ל

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, כאשר לא נמצא מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

לֹא יַצִּיב בְּיוֹתֵר ◊ (crank, cranky): נאמר על כלי שיט "חיגר", שיציבותו פגומה, בין בשל תכנון לקוי ובין אם משקל המטען או הנטל (זבורית) שהוא נושא אינו מספיק או אינו מחולק כראוי. אונייה כזו אינה מזדקפת בקלות לאחר שרוח או גלים מטים אותה לצד אחד. ראו גם: יַצִּיב, זָקוּף.

לֹא כָּשִׁיר לְשַׁיִט (unseaworthy). ראו: כָּשִׁיר לְשַׁיִט.

לַאגֶר (lugger): סירה או ספינת מפרשים המניפה מפרשי זרוע על כל אחד מתרניה. מן lug sail – מפרש זרוע. [איור]

לְאָחוֹר* (astern): מן הירכתיים והלאה בקו ישר (מחוץ לספינה); אחורה. ראו גם: אָחוֹר.

לַאנְץ', מ"ר לאנצ'ים (launch): [לשון דיבור] א) סירת שירות של אונייה; ב) סירת שירות בנמל.

לַאשִׁינְג (lashing) [לשון דיבור]. ראו: כֶּפֶת.

לֵב יָם, לֵב הָאוֹקְיָנוּס, לב האוקיינוס (open sea, high seas, midst of the sea): הרחק מן החוף. = לְבַב יָמִּים [מליצי], בָּמֳתֵי יָם [מליצי].

לִבָּה*, לֵב* [של חבל] (core): גדיל המצוי במרכזו של חבל ארבעה־גדילים. [איור]

לַבְלָר, לַבְלַר הַקֶּפְטֶן, לַבְלַר הַקַּבַּרְנִיט (clerk, Captain's clerk): בתקופת אוניות המפרשים – תת־קצין באוניית מלחמה שטיפל ביומנים, בפנקסי החשבונות ובתכתובת של הקפטן. = פְּקִיד הַקֶּפְּטֶן.

לֶג (leg): [לשון דיבור] קטע הדרך שעושה יכטת מפרשים בין חילוף מפנה אחד לשני בעת שיט במעלה הרוח, בין מצוף סימון אחד לשני בתחרות שיט, וכן בין נקודה אחת לנקודה שנייה במהלך שיט ארוך.

לַהַב, לַהַב הַמָּשׁוֹט (blade): חלקו הרחב והשטוח, הטובל במים, של משוט בסירת חתירה. = כַּף הַמָּשׁוֹט.

לַהַב, לַהֲבֵי הַמְּשׁוֹטָה ◊ (float, float board, board): הכפות השטוחות של גלגל משוטים. ראו גם: מְשׁוֹטָה.

לַהֲבֵי מְשׁוֹטָה מִתְכַּנְּסִים ◊ (feathering floats): להבי משוטה שמנגנון מכני של אקסצנטר ומוטות רדיאליים מסובב ומחזיק אותם במצב אופקי כל זמן שהם מחוץ למים, כדי שלא יהוו התנגדות באוויר להתקדמות הספינה. המונח באנגלית נלקח מן הנוהג לסובב את המשוט בסירת חתירה ממצב אנכי למצב אופקי עם הוצאתו מן המים (to feather), מאותה סיבה. המנגנון מורכב על קצה ציר המשוטה. מנגנון אחר, של גלגלי שיניים קוניים, מסובב את הלהבים באופן דומה לפעולת החותר. [איור]

לוֹג (log): א) [מאנגלית] מכשיר למדידת מהירותו של כלי שיט. = מַד מְהִירוּת יַמִּי. ב) יומן האונייה, יומן הגשר (קיצור של log book).

לוֹג פָּשׁוּט (common log): בימים עברו, מכשיר פשוט למדידת מהירותו של כלי שיט. היה בנוי מגזיר עץ (log) בצורת רביע עיגול, שהקשת שלו הוכבדה במשקולת עופרת. אל הלוג נקשר חבל ארוך המסומן בקשרים במרחקים קבועים. הלוג הוטל למים ונשאר זקוף במקומו, בעוד הספינה מתקדמת; את החבל שילשלו בהדרגה למים לפרק זמן קבוע שנמדד בשעון חול. אורך החבל שנפרש ציין את המרחק שעברה הספינה, ועל פי המרחק והזמן חושבה מהירותה. ראו גם: קֶשֶׁר, הֵטִיל לוֹג, מָדַד מְהִירוּת לְפִי הַלּוֹג. [איור] [איור]

לוֹג פָּטֵנְטִי (patent log, taffrail log): בימים עברו, מכשיר מכני למדידת מהירותה של ספינה, שהורד למים מירכתיה ונגרר אחריה בחבל שנקשר למעקה הירכתיים. התנועה הסיבובית של המדחף בקצה המכשיר הנגרר הועברה באמצעות מנגנון גלגלי שיניים אל מונה, שהציג את המרחק שעברה הספינה. על פי נתוני המרחק והזמן חושבה מהירות. = מַד מִילִין [מליצי]. [איור] [איור]

לִוּוּחַ*, ליווח (planking עץ, plating מתכת): לוחות העץ או הפלדה המצפים את צלעות כלי השיט ומהווים יחד את מעטפת הגוף שלו. ראו גם: לוּחַ.

לִוּוּחַ חִיצוֹנִי, ליווח חיצוני (outside planking, skin): לוחות העץ או הפלדה המצפים את צלעות הספינה מבחוץ; מעטפת הלוחות החיצונית של כלי שיט. = דְּפֻנָּה*.

לִוּוּחַ מְלֻכְסָן, ליווח מלוכסן (diagonal planking): שיטת בנייה של סירות וספינות עץ, שבה ציפוי הגוף עשוי שתי שכבות של לוחות הערוכות בזווית של 450 לשדרית, וכל שכבה חוצה את האחרת בזווית של 900. = צִפּוּי מְלֻכְסָן.

לִוּוּחַ מְרֹעָף*, ליווח מרועף (clinker built, clinker planking, clinker plating): שיטת בנייה של סירות וספינות עץ או פלדה, שבה לוחות הציפוי מונחים זה על גבי זה בחפיפה, כדרך הנחת רעפים. = צִפּוּי מְרֹעָף. [איור]

לִוּוּחַ מְשֻׁוֶֶּה*, ליווח משווה (carvel built, flush planking, flush plating): שיטת בנייה של סירות וספינות עץ או פלדה, שבה לוחות הציפוי מונחים שפה אל שפה, כך שמתקבלת מעטפת חלקה. = צִפּוּי חָלָק.

– לִוּוּחַ פְּנִימִי, ליווח פנימי (ceiling): בספינות עץ – הלוחות המצפים את צלעות הספינה מבפנים, ומוסיפים לחוזקו המבני של הגוף. ראו גם: רִצְפָּה.

לוּחַ, לוּחַ עֵץ (plank): קרש ארוך ועבה. לרוב הכוונה לקרשי הסיפון וללוחות מעטפת הגוף (דפנות ותחתית) בספינת עץ. ראו גם: חֵלֶק עֵץ, קֶרֶשׁ, נֶסֶר.

לוּחַ הַהֶגֶה, לוּחַ הֶגֶה*, הֶגֶה* (rudder): החלק העיקרי של מנגנון ההיגוי בכלי שיט. מורכב מלוח אנכי הסב על ציר ומותקן בירכתיים, מתחת לקו המים; בכלי שיט ממונעים – מאחורי המדחף. = הֶגֶה. [איור]

לוּחַ הַמַּצְפֵּן (compass card): לוח התצוגה העגול של מצפן, ששוליו מחולקים ל־3600 (חלוקה רציפה) או ל־32 נקודות (חלוקה ניקודית) ובמרכזו חגה מחט המצפן. = טַבְלַת הַמַּצְפֵּן. ראו גם: שׁוֹשַׁנַּת הַמַּצְפֵּן. [איור]

לוּח נִוּוּט, לוח ניווט מקורב ◊ (traverse board): מכשיר ניווט מתקופת אוניות המפרשים המוקדמת, שעליו סימנו במהלך המשמרת, כל חצי שעה, את הקורס שבו שטה האונייה כפי שהראה המצפן, ואחת לשעה גם את מהירותה כפי שנמדדה בלוג. נתונים אלה שימשו את הנווט לחישוב ולמציאת מיקומה המשוער של האונייה מדי משמרת של ארבע שעות. ראו גם: נִוּוּט מְקוֹרָב. [איור]

לוּטֶנֶנְט [אנגלית בריטית: לֶפְטֶנֶנְט; סְגָן, ממלא מקום] (lieutenant): א) דרגת קצונה בחילות ים בין לוטננט־משנה ללוטננט־קומנדר, המקבילה לדרגת סגן בחיל הים הישראלי. ב) באוניות מפרשים מלחמתיות בציי בריטניה וארה"ב – הדרגה הנמוכה ביותר של קצין פיקוד (commissioned officer), שהיה "ג'נטלמן" על פי ייחוסו החברתי וקיבל את הסמכתו לקצונה (commission) מן הכתר.

לוּטֶנֶנְט מִשְׁנֶה (sub-lieutenant): דרגת קצונה בחילות ים מתחת לוטננט. בחיל הים הישראלי, הדרגה המקבילה לסגן־משנה.

לוּטֶנֶנְט קוֹמַנְדֶר (lieutenant-commander): דרגת קצונה בחילות ים בין לוטננט לקומנדר. בחיל הים הישראלי, הדרגה המקבילה לסרן.

לוּטֶנֶנְט רִאשׁוֹן (first lieutenant): באוניות מפרשים מלחמתיות בציי בריטניה וארצות הברית – הוותיק והבכיר מבין הלוטננטים שבאונייה. בפריגטה שירתו בדרך כלל שלושה לוטננטים, ובאוניית קו – שישה.

לוֹיְדְ'ס (Lloyd's): א) קיצור של Lloyd's of London, איגוד של חתמים ימיים בסיטי של לונדון, שנוסד במאה ה־17 וקיבל את שמו מבית קפה בבעלות אדוארד לויד ברחוב טאוּאר, שם נהגו חתמים להיפגש ולהחליף מידע בענייני עיסקות ביטוח ימי. ב) קיצור של Lloyd's Register – חברת סיווג אוניות ותיקה שמושבה בלונדון. ג) קיצור של Lloyd's List – עיתון יומי בעניני ספנות ותובלה ימית המופיע ברציפות כ-275 שנה.

לִוְיְתָנִית*, לווייתנית (whaler, whaleboat): סירת משוטים ומפרשים צרה וארוכה, בעלת חרטום וירכתיים מחודדים, בדמות הסירה ההיסטורית לציד לווייתנים. שימשה לתובלה ולימים גם לספורט. ראו גם: סִירַת לִוְיְתָנִים.

לוּלָאָה*, לוּלְאַת חֶבֶל (loop): עניבה סגורה בקצה חבל, הנוצרת על ידי קיפול קצה החבל לאחור וקשירת הקצה או קליעתו אל המשך החבל. ניתן ליצור לולאה גם באמצע החבל.

לוּלְאַת בֹּהֶן*, לולאת בוהן (overhand loop): עניבה בקצה חבל הנוצרת באמצעות קשר בוהן. = קֶשֶׁר לוּלָאָה.

לוּלְאַת הַצָּלָה* (בקצה חבל: bowline, באמצע חבל: bowline on a bight): לולאה בלתי מתהדקת מכל גודל בקצה חבל, הנוצרת באמצעות קשר הצלה.

לוּלְאַת הַצָּלָה מִתְהַדֶּקֶת (running bowline): עניבת חבל מתהדקת, הנוצרת על ידי השחלת המשך החבל לתוך לולאת הצלה בקצה החבל. = לוּלְאַת הַצָּלָה זְחִיחָה*.

לוּלְאַת הַצָּלָה כְּפוּלָה (bowline on the bight): שתי לולאות בלתי מתהדקות ושוות בגודלן בקצה חבל, הנוצרות באמצעות קשר הצלה.

לוּלְאַת רְכִיסָה (becket): עין קלועה בקצה חבל רכיסה, שלתוכה מושחלים כפיס הרכיסה או גולת הרכיסה. [איור]

לוֹלָב* (bolt): בסירות ובספינות מעץ – פין ברזל בעל ראש עגול לחיבור שני חלקי עץ; מוכנס אל חור שנקדח בשני חלקי העץ, ומהודק על ידי כיפוף הקצה החופשי או מעיכתו על גבי דסקית מרובעת.

לוֹלַב טַבַּעַת (ring bolt): לולב עין הקבוע לסיפון או לדופן, שאל עינו מחוברת טבעת ברזל זחיחה. משמש לחיבור חבל לקשירת דבר מה למקומו.

לוֹלַב עַיִן* (eye bolt): לולב ברזל הקבוע לסיפון או לדופן, שלקצהו צורת "עין". אל העין מחברים שֶּׁקֶל או אונקל של גלגלת וכדומה.

לוֹקֶר (locker): [לשון דיבור] תיבה, ארון, ארונית או תא באונייה המשמשים לאחסנת חפצים או ציוד. לדוגמה: ארון בגדים בתא מגורים (cabin locker); ארונית לדגלים בגשר (flag locker); מחסן צבעים (paint locker); מחסן רב־המלחים (boatswain's locker); תא שרשרת העוגן (chain locker); מחסן כדורי התותחים (shot locker); מחסן מפרשים (sail locker), ארגז פחמים (coal locker). = אָגוֹר* [מיושן].

לוֹרְד יַמִּי רִאשׁוֹן (First Sea Lord): תוארו של מפקד הצי המלכותי הבריטי. = מְפַקֵּד הַצִּי הַבְּרִיטִי, מְפַקֵּד חֵיל הַיָּם הַבְּרִיטִי.

לוֹרְד עֶלְיוֹן שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת, לוֹרְד אַדְמִירָל עֶלְיוֹן שֶׁל הַמַּמְלָכָה הַמְּאֻחֶדֶת (Lord High Admiral of the United Kingdom): תוארו של שר הצי המלכותי הטקסי בבריטניה, המוחזק לרוב בידי אחד מבני משפחת המלוכה. בימים עברו – המפקד העליון בפועל של הצי המלחמתי.

לוֹרְד רִאשׁוֹן שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת (First Lord of the Admiralty): תוארו של שר הצי המלחמתי של בריטניה עד 1964, שהיה חבר פרלמנט. = שַׂר הַצִּי.

לוֹרְדִים שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת (Lords of the Admiralty): קיצור של Lords Commissioners of the Admiralty, "הלורדים המפקחים של האדמירליות". עד 1964 היה זה שמם של חברי מועצת האדמירליות (Board of Admiralty), הוועד המנהל של משרד הצי המלחמתי הבריטי; שבעה מהם היו קציני צי סדירים בדרגות אדמירל, שלושה חברי פרלמנט (שאחד מהם שימש כשר הצי) ומזכיר (פקיד ממשלתי). = נְצִיבֵי הָאַדְמִירָלִיּוֹת [מיושן]. ראו גם: אַדְמִירָלִיּוּת, מוֹעֶצֶת הָאַדְמִירָלִיּוּת.

לַזְבֵּז (fiddle, fiddle rack, fiddle rail): מסגרת עץ דקה סביב שולחן אוכל, הבולמת את נפילת כלי האוכל לרצפה עקב תנועות האונייה בים. = מַעֲקוֹן*.

לַזְבֶּזֶת* (gunwale): א) השפה העליונה של דופן כלי שיט מעץ, מעל טור הלוחות העליון. הלזבזת מסתירה את קצות הצלעות, ובסירת משוטים קבועים בה מלגזי המשוטים. = שָׂפָה. ב) השפה העליונה של דופן כלי שיט מפלדה, מעל מעקה הלוחות סביב הסיפון.

לָחוֹף (ashore): ליבשה, אל היבשה; אל הנמל או סביבותיו.

לְחִי הַחַרְטוֹם* (bow, מ"ר: bows): כל אחד משני צידי החלק הקדמי של סירה או ספינה: לחי ימין של החרטום ולחי שמאל שלו. ראו גם: חַרְטוֹם, צַד הַחַרְטוֹם. [איור]

לָחְמָה יַמִּית, לוחמה ימית (naval warfare): דרכי ניהול מלחמה בים.

לִיבּוּרְנָה (liburna, liburnis, liburnica): א) ספינת משוטים דו־טורית קלה ומהירה, ששימשה כספינת הקרב הסטנדרטית בציים הרומיים בתקופת האימפריה. שימשה בעיקר לסיור ולשיטור ימי. ב) [לשון חז"ל] שם כללי לספינה. [איור]

לִיגָה (league): יחידת מדידת מרחק השווה לשלושה מיל. חלק העשרים (1/20) של מעלת רוחב.

לַיָּם, לַמַּיִם (overboard): תואר פועל המתייחס לאדם או לחפץ שנפל או הושלך מסיפון אונייה אל המים. = הַמַּיְמָה [מליצי]. ראו גם: אָדָם בַּיָּם!, מֵעֵבֶר לַדֹּפֶן.

לִיסְטוּת הַיָּם [מיושן] (piracy). ראו: שׁוֹד יַמִּי.

לֻלְיָן, לוליין ניקוי (worm): מוט עץ ובקצהו לוליין מתכת לניקוי קדח הקנה של תותח נטען־לוע לאחר הירי. [איור]

לִמּוּד*, לימוד (stave): כל אחד מקרשי חבית, גיגית או דלי. ראו גם: רִסֵּק (חבית, סירת עץ).

לְמַעְלָה* (aloft): באוניית מפרשים – מעל הסיפון העליון; במרומי התורן או התרנים. = בִּמְרוֹמֵי הַתֹּרֶן, בִּמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים. ראו גם: טִפֵּס אֶל מְרוֹמֵי הַתֹּרֶן, עַל הַסִּפּוּן וּבִמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים.

– הביטוי alow and aloft פירושו: כל מפרשי התורן, מהתחתון עד העליון.

לֹעַ, לוע (muzzle): הפתח בקצה קנה של תותח או כלי ירי, שממנו נורה הקֶלַע או הכדור.

לִפְאַת רוּחַ [מליצי] (to windward). ראו: לְצַד הַגְּלִי.

לִפּוּף, ליפוף (turn): כריכה אחת של חבל סביב עצם קבוע (כגון זקף), המשמשת להחזקתו במקומו. = צְפִירָה.

לִפּוּף*, לִפּוּף שֶׁל חֶבֶל, ליפוף של חבל (serving, service): בתקופת אוניות המפרשים – כריכת חבל דק בעיגולים צפופים ומהודקים סביב חבל נייח (כגון רכסה, סמוך וכדומה), לאחר שנחבש ברצועת קנבס מוספגת בעטרן, לשם הגנה מפני שפשוף ופגעי מזג האוויר. ראו גם: לִפֵּף חֶבֶל, חָבַשׁ חֶבֶל. [איור]

לְפִי הַסִּימָן (by the mark): בימים עברו – קריאת איש חבל האנך כאשר עומק המים שנמדד תאם לאחד הסימנים הקבועים על החבל (2, 3, 5, 7, 10, 13, 15, 17, 20 פאדום). לדוגמה: „לפי הסימן, חמש!", „לפי הסימן, עשר חסר רבע!". ראו גם: לְפִי הַעֹמֶק.

לְפִי הַעֹמֶק, לפי העומק (by the deep): בימים עברו – קריאת איש חבל האנך כאשר עומק המים הנמדד לא תאם לאחד הסימנים הקבועים על החבל (2, 3, 5, 7, 10, 13, 15, 17, 20 פאדום), אלא נמצא בין שני סימנים (כגון 4, 6, 9 פאדום וכדומה). עומק המסומן על החבל נקרא mark, ועומק שאינו מסומן נקרא deep. במצבים כאלה הייתה הקריאה, לדוגמה: „לפי העומק, שש!", להבדיל מ„לפי הסימן, שלוש־עשרה!". ראו גם: לְפִי הַסִּימָן.

לִפֵּף*; לִפֵּף חֶבֶל, ליפף חבל (to serve): כרך חבל דק בעיגולים צפופים ומהודקים סביב חבל נייח, לאחר שנחבש, לשם הגנה מפני שפשוף ופגעי מזג האוויר. ראו גם: לִפּוּף [של חבל].

לְצַד (alongside): נאמר על כלי שיט העומד כשדופנו מקבילה לרציף או לדופנה של ספינה אחרת; דופן אל דופן. = לַדֹּפֶן*, בְּמַקְבִּיל*.

לָרֹחַב*, לרוחב (athwart): מצד לצד.

לְרֹחַב הָאֳנִיָּה, לרוחב האונייה (athwartships): מצד לצד של האונייה, בניצב לקו השדרית.

לְשׁוֹן חוֹף* (spit of land): גְבֵהַת חול או רצועת חוף צרה וארוכה, הבולטת לתוך הים.

לְשׁוֹן יָבָּשָׁה (headland, promontory): פיסת יבשה, לרוב צרה, הבולטת לתוך הים. ראו גם: כֵּף.

לְשׁוֹן יָם* (inlet, cove): מפרצון צר וארוך החודר מן הים אל תוך היבשה.


עדכון אחרון: 27 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

כ

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

כֶּבֶל* (cable): א) בתקופת אוניות המפרשים – חבל קנבוס ארוך ועבה, שהיקפו מעל 10 אינץ', ובמיוחד חבל העוגן. בסביבות 1820 הוכנסו לשימוש שרשראות עוגן, והמונח cable נעשה שם נרדף גם לשרשרת העוגן. ב) מן cable במשמעות חבל עוגן נוצרה גם יחידת אורך ימית באותו שם. 1 כבל = 100 פאדום = 200 יארד (183 מטר).

כֶּבֶל חֲבָלִים* (cable-laid rope): חבל עבה העשוי מתשעה גדילים (עיקרים): שלושה גדילים עבים פתולים ימינה, שכל אחד מהם עשוי משלושה גדילים קטנים יותר פתולים שמאלה. [איור]

כֶּבֶל פְּלָדָה*, כֶּבֶל תַּיִל*, כֶּבֶל (wire rope, steel wire rope): חבל עשוי מחוטי פלדה או ברזל שזורים יחד. כבלי ברזל ופלדה הוכנסו לשימוש באוניות בסביבות 1840, תחילה כרכסות לתרנים. רוֹוֵחַ: כַּבֶּל [מן Kabel בגרמנית].

כַּבְלָרִית* (cable ship, cable layer). ראו: אֳנִיַּת כֶּבֶל.

כֶּבֶשׁ* (gangway, gangboard, gangplank): לוח עץ עבה או גשרון מיטלטל לירידה ולעלייה מכלי שיט לרציף. = גַּמְלָה* [מיושן], גֶּנְגְוֵוי [לשון דיבור]. ראו גם: כֶּבֶשׁ הָאֳנִיָּה. [איור]

כֶּבֶשׁ הָאֳנִיָּה, כבש האונייה; כֶּבֶשׁ הַדֹּפֶן, כבש הדופן (accommodation ladder, gangway ladder): סולם־מדרגות מיטלטל, חלק מן הציוד של אונייה (בעיקר אוניית משא), הנתלה על הדופן עם הגעתה לנמל ומשמש למעבר אנשים בין האונייה לבין הרציף או סירה. = סֻלַּם הָבָּב* [מיושן], גֶּנְגְוֵוי [לשון דיבור]. ראו גם: כֶּבֶשׁ. [איור]

כִּבְשָׁן* (furnace). ראו: תַּנוּר.

כַּדּוּם* [רוֹוֵחַ: כַּדּוֹם] (boat hook): מוט עץ ארוך ובראשו אונקל מתכת, המשמש בסירה להרחקתה או לקירובה אל המזח או אל סירה אחרת, לשליית חבל מן המים וכדומה. = גַּנְג', גאנץ' [לשון דיבור], אַנְקוֹל סִירָה [מיושן], אֻנְקַל סִירוֹת [מיושן]. [איור]

כַּדּוּר תּוֹתָח, כדור של תותח (cannon ball, round shot, round): קלע ברזל בצורת כדור מלא, ללא חומר נפץ ומרעום, הנורה מתותח. ראו גם: קֶלַע.

כּוֹבַע סְעָרָה (sou'wester hat): כובע רחב שוליים עשוי אריג אטים למים לשימוש במזג אוויר סוער. ראו גם: בִּגְדֵי סְעָרָה.

כַּוָּה*, כווה (hatch, hatchway): פתח בסיפון אונייה (לרבות סיפונים פנימיים) להכנסה ולהוצאה של מטען או למעבר אנשים. [איור]

– כַּוָּה אֲחוֹרִית (after hatch, after hatchway): כוות המטען האחורית ביותר באוניית משא בעלת שתיים או שלוש כוות. [איור]

– כַּוָּה קִדְמִית (fore hatch, fore hatchway): כוות המטען הקדמית באוניית משא בעלת שתיים או שלוש כוות. [איור]

– כַּוָּה רָאשִׁית (main hatch, main hatchway): כוות המטען הגדולה ביותר על סיפון אונייה שלה שלוש כוות או שתיים. [איור]

כַּוַּת הַיַּרְדָּה*, כוות הירדה (ladder way, companion hatchway, companion hatch): פתח בסיפון המוליך אל סיפון שמתחתיו דרך גרם או סולם מדרגות. ראו גם: יַרְדָה, חִפַּת הַיַּרְדָּה.

כִּוּוּן הָאֳנִיָּה, כיוון האונייה (ship's head). ראו: כִּוּוּן הַהִתְקַדְּמוּת.

כִּוּוּן הַהִתְקַדְּמוּת, כיוון ההתקדמות (heading): הכיוון במעלות המצפן אליו פונה חרטום האונייה בכל רגע נתון ושבו היא מתקדמת. אין לבלבל בינו לבין "קוּרְס", שהוא הכיוון הרצוי לה באותו זמן. כיוון ההתקדמות יכול לחפוף לקורס או לסטות ממנו. = כִּוּוּן הָאֳנִיָּה. ראו גם: קוּרְס, קַו הַהִתְקַדְּמוּת.

כִּוּוּן הַזֶּרֶם*, כיוון הזרם (direction of current, set): הכיוון שאליו נע הזרם; זרם צפוני, לדוגמה, נע מדרום לצפון. כיוון הרוח, לעומת זאת, הוא הכיוון שממנו היא באה.

כִּוּוּנֵי הַשַּׁיִט בְּיַחַס לַרוּחַ, כיווני השיט ביחס לרוח ◊ (points of sailing): כיווני ההתקדמות של ספינת מפרשים ביחס לכיווני הרוח. [איור]

כִּוּוּנֵי רוּחַ יַחֲסִיִּים, כיווני רוח יחסיים (relative wind directions): כיווני נשיבת הרוח ביחס לצדדי הספינה. [איור]

כּוֹלֵל*, כולל את האונייה [מיושן] (to fit out). ראו: הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַׁיִט.

כִּוֵּן*, כיוון (מפרש, סקרייה) (to trim a sail or a yard): קבע מפרש או סקרייה בזווית הרצויה. ראו גם: מִשֵׁךְ סְקַרְיָה.

כּוֹנֵס מֵי קֵרוּר, כונס מי קירור (scoop): התקן דמוי כף הבולט מתחתית הגוף של כלי שיט כשצדו הרחב פונה קדימה; מי הים נדחפים פנימה עקב תנועת כלי השיט, ומשמשים לקירור המנוע ללא עזרת משאבה.

– קֵרוּר עַל יְדֵי כּוֹנֵס מַיִם, קירור על ידי כונס מים (scoop cooling).

כַּוֶּנֶת חֶבֶל*, כוונת חבל [מיושן] (fairlead). ראו: מוֹבִיל חֶבֶל.

כּוּפָה (quffa, kuphar): סירת משוטים עגולה ילידית, עשויה מקלעת סוף או גומא מצופה בחומר אטים למים. שימשה לתובלה בנהרות הפרת והחידקל מימי קדם ועד אמצע המאה ה־20. מן quppu, „סל" באכדית. [איור]

כַּוַּת אָדָם, כוות אדם, כַּוַּת אִישׂ* (manhole): פתח במכל, בדוד קיטור או במדור סגור, המצויד במכסה אטום ומהודק בברגים; משמש לכניסת אדם פנימה לצורכי תחזוקה ותיקונים.

כִּידוֹן מַלָּחִים (boarding pike, half-pike): כידון ששימש בתקופת אוניות המפרשים להדיפת הסתערות מלחי אויב על סיפון האונייה. נקרא גם "כידון קצר", בשל היותו קצר במידה ניכרת מכידון רגיל, כ־8 רגל בלבד. ראו גם: חֶרֶב מַלָּחִים, הִסְתַּעֲרוּת עַל סִּפּוּן אֳנִיָּה.

כִּיפוּף* (bight): חלקו המעוקל של חבל כאשר הוא מקופל. ראו גם: עִקּוּל. [איור]

כִּישׁוֹר לְמַטְוֵי חוּטֵי חֶבֶל, כישור למטווי חוטי חבל (spun-yarn winch, spun-yarn reel): בתקופת אוניות המפרשים – כלי יד להכנת מקלעת כפולה או משולשת של חוטי חבל לחיבור ולחיזוק חבלים. = כִּישׁוֹר לְמִקְלַעַת חוּטֵי חֶבֶל. [איור]

כָּל הַיָּדַיִם לַסִּפּוּן! כל הידיים לסיפון! (All hands on deck): פקודה באוניית מפרשים המורה לכל אנשי הצוות לעלות לסיפון בעת חירום או לצורך פעולה מסוימת המחייבת השתתפות כלל אנשי הצוות.

כִּלּוּל*, כילול [מיושן] (fitting out, fit out). ראו: הַתְקָנָה לְשַׁיִט.

כְּלוֹנָס* (spar): כל אחד מחלקי העץ של המעטה בסירת מפרשים או בספינת מפרשים (כגון סקרייה, מנור וגף). באוניית מעטה רוחבי הכוונה בדרך כלל לסקריות.

כְּלוֹנַס רְתִיקָה* (mooring pile): עמוד עץ או מתכת הנעוץ בקרקעית מעגן או נמל ומשמש לרתיקת כלי שיט.

כְּלוֹנֶסֶת*, כְּלוֹנֶסֶת נְגִידָה (dolphin, מן dukdalfen בהולנדית): בתקופת אוניות המפרשים – עמודים חסונים התקועים בקרקעית משני צדי נתיב שיט בנמל, בנהר או בתעלה, שאליהם קשרו אוניות את חבלי הנגידה. ראו גם: נְגִידָה.

כְּלִי גֹּמֶא, כלי גומא [לשון המקרא] (papyrus boat). ראו: סִירַת גֹּמֶא.

כְּלִי הָרֹבַע, כלי הרובע [מיושן] (quadrant). ראו: קְוַדְרַנְט.

כְּלֵי עֲגִינָה* (ground tackle): שם כללי לעוגנים, לחבליהם ולשרשרותיהם. = הָעֲגָנִים וַעֲבוֹתוֹת הָעֲגָנִים, הָעֲגָנִים וְשַׁרְשְׁרוֹתֵיהֶם.

כְּלִי שֶׁטַח (surface vessel). ראו: אֳנִיַּת שֶׁטַח.

כְּלִי שַׁיִט* (vessel, watercraft, craft): כלי תחבורה המשמש לנסיעה או לתובלה על פני המים. = סְפִינָה (vessel).

כְּלִי שַׁיִט בַּדֶּרֶךְ (a vessel underway): כלי שיט שאינו עוגן, אינו רתוק לחוף ואינו על שרטון, בין שהוא בתנועה ובין שהוא עומד. ראו גם: נוֹסַעַת (האונייה נוסעת).

כְּלִי שַׁיִט חַד־גּוּפִי* (monohull): כלי שיט בעל גוף אחד.

– כְּלִי שַׁיִט דּוּ־גּוּפִי* (catamaran). ראו: קָטָמָרָן.

כְּלִי שַׁיִט רַב־גּוּפִי* (multihull): כלי שיט בעל שניים או שלושה גופים מחוברים בסיפון משותף.

 כְּלִי שַׁיִט תְּלַת־גּוּפִי (trimaran). ראו: טְרִימָרָן.

כְּלִי שַׁיִט חֲסַר הֶדְחֵק (non-displacement craft): כלי שיט המסוגל להתרומם ולשוט כאשר גופו מצוי מחוץ למים. במצב זה כלי השיט אינו דוחק מים, משום שאינו שקוע בהם. ראו גם: רַחֶפֶת, סְנַפִּירִית.

כְּלִילַת־מִדִּים*, כלילת מידים (full scantling ship). ראו: אֳנִיָּה כְּלִילַת־מִדִּים.

כְּלִילַת־מַעֲטֶה, כלילת מעטה (full rigged). ראו: אֳנִיָּה כְּלִילַת־מַעֲטֶה.

כַּלְכַּל (steward): א) באוניות מפרשים מלחמתיות – עוזר הגזבר, האחראי על חלוקת המזון היומית לצוות (לַמֶּסִים). נקרא באנגלית ship's steward, purser's steward. ב) באוניות מפרשים מסחריות – דייל רב־החובל, ששימש גם כמלצר לרב־החובל ולקצינים, והיה אחראי על הקצבת המזון לצוות לפי הוראות רב־החובל. ראו גם: גִּזְבָּר, מֶלְצָר. [איור]

כַּלְכַּל רָאשִׁי (chief steward): ראש מחלקת המשק באוניית סוחר שאינה אוניית נוסעים. ראו גם: גִּזְבָּר.

כַּמֶּרֶת* [מיושן] (trawler). ראו: סְפִינַת מִכְמֹרֶת.

כַּנּוֹת, כַּנּוֹת לְסִירָה (skids, skid booms): זוג כלונסאות מקבילים על סיפון אוניית מפרשים לאחסנת סירות השירות. [איור]

כַּנָּן* (capstan, capstern): מכונת סיפון בעלת תוף אנכי למשיכת חבלים. [איור] [איור]

כַּנֶּנֶת* (winch): מכונת סיפון בעלת תוף אופקי למשיכת כבלים וחבלים. [איור]

כַּנֶּנֶת הָעֹגֶן*, כננת העוגן (anchor windlass, windlass): מכונת סיפון בחרטום להרמת עוגנים. = מַדְלֵה הָעֹגֶן. ראו גם: טֵלֶגְרָף לְכַנֶנֶת הָעֹגֶן. [איור]

כַּנַּת כַּדוּרֵי תּוֹתָח (shot rack, shot garland): באוניות מפרשים מלחמתיות – מתקן על סיפון התותחים, בעל שקעים חצי־כדוריים, לאחסנת כדורי תותח מוכנים לשימוש מיידי. [איור]

כִּסֵא רַב־מַלָּחִים (boatswain's chair, bosun's chair): מושב עץ תלוי על חבל מראש תורן, המשמש לביצוע עבודות תחזוקה ותיקונים במרומי התרנים והסקריות. [איור]

כְּסָיַת תְּפִירָה*, כסיית תפירה (sailmaker's palm, sewing palm): כפפת עור לתפירת מפרשים.

כַּף*, כַּף הַמָּשׁוֹט* (blade). ראו: לַהַב הַמָּשׁוֹט.

כַּף הָעֹגֶן*, כף העוגן (fluke, palm): חלק העוגן הננעץ בקרקעית. ראו גם: צִפֹּרֶן הָעֹגֶן. [איור]

כַּף לְתַחְמִישׁ (ladle): כלי דמוי מצקת בעל ידית עץ ארוכה, להכנסת תחמיש לקנה תותח נטען־לוע.

כְּפִילָה (doubling, to double): תמרון קרבי בתקופת אוניות המפרשים, שבו צי בעל עדיפות מספרית תקף את טור האויב משני צדדיו. במצב זה נאלצו אוניות האויב לירות מתותחי שתי הדפנות בעת ובעונה אחת, משימה קשה במיוחד.

כְּפִילַת הַתֹּרֶן*, כפילת התורן (mast doubling): מקום החפיפה בין שני קטעי תורן באוניית מפרשים (התורן התחתון והתורן העילי, וכן התורן העילי והתורן העלעילי).

כְּפִיתָה* (lashing). ראו: כֶּפֶת.

כְּפָף* (sheer; sheer forward, sheer aft): התקשתות הסיפון העליון בממד האורכי, מאמצע האונייה אל החרטום (כְּפָף קִדְמִי) וממנו אל הירכתיים (כְּפָף אֲחוֹרִי). [איור]

כֹּפֶר, כופר (pitch, tar, stuff): חומר לאיטום תחתית סירה או ספינת עץ ולהגנה עליה מפני תולעי אוניות וצמדה. ראו גם: זֶפֶת, עִטְרָן.

כָּפַת; כִּפֵּת* (to lash): קשר היטב דבר מה למקומו, על מנת שלא יזוז עקב תנועות האונייה בים.

– כָּפַת אֶת הַהֶגֶה (to lash the helm, to becket the helm, to lash the tiller): א) קשר את ידית ההגה של סירה או ספינת מפרשים במצב אמצע, כדי שהספינה לא תחוג לצדדים כאשר היא עוגנת או רתוקה לכלונס או למצוף. ב) קשר את ידית ההגה של סירה או ספינת מפרשים כשהיא מוטה לאחד מצדדי הסירה, כדי שהספינה תתמיד לשוט באותו מפנה ולא תרד מהרוח כשאין איש אוחז בהגה. ג) קשר את ידית ההגה של סירה או ספינת מפרשים בעודה עומדת, כדי שחרטום הספינה יישאר מול הרוח והגלים. [רוֹוֵחַ] קָשַׁר אֶת הַהֶגֶה.

– כָּפַת אֶת הַהֶגֶה בְּצַד מְבוֹא הָרוּחַ, … בְּצַד הַחֲסִי (to lash the helm a-lee).

כֶּפֶת*, כְּפָתִים; כְּפִיתָה* (lashing): חבל, כבל או רצועה לקשירת ציוד מיטלטל או מטען, למניעת תזוזתם עקב תנועות האונייה בים.

כֶּפֶת מוֹט הַחַרְטוֹם (gammoning): חבל חזק הקושר את מוט החרטום אל קצה קנה החרטום. ראו גם: חֶבֶק מוֹט הַחַרְטוֹם.

כִּפַּת הַתֹּרֶן, כיפת ראש התורן (mast cap, cap): חלק בראש תורן, לחיבור רגל תורן עילי אל ראש התורן שמתחתיו. = קוֹלַר הָרֹאשׂ*. [איור]

כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן*, כפתור ראש התורן (masthead truck, mast truck): פיסת עץ או מתכת עגולה בקצה ראש התורן. = גֻּלָּה* [מיושן]. ראו גם: מֵהַשִּׁדְרִית עַד כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן. [איור] [איור]

כְרוֹנוֹמֶטֶר יַמִּי (marine chronometer): שעון ימי מדויק המשמש לחישוב קו האורך בלב ים לצורכי ניווט.

כְּרִיכָה* (whipping, whip): חיזוק קצה חבל בחוט משיחה מלופף ומהודק כדי שלא ייפרם. ראו גם: עָשָׂה כְּרִיכָה [עַל הַחֶבֶל]. [איור]

– כְּרִיכָה מְשֻׁלֶּשֶׁת*, כריכה משולשת (sailmaker's whipping, palm and needle whipping): כריכה בקצה חבל, שבה חוט המשיחה מועבר שלוש פעמים לאורך הכריכה בתוך ה"מסלולים" שבין העיקרים. [איור]

– כְּרִיכָה רְגִילָה* (common whipping, ordinary whipping): כריכה פשוטה לחיזוק קצה חבל, שבה חוט המשיחה מועבר פעם אחת מתחת לליפופים לביטחון. [איור]

– כְּרִיכַת חִבּוּר, כריכת חיבור (seizing): הצמדת קצה חבל להמשכו, והידוק שני חלקי החבל זה לזה בחבל דק כדי ליצור לולאה ללא קליעה. וגם הצמדה והידוק של שני חבלים זה לזה באמצעות חבל דק (marline). = חִשּׁוּק*. [איור]

– כְּרִיכַת חֲצָאֵי עֲנָדִים* (West-country whipping, French whipping): כריכה זמנית לחיזוק קצה חבל, הנעשית על ידי קשירת חוט המשיחה בחצאי ענדים. ראו גם: חֲצִי עֶנֶד.

– כְּרִיכַת לוּלָאוֹת* (loop whipping): כריכה בקצה חבל, שבה מושחל קצה חוט המשיחה לתוך לולאה מתחת לליפופים לביטחון. [איור]

– כְּרִיכַת עַנְדֵי מוֹט* (clove whipping): כריכה לחיזוק קצה חבל, שבה נקשר חוט המשיחה סביב קצה החבל בְּעֶנֶד מוֹט, ולאחר מכן נוספים ליפופים בחצאי ענד מוט.

כְּרִית [מיושן] (tide). ראו: גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

כָּרַךְ [עַל הַחֶבֶל]* (to whip). ראו: עָשָׂה כְּרִיכָה [עַל הַחֶבֶל].

כֶּרֶס הָאֳנִיָּה, כרס האונייה [מליצי] (bearings): חלקה הרחב ביותר של האונייה בגובה קו המים כאשר היא טעונה במלואה. "שְׁקוּעָה עַד כְּרֵסָה" [מליצי] (sunk to her bearings). ראו גם: בֶּטֶן הָאֳנִיָּה.

כֶּרֶס הַמִּפְרָשׂ* (belly of the sail, bunt of the sail): חלקו התפוח של המפרש. = בֶּטֶן הַמִּפְרָשׂ.

כִּשּׁוּרֵי שַׁיִט, כישורי שיט (seakeeping): סך המאפיינים של כלי שיט, המשפיעים על התנהגותו בים, על יכולתו למלא את ייעודו ועל כושרו להפליג בכל מצבי הים שלהם תוכנן. בכלל זה: חוזק המבנה, יציבות, כושר תמרון ועוד. במובן הרחב: התנהגות האונייה בים. ראו גם: כֹּשֶׁר שַׁיִט.

– כִּשּׁוּרֵי שַׁיִט גְּרוּעִים, כישורי שיט גרועים (bad seakeeping).

– כִּשּׁוּרֵי שַׁיִט טוֹבִים, כישורי שיט טובים (good seakeeping).

כָּשִׁיר לְשַׁיִט (seaworthy): כלי שיט אשר בנוי, מצויד, מאויש ומתופעל בהתאם לדרישות החוק ולצורכי השיט.

לֹא כָּשִׁיר לְשַׁיִט, פָּסוּל לְשַׁיִט (unseaworthy). ראו גם: נִזּוֹק.

כֹּשֶׁר שַׁיִט*, כושר שיט, כְּשִׁירוּת לְשַׁיִט (seaworthiness). ראו: כָּשִׁיר לְשַׁיִט.

כֹּשֶׁר תִּמְרוּן*, כושר תמרון (manoeuverability, maneuverability, handiness): יכולתו של כלי שיט לשנות בקלות ובזריזות את אורחו ומהירותו בהתאם לצורך.

כְּתַב הַרְשָׁאָה [למלקוח ימי] (Letter of marque): כתב היתר שניתן לפריבטיר על ידי הכתר, המרשה לו לתפוס אוניות אויב ולקחתן שלל.

כָּתְלֵי הַסְּפִינָה, כותלי הספינה [מליצי] (side, board, broadside). ראו: דֹּפֶן.

כֶּתֶף הַסְּקַרְיָה* (quarter, quarters): חלק הסקרייה שבין הצוואר לזרוע. ראו גם: צַוַּאר הַסְּקַרְיָה, זְרוֹעַ הַסְּקַרְיָה.

כִּתְפֵי הַתֹּרֶן*, כתפי התורן (hounds, cheeks): שתי המשענות בחלקו העליון של תורן באוניית מפרשים, אחת מכל צד, הנושאות את מוטות הַשְּׁתִי והדוּכנית.

כַּתָּף יָם [מיושן] (stevedore). ראו: סַוָּר.


עדכון אחרון: 27 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

י

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, כאשר לא נמצא מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

יַבָּשְׁתָּן (landsman, landlubber). ראו: אִישׁ יַבָּשָׁה.

יְדוּעַ סַעַר (storm-beaten, weather-beaten): נאמר על אונייה או על ימאי ותיק שסערות הים ותלאות השיט ניכרות בהם. = מְצֻּלָק מִסּוּפוֹת, מֻּכֶּה סַעַר.

יָדִית גַּלְגַּל הַהֶגֶה (spoke): כל אחד מקצות חישורי גלגל ההגה שבהם אוחז ההגאי. [איור]

יָדִית הַהֶגֶה, יָדִית הֶגֶה* (tiller): מוט אופקי המחובר לקצה העליון של מטה ההגה. בסירות חתירה ומפרשים אוחז בו ההגאי, ובאוניות מפרשים ומנוע הוא מופעל באמצעות גלגל ההגה. = מַנְהִיג, מַנְהִיג הַהֶגֶה [מיושן]. ראו גם: מוֹט הִגּוּי. [איור] [איור]

יָדִית הַכַּנָּן (capstan bar, handspike): בימים עברו, מוטות עץ קצרים ששימשו לסיבוב הַכַּנַּן באוניית מפרשים. ראו גם: כַּנָּן. [איור] [איור]

יָדִית הַכַּנֶּנֶת (handspike). ראו: מְנוֹף יָד.

יָדִית הַמָּשׁוֹט (handle, grip): החלק במשוט שבו אוחז החותר. ראו גם: זְרוֹעַ הַמָשׁוֹט.

יָדִית חֶבֶל (lanyard, laniard). ראו: שְרוֹךְ חֶבֶל.

יוֹל* (yawl): סירת מפרשים או ספינת מפרשים בעלת שני תרנים; האחורי נמוך במידה ניכרת מן הראשי וממוקם מאחורי ידית ההגה. מניפה מפרשים אורכיים, והמפרש האחורי שלה קטן במידה ניכרת מן הראשי. [איור]

יוֹמָן הָאֳנִיָּה, יומן האונייה (log book, ship's log, journal [dated]): יומן שבו מתעדים בכל משמרת את האירועים החשובים הנוגעים להפעלתה ולהשטתה של האונייה (כגון קורס, מהירות, מזג אוויר, כניסות ויציאות מנמלים ואירועים חריגים). = יוֹמָן כְּלִי שַּׁיִט.

יוֹמָן כְּלִי שַּׁיִט* (log book). ראו: יוֹמָן הָאֳנִיָּה.

יוּנְיוֹן גֶ'ק (Union Jack): דגל הלאום של הממלכה המאוחדת.

יוֹקֶשֶׁת* [מיושן] (minelayer). ראו: מַקֶּשֶׁת.

יוֹרֵד יָם* (seafarer, mariner): אדם שמקצועו השטת אוניות; ימאי, ספן. = עוֹבֵר יָם, עוֹבֵר יָמִים [מליצי].

יוֹשְׁבֵי יַבָּשָׁה (landlubbers). ראו: אִישׁ יַבָּשָׁה.

יְחִידַת שִׁטּוּר יַמִּי, יחידת שיטור ימי (water police). ראו: מִשְׁטָרָה יַמִּית.

יַחַס הַפְּסִיעָה, יַחַס פְּסִיעַת הַמַּדְחֵף (pitch ratio): היחס בין קוטר המדחף לבין פסיעתו. ראו גם: פְּסִיעָה.

יַכְטָה*, יאכטה (yacht): ספינת מפרשים, קיטור או מנוע המשמשת לפנאי, לספורט או לשיט תחרותי. = אֳנִיַּת טִיּוּל [מיושן], סְפִינַת שַׁעֲשׁוּעִים [מיושן]. [איור]

 יַכְטָה לְמֶרְחָקִים*, יאכטה למרחקים (cruising yacht): יכטת מפרשים להפלגות פנאי ארוכות וליעדים רחוקים.

 יַכְטָה מַלְכוּתִית, יאכטה מלכותית (royal yacht): ספינה המשמשת מונרך ובני משפחתו לנופש, לפנאי ולנסיעות דיפלומטיות־ממלכתיות. = אֳנִיַּת מַלְכוּת [מיושן].

 יַכְטָה נְשִׂיאוּתִית, יאכטה נשיאותית (presidential yacht): ספינה העומדת לרשות נשיא מדינה לנסיעות דיפלומטיות וממלכתיות ולנופש.

 יַכְטַת מָנוֹעַ, יכטת מנוע (motor yacht): יכטה שאמצעי ההנעה העיקרי שלה הוא מנוע דיזל.

 יַכְטַת מִפְרָשִׂים, יכטת מפרשים (sailing yacht): יכטה שאמצעי ההנעה שלה הם מפרשים.

– יַכְטַת קִיטוֹר, יכטת קיטור (steam yacht): יכטה שאמצעי ההנעה שלה הוא מנוע קיטור.

– יַכְטַת תַּחֲרוּת* (racing yacht): יכטת מפרשים הבנויה במיוחד למירוצים ולתחרויות שיט.

יָם (sea):

 בַּיַָּם, בַּיָּמִים (afloat, at sea): באוניות; היפך "בחוף", "ביבשה".

– בַּיָּם וּבַחוֹף (afloat and ashore): באוניות וביבשה.

– יָם גְּבַהּ גַּלִּים (heaving sea): ים סוער.

– יָם גַּלִי, יָם רוֹגֵשׁ (seaway): הים הפתוח שבו מתרוממים גלים והוא רוגש לעתים, להבדיל ממים פנימיים או ממי חופים שהם לרוב שקטים. ראו גם: רוֹגֵשׁ (בסולם דוגלס).

– יָם שָׁקֵט (calm sea): ים חלק וללא גלים. ראו גם: דְּמָמָה, דִּמְמַת רוּחַ.

 לַיָּם, הַיַּמָּה (overboard): המימה, אל מעבר לדופן האונייה.

יַמָּאוּת* (seamanship): אומנות התפעול וההשטה של אוניות וספינות; מומחיות מקצועית של ימאי. = מַלָּחוּת [מיושן], עֲבוֹדַת הַיָּם [מיושן].

כַּיָּאֶה לְיַמָּאוּת טוֹבָה, כַּיָּאֶה לְמַלָּחוֹת טוֹבָה (seamanlike, seamanly): באופן מקצועי.

יַמַּאי* (seaman, mariner; deckhand): א) אדם שמקצועו תפעול והשטת אוניות; קצין או דירוג באונייה מסחרית. = אִישׁ יָם, יוֹרֵד יָם, סַפָּן (בכלי שיט חופיים), עובד ים [מיושן]. ב) איש צוות בכלי שיט של הצי המלחמתי העוסק בעבודות הסיפון.

יַמִּי* (nautical, maritime, marine – ימי; naval – ימי־צבאי): הקשור לים, מצוי בו או משמש לשיט.

יַמִּיָּה*, ימייה (navy, fleet, merchant marine): א) [מיושן] צי מלחמתי או צי מסחרי. ב) כינוי לאגודה ימית ספורטיבית בתקופת היישוב. = סֶקְצִיָּה יַמִּית, פְּלֻגָה יַמִּית. ראו גם: אַדְמִירָלִיּוּת, מִשְׂרַד הַיַּמִּיָּה הַבְּרִיטִי.

יָמִּים צָרִים (Narrow Seas, narrow seas): א) בימים עברו, כינויים של שני ימים שממלכת אנגליה טענה לריבונות עליהם: התעלה האנגלית, המפרידה בין ממלכת אנגליה לממלכת צרפת, ודרום הים הצפוני – המפריד בין אנגליה לארצות השפלה הספרדיות (לימים הרפובליקה ההולנדית). ב) ימים בניגוד לאוקיינוסים, שהם רחבי ידיים, וגם ימים שרוחבם קטן.

Admiral of the Narrow Seas: בימים עברו, אדמירל בצי המלכותי הבריטי שפיקד על שייטת התעלה והים הצפוני.

יָמִין, צַד יָמִין* (starboard): צד ימין של כלי שיט, כאשר ניצבים עם הפנים לחרטום והגב לירכתיים.

יָצָא לַיָּם, האונייה יצאה לים (to put to sea): נאמר על כלי שיט שיצא מן הנמל או מן החוף והפליג לדרכו. = הִפְלִיג.

יָצָא לַמֶּרְחָב, האונייה יצאה למרחב (to gain offing): נאמר על אוניית מפרשים שהתרחקה מן החוף ומן הסכנות לשיט שבקרבתו. ראו גם: הִתְרַחֵק מֵהַחוֹף.

יְצִיאָה*, יְצִיאָה לַיָּם (departure): יציאת ספינה מן הנמל לדרכה. = הַפְלָגָה.

יַצִּיב, האונייה יציבה (stable, the ship is stable): תכונת אונייה להישאר זקופה או לשוב למצב זקוף לאחר שכוח חיצוני, כגון רוח או גלים, היטה אותה על צִדה. ראו גם: זָקוּף, לֹא יַצִּיב בְּיוֹתֵר.

יַצִּיבוּת אֳנִיּוֹת, יציבות אוניות (stability of ships): תחום הנדסי העוסק ביציבות כלי שיט.

יְצִיעַ הָאַחְרָה (quarter gallery): בימים עברו, גזוזטרה סגורה ומזוגגת, אחת בכל צד של יציע הירכתיים. ראו גם: יְצִיעַ הַיַּרְכָּתַיִם. [איור]

יְצִיעַ הַמְּשׁוֹטָה (sponson, sponson deck): זוג משטחי שבכה משולשים הבולטים מדופן אוניית משוטה, אחד לפני תיבת המשוטה ואחד מאחוריה. ראו גם: תֵּיבַת מְשׁוֹטָה, יְצִיעַ תּוֹתָח.

יְצִיעַ הַיַּרְכָּתַיִם, יציע הירכתיים (stern gallery, stern walk): בימים עברו, גזוזטרה סגורה ומזוגגת בירכתי האונייה. באוניות מפרשים מלחמתיות דו־סיפוניות נמצאו שני יציעי ירכתיים, בקצה סיפון האחרה ובקצה סיפון התותחים העליון; באוניות מלחמתיות תלת־סיפוניות נמצא יציע ירכתיים נוסף בקצה סיפון התותחים האמצעי. [איור]

יְצִיעַ תּוֹתָח (sponson): משטח הבולט מסיפונה העליון של אוניית מלחמה, ועליו מוצב תותח.

יָרַד לַחוֹף (to go ashore): ירד מן האונייה אל היבשה.

יָרַד לַיַּבָּשָׁה, יָרַד לַחוֹף [מסירה] (to land): ירד מסירה אל היבשה או אל החוף. = נָחַת. ראו גם: עָלָה לַיַּבָּשָׁה (מהמים).

יָרַד לַיָּם (to go to sea). ראו: עָלָה לַיָּם.

יָרַד מֵהָרוּחַ, האונייה ירדה מהרוח (to fall off, to fall a-lee): נאמר על ספינת מפרשים ה"נמשכת" למורד הרוח, וסוטה מן הקורס המתוכנן. ראו גם: נִמְשָׁךְ לְמוֹרַד הָרוּחַ.

יָרַד מֵהָרוּחַ, האונייה ירדה מהרוח (to bear away, to bear up, to pay off, to pay away): נאמר על ספינת מפרשים המשנה קורס ומגדילה את הזווית בין חרטומה לבין כיוון נשיבת הרוח, לרוב לצורך חילוף מפנה. = פָּנָה מִן הָרוּחַ*.

יַרְדָּה* (companion way, companionway): מעבר מן הסיפון העליון אל מדור שמתחתיו, או בין סיפונים פנימיים. ראו גם: חִפַּת הַיַּרְדָּה, כַּוַּת הַיַּרְדָּה, סֻלַּם הַיַּרְדָּה, מַדְּרֵגוֹת הַיַּרְדָּה.

יְרִידַת הַבָּרוֹמֶטֶר (fall of the barometer): ירידת הלחץ האטמוספרי הנמדד בברומטר ומעידה על התפתחות סערה. ראו גם: עֲלִיַּת הַבָּרוֹמֶטֶר.

 הַבָּרוֹמֶטֶר צָנַח (the glass dropped): ביטוי לירידה חדה ומהירה של הלחץ האטמוספרי, המעידה על התקרבות סערה.

יְרִיעַת מָגֵן (weather cloth): א) יריעת קנבס, אברזין וכדומה המשמשת להגנה על ציוד שעל הסיפון העליון מפני גשם, שמש ונתזי מים. ראו גם: רִשְׁתוֹת הָעַרְסָלִים. ב) באוניות קיטור ישנות – יריעות קנבס שהקיפו את בית הגשר ולעיתים גם את מעקה בית הגשר, כדי להגן על אנשי המשמרת מפני רוח ונתזי מים. כונו גם "יריעות סערה".

יַרְכָה [מיושן] (quarter). ראו: אַחְרָה.

יַרְכִּית* [מיושן] (leech). ראו: שָׂפָה אֲחוֹרִית.

יַרְכָּתַיִם וגם יַרְכָתַיִם*, ירכתיים (stern): [מן "יַרְכָה": קצה.] הקצה האחורי של אונייה או סירה; באונייה – חלק הגוף האחורי סביב מזוזת ההגה, מקו המים ועד מעקה הסיפון. [איור] [איור]

– הביטוי from stem to stern פירושו "מקצה החרטום עד קצה הירכתיים", "מקצה לקצה".

 לַיַּרְכָּתַיִם*, בַּיַּרְכָּתַיִם* (aft): אל חלקה האחורי של האונייה; בחלק האחורי של האונייה. ראו גם: אָחוֹר.

 יַרְכְּתֵי גּוֹחָה* (counter stern, overhanging stern): ירכתיים הבולטות במידה ניכרת מאחורי מזוזת ההגה ורוכנות מעליה. [איור]

 יַרְכָּתַיִם יְשָׁרוֹת, ירכתיים ישרות (transom stern): ירכתיים המסתיימות בדף ירכתיים ישר. ראו גם: דַּף יַרְכָּתַיִם. [איור]

 יַרְכְּתֵי סַיֶּרֶת*, ירכתי סיירת (cruiser stern): ירכתיים מעוגלות, שאיפיינו את אוניות הסיור במלחמת העולם השנייה. [איור]

יַרְכָּתִי (-stern): הנמצא בירכתיים, אחורי. למשל: אוניית משוטה ירכתית, מזוזה ירכתית.

יִשֵּׁר אֶת הָאֳנִיָּה, יישר את האונייה (to right a ship): החזיר את האונייה למצב זקוף לאחר שנטתה על צידה. ראו גם: הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּהּ, נָטְתָה עַל צִדָּהּ, זְקוּפָה (הָאֳנִיָּה זְקוּפָה).

יִשֵּר סְקַרְיָה, יישר סקרייה (to square the yard): באוניות בעלות מפרשים רוחביים – העמיד את הסקרייה בזווית ישרה לקו השדרית של האונייה (square by the braces). ראו גם: אִזֵּן סְקַרְיָה, הִצְלִיב סְקַרְיָהמִשֵּׁךְ סְקַרְיָה. [איור]

יָתֵד*, יְתֵדָה*, יָתֵד הַמָּשׁוֹט (thole pin, thole). ראו: מַשְׁעֵן מָשׁוֹט.

יְתַד חֲבָלִים (belaying pin). ראו: פִּין שְׁלִיבָה.

יְתַד סְפִינוֹת (treenail). ראו: פִּין עֵץ.

יֶתֶר (stay): חבל או כבל פלדה חזק ועבה לחיזוק התורן בסירת או יכטת מפרשים. = וַנְטָה [לשון דיבור]. ראו גם: סָמוֹךְ, רִכְסָה.

– יֶתֶר זוּטָא* (baby stay). ראו: יֶתֶר קִדְמִי תַּחְתּוֹן.

– יֶתֶר צַד (shroud): חבל או כבל חזק ועבה לחיזוק רוחבי של התורן בסירה או יכטת מפרשים. = וַנְטָה [לשון דיבור]. ראו גם: רִכְסָה.

– יֶתֶר קִדְמִי (fore stay): חבל או כבל חזק ועבה לייצוב אורכי של התורן הקדמי בסירת או יכטת מפרשים. נמתח מראש התורן אל קצה החרטום או אל מוט החרטום.

– יֶתֶר קִדְמִי תַּחְתּוֹן (baby stay): חבל או כבל לחיזוק אורכי של התורן הקדמי בסירת או יכטת מפרשים; היתר נמתח מאמצע התורן אל קצה החרטום. = יֶתֶר זוּטָא.


עדכון אחרון: 27 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ט

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, כאשר לא נמצא מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

טַבַּעַת גַּלְגֶּלֶת הַצִּמְצוּם (reef tackle cringle): טבעת או לולאת חבל התפורה לשפת מפרש רוחבי, מתחת לפס הצמצום, אחת בכל צד של המפרש. אליה מתחבר חבל גלגלת הצמצום. = עֲזֵק גַּלְגֶּלֶת הַצִּמְצוּם [מיושן]. [איור] [איור]

טַבַּעַת הֶעָגִיל, טבעת עגיל המפרש (earing cringle): טבעת או לולאת חבל התפורה לפינה עליונה של מפרש רוחבי, אליה מתחבר עגיל המפרש. = עֲזֵק הֶעָגִיל [מיושן], עֲזֵק עָגִיל הַמִּפְרָשׂ [מיושן]. [איור] [איור]

טַבַּעַת הָעֹגֶן*, טבעת העוגן (ring): טבעת ברזל בקצה העליון של גזע העוגן, אליה מתחברים חבל העוגן או שרשרת העוגן. [איור]

טַבַּעַת חֶבֶל* (grommet): טבעת עשויה מגדיל חבל אחד, הנשזר סביב עצמו כמה פעמים לשם יצירת לולאה סגורה. [איור]

טַבַּעַת מִפְרָשׂ* (cringle): טבעת או לולאת חבל התפורה בפינת מפרש או בשפתו, שאליה מחברים מיתר או חבל. במפרשים מודרניים היא עשויה ממתכת. = עָזֵק [מיושן]. [איור] [איור]

טַבַּעַת פַּס הַצִּמְצוּם (reef cringle): טבעת או לולאת חבל התפורה לשפת מפרש רוחבי בקצה פס הצמצום (קצה הַצֻּמָה). = עֲזֵק צֻּמָה [מיושן]. [איור] [איור]

טוֹגְל (toggle). ראו: כְּפִיס רְכִיסָה.

טוֹן*, טוֹן תְּפוּסָָה*, טוֹן רָשׁוּם [מיושן] (registered ton): יחידה מידה לתפוסה (קיבולת) של אוניית סוחר. 1 טון תפוסה = 100 רגל מעוקבת.

טוֹנָז'*, טונאז' (tonnage). ראו: תְּפוּסָה.

טוּר אֳנִיוֹּת, טור אוניות, טוּר (line ahead, column): קבוצת אוניות השטות זו אחר זו בקו אחד. ראו גם: שׁוּרַת חָזִית, מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי.

טוּר לוּחוֹת, טוּר* (strake, planking strake, streake [obs.]): שורת לוחות אופקית במעטפת הגוף של כלי שיט מעץ או ממתכת. [איור]

– טוּר לוּחוֹת פְּנִימִי (ceiling strake) ראו: לִוּוּחַ פְּנִימִי.

 טוּר לוּחוֹת עֶלְיוֹן, טוּר עֶלְיוֹן* (sheer strake): טור הלוחות הגבוה ביותר במעטפת הגוף של כלי שיט מעץ או ממתכת. [איור] [איור]

 טוּר לוּחוֹת רִאשׁוֹן, טוּר רִאשׁוֹן* (garboard strake): טור הלוחות הנמוך ביותר במעטפת הגוף של סירה או ספינה, הצמוד לשדרית. באוניות מפלדה: טור הלוחות הצמוד לשדרית המשטח. [איור] [איור] [איור]

טוּר מְשׁוֹטִים, טוּר (bank): כל אחת משורות המשוטים בספינת משוטים. ראו גם: חַד־טוּרִית, דּוּ־טוּרִית, תְּלַת־טוּרִית.

טוֹרְפֶּדוֹ (torpedo): טיל תת־מימי בעל ראש נפץ מרסק, לפגיעה בכלי שיט מתחת לקו המים ולהטבעתם. משוגר מצוללת, מאונייה או ממטוס, ונע בכוחות עצמו אל המטרה.

 טוֹרְפֶּדוֹ מוֹט (spar torpedo): סוג מיושן של טורפדו ללא הנעה עצמית מן המאה ה־19. בנוי ממטען חומר נפץ המרותק בקצה מוט ארוך; כלי השיט התוקף נושא את המוט בחרטומו, מקרב את המטען אל דופן אוניית האויב מתחת לקו המים, ומפעיל אותו ממרחק באמצעות מרעום חשמלי. [איור]

טִימְבְּל (thimble). ראו: עִזְקָה.

טַיְפוּן*, טייפון (typhoon): סערת ציקלון טרופית עזה האופיינית לצפון־מערב האוקיינוס השקט, בעיקר ליד סין, יפן והפיליפינים.

טֵלֶגְרָף לַמְּכוֹנָה* (engine order telegraph): מכשיר תקשורת פנימית מכני, ששימש בעבר להעברת פקודות מגשר הפיקוד או מהגשר הפתוח אל חדר המכונות במהלך תמרון האונייה. ראו גם: פְּקֻדּוֹת לַמְכוֹנָה. [איור]

טִלֶגְרָף לָעֹגֶן, טֵלֶגְרָף לְכַנֶּנֶת הָעֹגֶן, טלגרף לכננת העוגן (anchor telegraph, windlass telegraph): מכשיר תקשורת פנימית מכני, ששימש בעבר להעברת פקודות מגשר הפיקוד או מהגשר הפתוח אל כננת העוגן בחרטום. ראו גם: פְּקֻדּוֹת לְכַנֶנֶת הָעֹגֶן, פְּקֻדּוֹת לָעֹגֶן. [איור]

טִלְטוּל* (rolling; roll): א) תנועת אונייה מצד אל צד סביב הציר האורכי; ב) כל אחד מתנועות הנדנוד של האונייה ימינה או שמאלה. ראו גם: הִטַּלְטֵל, נִדְנוּד. [איור]

טְעִינָה* (loading): הכנסת מטען לתוך אונייה.

טָעַן* (to load, to take in cargo): הכניס מטען לתוך אונייה.

טָעַן זְבוֹרִית (to ballast): הוסיף זבורית לאונייה כדי לייצבה או לשנות את השופע והשוקע שלה.

טִפֵּס אֶל מְרוֹמֵי הַתֹּרֶן, טיפס אל מרומי התורן (to go aloft): עלה אל אחד מחלקי המעטה, כגון סקרייה או דוכנית. ראו גם: לְמַעְלָה.

טְרוֹטֶל (throttle). ראו: מַצְעֶרֶת.

טְרִיאֵרָה (trieres) [מיוונית עתיקה]. ראו: תְּלַת־חַתְרִית.

טְרִיד קֶרַח* (drift ice). ראו: קֶרַח נִטְרָד.

טְרִידָה* (drift, drive): א) היסחפות עם הזרם או הרוח. על יסוד "גל טרדני לחברו וחברו לחברו, עד שהקיאני ליבשה", יבמות קכ"א ע"א. ב) הסטייה של כלי שיט מכיוון התקדמותו לפי המצפן בשל השפעת זרם ים או רוח. ראו גם: נִטְרַד. [איור]

– טְרִידַת זֶרֶם* (drift by current): הסטייה של כלי שיט מכיוון התקדמותו לפי המצפן בהשפעת זרם־ים או זרמי גאות ושפל. ראו גם: זֶרֶם חֲסָאִי, זֶרֶם גְּלָאִי. [איור]

– טְרִידַת רוּחַ* (drift by wind, leeway): הסטייה של כלי שיט מכיוון התקדמותו לפי המצפן בהשפעת רוח צד. = צְדִידָה. [איור]

טְרִימָרָן* (trimaran): כלי שיט הבנוי משלושה גופים מקבילים, המחוברים ביניהם באמצעות סיפון משותף. = סְפִינָה תְּלַת־גּוּפִית, כְּלִי שַׁיִט תְּלַת־גּוּפִי.

טְרִירֶמָה (trireme) [מלטינית]. ראו: תְּלַת־חַתְרִית.

טִרְפֵּד, טירפד (torpedo): שיגר טורפדו אל כלי שיט של האויב, פגע בו והטביעו.

טַרְפֶּדֶת (torpedo boat). ראו: סְפִינַת טוֹרְפֶּדוֹ.

טְרֹפֶת*, טרופת (shipwreck, wreckage): שרידי אונייה שנשברה בגלי ים סוער; שברי אונייה שנסחפו אל החוף או שקעו למצולות הים. = שְׂרִידֵי אֳנִיָּה, סְפִינָה חֲרֵבָה [מליצי], שֶׁבֶר אֳנִיָּה [מליצי], מַפֹּלֶת אֳנִיָּה [מליצי]. ראו גם: אֳנִיָּה טְרוּפָה.

– טְרֹפֶת שְׁקוּעָה, טרופת שקועה (sunken shipwreck): שרידי אונייה ששקעו אל קרקעית הים.

טְרַקְלִין הָאֹכֶל, טרקלין האוכל (dining saloon): חדר אוכל מהודר באוניית נוסעים.


עדכון אחרון: 27 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ח

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

חֲבוּשׁ* [מיושן] (bale). ראו: חֲבִילָה.

חֲבִילָה (bale): צרור מטען העטוף בבד קנבס, אברזין, יוּטָה וכדומה, להבדיל ממטען הארוז בתיבות או בחביות. = חֲבוּשׁ [מיושן]. ראו גם: מִטְעָן בַּחֲבִילוֹת. [איור]

חֲבִישָׁה*, חֲבִישָׁה שֶׁל חֶבֶל* (parcelling): בתקופת אוניות המפרשים – כריכת רצועות קנבס מוספגות בעטרן על חבל נייח (רִכְסָה, סָמוֹךְ וכדומה). על גבי החבישה ליפפו חבל דק בעיגולים צפופים ומהודקים. החבישה והליפוף נועדו להגן על החבל מפני שחיקה ופגעי מזג האוויר. ראו גם: חָבַשׁ [חֶבֶל], לִפּוּף [שֶׁל חֶבֶל]. [איור]

חָבִית* (cask, barrel): חביות עץ שימשו בתקופת אוניות המפרשים לאחסון אספקה ולהובלת מטענים, הן של מוצרים יבשים הן של נוזליים.

חָבִית מַיִם, חָבִית מַיִם מְתוּקִים (water cask, water pipe, water breaker, freshwater butt): בתקופת אוניות המפרשים – חבית עץ לאחסון מים מתוקים לשימוש במהלך ההפלגה. ראו גם: חָבִית מֵי שְׁתִיָּה.

חָבִית מֵי שְׁתִיָּה, חבית מי שתייה (scuttle butt, scuttlebutt): בתקופת אוניות המפרשים – חבית על הסיפון לאספקת מי שתייה יומית לאנשי הצוות. את המים דלו בספל או במצקת. ראו גם: חָבִית מַיִם.

חֶבֶל* (rope; חבל המשמש למטרה מוגדרת נקרא באנגלית ימית: line): מקלעת חוטים גמישה, המשמשת לקשירה, מתיחה, הרמה, משיכה וכדומה. ראו גם: כֶּבֶל, עָבוֹת, מֵיתַר. [איור]

– חֶבֶל אֲחוֹרִי* (stern line, stern rope). ראו: חֶבֶל יַרְכָּתַיִם.

– חֶבֶל אֲחִיזָה* (grabline): חבל לאורך דופן סירת הצלה, בו נאחזים אנשים הנמצאים במים. ראו גם: חֶבֶל הַצָּלָה, חֶבֶל מִבְטָח. [איור]

חֶבֶל אֲנָךְ, חֶבֶל הָאֲנָךְ (leadline, lead line). ראו: אֲנַךְ עֹמֶק.

– חֶבֶל אַרְבַּע גְּדִילִי* (four stranded rope). ראו: חֶבֶל אַרְבָּעָה עִקָּרִים.

– חֶבֶל אַרְבָּעָה עִקָּרִים, חבל ארבעה עיקרים (four stranded rope): חבל הנוצר מארבעה גדילים. = חֶבֶל אַרְבַּע גְּדִילִי. [איור]

– חֶבֶל גְּרִירָה (tow line): חבל חזק לגרירת כלי שיט על ידי ספינה אחרת.

– חֶבֶל דֹּפֶן, חבל דופן (side-rope): בתקופת אוניות המפרשים, חבל לאדם להסתייע בו בעת טיפוס מסירה במים אל סיפון האונייה.

– חֶבֶל דַּק (cord, small rope): חבל שהיקפו פחות מ־1 אינץ'. ראו גם: פְּתִיל.

– חֶבֶל הַלּוֹג (log line, line): א) בעבר, חבל המדידה הקלוע של לוג פשוט, באמצעותו מדדו את מהירות האונייה. ב) חבל הגרירה של לוג פטנטי. ראו גם: לוֹג. [איור] [איור]

חֶבֶֶל הַמִּכְנָס (breeching rope): באוניות מפרשים מלחמתיות – חבל משובח, חזק ועבה לבלימת רתע התותח בעת הירי. ראו גם: מִכְנָס, גַּלְגֶּלֶת צַד, גַּלְגֶֶּלֶת אֲחוֹרִית. [איור] [איור]

– חֶבֶל הַצָּלָה* (life line): א) חבל הנזרק לטובע כדי למשותו מן המים. ב) חבלים המשתלשלים מראשי הדוויתות של סירת הצלה ומשמשים לירידת אנשים אל הסירה כשהיא במים, או לאחיזה כאשר הסירה מורדת למים והם יושבים בתוכה. = חֶבֶל נְחִיתָה [מיושן]. ראו גם: חֶבֶל אֲחִיזָה, חֶבֶל מִבְטָח.

– חֶבֶל הִתְקַשְּׁרוּת (mooring line). ראו: חֶבֶל רְתִיקָה.

– חֶבֶל זְרִיקָה (heaving line): חבל קל וארוך ובקצהו משקולת מכדור חבל או טבעת גומי; קצה החבל עם המשקולת נזרק מהספינה לרציף ומשמש למשיכת חבלי רתיקה לרציף או חבלי התקשרות מספינה לספינה. ראו גם: הִשְׁלִיךְ חֶבֶל.

– חֶבֶל חַרְטוֹם* (bow line, head rope; painter): א) חבל רתיקה או נגידה המתוח מחרטום אונייה אל זקף ברציף, ספינה אחרת, מצוף רתיקה וכדומה. = חֶבֶל קִדְמִי. ב) חבל בסירה פתוחה המחובר בדרך כלל לטבעת בצדו הפנימי של קנה החרטום ומשמש לקשירת הסירה לרציף, למצוף וכדומה. ראו גם: חֶבֶל יַרְכָּתַיִם.

– חֶבֶל חַרְטוֹמִי* (bowline): חבל למתיחת השפה הגְלָאִית (בצד מוצא הרוח) של מפרש רוחבי. מחובר אל שפת המפרש באמצעות רסן חרטומי אחד או יותר. ראו גם: לוּלְאַת הַצָּלָה, קֶשֶׁר הַצָּלָה. [איור]

­ חֶבֶל יַרְכָּתַיִם*, חבל ירכתיים (stern line, stern rope): חבל רתיקה המתוח מירכתי כלי שיט אחורה לנקודה מחוצה לו (זקף ברציף, ספינה אחרת, מצוף רתיקה וכו'). = חֶבֶל אֲחוֹרִי. ראו גם: חֶבֶל חַרְטוֹם.

– חֶבֶל כַּוָּה, חבל הכווה (manrope): בתקופת אוניות המפרשים, חבל לאדם להסתייע בו כאשר טיפס ועלה מתחתית הסַפנה לסיפון. ראו גם: חֶבֶל דֹּפֶן.

– חֶבֶל כֻּתְנָה*, חבל כותנה (cotton): חבל העשוי מן הסיבים הרכים הגדלים סביב זרעי צמח הכותנה.

– חֶבֶל מִבְטָח* (life line): חבל המתוח לאורך הסיפון העליון כדי להיאחז בו בשעת סערה. ראו גם: חֶבֶל אֲחִיזָה, חֶבֶל הַצָּלָה.

– חֶבֶל מַיְמִין* (right-handed rope): חבל שגדיליו פְּתוּלִים משמאל לימין, כשמביטים מן הקצה והלאה. [איור]

– חֶבֶל מָנִילָה* (manila rope): חבל העשוי ממנילה, שם מסחרי של סיבי הצמח אַבָּקָה, הגדל בפיליפינים.

– חֶבֶל מְסֻבָּל בִּקְשָָׁרִים, חבל מסובל בקשרים (knotted rope): פיסת חבל עם קשרים לאורכה ברווחים שווים, המשמש בדרך כלל לאחיזה.

– חֶבֶל מַשְׂמְאִיל* (left-handed rope): חבל שגדיליו פְּתוּלִים מימין לשמאל, כשמביטים מן הקצה והלאה. [איור]

– חֶבֶל מְתִיחָה, חבל מתיחה (lanyard, laniard): חבל קצר וחזק למתיחת רִכְסַת תורן או סָמוֹךְ עורף באוניית מפרשים. ראו גם: גַּלְגֶלֶת נְקָבִים, שְׂרוֹךְ חֶבֶל. [איור]

– חֶבֶל נַרְגִּיל* (coir rope). ראו: חֶבֶל קוֹקוֹס.

– חֶבֶל סַחַב (messenger line): באוניות מפרשים, חבל עֵזֶר למשיכת חבל העוגן. מאחר שחבל העוגן היה לעתים קרובות עבה ביותר, ועל כן לא היה גמיש ואחיזתו בכָּנַן חלשה, חיברו אליו במַתְפֵּסִים חבל דק יותר, ואת חבל הסחבו כרכו סביב הכַָּנַן ומשכו. לפעמים חיברו את קצות חבל הסחב, כך שנוצר חבל "אינסופי". ראו גם: מַתְפֵּסִים. [איור]

– חֶבֶל סִיזָל (sisal): חבל העשוי מסיבי צמח הסיזל (שם מדעי Agave sisalana).

– חֶבֶל סִינְתֵּטִי* (synthetic fiber rope): חבל המיוצר מסיבי חומרים מלאכותיים כגון ניילון ופוליאסטר.

– חֶבֶל עֲבוֹת* (hawser-laid rope): חבל העשוי משלושה גדילים, אשר כל אחד מהם עשוי ממספר מסוים של חוטים, בהתאם לעובי החבל הנדרש. ראו גם: עָבוֹת. [איור]

– חֶבֶל עֹגֶן*, חבל עוגן, חֶבֶל הָעֹגֶן, חבל העוגן (anchor rope, anchor cable): חבל עבה וחזק המחבר את העוגן לכלי שיט.

– חֶבֶל עֶצֶר*, עֶצֶר (stopper, stopper line): חבל קצר המשמש כמעצור זמני לחבל אחר הנמצא תחת מתח. למשל, לחבל רתיקה או למיתר של מפרש, כדי שניתן יהיה לשחרר את קצהו שהסתבך בכַּנַּן, או כדי להעבירו מכַּנֶּנֶת לזָקֵף מבלי לרפות את המתח. ראו גם: שַׁרְשֶׁרֶת עֶצֶר.

– חֶבֶל פִּשְׁתָּן (flax): חבל העשוי מסיבי צמח הפשתן.

– חֶבֶל קִדְמִי* (bow line, head rope). ראו: חֶבֶל חַרְטוֹם.

– חֶבֶל קוֹקוֹס (coir rope): חבל העשוי מסיבי הקליפה של אגוז קוקוס. = חֶבֶל נַרְגִּיל.

– חֶבֶל קָלוּעַ (sennet, sennit, log line): חבל הנוצר על ידי קליעת חמישה או שבעה חוטים יחד בתבנית מסוימת, ללא עיקרים או גדילים כמו בחבל רגיל. = קְלוֹעַ*.

– חֶבֶל קָנַבּוֹס* (hemp rope): חבל העשוי מסיבי צמח הקנבוס.

– חֶבֶל קִשּׁוּט*, חבל קישוט (dressing line): חבל המתוח מקצה החרטום של ספינה דרך ראשי התרנים ועד קצה הירכתיים. עליו תולים שורה של דגלי קוד כאשר מקשטים את הספינה בלבוש חגיגי של דגלים.

– חֶבֶל רְכִיסָה (becket, toggle and becket): קטע חבל קצר עם עין בקצה אחד וכפיס־רכיסה או גולת־חבל בקצהו השני. ראו גם: כְּפִיס רְכִיסָה, גֻּלַּת רְכִיסָה, לוּלְאַת רְכִיסָה. [איור]

– חֶבֶל רִכְסָה* (shroud-laid rope): חבל בעל ארבעה גדילים הַפְּתוּלִים ימינה סביב ליבה של חבל נוסף; שימש לרכסות התרנים באוניות מפרשים ומכאן שמו. ראו גם::> רִכְסָה. [איור]

– חֶבֶל רְתִיקָה* (mooring line, mooring hawser, fast): חבל המשמש לקשירת כלי שיט לרציף, למצוף רתיקה או לכלונס. = חֶבֶל הִתְקַשְּׁרוּת, עֲבוֹת רְתִיקָה.

– חֶבֶל שׁוּלַיִם*, חבל שוליים (bolt rope, leech rope): חבל התפור לשפות של מפרש כדי לחזקן. = זֵר הַשָּׂפָה. ראו גם: זֵר הַרֹאשׁ, זֵר הַתַּחְתִּית.

חֶבֶל שְׁלֹשָׁה עִקָּרִים, חבל שלושה עיקרים (three stranded rope): חבל הנוצר על ידי קליעת שלושה גדילים. = חֶבֶל שְׁלֹשָה גְּדִילִים. [איור]

– חֶבֶל תְּלַת גְּדִילִי* (three stranded rope). ראו: חֶבֶל שְׁלֹשָׁה עִקָּרִים.

חִבֵּל*, חיבל (rigging): כלל החבלים, הכבלים והשרשראות המשמשים בספינת מפרשים המשמשים לחיזוק התרנים והכלונסאות, לכיוון המפרשים, להנפתם ולהורדתם. = חַבְלֵי הַתֹּרֶן, חַבְלֵי הַתְּרָנִים, חֲבָלִים. ראו גם: מַעֲטֶה, חִבֵּל נַיָּד, חִבֵּל נַיָּח, רִכְסוֹת הַתֹּרֶן.

– חִבֵּל נַיָּד*, חיבל נייד (running rigging): כלל החבלים, הכבלים והשרשראות בספינת מפרשים שאינם קבועים למקומם, ומשמשים להנפת מפרשים ולכיוונם, להרמה ולכיוון הסקריות והמנורים, להנפת דגלים וכדומה.

– חִבֵּל נַיָּח*, חיבל נייח (standing rigging): כלל החבלים, הכבלים והשרשראות בספינת מפרשים הקבועים למקומם ומשמשים לחיזוק התרנים והכלונסאות.

חַבְלָאי* (rigger, ship rigger): עובד מספנה שמומחיותו התקנת חיבל; ובאוניית מפרשים – איש צוות האחראי לטיפול ולתחזוקת החיבל.

חַבְלֵי הַתֹּרֶן, חַבְלֵי הַתְּרָנִים (rigging). ראו: חִבֵּל.

חַבְלֵי הַתֹּרֶן הַתַּחְתִּי (lower rigging), חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָעִלִּי (topmast rigging), חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָעַלְעִלִּי (topgallant rigging).

חַבְלֵי הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי הַתַּחְתִּי (fore rigging), חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי הַתַּחְתִּי (main rigging), חַבְלֵי הַתֹּרֶן הָאֲחוֹרִי הַתַּחְתִּי (mizzen rigging).

חֲבְלִיָּה, חבלייה (ropewalk, ropehouse): אולם צר וארוך במספנה לייצור חבלים לאוניות.

חֲבָלִים*, מִינֵי חֲבָלִים* (cordage): כינוי לכלל החבלים באוניית מפרשים, ניידים ונייחים לסוגיהם.

חִבְלֵל, חיבלל (to rig): התקין באוניית מפרשים את החיבל הנייח והנייד. = הִתְקִין חִבֵּל.

חֶבֶק* (strop, strap): קולר או טבעת, ממתכת או מחבל, הלופתים לופתים גלגלת, תורן, משוט וכו'.

חֶבֶק הַמַּפְרֶקֶת (truss hoop): חישוק ברזל המחבר את המפרקת אל סקרייה. ראו: מַפְרֶקֶת הַסְּקַרְיָה. [איור]

חֶבֶק מוֹט הַחַרְטוֹם* (gammoning-iron): בסירות ובספינות מפרשים – טבעת או קולר ברזל המחובר בברגים לקצה העליון של קנה החרטום, ודרכו עובר מוט החרטום. ראו גם: כֶּפֶת מוֹט הַחַרְטוֹם.

חֶבֶק מָשׁוֹט* (oar strap, oar strop): עניבת חבל לקשירת משוט אל היתד או משען המשוט בסירת משוטים. = עָנִיד, רְצוּעַת מָשׁוֹט.

חֶבֶק פִּינֵי שְׁלִיבָה, חֶבֶק שְׁלִיבָה* (spider, spider band, spider hoop): באוניות מפרשים – חישוק ברזל החובק את התורן קצת מעל הסיפון ובו חורים לקבלת פיני שליבה. ראו גם: פִּין שְׁלִיבָה. [איור]

חִבֵּר בִּקְלִיעָה, חיבר בקליעה (to splice): חיבר שני חבלים או שני חלקי חבל על ידי שזירת גדיליהם זה בזה. = אִחָה בִּקְלִיעָה* [מיושן]. ראו גם: קְלִיעָה.

חֶבֶר הָאֳנִיָּה, חבר האונייה [מליצי], חֶבֶר הַמַלָּחִים [מליצי], חֶֶבֶר הַסְּפִינָה [מליצי] (ship's company). ראו: צֶוֶת הָאֳנִיָּה.

חָבֵר לַמֶּס (messmate). ראו: מֶס.

חָבֵר לַצֶּוֶת, חבר לצוות (shipmate): איש צוות עמית להפלגה, מלח או קצין. = רֵעַ לַסְּפִינָה.

חֶבְרַת אֳנִיּוֹת, חברת אוניות (shipping company, shipping line). ראו: חֶבְרַת סַפָּנוּת.

חֶבְרַת אֳנִיּוֹת קִיטוֹר, חברת אוניות קיטור (steamship company, s. lines, s. navigation company): כינויה של חברת ספנות בעידן הקיטור; על פי רוב חברה בעלת אוניות מעורבות לנוסעים ולמשא.

חֶבְרַת דַּיִג (fishing company): חברה מסחרית המפעילה אוניות או ספינות לציד דגים.

חֶבְרַת סִוּוּג, חברת סיווג (classification society): ארגון לא ממשלתי המפקח על הבנייה של אוניות ומעניק להן תעודת סיווג. הסיווג משמש את חברות הביטוח להערכת מידת הסיכון בביטוח האונייה. ראו גם: תְּעֻדַּת סִוּוּג, בּוֹדֵק יַמִּי.

חֶבְרַת סַפָּנוּת (shipping line, shipping company): חברה מסחרית המפעילה אוניות להובלה בשכר של מטענים ונוסעים. = חֶבְרַת שַׁיִט, חֶבְרַת אֳנִיּוֹת. ראו גם: סַפָּנוּת, קַו.

חֶבְרַת שַׁיִט (navigation line, shipping company). ראו: חֶבְרַת סַפָּנוּת.

חָבַשׁ*, חָבַשׁ חֶבֶל* (to parcel). ראו: חֲבִישָׁה [של חבל].

חַבְתָן, חבתן של אוניות (cooper, sea cooper): בתקופת אוניות המפרשים, איש צוות באונייה שמומחיותו תיקון חביות עץ. = מְתַקֵּן חָבִיּוֹת, עוֹשֵׂה חָבִיּוֹת.

חָג מִצַּד אֶחָד לְצַד שֵׁנִי [מנור] (to swing across): ייאמר על מנור של מפרש אורכי, העובר מצד אחד של הסירה לצדה האחר. ראו גם: מַהְפָּךְ.

חָגָה*, האונייה חגה (to swing): נאמר על אונייה עוגנת אשר נעה כמחוג ימינה או שמאלה סביב העוגן כאשר הרוח או הזרם משנים את כיוונם. ראו גם: חוֹגֵג אֶת הָאֳנִיָּה.

חָגָה לְאָחוֹר*, רוח חגה לאחור (backing of wind, the wind is backing): נאמר על רוח המשנה את כיוונה הרגיל – נגד כיוון השעון בחצי הכדור הצפוני ועם כיוון השעון בחצי הכדור הדרומי.

חָגָה לְפָנִים*, רוח חגה לפנים, חָגָה קָדִימָה*, רוח חגה קדימה (veering of wind, the wind is veering): נאמר על רוח המשנה את כיוונה הרגיל – עם כיוון השעון בחצי הכדור הצפוני ונגד כיוון השעון בחצי הכדור הדרומי.

חֲגוֹרַת הַצָּלָה* (life belt): אמצעי ציפה בצורת חגורה הנקשרת סביב המותניים ומשמשת להצלת חיי אדם שנפל לים. ראו גם: אֲפֻדַת הַצָּלָה.

חֹד חֶבֶל, חוד חבל (point). קליעה דמויית חרוט בקצה חבל. הקצה המחודד מקל על השחלת החבל לתוך גלגילה ומונע מקצה החבל להיפרם. ראו גם: חִדֵּד חֶבֶל. [איור]

חִדֵּד חֶבֶל, חידד חבל ([to point [a rope): פרם קצה חבל וקלע אותו מחדש כחרוט. ראו: חֹד חֶבֶל.

חֲדַר אֹכֶל, חדר אוכל; פִּנַּת אֹכֶל, פינת אוכל (cuddy): מדור בחלקה האחורי של אוניית מפרשים מסחרית, מתחת סיפון האחרה, ששימש חדר אוכל לרב־החובל ולקצינים; או חלק מקבינת רב־החובל בירכתי האונייה, מתחת סיפון האחרה, ששימש לאותה מטרה. ראו גם: מֶס.

חֶדֶר דּוּדִים, חֶדֶר דְּוָדִים, חדר דוודים (boiler room): מדור באוניית קיטור בו נמצאים דודי הקיטור המזינים את מנוע הקיטור או את טורבינת הקיטור.

חֶדֶר הַהֶגֶה (steering gear room, steering room). ראו: חֶדֶר מְכוֹנַת הַהֶגֶה.

חֶדֶר הַסָּקַת הַדּוּדִים (fire room, stokehold). ראו: מַסָּקָה.

חֶדֶר הַתּוֹתְחָן (gun-room, gunner's room): א) באוניות מפרשים מלחמתיות גדולות, בעלות שניים ושלושה סיפוני תותחים: חדר בחלק האחורי של סיפון התותחים התחתון, ששימש למגורים ולארוחות בצוותא של התותחן ופרחי הקצינים הזוטרים (youngsters) שהיו תחת השגחתו. ב) באוניות מפרשים מלחמתיות קטנות, כגון פריגטות שלהן סיפון תותחים אחד, נמצא ה-gun-room בסיפון שמתחתיו, ושימש כחדר האוכל (מֶס) והמגורים של הלוטננטים. = חֲדַר הַקְצִינִים. ג) באוניות גדולות ומודרניות יותר של הצי הבריטי, כמו אוניות מערכה וסיירות, היה gun-room כינויו של חדר האוכל (מֶס) של סגני המשנה ופרחי החובלים, ונמצא על הסיפון הראשי. מכאן הביטוי gun-room officers, שמשמעו הקצינים הזוטרים באוניית מלחמה בריטית (מידשיפמנים וסגני־משנה). = חֲדַר הַקְּצִינִים הַזּוּטָרִים.

חֶדֶר חוֹלִים (sick bay, sick berth): המקום באוניית מלחמה, עוד מתקופת המפרשים, המוקצה לטיפול בחולים ובפצועים. ראו גם: קוֹקְפִיט.

חֶדֶר מְכוֹנוֹת (engine room): המדור באונייה או בספינה בו מותקנים המנועים והמכונות המשמשים להשטתה ולתפעולה.

חֲדַר מְכוֹנוֹת אֲחוֹרִי (after machinery compartment): האחורי מבין שני חדרי מכונות בכלי שיט, המופרדים זה מזה על ידי מחיצה אטימה. המעבר ביניהם נעשה דרך דלת אטימה.

חֲדַר מְכוֹנוֹת קִדְמִי (forward machinery compantment): הקדמי מבין שני חדרי מכונות בכלי שיט, המופרדים זה מזה על ידי מחיצה אטימה. המעבר ביניהם נעשה דרך דלת אטימה.

חֶדֶר מְכוֹנַת הַהֶגֶה (steering gear room, steering room): המדור בירכתי האונייה בו מותקנת מכונת ההגה המסובבת את לוח ההגה לפי פקודת ההגאי בגשר.

חֶדֶר מַפּוֹת*, חֲדַר מַפּוֹת* (chartroom): חדרון בגשר, ליד בית ההגה, המצויד בשולחן רחב עליו פורשים את מפות הניווט ומבצעים את חישובי הניווט של האונייה.

חֶדֶר קְּצִינִים (wardroom; officers' mess): מדור באוניות מפרשים מלחמתיות, בחלק האחורי של הסיפון התחתון (באוניות תלת־סיפוניות) או של הסיפון העליון (באוניות דו־סיפוניות), ששימש למגורים ולארוחות משותפות של הלוטננטים, קציני חיילי הצי, רב־החובלים, הכלכל והרופא. משני צדדיו של חדר הקצינים, מופרדים זה מזה על ידי מחיצות עץ או יריעות קנבס, נמצאו תאי המגורים של אנשי חדר הקצינים ובכל אחד מהם תותח. לימים – שמו של חדר אוכל קצינים (מכל הדרגות) באוניות מלחמה.

– חֶדֶר הַקְּצִינִים הַזּוּטָרִים, חדר האוכל של הקצינים הזוטרים (gunroom). ראו: חֶדֶר הַתּוֹתְחָן.

חֻדַּת הַחַרְטוֹם*, חודת החרטום (entrance): חלקו הקדמי של גוף האונייה מתחת למים, במקום בו הוא הולך וצר ומסתיים בקנה החרטום.

חֻדַּת הַיַּרְכָּתַיִם*, חודת הירכתיים (run): חלקו האחורי של גוף האונייה מתחת למים, במקום בו הוא הולך וצר ומסתיים במזוזת הירכתיים. [איור]

חוֹבֵל (mate, master's mate): א) [מיושן] קצין סיפון באוניית סוחר. ב) באוניות מפרשים מלחמתיות – עוזר לרב־החובלים. ג) בחיל הים הישראלי: חניך בקורס הקצינים של החיל וגם כינויו של קצין שסיים בהצלחה קורס זה. ראו גם: עוֹזֵר רַב־הַחוֹבְלִים, פֶּרַח חוֹבְלִים.

חוֹבֵל רִאשׁוֹן [מיושן] (first mate, first officer). ראו: קָצִין רִאשׁוֹן.

חוֹבֵל שֵׁנִי [מיושן] (second mate, second officer). ראו: קָצִין שֵׁנִי.

חוֹבֵל שְׁלִישִׁי [מיושן] (third mate, third officer). ראו: קָצִין שְׁלִישִׁי.

חוֹבֵל רָאשִׁי [מיושן] (chief mate, chief officer). ראו: קָצִין רִאשׁוֹן.

חוֹגֵג*, חוֹגֵג אֶת הָאֳנִיָּה*, חוגג את האונייה [מיושן] (to swing): סובב את האונייה סביב נקודת ציר קבועה. ראו גם: חָגָה.

חוֹגֵר (rating): איש חיל־ים או צי מלחמתי שאינו קצין. ראו גם: דֵּרוּג.

חוֹזֵה שֵׁרוּת (Ship's articles, Ship's articles of agreement): הסכם חתום בין רב־החובל (או בעלי האונייה) לבין איש צוות, ובו מפורטים חובות התפקיד של איש הצוות, תנאי השירות והשכר.

חוּט*, חוּט־חֶבֶל (yarn, rope yarn, thread): מחלקי החבל. סיבי צמחים או סיבים סינתטיים שזורים יחד; הסיבים שזורים לחוטים, החוטים לגדילים והגדילים לחבל. [איור]

חוּט מְשִׁיחָה, מְשִיחָה* (twine): פתיל חזק, עשוי משניים־שלושה חוטים שזורים יחד. משמש בין שאר דברים לכריכת קצות חבלים כדי שלא ייפרמו.

חוֹכֵר אֳנִיָּה (charterer): אדם המתקשר בחוזה מסחרי עם בעל אונייה על מנת לשכור אותה או להוביל בה את סחורותיו. = שׂוֹכֵר סְפִינָה [לשון התלמוד].

חוֹמוֹת הָעֵץ (wooden walls): כינוי מליצי לצי המלחמתי, שאוניותיו העשויות עץ הן כחומה בצורה המגינה על המדינה. על יסוד נבואת הפיתיה לאתונאים אצל הרודוטוס.

חוֹף* (shore, coast; strand; beach; shore): א) רצועת היבשה הנושקת לים וכוללת את השטח שבין קו השפל לקו הגאות. באנגלית מבחינים בין shore, שהוא אזור המגע הישיר בין גוף מים ויבשה, כמו החוף המערבי של האוקיינוס האטלנטי (western shore of the Atlantic), לבין coast, שהוא רצועת החוף הגאוגרפית כולה, כמו החוף המזרחי של ארצות הברית (eastern coast of the USA). ב) חוף הנושק לים, לעתים קרובות חוף חולי. ג) רצועת חול חופי המשתרעת מקו השפל עד המקום בו מבחינים בשינוי בולט בהרכב המשקע החופי או בצורתו ובתחילתה של צמחייה קבועה. ד) אזור הנמל והעיר שסביבו.

בַּחוֹף (ashore): ביבשה; בנמל או בסביבותיו.

– בַּיָּם וּבַחוֹף (afloat and ashore): באוניות וביבשה.

– בְּמֶרְחָק מִן הַחוֹף (offshore): במרחק מקו החוף, בים הפתוח.

לַחוֹף (ashore): ליבשה, אל היבשה; אל הנמל או אל סביבותיו.

– לְיַד הַחוֹף [במים] (inshore): קרוב לקו החוף.

מִן הָחוֹף* (offshore, off-shore): נאמר על רוח או זרם הנעים מן היבשה אל הים.

חוֹף אֳנִיּוֹת, חוף אוניות [מיושן] (haven for ships): רצועת חוף, שפך נהר או מפרץ המוגנים בצורה טבעית מרוחות ומזרמים ועל כן מתאימים לעגינת אוניות. בהשאלה: מעגן לאוניות, נמל לאוניות, תחנת עגינה לאוניות. ראו גם: מַעֲגָן פָּתוּחַ, תַּחֲנַת אֳנִיּוֹת.

חוֹף הַגְּלִי*, החוף שבצד הגלי (weather shore, shore to windward): החוף בצדה הגלוי לרוח של ספינה (הצד הפונה למוצא הרוח); החוף שמעל הרוח. במצב זה הרוח דוחפת את הספינה מן החוף והלאה. ראו גם: צַד הַגְּלִי. [איור]

חוֹף הַחֲסִי*, החוף שבצד החסי (lee shore, shore to leeward): החוף בצדה החסוי מהרוח של ספינה (הצד הפונה למבוא הרוח); החוף שמתחת לרוח. במצב זה הרוח דוחפת את הספינה אל החוף ומכאן מסוכנותו. הביטוי to be on a lee shore משמעותו "מצב מסוכן שאחריתו מרה". ראו גם: צַד הַחֲסִי, בְּסִתְרוֹ שֶׁל הַחוֹף, בַּחֲסִי הַחוֹף. [איור]

חוֹפֵי אָמֵרִיקָה הַסְּפָרַדִּית (Spanish Main, Main): כינוי היסטורי לחופי מושבות ספרד באמריקה הדרומית הנושקים לים הקריבי.

חֲוָק*, חווק (rung): כל אחד משלביו של סולם חבלים.

חוֹק הַסַּפָּנוּת הַמִסְחָרִית (Merchant Shipping Act): בבריטניה, חוק העוסק בענייני הצי המסחרי ובאוניות סוחר.

חֲוַק חֶבֶל*, חווק חבל; [ברבים:] חַוְקֵי הַתֹּרֶן. (ratline): באוניית מפרשים, כל אחד מהחבלים הקצרים הקבועים לרוחב רכסות התורן במרווחים שווים מן הסיפון ומעלה, ומשמשים לטיפוס אל מרומי התורן. [איור]

– חֶבֶל לַחֲוָקִים, חבל לחווקים (ratline stuff): חבל להכנת חווקים.

חַוְקֵי הַתֹּרֶן, חווקי התורן (ratlines). ראו: חֲוַק חֶבֶל.

חוֹר הָאָבִיק (scupper hole). ראו: אָבִיק.

חוֹר הַצָּתָה (בתותחים: vent; באקדחים וברובים: touch hole): קדח בחלק האחורי של תותח נטען־לוע לתוכו הכניסו כמות מדודה של אבק שריפה ששימש להצתת התחמיש. ראו גם: קְנֵה הַצָּתָה, קֶרֶן אֲבָק שְׂרֵפָה, סָתַם אֶת חוֹר הַהַצָּתָה.

חוֹתֵר (oarsman, rower): איש צוות בסירת חתירה או בספינת משוטים, המניע את אחד ממשוטיה. = תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט [מליצי], מְשׁוֹטָאי [מליצי], שַׁיָּט [מיושן].

– חוֹתֵר אֲחוֹרִי (stroke): החותר בסירת חתירה הקרוב ביותר לירכתיים. (נקרא stroke כי הוא המכתיב את קצב החתירה לשאר החותרים. החותרים יושבים על ספסלי החתירה כשפניהם לעבר הירכתיים.) ראו גם: פְּעִימַת חֲתִירָה, צַד שְׂמאֹל.

– חוֹתֵר קִדְמִי (bow): החותר בסירת חתירה הקרוב ביותר לחרטום. חותר מס' 1. ראו גם: צַד יָמִין.

חִזּוּר, חיזור [מיושן] (tacking). [חִזּוּר = הֲקָפָה, סִיבוּב בלשון התלמוד.] ראו: סִיבוּב מוּל הָרוּחַ.

חִזֵק בְּסַד, חיזק בסד [תורן או סקרייה] (to fish, fishing): בתקופת אוניות המפרשים חיזקו תורן תחתי שנסדק בסערה או נפגע בקרב באמצעות סד עץ ארוך (fish). הסד, מקוער בצדו הפנימי ומקומר בצדו החיצוני, נכפת אל התורן בחבל חזק. גם סקרייה שנסדקה או ניזוקה חוזקה באותו האופן אם לא הייתה בנמצא סקרייה רזרבית להחליפה. כאשר אוניית מלחמה פרשה את כל מפרשיה כדי לרדוף ולהשיג אויב או כדי להימלט מפניו, חיזקו לעתים את התרנים התחתיים בסדים לבל ייסדקו בעומס הרב.

חֹזֶק הָרוּחַ*, חוזק הרוח (wind force). ראו: סֻלַּם בּוֹפוֹרְט לְחֹזֶק הָרוּחַ.

חִיגַת הָרוּחַ*, חִיגָה* (veering or backing of the wind). ראו: חָגָה לְאָחוֹר, חָגָה לְפָנִים.

חֵיל אֳנִיּוֹת, חיל אוניות [מיושן] (navy, war fleet). ראו: צִי מִלְחַמְתִּי, חֵיל יָם.

חֵיל יָם (war fleet, navy, naval forces): צי מלחמתי, הכוח הימי החמוש של מדינה. = צִי מִלְחַמְתִי, צִי מִלְחָמָה, חֵיל אֳנִיּוֹת [מיושן], צְבַא הַיָּם [מיושן].

חַיַּל צִי, חייל צי (marine, naval infantry): בעת העתיקה, חייל רגלי בספינת משוטים, ללחימה פנים־אל־פנים ולפשיטה אל סיפון האויב והכרעתו (ביוונית עתיקה epibates, בלטינית miles classicus). באוניות מפרשים מלחמתיות – חייל רגלי לתפקידי שיטור באונייה, ללוחמת סיפונים, לנחיתה וללחימה בחוף. = חַיַּל אֳנִיּוֹת [מיושן]. ראו גם:> נַחָת. [איור]

חֵל* (bulwarks). ראו: מַעֲקֵה הַסִּפּוּן.

חַלּוֹן הַתָּא (porthole, port, side light, sidescuttle). ראו: אֶשְׁקָף.

חַלוֹן יַרְכָּתַיִם, חלון ירכתיים (stern window): באוניות מפרשים מלחמתיות בעיקר, כל אחד מחלונות יציע הירכתיים, להכנסת אור שמש למגורי הקפטן והקצינים. ראו גם: יְצִיעַ יַרְכָּתַיִם. [איור]

חִלּוּף גֵּאוּת וָשֵׁפֶל*, חילוף גאות ושפל (turn of tide): המעבר המחזורי בין גאות ושפל, אז שֶׁטֶף המים נעצר. בּוֹא הַגֵּאוּת או בּוֹא הַשֵּׁפֶל (לפי העניין). = חִלּוּף מוֹעֵד הַיָּם.

חִלוּף מוֹעֵד הַיָּם*, חילוף מועד הים (turn of tide). ראו: חִלוּף גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

חָלוּץ* (jib): מפרש אורכי משולש הנפרש מיֶתֶר (סָמוֹךְ) של התורן הקדמי. = מִפְרַשׂ חָלוּץ.

– חָלוּץ רִאשׁוֹן* (inner jib). [איור] [איור]

– חָלוּץ שֵׁנִי* (outer jib). [איור] [איור]

– חָלוּץ שְׁלִישִׁי* ("מְעוֹפֵף") [באונייה מלאת מעטה] (flying jib). [איור] [איור]

– חָלוּץ עִלִּי, חלוץ עילי (jib topsail). [איור]

חִלּוּץ, חִלּוּץ ימי, חילוץ ימי (salvage, marine salvage): הצלת כלי שיט או מטענו מסכנת אובדן גמור או נזק. = הַצָּלָה, חִלּוּץ וּמְשִׁיַת אֳנִיּוֹת. ראו גם: סְפִינַת גְּרִירָה וְחִלוּץ.

חָלוּק הַקִּיטוֹר (jacket, steam jacket): במנועי קיטור ישנים – מעטפת יציקת ברזל סביב הצילינדר; לחלל בינה לבין הצילינדר הוזרם קיטור כדי לשמור על טמפרטורה אחידה של הצילינדר לכל אורכו ולמנוע בריחת חום לסביבה. ראו גם: חִפּוּי הַצִּילִינְדֶּר.

חֻלְיַת גִּיוּס בִּכְפִיָּה, חוליית גיוס בכפייה (press gang): בצי המלכותי הבריטי ובציי מלחמה נוספים בתקופת אוניות המפרשים – קבוצת מלחים בפיקוד קצין שנשלחה לגייס בכוח אנשים לשרות בצי בעיתות מלחמה, לרוב בערי הנמל אך לעיתים גם בלב ים מקרב ימאי אוניות סוחר. ראו גם: גִּיוּס כָּפוּי. [איור]

חָלַץ*, חָלַץ מַעֲנָב (to unsling): הסיר מענב חבל או מענב שרשרת ממטען או משא. ראו גם: מַעֲנָב, הֶעֱנִיב.

חֵלֶק עֵץ (timber): כל אחד מחלקי המבנה של ספינת עץ, ובמיוחד חלקיה של צלע מבונה (הצַלעיות).

חֲלֻקָה לִמְדוֹרִים (compartmentation, subdivision): חלוקת פנימית של גוף האונייה לחללים אטימים למים באמצעות מחיצות אנכיות, רוחביות וגם אורכיות. = חִצּוּץ. ראו גם: מְחִצָּה, מָדוֹר.

חֲלֻקָּה נְקֻדִית, חלוקה נקודית (a 32-point card): במצפנים מדורות עברו – חלוקת מעגל האופק של מצפן ל-32 חלקים שווים בני 11 ורבע מעלות כל אחד, על פי רוחות השמיים. [איור]

חֲלֻקָּה רְבָעִית, חלוקה רבעית (quarter point card): חלוקת מעגל האופק של מצפן ל-4 חלקים שווים של 90 מעלות על פי רוחות השמיים: צפון, דרום, מזרח ומערב. [איור]

חֲלֻקָּה רְצִיפָה, חלוקה רציפה (a 360 degrees card): חלוקת מעגל האופק של מצפן ל־360 מעלות; צפון הוא 00, מזרח – 900, דרום – 1800, מערב – 2700. [איור]

חֶלְקֵי הַמַּעֲטֶה (parts of rigging, furniture [dated]): התרנים, הכלונסאות, המפרשים, החבלים ושאר האביזרים המהווים יחד את "מלבושה" של אוניית מפרשים. ראו גם: מַעֲטֶה.

חָמֵשׁ חַתְרִית (quinquereme): ספינת מלחמה ים־תיכונית מן התקופה ההלניסטית, בעלת 90 משוטים המסודרים בשלושה טורים אחד מעל השני. כל יחידת חתירה מנתה חמישה חותרים: שני חותרים למשוט בטורים העליון והאמצעי וחותר יחיד למשוט בטור התחתון. סך הכל 90 משוטים. קְווינְקוֵורֶמָה (מלטינית: quinqueremis), פֶּנְטֶרָה (מיוונית: pentēres).

חָסוּי מֵרוּחַ* (.lee- adj). ראו: צַד הַחֲסִי, גָּלוּי לָרוּחַ.

חֲסוּם עַל יְדֵי קֶרַח, אונייה שגושי קרח חוסמים את דרכה (ice-bound, icebound; icebound port, icebound ship): ייאמר על אונייה שגושי קרח נודד חוסמים את דרכה ואינם מאפשרים לה להתקדם; וגם על נמל שקרח ים עבה מונע את הכניסה אליו ואת היציאה ממנו. ראו גם: קֶרַח מְקֻבָּץ.

חֲסוּם עַל יְדֵי רוּחוֹת נֶגְדִיוֹת, אונייה שרוחות נגדיות חוסמות את דרכה (wind-bound, windbound; windbound ship): ייאמר לרוב על אוניית מפרשים עוגנת, שרוחות נגדיות אינן מאפשרות לה לצאת לדרכה. = אֲסוּר מִפְּנֵי הָרוּחַ [מליצי]. ראו גם: רוּחַ נֶגְדִית.

חֲסִי* (.lee n). ראו: צַד הַחֲסִי.

חִסֵּל וְאִבְטֵחַ אֶת הַתּוֹתָחִים, חיסל ואבטח את התותחים (to house the guns): באוניות מפרשים מלחמתיות, בעת שגרה, קֵרבו כל תותח אל דופן האונייה, הוציאו את הטריז שמתחת למכנס, והגביהו את הקנה מעל למשקוף העליון של אשנב התותח. את עגלת התותח כפתו היטב למקומה באמצעות חבלי המכנס וגלגלות הצד. [איור]

חִפּוּי הַצִּילִינְדֶּר, חיפוי הצילינדר (lagging, cylinder lagging): במנועי קיטור במאה ה־19 – לוחות בידוד מאורכים מעץ שציפו את הצילינדר מצדו החיצוני. הקטינו את הפסדי החום של המנוע לסביבה. ראו גם: חָלוּק הַקִּיטוֹר. [איור]

חֹפֶשׁ הַשַּׁיִט, חופש השיט (freedom of navigation): אחד מעקרונות המשפט הבינלאומי המנהגי, הקובע כי לא תופרע תנועתן החופשית של אוניות המניפות דגל של מדינה ריבונית על ידי מדינה ריבונית אחרת, לבד ממקרים מיוחדים המוגדרים במשפט הבינלאומי. ראו גם: שַׁיִט.

חֻפְשַׁת חוֹף, חופשת חוף (shore leave, liberty ashore): שחרור זמני מעבודה הניתן לימאי שאונייתו הגיעה לנמל, כדי שיוכל לנפוש בחוף.

חִפַּת הַיַּרְדָּה*, חיפת הירדה (companion): מבנה מעץ או מתכת הסוכך על פתח בסיפון העליון, אשר דרכו יורדים בסולם או בגרם מדרגות אל תא, מגורי צוות, חדר אוכל וכו' שמתחת לסיפון. = חִפַּת הַמַּדְרֵגוֹת. ראו גם: יַרְדָּה, כַּוַּת הַיַּרְדָּה, סֻלַּם הַיַּרְדָּה. [איור] [איור]

חִפַּת הַמַּדְרֵגוֹת, חיפת המדרגות (companion). ראו: חִפַּת הַיַּרְדָּה.

חֲצוּבַת הֲרָמָה* (sheers, shears, shear legs, sheer legs): מתקן הרמה הבנוי משני כלונסאות או יותר, שקצותיהם התחתונים מרוחקים זה מזה והעליונים קשורים יחד. מראש החצובה תלויה גלגלת חבלים להרמת משאות כבדים. בתקופת אוניות המפרשים הקימו חצובה על הסיפון או על הרציף כדי להכניס לאונייה או להוציא ממנה תרנים תחתיים ומטענים כבדים שונים, כאשר לא היה בנמצא מנוף מתאים למטרה זו. ראו גם: גֵּוַת מָנוֹף. [איור]

חֲצוֹצְרַת דִּבּוּר, חצוצרת דיבור (speaking trumpet): צינור קוני ובקצהו פית דיבור, ששימש בעבר – לפני המצאת המגאפון והרמקול – למסירת פקודות ממרחק לאנשי הצוות על הסיפון ובמרומי התרנים ולחילופי דברים עם אונייה או סירה אחרת השטה בסמוך. ראו גם: צִנּוֹר דִּבּוּר. [איור]

חֲצִי הַתֹּרֶן, חצי התורן (half mast): חצי גובהו של תורן, אשר עד אליו מורכן דגל לאות אבל; וגם הנקודה אשר עד אליה מניפים את נס התשובה, כאשר מתקבלת תשדורת דגלים מאונייה אחרת או מן החוף לפני שמשיבים עליה כי הובנה.

חֲצִי עֶנֶד* (half hitch): סוג של קשר שבו קצה החבל מלופף פעם אחת סביב מוט, טבעת או חבל אחר, ואחר כך מושחל לתוך העניבה שנוצרה ומהודק.

חֲצִי שָׂכָר (half-pay, half pay): בתקופת אוניות המפרשים – קצובה בשיעור מחצית השכר שניתנה לקצין בצי המלחמתי שפרש לגמלאות או הוצא משירות פעיל בתקופת שלום כדי לחסוך בהוצאות.

חֲצִיַּת קַו הַמַשְׁוֶה, חציית קו המשווה (crossing the line): טקס מסורתי היתולי הנערך על סיפונה של אונייה כאשר אנשי צוות או נוסעים המפליגים בה חוצים בפעם הראשונה בחייהם את קו המשווה.

חֲצִיַּת T, חציית טִי (crossing the T): תמרון טקטי שבו טור אוניות מבקיע את טור אוניות האויב במקום אחד או בכמה מקומות לאורכו. ראו גם: אֵשׁ אָרְכִּית.

חֻקֵּי דֶּרֶךְ יַמִּיִּים, חוקי דרך ימיים (rule of the road at sea): כינוי מקובל ל"חוקי התנועה" של כלי שיט, המפורטים בתקנות הבינלאומיות למניעת התנגשויות בים.

חֶרֶב* (centerboard, center keel, drop keel): לוח עץ או מתכת כבד דמוי סנפיר, הבולט מתחתית סירת מפרשים באמצעיתה, על קו השדרית. הלוח סב על ציר בפינתו הקדמית העליונה, וניתן להורידו מתחת לשדרית או להרימו לתוך הסירה. החרב משמשת להגדלת התנגדות הסירה לטרידה עקב פעולת הרוח על המפרשים. עם ההתקרבות לחוף מרימים את החרב לתוך בית החרב. ראו גם: בֵּית חֶרֶב, חֶרֶב צִדִּית, שִׁדְרָן.

חֶרֶב מַלָּחִים (cutlass): חרב קצרה ומעוקלת שהייתה נשקם של מלחים וחיילי־צי בתקופת אוניות המפרשים. [איור]

חֶרֶב צִדִּית (leeboard): לוח עץ אנכי, הנע על ציר בשפתו הקדמית וצמוד לדופן של סירה או ספינת מפרשים נמוכת־שוקע או שטוחת תחתית, המותאמת לשיט במים רדודים. החרב מורדת למים כדי להקטין את סטיית כלי השיט מכיוון התקדמותו בשל השפעת הרוח. ראו גם: טְרִידַת רוּחַ. [איור]

חַרְטוֹם (bows, bow, prow, head): הקצה הקדמי של גוף כלי שיט. (צד החרטום, אותו חלק של דופן הספינה המשתרע מאחורי קנה החרטום וכלפי מטה, נקרא באנגלית bow; החרטום כולו – על שני צדדיו – נקרא bows.) ראו גם: צַד הַחַרְטוֹם, לְחִי הַחַרְטוֹם.

– מִשְּׁמֹאל לַחַרְטוֹם (on the port bow).

– מִיָּמִין לַחַרְטוֹם (on the starboard bow).

חַרְטוֹם מְחֻדָד, חרטום מחודד (pointed bow, pointed prow): חרטום הולך וצר, להבדיל מחרטום פחוס.

חַרְטוֹם מוּל חַרְטוֹם (prow to prow, head-on): מצב שבו שני כלי שיט נעים קדימה אחד מול השני, בכיוונים מנוגדים. וגם: מצב בו שני ציי מלחמה ערוכים בשורת חזית, אחד מול השני.

חַרְטוֹם מְפֻשָּׂק, חרטום מפושק (flared bow): חרטום המתעקל מעלה ולצדדים מעל קו המים.

חַרְטוֹם פָּחוּס (bluff bow): חרטום רחב, להבדיל מחרטום מחודד. ראו גם: פְּחוּס חַרְטוֹם.

חַרְטוֹמִית* [מיושן] (stem). ראו: קְנֵה הַחַרְטוֹם.

חֲרִיכַת הַ"זָּקָן", חריכת הצִמדה הימית (breaming): בתקופת אוניות המפרשים – סילוק האצות ובלוטי הים, שנדבקו לתחתית האונייה, באמצעות אלומות זרדים בוערות. ראו גם: נִקּוּי תַּחְתִּית הָאֳנִיָּה, גֵּרוּד זָקָן.

חִשּׁוּק*, חישוק חבלים (seizing). ראו: כְּרִיכַת חִבּוּר.

חָתוּל בַּעַל תִּשְׁעָה זְנָבוֹת (cat o' nine tail, cat) ראו: פַּרְגוֹל בַּעַל תֵּשַׁע רְצוּעוֹת.

חֲתוֹר! (!Give way). ראו: פְּקֻדּוֹת חֲתִירָה.

חֲתִירָה* (rowing, pulling, paddling, sculling): פעולת הנעת המשוטים בסירה או בספינת משוטים. השטת סירה או ספינת משוטים. = חֲתִירָה בִּמְשׁוֹטִים. ראו גם: חָתַר, פְּקֻדוֹת חֲתִירָה.
– באנגלית: rowing – חתירה במשוט "רגיל", אדם אחד למשוט; paddling – חתירה במשוט אינדיאני, כמו בקָנוּ; sculling – חתירה בשני משוטים בעת ובעונה אחת וגם חתירה במשוט ירכתיים.

– חֲתִירָה בְּשׁוֹטְטוֹת* [מיושן] (sculling): פעולת החתירה של חותר האוחז בשני משוטים בו זמנית.

חָתַר, חָתַר בַּמָּשׁוֹט (to row, to pull an oar, to paddle, to scull, to sweep): טבל והניע משוט בתוך המים כדי להסיע את הסירה. = הִכָּה בַּמָּשׁוֹט [מליצי], הֵנִיף מָשׁוֹט [מליצי], גָּרַף בַּמָּשׁוֹט [מיושן]. ראו גם: הִכְּתָה בְּגַלְגַּלֵּי הַמְּשׁוֹטִים.
באנגלית: to row – חתר במשוט "רגיל", אדם אחד למשוט; to pull an oar – ישב בסירה כשפניו לירכתיים ומשך במשוט אחד או בשני משוטים; to paddle – חתר במשוט אינדיאני; to scull – חתר בהדיפה בשני משוטים בעת ובעונה אחת; to sweep, חתר במשוט ההגה או במשוט ירכתיים; to pull about in a boat – שוטט סביב בסירת משוטים.

– חָתַר לְאָחוֹר (to backwater): משך במשוט בכיוון הפוך, כדי להסיע את הסירה לאחור.


עדכון אחרון: 19 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ז

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, כאשר לא נמצא מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

זְאֵב יָם (sea-dog, seadog): כינוי ליורד־ים עז־נפש ורב־עלילות.

זְבוֹרָאי ◊ (ballast heaver): באוניות מפרשים, פועל הטוען זבורית באוניות. בלטינית קלאסית: saburrarius. ראו גם: זְבוֹרִית. [איור]

זְבוֹרִית* (ballast): תוספת משקל של חול, אבנים, חצץ, מטילי ברזל או מטילי עופרת המונחת על תחתית כלי שיט, כדי לייצבו או לשנות את השופע והשוקע שלו. ראו גם: נֵטֶל (מֵי נֵטֶל).

– זְבוֹרִית שֶׁל בַּרְזֶל ◊ (kentledge): גושי ברזל מוארכים, מעוצבים במיוחד, המונחים לאורך השִׁדְרוֹן משני צדדיו. = מְטִילֵי זְבוֹרִית, עֵקֶל [בלשון חז"ל].

זִבֵּר*, זיבר [מיושן] (to ballast): טען זבורית.

זִגְזֵג, זיגזג [לשון דיבור] (to tack, to go about): ייאמר על ספינת מפרשים המחליפה מפנים לסירוגין בעת שיט במעלה הרוח, ועל כן נעה במסלול זיגזג. = גִּלְסֵס [לשון דיבור], פָּקַם. ראו גם: שָט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

זֶה בְּצַד זֶה (abreast): דופן אל דופן, במקביל. ראו גם: שׁוּרַת חָזִית, מוּל הָרָחְבִּית.

זוֹדְיָאק (Zodiac): [סלנג מיושן] כינוי לסירת גומי מתנפחת. על שם היצרנית הצרפתית Zodiac. = סִירַת גּוּמִי.

זוֹטוֹ שֶׁל יָם [לשון חז"ל]: (א) קרקעית הים הנחשפת עם נסיגת הגלים; (ב) דברים שהשליך הים אל החוף; (ג) שפל, גאות, גאות ושפל.

זוֹעֵף*, ים זועף (very high): דרגה 8 מתוך 10 בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 9.00–14.00 מ'.

זְחִיָּה*, זחייה (sway): תנועת המעתק לצדדים לסירוגין של אונייה בים. ההיפך מהתחבטות. [איור]

זְחִיל* (limber hole): חור מַעֲבָר בחיזוקי הרוחב של תחתית ספינה (או של מכל), המאפשר למי השיפוליים לזרום אל עוקת המשאבה. ראו גם: מַזְחִילָה. [איור]

זִפֵּף, זיפף (to pay): [חז"ל] מרח זפת לאטימה; אטם באמצעות זפת או עטרן.

זֶפֶת* (pitch): חומר שחור ודביק ששימש באוניות ובסירות עץ לאטימת סדקי לוחות הגוף לאחר שמולאו בנעורת, ולהגנה על לוחות הגוף שמתחת למים מפני תולעי אניות וצמדה. הזפת בתקופת אוניות המפרשים הייתה תערובת של עטרן (tar) וטרפנטין גולמי (crude turpentine). את הזפת חיממו בסיר (tar pot) כדי שתהפוך לנוזלית ומרחו בעזרת סחבת חוטים (mop) מחוברת לקצה מקל. ראו גם: עִטְרָן, כֹּפֶר.

מָרַח זֶפֶת עַל סִדְקֵי הַלּוּחוֹת (to pay a seam): בספינות עץ – אטם בזפת את הרווחים הדקים בין לוחות הגוף.

זְקוּפָה*, הָאֳנִיָּה זְקוּפָה*, האונייה זקופה (the ship is upright): מצבה של אונייה שחזרה למצב אנכי לאחר שנטתה על צדה בשל רוח או גלים. ראו גם: יִשֵּׁר אֶת הָאֳנִיָּה.

זָקָן [לשון דיבור] (fouling). ראו: צִמְדָּה.

זָקַף* (to peak, to trip): הגביה גף, סקרייה או דריק באלכסון לתורן. ראו גם: מַזְקֵף.

זָקַף מָשׁוֹט (to peak the oar): העמיד משוט בניצב לרצפת הסירה, כשלהבו מתנוסס באוויר. ראו גם: פְּקֻדוֹת חֲתִירָה (דַּגֵּל־שׁוֹט).

זָקֵף* (bollard, bitt), זְקֵפִים (זוג זקפים – bitts, mooring bitts) : עמוד קצר וחסון על סיפונה של אונייה וגם על מזח או רציף, המשמש לקשירת חבלי הרתיקה והעגינה של כלי השיט. = זְקֵפֵי רְתִיקָה (זוג), פִּיתָּה [ברציף, לשון דיבור]. [איור]

– זָקֵף חֶבֶל הַחַכָּה, זָקֵף הַחַכָּה (loggerhead): זקף חסון בירכתי סירת לווייתנים, מחובר לשדרית, סביבו כרכו את חבל חכת הלווייתן. ראו גם: חֶבֶל הַחַכָּה. [איור]

– זְקֵפֵי כַּנֶנֶת הָעֹגֶן, זקפי כננת העוגן (windlass bitts, carrick bitts): באוניות מפרשים מסחריות מעץ – זוג עמודי עץ חסונים שנשאו את כננת העוגן הידנית. [איור]

– זְקֵפֵי סִפּוּן הַקָּדְמָה, זקפי סיפון הקדמה (forebitts, fore bitts): זוג זקפים ליד כננת העוגן בחרטום. = זְקֵפֵי הַחַרְטוֹם.

– זְקֵפֵי עֲגִינָהזְקֵפֵי הָעֲגָנִים, זקפי העוגנים (riding bitts): באוניות מפרשים מלחמתיות – זוג עמודי עץ נמוכים וחסונים בחלק הקדמי של סיפון התותחים התחתון, לפני התורן הקדמי ומול חורי חבל העוגן, אליהם נקשרו חבלי העוגנים כשהאונייה עמדה על עוגן. מ-1820 לערך, אז החלו להשתמש בשרשרות עוגנים מברזל, ציפו את הזקפים בחיפוי ברזל. [איור]

– זְקֵפֵי רְתִיקָה (mooring bitts): זקפים על הסיפון לקשירת חבלי רתיקה. [איור]

זֵר הַרֹאשׁ* (head rope): חבל התפור לשפה העליונה של מפרש רוחבי כדי לחזקו. ראו גם: חֶבֶל שׁוּלַיִם. [איור]

זֵר הַשָּׂפָה* (leech rope): חבל התפור לשוליים הצדדים של מפרש רוחבי כדי לחזקו. ראו גם: חֶבֶל שׁוּלַיִם. [איור]

זֵר הַתַּחְתִּית* (foot-rope, footrope): חבל התפור לשפה התחתונה של מפרש רוחבי כדי לחזקו. ראו גם: חֶבֶל שׁוּלַיִם. [איור]

זְרוֹע אֲוִיר שֶׁל הַצִּי, זרוע אוויר של הצי (Fleet Air Arm): אחד מחמשת האגפים העיקריים של הצי המלכותי הבריטי, האחראי להפעלת כלי הטיס של הצי.

זְרוֹעַ הַמָשׁוֹט (loom): חלק המשוט שבין הצוואר לידית (מן המלגז פנימה). ראו גם: יָדִית הַמָּשׁוֹט.

זְרוֹעַ הַסְּקַרְיָה* (yard arm, yardarm): כל אחד משני קצות הסקרייה באוניית מפרשים בעלת מעטה רוחבי. אמצע הסקרייה נקרא "צוואר", כל אחד מקצותיה – "זרוע", והחלק שבין הצוואר והזרוע – "כתף".

– זְרוֹעַ הַסְּקַרְיָה הָרָאשִׁית (main yardarm): זרוע הסקרייה התחתית של התורן הראשי, שהייתה הגדולה והחזקה מכל הסקריות של אוניית מפרשים מלאת־מעטה.

זְרוֹעַ הָעֹגֶן*, זרוע העוגן (arm): חלק העוגן דמוי זרוע, שבקצהו כף הננעצת בקרקעית. [איור]

זְרִיזָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ, האונייה זריזה בסיבובים מול הרוח ◊ (handy, quick in stays): ייאמר על אוניית מפרשים קלת־תמרון, העוברת במהירות את גזרת הרוח הנגדית בעת סיבוב מול הרוח. ראו גם: סִיבוּב מוּל הָרוּחַ, עֲצֵלָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ.

זֶרֶם גֵּאוּת וָשֵׁפֶל (tidal current [US], tidal stream [GB]): תנועת מים אופקית הנוצרת כתוצאה מהעלייה ומהירידה של מפלס הים בגאות ובשפל. זרמי גאות ושפל נוצרים באוקיינוסים, ליד החופים, במפרצים ובשפכי נהרות. = זֶרֶם מוֹעֲדִי. ראו גם: זֶרֶם הַגֵּאוּת, זֶרֶם הַשֶׁפֶל, מוֹעֵד יָם.

– זֶרֶם גֵּאוּת וָשֵׁפֶל גְּלָאִי, זֶרֶם גְלָאִי (lee tide): בשיט מפרשים – זרם של גאות או שפל שכיוונו ככיוון הרוח, והוא נע אל צדה הגלוי לרוח של האונייה. (כיוון הזרם הוא הכיוון שאליו הוא נע, בניגוד לכיוון הרוח, שהוא הכיוון שממנו היא באה.) ראו גם: צַד הַגְּלִי, טְרִידַת זֶרֶם.

– זֶרֶם גֵּאוּת וָשֵׁפֶל חֲסָאִי, זֶרֶם חֲסָאִי (tide under the lee): בשיט מפרשים – זרם של גאות או שפל המנוגד לכיוון הרוח, והוא נע אל צדה החסוי מרוח של האונייה. (כיוון הזרם הוא הכיוון שאליו הוא נע, בניגוד לכיוון הרוח, שהוא הכיוון שממנו היא באה.) ראו גם: צַד הַחֲסִי, טְרִידַת זֶרֶם.

זֶרֶם הַגֵּאוּת* (flood, flood current, flood stream [GB]): תנועת מים אופקית הנוצרת בעת הגאות, אז פני המים עולים. כיוונו הפוך לזרם השפל.

זֶרֶם הַשֵּׁפֶל* (ebb, ebb current, ebb stream [GB]): תנועת מים אופקית הנוצרת בעת השפל, אז המים נסוגים. כיוונו הפוך לזרם הגאות.

זֶרֶם מוֹעֲדִי* [מיושן] (tidal current [US], tidal stream [GB]). ראו: זֶרֶם גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

זֶרֶם עַרְבֹּלֶת*, זרם ערבולת, עַרְבֹּלֶת (eddy, eddy current): תנועה סיבובית של מים הנוצרת כתוצאה מהתנגשות זרם במכשול כלשהו, כמו עמודי מזחים, או מפגש בין שני זרמים שכיוונם מנוגד.


עדכון אחרון: 27 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ה

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

הֶאֱרִיךְ חֶבֶל, הֶאֱרִיךְ שַׁרְשֶׁרֶת (to pay out, to veer out): הגדיל את אורכו הפעיל של חבל; לדוגמה, הגדיל את אורך חבל או שרשרת עוגן שבמים, או הגדיל את אורכו של חבל רתיקה לרציף. ראו גם: שִׁחְרֵר חֶבֶל, שִׁחְרֵר עוֹד חֶבֶל.

הַגַּאי (helmsman): מלח האוחז בגלגל ההגה, בידית ההגה או במשוט ההגה ונוהג את כלי השיט. = תּוֹפֵשׂ הֶגֶה [מליצי], אִישׁ הַהֶגֶה [מיושן], תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט (משוט ההגה) [מקרא], מַחְזִיק הֶגֶה.

הַגַּאי סִירַת הָאֳנִיָּה, הגאי סירת האונייה (coxwain): בתקופת אוניות המפרשים – מלח מיומן הנוהג בסירת שירות של האונייה ואחראי על החותרים ועל הציוד שבה. כפוף לקצין המפקד על הסירה.

הַגַּאי [של סירת לווייתנים] (boatsteerer).

הִגְדִּיל תִּפְרֹשֶׂת, הגדיל תפרושת (to make sail, to crowd sail): הגדיל את השטח הכולל של מפרשי האונייה על ידי פתיחה או פרישה של מפרשים נוספים או על ידי התרת פתילי הצמצום של המפרשים הקיימים, להגברת מהירותה. = הוֹסִיף מִפְרָשִׂים, פָּרַשׂ מִפְרָשִׂים רַבִּים כְּכָל הַאֶפְשָׁר. ראו גם: מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת, פָּתַח מִפְרָשׂ, פָּרַשׂ מִפְרָשׂ.

הִגָּה, היגה את האונייה, היגה את הסירה (to steer). ראו: נִהֵג אֶת הָאֳנִיָּה.

הֶגֶה (helm): א) האמצעי להיגוי כלי שיט שבו אוחז ההגאי ומכוון את דרכה של הספינה – ידית ההגה (tiller) או גלגל ההגה (steering wheel) ובעבר גם משוט ההגה (steering oar). ב) שם נרדף ל"לוח ההגה" (rudder). ראו גם: פְּקֻדּוֹת לַהֶגֶה, מְשׁוֹט הֶגֶה, יָדִית הַהֶגֶה, גַּלְגַל הַהֶגֶה, לוּחַ הַהֶגֶה.

הֶגֶה בְּמוֹרַד הָרוּחַ, האונייה שטה עם הגה במורד הרוח (lee helm, the ship is carrying lee helm): מצבה של אונייה או ספינת מפרשים אשר חרטומה "נמשך" אל מורד הרוח, לעבר מבוא הרוח, ועל כן היא סוטה מן הקורס הרצוי. הסטייה נגרמת על ידי חוסר איזון של מערכת המפרשים או אם היא שפועת ירכתיים. כדי לתקן את ה"משיכה" מחזיקים את ההגה קצת במורד הרוח ועל ידי כך מקרבים אותה לרוח. ממשיכים להחזיק בכוח את ההגה כל עוד הדבר נחוץ. מצב הפוך קורה כשהספינה נמשכת למעלה הרוח. = נְטִיָּה לְהִתְרַחֵק מֵהָרוּחַ, נְטִיָּה לְרַחֵק [מיושן]. ראו גם: נִמְשָׁךְ לְמוֹרַד הָרוּחַ.

הֶגֶה בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, האונייה שטה עם הגה במעלה הרוח (weather helm, the ship is carrying weather helm): מצבה של אונייה או ספינת מפרשים אשר חרטומה "נמשך" אל מעלה הרוח, לעבר מוצא הרוח, ועל כן היא סוטה מן הקורס הרצוי. הסטייה נגרמת על ידי חוסר איזון של מערכת המפרשים או אם היא שפועת חרטום. כדי לתקן את ה"משיכה" מחזיקים את ההגה קצת במעלה הרוח, בצד הגלי, ועל ידי כך מרחיקים את האונייה מעט מן הרוח. ממשיכים להחזיק את ההגה במצב זה כל עוד הדבר נחוץ. מצב הפוך קורה כשהספינה נמשכת למורד הרוח. = הֶגֶה לָגָּלוּי*. ראו גם: נִמְשָׁך לְמַעֲלֵה הָרוּחַ.

– מקור הביטוי weather helm ("ידית ההגה במעלה הרוח") בתקופת אוניות המפרשים, אז ניתנו הפקודות להגאי תוך התייחסות לידית ההגה (helm, tiller) ולא ללוח ההגה (rudder) כנהוג בימינו. תיקון הסטייה למעלה הרוח נעשה על ידי הפניית ידית ההגה או סיבוב גלגל ההגה למעלה הרוח (a-weather), פעולה הגורמת לחרטום הספינה לפנות לכיוון הנגדי – למורד הרוח. מצב הפוך קורה כשהספינה נמשכת למורד הרוח (a-lee), אז מַפנים את ידית ההגה או מסובבים את גלגל ההגה למורד הרוח (lee helm). ראו גם: פְּקֻדּוֹת לַהֶגֶה.

הֶגֶה כִּוּוּן, הגה כיוון [בצוללת] (rudder): לוח ההגה מאחורי המדחף, להיגוי הצוללת ימינה-שמאלה. ראו גם: הֶגֶה עֹמֶק.

הֶגֶה מְאֻזָּן, הגה מאוזן (balanced rudder): לוח הגה שכ-30% משטחו נמצאים לפני ציר לוח ההגה. צורת מבנה זו מקטינה את המומנט הדרוש לסיבוב לוח ההגה ימינה או שמאלה.

הֶגֶה עֹמֶק, הֲגָאֵי עומק [בצוללת] (dive plane, diving plane): לוח אופקי מתכוונן, מקביל להגה גובה במטוס. באמצעות הגאי העומק מטים את חרטום הצוללת מעלה או מטה ושולטים על זווית הצלילה והעלייה אל פני המים. על פי רוב ישנם שני זוגות הגאים, אחד בחרטום ואחד בירכתיים, או אחד על הסנפיר (הביתן) ואחד בירכתיים. ראו גם: הֶגֶה כִּוּוּן.

הִגִיעַ לְ־, האונייה הגיעה ל־ (to fetch): נאמר על אוניית מפרשים שהגיעה במהלך הפלגה אל המעגן, אל המגדלור, אל האי וכדומה.

הִגִיעַ לְיַּבָּשָׁה, הִגִיעַ לְחוֹף (to make the land, to make a landfall): נאמר על אוניית מפרשים או על האנשים השטים בה בעת התגלות היבשה, לאחר זמן רב שלא נראתה לעין, ולרוב בסיומו של מסע ארוך.

הִגִיעַ לִמְחוֹז חֶפְצוֹ (to make a good landfall): ביטוי מתקופת אוניות המפרשים שפירושו להגיע לנקודה ביבשה שאליה תכננת להגיע ואליה ניווטת את האונייה.

הַגָּעָה לְיַבָּשָׁה, הַגָּעָה לְחוֹף (landfall). ראו: הִגִיעַ לְיָבָּשָׁה.

הִדְבִּיק [אונייה אחרת] (to overtake, to overhaul): הִשִּׂיג כלי שיט אחר ולעיתים גם עבר אותו.

הֲדוֹם (stretcher): לוח עץ בתחתית סירת משוטים עליו משעין החותר את רגליו בשעת החתירה. = סַף הַשַּׁיָּטִים* [מיושן]. [איור]

הֶדְחֵק* (displacement, displacement tonnage): משקל נפח המים שהאונייה דוחקת, השווה למשקל האונייה וכל אשר בה. נפח הנוזל הנדחק שווה לנפח אותו חלק של גוף האונייה השקוע במים. גודלן של אוניות מלחמה נקבע על פי ההדחק, ואילו גודלן של אוניות סוחר נקבע על פי התפוסה. = דְּחִי [מיושן]. ראו גם: תְּפוּסָה, מַעֲמָס.

הֶדְחֵק בְּטָעוּן* (loaded displacement): משקל האונייה בטונות כשהיא טעונה במלואה עד מידת הבולט המינימלי המותר לה, כלומר עד קו הטעינה הקיצי.

הֶדְחֵק בְּרֵיק* (light displacement, light weight): משקל האונייה בטונות כשהיא ריקה ממטען, אספקה, דלק ומים. המשקל הכולל של גוף האונייה, מכונותיה והציוד הקבוע שבה.

הָדַף [סירה] (to shove off; to fend off): א) הרחיק סירה מרציף או מדופן כלי שיט אחר בעזרת כַּדוֹם; ב) מנע מהסירה להתחכך בדופן סירה אחרת, ברציף וכדומה בעזרת כַּדוֹם או פֶנְדֶר.

הִדֵּק בִּפְסִיסִים* [מיושן] (to batten down). ראו: אָטַם אֶת מִכְסֶה הַכַּוָּה.

הוּטַל לָחוֹף, הוּטַל לַיַּבָּשָׁה [אדם] (cast ashore, cast away, stranded): נאמר על אדם שאונייתו טבעה, הגלים השליכוהו לחוף וחייו ניצלו. = הוּקָא לַחוֹף [מליצי], הוּקָא לַיַּבָּשָׁה [מליצי].

הוּטַל לָחוֹף, הוּטַל לַיַּבָּשָׁה [כלי שיט] (driven ashore): נאמר על אונייה שהגלים השליכו אותה אל החוף ונטרפה. ראו גם: אֳנִיָּה שֶׁהוּטְלָה לַחוֹף.

הוֹלִיךְ אֳנִיָּה, הוליך את האונייה [מליצי] (to conn a ship). ראו: הִנְחָה אֳנִיָּה.

הוֹלְקָה (holk, hulk): ספינת מפרשים ימי־ביניימית מאזור הים הצפוני ששימשה למסחר ולתובלה. קדמה לקאראק ולקרוולה.

הוֹסִיף מִפְרָשִׂים (to make sail, to crowd sail). ראו: הִגְדִיל תִּפְרֹשֶׂת.

הוּצָא מִשֵּׁרוּת פָּעִיל וְהוּשָׂם בְּעֲתוּדָה, האונייה הוצאה משירות פעיל והושמה בעתודה (laid up in ordinary [UK]; laid up in reserve): נאמר על אוניית מלחמה שאין בה צורך מבצעי והיא מושבתת באחד מנמלי הצי כדי לצמצם את הוצאות החזקתה. בתקופת אוניות המפרשים פירקו את התרנים העיליים של האונייה, הסירו את חלקי המעטה והחיבל, הורידו לחוף את התותחים ואת התחמושת, והעבירו את האונייה למעגנה ייעודית במספנת הצי. צוות האונייה קיבל את שכרו ופוזר (paid off), הקצינים שוחררו מן הצי בחצי שכר (half pay), ובאונייה נשאר מספר מצומצם של אנשי צוות לצורכי תחזוקה ושמירה. האונייה הייתה נתונה תחת השגחתו של קצין פיקוח על האוניות של המספנה. ראו גם: הַכְנָסָה לְשֵׁרוּת, הוֹצָאָה מִשֵּׁרוּת, צִי מִלּוּאִים, מִלּוּאֵי הַצִּי, סִיְּמָה אֶת הַפְלָגָתָהּ (אוניית סוחר).

– הביטוי laid up in ordinary נוצר בצי המלכותי הבריטי בתקופת אוניות המפרשים ומתייחס לסעיפי התקציב של האדמירליות. Ordinary estimate היה אומדן התקציב השוטף של הצי, להבדיל מ־Sea service estimate – אומדן תקציבן של האוניות בשירות פעיל (הן בנמלי הבית הן מעבר לים), ומ־Extraordinary estimate – אומדן תקציב להוצאות מיוחדות חד־פעמיות. בתקופת המעבר ממפרשים לקיטור החליף בהדרגה המונח laid up in reserve את laid up in ordinary.

הוֹצָאָה מִשֵּׁרוּת, הוצאת אונייה משירות (decommissioning, paying-off [UK]): מחיקת אונייה ממצבת כלי השיט של הצי המלחמתי בשל התיישנות או אי התאמה לצורכי הצי, והעברתה למכירה, לפירוק, לגריטה או לייעוד אחר, כגון אוניית מוזיאון. הוצאת האונייה משירות נעשית בטקס חגיגי. ראו גם: הַכְנָסָה לְשֵׁרוּת, הוּצָא מִשֵּׁרוּת פָּעִיל וְהוּשַׂם בְּעֲתוּדָה, נֵס סִיוּם הַשֵּׁרוּת, סִיְּמָה אֶת הַפְלָגָתָהּ (אוניית סוחר).

הוֹצִיא [חבל] (to run out). ראו: הוֹצִיא חֶבֶל נְגִידָה, הוֹצִיא חֶבֶל רְתִיקָה.

הוֹצִיא [בחבל] (to haul out, to heave out): משך החוצה באמצעות חבל.

הוֹצִיא אֳנִיָּה מִמִבְדוֹק, הוציא אונייה ממבדוק (to float out): מילא מבדוק יבש במים או שיקע מבדוק צף והוציא את האונייה מתוכו. ראו גם: הֲצָפָה.

הוֹצִיא אֶת הָרוּחַ מִן הַמִּפְרָשׂ* (to spill): רוקן את הרוח הממלאת את כרס המפרש כדי שאפשר יהיה לצמצם או לגלול אותו. במפרשים רוחביים הדבר נעשה על ידי סיבוב הסקריה בעזרת המושכות כך שהרוח תכה על שפת המפרש ותגרום לו להתנפנף.

הוֹצִיא אֶת הַתּוֹתָח (to run out the gun): באוניות מפרשים מלחמתיות – הסיע את עגלת תותח נטען־לוע אל הדופן והוציא את לועו מבעד לאשנב הירי.

הוֹצִיא חֶבֶל נְגִידָה, הוֹצִיא חֶבֶל רְתִיקָה (to run out a warp): בתקופת אוניות המפרשים – סחב קצה עבות החוצה מן האונייה בסירה, וקשר אותו לנקודה מרוחקת כדי להסיע את האונייה למקום זה, או כדי לשמור אותה במקומה כאשר הרימו את העוגנים.

הוּקָא לַחוֹף [מליצי], הוּקָא לַיַּבָּשָׁה (stranded, cast ashore). ראו: הוּטַל לָחוֹף, הוּטַל לַיָּבָּשָׁה [אדם].

הוֹרִיד* [בחבל] (to haul down, to heave down, to lower): הוריד באמצעות חבל. ראו גם: מָשַׁךְ.

הוֹרִיד בְּחֶבֶל מִן הָאֳנִיָּה, הוריד בחבל מן האונייה (to hoist out): הוריד מן האונייה מטען או סירה באמצעות גלגלת או מנוף. ראו גם: הֵרִים בְּחֶבֶל לָאֳנִיָּה.

הוֹרִיד דֶּגֶל* (to haul down a flag, to lower a flag): משך למטה דגל מראש התורן עד הסיפון כדי לנתקו מהמעלן ולקפלו.

הוֹרִיד דֶּגֶל לְאוֹת כְּנִיעָה (to strike, to strike the colors): הוריד את הדגל הימי הלאומי מראש התורן במהלך קרב לאות כניעה.

הוֹרִיד דֶּגֶל לַחֲצִי הַתֹּרֶן, הוריד דגל לחצי התורן (to lower to half-mast): משך והוריד באיטיות דגל מראש התורן עד חצי גובהו לאות אבל או לציון אירוע זיכרון רשמי. ראו גם: הִרְכִּין דֶּגֶל.

הוֹרִיד לַיַּבָּשָׁה, הוֹרִיד לָחוֹף (to land): קירב סירה לחוף והוריד ממנה אנשים או ציוד. ראו גם: הִנְחִית בַּחוֹף, יָרַד לַיַּבָּשָׁה [מסירה].

הוֹרִיד מִפְרָשׂ (to take down, to lower, to haul down a sail): משך מטה את המפרש ממרומי התורן אל הסיפון כדי לנתקו ולקפלו. ראו גם: הִרְכִּין מִפְרָשׂ.

– הוֹרִיד מִפְרָשׂ בְּחִפָּזוֹן, הוריד מפרש בחיפזון (to douse sail): הוריד מפרש במהירות, למשל כדי להתגונן מפני מכת רוח.

הוֹרִיד סִיבוּבֵי מָנוֹעַ, הוריד סיבובי מנוע [לשון דיבור] (to ease the engine): הפחית את מהירות הסיבוב של המנוע.

הוֹרִיד סְקַרְיָה (to strike a yard): באוניות מפרשים – הוריד סקריה ממרומי התורן לסיפון.

הוֹרִיד תֹּרֶן עִלִּי, הוריד תורן עילי (to strike a topmast): באוניות מפרשים – ניתק תורן עילי או עלעילי והורידו לסיפון. ראו גם: הִרְכִּין וְרִתֵּק תֹּרֶן עִלִּי.

הוּרִיקָן*, רוּחַ הוּרִיקָן (hurricane): רוח בדרגה 12 בסולם בופורט, שמהירותה מעל 64 קשרים.

הֶחְזִיק הֶגֶה [לשון דיבור] (to hold the helm, to steer). ראו: אָחַז בַּהֶגֶה.

הֵחִיף (to beach). ראו: הֶעֱלָה לַחוֹף.

הֵחֵל לָנוּעַ, האונייה החלה לנוע (to gather way): נאמר על אונייה, ובעיקר על אוניית מפרשים, המתחילה לנוע וצוברת מהירות. ראו גם: נֶעֱצָר (האונייה נעצרה).

– הֵחֵל לָנוּעַ קָדִימָה, האונייה החלה לנוע קדימה (to gather headway).

– הֵחֵל לָנוּעַ אֲחוֹרָה, האונייה החלה לנוע אחורה (to gather sternway).

הֶחְלִיק מָשׁוֹט* (to feather the oar): מצב 2 בחתירה בארבעה מספרים, אז החותר מסובב את להב המשוט למצב מאוזן, מקביל למים, כדי להקטין את התנגדותו באוויר להתקדמות הסירה. = שִׁטַּח אֶת הַמָּשׁוֹט.

הַחֲלָקַת הַמַּדְחֵף, הַחְלָקָה (propeller slip, slip): הפסד הדרך של מדחף (או של גלגל משוטות) בסיבוב אחד. ההפרש בין גודל הפסיעה התיאורטית של המדחף לבין המרחק שעושה כלי השיט בפועל. ההחלקה מבוטאת באחוזים של הפסיעה התאורטית.

הֶחָפָה* (beaching): השטת אונייה למים רדודים והעלאתה על חוף חולי או בוצי, כדי להוריד ממנה אנשים ומטען (בשעת השפל), להצילה מטביעה או לגרוט אותה. ראו גם: הֵחִיף, הֶעֱלָה לָחוֹף, הִנְחִית בָּחוֹף.

"הֶחָתוּל בַּעַל תִּשְׁעַת הַזְּנָבוֹת" (cat o'nine tail, cat). ראו: פַּרְגּוֹל בַּעַל תֵּשַׁע רְצוּעוֹת.

הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּה, היטה אונייה על צדה (to careen, to heave down the ship). ראו: הַטָּיַת אֳנִיָּה עַל צִדָּה.

הֵטִיל אֲנַךְ עֹמֶק (to cast the lead, to heave the lead). ראו: מָדַד עֹמֶק בְּחֶבֶל הָאֲנָךְ.

הֵטִיל חֶבֶל* (to cast or heave a rope). ראו: הִשְׁלִיךְ חֶבֶל.

הֵטִיל לוֹג (to cast the log, to heave the log). ראו: מָדַד מְהִירוּת לְפִי הַלּוֹג.

הֵטִיל לַיָּם* (to jettison): השליך לים את מטען האונייה כדי להפחית ממשקלה ולהצילה מטביעה במזג אוויר סוער. ראו גם: הֲטָלָה לַיָּם.

הֵטִיל לַמַּיִם (to cast, to heave): הוריד למים אנך עומק או לוג קשורים בחבל.

הֵטִיל עֹגֶן*, הטיל עוגן (to cast anchor, to drop anchor, to let go the anchor, to come to anchor): הוריד עוגן קשור בחבל אל קרקעית הים כדי לרתוק את הספינה למקומה. = הוֹרִיד עֹגֶן, זָרַק עֹגֶן, הִשְׁלִיךְ עֹגֶן. ראו גם: עָגַן.

הַטָּיַת אֳנִיָּה עַל צִדָּה, הטיית אונייה על צדה (careening, heaving down; Parliamentary heel): בתקופת אוניות המפרשים, בנמלים שבהם לא היה מבדוק יבש, הרכינו את אונייה על צידה האחד כדי לחשוף את צידה השני אל מחוץ למים – כולו או חלקו – לשם גירוד ה"זקן" או לתיקונים. במקומות שבהם לא היה נמל העלו את האונייה על חוף חולי בעת השפל והיטו אותה לצד אחד עד בוא הגאות; למחרת היטו אותה לצד שני. הטיית אונייה על ידי העתקת משקל לצידה האחד נקראה "Parliamentary heel". ראו גם: הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּה, רְצִיף הַטָּיָה עַל צַד. [איור]

הֲטָלָה לַיָּם* (jettison): השלכת מטען האונייה לים כדי להצילה מטביעה. ראו גם: הֵטִיל לַיָּם.

הִטַּלְטֵל*, היטלטל (to roll): נאמר על כלי שיט הנע לצדדים כמטוטלת סביב צירו האורכי. ראו גם: טִלְטוּל, הִתְנַדְנֵד וְהִטַּלְטֵל בִּכְבֵדוּת. [איור]

הַיָּם הַפָּתוּחַ, הָאוֹקְיָנוּס, האוקיינוס (high seas, the open sea, blue water): א) מרחבי הים הרחוקים מן החוף, לב ים; ב) מרחבי ים שאינם תחת ריבונותה או שליטתה של מדינת חוף, ועל כן השיט בהם חופשי ופתוח לכל.

הֵיְשִׁיר אֳנִיָּה*, הישיר אונייה (to steady a ship): הוליך אונייה בכיוון (קוּרְס) שנמסר לו על פי פקודה, בקו ישר ומבלי לסטות ימינה או שמאלה. ראו גם: שָׁמַר קוּרְס.

הַיְשֵׁר אֶל מְבוֹא הָרוּחַ, היישר אל מבוא הרוח (dead to leeward): מול מבוא הרוח בדיוק, בקו ישר ולא באלכסון.

הַיְשֵׁר אֶל מוֹצָא הָרוּחַ, היישר אל מוצא הרוח (dead to windward): מול מוצא הרוח בדיוק, בקו ישר ולא באלכסון.

הַיְשֵׁר לְפָנִים, היישר לפנים; הַיְשֵׁר קָדִימָה, היישר קדימה; יָשָׁר קָדִימָה* (dead ahead): מול החרטום בקו ישר.

הִכָּה בַּמָּשׁוֹט, היכה במשוטים [מליצי] (to row). ראו: חָתַר.

הִכּוֹן!*, היכון! (!Stand by): הֱיֵה מוכן!

הִכּוֹן לְסִיבוּב!, היכון לסיבוב! (!Ready about!, Stand by to tack): הפקודה באוניית מפרשים לקראת סיבוב מול הרוח והחלפת כיוון ומפנה. ראו גם: סִיבוּב מוּל הָרוּחַ.

– הִכּוֹן לְצַמְצֵם מִפְרָשִׂים!, היכון לצמצם מפרשים! (!Stand by for reefing)

הִכּוֹן לִקְרָב!, היכון לקרב! (!Clear for action). ראו: הֵכִין אֶת הָאֳנִיָּה לִקְרָב.

– מוֹשְׁכוֹת קִדְמִיוֹת הִכּוֹן! (!Stand by the fore-braces)

– מְכוֹנוֹת הִכּוֹן!, מכונות היכון! (!Stand by, engines)

הֵכִין אֶת הָאֳנִיָּה לִקְרָב, הכין את האונייה לקרב (to clear for action): פקד על אנשי הצוות להגיע לעמדות הקרב שלהם ולעשות את כל ההכנות הדרושות לקראת התנגשות עם האויב. הפקודה: הִכּוֹן לִקְרָב!. ראו גם: עֶמְדוֹת קְרָב!

הֵכִין אֶת הַמְּכוֹנוֹת לִיצִיאָה לַיָּם (to raise steam, to steam up). ראו: הֶעֱלָה אֶת לַחַץ הַקִּיטוֹר בַּדּוּד.

הִכְנִיס אֳנִיָּה לְמִבְדוֹק (to dry-dock). ראו: מִבְדוֹק.

הִכְנִיס אֳנִיָּה לְמַעֲגָנָה סְכוּרָה, הכניס אונייה למעגנה סכורה (to dock). ראו: מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

הַכְנָסָה לְשֵׁרוּת, הכנסת אונייה לשירות (commissioning): צירופה הרשמי של אוניית מלחמה למצבת כלי השיט של צי מלחמתי לאחר השלמת בנייתה, הפלגות הניסוי והתקנתה לשירות מבצעי. בטקס ההכנסה לשירות מניפים את נס השירות הפעיל על התורן הראשי של האונייה; הוא מוסיף להתנוסס כל עוד היא בשירות פעיל, 24 שעות ביממה, ומורד רק עם העברת האונייה לעתודה, או כאשר היא מוצאת משורות הצי לגמרי. ראו גם: הוֹצָאָה מִשֵּׁרוּת, נֵס הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל, הוּצָא מִשֵּׁרוּת פָּעִיל וְהוּשַׂם בְּעֲתוּדָה.

הַכְנָסָה לְמִבְדוֹק, הכנסת אונייה למבדוק; הַכְנָסָה לְמַעֲגָנָה סְכוּרָה, הכנסת אונייה למעגנה סכורה (docking). ראו: מִבְדוֹק, מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

הִכְּתָה בְּגַלְגַּלֵּי הַמְּשׁוֹטִים [מליצי] (to paddle): נאמר על ספינת קיטור המתקדמת באמצעות משוטותיה. ראו: מְשׁוֹטָה.

הִלֵּךְ בִּנְתִיב שַׁיִּט, הילך בנתיב שיט, האונייה מהלכת בנתיב שיט (to follow a traffic lane). ראו: נְתִיב שַׁיִּט.

הָלַךְ וְהִתְרַדֵּד (to shoal): נאמר על תעלה, נהר או ים שעומקם הולך ופוחת. ראו גם: רְדֵדָה.

הִמְטִיר אֵשׁ אָרְכִּית, המטיר אש אורכית (to rake): ירה מטח קלעים או פגזים לאורכה של אוניית האויב. בתקופת אוניות המפרשים, אז נמצאו תותחי האונייה לאורך הדפנות, לא יכלה האונייה המותקפת להשיב מלחמה ונותרה למעשה חסרת אונים. ראו גם: חֲצִיַּת T, שְׁבִירַת הַטוּר.

הַמַּיְמָה [מליצי] (overboard): מן הסיפון ולים. = לַיָּם. ראו גם: מֵעֵבֶר לַדֹּפֶן.

הַמִפְרָשׂ מָלֵא*, הַמִּפְרָשׂ מָלֵא רוּחַ* (the sail is full, the sail is drawing‏‏‏‏‏): מצב המפרש כאשר הרוח ממלאת אותו והוא אינו מתנפנף.

הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, האונייה המשיכה לשוט באותו קורס (to hold her course, to keep her course): נאמר על אונייה המתמידה לשוט באותו קורס כמקודם. ראו גם: שָׁט בְּקוּרְס, שִׁנָּה קוּרְס, שָׁמַר קוּרְס, שָׁט בְּמֵישָׁרִים.

הֶנְדִיקֶפּ (handicap): הפחתת זמן או מרחק, או תוספת ניקוד, הניתנות בתחרויות שיט מסוימות לסירות בעלות נתונים התחלתיים שונים, כדי להעניק לכל המשתתפים תנאי תחרות שווים וסיכויים שווים לניצחון.

הִנְחָה אֳנִיָּה*, הנחה אונייה (to con a ship): ניתב את האונייה, ונתן פקודות לחדר המכונות ולהגאי כיצד להוליך את האונייה. = הוֹלִיךְ אֳנִיָּה [מליצי]. ראו גם: צְרִיחַ נִתּוּב, נַתָּב.

הִנְחִית בַּחוֹף (to land): קירב סירה או ספינה לחוף והוריד ממנה ליבשה חיילים או ציוד צבאי. ראו גם: הוֹרִיד לַיַּבָּשָׁה. ראו גם: נַחֶתֶת, נֶחָת, נַחַת.

הַנָּחַת שִׁדְרִית (keel laying, laying down): תחילת בנייתה של אונייה חדשה, לרוב בטקס חגיגי, אז מניחים את קורת העץ או את לוח הפלדה הראשון של שדרית האונייה על גבי סדים במבדוק או במדרון הבנייה. = תְּחִילַת הַבְּנִיָּה.

הַנְחָתָה בַּחוֹף (landing). ראו: הִנְחִית בַּחוֹף.

הֵנִיף דֶּגֶל* (to hoist a flag): משך במעלן והעלה דגל אל מרומי התורן.

הֵנִיף מִפְרָשׂ* (to hoist, to hoist up, to trice, to trice up; to carry … sails): א) משך בחבל והעלה מפרש אורכי אל מרומי התורן. = הֶעֱלָה מִפְרָשׂ. ראו גם: פָּרַשׂ מִפְרָשׂ (רוחבי); ב) נאמר על ספינת מפרשים – נשאה על תרניה מפרש או מפרשים מסוג מסוים (הניפה מפרשים לטיניים וכדומה).

הֵנִיף מָשׁוֹט [מליצי] (to pull an oar). ראו: חָתַר.

הִנְמִיךְ [קנה תותח] (to depress). ראו: הַנְמָכָה.

הַנְמָכָה (depression): הורדת קצה הקנה של תותח בשעת כיוונו אל המטרה.

הֲנָעָה יְשִׁירָה (direct drive). ראו: מָנוֹעַ בְּהֲנָעָה יְשִׁירָה.

הֶנֵּף, הינף (hoist): קבוצה אחת או כמה קבוצות של דגלי קוד המונפים על אותו מעלן ומהווים יחד מסר של מילה אחת או של משפט. [איור]

הֵסֵב*, הֵסֵב אֶת הָאֳנִיָּה* [מיושן] (to haul the ship). ראו: שִׁנָּה קוּרְס.

הֶסְגֵּר* [רפואי] (quarantine): איסור כניסה לנמל וירידה לחוף שמטילים שלטונות נמל על אונייה שאנשיה נגועים או חשודים כנגועים במחלה מידבקת מסוכנת, אשר הגיעה מנמל או ממדינה בהם פרצה מגיפה. = קָרַנְטִינָה.

הֶסְגֵּר יַמִּי (naval blockade, blockade): פעולה לוחמתית למניעת היציאה והכניסה של כלי שיט של כל המדינות, אויבות ונייטרליות כאחד, לנמלי הים והחופים של מדינת אויב, לרבות הנמלים והחופים שנכבשו על ידה או נתונים לשליטתה. = בְּלוֹקָדָה [מיושן]. ראו גם: פּוֹרֵץ הֶסְגֵּר.

הֵסִיר רְתוּקוֹת* [מיושן] (cast off moorings). ראו: נִתֵּק חֲבָלִים.

הָסֵר רְתוּקוֹת!* [מיושן] (!Let go moorings). הפקודה.

הֵסִיר תֹּרֶן, הסיר תורן (to dismast): פירק והוריד תורן של אוניית מפרשים. ראו גם: מוֹטֵט תֹּרֶן, הוֹרִיד תֹּרֶן, הִרְכִּין וְרִתֵּק תֹּרֶן עִלִּי.

הֶסְכֵּם הַצָּלָה* (salvage agreement): מסמך או התחייבות בהם מוסכם ומובטח הפיצוי בתמורה לשירותי חילוץ מסכנה של כלי שיט או מטענו. ראו גם: דְּמֵי הַצָּלָה.

הַסְפָּנָה* (docking). ראו: אַסְפָּנָה.

הֶסְפֵּק אִינְדִיקָטוֹרִי (indicated horsepower, ihp): ההספק "ברוטו" שמפתח מנוע בוכנאי (קיטור או דיזל). נמדד תוך כדי פעולת המנוע בכל צילינדר בנפרד על ידי מכשיר הנקרא "אינדיקטור" ומכאן שמו. אינו מביא בחשבון הפסדים מכניים של המנוע (חיכוך בין החלקים הנעים והנעת אביזרי עזר).

הֶסְפֵּק בְּלִימָה* (break horsepower): ההספק "נטו" שמפתח מנוע קיטור או דיזל ונמדד על ידי דינמומטר בקצה גל הארכובה. מן "brake dynamometer".

הֶסְפֵּק נוֹמִינָלִי*, הֶסְפֵּק נָקוּב* (nominal horse power, nhp): גודל פיסיקלי בו השתמשו במאה ה-19 כדי לבטא באופן כללי את עוצמתו של מנוע קיטור בוכנאי. הוא חושב על פי נתוני המנוע כשהוא פועל בלחץ תיאורטי קבוע של 7 ליברות ולא בלחץ האמיתי ששורר בצילינדר המנוע תוך כדי עבודתו. ההספק חושב לפי הנוסחה: 7 ליברות לאינץ' מרובע x שטח הבוכנה באינצ'ים מרובעים x מהירות הבוכנה הממוצעת ברגל לשנייה חלקי 33,000. היו שיטות נוספות לחישוב ההספק הנומינלי.

הֶסְפֵּק גַּל הַמַּדְחֵף (shaft horse power): ההספק שמוסר המנוע למדחף ונמדד על ידי מד מומנט בקצה גל המדחף. הוא מביא בחשבון את ההפסדים הנוצרים במערכת גל המדחף (תיבת התמסורת להפחתת מהירות המדחף, מסב הדחף והמסבים הנושאים).

הִסְתַּבְסֵב* (to yaw): נאמר על כלי שיט הנע מצד לצד סביב צירו האנכי; בסירות ובספינות מפרשים הדבר קורה כאשר שטים ברוח מלאה או בגלי ירכתיים, אז השפעתו של ההגה מעטה. ראו גם: סִבְסוּב.

הִסְתַּעֵר עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה, הסתער על סיפון האונייה (to board). ראו: הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן.

הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן, הסתערות על הסיפונים (boarding): התקפה והשתלטות של כלי שיט אחד על כלי שיט אחר על ידי אנשי צוות חמושים, המטפסים ועולים אל סיפון אוניית היריב ומכריעים את אנשיה בכוח הנשק. = פְּשִׁיטָה עַל הַסִּפּוּן. ראו גם: צֶוֶת הִשְׁתַלְטוּת. [איור]

הֶעְגִין (to anchor, to bring up, to bring to an anchor): הוריד עוגן לקרקעית הים ורתק באמצעותו את האונייה או הסירה למקומה. = עִגֵן.

הֶעֱלָה* [בחבל או בשרשרת] (to haul up, to heave up): משך והרים, למשל עוגן או רשת דיג. ראו גם: הֵרִים [מטען].

הֶעֱלָה במענב חבל] (to sling up): קשר מענב חבל או מענב שרשרת סביב מטען והעלה אותו בגלגלת או במנוף. ראו גם: מַעֲנָב.

הֶעֱלָה [תורן עילי או סקריה למרומי התורן] (to sway, to sway up): באוניות מפרשים – משך והעלה תורן עילי או סקריה באמצעות גלגלות וחבלים וקבע אותם למקומם במרומי התורן. ראו גם: הוֹרִיד [תורן עילי או סקריה].

הֶעֱלָה אֶת לַחַץ הַקִּיטוֹר בַּדּוּד (לקראת היציאה לים) (to raise steam, to steam up): חימום דוד קיטור ממצב קר עד לקבלת קיטור בלחץ העבודה נעשה בהדרגה ולמשך שעות אחדות, על מנת להקטין את המאמצים התרמיים על חלקיו. בנמל שובת הדוד הראשי מפעולה, ועל כן יש להקדים ולמסור לקצין המכונות את השעה המתוכננת ליציאה לים. בדוד ימי סקוטי התהליך אורך כ-24 שעות, ובדוד צינורות מים בסביבות 4–5 שעות. = הֵכִין אֶת הַמְּכוֹנוֹת לִיצִיאָה לַיָּם.

הֶעֱלָה בְּגַלְגֶּלֶת [פשוטה] (to whip, to whip up): ראו: גַּלְגֶּלֶת פְּשׁוּטָה.

הֶעֱלָה לָאֳנִיָּה, העלה לאונייה (to ship): הכניס לאונייה אספקה, ציוד, מים, מטען וכדומה. ראו גם: הֵרִים בְּחֶבֶל לָאֳנִיָּה.

הֶעֱלָה לָאֳנִיָּה, העלה לאונייה [אדם או נוסע] (to embark [a person aboard ship]).

הֶעֱלָה לַחוֹף, הֶעֱלָה אֶל הָחוֹף (to beach; to haul out, to ground): א) השיט אונייה למים רדודים והעמיד אותה על חוף חולי או בוצי כדי להוריד ממנה אנשים ומטען, להצילה מטביעה או לגרוט אותה. = הֵחִיף. ב) בתקופת אוניות המפרשים, העלה אונייה לחוף בשעות השפל כדי להטותה על צידה לצורכי תחזוקה ותיקונים. ראו גם: נָחָת בַּחוֹף (כלי שיט), הֶחָפָה. [איור]

הֶעֱלָה מִפְרָשׂ, העלה מפרש (to hoist a sail). ראו: הֵנִיף מִפְרָָשׂ.

הֶעֱלָה עֹגֶן, העלה עוגן (to weigh anchor). ראו: הֵרִים עֹגֶן.

הֵעָנוּת לַהֶגֶה, היענות להגה (steerage way): מהירות שיט המספיקה לספינה כדי שתציית לתנועת לוח ההגה ותשנה את אורחה בהתאם. במהירות שיט נמוכה ההגה אינו יעיל; כך גם בים סוער, כאשר ההגה יוצא מן המים לרגעים אחדים. ראו גם: נִשְׁמַע לַהֶגֶה.

הֶעֱנִיב* [מיושן] (to sling, to noose). ראו: עִנֵב.

הֶעְפִּיל*, האונייה העפילה [מיושן] (to sail close hauled). ראו: שָׁט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

הֶעֱתִיקָה אֶת מְקוֹם חֲנָיָתָהּ, האונייה העתיקה את מקום חנייתה (to haul off, to shift berth): האונייה עברה ממקום עגינה אחד לאחר בתוך הנמל, בדרך כלל לאורך הרציף. ראו גם: עִתּוּק.

הָפַךְ אֶת הַהֶגֶה (to shift the helm): סובב את גלגל ההגה לצד הנגדי. הדבר נדרש כשהאונייה עוצרת את הילוכה קדימה ומתחילה לנוע לאחור. הפקודה להגאי: הֲפוֹךְ אֶת הַהֶגֶה! (!Shift the helm).

הַפְלָגָה (voyage; run; departure): א) מסע ארוך באונייה או בספינה, ובמיוחד מסע על פי לוח זמנים קבוע מראש, במהלכו פוקדת האונייה כמה נמלים. = מַסַּע הַיָּם [מליצי]. ב) נסיעת אונייה בין שני נמלים, ובמיוחד נסיעה סדירה לצורכי מסחר. ג) יציאת אונייה מן הנמל לדרכה. = יְצִיאָה לַיָּם.

הַפְלָגַת בְּכוֹרָה, הַפְלָגַת בְּתוּלִין [מיושן] (maiden voyage): ההפלגה הראשונה של אונייה חדשה לאחר שהשלימה את הפלגות המבחן ונכנסה לשרות; וכן הפלגתה הראשונה של אונייה בשירותה של חברת ספנות או דיג.

הַפְלָגַת הִבָּנוּת, הפלגת היבנות (shakedown cruise): הפלגה הנערכת לפני כניסת אוניית מלחמה חדשה לשירות פעיל, לאחר שצוותה התחלף, או אחרי שעברה שיפוץ או הצטיידות מחדש. מטרת הפלגות ההיבנות לאפשר לצוות להכיר את האונייה ולהתאמן בהפעלתה, וכן כדי לבדוק את מערכות האונייה וציודה. = אִמּוּנֵי הִבָּנוּת. ראו גם: הַפְלָגַת מִבְחָן. 

הַפְלָגַת מִבְחָן (sea trial): ההפלגה הראשונה של כלי שיט חדש או של כלי שיט שעבר שיפוצים נרחבים קודם מסירתו לבעלים, במהלכה בודקים בדקדקנות את תקינות גוף האנייה וכל המכלולים והמכונות אשר בה. = הַפְלָגַת נִסּוּי [מיושן]. ראו גם: הַפְלָגַת הִבָּנוּת.

– הַפְלָגַת נִסּוּי, הפלגת ניסוי [מיושן] (sea trial). ראו: הַפְלָגַת מִבְחָן.

הַפְלָגַת נֹפֶשׁ, הפלגת נופש (cruise): הפלגה לנופש ולפנאי באוניית נוסעים מפוארת, הפוקדת אתרי תיירות פופולריים מעבר לים. = קְרוּז, שֵׁיט תַּעֲנוּגוֹת, שֵׁיט עִנּוּגִים.

– הַפְלָגַת סִיוּר [של אוניית מלחמה] (cruise). ראו: סִיוּר.

הִפְלִיג*, הִפְלִיג לְדַרְכּוֹ, האונייה הפליגה לדרכה (to set sail, to put to sea; to sail, to steam; to sail): א) נאמר על כלי שיט היוצא מן הנמל לדרך ארוכה. ב) נאמר על כלי שיט השט במים; ג) שָׁט בספינה, יצא לדרך ארוכה בספינה. ראו גם: יָצָא לַיָּם, פָּרַשׂ מִפְרָשׂ, שָׁט, הִלֵּךְ בִּסְפִינָה [חז"ל].

הִפְלִיג הֲלֹךְ וְחָזוֹר, הספינה מפליגה הלוך וחזור (to ply): נאמר על ספינה המפליגה בצורה סדירה ממקום אחד למקום שני ובחזרה, בשני הכיוונים. = שָׁט הֲלֹךְ וָשׁוֹב.

הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה אֶל הָרוּחַ*, הפנה את האונייה אל הרוח (to bring up to the wind). ראו: פָּנָה אֶל הָרוּחַ.

הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה מוּל הָרוּחַ*, הפנה את האונייה מול הרוח (to bring up to the wind). ראו: פָּנָה מוּל הָרוּחַ.

הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה מִן הָרוּחַ*, הפנה את האונייה מן הרוח (to bring down from the wind). ראו: פָּנָה מִן הָרוּחַ.

הִפְקִיר לְחַסְדֵי הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת (to set adrift, to cast adrift): נטש כלי שיט לגורלו בלב ים. = מָסַר לְחַסְדֵי הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת.

הִפְרִיד חֶבֶל לִנְעֹרֶת, הפריד חבל לנעורת (to pick oakum): סתר חבל ישן לגדילים והפריד את הגדילים לחוטים ואת החוטים לסיבים כדי להשתמש בהם לסתימת סדקי הלוחות באוניית עץ. ראו גם: נְעֹרֶת, נְעֹרֶת חֲַבָלִים.

הִפְרִישׁ (to set sail, to sail): [לשון חז"ל] הפליג לים, הרחיק באונייה מן החוף אל לב ים. ראו גם: הִפְלִיג.

הַצְדָּעָה (salute): מֶחווה לאות כבוד או לאות ברכה, גם בין אוניות. = בְּרָכָה. ראו גם: הִרְכִּין דֶּגֶל, הִרְכִּין מִפְרָשׂ עִלִּי, נוֹפֵף מִפְרָשׂ, מַטַּח כָּבוֹד.

הִצְטָרֵף לָאֳנִיָּה, הצטרף לאונייה (to sign on): נאמר על ימאי המשכיר עצמו לעבודה באונייה מסחרית, וחותם על חוזה העסקה עם רב־החובל או הבעלים. = עָלָה עַל אֳנִיָּה. ראו גם: חוֹזֵה שֵׁרוּת.

הֵצִיף (to float). ראו: הֲצָפָה.

הֵצִיף*, הֵצִיף בְּמַיִם (to flood): כיסה במים רבים, מילא מדור של כלי שיט במים.

הֵצִיף וְהִטְבִּיעַ, הציף והטביע את האונייה (to scuttle). ראו: הֲצָפָה וְהַטְבָּעָה.

הַצָּלָה* (salvage, marine salvage). ראו: חִלּוּץ יַמִּי.

הִצְלִיב סְקַרְיָה (to cross a yard): באוניות ובספינות בעלות מעטה רוחבי, העלה בחבל סקריה למרומי התורן ואחר כך סובב אותה שתי וערב לתורן. ראו גם: אִזֵּן סְקַרְיָה, מִשֵּׁךְ סְקַרְיָה.

הַצָּלַת חַיִּים*, הַצָּלַת חַיִּים בַּיָּם (life saving, life saving at sea): הצלת חיי אנשי הצוות והנוסעים של כלי שיט שננטש עקב אסון.

הֲצָפָה* (floating; flooding): א) הבאת כלי שיט למצב בו הוא צף על המים. אם הוא על שרטון, על ידי הטלת מטען לים והפחתת משקלו; אם הוא במבדוק יבש, על ידי מילוי המבדוק במים, אם במבדוק צף – על ידי שיקוע המבדוק במים. ב) מילוי או התמלאות כלי שיט במים. ראו גם: הֵצִיף, הֵצִיף בְּמַיִם, הוֹצִיא אֳנִיָּה מִמִבְדוֹק.

הֲצָפָה וְהַטְבָּעָה, הצפה במים והטבעה [של כלי שיט] (scuttling): ניקוב התחתית של כלי שיט או פתיחת שסתום מיוחד לדבר בתחתיתו והצפת כלי השיט במים כדי שישקע ויטבע. זוהי פעולה מכוונת, כדי להיפטר מכלי שיט, למנוע את נפילתו בידי האויב, להטביעו כפעולת מלחמה, לעשותו מחסום תת־מימי למעבר אוניות או אתר צלילה וכדומה.

הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת, הקטין תפרושת (to shorten sails). ראו: מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת.

הַקְטֵן אֶת תְּנוּעוֹת הַהֶגֶה! (!Steer small): פקודה להגאי באוניית מפרשים לשמור קורס על ידי סיבוב גלגל ההגה בתנועות קטנות ומתונות ימינה או שמאלה ולא בתנועות גדולות וחדות. ראו גם: שָׁמַר כִּוּוּן.

הִקִּיף אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ (to circumnavigate the globe): שט סביב כדור הארץ וחזר לנקודה ממנה יצא.

הַרְחֵק מִקִרְבַת הַיַּבָּשָׁה (off soundings): בתקופת אוניות המפרשים – בריחוק מן החוף, במים שלא ניתן כבר למדוד את עומקם באמצעות חבל האנך.

הֵרִים* [משא, מטען] (to hoist, to lift): הרים משא בגלגלת או במנוף.

הֵרִים בְּחֶבֶל לָאֳנִיָּה, הרים בחבל לאונייה (to hoist in): העלה לאונייה מטען או סירה באמצעות גלגלת או מנוף. ראו גם: הוֹרִיד בְּחֶבֶל מֵהָאֳנִיָּה.

הֵרִים עֹגֶן, הרים עוגן (to weigh anchor, to heave up the anchor, to up anchor): משך והעלה את העוגן מקרקעית הים אל האונייה. = הֶעֱלָה עֹגֶן. ראו גם: עֹגֶן הָרֵם!

הִרְכִּין דֶּגֶל* (to dip the flag): הוריד דגל מרחק־מה מראש התורן לאות ברכה לאונייה חולפת או לאיתות, ואחר כך שב והעלה אותו. ראו גם: הוֹרִיד דֶּגֶל לַחֲצִי הַתֹּרֶן.

הִרְכִּין וְרִתֵּק תֹּרֶן עִלִּי, הרכין וריתק תרנים עיליים (to house a topmast): בתקופת אוניות המפרשים – הרכין תורן עילי או עלעילי וכפת אותו אל התורן שמתחתיו לקראת בואה של סערה עזה. ראו גם: הוֹרִיד תֹּרֶן, הֵסִיר תֹּרֶן.

הִרְכִּין מִפְרָשׂ עִלִּי, הרכין מפרש עילי (to strike topsail): בתקופת אוניות המפרשים – משך והוריד מפרש עילי ומיד שב והעלה אותו, לאות ברכה לאונייה חולפת. ראו גם: נוֹפֵף מִפְרָשׂ, הִרְכִּין דֶּגֶל.

הַרֵם אֲרֻבָּה, הוֹרֵד מַדְחֵף! הרם ארובה, הורד מדחף! (Up funnel, Down screw): הפקודה בצי המלכותי הבריטי בשנים הראשונות של אוניות הקיטור המלחמתיות, באמצע המאה ה-19 לערך, כשהוחלט לגלול את המפרשים ולהמשיך עם מנוע בלבד. לקראת שיט במפרשים הרימו את המדחף הנתיק בשרשרת לתוך פיר בירכתיים, כדי להקטין את הגרר (התנגדות החיכוך) של המדחף במים, והשכיבו את הארובה על הסיפון. לקראת שיט במנוע אספו את המפרשים, כדי שלא יינזקו על ידי גזי השריפה הנפלטים מהארובה, הרימו את הארובה והורידו את המדחף לתוך המים. ראו גם: מַדְחֵף נָתִיק.

הִרְתִּיעַ מִפְרָשׂ* (to back a sail, to throw aback, to lay aback): באונייה בעלת מעטה רוחבי – סובב וכיוון את הסקריה כך שהרוח תנשב על צדו הקדמי של המפרש כדי להאט את מרוצת האונייה, לעצור אותה, או להסיג אותה לאחור. ראו גם: מִשֵׁךְ לְאָחוֹר, מָשׁוּךְ לְאָחוֹר, נֶהֱדַף לְאָחוֹר. [איור]

הִשְׁבִּית אֳנִיָּה, השבית אונייה (to lay up). ראו: הוּצָא מִשֵּׁרוּת פָּעִיל.

הִשְׁחִיל* (to reeve): העביר קצה חבל דרך גלגלת, עזקה, טבעת וכדומה.

הֲשָׁטַת אֳנִיּוֹת, השטת אוניות (ship handling): תמרון והולכת האונייה בכיוון הרצוי באמצעות המנועים או המפרשים ותנועות ההגה.

הִשִּׁיג וְעָבַר*, האונייה השיגה ועברה (to overtake, to overhaul). ראו: הִדְבִּיק.

הֵשִׁיט אֳנִיָּה, השיט אונייה (to handle a ship). ראו: הֲשָׁטַת אֳנִיּוֹת.

– הֵשִׁיט אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים (to sail a ship).

הִשִּׁיק* [אונייה] (to launch). ראו: הַשָּׁקָה.

הִשְׁלִיךְ חֶבֶל (to cast a rope, to heave a rope or a line): מסר חבל בזריקה מן הסיפון לרציף, לסירה במים, לטובע וכו'. = הֵטִיל חֶבֶל*. ראו גם: חֶבֶל זְרִיקָה.

הַשָּׁקָה* (launching): הורדת כלי שיט מן היבשה לים, ובמיוחד כלי שיט חדש שזה עתה נשלמה בנייתו.

הִתְגַּבְּרָה* [הרוח] (to freshen). ראו: הִתְחַזְּקָה.

הִתְהַפֵּךְ*, האונייה התהפכה (to capsize): נאמר על כלי שיט שנטה והתגלגל על צדו מבלי יכולת להתיישר מחדש. ראו גם: שָׁכַב עַל צִדּוֹ, נָטָה עַל צִדּוֹ בּמִדָּה מְסֻכֶּנֶת.

הִתְוָה קוּרְס, התווה קורס (to lay out a course, to shape a course): חישב וקבע את הכיוון או המסלול בו תפליג האונייה. ראו גם: קוּרְס.

הִתְחַבְּטוּת* (pounding): תנועת המעתק קדימה־אחורה, הלוך וחזור, של אונייה בים. [איור]

הִתְחַזְּקָה [הרוח] (to freshen): נאמר על רוח הנושבת בעוצמה גדולה יותר משקודם. = הִתְגַּבְּרָה.

הִתְחִיל לִדְלֹף, האונייה התחילה לדלוף (to spring a leak, to open seams): נאמר על אונייה מעץ שמים החלו חודרים לתוכה דרך המִשָּׁקִים (הרווחים) שבין לוחות התחתית, לרוב כתוצאה מן המאמצים הכבדים הפועלים עליה בים סוער. ראו גם: הִתְמַלֵּא מַיִם.

הִתְיָעֲצוּת מַלָחִים (forecastle council, fo'c's'le council): באוניות שודדי ים בתקופת אוניות המפרשים, התייעצות של המלחים ללא נוכחות הקפטן. ראו גם: רֹאשׁ הַמַלָּחִים, מְגוּרֵי חַרְטוֹם.

הִתִּיר מַעֲנָב, הִתִּיר* (to unsling): ניתק מענב ממטען וכדומה. ראו גם: עִנֵּב.

הִתִּיר מִפְרָשׂ, הִתִּיר* (to unbend): ניתק מפרש מסקריה, ממנור וכדומה. ראו גם: קָשַׁר מִפְרָשׂ.

הִתִּיר פְּתִיל צִמְצוּם (to shake a reef): שחרר את קישוריו של פתיל צמצום כדי להגדיל את השטח האפקטיבי של המפרש. = פָּטַר. ראו גם: הִגְדִיל תִּפְרֹשֶׂת.

הִתְמַלֵּא מַיִם, האונייה התמלאה מים (to ship water): נאמר על אונייה או סירה שמים מציפים או חודרים לתוכה. ראו גם: הִתְחִיל לִדְלֹף.

הִתְמַלֵּא מַיִם וְטָבַע, האונייה התמלאה מים וטבעה (to founder): נאמר על אונייה או סירה שמים הציפו אותה או חדרו לתוכה והיא שקעה למצולות.

הִתְנַגְּשׁוּת יַמִּית מְזֻיֶּנֶת, התנגשות ימית מזוינת (naval encounter): היתקלוּת, להבדיל מקרב ימי סדור.

הִתְנַדְנֵד*, האונייה התנדנדה (to pitch): נאמר על אונייה הנעה כנדנדה סביב צירה הרוחבי, כשחרטומה וירכתיה עולים ויורדים לסירוגין. ראו גם: נִדְנוּד. [איור]

הִתְנַדְנֵד וְהִטַּלְטֵל בִּכְבֵדוּת, האונייה התנדנדה והיטלטלה בכבדות (to labour): נאמר על אונייה המיטלטלת ומתנדנדת בים סוער בתנועות כבדות ואיטיות. ראו גם: טִלְטוּל, נִדְנוּד.

הִתְקִין [מערכת, מעטה] (to rig, to rig a gear): הרכיב, סידר או הכין לשימוש מערכת, ציוד או חיבל. = עָרַךְ [מיושן]. ראו גם: מַעֲרֶכֶת, חִבְלֵל.

הַתְקָנָה לְשַׁיִט, התקנת אונייה לשיט (fitting out): השלמת הבנייה והתקנת המערכות והציוד של אונייה לאחר השקתה או הוצאתה ממבדוק הבנייה. = כִּלּוּל* [מיושן]. ראו גם: הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַיִט.

הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַׁיִט, התקין את האונייה לשיט (to fit out): צייד את גוף האונייה בכל החלקים והאביזרים הנוספים הדרושים לה, כגון תרנים ומפרשים, חיבל, עוגנים, מכונות סיפון וכדומה. (בתקופת אוניות המפרשים נהגו לפרק את התרנים העיליים והחיבל של אונייה שהושמה בעתודה ולאפסן את ציודה. כשהוחלט להחזירה לשירות פעיל, התקינו אותה מחדש לשיט. = כּוֹלֵל*, לְכוֹלֵל [מיושן], הִתְקִין אֶת הָאֳנִיָּה לְהַפְלָגָה. ראו גם: רְצִיף הַתְקָנָה לְשַׁיִט.

הִתְקִין אֶת הָאֳנִיָּה לְהַפְלָגָה, התקין את האונייה להפלגה (to fit out). ראו: הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַׁיִט.

הִתְקִין חִבֵּל, התקין חיבל (to rig). ראו: חִבְלֵל.

הִתְקִין תֹּרֶן*, התקין תורן (to mast): זָקַף תורן באונייה, קבע אותו למקומו באֶדֶן התורן וחיזק אותו בחבלים. [איור]

הִתְקִין תֹּרֶן דְּחָק, התקין תורן דחק (to rig a jury mast). ראו: תֹּרֶן דְּחָק.

הִתְקַמְּרוּת* (hogging): מצבה של אונייה שאמצעיתה נישאת על דַּבֶּשֶׁת גל וחרטומה וירכתיה שוקעים אל הַגֵּאָיוֹת שמשני צדדיו.

הַתְקָנָה לְשַׁיִט, הַתְקָנָה לְשֵׁרוּת, הַתְְקָנָה לְהַפְלָגָה (fitting out). ראו: הִתְקִין אֳנִיָּה לְשַׁיִט, רְצִיף הַתְקָנָה לְשַׁיִט.

הַתְקָנַת תְּרָנִים (masting). ראו: הִתְקִין תֹּרֶן.

הִתְקַעֲרוּת* (sagging): מצבה של אונייה שחרטומה וירכתיה נישאים על דַּבְּשׁוֹת שני גלים עוקבים ואמצעיתה שוקעת אל הַגַּיְא שבין שני הגלים.

הִתְקַשְּׁרוּת (mooring). ראו: רְתִיקָה.

הִתְרַדֵּד (to shoal): נאמר על מים שעומקם הולך ופוחת. ראו גם: רְדֵדָה.

הִתְרוֹמֵם, האונייה התרוממה (to heave): נאמר על אונייה שגל מרים אותה ואחר כך היא יורדת, במחזוריות. ראו גם: הִתְרוֹמְמוּת.

הִתְרוֹמְמוּת (heaving): תנועת המעתק מעלה־מטה, הלוך וחזור, של אונייה בים. [איור]

הִתְרַחֵק מִ־, האונייה התרחקה מ־ (to bear off from): נאמר על אונייה השומרת מרחק מאונייה אחרת, ממכשול לשיט וכדומה.

הִתְרַחֵק מֵהַיַּבָּשָׁה, האונייה התרחקה מהיבשה (to make an offing, to gain an offing, to keep an offing, to bear off from the land): נאמר על אוניית מפרשים המתרחקת מן היבשה אל עומק הים, לרוב כדי להימנע מסכנות לשיט בקרבת החוף, אך עדיין בטווח ראייה ממנו. = פָּנָה מִן הַיַּבָּשָׁה, שָׁמַר מֶרְחַק מִן הַחוֹף. ראו גם: יָצָא לַמֶּרְחָב.


עדכון אחרון: 27 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ד

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

דֶּגֶל בַּחֲצִי הַתֹּרֶן*, דגל בחצי התורן (flag at the dip, flag at halfmast): מצבו של דגל לאומי או ימי־לאומי שהורכן עד חצי גובהו של התורן לאות אבל. ראו גם: הוֹרִיד דֶּגֶל לַחֲצִי הַתֹּרֶן, הִרְכִּין דֶּגֶל, הוֹרִיד דֶּגֶל לְאוֹת כְּנִיעָה.

דֶּגֶל בַּיִת* (house flag). ראו: דֶּגֶל חֶבְרָה.

דֶּגֶל הַצִּי הַמִּלְחַמְתִּי (naval ensign): הדגל הימי הלאומי הצבאי שמניפות אוניות חיל הים של מדינה מסוימת כדי לציין את השתייכותן הלאומית. = דֶּגֶל חֵיל הַיָּם.

דֶּגֶל הַצִּי הַמִּסְחָרִי (merchant navy flag): הדגל הימי הלאומי האזרחי שמניפות אוניות הסוחר של מדינה כדי לציין את השתייכותן הלאומית. = דֶּגֶל צִי הַסּוֹחֵר, דֶּגֶל צִי הַסַּחַר.

דֶּגֶל חֶבְרָה (house flag): דגל פרטי שמניפות כל אוניותיה של חברת ספנות. = דֶּגֶל בַּיִת*.

דֶּגֶל חֵיל הַיָּם (ensign, naval ensign). ראו: דֶּגֶל הַצִּי הַמִּלְחַמְתִּי.

דֶּגֶל חַרְטוֹם (jack): דגל ימי לאומי המונף בחרטום כלי שיט, לרוב בעת עגינה בנמל. ממדיו קטנים משל הדגל הימי הלאומי המונף בירכתיים (ensign). = דִּגְלוֹן חַרְטוֹם* [מיושן], דִּגְלוֹן* [מיושן]. ראו גם: מוֹט דֶֶּגֶל הַחַרְטוֹם.

דֶּגֶל יַמִּי (maritime flag): דגל שמניף כלי שיט כדי להציג את השתייכותו הלאומית או האִרגונית, וכן לצורכי זיהוי, תקשורת, נימוסים ימיים ועוד.

דֶּגֶל יַמִּי לְאֻמִּי, דגל ימי לאומי (ensign): הדגל הראשי המונף בכלי שיט ומציג את לאומיותו. ראו גם: דֶּגֶל חַרְטוֹם.

דֶּגֶל יַמִּי לְאֻמִּי אֶזְרָחִי, דגל ימי לאומי אזרחי (civil ensign): הדגל הימי הלאומי שמניפים כלי השיט המסחריים של מדינה ריבונית. = דֶּגֶל הַצִּי הַמִּסְחָרִי.

דֶּגֶל יַמִּי לְאֻמִּי צְבָאִי, דגל ימי לאומי צבאי (naval ensign): הדגל הימי הלאומי שמניפים כלי השיט הצבאיים של מדינה ריבונית. = דֶּגֶל חֵיל הַיָּם, דֶּגֶל הַצִּי הַמִּלְחָמְתִּי.

דֶּגֶל מְדִינָה (national flag, colors; בבריטניה: colours, jack, Union Jack): הדגל הלאומי של מדינה.

דֶּגֶל מוֹעֲדוֹן* (burgee, club's flag): דגל שמניפות יכטות, סירות מנוע וסירות מפרש של מועדון שיט.

דֶּגֶל צִי הַסּוֹחֵר, דֶּגֶל צִי הַסַּחַר* (merchant navy flag). ראו: דֶּגֶל הַצִּי הַמִּסְחָרִי.

דֶּגֶל קוֹד* (international maritime signal flag): כל אחד מדגלי קוד האותות האלפביתי הבינלאומי, המשמשים לתקשורת חזותית בין אונייה לאונייה ובין אונייה לחוף. ראו גם: קוֹד הָאוֹתוֹת הַבֵּינְלְאֻמִּי. [איור]

דֶּגֶל שׁוֹדְדֵי יָם (Roger, Jolly Roger): דגל ימי שהניפו ספינות של שודדי ים בתקופת המפרשים; המוכר מביניהם הוא דגל שחור שבמרכזו גולגולת לבנה ועצמות מוצלבות. = דֶּגֶל פִּירָטִים. [איור]

דֶּגֶל שָׁסוּעַ* (swallow tail pennant, swallowtail): דגל מרובע או או דגל משולש־קטום, ששפתו החיצונית גזורה בצורת האות V או בצורת זנב סנונית. [איור]

דִּגְלוֹן חַרְטוֹם* [מיושן] (jack). ראו: דֶּגֶל חַרְטוֹם.

דֶּגֶם, דְּגָם (class): קבוצת כלי שיט מאותו תֶּכֶן, בעלי צורה, גודל ומאפייני־מבנה זהים או דומים. לדוגמה: מפרשית מדגם 420, סטי"ל דגם סער 2, אוניית משא מדגם "ליברטי". לעתים קרובות הדגם נקרא על שם האונייה הראשונה בסדרה. ראו: סוּג, אֳנִיָּה רִאשׁוֹנָה בְּסִדְרָה.

דֶּגֶם אֳנִיָּה, דגם אונייה (model ship): העתק מוקטן של כלי שיט, לרוב בקנה מידה, להמחשה, לתכנון או לקישוט. ראו גם: סוּג.

– דֶּגֶם בִקְנֵה מִדָּה, דגם בקנה מידה (scale model).

דּוּ־טוּרִית, דו־טורית (double banked ship, two banked ship): ספינת משוטים מלחמתית מן העת העתיקה בעלת שני טורי משוטים בכל צד, אחד מעל השני. = כְּפוּלַת מָשׁוֹט [מליצי], בִּירֶמָה. [איור] [איור]

דּוּ־סִפּוּנִית, דו־סיפונית (two-decker): אוניית מפרשים מלחמתית בעלת שני סיפוני תותחים המשתרעים למלוא אורכה. ראו גם: סִפּוּן תּוֹתָחִים.

דּוֹבְרָה* (raft; barge): א) כלי שיט העשוי מבולי עץ או מאלומות קנים קשורים יחד, לשיט בנהרות ובאגמים בדרך כלל. = רַפְסוֹדָה, אַסְדָה. ב) כלי שיט מלבני ושטוח תחתית, על פי רוב ללא הנעה עצמית, להובלת מטענים ומשאות. ראו: אַרְבָּה.

– דּוֹבְרַת מָנוֹף (crane barge): דוברה מלבנית, ללא מכונות הנעה, המצויידת במנוף להרמת משאות. משמשת לעבודות ימיות, לחילוץ כלי שיט טבועים וכדומה.

דּוֹבְרַת פֶּחָם (coal lighter): בימים עברו, סירת משא מלבנית ושטוחת תחתית לתדלוק אוניות קיטור בפחם בעודן בנמל. ראו: מוֹבֶלֶת פֶּחָם. [איור]

דּוֹבְרַת תִּדְלוּק, דּוֹבְרַת דֶּלֶק (bunkering barge): דוברה־מכלית המשמשת למילוי מכלי הדלק של אוניות בעודן בנמל. הדוברה מצוידת במכונות הנעה ובמנוף לניטול צינורות התדלוק הגמישים. ראו גם: סְפִינַת תִּדְלוּק.

דּוּגִית* (dory; fishing boat): א) סירת משוטים קטנה הנישאת בספינה או נגררת אחריה. ב) סירת דיג קטנה. ראו גם: דִּנְגִית.

דּוּד יַמִּי סְקוֹטִי, דוד סקוטי (Scotch marine boiler, Scotch boiler): סוג של דוד צינורות אש שפותח בסקוטלנד והותקן לראשונה באונייה ב־1862. הוא נפוץ מאז בעיקר באוניות, ומכאן שמו.

דּוּד כָּפוּל (double ended boiler): בתקופת אוניות הקיטור – שני דודי צינורות אש זהים, שקירותיהם האחוריים הוסרו וחוברו גב אל גב. דוד זה שקל פחות משני דודים זהים אך נפרדים, אולם חסרונו היה באורכו הגדול.

דּוּד עֵזֶר (donkey boiler, vertical boiler): באוניות קיטור – דוד קיטור אנכי קטן להפעלת כננות ומכונות הסיפון כשהדוד הראשי שובת מפעולה בנמל. באוניות קיטור שדודיהן הוסקו בפחם נמצא דוד העזר בחדר הסקת הדוודים או על הסיפון. ראו גם: מַפְעִיל דּוּד עֵזֶר, מְנוֹעַ עֵזֶר, מַשְׁאֵבַת עֵזֶר.

דּוּד צִנּוֹרוֹת אֵשׁ, דוד צינורות אש (fire-tube boiler): סוג של דוד קיטור שבחלל המים שלו מותקנים צינורות פלדה דרכם זורמים גזי השריפה. חום גזי השריפה עובר מדפנות הצינורות אל המים והופך אותם לקיטור. ראו גם: דּוּד צִנּוֹרוֹת מַיִם.

דּוּד צִנּוֹרוֹת מַיִם, דוד צינורות מים (water-tube boiler): סוג של דוד קיטור שבחלל השריפה שלו מותקנים צינורות פלדה דרכם זורמים מים. גזי השריפה הלוהטים מחממים את הצינורות מצדם החיצוני, והמים שבתוך הצינורות הופכים לקיטור. ראו גם: דּוּד צִנּוֹרוֹת אֵשׁ.

דּוֹהֵר עַל כַּנְפֵי סוּפָה, האונייה דוהרת על כנפי סופה [מליצי] (to scud, to run before a gale). ראו: נִשָּׁא בְּרוּחַ סוּפָה.

דָּוִית*, דווית (davit): זרוע ברזל או פלדה הבולטת מעבר לדופן, אשר לקצהַּ מחוברת גלגלת חבלים. משמשת להעלאה ולהורדה של סירה, סולם גמלה, עוגן, מטען אספקה וכדומה. [איור]

דָּוִית הָעֹגֶן, דווית העוגן (anchor crane). ראו: מַדְלֵה הָעֹגֶן.

דּוּכָנִית* (top): באוניות מפרשים בעלות מלאות־מעטה – משטח סביב ראש התורן התחתי, לריווח הרכסות המייצבות את התורן העילי. [איור] [איור]

דּוּכָנִית הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי (foretop), דּוּכָנִית הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי (maintop), דּוּכָנִית הַתֹּרֶן הָאֲחוֹרִי (mizzentop).

דּוּכָנִית יְרִי (fighting top): משטח במרומי תורנה של אוניית מלחמה מן המאה ה־19, ששימש כעמדת ירי גבוהה לנשק קל או לתותחים קלים. [איור]

דּוֹלֶה פְּנִינִים (pearl diver). ראו: שׁוֹלֶה פְּנִינִים.

דּוֹלֵלָה* [מיושן] (hank). ראו: צְרוֹר חוּטֵי חֶבֶל.

דּוֹלֶפֶת, האונייה דולפת (the ship is making water). ראו: מִתְמַלֵאת מַיִם.

דּוֹמֵם*, ים דומם (calm (glassy)): דרגה 0 מתוך 10 בסולם דוגלס למצב הים.

דּוֹנְקִימֶן (donkeyman). ראו: רַב־מְשַׁמְנִים; מַפְעִיל דּוּד עֵזֶר.

דּוּר* [מיושן] (fake of a rope): כל אחד מעיגוליו של חבל המסודר בצורת פקעת, עיגול מעל עיגול.

דּוּרָה* [מיושן] (tier): כל אחת מן ה"קומות" של חבל המסודר בעיגולים, עיגול על גבי עיגול.

דּוּת, דּוּתַת מֵי יָם; דותת המשאבה (cistern): באוניות מפרשים מלחמתיות – מעין עריבה עשויה עץ בבטן האונייה, מתחת קו המים, ממנה ינקה המשאבה לשטיפת הסיפונים ולכיבוי אש את מימיה. הדות מולאה במי־ים באמצעות צינור עופרת עם מגופה, שפתח הכניסה שלו נמצא בדופן, מעט מתחת קו המים. כשהדות התמלאה, סגרו את המגופה. ראו גם: עוּקָה.

דְּחִי [מיושן] (displacement). ראו: הֶדְחֵק.

דַּיָּל, דייל (steward). ראו: כַּלְכַּל.

דֹּכִי*, דֹּכִי חוֹף*, דוכי חוף [מיושן]; דְּכִי חוֹף* [מיושן] (surf). ראו: גַּלֵי חוֹף.

דֶּלֶק כָּבֵד* (heavy fuel oil, bunker fuel oil): דלק שאריתי (residual fuel) המשמש להנעת מנועי דיזל ימיים איטיים ובינוניים ולהסקת דודי קיטור ימיים.

דֶּלֶת אֲטִימָה (watertight door): דלת מפלדה, מחוזקת במיוחד ואטימה למים, המשמשת למעבר אנשים דרך מחיצה אטימה. ראו גם: מְחִיצָה אֲטִימָה, כַּוָּה אֲטִימָה.

דֶּלֶת הַתַּנוּר (furnace door): דלת הברזל בחזית דוד קיטור, דרכה הזינו המסיקים את הפחמים. בדודים גדולים היו שתיים או שלוש דלתות. ראו גם: תַּנוּר.

דְּמֵי הוֹבָלָה* (freight, freightage). ראו: שְׂכַר הוֹבָלָה.

דְּמֵי הַצָּלָה (salvage): פיצוי או גמול כספי הניתן לספינה המחלצת כלי שיט אחר או מטענו מסכנת אובדן גמור או הרס. ראו גם: הֶסְכֵּם הַצָּלָה.

דְּמֵי מַלְקוֹחַ (prize money): גמול כספי המשולם לצוות של אונייה אשר לקחה בשבי או הטביעה כלי שיט של האויב במהלך מלחמה או סכסוך. = דְּמֵי שָׁלָל.

דְּמֵי שָׁלָל (prize money). ראו: דְּמֵי מַלְקוֹחַ.

דִּמְמַת רוּחַ, דְּמָמָה* (calm): מצב בו לא נושבת רוח, או כמעט ולא נושבת, והים חלק לגמרי, ללא גלים. זוהי דרגה 0 מתוך 12 בסולם בופורט, מהירות הרוח מאפס עד 1 קשר. אוניית מפרשים במצב זה עומדת ללא נוע. = גַּלֵּינֵי [מליצי], שְׁטִיל [לשון דיבור], פּוּגַת רוּחַ [מליצי], עָמְדָה הָרוּחַ מִנְּשֹב [מליצי]. ראו גם: סְפִינָה שֶׁנִטְלָה מִמֶנָה הָרוּחַ, אֵזוֹר הַשֶּּׁקֶט הַמַּשְׁוָנִי.

– דְּמָמָה מוּחְלֶטֶת (dead calm): ים חלק ושקט לגמרי, ללא אוושת רוח הקלה ביותר.

דִּנְגִּית*, דינגית (dinghy): א) סירה שירות קטנה של יכטה או של ספינה, הנישאת על סיפונה או נגררת אחריה. מונעת על ידי זוג משוטים או מנוע חיצון קטן. ב) סירת מפרשים קטנה לשייט יחיד. ראו גם: דּוּגִית. [איור]

דְּעִיכַת מוֹעֵד הַיָּם, דְּעִיכַת הַגֵּאוּת וְהַשֵּׁפֶל (slack water, slack tide): פרקי הזמן במהלך חילוף הגאות והשפל אז תנועת המים חלשה מאוד או פוסקת לגמרי. זרימת המים הולכת ופוחתת עד כדי עצירה לקראת שיא הגאות, והיא שבה ומתגברת מעט אחריו. כך קורה גם לקראת שיא השפל ואחריו. = מֵי בֵּינַיִם [מיושן]. 

דַּף הַיַּרְכָּתַיִם*, דף הירכתיים (transom, stern-board): החלק האחורי של אונייה או סירה בעלת ירכתיים ישרות.

דַּף שֶׁל סְפִינָה [מליצי] (plank). ראו: לוּחַ, קֶרֶשׁ.

דֹּפֶן*, דופן (side, board, broadside): כל אחד משני צדדיה של סירה או ספינה; קירות הגוף ללא החרטום והירכתיים. = כָּתְלֵי הַסְּפִינָה [מליצי], דֹפְנֵי הַסְפִינָה [מליצי], צֵלַע הַסְּפִינָה [מליצי]. ראו גם: עִלִּית הַדֹּפֶן, מֵעֵבֶר לַדֹּפֶן.

דְּפֻנָּה*, דפונה (skin). ראו: לִוּוּחַ חִיצוֹנִי.

דֶּקֶר* [ברזל] (marline spike, marlinespike, marlingspike) כלי יד דמוי פין ברזל מחודד להפרדת הגדילים כאשר יוצרים קליעה בחבל או בכבל. כמו כן משמש כמנוף למתיחת הפתיל (marline) של כריכת חיבור. את קצה הפתיל הנמתח מחברים לדקר באמצעות קשר הקרוי על שמו (marline spike hitch). ראו גם: עֶנֶד הַדֶּקֶר. [איור]

דֶּקֶר עֵץ (fid): פין מחודד מעץ קשה להפרדת הגדילים כאשר יוצרים קליעה בחבל עבה.

דֶּקֶר תִּחוּל, דקר תיחול (priming iron): כלי־יד דמוי חולץ פקקים ארוך, עם לוליינים אחדים בְּקָצֶהוּ. שימש לניקוי חור ההצתה ולניקוב התחמיש בתותחים נטעני־לוע.

דַּרְגָה [של אוניית מפרשים מלחמתית] (rate): קבוצת־סוג של אוניות מפרשים מלחמתיות לפי מספר תותחיהן וגודלן: מאוניות מדרגה ראשונה (first-rate), שנשאו 120-100 תותחים על שלושה סיפוני תותחים, עד אוניות מדרגה שישית (six-rate) שנשאו 24-20 תותחים על סיפון תותחים יחיד. אוניות מדורגות (rated ships) נלחמו בקרבות סדורים ונקראו אוניות־קו, והקטנות מהן, שלא דורגו (unrated ships), כגון פריגטות וסלופים, מילאו תפקידי סיור, שיטור והעברת ידיעות. ראו גם: אֳנִיַת קַו.

דַּרְגַּשׁ שֵׁנָה*, דרגש שינה (bunk, berth, sleeping berth): מיטה בכלי שיט, קבועה למקומה, לרוב בשתיים־שלוש קומות. ראו גם: עַרְסָל, עַרְסָלָה.

דַּרְגַּת קְצִין דֶּגֶל (flag rank). ראו: קְצִין דֶּגֶל.

דְּרֶדְנוֹט (dreadnought): סוג חדשני בשעתו של אוניית מלחמה מתחילת המאה ה־20, אשר בניגוד לקודמותיה הייתה חמושה בתותחים כבדים שלכולם קוטר זהה, והונעה על ידי טורבינות קיטור ולא על ידי מנוע קיטור בוכנאי. קרוי על שם אה"מ "דרדנוט" (1906), הראשונה בסדרה. [איור]

דֵּרוּג, דירוג (rating): ימאי בצי הסוחר שאינו קצין; מקבילו בצי המלחמתי נקרא "חוֹגֵר".

דְּרוֹמוֹן (dromon): [מיוונית: drómon] א) ספינת המשוטים המלחמתית הסטנדרטית בציי האימפריה הביזנטית. ב) השם הכללי בו השתמשו הביזנטים לציון ספינת קרב, בלא התייחסות לסוג מסוים.

דֵּרִיק* (derrick): זרוע של מנוף מטען. הזרוע חגה על ציר בְּקָצֶהָ התחתון ומוגבהת ומצודדת באמצעות מערכת גלגילות. ראו גם: עַמּוּד דֵּרִיק. [איור]

דַּרְכֵּי הַיָּם [מליצי] (sea lanes, paths of the sea): נתיבי הפלגתן של אוניות סוחר, ובמיוחד לארצות הים. = נְתִיבוֹת הַיָּם, אָרְחוֹת יַמִּים.


עדכון אחרון: 24 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ג

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

גָּאָה*, הים גאה (to swell): נאמר על ים שמתרוממים בו גלים גבוהים. רוֹוֵח: "הַיָּם עָלָה". ראו גם: גֵּאוּת הַיָּם.

גָּאָה*, המים גאו (to rise): נאמר על עליית מפלס המים בשעת הגאות. ראו גם: שָׁפַל.

גֵּאוּת*, גאות המים (rising tide, flood tide, high tide): תופעת העלייה (ולאחריה הירידה) המחזורית הקבועה של גובה פני הים, הנוצרת ע"י השפעת כוחות המשיכה של הירח והשמש על כדור הארץ. ראו גם: שֵׁפֶל.

– גֵּאוּת בַּעֲלִיָּה, גאות בעלייה ◊ (the tide is making): נאמר על עליית מפלס המים בתוך מחזור אחד, מתחתית השפל אל שיא הגאות. = הַמַּיִם עוֹלִים. ראו גם: שֶׁפֶל בִּיְרִידָה.

גֵּאוּת וָשֵׁפֶל* (tides): תופעת העלייה והירידה המחזורית הקבועה בגובה פני הים, הנוצרת ע"י השפעת כוחות המשיכה של הירח ובמידה פחותה גם של השמש על כדור הארץ. מי הים גואים ברוב אזורי העולם פעמיים ביממה ומשתפלים פעמיים ביממה במחזוריות קבועה של כ־12 שעות ו־25 דקות. = מוֹעֵד יָם, זוֹטוֹ שֶׁל יָם, כְּרִית. ראו גם: חִלּוּף גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא* (spring tide): גאות ושפל המתרחשים פעמיים בחודש, בסביבות מולד הירח ובמילואו, אז עליית המים מעל המפלס הממוצע וירידתם מתחת למפלס הממוצע הן הגדולות ביותר. = מוֹעֵד יָם מְרַבִּי, מוֹעֵד יָם בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא*. ראו גם: שִׂיא הַגֵּאוּת בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא, תַּחְתִית הַשֵׁפֶל בָּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

– גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בָּרְבָעִים* (neap tide): גאות ושפל המתרחשים פעמיים בחודש, בסוף הרבע הראשון ובסוף הרבע השלישי, אז עליית המים מעל המפלס הממוצע וירידתם מתחת למפלס הממוצע הן הקטנות ביותר. = מוֹעֵד יָם רִבְעוֹנִי, מוֹעֵד יָם בָּרְבָעִים.

גֵּאוּת שֶׁלְאַחַר הַשֵּׁפֶל (turn of tide at low water): תחילת הגאות שלאחר תחתית השפל; הרגע שבו מפלס המים מתחיל לעלות. ראו גם: שֶׁפֶל שֶׁלְאַחַר הַגֵּאוּת.

גֵּאוּת הַיָּם [מליצי] (swell of the sea): ים שגלים גבוהים מתרוממים בו (תהילים פט י). ראו גם: גָּאָה.

גַּאלְיוֹט (galliot): ספינת סוחר דו־תורנית קטנה ממוצא הולנדי, בעלת חרטום וירכתיים מעוגלים ומערך מעטה דומה לקֶֶטְשׁ: מפרש גף ראשי גדול־ממדים ומפרש גף אחורי קטן ממנו במידה ניכרת. [איור]

גְּבַה גַּלִּים*, ים גבה גלים (moderate): דרגה 4 מתוך 10 בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 1.25–2.50 מ'.

גֹּבַהּ מֵטָצֶנְטְרִי*, גובה מטצנטרי (metacentric height, GM): המרחק האנכי בין מרכז הכובד של כלי שיט (G) למטצנטר שלו (M). כדי שכלי שיט יהיה יציב, על מרכז הכובד להיות מתחת למטצנטר.

גָּבְהִית*, גובהית (hoist): ממד הגובה של דגל, המרחק האנכי משפתו התחתונה עד שפתו העליונה.

גִּבּוּעַ*, גלי גיבוע (swell). ראו: גַּלֵּי גִּבּוּעַ.

גְּדִיל* (strand): מחלקי החבל. הסיבים שזורים לחוטים, החוטים שזורים לגדילים ושלושה או ארבעה גדילים שזורים לחבל. = עִקָּר. [איור]

גֵּוָה*, גווה (hulk): גוף של אונייה ישנה ובלתי כשירה לשיט שהוסבה לשימוש אחר, כגון מגורים, מחסן, מתקן בנמל, או כלא צף. מן גֵּו בלשון המקרא – גוף, קרוב אל גוויה. [איור]

גּוֹחָה* (counter, fantail): חלק הירכתיים המעוגל של אונייה מעל קו המים מאחורי לוח ההגה. ראו גם: יַרְכְּתֵי גּוֹחָה. [איור] [איור] [איור]

גּוּלֶט (goélette): ספינת מפרשים מעץ בעלת שני תרנים או יותר ומעטה אורכי. מניפה מפרש גף גדול על כל אחד מתרניה ומפרשי קדמה משולשים, ולפעמים גם מפרש עילי רוחבי או מפרשי גף עיליים אורכיים.

גּ'וֹלִיבּוֹט (jolly boat, jollyboat): סירת משוטים באוניות מפרשים במאות 18-19, אורכה כ־18 רגל, בעלת ליווח מרועף וירכתיים ישרות, ושימשה להסעת אנשים לחוף. באוניות סוחר הייתה תלויה בדרך כלל מדוויתות בירכתיים; בצי המלחמתי הייתה הקטנה שבסירות האונייה, והונעה על ידי 6 משוטים על שלושה ספסלים. [איור]

גּוֹנְדוֹלָה (gondola): סירת עץ ונציאנית מסורתית להסעת נוסעים בתעלות המים של העיר; מונעת על ידי משוט יחיד בירכתיה.

גּ'וּנְקָה (junk): כינוי לספינת מפרשים טיפוסית למימי המזרח הרחוק, ובמיוחד לספינת מפרשים סינית. [איור]

גּוֹעֵשׁ*, ים גועש (high): דרגה 7 מתוך 10 בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 6.00–9.00 מ'.

גּוּף* [של כלי שיט] (hull): מעטפת הלוחות של כלי שיט (דפנות, תחתית וסיפון) עם חלקי השלד שלו; ללא התרנים, המפרשים, המכונות, המנועים ושאר חלקי הציוד.

גּוּף [של צוללת], גּוּף חִיצוֹן (light hull [US], casing [UK]): צוללת בנויה משני גופים, אחד בתוך השני. גוף חיצון וגוף הלחץ. לגוף החיצון צורה הידרודינמית והוא אינו אטים למים.

גּוּף הָאֳנִיָּה נִסְתַּר מִתַּחַת לְקַו הָאֹפֶק, גוף האונייה נסתר מתחת לקו האופק (hull down; the ship is hull down): ביטוי מתקופת המפרשים שמשמעותו כי רק תרניה ומפרשיה של אונייה במרחקים נראים לעין, וגופה עדיין נסתר מתחת לקו האופק. = רַק מִפְרְשֵׂי הָאֳנִיָּה נִרְאִים מֵעַל קַו הָאֹפֶק. ראו גם: אֳנִיָּה בַּאֹפֶק!

גּוּף הָאֳנִיָּה כְּבָר נִרְאֵֶה מֵעַל קַו הָאֹפֶק, גוף האונייה כבר נראה מעל קו האופק (hull up, the ship is hull up): ביטוי מתקופת אוניות המפרשים שמשמעותו כי לא רק תרניה ומפרשיה של אונייה במרחקים נראים לעין, אלא גם גוף האונייה עצמו. = הָאֳנִיָּה כֻּלָּהּ כְּבָר נִרְאֵית מֵעַל קַו הָאֹפֶק. ראו גם: אֳנִיָּה בַּאֹפֶק!

גּוּף לַחַץ (pressure hull): צוללת בנויה משני גופים, אחד בתוך השני: גוף חיצון בעל צורה הידרודינמית וגוף פנימי אטום ועמיד בלחץ גבוה הנקרא גוף הלחץ, ובו נמצאים המכונות, המגורים, מערכות הנשק, הניווט והגילוי וכו'. בחלל שבין שני הגופים נמצאים מכלי מי הנטל (main ballast tanks). ראו גם: גּוּף [של צוללת].

גּוּף כָּפוּל (double hull): גוף כלי שיט שלו דפנות כפולות ותחתית כפולה עם רווח גדול למדי בין הגוף הפנימי (inner hull) לגוף החיצוני (outer hull). מכליות נפט מודרניות נבנות בהתאם לתקן בינלאומי עם גוף כפול, כדי להקטין את סכנת זיהום הים במקרה של התנגשות או עלייה על שרטון.

גּוּף צַר וְאָרֹךְ, גוף צר וארוך (slender hull): כינוי לגוף של כלי שיט שהיחס בין אורכו לרוחבו גדול למדי והוא מעוצב להשגת מהירות שיט גבוהה.

גּוֹרֵף פֶּחָם (coal trimmer): באוניות קיטור שדודיהן הוסקו בפחם – עובד מכונה שעסק בטעינת פחם לאונייה בנמל, שיטח ופיזר בצורה שווה את הפחם במגורות כדי לשמור על יציבות האונייה, ובמשמרת הוליך במריצה פחמים ממגורת הפחם אל המסיקים בחדר הסקת הדוודים. = מַגִּיש פֶּחָם. [איור]

גּוֹרֶרֶת* (tug, tugboat, towboat): ספינה לגרירת כלי שיט בנמלים, בנהרות, בתעלות ובים הפתוח. = סְפִינַת גְּרָר. [איור]

גּוֹרֶרֶת אוֹקְיָנוֹס, גוררת אוקיינוס (oceangoing tug): אונייה לגרירת כלי שיט ומתקנים ימיים הבנויה לחציית אוקיינוסים.

גֵּוַת כֶּלֶא, גוות כלא (prison hulk). ראו: אֳנִיַּת כֶּלֶא.

גֵּוַת מָנוֹף, גוות מנוף (sheer hulk): בתקופת אוניות המפרשים – אונייה ישנה ובלתי כשירה לשיט, שחלקיה העליונים הוסרו והוסבה למנוף צף לשם התקנה ופירוק תורני אוניות. ראו גם: חֲצוּבַת הֲרָמָה. [איור]

גִּזְבָּר*, גִּזְבָּר שֶׁל הָאֳנִיָּה* (purser): א) באוניות מלחמה בתקופת המפרשים – קצין־משנה ששימש כקצין האספקה של האונייה. היה אחראי על אספקת המים, המזון והשיכר והקצבתם מדי יום למלחים ולקצינים על פי פקודות האדמירליות והוראות מפקד האונייה. ב) קצין באוניית סוחר האחראי על ענייני הכספים וניהול החשבונות של האונייה; כיום רק באוניות נוסעים. ראו גם: כַּלְכַּל, כַּלְכַּל רָאשִׁי.

גֶּזַע הָעֹגֶן*, גזע העוגן (shank, shaft): חלקו הישר והעבה של עוגן, בין הטבעת לזרועות. [איור]

גֶּזַע הַתֹּרֶן*, גזע התורן (hounding): באוניית מפרשים – חלקו של תורן תחתי מהסיפון עד קורות השתי, וכן חלקו של תורן עילי מכיפת התורן התחתי עד קורות השתי.

גֵּיא הַגַּל* (trough, wave trough): השקע בין שני גלים. ראו גם: דַּבֶּשֶׁת הַגַּל, שִׂיא הַגַּל.

גִּיג [מ"ר גִּיגִים] (gig, captain's gig): סירת משוטים צרה וארוכה בת 6-4 חותרים, לכל ספסל חותר אחד. במאות 19-18 שימשה כסירת השירות האישית של מפקד אוניית מלחמה גדולה, כסירת נתב ועוד. ובהרחבה: סירת משוטים צרה ומהירה. = סִירַת הַמְפַקֵּד. [איור] [איור] [איור]

גִּיגִית פְּתִילֵי הַצָּתָה (match tub): באוניות מפרשים מלחמתיות – דלי עץ, מלא עד מחציתו חול או מים, בו הוחזקו פתילי־הצתה בוערים ומוכנים לשימוש של תותחים נטעני־לוע. [איור]

גִּיד* (vang; guy): א) חבל או גלגלת לצידוד ולייצוב גף הנושא מפרש אורכי מרובע. לכל גף שני גידים, אחד מכל צד, המתוחים מהקצה העליון של הכלונס אל מעקות הסיפון. ב) חבל או גלגלת לצידוד ולייצוב של דריק להרמת מטען.

גִּיד הַמַּתָּח* (martingale guy, martingale backrope): באוניות מפרשים – חבל או שרשרת המתוחים מהקצה התחתון של המַּתָּח אל חרטום הספינה. תפקיד הגיד להחזיק את הַמַּתָּח במקומו ולמנוע ממנו להתרומם קדימה. [איור]

גִּיוּס בִּכְפִיָּה, גיוס בכפייה (impressment, press): לקיחת אנשים בכוח לשירות כמלחים בצי המלחמתי, ובמיוחד לצי המלכותי הבריטי בתקופת אוניות המפרשים. = גִּיוּס כָּפוּי. ראו גם: חֻלְיַת גִּיוּס בִּכְפִיָּה.

גִּישָׁה (approach): תמרון ההתקרבות של כלי שיט אל רציף, ספינה אחרת, מצוף, כלונס רתיקה וכדומה, כדי להיצמד אליהם.

גַּל* (wave, sea):

גַּל נָסוֹג (backwash): גל הנרתע לאחור כתוצאה מהתנגשות במכשול מוצק כגון סלע, שובר גלים, שפת החוף וכדומה. = גַּל נִרְתָע לְאָחוֹר, נְסִיגַת הַגַּל. ראו גם: מִשְׁבָּר.

– גַּלֵּי גִּבּוּעַ, גלי גיבוע (swell): רצף של גלים ארוכים שאינם נשברים, הנוצרים על ידי רוחות שנשבו באותו אזור ודעכו או על ידי רוחות המנשבות במרחק רב ממנו. = גִּבּוּעַ*.

– גַּלֵּי חוֹף (surf): גלי ים או אוקיינוס הנשברים על החוף. = דֹּכִי, דְּכִי חוֹף.

גַּלֵּי שְׁתִי וָעֵרֶב* (cross sea): גלי אוקיינוס שאינם מקבילים, אלא נעים בשני כיוונים שונים.

– גַּלִּים אֲרֻכִּים, גלים ארוכים (long sea): גלים שהמרחק בין אחד למשנהו גדול.

– גַּלִּים גְּבוֹהִים (heavy sea): גלים המתרוממים לגובה רב. = יָם עַז.

גַּלִּים לָאַחְרָה (quartering sea): גלים שכיוון התפשטותם הוא כ־450 מאחורי המצעה, לעבר אחרת האונייה.

גַּלִּים לַחַרְטוֹם (head sea): גלים שכיוון התפשטותם הוא נגד כיוון התקדמות האונייה.

גַּלִּים לַיַּרְכָּתַיִם, גלים לירכתיים (following sea, following seas): גלים שכיוון התפשטותם הוא עם כיוון התקדמות האונייה.

– גַּלִּים קְצָרִים (short sea, choppy sea): כאשר המרחק בין גל אחד למשנהו קצר.

גַּל מַדְחֵף, גל המדחף (shaft, propeller shaft): גל הינע המעביר את התנועה הסיבובית מהמנוע (או מתיבת התמסורת שלו) אל המדחף. באוניות בנוי גל המדחף מכמה חלקים (propeller shafting) והוא נישא על מסבים.

גָּלֵאָה, גליאה (galley, מלטינית: galea): א) ספינת משוטים קלה ומהירה משלהי תקופת האימפריה הרומית, בעלת טור אחד של משוטים; שימשה לסיור ולשיטור. ב) [ביוונית־ביזנטית] שם נרדף לדְרוֹמוֹן, ספינת המשוטים המלחמתית הסטנדרטית בצי הביזנטי. ג) בהשאלה, בשפות אירופה: ספינת משוטים, בלא התייחסות מיוחדת לסוג מסוים או לתקופה מסוימת.

גָּלֵאָה גְּדוֹלָה (galea grossa, great galley): ספינת משוטים מסחרית, גדולה מכל ספינות המשוטים האחרות בנות זמנה, שפותחה בוונציה במאה ה-13. הונעה על ידי 75 חותרים בכל צד, עם שלושה חותרים למשוט, ושלושה מפרשים לטיניים. [איור]

גָּלֵאוֹן, גליאון (galleon): אוניית מפרשים כבדת־חימוש, בעלת שלושה או ארבעה תרנים מן המאות ה־16–17; נושאת מפרשים רוחביים על התרנים הקדמי והראשי ומפרשים לטיניים על התרנים האחורי והמאסף. שימשה ללחימה ולמסחר. מאיטלקית: galleone. [איור]

גָּלֵאָסָה, גליאסה (galleasse): ספינת משוטים מלחמתית וונציאנית מן המאה ה־16 חמושה בתותחים; בעלת 75 חותרים בכל צד, שלושה מפרשים לטיניים וסיפון לחימה ותותחים מעל ראשי החותרים. [איור]

גְּלָאִי, גְּלָאִית* (weather, adjective). ראו: שָׂפָה גְּלָאִית, פָּקַח עַין גְּלָאִית.

גָּלֵאָצָה, גליאצה (galeazza, galleazza; מ"ר galleazze): גליאה גדולה (galea grossa) שהוסבה לשימוש מלחמתי.

גַּלְגַּל* [של גלגילה] (sheave): דיסקה בעלת חריץ בהיקפה, המשמשת להולכת חבל בתוך גלגילה. = גַּלְגַּל מְחֹרָץ*. [איור]

גַּלְגַּל, גַּלְגַּלִים [של עגלת תותח] (trucks): אופני עגלות תותח באוניות מפרשים, עשויים דיסקאות עץ עבות. [איור]

גַּלְגַּל הַהֶגֶה* (steering wheel, wheel, helm): התקן בצורת גלגל, בעל ידיות אחיזה בהיקפו, המשמש לשליטה בזווית לוח ההגה בכלי שיט. ראו גם: יָדִית הֶגֶה. [איור]

גַּלְגַּל הַצָּלָה* (life buoy, life belt): מצוף בצורת גלגל, הנזרק מסיפון כלי שיט אל אדם בים הנמצא בסכנת טביעה.

גַּלְגַּל הַתְנָעָה (starting gear). ראו: יָדִית הַתְּנָעָה.

גַּלְגַּל מְחֹרָץ*, גלגל מחורץ [של גלגילה] (sheave). ראו: גַּלְגַּל [של גלגילה].

גַּלְגַּל מִטְעָן* (gin block, gin). ראו: גַּלְגִּלַּת מִטְעָן.

גַּלְגַּל מְשׁוֹטִים [לשון דיבור] (paddle wheel). ראו: מְשׁוֹטָה.

גַּלְגַּל תְּנוּפָה* (flywheel): גלגל כבד מברזל או פלדה, המחובר לגל הארכובה של מנוע קיטור, דיזל או בנזין, ומשמש לשמירה על מהירות סיבוב קצובה של המנוע. [איור]

גַּלְגִּלָּה*, גלגילה [מ"ר גַּלְגִּלּוֹת, גלגילות] (block, pulley block): אביזר להולכת חבל או כבל, המורכב מגלגל בעל חריץ בהיקפו הסובב בתוך נרתיק; משמש לשינוי הכיוון של חבל, להרמת משאות בחבל ועוד. = מְגֻלָּה [מיושן]. ראו גם: גַּלְגֶּלֶת (מערכת גלגילות). [איור]

– גַּלְגִּלָּה נִפְתַּחַת, גלגילה נפתחת (snatch block): גלגילה שהחבל מוכנס לתוכה דרך חריץ בדופן הנרתיק. = מְגֻלָּה נִפְתַּחַת [מיושן]. [איור]

– גַּלְגִּלַּת אֶחָד, גלגילת אחד (single block, single sheaved block): גלגילה שבנרתיקה גלגל מחורץ אחד להולכת חבל. = מְגֻלַּת אֶחָד [מיושן]. [איור]

– גַּלְגִּלַּת מִטְעָן, גלגילת מטען (gin block, gin): גלגילת מתכת, ובייחוד גלגילת ברזל הסובבת בתוך נרתיק דמוי צלב. = גַּלְגַּל מִטְעָן*.

גַּלְגִּלַּת נְקָבִים, גלגילת נקבים (deadeye, dead man's eye): אביזר למתיחת רכסות התרנים וסָמוכות העורף באוניית מפרשים; עשוי מדיסקת עץ עבה ומחורצת־סביב שבדופנה קדוחים שלושה חורים. גלגילת נקבים אחת מחוברת לקצה התחתון של הרכסה, גלגילה שנייה מחוברת לשלשלת התורן, והמתיחה נעשית על ידי קירובן זו לזו באמצעות חבל הידוק חזק המושחל בנקבים. ראו גם: שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן. [איור] [איור]

גַּלְגִּלַּת עַיִן, גלגילת עין (bull's-eye): אביזר להולכה או למתיחה של חבל נייח באוניית מפרשים; בנויה מדיסקת עץ עבה עם חור יחיד במרכזה וחריץ בהיקפה, המחוברת לקצה החבל הנייח בקליעת עין.

– גַּלְגִּלַּת שְׁלֹשָׁה, גלגילת שלושה (treble block, threefold block): גלגילה בעלת שלושה גלגלים מחורצים־סביב על ציר משותף. = מְגֻלַּת שְׁלֹשָׁה [מיושן]. [איור]

– גַּלְגִּלַּת שְׁנַיִם, גלגילת שניים (double block): גלגילה בעלת שני גלגלים מחורצים־סביב על ציר משותף. = מְגֻלַּת שְׁנַיִם [מיושן]. ראו גם: גַּלְגִּלַּת תְּאוֹמִים. [איור]

– גַּלְגִּלַּת תְּאוֹמִים, גלגילת תאומים (sister block): גלגילה בעלת זוג גלגלים, המסודרים זה מעל זה. [איור]

גַּלְגֶּלֶת*, גלגלת חבלים [מ"ר גַּלְגָּלוֹת] (tackle, purchase): מנגנון המורכב משתי גלגילות או יותר וחבל או כבל המושחל ביניהן. משמש להשגת רווח כוח בהרמת משאות, במתיחת חבלים וכיוצא בזה. = מַעֲרֶכֶת גַּלְגִּלּוֹת. ראו גם: גַּלְגִּלָּה. [איור]

גַּלְגֶּלֶת אֲחוֹרִית (train tackle): באוניות מפרשים מלחמתיות – גלגלת חבלים לבלימת תזוזת עגלת תותח נטען־לוע עקב טלטולי האונייה. גלגילה אחת מחוברת באנקול ללולב בסיפון והשנייה לאחורי העגלה. ראו גם: גַּלְגֶּלֶת צַד. [איור] [איור]

– גַּלְגֶּלֶת פְּשׁוּטָה* [נָחָה] (whip, single whip, gantline, girtline): גלגילת־אחד קבועה למקומה, שקצה אחד של החבל המושחל בה מחובר למשא והקצה השני נמשך ביד; אינה מקנה רווח כוח, ומשמשת להרמה ולהורדה של משאות קלים. ראו גם: הֶעֱלָה [מַשָׁא בְּגַּלְגֶּלֶת פְּשׁוּטָה], גַּלְגִּלַת־אֶחָד. [איור]

– גַּלְגֶּלֶת פְּשׁוּטָה כְּפוּלָה* (double whip): מערכת של שתי גלגילות־אחד, האחת קבועה והאחרת נעה עם המשא; רווח הכוח הוא 2:1. [איור]

גַּלְגֶלֶת צַד (gun tackle, side tackle): באוניות מפרשים מלחמתיות – גַּלְגֶּלֶת חבלים, אחת מכל צד של עגלת התותח, להסעת התותח החוצה אל אשנב הירי לאחר טעינתו; גלגילה אחת מחוברת באנקול ללולב עין בדופן האונייה והשנייה ללחי העגלה. ראו גם: גַּלְגֶּלֶת אֲחוֹרִית, חֶבֶל הַמִּכְנָס. [איור] [איור] [איור]

גֻּלָּה*, גולת ראש התורן (masthead truck, mast truck). ראו: כַּפְתוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן.

גָּלוּי לָרוּחַ* (weather, adjective): ראו: צַד הַגְּלִי, חֲסוּי מֵרוּחַ.

גַּלִּי*, ים גלי (slight): דרגה 3 מתוך 10 בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 0.50–1.25 מ'.

גְּלִילַת בַּד מִפְרָשִׂים, גְּלִיל בַּד מִפְרָשִׂים, גְלִילָה* (bolt of canvas): יריעת קנבס סטנדרטית לייצור מפרשים.

גַּלֵּינֵי (calm). ראו: דִּמְמַת רוּחַ.

גְּלִיף הַחַרְטוֹם* (figurehead): בתקופת אוניות המפרשים – פסל עץ מגולף וצבוע בקצה חרטום האונייה, לרוב כביטוי סמלי לשם האונייה. ראו גם: צֶפֶת הַחַרְטוֹם. [איור]

גָּלַל מִפְרָשׂ* (to furl): אסף וקשר מפרש אל הסקרייה (מפרש רוחבי), אל המנור (מפרש אורכי) או אל היֶתֶר (חלוץ). ראו גם: קָפַל מִפְרָשׂ.

גֹּלֶם יַבָּשָׁה, גולם יבשה (landlubber). ראו: אִישׁ יָבָּשָׁה.

גַּלְס [לשון דיבור, מרוסית] (tack; board): א) כל אחד מחילופי המפנה לסירוגין שמבצעת סירה או אוניית מפרשים בעת שיט במעלה הרוח. ב) קטע הדרך בין שני חילופי מפנה, "לֶג". [איור]

גַּמְלָה* [מיושן] (gangway, gangboard, gangplank). ראו: כֶּבֶשׁ.

גְּנוֹנָה* (awning): יריעת קנבס הפרוסה מעל הסיפון הגלוי להגנה מפני קרני השמש. [איור]

גַּף* (gaff): כלונס שאליו מחוברת השפה העליונה של מפרש אורכי מרובע, הנקרא בשל כך "מפרש גף". [איור]

גַּף הַדֶּגֶל* (monkey gaff): כלונס קצר בקצה התורן העילי באוניית מפרשים מלאת־מעטה, מעל מפרש הגף האחורי, שממנו הניפו את הדגל הימי הלאומי. ראו גם: קָדְקֹד הַגַּף. [איור]

גְּרוֹג (grog): רוּם מהול במים. לפי סברה נפוצה מן Old Grog, כינויו של האדמירל הבריטי אדוארד ורנון, שנהג ללבוש מעיל ימאים מאריג גס הקרוי גְּרוֹגְרַם; באוגוסט 1740 הורה למהול במים את מנת הרום של מלחי הצי המלכותי.

גֵּרוּד זָקָן, גירוד זקן [לשון דיבור] (graving, breaming; to bream). ראו: נִקוּי תַּחְתִית הָאֳנִיָּה, חֲרִיכַת הַ"זָּקָן".

גֶּרֶז* (mortise, mortice): [היפוך אותיות מן ג-ז-ר, קרוב אל גַּרְזֶן.] מגרעת מלבנית בחלק עץ, המשמשת לחיבורו לחלק עץ אחר בשיטת שן ומגרעת. ראו גם: סִין וְגֶּרֶז.

גְּרִירָה* (towing, towage, tow): משיכת כלי שיט ממקום למקום בנמל או בים באמצעות גוררת או ספינת חילוץ.

גָּרַר* (to tow, to take in tow): נאמר על כלי שיט הסוחב אחריו בחבל כלי שיט, מתקן ימי וכדומה. ראו גם: גּוֹרֶרֶת.

גְּרָר (tow): כלי שיט או עֶצֶם הנגרר על ידי כלי שיט אחר.

גָּרַר עֹגֶן*, גרר עוגן (to drag an anchor): נאמר על כלי שיט שהעוגן שלו לא ננעץ בקרקעית והוא נסחב אחריו. = סָחַב עֹגֶן. ראו גם: נִגְרָר, הָעֹגֶן נִגְרָר.

גָּשׁוֹשׁ (sounding pole): [לשון חז"ל] מוט למדידת עומק המים בהתקרב הספינה אל החוף או בשיט במים רדודים. [איור]

גֶּשֶׁר* (bridge deck, bridge): חלקו העליון של בית הגשר, המשמש לנהיגת האונייה ולניווטה. ראו גם: בֵּית הַגֶּשֶׁר, בֵּית הַהֶגֶה. [איור]


עדכון אחרון: 24 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.

ב

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

בָּאֳנִיָּה, באונייה (aboard, on board): בתוך האונייה ממש, לרבות המבנים שעל סיפונה, ולא "על סיפון האונייה", שהוא ביטוי מושאל אך שגוי שהשתרש. ראו גם: עַל הַסִּפּוּן.

בָּב [מיושן] (port, gangway): פתח במעקה הסיפון העליון או בדופן של אונייה, להכנסה ולהוצאה של מטען או לכניסה ויציאה של אנשים. ראו גם: סֻלַּם הָבָּב, סִפּוּן הַמָּתְנַיִם. [איור]

– בַּב כְּנִיסָה [מיושן] (gangway port, entrance port): פתח בדופן אונייה, מצויד בדלת אטימה, לכניסה וליציאה של אנשים כשהיא רתוקה לרציף; באוניות מפרשים מלחמתיות גדולות: פתח בדופן במפלס סיפון התותחים הראשי, דרכו עלו אנשים מסירה אל האונייה. [איור]

– בַּב מִטְעָן [מיושן] (cargo port): פתח בדופן אונייה, מצויד בדלת אטימה, להכנסה ולהוצאה של מטען כשהיא רתוקה לרציף. = פֶּתַח לְמִטְעָן.

בַּארְק (barque, bark). ראו: בָּרְקָה.

בִּגְדֵי יְרִידָה לַחוֹף (harbour togs, archaic).

בִּגְדֵי סְעָרָה (oilskin, oilskin coat): מעיל ומכנסיים עליונים מאריג אטים למים, לשימוש במזג אוויר סוער. ראו גם: כּוֹבַע סְעָרָה.

בַּד מִפְרָשִׂים (sailcloth, canvas): בד חזק מסיבים טבעיים או סינתטיים לייצור מפרשים. = אֲרִיג מִפְרָשִׂים, צַדְרָה* [מיושן]. ראו גם: גְּלִילָה, קַנְבָס.

בְּדִיקָה [של כלי שיט] (survey). בדיקת מצבו ותקינותו של כלי שיט, מערכותיו וציודו לצורכי ביטוח, רישוי או סיווג. ראו גם: בּוֹדֵק יַמִּי.

בֶּדֶק [מקרא] (seam). ראו: מִשָׁק.

בַּדֶּרֶךְ (underway). ראו: כְּלִי שַׁיִט בַּדֶּרֶךְ, הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת.

בּוֹדֵק יַמִּי (marine surveyor): מומחה מטעם הממשלה, חברת סיווג או חברת ספנות, הבודק את מצבן ותקינותן של אוניות, מכונותיהן וציודן.

בּוּכְטָה [לשון דיבור] (coil of a rope). ראו: פְּקַעַת חֶבֶל.

בּוֹנֶה אֳנִיּוֹת, בונה אוניות (shipwright, shipbuilder): אומן לבנייה ולתיקון אוניות, בעיקר אוניות עץ.

– בּוֹנֶה אֳנִיוֹת רַב־אֳמָן, בונה אוניות רב־אומן (master shipwright): בתקופת אוניות המפרשים – מומחה לתכנון ולבניית אוניות.

בּוּצִית [חז"ל] (light boat, skiff, dinghy). ראו: בִּצִּית.

בּוּקָנִיר (buccaneer): שודד ים, ובמיוחד שודדי הים האירופיים שפעלו באיים הקריביים במאה ה־17 ובתחילת המאה ה־18. = שׁוֹדֵד יָם, פִּירָט.

בּוֹקַעַת קֶרַח* (icebreaker). ראו: שׁוֹבֶרֶת קֶרַח.

בּוֹר סְפִינָה [לשון חז"ל] (water receptacle): כלי קיבול גדול למי שתייה בספינה.

בַּחוֹף (ashore): ביבשה; בנמל או בסביבתו.

בַּחֲסִי* (under the lee): בצד החסוי מהרוח של חוף, של אונייה אחרת, של קרחון, של אי וכדומה. ראו גם: צַד החֲסִי.

בַּחֲסִי הָאֳנִיָּה*, בחסי האונייה (under the lee of a ship): נאמר על ספינת מפרשים השטה קרוב לצד החסוי מרוח של ספינה אחרת. ראו גם: צַד הַחֲסִי.

בַּחֲסִי הַחוֹף (under the lee of a shore): נאמר על ספינת מפרשים המוצאת מחסה מפני רוחות עזות תחת חוף חסוי מרוח. = בְּסִתְרוֹ שֶׁל הַחוֹף [מליצי]. ראו גם: חוֹף הַחֲסִי. [איור]

בֶּטֶן הָאֳנִיָּה, בטן האונייה (belly of the ship): בתוך האונייה, מתחת לסיפון הגלוי. ראו גם: כֶּרֶס הָאֳנִיָּה.

– בְּבֶטֶן הָאֳנִיָּה, בבטן האונייה (below deck):בתוך האונייה פנימה, מתחת לסיפון, בלא התייחסות למדור זה או אחר.

בֶּטֶן הַמִּפְרָשׂ (belly of the sail, bunt of the sail): חלקו התפוח של המפרש. = כֶּרֶס הַמִּפְרָשׂ.

בַּיָּם וּבַחוֹף (afloat and ashore): באוניות וביבשה.

בֵּינַת סִפּוּנִים*, בינת סיפונים (between decks, tween decks; between decks): א) באוניית מטען כללי – החלק העליון של ספנה (מחסן מטען) הנחלקת לשניים בממד הגובה; חלקה התחתון נקרא "ספנה תחתונה" (lower hold). באוניות מטען כללי בעלות שלושה סיפונים נקראו חללי המטען לפי סדרם: בינת סיפונים עליונה, בינת סיפונים תחתונה, ספנה תחתונה. ב) באוניות מהגרים במאה ה־19 ובתחילת המאה ה־20 – החלל שבין הסיפון התחתון לסיפון האמצעי, ששימש למגורים משותפים של נוסעים בתעריף הנמוך ביותר, להבדיל מנוסעי תאים. = סִפּוּן בֵּינַיִם. ראו גם: סַפְנָה. [איור] [איור]

– בֵּינַת סִפּוּנִים קִדְמִית (fore tween deck): סיפון הביניים של מחסן המטען הקדמי באוניית משא. ראו גם: סַפְנָה קִדְמִית.

– בֵּינַת סִפּוּנִים אֲחוֹרִית (after tween deck): סיפון הביניים של מחסן המטען האחורי באוניית משא. ראו גם: סַפְנָה אֲחוֹרִית.

בֵּינַת קַוֵּי הַמַּיִם, בינת קווי המים ◊ (boot-top, between wind and water): א) שטח הדופן בין קו המים בטעון וקו המים בריק. ב) באוניות מפרשים – שטח הדופן בין קו המים כשהאונייה זקופה לבין קו המים כשהיא נוטה על צידה בכוח הרוח. ראו גם: עִלִּית הַדֹּפֶן, צֶבַע לְבֵינַת קַוֵּי הַמַּיִם.

בִּירֶמָה (bireme): [מלטינית: biremis] ספינת משוטים מלחמתית ים־תיכונית מן העת העתיקה, בעלת שני טורי משוטים זה מעל זה; בכל משוט אחז חותר יחיד. ראו גם: דּוּ־טוּרִית. [איור]

בֵּית אַחְרָה*, בֵּית הָאַחְרָה (poop): בֵּית אַחְרָה*, בֵּית הָאַחְרָה (poop): באוניות מפרשים מן המחצית השנייה של המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 ובאוניות קיטור ומנוע – מבנה עילי נמוך בירכתי אונייה המשתרע למלוא רוחבה או כמעט למלוא רוחבה ומשמש למגורי הצוות. "גג" המבנה נקרא "סיפון בית האחרה". ראו גם: בֵּית קַדְמָה, סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה, סִפּוּן אַחְרָה עִלִּי.

בֵּית גֶּשֶׁר, בֵּית הַגֶּשֶׁר* (bridge house, bridge): מבנה עילי גבוה על הסיפון הגלוי של אוניית קיטור או מנוע, לרוב באמצעה או קרוב לירכתיה, המשתרע למלוא רוחבה; בחלקו העליון מצוי הגשר, שממנו נוהגים ומנווטים את האונייה, ומכאן שמו. ראו גם: בֵּית הֶגֶה, גֶשֶׁר.

בֵּית דִּין יַמִּי (Admiralty court [UK], maritime court): בית דין מיוחד החוקר ומכריע בתביעות ובמחלוקות בענייני ספנות (התנגשות כלי שיט, חילוץ והצלה של כלי שיט, נזקים למטען או לנוסעים, ביטוח ימי וכדומה). בישראל ממלא תפקיד זה בית המשפט המחוזי בחיפה. = בֵּית מִשְׁפָט לְיַמָּאוּת (בישראל), בֵּית דִּין שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת [בבריטניה].

בֵּית דִּין לְמַלְקוֹחַ יַמִּי (prize court): בית דין מיוחד המוסמך להכריע בחוקיות תפיסת אוניות מלקוח ובחלוקת דמי המלקוח. ראו גם: מַלְקוֹחַ יַמִּי.

בֵּית דִּין צְבָאִי יַמִּי (naval court martial): בית דין מיוחד שמקים מפקד אוניית מלחמה או שייטת הנמצאת הרחק מנמל הבית, כדי לשפוט איש צוות הנאשם בעבירה חמורה שביצע בלב ים. בדין יושבים שלושה אנשי צוות, שאחד מהם לפחות הוא קצין.

בֵּית הֶגֶה, בֵּית הַהֶגֶה* (wheelhouse, pilothouse): מבנה עילי מוגבה, המגן על ההגאי האוחז בגלגל ההגה מפני שמש, גשם, רוח ונתזי מים. באוניות מודרניות – עמדת ההיגוי בגשר הפיקוד הסגור (bridge). בכלי שיט קטנים, כגון ספינות דיג, שאין בהם בית גשר וגשר פיקוד – מבנה מוגבה על הסיפון שממנו נוהגים את כלי השיט. ראו גם: גֶּשֶׁר, בֵּית הַגֶּשֶׁר, חֲדַר הַהֶגֶה. [איור] [איור] [איור] [איור]

בֵּית הַשַּׁרְשֶׁרֶת* (chain locker, chainlocker). ראו: תָּא הַשַּׁרְשֶׁרֶת.

בֵּית חֶרֶב, בֵּית הַחֶרֶב* (centerboard case, centerboard trunk): תיבה צרה באמצע הגוף של סירת מפרש, לאורך השדרית, שבתוכה נמצאת החרב כשהיא מורמת. = אַרְגָּז חֶרֶב. ראו: חֶרֶב.

בֵּית כֶּלֶא צָף (prison ship, prison hulk). ראו: אֳנִיַּת כֶּלֶא.

בֵּית כִּסֵא, בית כיסא (roundhouse, round-house): באוניות מפרשים מלחמתיות – ביתן קטן וחצי עגול לעשיית צרכים, שנמצא בקצה סיפון התותחים העליון, אחד מכל צד; הכניסה אליו הייתה מסיפון התותחים, והשתמשו בו המידשיפמנים, קציני־המשנה ועוזרי רב־החובלים. מפקד האונייה והקצינים עשו את צורכיהם בבתי כיסא שהותקנו ביציעי האחרה, והמלחים – בשירותים פתוחים במקור החרטום. ראו גם: שֵׁרוּתֵי חַרְטוֹם, יְצִיעַ הָאַחְרָה, קַבִּינַת אַחְרָה עִלִּית. [איור]

בֵּית מַצְפֵּן, בֵּית הַמַּצְפֵּן (binnacle); בתקופת אוניות המפרשים – ארונית עץ מזוגגת ובה מצפן מגנטי ואמצעי התאורה שלו, שניצבה ליד גלגל ההגה בסיפון האחרה. בתקופת המעבר ממפרשים לקיטור הוחלפה הארונית בהדרגה בכן גבוה, לרוב גלילי, תחילה מעץ ולימים ממתכת, ועליו המצפן המגנטי, אביזריו ואמצעי התאורה שלו. [איור] [איור]

בֵּית מִשְׁפָט לְיַמָּאוּת [בישראל] (maritime court). ראו: בֵּית דִּין יַמִּי.

בֵּית סִירוֹת* (boathouse, boat house): מבנה מקורה בשפת מעגן או בגדת נהר לאחסנת סירות לספורט ולפנאי בעודן צפות או לאחר שנמשו מן המים. = צְרִיף סִירוֹת, סְכָכַת סִירוֹת. ראו גם: בֵּית סְפִינוֹת.

בֵּית סִפּוּן, בית סיפון; בֵּית הַסִּפּוּן, בית הסיפון (deckhouse, roundhouse): מבנה נמוך על הסיפון העליון של אונייה, שאינו משתרע למלוא רוחבה. [איור]

בֵּית סְפִינוֹת (ship shed): בים התיכון בעת העתיקה – מבנה מקורה בנמל, ששימש מחסה לספינת משוט מלחמתית. הספינה נגררה לתוך המחסה על גבי מדרון שירד אל המים. = מַחֲסֶה אֳנִיּוֹת. ראו גם: בֵּית סִירוֹת.

בֵּית סֵפֶר יַמִּי (nautical school, maritime school): בית ספר להכשרת אנשי ים לצי המלחמתי או לצי המסחרי. ראו גם: אָקָדֶמְיָה יַמִּית.

בַּיִת צָף* (houseboat, float house). ראו: סְפִינַת מְגוּרִים.

בֵּית קִבּוּל [מיושן] (burthen, burden). ראו: תְּפוּסָה.

בֵּית קַדְמָה*, בֵּית הַקַּדְמָה (forecastle): באוניות קיטור ומנוע מן המאה ה־19 ועד אמצע המאה ה־20 לערך – מבנה עילי נמוך בחרטום אונייה, מעל הסיפון הראשי, המשתרע למלוא רוחבה. שימש תחילה למגורי המלחים ואחר כך כמחסן לרב־המלחים. "גג" המבנה נקרא "סיפון בית הקדמה". ראו גם: מְגוּרֵי הַחַרְטוֹם, מְגוּרֵי הַמַּלָּחִים, סִפּוּן בֵּית הַקַּדְמָה. [איור]

בֵּית תּוֹתָח (casemate): באוניות מערכה ובסיירות מסוף המאה ה־19 ואילך – עמדת תותח משוריינת בדופן האונייה או בדופן מבנה עילי, ובה פתח ירי מוגן. ראו גם: צְרִיחַ תּוֹתָח. [איור]

בֵּית תּוֹתָחִים (casemate): באוניות מחופות השריון המוקדמות, מן המחצית השנייה של המאה ה־19 – המבנה העילי המשוריין שהגן על סוללת התותחים ועל גוף האונייה שמעל קו המים. המבנה חופה בלוחות שריון מברזל, והתותחים ירו דרך אשנבים. אונייה מסוג זה נקראה באנגלית casemate ironclad, כלומר אונייה בעלת בית תותחים מחופה שריון. [איור]

בִּיתָן [של צוללת] (fin [GB], sail [US], fairwater): המבנה העילי ההידרודינמי האטום של צוללת, מעל גוף הלחץ. בחלקו העליון מצוי הגשר הפתוח ובתוכו הפריסקופ וצינור השינור. ראשית הופעתו באמצע המאה העשרים לערך. קדם לו צריח הניתוב. = סְנַפִּיר. ראו גם: צְרִיח נִתּוּב.

בְּכָל מִפְרָשֶׂיהָ, האונייה שטה בכל מפרשיה (in full sail, under full sail): נאמר על אונייה המניפה את כל מערך המפרשים שלה.

בַּלּוּט יָם (barnacle): סרטן ימי זעיר, מוקף שיריון גירני בצורת בַּלּוּט או חרוט קטום; נצמד לסלעים שבקו המים ולתחתית כלי שיט ומתקנים ימיים. ראו גם: זָקָן, צִמְדָה. [איור]

בְּלוֹקָדָה [מיושן] (blockade). ראו: הֶסְגֵּר יַמִּי.

בֹּלֶט*, בולט (freeboard): המרחק האנכי מקו המים (קו הטעינה הקיצי) של אונייה עד הסיפון הגלוי והרציף שלה. הוא נמדד באמצע האונייה, וקובע את מידת העילוי הרזרבי שלה. = גֹּלִי [מיושן]. [איור] [איור]

בָּלַם*, בָּלַם חֶבֶל* (to snub, to snub a rope): עצר בבת־אחת חבל משתלשל או נמשך.

בִּמְאֻנָּךְ*, שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן בִּמְאֻנָּךְ*, שרשרת העוגן במאונך (up and down, the anchor chain is up and down). ראו: עֹגֶן נִצָּב.

בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם, בְּמוֹרַד הַנָּהָר (downstream): עם כיוון הזרימה. ראו גם: בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם.

בְּמַעֲלֵה הַזֶּרֶם, בְּמַעֲלֵה הַנָּהָר (upstream): נגד כיוון הזרימה. ראו גם: בְּמוֹרַד הַזֶּרֶם.

בְּמִפְרָשִׂים (under canvas, under sail): שיט בעזרת מפרשים, בניגוד לשיט במנוע.

בְּמִפְרָשִׂים מְצֻמְצָמִים, האונייה שטה במפרשים מצומצמים (under shortened sail): נאמר על אונייה שהורידה או גללה חלק ממפרשיה, או הקטינה את שטחם באמצעות פתילי צמצום. ראו גם: גָּלַל מִפְרָשׂצִמְצֵם מִפְרָשׂ.

בְּמִפְרָשִׂים פְּרוּשִׂים בִּמְלֹאָם, האונייה שטה במפרשים פרושים במלואם (under plain sail): נאמר על אונייה השטה במפרשים "חלקים", שלא צומצמו באמצעות פתילי צמצום ולכן אין בהם קפלים.

בִּמְרוֹמֵי הַתֹּרֶן, בִּמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים (aloft). ראו: לְמַעְלָה.

בְּמֶרְחָק מִן הַחוֹף (offshore): במרחק מקו החוף, בים הפתוח. ראו גם: מִן הַחוֹף.

בָּמֳתֵי יָם (high seas, open sea): [מליצי, מן בָּמוֹת] מרחבי הים הרחוקים מן החוף; לב ים.

בִּנְיַן אֳנִיּוֹת*, בניין אוניות (shipbuilding): מקצוע התכנון והבנייה של כלי שיט; אומנות בניית אוניות. = בְּנִיַּת אֳנִיּוֹת, חֲרֹשֶׁת אֳנִיּוֹת, חֲרֹשֶׁת סְפִינוֹת.

בְּסִיס אַסְפָּקָה, בסיס אספקה לאוניות (victualling yard): בסיס לאספקת מזון וציוד לאוניות הצי המלחמתי.

בְּסִיס הַצִּי (naval base). ראו: בָּסִיס יַמִּי.

בְּסִיס חוֹף (shore establishment). ראו: בָּסִיס יַמִּי.

בָּסִיס יַמִּי* (naval base, shore station): נמל צבאי ולצדו בחוף מפקדות, בתי מלאכה, מחסני ציוד ותחמושת ומתקני הדרכה של הצי המלחמתי. = בְּסִיס הַצִּי, בָּסִיס חוֹף.

בְּסִתְרוֹ שֶׁל הַחוֹף, בְּסֵתֶר הַחוֹף (under the lee of a shore): מצבה של אונייה המוצאת מחסה בצדו החסוי מהרוח של חוף. = בַּחֲסִי הַחוֹף. ראו גם: חוֹף הַחֲסִי. [איור]

בַּעַל אֳנִיָּה, בעל אונייה; בְּעָלִים (ship owner; owner): האדם או החברה שעל שמם רשומה האונייה במרשם האוניות. = בַּעַל סְפִינָה.

בִּצִּית, ביצית [לשון חז"ל] (light boat, skiff, dinghy): סירה קטנה הנישאת על סיפונה של ספינה או נגררת אחריה, ומהווה חלק מציודה. = בּוּצִית [לשון חז"ל].

בַּקְבּוּק מְתִיחָה (bottle screw). ראו: מוֹתְחָן בָּרְגִי.

בָּקִי בִּקְרִיאַת הַמַּצְפֵּן (to box the compass): היכולת לדקלם בעל־פה את שמות כל 32 נקודות המצפן לפי סדרן. בתקופת אוניות המפרשים נחשב הדבר סימן למקצועיותו של מלח.

בִּקֵּעַ, ביקע; בִּקַע (חבית, סירה) (to stave): שבר או עקר קרש מדופנה של חבית עץ; ניגח ושבר את דופנה של סירת עץ. = רִסֵּק [חבית, סירה].

בַּקָּרַת נְזָקִים (damage control): פעולות החירום הסדורות המבוצעות בכלי שיט כדי להצילו מטביעה עקב שריפה, עלייה על שרטון, חדירת מים או פגיעה מאש אויב.

בַּרְבֶּטָה (barbette): באוניות מלחמה במאה ה־19 – גְּדֵרַת לוחות משוריינים סביב תותח, שהווצב על פי רוב על בסיס סובב וירה מעל קירות הברבטה. בעשור האחרון של המאה ה־19 כוסתה הברבטה בכיפה משוריינת, והמכלול נקרא "צריח". ראו גם: צְרִיחַ תּוֹתָח, בֵּית תּוֹתָח, צוּר תּוֹתָחִים. [איור]

בַּרְדֶָּס* (cowl): כיסוי בקצה ארובת־אוורור, האוסף את זרם האוויר או הרוח ומכוון אותו פנימה. לעתים ניתן לסובב לכיוון הרצוי. [איור]

בַּרְוָז*, ברווז (belaying cleat): [לשון דיבור, תרגום שאילה מרוסית: אוּטְקָה] מאחז בעל שתי קרניים לקשירת חבל. = מַאֲחַז שְׁלִיבָה, מַאֲחַז דּוּ־קַרְנִי, אֶחֶז קַרְנַיִם. [איור]

בַָּרוֹמֶטֶר* (barometer, glass): מכשיר למדידת הלחץ האטמוספרי לשם חיזוי מזג האוויר.

בְּרִיג* (brig): אוניית מפרשים דו־תורנית; על תורנה הקדמי שלושה מפרשים רוחביים ועל תורנה הראשי מפרש גף ראשי עם מנור ושני מפרשים רוחביים (עילי ועלעילי). בשימוש הצי המלחמתי משנות ה־70 של המאה ה־18, ובצי המסחרי עוד קודם לכן.

בְּרִיג מְלֵא־מַעֲטֶה, בריג מלא מעטה (ship brig, brig): אוניית מפרשים דו־תורנית, על כל אחד מתרניה שלושה או ארבעה מפרשים רוחביים, כמו באונייה מלאת־מעטה. נוסף עליהם מפרש גף אורכי מאסף (מאחורי המפרש הראשי הרוחבי). = בְּרִיג כְּלִיל־מַעֲטֶה. [איור]

בְּרִיג תּוֹתָחִים (gun brig): אוניית מפרשים מלחמתית קטנה מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, בעלת מערך מעטה של בריג מלא־מעטה וחמושה בדרך כלל ב־12 תותחים. שימשה בראשית דרכה ללחימה במים פנימיים ובמימי חופים, ולימים גם לשיט בים הפתוח. [איור]

בְּרִיגָנְטִינָה (brigantine): אוניית מפרשים מסחרית דו־תורנית, על תורנה הקדמי מפרשים רוחביים (תחתי, עילי, עלעילי ועליון) ועל תורנה הראשי (האחורי) מפרשי גף אורכיים (תחתי ועילי). = בְּרִיגָנִית*. [איור]

בְּרִיגָנִית* (brigantine). ראו: בְּרִיגָנְטִינָה.

בְּרִיזָה* (breeze): רוח שעוצמתה 2–6 בסולם בופורט; בעברית נקראת "רוח" (רוח חרישית, רוח קלה, רוח מתונה וכן הלאה). ראו פירוט בערך: סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.

בְּרָכָה (salute). ראו: הַצְדָּעָה.

בַּרְקָה*, בארקה (barque, bark): א) במאה ה־18 – כינוי לאוניית מפרשים מסחרית קטנה; וכן לאוניית מפרשים מסחרית בעלת שלושה תרנים, על תרניה הקדמי והראשי מפרשים רוחביים (תחתי, עילי ועלעילי), ועל תורנה האחורי מפרש תחתי אורכי ומפרש עילי רוחבי (ללא מפרש עלעילי). ב) במאות ה־19–20 – אוניית מפרשים מסחרית בעלת שלושה תרנים או יותר, שעל כולם מפרשים רוחביים (תחתי, עילי, עלעילי ועליון), ועל תורנה האחורי מפרשי גף אורכיים (תחתי ועילי). = בַּארְק. [איור]

בַּרְקֶנְטִינָה (barquentine): אוניית מפרשים מסחרית בעלת שלושה תרנים או יותר, על תורנה הקדמי בלבד מפרשים רוחביים, ועל שאר תרניה מפרשי גף אורכיים. = בַּרְקָנִית*. [איור]

בַּר־שַׁיִט*, בר שיט (navigable). ראו: עָבִיר לִכְלֵי שַׁיִט.

בִּתְרָנִים עֵירוֹמִים מִכָּל מִפְרָשֵׂיהֶם [מליצי] (under bare poles). ראו: מְעֻרְטֶלֶת מִכָּל מִפְרָשֶׂיהָ.


עדכון אחרון: 30 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.