לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F
מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית
תָּא* (cabin): "חדר" למגורי אנשי צוות או נוסעים בכלי שיט. = קָבִּינָה. >> קִיטוֹן.
– תָּא הַקֶּפְּטֵן, תָּא הַמְּפַקֵּד (coach): תא המגורים של מפקד אוניית מפרשים מלחמתית. >> קַבִּינָה גְּדוֹלָה.
– תָּא פִּרְחֵי הַקְצֻנָּה (cockpit) >> קִיטוֹן פִּרְחֵי הַקְצֻנָּה.
– תָּא שֵׁנָה, תא שינה (stateroom, sleeping cabin): בתקופת המפרשים – חדר לשינה בתוך התא הראשי (main cabin) או בתוך הסלון, שהופרד על ידי מחיצה. באוניות מפרשים מלחמתיות – כל אחד מתאי המגורים של הקצינים הצמודים לחדר הקצינים, משני צדי האונייה. = קִיטוֹן שֵׁנָה.
תָּא בְּעֵרָה*, תא בעירה (combustion chamber): חלל פנימי בדוד קיטור, בהמשכו של התנור, ממנו זורמים גזי השריפה הלוהטים אל צינורות האש של הדוד. = תָּא שְׂרֵפָה. >> תַּנוּר. [איור]
תָּא הַמָּנוֹעַ (engine compartment): מדור קטן בסירה או ביכטה שבו מותקן המנוע הפנימי המסובב את המדחף.
תָּא הַשַּׁרְשֶׁרֶת* (chain locker): מדור קטן בחלק הקדמי התחתון של אונייה או ספינה, על פי רוב מאחורי מחיצת ההתנגשות, שבו נמצאת שרשרת העוגן. = בֵּית הַשַּׁרְשֶׁרֶת, מַחְסַן הַשַּׁרְשֶׁרֶת. >> לוֹקֶר.
תָּא סָכוּר (lock): תא מלבני חָפוּר ומדופן, מצויד בדלתות סכר, אחת בכל צד, להעברת סירות וספינות בין שני קטעי תעלה או נהר שגובהם אינו שווה; ההעברה נעשית על ידי שינוי מפלס המים בתא. = תָּא שַׁיִט. [איור]
תָּא שַׁיִט* (lock) >> תָּא סָכוּר.
תֵּבַת הַהֶגֶה, תיבת ההגה (steering gear casing, wheel box): כיסוי העץ או המתכת של מנגנון ההגה בגשר או על סיפון האחרה. >> מַנְגְנוֹן הַהֶגֶה. [איור]
תֵּבַת יַמָּאִים, תיבת ימאים (sea chest, seaman's chest) >> אַרְגַז יַמָּאִים.
תֵּבַת מַצְפֵּן, תיבת מצפן (compass box): קופסת עץ מיטלטלת להחזקת מצפן מגנטי ימי הנח על מתליים. >> בֵּית הַמַצְפֵּן.
תֵּבַת רֶסֶס, תיבת רסס (powder chest): בתקופת המפרשים, תיבות עץ מלאות באבק שריפה ובמסמרים ישנים או רסיסי ברזל, שנקשרו לסיפון או לדפנות האונייה ושימשו להדיפת פושטים על הסיפון.
תֵּבַת תִּמְסֹרֶת יַמִּית, תיבת תמסורת ימית (marine gearbox, reverse and reduction gear): מנועים ראשיים בינוניים (300–800 סל"ד) או מהירים (1000 סל"ד ומעלה) אינם מסובבים את המדחף ישירות, אלא דרך תמסורת גלגלי שיניים להקטנת מספר הסיבובים, המצוידת גם במנגנון להפיכת כיוון הסיבוב של המדחף לשם נסיעה אחורנית. >> מָנוֹעַ בַּהֲנָעָה יְשִׁירָה.
תִּדְלוּק*, תדלוק אוניות (bunkering): א) בימים עברו – חידוש מלאי הפחם במגורות הפחם של אוניית קיטור; ב) חידוש מלאי הדלק הכבד במכלי האונייה עבור מנועיה או דודיה. >> מְגוּרַת פֶּחָם, מְכַל דֶּלֶק כָּבֵד.
תּוֹלַעַת אֳנִיּוֹת, תולעת אוניות (shipworm, teredo navalis): כינויה של רכיכת מים מלוחים בעלת השם המדעי 'טרדו נאוואליס' (Teredo navalis), הנצמדת לגופי ספינות עשויות עץ שמתחת למים ומכרסמת אותם. >> זָקָן, צִמְדָה, בַּלּוּט יָם.
תּוֹמְכָה* (shore): קורה או עמוד המשמשים משענת להחזקת כלי שיט במצב זקוף כאשר הוא מחוץ למים, ואינו נתמך על ידי עריסה.
– תּוֹמְכַת שִׁפּוּלִיִם, תומכת שיפוליים (bilge shore): משענת עץ חסונה מתחת שיפולי ספינה כאשר היא נמצאת במבדוק יבש או על מדרון בנייה. >> סַד שִׁפּוּלַיִם, שִפּוּלַיִם.
– תּוֹמְכַת תַּחְתִית (bottom shore): משענת עץ חסונה מתחת תחתית הספינה כאשר היא נמצאת במבדוק יבש או על מדרון בנייה. >> תַּחְתִית.
תּוֹסָף*, מִפְרָשׂ תּוֹסָף* (staysail): מפרש אורכי משולש המחובר בקרסים ליֶתֶר (סָמוֹךְ). מפרשים תוספים קיימים בסירות ובספינות בעלות שני סוגי המעטה: אורכי ורוחבי. [איור] [איור]
תּוֹסָף צַד (studdingsail, studding sail, stu'nsail, wings): באוניות מפרשים מלאות מעטה – מפרשים מרובעים קלים הנפרשים משני צדי המפרשים הרוחביים העיקריים, כדי להגדיל את שטח התפרושת כשנושבת רוח מתונה. תוסף צד נפרש מכלונס הנקרא "סקריית תוסף הצד" (studding sail yard), והשפה התחתונה שלו נמתחת על ידי כלונס הנקרא "מנור תוסף הצד" (studding sail boom). [איור] [איור]
תּוֹפֵשׂ הֶגֶה [מליצי] (helmsman) >> הַגַּאי.
תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט [מליצי] (rower, oarsman) >> חוֹתֵר.
תּוֹפֵשׂ צִלְצָל (harpooner) >> צְלָצָלָן.
תּוֹפֵר מִפְרָשִׂים (sailmaker) >> מִפְרָשָׂן.
תּוֹתָח חַרְטוֹם (bow-chase, bow chaser): בתקופת המפרשים – כל אחד משני התותחים שהיו מוצבים בחרטומה של אוניית מפרשים מלחמתית וירה ישר לפנים. שימש בעת מרדף אחר אוניית אויב, ונועד להאט או אף לעצור כליל את מנוסתה על ידי פגיעה בחיבל ובמפרשים.
תּוֹתָח יַרְכָּתַיִם, תותח ירכתיים (stern-chase, stern chaser): בתקופת המפרשים – כל אחד משני התותחים שהוצבו בירכתיה של אוניית מפרשים מלחמתית וירה ישר לאחור. שימש בעת מנוסה מפני אונייה רודפת, ונועד לעצור אותה על ידי פגיעה בחיבל ובמפרשים.
תּוֹתְחָן (gunner): קצין משנה באוניית מפרשים מלחמתית, מקביל בדרגתו לרב מלחים, שהיה אחראי על תקינות התותחים וכלי הירי הקלים של האונייה, על מחסן אבק השריפה ועל אימון המלחים בירי. >> נָשָּׁק.
תּוֹתְחָנִית (gunboat): בתקופת המפרשים – סירת משוטים חמושה בתותח יחיד, לתקיפת אוניות אויב במים רדודים סמוך לחוף. >> סְפִינַת תּוֹתָחִים. [איור]
תּוֹתַח סְבִיבוֹל (swivel gun): בתקופת המפרשים – תותח קטן נגד־אדם, שהוצב על מעקות הסיפון או בדוכניות במרומי התרנים. לתותח הייתה חצובה מזלגית סובבת על ציר, כך שניתן היה להגביה ולצודד אותו לפי הנדרש.
תְּזוּזַת הַמִטְעָן (shifting, shifting of cargo): תנועת מטען מאליו בתוך הַסַּפְנָה (מחסן) בשל טלטולי האונייה בים גלי. = דִּרְדּוּר הַמִּטְעָן [מיושן]. >> עִתּוּק.
תְּזָזִית*, רוּחַ תְּזָזִית (squall) >> מַכַּת רוּחַ.
תָּחַב, תָּחַב קֶלַע (to ram home) >> תְּחִיבָה.
תִּחוּל, תיחול (priming): הכנת תותח לירי מיידי. התיחול בתותחים נטעני־לוע בתקופת המפרשים כלל את ניקוב התחמיש דרך חור ההצתה ומילוי החור באבק־הצתה או הכנסת קנה־הצתה לתוך החור. בתקופת המפרשים היו התותחים טעונים כל הזמן בכדור־תותח ובתחמיש, כך שנדרש רק לתחל את התותח לקראת הירייה הראשונה. >> אֲבַק הַצָּתָה, קְנֵה הַצָּתָה, חוֹר הַצָּתָה, אֲגַן הַצָּתָה.
תְּחוּם גֵּאוּת וָשֵׁפֶל*, תְּחוּם מוֹעֵד הַיָּם* (range of tide, tidal range): הפרש הגובה בין גאות ושפל עוקבים, הבאים זה אחר זה.
תְּחִיבָה, תְּחִיבַת קֶלַע (ramming home): בתקופת המפרשים, הכנסת כדור־תותח או קֶלַע אל קדח הקנה של תותח נטען־לוע והידוקו אל תחמיש אבק השריפה. >> מַתְחֵב.
תְּחִילַת הַבְּנִיָּה [של אונייה], תחילת הבנייה (keel laying, laying down) >> הַנָּחַת שִׁדְרִית.
תַּחְמִישׁ (cartridge): גליל עשוי נייר (ברובים), בד (בתותחים נטעני־לוע) או מתכת (בתותחים נטעני־מכנס) ובו כמות מדודה של אבק שריפה; שימש בימים עברו כמטען חומר נפץ הודף בכלי נשק קלים ובתותחים. >> קֻפְסַת תַּחְמִישִׁים, נוֹשֵׂא אֲבַק שְׁרֵפָה.
תַחֲנַת נַתָּב (pilot station): מקום המפגש של ספינת נתב עם אונייה הזקוקה לשירותי ניתוב.
תַּחֲנַת עֲגִינָה (roadstead, roads, road): מקום מוכר בקרבת החוף בו אוניות יכולות לעגון בבטחה יחסית, לרוב בהמתינן לתורן להיכנס לנמל; במקומות בהם אין נמל או שאינן יכולות להיכנס לתוכו, משמשת תחנת העגינה לפריקה ולטעינת האוניות באמצעות סירות משא. בתקופת המפרשים שימשו תחנות העגינה את האוניות בהמתינן לרוח נוחה שתישא אותן אל יעדן. = חוֹף אֲנִיּוֹת [מיושן], מַעֲגָן פָּתוּחַ.
תַּחֲנַת צִי (naval station, station): בסיס של הצי המלחמתי; וגם קבוצת אוניות מלחמה מסוגים שונים המוצבת בזירה גיאוגרפית מוגדרת מעבר לים ונתונה לפיקודו של קצין דגל אחד. >> בְּסִיס הַצִּי, בָּסִיס יַמִּי.
תַּחֲנַת תִּדְלוּק בְּפֶחָם, נְמַל תִּדְלוּק בְּפֶחָם (coaling station, coaling port): בימים עברו – נמלים ומעגנות שבהם אוניות קיטור יכלו לחדש את מלאי הפחם עבור דודי הקיטור שלהן. >> דּוֹבְרַת פֶּחָם, מְגוּרַת פֶּחָם.
תַּחֲרוּת שַׁיִט* (boat race, regatta): אירוע ספורטיבי בו מתחרות ביניהן סירות מפרשים, חתירה או מנוע להשגת ניצחון או פרס. על פי רוב כוללת התחרות כמה "מירוצים", אך לעתים מירוץ אחד בלבד, והיא מתנהלת על פי חוקים מוסכמים.
תַּחֲרוּת שַיִט לַמֶרְחָקִים (offshore racing): תחרות שיט ביכטות מפרשים שמסלולה בין נקודות גיאוגרפיות מרוחקות, להבדיל מתחרויות בקרבת החוף, אז המסלול הוא בין מצופים ומותאם לכיווני נשיבת הרוחות באותו אזור.
תַּחְתִּי* (lower): הנמוך ביותר, כגון: מפרש תחתי, תורן תחתי, סקריה תחתית, מחסן תחתי וכו'.
תַּחְתִּית* [של כלי שיט] (bottom, floor): החלק התחתון של גוף כלי שיט; "רצפת" כלי השיט משני עברי השדרית עד מקום ההתעגלות מעלה של השיפוליים. = קַרְקַעִית הַסְפִינָה, קַרְקַע הַסְּפִינָה [מליצי]. >> עִלִּית הַגּוּף, שִׁפּוּלַיִם, מַעֲלֵה הַתַּחְתִית. [איור]
– תַּחְתִּית בְּאוּשָׁה* [מיושן] (foul bottom) >> תַּחְתִית מְכֻסָּה צִמְדָּה.
– תַּחְתִּית כְּפוּלָה* (double bottom): באוניות ברזל ופלדה – החלל בין לוחות התחתית החיצוניים והפנימיים של גוף האונייה.
– תַּחְתִּית מְכֻסָּה צִמְדָּה, תחתית מכוסה צמדה (foul bottom): תחתית כלי שיט המכוסה מצדה החיצוני בשכבה עבה של אצות ובלוטי ים, אשר מאיטים את מהירותה במידה ניכרת. >> צִמְדָּה.
– תַּחְתִּית שְׁטוּחָה (flat bottom, flat floor): תחתית ישרה של כלי שיט, להבדיל מתחתית מקוערת.
תַּחְתִּית הַמִּפְרָשׂ*, תַּחְתִית* (leech) >> שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה.
תַּחְתִּית הַסַּפְנָה (bottom of the hold): לוחות הרצפה של מחסן מטען באונייה. = קַרְקָעִית הַסַּפְנָה* [מיושן].
תַּחְתִּית הַשֵּׁפֶל* (low water, low tide): המפלס הנמוך ביותר אליו מגיעים פני הים במהלך השפל.
– תַּחְתִּית הַשֵּׁפֶל בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא* (low water spring tide) >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא, שִׂיא הַגֵּאוּת בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא.
תַּכְוִין*, תכווין (bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לכיוון הצפון. במילים אחרות, הזווית האופקית בין קו המחבר שתי נקודות על פני הכדור או המפה לבין כיוון הצפון. תכווינים משמשים למציאת מיקום האונייה בים. >> קוּרְס, מָדַד תַּכְוִין.
– תַּכְוִין אֲמִתִּי, תכווין אמיתי (true bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לצפון האמיתי (המרידיאן הגיאוגרפי). את מעלות הזווית סופרים בכיוון השעון מ-0000 (הצפון האמיתי) אל העצם או האתר.
– תַּכְוִין מַגְנֵטִי, תכווין מגנטי (magnetic bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לצפון המגנטי (המרידיאן המגנטי). כדי להפוך תכווין מגנטי לתכווין אמיתי ולהפך, יש להביא בחשבון את הווריאציה. >> וַרְיַאצְיָה.
– תַּכְוִין מַצְפֵּן (compass bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לכיוון הצפון של המצפן בספינה. כדי להפוך תכווין מצפן לתכווין אמיתי ולהפך, יש להביא בחשבון את שגיאת המצפן (וריאציה + דוויאציה). >> שְׁגִיאַת מַצְפֵּן.
– תַּכְוִין יַחֲסִי, תכווין יחסי (relative bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לקו ההתקדמות (heading) של הספינה.
– תַכְוִינִים מִצְטַלְּבִים, תכווינים מצטלבים (cross bearings): שני תכווינים או יותר מכלי שיט אל נקודות ציון ידועות בחוף המסומנות במפה; הנקודה בה חותכים קווי התכווינים זה את זה מציינת את מיקום כלי השיט. >> קַו תַּכְוִין.
תִּכוּן, תיכון אוניות; תְּכִינָה, תכינת אוניות [הפעולה] (ship design). >> תֶּכֶן אֳנִיוֹת.
תֶכֶן אֳנִיּוֹת, תכן אוניות [המקצוע] (ship design): תהליך הפיתוח והתכנון ההנדסי של אונייה (מסחרית או מלחמתית) בהתאם לצרכים התפעוליים שקבעו הבעלים. >> בִּנְיַן אֳנִיוֹת, אַדְרִיכָלוּת יַמִּית.
תְּלַת־חַתְרִית, תלת-חתרית (trireme, trieres): ספינת מלחמה ים־תיכונית מן העת העתיקה, בעלת שלושה טורי משוטים אחד מעל השני. כל יחידת חתירה מנתה שלושה חותרים: חותר אחד למשוט בטור העליון, חותר אחד למשוט בטור האמצעי וחותר אחד למשוט בטור התחתון. "תלת" בשם הספינה מתייחס למספר החותרים ביחידת החתירה ולא למספר טורי המשוטים. = טְרִיאֵרָה, טְרִירֶמָה, סְפִינָה מְשֻׁלֶשֶׁת [מיושן]. >> תְּלַת טוּרִית. [איור]
תְּלַת־טוּרִית, תלת-טורית (three-banked galley): א) ספינת משוטים מלחמתית מן העת העתיקה, בעלת שלושה טורי משוטים אחד מעל השני, בלא התייחסות למספר החותרים בכל יחידת חתירה. ב) שם נרדף מיוּשן לתלת־חתרית (טְרִיאֵרָה, טְרִירֶמָה). >> תְּלַת־חַתְרִית.
תְּלַת־סִפּוּנִית, תלת-סיפונית (three decker): אוניית מפרשים מלחמתית בעלת שלושה סיפוני תותחים. >> סִפּוּן תּוֹתָחִים, דּוּ סִפּוּנִית, אֳנִיַּת קַו.
תִּמְרוּן [הפעולה] (manoeuvre, maneuver): שינוי מסודר של הכיוון, המיקום או המהירות של כלי שיט כדי להגיע לנקודה מבוקשת (לדוגמה, במהלך התקשרות לרציף בנמל), או למען מטרה מסוימת (למשל, כדי להימנע מהתנגשות בכלי שיט אחר). בלשון דיבור: מָנֶוְרָה. >> כֹּשֶׁר תִּמְרוּן.
תִּמְרֵן (to manouevre) >> תִּמְרוּן.
תֵּן יַד! (!Bear a hand): מהר ועזור! (בעבודת צוות).
תְּנוּעָה אֲחוֹרָה* (sternway): תנועת כלי שיט לאחור. >> נְסִיעָה אֲחוֹרָה.
תְּנוּעָה קָדִימָה* (headway): תנועת כלי שיט לפנים. >> נְסִיעָה קָדִימָה, הִתְקַדְמוּתָה נֶעֶצְרָה.
תַּנוּר* (furnace): החלל בחלק התחתון של דוד קיטור לתוכו מוכנס הדלק ובו מתבצעת הבעירה. בימים עברו הוזנו תנורי הדוודים בפחמים. = כִּבְשָׁן. >> דֶּלֶת הַתַּנוּר, תָּא בְּעֵרָה. [איור]
תִּסְבֹּלֶת*, תסבולת (deadweight, deadweight tonnage, DWT) >> מַעֲמָס.
תְּעוּדוֹת הַסְּפִּינָה, תְּעוּדוֹת הָאֳנִיָּה, תעודות האונייה (ship's papers) >> נְיָרוֹת הָאֳנִיָּה.
תְּעוּדַת כֹּשֶׁר שַׁיִט (certificate of seaworthiness) >> כֹּשֶׁר שַׁיִט.
תְּעוּדַת רִשּׁוּם*, תעודת רישום [של כלי שיט] (certificate of registry): "תעודת זהות" של כלי שיט המונפקת על ידי ממשלת המדינה שבה כלי השיט נרשם. בתעודה רשומים מידות האונייה, התפוסה, פרטי המכונות או מערך המפרשים, שמות בעלי האונייה ועוד. >> נְמַל רִשּׁוּם.
תְּעָלָה, תְּעָלַת שַׁיִט (canal, canal waterway): נתיב מים מלאכותי חפור ביבשה לתעבורת כלי שיט. מבחינים בין תעלה פנים-יבשתית לבין תעלה המקשרת בין שני ימים (כמו תעלת סואץ או תעלת פנמה). >> שֵׁיט תְּעָלוֹת, נְתִיב מַיִם.
תֹּף, תוף; תֹּף הַכַּנֶנֶת, תוף הכננת (drum, drum of the winch, barrel): החלק העיקרי הסובב של כנן או של כננת, עליו כורכים בעיגולים את חבל העבות או הכבל. [איור] [איור]
– תֹּף כַּנֶּנֶת הָעֹגֶן, תוף כננת העוגן (barrel of the windlass): חלקה העיקרי דמוי התוף של כננת העוגן, עליו נכרכת ונמשכת שרשרת העוגן. [איור]
– תֹּף צַד*, תוף צד (wrapping end, gypsy head) תוף קטן־ממדים, אחד בכל צד של כננת, באמצעותו מושכים חבלי התקשרות. [איור]
תַּפּוּחַ, תַּפּוּח הַמִּכְנָס (pommelion, cascabel): בליטה כדורית יצוקה בחלקו האחורי של תותח נטען לוע, אליה קושרים את חבל המכנס. >> חֶבֶל הַמִּכְנָס. [איור] [איור]
תְּפוּסָה* (tonnage, burden, burthen): קיבולתה של אוניית סוחר, על פיה מציינים את גודלה. נמדדת ביחידות "טון תפוסה". בחוק הספנות הבריטי משנת 1854 נקבע כי 1 טון תפוסה = 100 רגליים מעוקבות. = טוֹנַאז', קִבּוּל [מיושן]. גודלן של אוניות מלחמה נקבע על פי ההדחק שלהן. = בֵּית קִבּוּל [ארכאי]. >> הֶדְחֵק, מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית לְיַכְטוֹת, מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית הַיְּשָׁנָה.
– תְּפוּסָה בְּרוּטוֹ, הַתְּפוּסָה בְּרוּטוֹ* (gross registered tonnage): הנפח ברגליים מעוקבות של החללים בתוך אוניית סוחר ועל סיפונה המיועדים למטען, אספקה, דלק, נוסעים ואנשי צוות. את המספר מחלקים ב־100 ומקבלים את התפוסה ברוטו בטונות תפוסה.
– תְּפוּסָה נֶטוֹ, הַתְּפוּסָה נֵטוֹ* (net registered tonnage): קיבולת המטען הנושא רווחים של אוניית סוחר. התפוסה ברוטו פחות החללים עבור מגורי הצוות, חדרי המכונות וההגה, גשר הפיקוד, חדר המפות וכיו"ב.
תִּפְרֹשֶׂת*, תפרושת (sails, canvas): כלל המפרשים של ספינה, וגם אותו חלק מהם שהיא מניפה בזמן נתון. >> מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת, הִגְדִּיל תִפְרֹשֶׂת, הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת.
– תִּפְרֹשֶׂת יֶתֶר*, תפרושת יתר >> תִּפְרֹשֶׂת מְרַבִּית.
– תִּפְרֹשֶׂת מְרַבִּית, תפרושת מרבית (press of sail, press of canvas) [מן press במשמעות "המון"]: א) מספר ושטח המפרשים הגדול ביותר שספינה יכולה להניף בהתחשב בעוצמת הרוח ובכיוונה באותו זמן. ב) מספר ושטח המפרשים הגדול ביותר שיכטה תחרותית יכולה להניף כשהיא שטה ברוח מלאה. = תִּפְרֹשֶׂת יֶתֶר.
תָּקוּל* (foul) >> עֹגֶן תָּקוּל, כֶּבֶל תָּקוּל.
תְּקִיפַת הַסַּפָּנוּת הַמִּסְחָרִית (commerce raiding, guerre de course): צורת לוחמה ימית שמטרתה תקיפת אוניות הסוחר של האויב בזמן מלחמה כדי להטביען או לקחתן שלל. על ידי כך נפגעת כלכלת האויב ונחלש כוח עמידתו. >> צַיֶּדֶת אֳנִיּוֹת סוֹחֵר, צַיֶּדֶת סוֹחֵר, פְּרַיבֶטִיר.
תְּרִיס אֶשְׁקָף* (deadlight, port lid): מכסה מתכת נע על ציר המגן על שמשת אשקף או חלון תא במזג אוויר סוער. = מִכְסֵה חַלּוֹן הַתָּא. [איור]
תְּרִיסֵי אוֹרוֹת שַׁיִט (light screens): התקן עץ או מתכת התוחם את גזרת הראוּת של אור שיט. פנס אור צד, לדוגמה, מפיץ אור ירוק (ימין) או אדום (שמאל) על פני קשת אופק של 112.5 מעלות מישר לפנים; פנס אור ראש תורן מפיץ אור לבן על פני קשת אופק של 225 מעלות מישר לפנים וכיו"ב. >> אוֹר שַׁיִט.
תֹּרֶן*, תורן (mast): כלונס או עמוד איתן וגבוה, הנושא את מפרשיה של ספינה. באוניות קיטור ומנוע נושא התורן אורות שיט, אנטנות מכ"ם ותקשורת ועוד. [איור]
– בִּמְרוֹמֵי הַתֹּרֶן, בִּמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים (aloft) >> לְמַעְלָה.
– תֹּרֶן אֲחוֹרִי, תורן אחורי (mizzen mast, mizenmast): התורן הקרוב לירכתיים בספינת מפרשים בעלת שני תרנים או שלושה.
– תֹּרֶן אֲרָעִי, תורן ארעי (jury mast) >> תֹּרֶן דְחָק.
– תֹּרֶן גָּדוּם (stump mast): באוניות מפרשים – תורן תחתי קצר ועבה, ללא דוכנית וללא תורן נוסף מעליו. >> תֹּרֶן עַלְעִלִּי גָּדוּם.
– תֹּרֶן דּוּ רַגְלִי, תורן דו רגלי (bipod mast): תורן של ספינה הבנוי משני כלונסאות כפותים יחד בראשם ולו צורת משולש שווה שוקיים. [איור]
– תֹּרֶן דְּחָק*, תורן דחק (jury mast): תורן ארעי בסירה או באוניית מפרשים, המותקן בשעת דחק במקום תורן קבוע שהתמוטט בסערה או בקרב. בתקופת המפרשים התקינו לפעמים תורני ארעי באונייה חדשה והשיטו אותה במורד הנהר או אל נמל קרוב, שם הוחלפו בתרנים שהוכנו עבורה. = תֹּרֶן אֲרָעִי, תֹּרֶן הַצָּלָה [מליצי]. >> מַעֲטֵה דְּחָק. [איור]
– תֹּרֶן הָרֹאשׁ, תורן הראש [מיושן] (main mast) >> תֹּרֶן רָאשִׁי.
– תֹּרֶן טֵלֶסְקוֹפִּי, תורן טלסקופי (telescopic mast): תורן המורכב מכמה צינורות המושחלים אחד לתוך השני, כך שניתן לקפלו בעת הצורך. = תֹּרֶן שָׁחִיל.
– תֹּרֶן מְאַסֵּף*, תורן מאסף (jigger mast, jigger): א) תורן קטן בקצה האחורי של סירת מפרשים ועליו מפרש גף. ב) התורן האחרון באוניית מפרשים בעלת ארבעה תרנים (קדמי, ראשי, אחורי, מאסף).
– תֹּרֶן מְבֻנֶּה*, תורן מבונה (built mast, made mast): תורן של אוניית מפרשים הבנוי מכמה קורות עץ מחוברות יחד ולא מקורת עץ אחת שלמה.
– תֹּרֶן מוֹט*, תורן מוט (pole mast): תורן של סירה או ספינת מפרשים הבנוי מקורת עץ אחת שלמה ולא מכמה קורות המהודקות וחבוקות יחד.
– תֹּרֶן מַרְקִיעַ*, תורן מרקיע (skysail mast): הקטע החמישי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]
– תֹּרֶן מִתְקַפֵּל, תורן מתקפל (folding mast, collapsible mast, hinged mast): תורן של ספינת מפרשים שרגלו סבה על ציר, כך שאפשר להרכין אותו ב-90 מעלות, לרוב לשם מעבר תחת גשרים. = תֹּרֶן רָכִין. [איור]
– תֹּרֶן עִלִּי*, תורן עילי (topmast): הקטע השני בממד הגובה של תורן בספינות ובאוניות מפרשים, מעל התורן התחתי. [איור] [איור]
– תֹּרֶן עֶלְיוֹן*, תורן עליון (royal mast): הקטע הרביעי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]
– תֹּרֶן עַלְעִלִּי*, תורן עלעילי (topgallant mast): הקטע השלישי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]
– תֹּרֶן עַלְעִלִּי גָּדוּם, תורן עלעילי גדום (stump topgallant mast): תורן עלעילי באוניית מפרשים מלאת מעטה, ללא מוטות ערב או תורן נוסף מעליו, לשימוש במזג אוויר סוער. >> מוֹטוֹת עֵרֶב, תֹּרֶן גָּדוּם.
– תֹּרֶן קִדְמִי*, תורן קדמי (foremast): באוניית מפרשים תלת־תורנית או ארבע־תורנית: התורן הקרוב לחרטום. באוניות קיטור ומנוע: התורן הקרוב לחרטום. [איור]
– תֹּרֶן רָאשִׁי*, תורן ראשי (main mast): התורן הנושא את המפרש העיקרי והגדול ביותר. באוניית מפרשים מלאת מעטה: התורן האמצעי. באוניות קיטור ומנוע: התורן הגבוה ביותר. = תֹּרֶן הָרֹאשׁ [מיושן, מליצי]. [איור]
– תֹּרֶן רָכִין* (folding mast, collapsible mast, hinged mast) >> תֹּרֶן מִתְקַפֵּל.
– תֹּרֶן שָׁחִיל* (telescopic mast) >> תֹּרֶן טֵלֶסְקוֹפִּי.
– תֹּרֶן שִׁנּוּר, תורן שינור (snorkel mast): תורן חלול המועלה מצוללת דיזל־חשמלית אל פני המים כאשר היא שטה בעומק פריסקופי, קרוב לפני המים. דרך התורן נשאב אוויר לפעולת מנועי הדיזל לטעינת המצברים, וכן לאוורור פנים הצוללת. >> עֹמֶק פֶּרִיסְקוֹפִּי.
– תֹּרֶן תַחְתִּי*, תורן תחתי (lower mast): הקטע התחתון של תורן באוניית מפרשים, המחובר לשדרית ונושא עליו את הקטעים האחרים הגבוהים יותר (עילי, עלעילי, עליון ומרקיע). ממנו נפרש המפרש התחתי. [איור] [איור]
תְּרֻנָּה*, תרונה (masting): כלל התרנים והכלונסאות בספינה או באוניית מפרשים. [איור]
תָּרְנִי*, תורני (-masted): בעל תורן; חד־תורני, תלת־תורנית וכדומה.
תְּרָנִים עֲרֻמִּים מִכָּל מִפְרְשֵׂיהֶם, בתרנים ערומים מכל מפרשיהם (bare poles, under bare poles): מצבה של ספינת מפרשים שנקלעה לסערה עזה ועל כן נאלצת לגלול או להוריד את כל מפרשיה והיא נישאת עם הרוח. = מְעֻרְטֶלֶת מִכָּל מִפְרָשֶׂיהָ. >> נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה, נְטוּלַת תְּרָנִים.
תִּתְמֹכֶת הַתֹּרֶן*, תתמוכת התורן (tabernacle, mast trunk): בספינות מפרשים שבהן התורן קבוע לסיפון ולא לשדרית: מסגרת עץ התומכת בתורן ומאפשרת להרכינו בעת מעבר תחת גשרים. [איור]
תַּת אַדְמִירָל (vice admiral) >> אַדְמִירָל מִשְׁנֶה.
תַּת קָצִין, תת־קצין (petty officer): א) באוניות מפרשים מלחמתיות בצי הבריטי ובצי האמריקאי: איש צוות שדרגתו נמוכה משל קצין־משנה וגבוהה משל מלח פשוט; מעין "סַמָל" בלשון ימינו. ב) בצי הבריטי: סגן־משנה. >> קָצִין, קָצִין מִשְׁנֶה.
עדכון אחרון: 18 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.
שְׂפַת הַיָּם - מילון מונחים ימיים ועוד 