boat race, regatta): אירוע ספורטיבי בו מתחרות ביניהן סירות מפרשים, חתירה או מנוע להשגת ניצחון או פרס. על פי רוב כוללת התחרות כמה "מירוצים", אך לעתים מירוץ אחד בלבד, והיא מתנהלת על פי חוקים מוסכמים.

תַּחֲרוּת שַיִט לַמֶרְחָקִים (offshore racing): תחרות שיט ביכטות מפרשים שמסלולה בין נקודות גיאוגרפיות מרוחקות, להבדיל מתחרויות בקרבת החוף, אז המסלול הוא בין מצופים ומותאם לכיווני נשיבת הרוחות באותו אזור.

תַּחְתִּי* (lower): הנמוך ביותר, כגון: מפרש תחתי, תורן תחתי, סקריה תחתית, מחסן תחתי וכו'.

תַּחְתִּית* [של כלי שיט] (bottom, floor): החלק התחתון של גוף כלי שיט; "רצפת" כלי השיט משני עברי השדרית עד מקום ההתעגלות מעלה של השיפוליים. = קַרְקַעִית הַסְפִינָה, קַרְקַע הַסְּפִינָה [מליצי]. >> עִלִּית הַגּוּף, שִׁפּוּלַיִם, מַעֲלֵה הַתַּחְתִית. [איור]

– תַּחְתִּית בְּאוּשָׁה* [מיושן] (foul bottom) >> תַּחְתִית מְכֻסָּה צִמְדָּה.

– תַּחְתִּית כְּפוּלָה* (double bottom): באוניות ברזל ופלדה – החלל בין לוחות התחתית החיצוניים והפנימיים של גוף האונייה.

– תַּחְתִּית מְכֻסָּה צִמְדָּה, תחתית מכוסה צמדה (foul bottom): תחתית כלי שיט המכוסה מצדה החיצוני בשכבה עבה של אצות ובלוטי ים, אשר מאיטים את מהירותה במידה ניכרת. >> צִמְדָּה.

– תַּחְתִּית שְׁטוּחָה (flat bottom, flat floor): תחתית ישרה של כלי שיט, להבדיל מתחתית מקוערת.

תַּחְתִּית הַמִּפְרָשׂ*, תַּחְתִית* (leech) >> שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה.

תַּחְתִּית הַסַּפְנָה (bottom of the hold): לוחות הרצפה של מחסן מטען באונייה. = קַרְקָעִית הַסַּפְנָה* [מיושן].

תַּחְתִּית הַשֵּׁפֶל* (low water, low tide): המפלס הנמוך ביותר אליו מגיעים פני הים במהלך השפל.

– תַּחְתִּית הַשֵּׁפֶל בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא* (low water spring tide) >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא, שִׂיא הַגֵּאוּת בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא.

תַּכְוִין*, תכווין (bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לכיוון הצפון. במילים אחרות, הזווית האופקית בין קו המחבר שתי נקודות על פני הכדור או המפה לבין כיוון הצפון. תכווינים משמשים למציאת מיקום האונייה בים. >> קוּרְס, מָדַד תַּכְוִין.

– תַּכְוִין אֲמִתִּי, תכווין אמיתי (true bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לצפון האמיתי (המרידיאן הגיאוגרפי). את מעלות הזווית סופרים בכיוון השעון מ-0000 (הצפון האמיתי) אל העצם או האתר.

– תַּכְוִין מַגְנֵטִי, תכווין מגנטי (magnetic bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לצפון המגנטי (המרידיאן המגנטי). כדי להפוך תכווין מגנטי לתכווין אמיתי ולהפך, יש להביא בחשבון את הווריאציה. >> וַרְיַאצְיָה.

– תַּכְוִין מַצְפֵּן (compass bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לכיוון הצפון של המצפן בספינה. כדי להפוך תכווין מצפן לתכווין אמיתי ולהפך, יש להביא בחשבון את שגיאת המצפן (וריאציה + דוויאציה). >> שְׁגִיאַת מַצְפֵּן.

– תַּכְוִין יַחֲסִי, תכווין יחסי (relative bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לקו ההתקדמות (heading) של הספינה.

– תַכְוִינִים מִצְטַלְּבִים, תכווינים מצטלבים (cross bearings): שני תכווינים או יותר מכלי שיט אל נקודות ציון ידועות בחוף המסומנות במפה; הנקודה בה חותכים קווי התכווינים זה את זה מציינת את מיקום כלי השיט. >> קַו תַּכְוִין.

תִּכוּן, תיכון אוניות; תְּכִינָה, תכינת אוניות [הפעולה] (ship design). >> תֶּכֶן אֳנִיוֹת.

תֶכֶן אֳנִיּוֹת, תכן אוניות [המקצוע] (ship design): תהליך הפיתוח והתכנון ההנדסי של אונייה (מסחרית או מלחמתית) בהתאם לצרכים התפעוליים שקבעו הבעלים. >> בִּנְיַן אֳנִיוֹת, אַדְרִיכָלוּת יַמִּית.

תְּלַת־חַתְרִית, תלת-חתרית (trireme, trieres): ספינת מלחמה ים־תיכונית מן העת העתיקה, בעלת שלושה טורי משוטים אחד מעל השני. כל יחידת חתירה מנתה שלושה חותרים: חותר אחד למשוט בטור העליון, חותר אחד למשוט בטור האמצעי וחותר אחד למשוט בטור התחתון. "תלת" בשם הספינה מתייחס למספר החותרים ביחידת החתירה ולא למספר טורי המשוטים. = טְרִיאֵרָה, טְרִירֶמָה, סְפִינָה מְשֻׁלֶשֶׁת [מיושן]. >> תְּלַת טוּרִית. [איור]

תְּלַת־טוּרִית, תלת-טורית (three-banked galley): א) ספינת משוטים מלחמתית מן העת העתיקה, בעלת שלושה טורי משוטים אחד מעל השני, בלא התייחסות למספר החותרים בכל יחידת חתירה. ב) שם נרדף מיוּשן לתלת־חתרית (טְרִיאֵרָה, טְרִירֶמָה). >> תְּלַת־חַתְרִית.

תְּלַת־סִפּוּנִית, תלת-סיפונית (three decker): אוניית מפרשים מלחמתית בעלת שלושה סיפוני תותחים. >> סִפּוּן תּוֹתָחִים, דּוּ סִפּוּנִית, אֳנִיַּת קַו.

תִּמְרוּן [הפעולה] (manoeuvre, maneuver): שינוי מסודר של הכיוון, המיקום או המהירות של כלי שיט כדי להגיע לנקודה מבוקשת (לדוגמה, במהלך התקשרות לרציף בנמל), או למען מטרה מסוימת (למשל, כדי להימנע מהתנגשות בכלי שיט אחר). בלשון דיבור: מָנֶוְרָה. >> כֹּשֶׁר תִּמְרוּן.

תִּמְרֵן (to manouevre) >> תִּמְרוּן.

תֵּן יַד! (!Bear a hand): מהר ועזור! (בעבודת צוות).

תְּנוּעָה אֲחוֹרָה* (sternway): תנועת כלי שיט לאחור. >> נְסִיעָה אֲחוֹרָה.

תְּנוּעָה קָדִימָה* (headway): תנועת כלי שיט לפנים. >> נְסִיעָה קָדִימָה, הִתְקַדְמוּתָה נֶעֶצְרָה.

תַּנוּר* (furnace): החלל בחלק התחתון של דוד קיטור לתוכו מוכנס הדלק ובו מתבצעת הבעירה. בימים עברו הוזנו תנורי הדוודים בפחמים. = כִּבְשָׁן. >> דֶּלֶת הַתַּנוּר, תָּא בְּעֵרָה. [איור]

תִּסְבֹּלֶת*, תסבולת (deadweight, deadweight tonnage, DWT) >> מַעֲמָס.

תְּעוּדוֹת הַסְּפִּינָה, תְּעוּדוֹת הָאֳנִיָּה, תעודות האונייה (ship's papers) >> נְיָרוֹת הָאֳנִיָּה.

תְּעוּדַת כֹּשֶׁר שַׁיִט (certificate of seaworthiness) >> כֹּשֶׁר שַׁיִט.

תְּעוּדַת רִשּׁוּם*, תעודת רישום [של כלי שיט] (certificate of registry): "תעודת זהות" של כלי שיט המונפקת על ידי ממשלת המדינה שבה כלי השיט נרשם. בתעודה רשומים מידות האונייה, התפוסה, פרטי המכונות או מערך המפרשים, שמות בעלי האונייה ועוד. >> נְמַל רִשּׁוּם.

תְּעָלָה, תְּעָלַת שַׁיִט (canal, canal waterway): נתיב מים מלאכותי חפור ביבשה לתעבורת כלי שיט. מבחינים בין תעלה פנים-יבשתית לבין תעלה המקשרת בין שני ימים (כמו תעלת סואץ או תעלת פנמה). >> שֵׁיט תְּעָלוֹת, נְתִיב מַיִם.

תֹּף, תוף; תֹּף הַכַּנֶנֶת, תוף הכננת (drum, drum of the winch, barrel): החלק העיקרי הסובב של כנן או של כננת, עליו כורכים בעיגולים את חבל העבות או הכבל. [איור] [איור]

תֹּף כַּנֶּנֶת הָעֹגֶן, תוף כננת העוגן (barrel of the windlass): חלקה העיקרי דמוי התוף של כננת העוגן, עליו נכרכת ונמשכת שרשרת העוגן. [איור]

תֹּף צַד*, תוף צד (wrapping end, gypsy head) תוף קטן־ממדים, אחד בכל צד של כננת, באמצעותו מושכים חבלי התקשרות. [איור]

תַּפּוּחַ, תַּפּוּח הַמִּכְנָס (pommelion, cascabel): בליטה כדורית יצוקה בחלקו האחורי של תותח נטען לוע, אליה קושרים את חבל המכנס. >> חֶבֶל הַמִּכְנָס. [איור] [איור]

תְּפוּסָה* (tonnage, burden, burthen): קיבולתה של אוניית סוחר, על פיה מציינים את גודלה. נמדדת ביחידות "טון תפוסה". בחוק הספנות הבריטי משנת 1854 נקבע כי 1 טון תפוסה = 100 רגליים מעוקבות. = טוֹנַאז', קִבּוּל [מיושן]. גודלן של אוניות מלחמה נקבע על פי ההדחק שלהן. = בֵּית קִבּוּל [ארכאי]. >> הֶדְחֵק, מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית לְיַכְטוֹת, מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית הַיְּשָׁנָה.

תְּפוּסָה בְּרוּטוֹ, הַתְּפוּסָה בְּרוּטוֹ* (gross registered tonnage): הנפח ברגליים מעוקבות של החללים בתוך אוניית סוחר ועל סיפונה המיועדים למטען, אספקה, דלק, נוסעים ואנשי צוות. את המספר מחלקים ב־100 ומקבלים את התפוסה ברוטו בטונות תפוסה.

תְּפוּסָה נֶטוֹ, הַתְּפוּסָה נֵטוֹ* (net registered tonnage): קיבולת המטען הנושא רווחים של אוניית סוחר. התפוסה ברוטו פחות החללים עבור מגורי הצוות, חדרי המכונות וההגה, גשר הפיקוד, חדר המפות וכיו"ב.

תִּפְרֹשֶׂת*, תפרושת (sails, canvas): כלל המפרשים של ספינה, וגם אותו חלק מהם שהיא מניפה בזמן נתון. >> מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת, הִגְדִּיל תִפְרֹשֶׂת, הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת.

תִּפְרֹשֶׂת יֶתֶר*, תפרושת יתר >> תִּפְרֹשֶׂת מְרַבִּית.

תִּפְרֹשֶׂת מְרַבִּית, תפרושת מרבית (press of sail, press of canvas) [מן press במשמעות "המון"]: א) מספר ושטח המפרשים הגדול ביותר שספינה יכולה להניף בהתחשב בעוצמת הרוח ובכיוונה באותו זמן. ב) מספר ושטח המפרשים הגדול ביותר שיכטה תחרותית יכולה להניף כשהיא שטה ברוח מלאה. = תִּפְרֹשֶׂת יֶתֶר.

תָּקוּל* (foul) >> עֹגֶן תָּקוּל, כֶּבֶל תָּקוּל.

תְּקִיפַת הַסַּפָּנוּת הַמִּסְחָרִית (commerce raiding, guerre de course): צורת לוחמה ימית שמטרתה תקיפת אוניות הסוחר של האויב בזמן מלחמה כדי להטביען או לקחתן שלל. על ידי כך נפגעת כלכלת האויב ונחלש כוח עמידתו. >> צַיֶּדֶת אֳנִיּוֹת סוֹחֵר, צַיֶּדֶת סוֹחֵר, פְּרַיבֶטִיר.

תְּרִיס אֶשְׁקָף* (deadlight, port lid): מכסה מתכת נע על ציר המגן על שמשת אשקף או חלון תא במזג אוויר סוער. = מִכְסֵה חַלּוֹן הַתָּא. [איור]

תְּרִיסֵי אוֹרוֹת שַׁיִט (light screens): התקן עץ או מתכת התוחם את גזרת הראוּת של אור שיט. פנס אור צד, לדוגמה, מפיץ אור ירוק (ימין) או אדום (שמאל) על פני קשת אופק של 112.5 מעלות מישר לפנים; פנס אור ראש תורן מפיץ אור לבן על פני קשת אופק של 225 מעלות מישר לפנים וכיו"ב. >> אוֹר שַׁיִט.

תֹּרֶן*, תורן (mast): כלונס או עמוד איתן וגבוה, הנושא את מפרשיה של ספינה. באוניות קיטור ומנוע נושא התורן אורות שיט, אנטנות מכ"ם ותקשורת ועוד. [איור]

 בִּמְרוֹמֵי הַתֹּרֶן, בִּמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים (aloft) >> לְמַעְלָה.

 תֹּרֶן אֲחוֹרִי, תורן אחורי (mizzen mast, mizenmast): התורן הקרוב לירכתיים בספינת מפרשים בעלת שני תרנים או שלושה.

– תֹּרֶן אֲרָעִי, תורן ארעי (jury mast) >> תֹּרֶן דְחָק.

– תֹּרֶן גָּדוּם (stump mast): באוניות מפרשים – תורן תחתי קצר ועבה, ללא דוכנית וללא תורן נוסף מעליו. >> תֹּרֶן עַלְעִלִּי גָּדוּם.

 תֹּרֶן דּוּ רַגְלִי, תורן דו רגלי (bipod mast): תורן של ספינה הבנוי משני כלונסאות כפותים יחד בראשם ולו צורת משולש שווה שוקיים. [איור]

 תֹּרֶן דְּחָק*, תורן דחק (jury mast): תורן ארעי בסירה או באוניית מפרשים, המותקן בשעת דחק במקום תורן קבוע שהתמוטט בסערה או בקרב. בתקופת המפרשים התקינו לפעמים תורני ארעי באונייה חדשה והשיטו אותה במורד הנהר או אל נמל קרוב, שם הוחלפו בתרנים שהוכנו עבורה. = תֹּרֶן אֲרָעִי, תֹּרֶן הַצָּלָה [מליצי]. >> מַעֲטֵה דְּחָק. [איור]

 תֹּרֶן הָרֹאשׁ, תורן הראש [מיושן] (main mast) >> תֹּרֶן רָאשִׁי.

 תֹּרֶן טֵלֶסְקוֹפִּי, תורן טלסקופי (telescopic mast): תורן המורכב מכמה צינורות המושחלים אחד לתוך השני, כך שניתן לקפלו בעת הצורך. = תֹּרֶן שָׁחִיל.

 תֹּרֶן מְאַסֵּף*, תורן מאסף (jigger mast, jigger): א) תורן קטן בקצה האחורי של סירת מפרשים ועליו מפרש גף. ב) התורן האחרון באוניית מפרשים בעלת ארבעה תרנים (קדמי, ראשי, אחורי, מאסף).

 תֹּרֶן מְבֻנֶּה*, תורן מבונה (built mast, made mast): תורן של אוניית מפרשים הבנוי מכמה קורות עץ מחוברות יחד ולא מקורת עץ אחת שלמה.

 תֹּרֶן מוֹט*, תורן מוט (pole mast): תורן של סירה או ספינת מפרשים הבנוי מקורת עץ אחת שלמה ולא מכמה קורות המהודקות וחבוקות יחד.

 תֹּרֶן מַרְקִיעַ*, תורן מרקיע (skysail mast): הקטע החמישי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]

 תֹּרֶן מִתְקַפֵּל, תורן מתקפל (folding mast, collapsible mast, hinged mast): תורן של ספינת מפרשים שרגלו סבה על ציר, כך שאפשר להרכין אותו ב-90 מעלות, לרוב לשם מעבר תחת גשרים. = תֹּרֶן רָכִין. [איור]

 תֹּרֶן עִלִּי*, תורן עילי (topmast): הקטע השני בממד הגובה של תורן בספינות ובאוניות מפרשים, מעל התורן התחתי. [איור] [איור]

 תֹּרֶן עֶלְיוֹן*, תורן עליון (royal mast): הקטע הרביעי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]

 תֹּרֶן עַלְעִלִּי*, תורן עלעילי (topgallant mast): הקטע השלישי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]

תֹּרֶן עַלְעִלִּי גָּדוּם, תורן עלעילי גדום (stump topgallant mast): תורן עלעילי באוניית מפרשים מלאת מעטה, ללא מוטות ערב או תורן נוסף מעליו, לשימוש במזג אוויר סוער. >> מוֹטוֹת עֵרֶב, תֹּרֶן גָּדוּם.

 תֹּרֶן קִדְמִי*, תורן קדמי (foremast): באוניית מפרשים תלת־תורנית או ארבע־תורנית: התורן הקרוב לחרטום. באוניות קיטור ומנוע: התורן הקרוב לחרטום. [איור]

 תֹּרֶן רָאשִׁי*, תורן ראשי (main mast): התורן הנושא את המפרש העיקרי והגדול ביותר. באוניית מפרשים מלאת מעטה: התורן האמצעי. באוניות קיטור ומנוע: התורן הגבוה ביותר. = תֹּרֶן הָרֹאשׁ [מיושן, מליצי]. [איור]

 תֹּרֶן רָכִין* (folding mast, collapsible mast, hinged mast) >> תֹּרֶן מִתְקַפֵּל.

 תֹּרֶן שָׁחִיל* (telescopic mast) >> תֹּרֶן טֵלֶסְקוֹפִּי.

תֹּרֶן שִׁנּוּר, תורן שינור (snorkel mast): תורן חלול המועלה מצוללת דיזל־חשמלית אל פני המים כאשר היא שטה בעומק פריסקופי, קרוב לפני המים. דרך התורן נשאב אוויר לפעולת מנועי הדיזל לטעינת המצברים, וכן לאוורור פנים הצוללת. >> עֹמֶק פֶּרִיסְקוֹפִּי.

 תֹּרֶן תַחְתִּי*, תורן תחתי (lower mast): הקטע התחתון של תורן באוניית מפרשים, המחובר לשדרית ונושא עליו את הקטעים האחרים הגבוהים יותר (עילי, עלעילי, עליון ומרקיע). ממנו נפרש המפרש התחתי. [איור] [איור]

תְּרֻנָּה*, תרונה (masting): כלל התרנים והכלונסאות בספינה או באוניית מפרשים. [איור]

תָּרְנִי*, תורני (-masted): בעל תורן; חד־תורני, תלת־תורנית וכדומה.

תְּרָנִים עֲרֻמִּים מִכָּל מִפְרְשֵׂיהֶם, בתרנים ערומים מכל מפרשיהם (bare poles, under bare poles): מצבה של ספינת מפרשים שנקלעה לסערה עזה ועל כן נאלצת לגלול או להוריד את כל מפרשיה והיא נישאת עם הרוח. = מְעֻרְטֶלֶת מִכָּל מִפְרָשֶׂיהָ. >> נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה, נְטוּלַת תְּרָנִים.

תִּתְמֹכֶת הַתֹּרֶן*, תתמוכת התורן (tabernacle, mast trunk): בספינות מפרשים שבהן התורן קבוע לסיפון ולא לשדרית: מסגרת עץ התומכת בתורן ומאפשרת להרכינו בעת מעבר תחת גשרים. [איור]

תַּת אַדְמִירָל (vice admiral) >> אַדְמִירָל מִשְׁנֶה.

תַּת קָצִין, תת־קצין (petty officer): א) באוניות מפרשים מלחמתיות בצי הבריטי ובצי האמריקאי: איש צוות שדרגתו נמוכה משל קצין־משנה וגבוהה משל מלח פשוט; מעין "סַמָל" בלשון ימינו. ב) בצי הבריטי: סגן־משנה. >> קָצִין, קָצִין מִשְׁנֶה.


עדכון אחרון: 18 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.