לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

תָּא* (cabin): חדר למגורי אנשי צוות או נוסעים בכלי שיט. = קָבִּינָה, תָּא מְגוּרִים. ראו גם: קִיטוֹן.

– תָּא הַקֶּפְּטֵן, תָּא הַמְּפַקֵּד (coach): באוניות מפרשים מלחמתיות – תא המגורים והשרד של מפקד האונייה. ראו גם: קַבִּינָה גְּדוֹלָה.

– תָּא שֵׁנָה, תא שינה (stateroom, sleeping cabin): בתקופת אוניות המפרשים – חדר לשינה בתוך התא הראשי (main cabin) או בתוך הסלון, שהופרד באמצעות מחיצה. באוניות מפרשים מלחמתיות – כל אחד מתאי המגורים של הקצינים, הצמודים לחדר הקצינים. = קִיטוֹן שֵׁנָה.

תָּא בְּעֵרָה*, תא בעירה (combustion chamber): חלל פנימי בדוד קיטור, בהמשכו של התנור, שממנו זורמים גזי השריפה הלוהטים אל צינורות האש של הדוד. = תָּא שְׂרֵפָה. ראו גם: תַּנוּר. [איור]

תָּא הַהַגָּאי* (cockpit). ראו: עֶמְדַּת הַהַגָּאי.

תָּא הַמָּנוֹעַ (engine compartment): מדור קטן בסירה או ביכטה, שבו מותקן המנוע הפנימי המסובב את המדחף.

תָּא הַשַּׁרְשֶׁרֶת* (chain locker): מדור קטן בחלק הקדמי התחתון של אונייה או ספינה, על פי רוב מאחורי מחיצת ההתנגשות, שבו נמצאת שרשרת העוגן. = בֵּית הַשַּׁרְשֶׁרֶת, מַחְסַן הַשַּׁרְשֶׁרֶת. ראו גם: לוֹקֶר.

תָּא סָכוּר ◊ (lock): תא מלבני חָפוּר ומדופן, מצויד בדלתות סכר, אחת בכל צד, להעברת סירות וספינות בין שני קטעי תעלה או נהר שגובהם הטופוגרפי אינו שווה; ההעברה נעשית על ידי שינוי מפלס המים בתא. = תָּא שַׁיִט. [איור]

תָּא שַׁיִט* (lock). ראו: תָּא סָכוּר.

תָּא שְׂרֵפָה, תא שריפה (combustion chamber). ראו: תָּא בְּעֵרָה.

תֵּבַת הַהֶגֶה, תיבת ההגה (steering gear casing, wheel box): כיסוי עץ או מתכת של מנגנון ההגה בגשר או על סיפון האחרה. ראו גם: מַנְגְנוֹן הַהֶגֶה. [איור]

תֵּבַת יַמָּאִים, תיבת ימאים (sea chest, seaman's chest). ראו: אַרְגַז יַמָּאִים.

תֵּבַת מַצְפֵּן, תיבת מצפן (compass box): קופסת עץ מיטלטלת להחזקת מצפן, המונח על מתליים. ראו גם: בֵּית הַמַצְפֵּן.

תֵּבַת רֶסֶס, תיבת רסס (powder chest): בתקופת אוניות המפרשים – תיבות עץ מלאות באבק שריפה ובמסמרים ישנים או ברסיסי ברזל, שנקשרו לסיפון או לדפנות האונייה ושימשו להדיפת פושטים על הסיפון.

תֵּבַת תִּמְסֹרֶת יַמִּית, תיבת תמסורת ימית (marine gearbox, reverse and reduction gear): מנועים ראשיים בינוניים (300–800 סל"ד) או מהירים (1000 סל"ד ומעלה) אינם מסובבים את המדחף ישירות, אלא באמצעות תמסורת גלגלי שיניים להקטנת מספר הסיבובים, המצוידת גם במנגנון להפיכת כיוון הסיבוב של המדחף לשם נסיעה לאחור. ראו גם: מָנוֹעַ בַּהֲנָעָה יְשִׁירָה.

תִּדְלוּק*, תדלוק אוניות (bunkering): א) בימים עברו – חידוש מלאי הפחם במגורות הפחם של אוניית קיטור. ב) חידוש מלאי הדלק הכבד במכלי האונייה עבור מנועיה או דודיה. ראו גם: מְגוּרַת פֶּחָם, מְכַל דֶּלֶק כָּבֵד.

תּוֹלַעַת אֳנִיּוֹת, תולעת אוניות (shipworm, teredo navalis): כינויה של רכיכת מים מלוחים, בעלת השם המדעי 'טרדו נאוואליס' (Teredo navalis), הנצמדת לגופי ספינות מעץ שמתחת למים ומכרסמת אותם. ראו גם: זָקָן, צִמְדָה, בַּלּוּט יָם.

תּוֹמְכָה* (shore): קורה או עמוד המשמשים משען להחזקת כלי שיט במצב זקוף כאשר הוא מחוץ למים ואינו נתמך בעריסה.

– תּוֹמְכַת שִׁפּוּלִיִם*, תומכת שיפוליים (bilge shore): משענת עץ חסונה מתחת לשיפולי ספינה כאשר היא נמצאת במבדוק יבש או על מדרון בנייה. ראו גם: סַד שִׁפּוּלַיִם, שִפּוּלַיִם.

– תּוֹמְכַת תַּחְתִית* (bottom shore): משענת עץ חסונה מתחת לתחתית ספינה כאשר היא נמצאת במבדוק יבש או על מדרון בנייה. ראו גם: תַּחְתִית.

תּוֹסָף*, מִפְרָשׂ תּוֹסָף* (staysail): מפרש אורכי משולש המחובר בקרסים ליֶתֶר (סָמוֹךְ). תוספים קיימים בסירות ובספינות בעלות שני סוגי המעטה: אורכי ורוחבי. [איור] [איור]

תּוֹסָף צַד ◊ (studdingsail, studding sail, stu'nsail, wings): באוניות מפרשים מלאות־מעטה – מפרשים מרובעים קלים הנפרשים משני צדי המפרשים הרוחביים העיקריים, כדי להגדיל את שטח התפרושת כשנושבת רוח מתונה. תוסף צד נפרש מכלונס הנקרא "סקריית תוסף הצד" (studding sail yard), והשפה התחתונה שלו נמתחת על ידי כלונס הנקרא "מנור תוסף הצד" (studding sail boom). [איור] [איור]

תּוֹפֵשׂ הֶגֶה [מליצי] (helmsman). ראו: הַגַּאי.

תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט [מליצי] (rower, oarsman). ראו: חוֹתֵר.

תּוֹפֵר מִפְרָשִׂים (sailmaker). ראו: מִפְרָשָׂן.

תּוֹתָח חַרְטוֹם (bow-chase, bow chaser): בתקופת אוניות המפרשים – כל אחד משני התותחים שהוצבו בחרטומה של אוניית מפרשים מלחמתית וירה ישר לפנים. שימש בעת מרדף אחר אוניית אויב, ונועד להאט או אף לעצור כליל את מנוסתה באמצעות פגיעה בחיבל ובמפרשים.

תּוֹתָח יַרְכָּתַיִם, תותח ירכתיים (stern-chase, stern chaser): בתקופת אוניות המפרשים – כל אחד משני התותחים שהוצבו בירכתיה של אוניית מפרשים מלחמתית וירה ישר לאחור. שימש בעת מנוסה מפני אונייה רודפת, ונועד לעצור אותה באמצעות פגיעה בחיבל ובמפרשים.

תּוֹתַח סְבִיבוֹל (swivel gun): בתקופת אוניות המפרשים – תותח קטן נגד־אדם, שהוצב על מעקות הסיפון או בדוכניות במרומי התרנים. לתותח הייתה חצובה מזלגית מסתובבת על ציר, כך שניתן היה להגביהו ולצודדו לפי הצורך.

תּוֹתְחָן (gunner): קצין־משנה באוניית מפרשים מלחמתית, מקביל בדרגתו לרב־מלחים, שהיה אחראי על תקינות התותחים וכלי הירי הקלים של האונייה, על מחסן אבק השריפה ועל אימון המלחים בירי. ראו גם: נָשָּׁק.

תּוֹתְחָנִית (gunboat): בתקופת אוניות המפרשים – סירת משוטים חמושה בתותח יחיד, לתקיפת אוניות אויב במים רדודים סמוך לחוף. ראו גם: סְפִינַת תּוֹתָחִים. [איור]

תְּזוּזַת הַמִטְעָן (shifting, shifting of cargo): תנועת מטען מאליו בתוך הַסַּפְנָה (מחסן) עקב טלטולי האונייה בים גלי. = דִּרְדּוּר הַמִּטְעָן [מיושן]. ראו גם: עִתּוּק.

תְּזָזִית*, רוּחַ תְּזָזִית (squall). ראו: מַכַּת רוּחַ.

תָּחַב צֶמֶר חֲבָלִים (to wad). ראו: צֶמֶר חֲבָלִים.

תָּחַב, תָּחַב קֶלַע, תָּחַב כַּדּוּר תּוֹתָח (to ram home). ראו: תְּחִיבָה.

תִּחוּל, תיחול (priming): הכנת תותח לירי מיידי. התיחול בתותחים נטעני־לוע בתקופת אוניות המפרשים כלל ניקוב התחמיש דרך חור ההצתה ומילוי החור באבק הצתה או הכנסת קנה הצתה לתוך החור. בתקופה זו היו התותחים טעונים כל הזמן בכדור תותח ובתחמיש, כך שנדרש רק לתחל את התותח לקראת הירייה הראשונה. ראו גם: אֲבַק הַצָּתָה, קְנֵה הַצָּתָה, חוֹר הַצָּתָה, אֲגַן הַצָּתָה.

תְּחוּם גֵּאוּת וָשֵׁפֶל*, תְּחוּם מוֹעֵד הַיָּם* (range of tide, tidal range): הפרש הגובה בין גאות לשפל עוקבים.

תְּחִיבָה, תְּחִיבַת קֶלַע (ramming home): בתקופת אוניות המפרשים – הכנסת כדור תותח או קֶלַע אל קדח הקנה של תותח נטען לוע והידוקו אל תחמיש אבק השריפה. ראו גם: מַתְחֵב.

תְּחִילַת הַבְּנִיָּה, תחילת הבנייה [של אונייה] (keel laying, laying down). ראו: הַנָּחַת שִׁדְרִית.

תַּחְמִישׁ (cartridge): גליל עשוי נייר (ברובים), בד (בתותחים נטעני־לוע) או מתכת (בתותחים נטעני־מכנס), ובו כמות מדודה של אבק שריפה; שימש בימים עברו כמטען חומר נפץ הודף בכלי נשק קלים ובתותחים. ראו גם: קֻפְסַת תַּחְמִישִׁים, נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים.

תַחֲנַת נַתָּב (pilot station): מקום מפגש של ספינת נתב עם אונייה הזקוקה לשירותי ניתוב.

תַּחֲנַת עֲגִינָה (roadstead, roads, road): מקום מוכר בקרבת החוף שבו אוניות יכולות לעגון בבטחה יחסית, לרוב בהמתנה לתורן להיכנס לנמל; במקומות שבהם אין נמל או שהאוניות אינן יכולות להיכנס אליו, משמשת תחנת העגינה לפריקה ולטעינת האוניות באמצעות סירות משא (פורקות). בתקופת אוניות המפרשים שימשו תחנות העגינה את האוניות כשהמתינו לרוח נוחה שתישא אותן אל יעדן. = חוֹף אֲנִיּוֹת [מיושן], מַעֲגָן פָּתוּחַ.

תַּחֲנַת צִי (naval station, station): בסיס של הצי המלחמתי; וכן קבוצת אוניות מלחמה מסוגים שונים המוצבת בזירה גאוגרפית מוגדרת מעבר לים ונתונה לפיקודו של קצין דגל אחד. ראו גם: בְּסִיס הַצִּי, בָּסִיס יַמִּי.

תַּחֲנַת תִּדְלוּק בְּפֶחָם, נְמַל תִּדְלוּק בְּפֶחָם (coaling station, coaling port): בימים עברו – נמלים ומעגנות שבהם אוניות קיטור יכלו לחדש את מלאי הפחם עבור דודי הקיטור שלהן. ראו גם: דּוֹבְרַת פֶּחָם, מְגוּרַת פֶּחָם. 

תַּחֲרוּת שַׁיִט* (boat race, regatta): אירוע ספורטיבי שבו מתחרות ביניהן סירות מפרשים, חתירה או מנוע להשגת ניצחון או פרס. על פי רוב כוללת התחרות כמה "מירוצים", אך לעיתים מירוץ אחד בלבד, והיא מתנהלת על פי חוקים מוסכמים.

תַּחֲרוּת שַיִט לַמֶרְחָקִים (offshore racing): תחרות שיט ביכטות מפרשים שמסלולה בין נקודות גיאוגרפיות מרוחקות, להבדיל מתחרויות בקרבת החוף, שבהן המסלול הוא בין מצופים ומותאם לכיווני נשיבת הרוחות באזור.

תַּחְתִּי* (lower): הנמוך ביותר, כגון: מפרש תחתי, תורן תחתי, סקריה תחתית, מחסן תחתי וכדומה.

תַּחְתִּית* [של כלי שיט] (bottom, floor): החלק התחתון של גוף כלי שיט; "רצפת" כלי השיט משני עברי השדרית עד מקום ההתעגלות מעלה של השיפוליים. = קַרְקַעִית הַסְפִינָה, קַרְקַע הַסְּפִינָה [מליצי]. ראו גם: עִלִּית הַגּוּף, שִׁפּוּלַיִם, מַעֲלֵה הַתַּחְתִית. [איור]

– תַּחְתִּית בְּאוּשָׁה* [מיושן] (foul bottom). ראו: תַּחְתִית מְכֻסָּה צִמְדָּה.

– תַּחְתִּית כְּפוּלָה* (double bottom): באוניות ברזל ופלדה – החלל שבין לוחות התחתית החיצוניים והפנימיים של גוף האונייה.

– תַּחְתִּית מְכֻסָּה צִמְדָּה, תחתית מכוסה צמדה (foul bottom): תחתית כלי שיט המכוסה בצדה החיצוני בשכבה עבה של אצות ובלוטי ים, המאיטה את מהירותה במידה ניכרת. ראו גם: צִמְדָּה.

– תַּחְתִּית שְׁטוּחָה (flat bottom, flat floor): תחתית ישרה של כלי שיט, להבדיל מתחתית מקוערת. ראו גם: קֹעַר.

תַּחְתִּית הַמִּפְרָשׂ*, תַּחְתִית* (leech). ראו: שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה.

תַּחְתִּית הַסַּפְנָה (bottom of the hold): לוחות הרצפה של מחסן מטען באונייה. = קַרְקָעִית הַסַּפְנָה* [מיושן].

תַּחְתִּית הַשֵּׁפֶל* (low water, low tide): המפלס הנמוך ביותר שאליו מגיעים פני הים במהלך השפל.

– תַּחְתִּית הַשֵּׁפֶל בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא* (low water spring tide). ראו: גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא, שִׂיא הַגֵּאוּת בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא.

תַּכְוִין*, תכווין (bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לכיוון הצפון. במילים אחרות, הזווית האופקית בין הקו המחבר שתי נקודות על פני הכדור או המפה לבין כיוון הצפון. תכווינים משמשים למציאת מיקום האונייה בים. ראו גם: קוּרְס, מָדַד תַּכְוִין.

– תַּכְוִין אֲמִתִּי, תכווין אמיתי (true bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לצפון האמיתי (המרידיאן הגיאוגרפי). את מעלות הזווית סופרים בכיוון השעון מ-000⁰ (הצפון האמיתי) אל העצם או האתר.

– תַּכְוִין מַגְנֵטִי, תכווין מגנטי (magnetic bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לצפון המגנטי (המרידיאן המגנטי). כדי להפוך תכווין מגנטי לתכווין אמיתי ולהיפך, יש להביא בחשבון את הווריאציה. ראו גם: וַרְיָאצְיָה.

– תַּכְוִין מַצְפֵּן (compass bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לכיוון הצפון של המצפן בספינה. כדי להפוך תכווין מצפן לתכווין אמיתי ולהיפך, יש להביא בחשבון את שגיאת המצפן (וריאציה + דוויאציה). ראו גם: שְׁגִיאַת מַצְפֵּן.

– תַּכְוִין יַחֲסִי, תכווין יחסי (relative bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לקו ההתקדמות של הספינה. ראו: קַו הַהִתְקַדְּמוּת.

– תַכְוִינִים מִצְטַלְּבִים, תכווינים מצטלבים (cross bearings): שני תכווינים או יותר מכלי שיט אל נקודות ציון ידועות בחוף המסומנות במפה; הנקודה שבה חותכים קווי התכווינים זה את זה מציינת את מיקום כלי השיט. ראו גם: קַו תַּכְוִין.

תִּכוּן, תיכון אוניות; תְּכִינָה, תכינת אוניות [הפעולה] (ship design). ראו: תֶּכֶן אֳנִיוֹת.

תֶכֶן אֳנִיּוֹת, תכן אוניות [המקצוע] (ship design): תהליך הפיתוח והתכנון ההנדסי של אונייה (מסחרית או מלחמתית) בהתאם לצרכים התפעוליים שהוגדרו על ידי הבעלים. ראו גם: בִּנְיַן אֳנִיוֹת, אַדְרִיכָלוּת יַמִּית.

תְּלַת־חַתְרִית, תלת חתרית (trireme, trieres): ספינת מלחמה ים תיכונית מן העת העתיקה, בעלת שלושה טורי משוטים זה מעל זה. כל יחידת חתירה מנתה שלושה חותרים: חותר אחד למשוט בטור העליון, חותר אחד למשוט בטור האמצעי וחותר אחד למשוט בטור התחתון. "תלת" בשם הספינה מתייחס למספר החותרים ביחידת החתירה ולא למספר טורי המשוטים. = טְרִיאֵרָה, טְרִירֶמָה, סְפִינָה מְשֻׁלֶשֶׁת [מיושן]. ראו גם: תְּלַת טוּרִית. [איור]

תְּלַת־טוּרִית, תלת טורית (three-banked galley): א) ספינת משוטים מלחמתית מן העת העתיקה, בעלת שלושה טורי משוטים זה מעל זה, בלא התייחסות למספר החותרים בכל יחידת חתירה. ב) שם נרדף מיושן לתלת־חתרית (טְרִיאֵרָה, טְרִירֶמָה). ראו גם: תְּלַת־חַתְרִית.

תְּלַת־סִפּוּנִית, תלת סיפונית (three decker): אוניית מפרשים מלחמתית בעלת שלושה סיפוני תותחים. ראו גם: סִפּוּן תּוֹתָחִים, דּוּ סִפּוּנִית, אֳנִיַּת־קַו.

תִּמְרוּן* [הפעולה] (manoeuvre, maneuver): שינוי מסודר של הכיוון, המיקום או המהירות של כלי שיט כדי להגיע לנקודה מבוקשת (לדוגמה במהלך התקשרות לרציף בנמל), או לשם מטרה מסוימת (למשל כדי להימנע מהתנגשות בכלי שיט אחר). בלשון הדיבור: מָנֶוְרָה. ראו גם: כֹּשֶׁר תִּמְרוּן.

תִּמְרֵן* (to manouevre). ראו: תִּמְרוּן.

תֵּן יָד!, הוֹשֵׁט יָד! (!Bear a hand): באנגלית ימית מיושנת: מהר ועזור! (בעבודת צוות).

תְּנוּעָה אֲחוֹרָה* (sternway): תנועת כלי שיט לאחור. ראו: נְסִיעָה אֲחוֹרָה.

תְּנוּעָה קָדִימָה* (headway): תנועת כלי שיט לפנים. ראו: נְסִיעָה קָדִימָה, הִתְקַדְמוּתָה נֶעֶצְרָה.

תַּנוּר* (furnace): החלל בחלק התחתון של דוד קיטור שאליו מוכנס הדלק ושבו מתבצעת הבעירה. בימים עברו הוזנו תנורי הדוודים בפחם. = כִּבְשָׁן. ראו גם: דֶּלֶת הַתַּנוּר, תָּא בְּעֵרָה. [איור]

תִּסְבֹּלֶת*, תסבולת (deadweight, deadweight tonnage, DWT). ראו: מַעֲמָס.

תְּעוּדוֹת הָאֳנִיָּה, תעודות האונייה (ship's papers). ראו: נְיָרוֹת הָאֳנִיָּה.

תְּעוּדַת כֹּשֶׁר שַׁיִט (certificate of seaworthiness). ראו: כֹּשֶׁר שַׁיִט.

תְּעֻדַּת סִוּוּג, תעודת סיווג (classification certificate): תעודה המונפקת לאונייה על ידי חברת סיווג, ומשמשת את חברות הביטוח להערכת מידת הסיכון בביטוח האונייה. התעודה מאשרת כי האונייה, מכונותיה וציודה עומדים בדרישות הטכניות שקבעה חברת הסיווג בכל הנוגע לחומרי הבנייה, חוזק הגוף, איכות הבנייה ובטיחות התפעול של האונייה. תעודת הסיווג אינה תעודת כושר שיט. ראו גם: חֶבְרַת סִוּוּג, בּוֹדֵק יַמִּי.

תְּעוּדַת רִשּׁוּם*, תעודת רישום [של כלי שיט] (certificate of registry): "תעודת זהות" של כלי שיט המונפקת על ידי ממשלת המדינה שבה נרשם כלי השיט. בתעודה רשומים מידות האונייה, התפוסה, פרטי המכונות או מערך המפרשים, שמות בעלי האונייה ועוד. ראו גם: נְמַל רִשּׁוּם.

תְּעָלָה, תְּעָלַת שַׁיִט (canal, canal waterway): נתיב מים מלאכותי חפור ביבשה לתעבורת כלי שיט. מבחינים בין תעלה פנים־יבשתית לבין תעלה המקשרת בין שני ימים (כמו תעלת סואץ או תעלת פנמה). ראו גם: שֵׁיט תְּעָלוֹת, נְתִיב מַיִם.

תֹּף, תוף; תֹּף הַכַּנֶנֶת, תוף הכננת (drum, drum of the winch, barrel): החלק הסובב העיקרי של כנן או של כננת, שעליו כורכים בעיגולים את חבל העבות או הכבל. [איור] [איור]

– תֹּף כַּנֶּנֶת הָעֹגֶן, תוף כננת העוגן (barrel of the windlass): החלק העיקרי הסובב של כננת העוגן, שעליו נכרכת ונמשכת שרשרת העוגן. [איור]

– תֹּף צַד*, תוף צד (wrapping end, gypsy head) תוף קטן ממדים, אחד בכל צד של כננת, שבאמצעותו מושכים חבלי התקשרות. [איור]

תַּפּוּחַ, תַּפּוּח הַמִּכְנָס (pommelion, cascabel): בליטה כדורית יצוקה בחלקו האחורי של תותח נטען־לוע, שאליה קושרים את חבל המכנס. ראו גם: חֶבֶל הַמִּכְנָס. [איור] [איור]

תְּפוּסָה* (tonnage, burden, burthen): קיבולת אוניית סוחר, שעל פיה מציינים את גודלה. נמדדת ביחידות "טון תפוסה". בחוק הספנות הבריטי משנת 1854 נקבע כי 1 טון תפוסה = 100 רגליים מעוקבות. גודלן של אוניות מלחמה נקבע על פי ההדחק שלהן. = טוֹנָאז', קִבּוּל [מיושן], בֵּית קִבּוּל [מיושן]. ראו גם: מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית לְיַכְטוֹת, מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית הַיְּשָׁנָה.

– תְּפוּסָה בְּרוּטוֹ, הַתְּפוּסָה בְּרוּטוֹ* (gross registered tonnage): הנפח ברגל מעוקבת של החללים בבטן אוניית סוחר ועל סיפונה המיועדים למטען, אספקה, דלק, נוסעים ואנשי צוות. את המספר מחלקים ב־100 ומקבלים את התפוסה ברוטו בטונות תפוסה.

– תְּפוּסָה נֶטוֹ, הַתְּפוּסָה נֵטוֹ* (net registered tonnage): קיבולת המטען הנושא רווחים של אוניית סוחר. התפוסה ברוטו פחות החללים עבור מגורי הצוות, חדרי המכונות וההגה, גשר הפיקוד, חדר המפות וכיוצא בזה.

תָּפַס אֶת עֶמְדַּת הַגְּלִי (to hold the weather gage): נאמר על אוניית מפרשים מלחמתית המתייצבת בצד הגלוי לרוח של יריבתה, וכן על טור אוניות מפרשים מלחמתיות המתייצב בצד הגלוי לרוח של טור האויב.

תָּפַס אֶת עֶמְדַּת הַחֲסִי (to hold the lee gage): נאמר על אוניית מפרשים מלחמתית המתייצבת בצד החסוי מרוח של יריבתה, וכן על טור אוניות מפרשים מלחמתיות המתייצב בצד החסוי מרוח של טור האויב.

תִּפְרֹשֶׂת*, תפרושת (sails, canvas): כלל המפרשים של אונייה, וגם החלק מהם שהיא מניפה בזמן נתון. ראו גם: מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת, הִגְדִּיל תִפְרֹשֶׂת, הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת.

– תִּפְרֹשֶׂת יֶתֶר*, תפרושת יתר ראו גם: תִּפְרֹשֶׂת מְרַבִּית.

– תִּפְרֹשֶׂת מְרַבִּית, תפרושת מרבית (press of sail, press of canvas) [מן press במשמעות "המון"]: א) מספר ושטח המפרשים הגדול ביותר שאונייה יכולה להניף בהתחשב בעוצמת הרוח ובכיוונה באותו זמן. ב) מספר ושטח המפרשים הגדול ביותר שיכטה תחרותית יכולה להניף כשהיא שטה ברוח מלאה. = תִּפְרֹשֶׂת יֶתֶר.

תַּצְפִית שָׁמַיִם לְנִוּוּט, תצפית שמיים לניווט ◊ (sight; celestial observation): בניווט אסטרונומי – מדידת זווית הרוּם (ולעיתים גם האזימוט) של גרם שמימי (שמש, ירח, כוכב). באמצעות הנתונים המתקבלים מכמה תצפיות נפרדות מחשבים את מיקום האונייה בלב ים באותו זמן. ראו גם: רוּם, אַזִימוּט.

– בִּצֵּעַ תַּצְפִית שָׁמַיִם לְנִוּוּט, ביצע תצפית שמיים לניווט (to take a sight).

תָּקוּל* (foul). ראו: עֹגֶן תָּקוּל, כֶּבֶל תָּקוּל.

תְּקִיפַת הַסַּפָּנוּת הַמִּסְחָרִית ◊ (commerce raiding, guerre de course): צורת לוחמה ימית שמטרתה תקיפת אוניות הסוחר של האויב בזמן מלחמה כדי להטביען או לקחתן שלל. בכך נפגעת כלכלת האויב ונחלש כוח עמידתו. ראו גם: צַיֶּדֶת אֳנִיּוֹת סוֹחֵר, צַיֶּדֶת סוֹחֵר, פְּרַיבֶטִיר.

תְּרִיס אֶשְׁקָף* (deadlight, port lid): מכסה מתכת נע על ציר המגן על שמשת אשקף או חלון תא במזג אוויר סוער. = מִכְסֵה חַלּוֹן הַתָּא. [איור]

תְּרִיסֵי אוֹרוֹת שַׁיִט ◊ (light screens): לוח עץ או מתכת התוחם את גזרת הראוּת של אור שיט. פנס אור צד, לדוגמה, מפיץ אור ירוק (ימין) או אדום (שמאל) על פני קשת אופק של 112.5⁰ מישר לפנים; פנס אור ראש תורן מפיץ אור לבן על פני קשת אופק של 225⁰ מישר לפנים וכיו"ב. ראו גם: אוֹר שַׁיִט.

תֹּרֶן*, תורן (mast): כלונס או עמוד איתן וגבוה הנושא את מפרשי הספינה. באוניות קיטור ומנוע נושא התורן אורות שיט, אנטנות מכ"ם ותקשורת ועוד. [איור]

– בִּמְרוֹמֵי הַתֹּרֶן, בִּמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים (aloft). ראו: לְמַעְלָה.

– תֹּרֶן אֲחוֹרִי*, תורן אחורי (mizzen mast, mizenmast): התורן הקרוב לירכתיים בספינת מפרשים בעלת שני תרנים או שלושה.

– תֹּרֶן אֲרָעִי, תורן ארעי (jury mast). ראו: תֹּרֶן דְחָק.

– תֹּרֶן גָּדוּם (stump mast): באוניות מפרשים – תורן תחתי קצר ועבה, ללא דוכנית וללא תורן נוסף מעליו. ראו גם: תֹּרֶן עַלְעִלִּי גָּדוּם.

– תֹּרֶן דּוּ־רַגְלִי*, תורן דו רגלי (bipod mast): תורן של ספינה הבנוי משני כלונסאות כפותים יחד בראשם ולו צורת משולש שווה שוקיים. [איור]

– תֹּרֶן דְּחָק*, תורן דחק (jury mast): תורן ארעי בסירה או באוניית מפרשים, המותקן בשעת דחק במקום תורן קבוע שהתמוטט בסערה או בקרב. בתקופת אוניות המפרשים התקינו לעיתים תורני ארעי באונייה חדשה והשיטו אותה במורד הנהר או אל נמל קרוב, שם הוחלפו בתרנים שהוכנו עבורה. = תֹּרֶן אֲרָעִי, תֹּרֶן הַצָּלָה [מליצי]. ראו גם: מַעֲטֵה דְּחָק. [איור]

– תֹּרֶן הָרֹאשׁ, תורן הראש [מליצי] (main mast). ראו: תֹּרֶן רָאשִׁי.

– תֹּרֶן טֵלֶסְקוֹפִּי, תורן טלסקופי (telescopic mast): תורן המורכב מכמה צינורות המושחלים זה לתוך זה, כך שניתן לקפלו בעת הצורך. = תֹּרֶן שָׁחִיל.

– תֹּרֶן מְאַסֵּף*, תורן מאסף (jigger mast, jigger): א) תורן קטן בקצה האחורי של סירת מפרשים ועליו מפרש גף. ב) התורן האחרון באוניית מפרשים בעלת ארבעה תרנים (קדמי, ראשי, אחורי, מאסף).

– תֹּרֶן מְבֻנֶּה*, תורן מבונה (built mast, made mast): תורן של אוניית מפרשים הבנוי מכמה קורות עץ המחוברות יחד ולא מקורת עץ אחת שלמה.

– תֹּרֶן מוֹט*, תורן מוט (pole mast): תורן של סירת או ספינת מפרשים הבנוי מקורת עץ אחת שלמה, להבדיל מתורן מבונה.

– תֹּרֶן מַרְקִיעַ*, תורן מרקיע (skysail mast): הקטע החמישי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]

– תֹּרֶן מִתְקַפֵּל, תורן מתקפל (folding mast, collapsible mast, hinged mast): תורן של ספינת מפרשים שרגלו סבה על ציר, כך שאפשר להרכין אותו ב־90⁰, לרוב לשם מעבר מתחת גשרים. = תֹּרֶן רָכִין. [איור]

– תֹּרֶן עִלִּי*, תורן עילי (topmast): הקטע השני בממד הגובה של תורן בספינות ובאוניות מפרשים, מעל התורן התחתי. [איור] [איור]

– תֹּרֶן עֶלְיוֹן*, תורן עליון (royal mast): הקטע הרביעי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]

– תֹּרֶן עַלְעִלִּי*, תורן עלעילי (topgallant mast): הקטע השלישי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]

– תֹּרֶן עַלְעִלִּי גָּדוּם, תורן עלעילי גדום (stump topgallant mast): תורן עלעילי באוניית מפרשים מלאת־מעטה, ללא מוטות ערב או תורן נוסף מעליו, לשימוש במזג אוויר סוער. ראו גם: מוֹטוֹת עֵרֶב, תֹּרֶן גָּדוּם.

– תֹּרֶן קִדְמִי*, תורן קדמי (foremast): באוניית מפרשים תלת־תורנית או ארבע־תורנית – התורן הקרוב לחרטום. באוניות קיטור ומנוע – התורן הקרוב לחרטום. [איור]

– תֹּרֶן רָאשִׁי*, תורן ראשי (main mast): התורן הנושא את המפרש העיקרי והגדול ביותר. באוניית מפרשים מלאת מעטה – התורן האמצעי. באוניות קיטור ומנוע – התורן הגבוה ביותר. = תֹּרֶן הָרֹאשׁ [מליצי]. [איור]

– תֹּרֶן רָכִין* (folding mast, collapsible mast, hinged mast). ראו: תֹּרֶן מִתְקַפֵּל.

– תֹּרֶן שָׁחִיל* (telescopic mast). ראו: תֹּרֶן טֵלֶסְקוֹפִּי.

– תֹּרֶן שִׁנּוּר, תורן שינור (snorkel mast): תורן חלול המועלה מצוללת דיזל־חשמלית אל פני המים כאשר היא שטה בעומק פריסקופי, קרוב לפני המים. דרך התורן נשאב אוויר להפעלת מנועי הדיזל לטעינת המצברים, וכן לאוורור פנים הצוללת. ראו גם: עֹמֶק פֶּרִיסְקוֹפִּי.

– תֹּרֶן תַחְתִּי*, תורן תחתי (lower mast): הקטע התחתון של תורן באוניית מפרשים, המחובר לשדרית ונושא עליו את הקטעים האחרים הגבוהים יותר (עילי, עלעילי, עליון ומרקיע). ממנו נפרש המפרש התחתי. [איור] [איור]

תְּרֻנָּה*, תרונה (masting): כלל התרנים והכלונסאות בספינה או באוניית מפרשים. [איור]

תָּרְנִי*, תורני (-masted): בעל תורן; חד־תורנית, תלת־תורנית וכדומה.

תְּרָנִים עֲרֻמִּים מִכָּל מִפְרְשֵׂיהֶם, בתרנים ערומים מכל מפרשיהם (bare poles, under bare poles): ראו: מְעֻרְטֶלֶת מִכָּל מִפְרָשֶׂיהָ.

תִּתְמֹכֶת הַתֹּרֶן*, תתמוכת התורן (tabernacle, mast trunk): בספינות מפרשים שבהן התורן קבוע לסיפון ולא לשדרית – מסגרת עץ התומכת בתורן ומאפשרת להרכינו בעת מעבר תחת גשרים. [איור]

תַּת־אַדְמִירָל, תת אדמירל (vice admiral). ראו: אַדְמִירָל־מִשְׁנֶה.

תַּת־קָצִין, תת־קצין (petty officer): א) באוניות מפרשים מלחמתיות בצי הבריטי ובצי האמריקאי – איש צוות שדרגתו נמוכה משל קצין־משנה וגבוהה משל מלח פשוט; מעין "סַמָּל" בלשון ימינו. ב) בצי הבריטי – סגן־משנה. ראו גם: קָצִין, קָצִין־מִשְׁנֶה.

---

^{עדכון אחרון: 26 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

שְׁבִיל מוֹשְׁכֵי הַסְּפִינוֹת (towpath): שביל לאורך גדת תעלה או נהר, שבו הולכים הפועלים או סוסי העבודה המושכים בחבל סירות וספינות משא במעלה הזרם. ראו גם: מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת, מְשִׁיכַת סְפִינוֹת.

שְׁבִירַת הַטּוּר, שבירת טור האויב (breaking the line): תמרון טקטי בתקופת אוניות המפרשים, שנועד לפצל או לפורר את מערך הקרב הטורי של האויב. ראו גם: מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי. [איור]

שְׂבָכָה*, שְׂבָכַת עֵץ, שְׂבָכַת בַּרְזֶל (grating): בתקופת אוניות המפרשים – מסגרת עץ עשויה שתי וערב, המותקנת מעל פתח בסיפון לשם להכנסת אוויר והוצאת אוויר מעופש. במזג האוויר סוער כוסו השבכות שבסיפון הגלוי ביריעות אברזין לאטימה. וכן, רצפת סורגי הברזל (iron grating) בחדר המכונות או מדרכי עץ מסורגים בעמדת ההגאי, בגשר הפתוח וכדומה. = סוֹרֵג. [איור] [איור]

שֹׁבֶל*, שובל [של כלי שיט] (wake): עקבות הגלים והקצף שמותירה אחריה אונייה במהלך שיוטה. ה"תלם" שהאונייה חורשת במים.

שֹׁבֶל הַמִּפְרָשׂ*, שובל המפרש (foot). ראו: שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה.

שַׁבְּלוֹנָה (mold, mould, template): תבנית עץ המשמשת בבניין אוניות לכיפוף לוחות הפלדה או לחיטוב קורות העצים לצורה המתוכננת. ראו גם: אוּלַם סִמּוּן, אוּלַם הַתְוָיָה.

שֶׁבֶּק [מערבית: שׁוּבַּאכּ] (chébec, xebec, sciabecco, zebec): ספינת מפרשים ים־תיכונית מהירה מן המאות ה־16–19, שפותחה בידי הקורסרים הברברים של צפון אפריקה. במקורה הייתה ספינה תלת־תורנית בעלת מפרשים לטיניים ומשוטים, ולימים נשאה גם מפרשים רוחביים על תורני מוט. השבק שימש לשוד ימי, ללחימה ולמסחר.

שֶׁבֶר אֳנִיָּה, שבר אונייה; שִׁבְרֵי אֳנִיָּה [מליצי] (wreck). ראו: טְרֹפֶת.

שָׁבַר תֹּרֶן, שבר תורן (to dismast). ראו: מוֹטֵט תֹּרֶן.

שַׁבְשֶׁבֶת* (vane, weather vane): מכשיר לציון כיוון הרוח. בתקופת אוניות המפרשים הייתה זו פיסת אריג דגלים, תפורה אל כּוֹשׁ הסב על צירו בראש התורן.

שֶׁגֶם (tenon). ראו: סִין.

שְׂדֵה קֶרַח נוֹדֵד, שְׂדֵה קֶרַח מְקֻבָּץ, שדה קרח מקובץ (pack ice, ice pack): דבוקה של משטחי קרח. ראו גם: מִשְׁטַח קֶרַח נוֹדֵד, קֶרַח מְקֻבָּץ.

– שְׁדֵה הַקֶרַח הַנּוֹדֵד הָאַרְקְטִי (Arctic ice pack); שְׂדֵה הַקֶרַח הַנּוֹדֵד הָאַנְטְאַרְקְטִי (Antarctic ice pack).

שִׁדְרוֹן* (keelson): א) באוניות עץ – קורת חיזוק אורכית, המחוברת אל הצלעיות התחתונות מעל מרכז השדרית, ונמתחת מקנה החרטום עד מזוזת הירכתיים. [איור] [איור]

שִׁדְרִית* (keel): הקורה העיקרית בשלד האונייה, הנמשכת לכל אורכה במרכז תחתיתה, ואליה מחוברים קנה החרטום, מזוזת הירכתיים והצלעות. באוניות ברזל ופלדה השדרית עשויה טור לוחות עבים ונקראת "שִׁדְרִית מִשְׁטָח". באנגלית של תקופת המפרשים keel הוא גם כינוי לספינה. ראו גם: מֵהַשִּׁדְרִית עַד כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן. [איור] [איור] [איור]

– שִׁדְרִית מְדֻמָּה, שדרית מדומה (false keel): באוניות עץ – טור לוחות עץ עבים, המחובר לצדה התחתון של השדרית. השדרית המדומה מגנה על השדרית מפני נזק במקרה של עלייה על שרטון וכן בשעת גריירת האונייה והעלאתה אל החוף. [איור] [איור]

– שִׁדְרִית מִשְׁטָח*, שִׁדְרִית לוּחוֹת (flat keel, plate keel, flat plate keel): באוניות בעלות גוף פלדה – טור הלוחות המרכזי בתחתית האונייה, הנמשך למלוא אורכה. עובי לוחות השדרית עבים מלוחות התחתית האחרים, ועליהם נשענת האונייה כשהיא נמצאת במבדוק. = שִׁדְרִית לוּחוֹת. ראו גם: שִׁדְרִית קוֹרָה.

– שִׁדְרִית קוֹרָה, שִׁדְרִית תְּלוּיָה (hanging keel, bar keel): באוניות בעלות גוף פלדה – שדרית הבנויה מקורת פלדה בצורת האות האנגלית "I", הבולטת כלפי מטה ממרכז תחתית האונייה לכל אורכה. = שִׁדְרִית מִקְשָׁה* [מיושן]. ראו גם: שִׁדְרִית מִשְׁטָח.

שִׁדְרָן* (keel): חלק מבני דמוי סנפיר, הבולט כלפי מטה מתחתית יכטת מפרשים לאורך השדרית. השדרן משמש לייצוב הספינה ולהגדלת התנגדותה לסטייה הצדה ממסלולה עקב פעולת הרוח על המפרשים. ראו גם: שִׁדְרִית, חֶרֶב, חֶרֶב צִדִּית, טְרִידַת רוּחַ.

שׁוֹבֵר גַּלִּים* (breakwater, mole): חומת אבנים, סלעים או בטון להגנה על מעגן או נמל מפני גלי הים. ראו גם: מֵזַח.

שׁוֹבֶרֶת קֶרַח (icebreaker): אונייה המפלסת נתיב שיט לאוניות אחרות במים המכוסים שכבת קרח. = בּוֹקַעַת קֶרַח*. [איור]

שׁוֹד יַמִּי (piracy, freebooting): השתלטות בכוח על אוניות תמימות בלב ים או פשיטה מן הים על יישובים בחוף, לשם ביזה או חטיפת אנשים למען כופר נפש. = שׁוֹד יָם, פִּירָטִיוּת, לִיסְטוּת הַיָּם [מליצי].

שׁוֹדֵד יָם (pirate, sea rover): אדם העוסק בשוד ימי. = פִּירָט, בּוּקָנִיר, קוֹרְסָר.

שׁוֹדֶדֶת (freebooter): אוניית שודדי ים, ספינת פירטים.

שְׁוֵה שֹׁקַע*, האונייה שוות שוקע (on even keel, the ship is on even keel): מצבו של כלי שיט כאשר מידות השוקע הקדמי והשוקע האחורי שלו שוות. ראו גם: שְׁפוּעַת חַרְטוֹם, שְׁפוּעַת יַרְכָּתַיִם.

שׁוֹטֵר יַמִּי (water police officer): שוטר ביחידת השיטור הימי של המשטרה.

שׂוֹכֵר סְפִינָה (charterer). ראו: חוֹכֵר אֳנִיָּה.

שׁוֹלֶה סְפוֹגִים (sponge diver): צולל המתמחה בליקוט ובשליית ספוגים טבעיים מקרקעית הים.

שׁוֹלֶה פְּנִינִים (pearl diver): צולל המתמחה בליקוט צדפות פנינים מקרקעית הים, במיוחד בצלילה חופשית לעומק. = דּוֹלֶה פְּנִינִים.

– סִירַת שׁוֹלֵי פְּנִינִים (pearling boat, pearling vessel).

שׁוּלְיַת מַלָּחִים, שוליית מלחים (apprentice seaman, landsman): א) דרגה היסטורית של מלח טירון בצי המלכותי הבריטי ובצי האמריקאי. ב) מלח מתחיל באוניית סוחר או באוניית דיג. = מַלָּח מַתְחִיל.

שׁוֹלַת מוֹקְשִׁים* (minesweeper): ספינת מלחמה לסילוק מוקשים ימיים מנתיבי שיט.

שׁוֹמֵר מִגְדַּלּוֹר (lighthouse keeper): אדם המתגורר במגדלור ואחראי להפעלתו ולתחזוקת הציוד שבו, במיוחד בתקופה שבה השתמשו במנורות שמן ובמנגנוני סיבוב מכניים.

שׁוֹמֵר סִירָה (boat keeper): בתקופת אוניות המפרשים – איש צוות באחת מסירות השירות של אונייה, המוצב בה כשומר לפי תור. תפקידו להשגיח על הסירה ועל תכולתה כשהיא בחוף, קשורה לדופן האונייה או נגררת אחריה.

שׁוֹמְרֵי הַסְּפִינָה, שׁוֹמְרֵי הָאֳנִיָּה, שומרי האונייה (shipkeepers): בתקופת אוניות המפרשים – אנשי הצוות הנשארים באוניית לווייתנים כאשר שאר חבריהם יורידם בסירות כדי לרדוף אחר לווייתן ולצודו.

שׁוּרָה, שׁוּרַת חָזִית (line abreast): קבוצת אוניות העומדות או שטות זו לצד זו, במקביל. ראו גם: טוּר עָרְפִּי.

שׁוֹשַׁנַּת הַמַּצְפֵּן* (compass rose): מעגל במפה, מחולק ל־360 מעלות ומציין את כיווני הצפון האמיתי והצפון המגנטי ואת הזויות ביחס אליהם. ראו גם: לוּחַ הַמַּצְפֵּן.

שׁוֹשַׁנַּת הָרוּחוֹת* (wind rose): תרשים המחלק את מעגל האופק לארבעת הכיוונים הראשיים במעגל האופק – צפון, דרום, מזרח ומערב – ולכיווני ביניים.

שָׁזַר*, שָׁזַר חוּטִים לִגְדִיל* (to twist, to lay up): פיתול וקליעת חוטים לכדי גדיל. ראו גם: סָתַר (חֶבֶל), גְּדִיל.

שְׁחִיף* (sailbatten): סרגל עץ או פלסטיק המושחל לתוך כיס בשפה האחורית של מפרש אורכי, לשם מתיחת שטח המפרש ושמירה על צורתו. = פְּסִיס מִפְרָשׂ.

שִׁחְרֵר חֶבֶל*, שִׁחְרֵר שַׁרְשֶׁרֶת (to slacken; to let run, to let go): א) הרפה את המתח על חבל. = רִפָּה חֶבֶל. ב) ניתק חבל מאחיזתו והניח לו להימשך כולו. = הִרְפָּה מִן הַחֶבֶל. ראו גם: מָשַׁךְ חֶבֶל, אָחַז וְהֶחֱזִיק בְּחֶבֶל, מָתַח חֶבֶל, הֶאֱרִיךְ חֶבֶל, שָׁמַט חֶבֶל, רִפָּה חֶבֶל.

– שִׁחְרֵר עוֹד חֶבֶל (to pay out, to veer out): הגדיל בהדרגה את אורכו הפעיל של חבל (או שרשרת). = הֶאֱרִיךְ חֶבֶל. ראו גם: רִפָּה הַרְבֵּה, קִצֵּר חֶבֶל.

שָׁט* (to sail, to steam, to navigate, to ride; to pull, to paddle): א) נאמר על כלי שיט הנע על פני המים. ב) הפליג בספינה או בסירת משוטים. = הִלֵּך בִּסְפִינָה [מליצי], הִפְלִיג.

– שָׁט בְּמֵישָׁרִים, האונייה שטה במישרים (to lay a course, to steer a course): נאמר על אוניית מפרשים, אשר בנשוב רוח נוחה שטה אל יעדה בקורס אחד ובקו ישר. ראו גם: רוּחַ נוֹחָה, שָׁט בְּקוּרְס, שִׁנָּה קוּרְס, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, שָׁמַר קוּרְס.

– שָט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, שט במעלה הרוח והחליף מפנים לסירוגין (to beat, to work to windward, to beat up against the wind, to ply): נאמר על אוניית מפרשים השטה ברוח קדמית אל יעד או נקודה במוצא הרוח, תוך חילופי מפנים לסירוגין – פעם לימין ופעם לשמאל. מאחר שאוניית מפרשים אינה יכולה להפליג כנגד הרוח, היא שטה קרוב לרוח ככל האפשר (עד 6 נקודות מצפן באוניות בעלות מעטה רוחבי ועד 4 נקודות באוניות בעלות מעטה אורכי), ונעה בתנועת זיגזג ארוכה אל היעד. = הֶעְפִּיל* [מיושן]. ראו גם: שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ. [איור]

– שָׁט בְּמֶרְחַק בָּטוּחַ מִן הַחוֹף, האונייה שטה במרחק בטוח מהחוף (to clear the land): התרחק במידה מספקת מסכנות אפשריות לשיט בקרבת החוף, כגון שרטונות וזרמים.

– שָׁט בְּעִקְבוֹת, האונייה שטה בעקבות [אונייה אחרת] (to be in the wake of another): נאמר על אונייה השטה בדיוק במסלול או ב"תלם" שחורשת האונייה שלפניה. ראו גם: שֹׁבֶל.

– שָׁט בַּצַּד הַפּוֹנֶה לָרוּחַ, שָׁט בַּצַּד שֶׁמֵעַל הָרוּחַ (to weather): שט בצדו הפונה למוצא הרוח של אי, או הקיף כלי שיט אחר מצדו הפונה למוצא הרוח וכדומה. (to weather פירושו גם "להחזיק מעמד" מול איתני הטבע, "לצאת בשלום" מסערה, "לעבור ללא פגע" ליד חוף קרוב וכדומה.) ראו גם: חוֹף הַגְּלִי, חוֹף הַחֲסִי.

– שָׁט בְּקוּרְס, האונייה שטה בקורס (to follow a course): נאמר על אונייה השטה בכיוון שנקבע לה ביחס לצפון. ראו גם: קוּרְס, שִׁנָּה קוּרְס, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, שָׁמַר קוּרְס, שָׁט בְּמֵישָׁרִים.

– שָׁט בְּרוּחַ גַּבִּית, האונייה שטה ברוח גבית (sailing large, to sail large, to sail with a large wind): נאמר על אוניית מפרשים השטה עם רוח מאחורי המצעה או עם רוח לאחרה. ראו גם: רוּחַ גַּבִּית.

– שָׁט בְּרוּחַ מְלֵאָה, האונייה שטה ברוח מלאה (to run before the wind, to run free, to sail before the wind) ראו גם: שָׁט עִם הָרוּחַ, רוּחַ מְלֵאָה.

– שָׁט בְּרוּחַ צַד*, האונייה שטה ברוח צד (to reach, to sail with wind abeam): נאמר על אוניית מפרשים השטה עם רוח הנושבת בניצב לדופן, מ־10⁰ לפני הרוחבית עד 10⁰ אחרי הרוחבית לערך. ראו גם: רוּחַ צַד. [איור]

– שָׁט בְּרוּחַ קִדְמִית, האונייה שטה ברוח קדמית (to sail by the wind): נאמר על אוניית מפרשים השטה עם רוח הנושבת לעבר צדה הקדמי, מ־10⁰ לערך לפני הרוחבית עד 30⁰–40⁰ לפני קו האמצע בחרטום. ראו גם: שָׁט קָרוֹב לַרוּחַ. [איור]

– שָׁט הֵיטֵב בְּרוּחוֹת קִדְמִיוֹת, האונייה שטה היטב ברוחות קדמיות (to hold a wind; a weatherly ship): נאמר על אוניית מפרשים השטה ברוח קדמית מבלי להידחות הצדה תוך כדי התקדמותה. ראו גם: טְרִידַת רוּחַ, מֵיטִיב לָשׁוּט קָרוֹב לָרוּחַ.

– שָׁט הֲלוֹךְ וָשׁוֹב, האונייה שטה הלוך ושוב (to ply): נאמר על אונייה השטה באופן סדיר בין שני נמלים או שני מקומות.

– שָׁט לְעֵבֶר [אונייה אחרת] (to bear down, to bear down upon): נאמר על אוניית מפרשים השטה לעבר אונייה אחרת או עצם אחר, ומתקרבת אל צדו הפונה לרוח.

– שָׁט עִם הָרוּחַ*, האונייה שטה עם הרוח (to run before the wind, to run free): נאמר על אוניית מפרשים השטה ברוח מלאה או כמעט מלאה. = שָׁט בְּרוּחַ מְלֵאָה, פָּלַס [מיושן]. [איור]

– שָׁט עִם זֶרֶם הַגֵּאוּת, שָׁט עִם זֶרֶם הַשֵּׁפֶל (to tide): נאמר על אוניית מפרשים השטה לתוך נהר, תעלה או נמל כשהיא נדחפת על ידי זרם הגאות, או היוצאת מהם בסיוע זרם השפל. כאשר זרם הגאות או השפל משנה את כיוונו, ואינו תואם את כיוון התקדמותה הרצוי, האונייה מטילה עוגן. ראו גם: זֶרֶם הַגֵּאוּת, זֶרֶם הַשֵּׁפֶל, זֶרֶם מוֹעֲדִי.

– שָׁט קָרוֹב לַחוֹף, שָׁט קָרוֹב לַיָבָּשָׁה (to keep hold of the land, to keep the land well aboard): נאמר על אוניית מפרשים המתמידה לשוט בקרבת החוף.

– שָׁט קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה שטה קרוב לרוח (to sail close hauled): שט ברוח קדמית חדה; באוניות בעלות מעטה רוחבי – עד 6 נקודות מצפן, ובאוניות בעלות מעטה אורכי – עד 4 נקודות מצפן. = הֶעְפִּיל [מיושן]. ראו גם: קָרוֹב לָרוּחַ, קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר. [איור]

שְׁטוּחַת תַּחְתִּית*, אונייה שטוחת תחתית (flat bottomed). ראו: תַּחְתִית שְׁטוּחָה.

שִׁטַּח אֶת הַמָּשׁוֹט, שיטח את המשוט (to feather). ראו: הֶחְלִיק מָשׁוֹט, לַהֲבֵי מְשׁוֹטָה מִתְכַּנְסִים.

שְׁטִיחָה* (flake): חבל או שרשרת המסודרים בטורים מקבילים ארוכים, הלוך ושוב. [איור]

שְׁטִיל (calm) [לשון דיבור, מגרמנית]. ראו: דִּמְמַת רוּחַ.

שְׁטַר מִטְעָן* (bill of lading): מסמך חתום בידי רב־החובל (או סוכן האונייה), הנמסר לסוחר, ובו פירוט הסחורות שהאונייה מתחייבת להובילן ליעדן תמורת סכום כסף נקוב. משתמשים בשטר מטען רק כאשר הסחורות הן חלק ממטען האונייה הכולל. כאשר סוחר חוכר אונייה בשלמותה, העסקה נחתמת במסמך הנקרא "שְׁטַר שֶׂכֶר" (charter).

שְׁטַר שֶׂכֶר* (charter, charter party). ראו: שְׁטַר מִטְעָן.

שִׁטְשֵׁט [מיושן] (to paddle). ראו: חָתַר [במשוט אינדיאני].

שִׁיא הַגֵּאוּת* (high water, high tide): פרק הזמן במחזור הגאות והשפל שבו מגיעים פני המים למפלסם הגבוה ביותר.

– שִׂיא הַגֵּאוּת בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא* (hight water spring tide) ראו גם: גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

שִׂיא הַגַּל* (crest). ראו: רֶכֶס הַגַּל.

שִׂיא הַשֶׁפֶל (low water, low tide): פרק הזמן במחזור הגאות והשפל שבו מגיעים פני המים למפלסם הנמוך ביותר.

– שִׂיא הַשֵּׁפֶל בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא (low water spring tide). ראו: גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

שִיוּט (sailing; racing; regatta, race; cruising): א) הפלגה או נסיעה על פני המים. ב) הפלגה תחרותית של סירות וספינות מפרש. ג) תחרות מפרשיות או סירות חתירה, וכן כל אחד מן המרוצים במסגרת תחרות כזו. ד) שיט לכיוונים שונים. ראו גם: סִיוּר, שַׁיִט.

שַׁיָּט*, שייט [נ' שַׁיֶּטֶת, שַׁיָּטוֹת] (yachtsman, sailor; rower; swimmer): א) אדם המפליג בסירת מפרשים ספורטיבית או תחרותית. ב) [מיושן] חותר בסירת משוטים או בסירת חתירה ספורטיבית ותחרותית. ג) [לשון חז"ל] שחיין.

שִׁיֵּט, שייט (to cruise): שט בכיוונים שונים לשם חיפוש או לשם ביקור במקומות שונים. ראו גם: סַיֶּרֶת, סִיוּר.

שַׁיִט* (sailing, boating; cruise; navigation): א) נסיעה בסירה או בספינת מפרשים. ב) הפלגה לכיוונים שונים לשם חיפוש או תרגול, לוכן הפלגה ליעדים שונים לנופש ולפנאי. ג) [מיושן] ספנות, תובלה ימית, סחר ימי.ראו גם: חֶבְרַת שַׁיִט, חֹפֶשׁ הַשַּׁיִט.

– שַׁיִט אֶתְגָרִי, שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי (extreme boating): ענף של ספורט אתגרי הכולל חתירה בקיאקים ובסירות קאנו ושיט סירות מירוץ. = שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי.

– שַׁיִט בְּחִלוּפֵי מִפְנִים, שיט בחילופי מפנים (tacking). ראו: שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

– שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ (beating to windward, beating, working to windward, windward sailing). ראו: שָׁט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

– שֵׁיט יַכְטוֹת, שיט יאכטות (yachting): שיט ביכטה לצורכי ספורט, תחרות או פנאי.

– שֵׁיט מִפְרָשִׂים (sailing): שיט בסירת מפרשים או בספינת מפרשים לצורכי ספורט, תחרות, לימוד או פנאי.

– שֵׁיט נְהָרוֹת (river boating): שיט בנהר בסירה לצורכי ספורט ופנאי.

– שֵׁיט סִירוֹת (boating): שיט בסירת משוטים, בסירת מפרשים או בסירת מרוץ לצורכי ספורט, תחרות או פנאי.

– שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי (extreme boating). ראו: שַׁיִט אֶתְגָרִי.

– שֵׁיט סִירוֹת מֵרוֹץ, שיט סירות מירוץ (motor boating): שיט בסירות מנוע מהירות לצורכי ספורט, תחרות או פנאי.

– שֵׁיט עִנּוּגִים, שיט עינוגים (cruise). ראו: הַפְלָגַת נֹפֶשׁ.

– שֵׁיט קָיָאקִים (kayaking): חתירה בקיאק לצורכי ספורט, תחרות או פנאי.

– שַׁיִט תַּחֲרוּתִי (competitive sailing, racing): ענף ספורט שבו מתחרים ביניהם יחידים או קבוצות בהשטת סירות מפרשים ויאכטות מפרשים לשם השגת ניצחון או פרס.

– שֵׁיט תְּעָלוֹת (canal boating): הפלגה בסירת תעלות מסורתית לשם נופש ופנאי, לרוב בתעלות המים של אנגליה ואירופה. ראו גם: סִירַת תְּעָלוֹת.

– שֵׁיט תַּעֲנוּגוֹת (cruise). ראו: הַפְלָגַת נֹפֶשׁ.

שַׁיֶּטֶת*, שייטת (flotilla): א) יחידת אוניות מלחמה בפיקוד קצין דגל, קטנה מצי (fleet) ובדרך כלל חלק ממנו. ב) יחידת אוניות מלחמה הכוללת כלי שיט מאותו סוג, קטנים או גדולים, המהווה חלק מצי. ג) בבריטניה בתקופת אוניות המפרשים (עד 1864) נחלק הצי המלכותי לשלוש שייטות (squadrons); המונח flotilla לא היה בשימוש. ראו גם: פַּלְגָּה, אֶסְקַדְרוֹן.

– שַׁיֶּטֶת לִמְשִׂימוֹת מְיֻחָדוֹת, שייטת למשימות מיוחדות (flying squadron, detached squadron, detached squadron for particular service). ראו: אֶסְקַדְרוֹן לִמְשִׂימוֹת מְיֻחָדוֹת.

שָׁכַב עַל צִדּוֹ, האונייה שכבה על צדה (to lay broadside on, to lay on her broadside, to lay on her beam ends): מצבה של אוניית מפרשים הנוטה בזווית חדה עד שקצות קורות הרוחב של הסיפון הגלוי (beam ends) נושקים למים. מצב זה עלול להיגרם על ידי מכת רוח פתאומית חזקה כאשר האונייה שטה במלוא מפרשיה, והוא מצב מסוכן. ראו גם: הַטָּיָה, נָטָה עַל צִדּוֹ (אונייה), נָטָה עַל צִדּוֹ בּמִדָּה מְסֻכֶּנֶת. [איור]

שְׂכַר הוֹבָלָה* (freight, freightage): התשלום עבור הובלת סחורות בכלי שיט. = דְּמֵי הוֹבָלָה.

שָׂכָר צֶוֶת לַהַפְלָגָה, שכר צוות להפלגה (to ship a crew): גייס אנשי צוות לעבודה בשכר באונייה.

שָׁלַב*, שָׁלַב חֶבֶל (to belay): כרך חבל בשמיניות סביב פין שליבה או מאחז (ברווז) מבלי לעשות בו קשר. ראו גם: פִּין שְׁלִיבָה, בַּרְוָז.

שֶׁלֶד תְּחִלָּה, שיטת שלד תחילה (skeleton-first construction, skeletal construction): שיטה לבניית ספינות ואוניות מעץ, שבה נבנה תחילה שלד של שדרית, צלעות וחיזוקים פנימיים, ולאחר מכן מחוברת אליו מעטפת הלוחות של הגוף. = מִצְלַעַת תְּחִלָּה. ראו גם: מַעֲטֶפֶת תְּחִלָּה, צִפּוּי תְּחִלָּה.

שֶׁלָח (outrigger): בול עץ או מצוף המחובר לגוף סירה צרה וארוכה במקביל לדופן ובמרחק ממנו, לשם ייצוב הסירה ומניעת התהפכותה. ראו גם: סִירַת שְׁלָחִים. [איור]

שְׁלִיטָה בַּיָּם (command of the sea, control of the sea): היכולת של מדינה לנהל את סחרה הימי ואת התובלה הימית הצבאית שלה בנתיבי ים החיוניים לה, ובה בעת להרחיק מהם את אויביה. השליטה בים היא מעין תחליף לתפיסת שטח ביבשה, ולשם השגתה נדרש מן הצי המלחמתי לקיים נוכחות רצופה בים. ראו גם: עָצְמָה יַמִּית.

שָׁלִישׁ אִישִׁי [לאדמירל] (flag lieutenant). ראו: שָׁלִישׁ הָאַדְמִירָל.

שָׁלִישׁ הָאַדְמִירָל (flag lieutenant): בימים עברו, קצין ששימש שלישו האישי של קצין דגל, כלומר של אדמירל, אדמירל־משנה או סגן־אדמירל. עיקר תפקידו היה להעביר את פקודות האדמירל לשאר אוניות השייטת או הצי, לרוב באמצעות איתות דגלים. = שָׁלִישׁ אִישִׁי. ראו גם: קְצִין דֶּגֶל.

שְׁלִיַת סְפוֹגִים, שליית ספוגים (sponge diving). ראו: שׁוֹלֶה סְפוֹגִים.

שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן, שלשלאות התורן ◊ (chains): רצועות ברזל צרות וחזקות בדופן אוניית מפרשים, שאליהן מחוברות גלגלות הנקבים המותחות את רכסות התורן. ראו גם: אֶדֶן שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן. [איור]

– שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי (fore chains), שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי (main chains), שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הָאֲחוֹרִי (mizzen chains).

שֵׁם הָאֳנִיָּה, שם האונייה (name of ship): שמה של אונייה כפי שהוא מופיע בתעודת הרישום שלה (certificate of registry), וכפי שהוא מתנוסס על חרטומה ועל ירכתיה.

שְׂמֹאל, צַד שְׂמֹאל* (port; בימים עברו: larboard): צד שמאל בכלי שיט, כאשר עומדים עם הפנים לחרטום והגב לירכתיים.

שְׁמוֹנָה צִלְצוּלִים (eight bells): בימים עברו – האות בפעמון האונייה שציין את סיום המשמרת ותחילתה של המשמרת הבאה. ציון לסוף משמרת. משמרת נמשכה ארבע שעות, ובמהלכה צלצלו בפעמון כל חצי שעה: פעם אחת, פעמיים וכך הלאה עד שמונה צלצולים.

שְׁמוֹר כִּוּוּן!* שמור כיוון! (Steady!, Steady as she goes!, Steady as you go! Keep her so): פקודה להגאי להתמיד ולהוליך את חרטום האונייה בכיוון המצפן (קוּרְס) שבו היא מתקדמת בעת מתן הפקודה. ראו גם: הֵישִׁיר אֳנִיָּה, שָׁמַר קוּרְס.

שָׁמַט*, שָׁמַט חֶבֶל (to slip): ניתק את הקצה של חבל רתיקה (למצוף, לכלונס או לרציף) או חבל עוגן והניח לו ליפול למים, לרוב כדי להסתלק ולצאת לים במהירות בשל צורך מבצעי או בשל הרעה פתאומית במזג האוויר. ראו גם: נִתֵּק חֲבָלִים, הֵסִיר רְתוּקוֹת, שִׁחְרֵר חֶבֶל, סִמֵּן בְּמָצוֹף אֶת חֶבֶל הָעֹגֶן.

שֶׁמֶן סְעָרָה (storm oil): שמן להשקטת גלים, שהיה בשימוש בכלי שיט עד הרבע האחרון של המאה ה־20.

שָׁמַר כִּוּוּן, שמר כיוון (to keep steady, to stand on). ראו: שָׁמַר קוּרְס, שְׁמוֹר כִּוּוּן!

שָׁמַר עַל אֹרְחוֹ, האונייה שמרה על אורחה (to keep course, to keep steady, to stand on). ראו: שָׁמַר קוּרְס.

שָׁמַר קוּרְס (to keep course, to keep steady, to stand on): נאמר על אונייה המתמידה להתקדם בקוּרְס (כיוון המצפן) שנקבע לה על פי פקודה, בקו ישר ומבלי לסטות ימינה או שמאלה. = שָׁמַר עַל אֹרְחוֹ. ראו גם: שְׁמוֹר כִּוּוּן!, שָׁט בְּקוּרְס, שִׁנָּה קוּרְס, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, שָׁט בְּמֵישָׁרִים.

שַׁמָּשׁ הַקַּבַּרְנִיט (master's boy, captain's boy). ראו: נַעַר הַקַּבַּרְנִיט.

שֵׁן (tenon). ראו: סִין.

– שֵׁן וּמִגְרַעַת (mortise and tenon). ראו: סִין וְגֶרֶז.

שִנָּה אֹרַח, שינה אורח, האונייה שינתה את אורחה (to alter course, to haul). ראו: שִׁנָּה קוּרְס.

שִׁנָּה קוּרְס, שינה קורס, האונייה שינתה קורס (to alter course, to haul): שינה את כיוון ההתקדמות של האונייה ביחס לצפון (לפי המצפן). = שִׁנָּה אֹרַח, הִטָּה מַסְלוּל, הֵסֵב אֶת הָאֳנִיָּה. ראו גם: קוּרְס, שָׁט בְּקוּרְס, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, שָׁמַר קוּרְס, שָׁט בְּמֵישָׁרִים.

שִׁנּוּי אֹרַח, שינוי אורח (course alteration, alteration of course). ראו: שִׁנָּה קוּרְס.

שִׁנּוּי בְּכִוּוּן הָרוּחַ, שינוי בכיוון הרוח (shift of wind, wind shift):

שִׁנּוּי קוּרְס, שינוי קורס (course alteration, alteration of course). ראו: שִׁנָּה קוּרְס.

שְׁנֵי חוֹתְרִים לְמָשׁוֹט (double-banked oar): משוט בסירת חתירה המוחזק בידי שני חותרים היושבים זה לצד זה על אותו ספסל. ראו גם: דּוּ־טוּרִית.

שֻׁנִּית*, שונית (reef): סלע, טור סלעים או רכס חולי בגובה פני הים או סמוך מאוד אליהם. = רִיף.

שִׁנְצַת שָׁפָה* [מיושן] (buntline). ראו: מַעֲלַן שָׂפָה.

שִׁנְצַת תַּחְתִית* [מיושן] (clew garnet, leech line). ראו: מַעֲלַן תַּחְתִית.

שַׁסְתּוֹם הֲצָפָה (scuttling valve): שסתום גדול־מידות בתחתית האונייה, המשמש להצפתה במי־ים ולהטבעתה בכוונה תחילה. בדרך כלל כדי למנוע את נפילתה בידי האויב. ראו גם: הֲצָפָה, הֵצִיף.

שַׁסְתוֹם מֵי יָם (sea cock): כל אחד מן השסתומים בתחתית כלי שיט דרכם נכנסים מי־ים לקירור המנוע הראשי ומנועי העזר ולמערכות המכונה השונות, כגון מי נטל, כיבוי אש, מיזוג אוויר ועוד. cock הוא שסתום מסוג פתיחה־סגירה (on/off), ללא אפשרות ויסות הזרימה.

שַׁעַר, שערי המבדוק, שערי המעגנה (floodgate, dockgate, gate): כל אחת משתי דלתות הסכר של מבדוק יבש או של מעגנה סכורה. שתי הדלתות יוצרות יחד צורת האות V ההפוכה, שבמבדוק יבש ראשה פונה החוצה, ובמעגנה סכורה – פנימה. ראו גם: מִבְדוֹק יָבֵשׁ, מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

– שַעַר צָף* (floating caisson; ship caisson): סוג של שער למבדוק יבש, הבנוי כתיבה מלוחות פלדה שניתן למלאה מים ולהשקיעה, או לרוקנה ולהציפה. התיבה נגררת אל פתח המבדוק, ולאחר שמרוקנים ממנה את המים היא שוקעת וסוגרת את הפתח כמעין טריז. הקייסונים הראשונים לא היו מלבניים, אלא בעלי חתך רוחב של ספינה מחודדת קצוות ועשויים עץ. שערים מסוג זה, כיום מפלדה, נקראים בצרפתית bateau-porte ובאנגלית ship-caisson. = קֶיסוֹן. [איור]

שָׂפָה [של סירה] (gunwale). ראו: לַזְבֶּזֶת.

שָׂפָה*, שְׂפַת הַמִּפְרָשׂ* (leech): א) כל אחד משני השוּלִים הצדדיים של מפרש רוחבי. ב) השוּל האחורי של מפרש אורכי מרובע. ג) כל אחד משוליו של מפרש אורכי, מרובע או משולש. [איור]

– שָׂפָה אֲחוֹרִית* (leech): השול החיצוני של מפרש אורכי, מרובע או משולש, הפונה לירכתיים. = שָׁפָה יַרְכִּית, יַרְכִּית.

– שָׂפָה גְּלָאִית* (weather leech, luff): שפת מפרש רוחבי בצד הפונה לרוח של האונייה; השפה שמעל הרוח. ראו גם: צַד הַגְּלִי, שָׂפָה קִדְמִית.

– שָׂפָה חֲסָאִית* (lee leech): שפת מפרש רוחבי בצד החסוי מהרוח של האונייה; השפה שמתחת לרוח. ראו גם: צַד הַחֲסִי.

– שָׁפָה חַרְטוֹמִית* (luff). ראו: שָׂפָה קִדְמִית.

– שָׂפָה יַרְכִּית* (leech). ראו: שָׂפָה אֲחוֹרִית.

– שָׂפָה עֶלְיוֹנָה* (head). ראו: רֹאשׁ הַמִּפְרָשׂ.

– שָׂפָה קִדְמִית* (luff): השול הקדמי של מפרש אורכי, מרובע או משולש, הצמוד אל התורן או אל הסמוך (יתר) הקדמי. השפה הגלויה לרוח של מפרש אורכי, להבדיל משפתו האחורית החסויה מהרוח. = שָׁפָה חַרְטוֹמִית. ראו גם: שָׂפָה גְּלָאִית.

– שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה* (foot): השוּל התחתון של מפרש אורכי או רוחבי. = תַּחְתִּית הַמִּפְרָשׂ, שֹׁבֶל הַמִּפְרָשׂ. [איור]

שִׁפּוּלַיִם*, שיפוליים (bilge, bilges): א) הצד הפנימי של תחתית אונייה, משני עברי השדרית. ב) החלק המתעגל בצדי גוף אונייה, במקום חיבור התחתית עם הדופן.

שְׁפוּעַת חַרְטוֹם* (trimmed by the head): מצבה של אונייה כאשר חרטומה שקוע במים יותר מירכתיה, והיא רוכנת קדימה. ראו גם: שְׁוֵה שֹׁקַע.

שְׁפוּעַת יַרְכָּתַיִם*, שפועת ירכתיים (trimmed by the stern): מצבה של אונייה כאשר ירכתיה שקועים במים יותר מחרטומה, והיא רוכנת לאחור. שְׁוֵה שֹׁקַע.

שֵׁפֶל* (ebb tide, falling tide, low tide): הירידה המחזורית הקבועה של מפלס מי הים, בהשפעת כוחות המשיכה של הירח והשמש. ההפך מ"גאות". ראו גם: גֵּאוּת וָשֵׁפֶל, גֵּאוּת, מוֹעֵד יָם.

– שֶׁפֶל בִּירִידָה ◊ (tide is ebbing): נאמר על ירידת מפלס המים בתוך מחזור אחד, משיא הגאות אל תחתית השפל. = הַמַּיִם יוֹרְדִים.

– שֶׁפֶל שֶׁלְאַחַר הַגֵּאוּת (turn of tide at high water): תחילת השפל שלאחר שיא הגאות; הרגע שבו מפלס המים מתחיל לרדת. ראו גם: גֵּאוּת שֶׁלְאַחַר הַשֵּׁפֶל.

שָׁפַל*, המים שפלו (to ebb, to fall): נאמר על ירידת מפלס המים בשעת השפל. ראו גם: גָּאָה.

שֹׁפַע*, שופע (trim): הנטייה באלכסון של שדרית האונייה לכיוון החרטום או לכיוון הירכתיים כאשר האונייה אינה שוות שוקע. ראו: שְׁוֵה שֹׁקַע.

שִׁפַּע*, שיפע [את האונייה] (to trim): שינה את השופע של כלי השיט (את ההפרש בין השוקע הקדמי לשוקע האחורי שלו בעודו צף).

שְׂפַת הַמַּעֲקֶה (rail): השול העליון של מעקה הסיפון. ראו גם: מַעֲקֵה הַסִּפּוּן. [איור]

שְׂפַת יָם*, שְׂפַת הַיָּם* (shore). ראו: חוֹף.

שְׁקוּעַת חַרְטוֹם* (down by the head): מצבה של אונייה כאשר השוקע הקדמי שלה גדול מן השוקע האחורי שלה, אז חרטומה שקוע במים יותר מירכתיה.

שְׁקוּעַת יַרְכָּתַיִם*, שקועת ירכתיים (down by the stern): מצבה של אונייה כאשר השוקע האחורי שלה גדול מן השוקע הקדמי שלה, אז ירכתיה שקועים במים יותר מחרטומה.

שָׁקֵט*, ים שקט (calm (rippled)): דרגה 1 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 0–0.1 מ'.

שֶׁקֶל [לשון דיבור] (shackle): מחבר פלדה בצורת האות U, שהצד הפתוח שלו נסגר באמצעות פין מתברג. = סְגִיר.

שֹׁקַע*, שוקע (draught, draft): מידת שקיעת האונייה במים; המרחק האנכי מן השדרית עד קו המים של כלי שיט הצף במים. [איור]

– שֹׁקַע אֲחוֹרִי*, שוקע אחורי (aft draught): מידת שקיעת ירכתי האונייה במים; המרחק האנכי בין השדרית לבין קו המים בניצב האחורי. ראו גם: נִצָּב אֲחוֹרִי.

– שֹׁקַע מְמֻצָּע*, שוקע ממוצע (mean draught): מידת השקיעה הממוצעת של אונייה במים; הממוצע בין השוקע הקדמי לשוקע האחורי.

– שֹׁקַע קִדְמִי*, שוקע קדמי (forward draught): מידת השקיעה של חרטום אונייה במים. המרחק האנכי בין השדרית לבין קו המים בניצב הקדמי. ראו גם: נִצָּב קִדְמִי.

– שֹׁקַע הָאֳנִיָּה הוּא (כָּךְ וְכָךְ) (to draw, the ship draws … feet): לציון מידת השקיעה של אונייה במים בזמן נתון.

שֶׁקַע שֶׁבֵּין הַגַּלִּים (trough). ראו: גֵּיא הַגַּל.

שַׂר הַצִּי (First Lord of the Admiralty, [UK]; Secretary of the Navy, [US]; minister of the navy): א) [מליצי] מפקד צי מלחמתי או מפקד שייטת בצי מלחמתי. = אַדְמִירָל, נָאוּאַרְכוֹס. ב) השר הממונה על הצי המלחמתי; מיניסטר הצי. = הַלּוֹרְד הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת (בריטניה).

שְׂרוֹךְ חֶבֶל (lanyard, laniard): פיסת חבל קצרה לשימושים שונים באונייה, כמו קשירת שק חפצים, רתיקת חפץ למקומו, משיכת המקוש של מצית חלמיש בתותח וכו'. ראו גם: יָדִית חֶבֶל.

שְרוֹךְ מִפְרָשׂ, שְׂרוֹךְ (lacing, lacing line; rope band, robins): א) חבל דק לקשירת שפת מפרש אורכי למנור או לסָמוֹךְ; ב) חבל דק לקשירת שפת מפרש רוחבי לסקריה. ראו גם: שָׂרַךְ. [איור]

שֵׁרוּת בַּיָּם, שירות בים; שֵׁרוּת בַּצִּי, שירות בצי (sea service): שירות בצי המלחמתי.

שֵׁרוּת פָּעִיל, שירות פעיל (active service): היותו של כלי שיט מלחמתי כשיר מבחינה מבצעית. ראו גם: הֻכְנַס לְשֵׁרוּת פָּעִיל, נִמְצָא בְּשֵׁרוּת פָּעִיל, הוּצָא מִשֵׁרוּת פָּעִיל.

שֵׁרוּתֵי חַרְטוֹם, שירותי חרטום (heads): באוניות מפרשים בימים עברו – מַחְרָאוֹת, מושבים לעשיית צרכים בעלי פתח ניקוז לים, שהותקנו במקור החרטום (מכאן שמם), היו חשופים לעין כל ושימשו את המלחים בלבד. heads עדיין משמש לעיתים ככינוי לשירותים (lavatory) בכלי שיט. ראו גם: בֵּית כִּסֵא, יְצִיע הָאַחְרָה. [איור]

שִׂרְטוּט קַוֵּי הָאֳנִיָּה*, שרטוט קווי האונייה (lines drawing): שרטוט טכני המציג את קווי הגוף של כלי שיט בשלושה מבטים ובכמה חתכים מקבילים. [איור]

שִׂרְטוֹן* (shoal, bar, bank): היערמות של חול וחצץ במים רדודים, בעיקר בשפכי נהרות, בפתחי נמלים או בקרבת החוף, המהווה מכשול לשיט. ראו גם: רְדֵדָה, עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה עַל שִׂרְטוֹן.

– שִׂרְטוֹן חוֹל* (sandbank).

שְׂרִידֵי אֳנִיָּה (shipwreck, wreckage). ראו: טְרֹפֶת.

שִׁרְיוֹן דּוּ־מַתַּכְתִי, שריון דו מתכתי (compound armour): לוח שריון העשוי על ידי היתוך שכבת ברזל מחושל עם שכבת פלדה. שימש לשריון צריחי התותחים והגוף של אוניות מלחמה בשנות השמונים של המאה ה־19, לפני הופעת שריון הפלדה בסביבות 1890. השריון יוצר בתבנית על ידי מזיגת פלדה מותכת על צדו החיצוני של לוח ברזל מחושל שחומם עד שנעשה אדום־לוהט.

שְׁרִיקַת הַצְדָּעָה (piping the side). ראו: שְׁרִיקַת כָּבוֹד.

שְׁרִיקַת כָּבוֹד (piping the side): באוניות מלחמה – טקס קבלת פנים שבו משמר מלחים מקדם קצין בכיר או אורח רם־דרג בשריקת כבוד טקסית במשרוקיות רב־מלחים, עם עלותו לאונייה ובירידתו ממנה. מקור המנהג בתקופת אוניות המפרשים, אז שימשה השריקה קריאה למלחי הדופן לתפוס את עמדותיהם ליד סיפון המותניים, כדי להעלות בכסא רב־מלחים את מפקד האונייה או אורח רם־מעלה מסירתו אל הסיפון. קצב המשיכה בחבל ניתן אף הוא באמצעות משרוקית רב־המלחים. ראו גם: מַשְׁרוֹקִית רַב־מַלָּחִים, מַלָּחֵי הַדֹּפֶן, קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית לְמַלָּחֵי הַדֹּפֶן, כִּסֵא רַב־מַלָּחִים.

שָׁרַךְ*, שָׂרַךְ מִפְרָשׂ (to lace): קשר את שפת המפרש למנור, לגף או לסָמוֹךְ. ראו גם: שְׂרוֹךְ מִפְרָשׂ.

שָׁרְשָׁה* [מיושן] (shot, shackle, chain's lenght, length of chain): קטע משרשרת העוגן שבין שני סְגִירִים (שְׁקָלִים), וכן אורכו התקני של קטע שרשרת כזה (12.5 פאדום).

שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן*, שרשרת העוגן (anchor chain, anchor cable, chain cable, cable): שרשרת הפלדה המחברת את העוגן לכלי השיט. שרשרות עוגן הוכנסו לשימוש ב־1820 לערך. ראו גם: כֶּבֶל, חֶבֶל עֹגֶן. [איור]

– שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן בִּמְאֻנָּךְ*, שרשרת העוגן במאונך (the anchor chain is up and down). ראו: עֹגֶן נִצָּב.

שַׁרְשֶׁרֶת עֶצֶר* (stopper, chain stopper): שרשרת קצרה המשמשת מעצור זמני לשרשרת אחרת הנמצאת תחת מתח. ראו גם: חֶבֶל עֶצֶר.

שָׁרָת (steward). ראו: כַּלְכַּל, עוֹבֵד מֶשֶׁק.

---

^{עדכון אחרון: 26 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

רֹאשׁ הַהֶגֶה (rudder head): קצהו העליון של מטה ההגה, שאליו מחוברת ידית ההגה. ראו גם: מַטֶּה הַהֶגֶה, יָדִית הַהֶגֶה.

רֹאשׁ הַמֵּזַח (pierhead): קצה המזח הפונה אל הים.

רֹאשׁ הַמַלָּחִים (quartermaster): באוניות שודדי־ים בתקופת המפרשים – אחד משני מנהיגיה של חבורת שודדי־ים, שנבחר לתפקידו בהצבעה והיה שני לקפטן האונייה בהייררכיה הפנימית של החבורה. ראו גם: מַלָּח בָּכִיר, הִתְיָעֲצוּת מַלָחִים.

רֹאשׁ הַמִּפְרָשׂ* (head): השפה העליונה של מפרש מרובע, רוחבי או אורכי. = שָׂפָה עֶלְיוֹנָה. [איור]

רֹאשׁ הָעֹגֶן, ראש העוגן (crown): מקום החיבור של שתי זרועות העוגן לקצה התחתון של גזע העוגן. [איור]

ראֹשׁ הַצַּלְעִית הַעֶלְיוֹנָה ◊ (timber head). ראו: צַלְעִית עֶלְיוֹנָה.

רֹאשׁ הַתֹּרֶן*, ראש התורן (masthead): חלקו של התורן, מן ה"כפתור" או ה"גולה" שבקצהו העליון ועד נקודת החיבור הגבוהה ביותר של הרְכָסוֹת והסָמוֹכוֹת המחזקים אותו. [איור]

ראֹשׁ חִבֵּל, ראש חיבל (top of rigging): לפי הבנת הכתוב במשלי כג לד – המקום בראש התורן של אונייה שבו נפגשים החבלים המחזקים את התורן ונושאים את סקריית המפרש.

רֹאשׁ טוּרְקִי (Turk's head knot). ראו: קֶשֶׁר רֹאשׁ טוּרְקִי.

רֹאשׁ יָדִית הַהֶגֶה (tiller's head): הקצה הקדמי של ידית ההגה, שבו אוחז ההגאי. באוניות מפרשים ישנות, לפני המצאת גלגל ההגה – קצהו של מוט ההיגוי שבו אחז ההגאי. ראו גם: יָדִית הַהֶגֶה, מוֹט הִגּוּי.

רֹאשׁ מַלָּחֵי הָאַחְרָה ◊ (captain of the after guard): באוניות מפרשים מלחמתיות – מלח מנוסה שעמד בראש קבוצת המלחים שעמדתה במשמרת הייתה בסיפון האחרה והופקדה על הטיפול במפרשי התורן האחורי. ראו גם: אִישׁ הָאַחְרָה, סִפּוּן הָאַחְרָה, רֹאשׁ מַלָּחֵי הַקַּדְמָה.

רֹאשׁ מַלָּחֵי הַדּוּכָנִית ◊ (captain of the top): באוניות מפרשים מלחמתיות – מלח מנוסה שעמד בראש קבוצת המלחים שהופקדה במהלך המשמרת על הטיפול במפרשים העיליים והעלעיליים של אחד מתורני האונייה; ראש מלחי הדוכנית הקדמית, ראש מלחי הדוכנית הראשית וראש מלחי הדוכנית האחורית. ראו גם: רֹאשׁ מַלָּחֵי הַתֹּרֶן, אִישׁ רֹאשׁ הַתֹּרֶן.

רֹאשׁ מַלָּחֵי הַקַּדְמָה ◊ (captain of the forecastle): באוניית מפרשים מלחמתית – מלח מנוסה שעמד בראש קבוצת המלחים שהוצבה במשמרת בסיפון הקדמה, ופיקד על הטיפול במפרשי התורן הקדמי והעוגנים. ראו גם: סִפּוּן הַקַּדְמָה, אִישׁ סִפּוּן הַקַּדְמָה, רֹאשׁ מַלָּחֵי הָאַחְרָה.

רֹאשׁ מַלָּחֵי הַתֹּרֶן, ראש מלחי התורן (captain of the mast): באוניות מפרשים מלחמתיות – מלח מנוסה שהיה אחראי במהלך המשמרת על קבוצת המלחים שטיפלה במפרשים ובחבלים של אחד משלושת תורני האונייה; ראש מלחי התורן הקדמי, ראש מלחי התורן הראשי, ראש מלחי התורן האחורי. ראו גם: רֹאשׁ מַלָּחֵי הַדּוּכָנִית.

רֹאשׁ צְלָב (crosshead): התקן מכני דמוי צלב במנוע קיטור ובמנוע דיזל איטי, הממיר את התנועה הקווית הלוך ושוב של הבוכנה לתנועה סיבובית של גל הארכובה. בכננות עוגן עשויות עץ באוניות מפרשים שימש התקן זה להפיכת התנועה מעלה־מטה של ידיות ההפעלה לתנועה סיבובית של התוף. [איור] [איור]

רָאשִׁי* (main). ראו: תֹּרֶן רָאשִׁי, מִפְרָשׂ רָאשִׁי, סִפּוּן רָאשִׁי, מָנוֹעַ רָאשִׁי.

רַב־חוֹבֵל* (captain, sea captain, master, ship master): קברניט של אוניית סוחר.

– רַב־חוֹבֵל נָמָל*, רַב חוֹבֵל הַנָּמָל (harbour master): רב־חובל שהוסמך בידי הרשויות לנהל את התעבורה הימית בנמל – כניסת אוניות ויציאתן, עגינתן, רתיקתן לרציף וכדומה – וכן לאכוף את תקנות הנמל. ראו גם: מְנַהֵל נָמָל.

רַב־חוֹבְלִים, רב חובלים ◊ (sailing master, master): א) באוניות מפרשים מלחמתיות – קצין־משנה מקצועי שהיה אחראי על ניווט האונייה והשטתה; שלישי בהייררכיה באונייה אחרי הקפטן והלוטננטים. ראו גם: קָצִין־מִשְׁנֶה, עוֹזֵר רַב־חוֹבְלִים, סְגַן רַב־חוֹבְלִים. ב) [מיושן] רב־חובל – קברניט של אוניית סוחר.

רַב־חוֹבְלִים וּמְפַקֵּד, רב חובלים ומפקד ◊ (master and commander [UK], master commandant [US]): דרגת קצונה היסטורית בצי המלכותי הבריטי ובצי האמריקאי בתקופת אוניות המפרשים, בין לוטננט לפוסט־קפטן. קצין בדרגה זו פיקד על אוניית מפרשים מלחמתית שאינה אוניית־קו, החמושה בפחות מ־20 תותחים, ודרגתו הקבילה לדרגת מייג'ור בצבא היבשה. = קוֹמַנְדֶר. ראו גם: רַב־חוֹבְלִים.

רַב־חַתְרִית, רב חתרית (polyreme): כינוי מודרני לספינות משוטים מלחמתיות ים־תיכוניות מן התקופה ההלניסטית שהיו גדולות מתלת־חתרית. טיפוסי ספינות אלו כללו ארבע־חתרית, חמש־חתרית ועד שש־עשרה־חתרית. = פּוֹלִירֶמָה. ראו גם: תְּלַת־חַתְרִית.

רַב־מַלָּח, רב מלח (leading seaman): דרגת חוגר בציי מלחמה אחדים, המקבילה לדרגת רב־טוראי בחילות היבשה; דרגה זו הייתה נהוגה גם בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות.

רַב־מַלָּחִים*, רב מלחים (boatswain, bos'n, bosun): א) הדירוג הבכיר במחלקת הסיפון של אוניית סוחר או אוניית דיג. ב) באוניות מפרשים – קצין־משנה האחראי לתקינות סירות האונייה, המפרשים, החיבל, העוגנים, חבלי העוגנים וחבלי הרתיקה.

רַב־מְשַׁמְנִים, רב משמנים (donkeyman): הדירוג הבכיר במחלקת המכונה של אוניית סוחר, מקביל לרב־מלחים במחלקת הסיפון. = דּוֹנְקִימֶן, רס"ר מְכוֹנָה (בחיל הים). ראו גם: מַפְעִיל דּוּד עֵזֶר.

רַב־סַפָּן, רב ספן (skipper): קברניט של ספינת דיג או של אוניית דיג קטנה.

רֶגֶל הַתֹּרֶן*, רגל התורן (housing [UK], bury [US]): באוניית מפרשים – חלקו התחתון של התורן, מן הסיפון ומטה; בסירת מפרשים – מן הספסל ומטה.

רְדֵדָה* (shallow): מקום בים או בנהר שעומק המים בו אינו מאפשר תנועת כלי שיט. ראו גם: שִׂרְטוֹן.

רוֹגֵשׁ*, יָם רוֹגֵשׁ (rough): דרגה 5 מתוך 10 בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 2.50–4.00 מטר.

רוֹהֲטָה* (runner, fall): קצה החבל הנמשך בגלגלות להרמת מטען, מתיחת מפרשים וכדומה. (מן השורש ר-ה-ט, במשמעות "רץ" או "אץ"; תרגום שאילה של runner באנגלית.) ראו גם: גַּלְגֶלֶת. [איור]

רִוֵּחַ, ריווח גלגילות ◊ (to overhaul): בתקופת אוניות המפרשים – הגדיל מחדש את המרחק בין גלגילות של גלגלת (מערכת גלגילות), לאחר שהתקרבו זו לזו עקב המשיכה בחבל, כדי להכין את הגלגלת לשימוש חוזר. ראו גם: גַּלְגִּלָּה, גַּלְגֶּלֶת.

רוּחַ* (wind, breeze): תנועה אופקית של אוויר על פני כדור הארץ.

– לִפְאַת רוּחַ [מליצי] (.windward adv): בצד הפונה לרוח. ראו: צַד הַגְּלִי.

– מוּל הָרוּחַ* (with head to the wind, in the teeth of the wind): נאמר על אוניית מפרשים שחרטומה פונה ישירות אל הכיוון שממנו נושבת הרוח.

– מֵעַל הָרוּחַ (.windward adv). בצד הפונה לרוח. ראו: צַד הַגְּלִי.

– מִתַּחַת לָרוּחַ (.leeward adv). בצד הנסתר מן הרוח. ראו: צַד הַחֲסִי.

– רוּחַ גַּבִּית* (wind abaft the beam, large wind): רוח הנושבת מ־10⁰ לערך מאחורי הרוחבית עד כ־10⁰ לפני קו השדרית בירכתיים. ראו גם: רוּחַ לַָאַחְרָה, שָׁט בְּרוּחַ גַּבִּית. [איור]

– רוּחַ חָגָה לְאָחוֹר* (backing, backing of wind). ראו: חָגָה לְאָחוֹר.

– רוּחַ חָגָה לְפָנִים* (veering, veering of wind). ראו: חָגָה לְפָנִים.

– רוּחַ חֲרִישִׁית* (light breeze): רוח שעוצמתה 2 מתוך 12 בסולם בופורט ומהירותה 4–6 קשרים.

– רוּחַ יַבָּשָׁה* (land breeze): רוח הבאה מן היבשה ונושבת אל הים.

– רוּחַ יָם* (sea breeze): רוח הבאה מן הים ונושבת אל היבשה.

– רוּחַ לַָאַחְרָה ◊ (quartering wind, quarter wind): רוח הנושבת כארבע נקודות מצפן (45°) מאחורי המצעה. ראו גם: רוּחַ גַּבִּית, אַחְרָה. [איור]

– רוּחַ לַיַּרְכָּתַיִם*, רוח לירכתיים (following wind). ראו: רוּחַ מְלֵאָה.

– רוּחַ לַמִּצְעָה* (wind abeam). ראו: רוּחַ צַד.

– רוּחַ מְלֵאָה* (following wind): רוח הנושבת היישר על ירכתי אוניית מפרשים, עד זווית של כ־10° משני עברי קו השדרית. = רוּחַ לַיַּרְכָּתַים. [איור]

– רוּחַ מִצְעָר ◊ (scant wind, bare wind): הכינוי שניתן בתקופת אוניות המפרשים לרוח "גבולית", שעדיין אפשרה לאונייה לשוט אל יעדה בקו ישר, ללא חילופי מפנים לסירוגין. הכינוי התייחס לזווית החדה של כיוון הרוח – נקודת מצפן אחת או שתיים לפני הרוחבית – ולא לעוצמתה. ראו גם: קָרוֹב לָרוּחַ. [איור]

– רוּחַ מְתוּנָה* (moderate breeze): רוח שעוצמתה 4 מתוך 12 בסולם בופורט ומהירותה 11–16 קשרים.

– רוּחַ נֶגְדִּית (head wind, dead muzzler, foul wind): רוח הנושבת מול חרטומה של אוניית מפרשים עד זווית של כ־30°–40° מכל צד של קו השדרית, ולכן אינה מאפשרת לה להתקדם כלל. = רוּחַ מִתְנַגֶּדֶת [מליצי], רוּחַ פָּנִים. [איור]

– רוּחַ נוֹחָה (fair wind, favourable wind): רוח המסייעת לאוניית מפרשים להתקדם אל יעדה בקו ישר, ללא צורך בחילופי מפנים לסירוגין. כל רוח – מרוח קדמית ועד רוח מלאה – נחשבת לרוח נוחה. = רוּחַ צְלֵחָה [מליצי]. ראו גם: שָׁט בְּמֵישָׁרִים. [איור]

– רוּחַ סוֹעֶרֶת* (moderate gale, near gale): רוח שעוצמתה 7 מתוך 12 בסולם בופורט ומהירותה 28–33 קשרים.

– רוּחַ עַזָּה* (strong breeze): רוח שעוצמתה 6 מתוך 12 בסולם בופורט ומהירותה 22–27 קשרים.

– רוּחַ עֵרָה* (fresh breeze, fresh wind): רוח שעוצמתה 5 מתוך 12 בסולם בופורט ומהירותה 17–21 קשרים.

– רוּחַ פָּנִים* (head wind). ראו: רוּחַ נֶגְדִּית.

– רוּחַ צַד* (wind abeam, soldier's wind): רוח הנושבת היישר על צִדה של אוניית מפרשים, מזווית של כ־10° לפני הרוחבית ועד כ־10° אחריה. = רוּחַ לַמִּצְעָה. [איור]

– רוּחַ צְלֵחָה [מליצי] (fair wind, favourable wind). ראו: רוּחַ נוֹחָה.

– רוּחַ צַפְרִירִים (zephyr): בריזה מערבית קלה וחמה.

– רוּחַ קִדְמִית* (wind on the bow): רוח הנושבת על צִדה הקדמי של אוניית מפרשים, מזווית של כ־10° לפני הרוחבית ועד כ־30°–40° לפני קו השדרית בחרטום.ראו גם: קָרוֹב לָרוּחַ. [איור]

– רוּחַ קַלָּה* (gentle breeze): רוח שחוזקה 3 מתוך 12 בסולם בופורט ומהירותה 7–10 קשרים.

– רוּחַ שְׁכִיחָה* (prevailing wind): הרוח האופיינית לאזור מסוים על פני כדור הארץ, ששכיחותה גבוהה מזו של רוחות אחרות הנושבות באותו מקום. ראו גם: רוּחוֹת הַמִּסְחָר.

– רוּחַ תְּזָזִית, תְּזָזִית* (squall). ראו: מַכַּת רוּחַ.

– רוּחוֹת הַמִּסְחָר, רוּחוֹת הַסַּחַר* (trade winds, trades): רוחות קבועות הנושבות בקירוב מקו רוחב 30⁰ צפון ומקו רוחב 30⁰ דרום לעבר קו המשווה. בחצי הכדור הצפוני הן נושבות מצפון־מזרח, ובחצי הכדור הדרומי – מדרום־מזרח. = רוּחוֹת קֶבַע.

– רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, רוחות השמיים (cardinal points, cardinal directions): ארבעת הכיוונים הראשיים במעגל האופק: צפון, דרום, מזרח ומערב.

– רוּחוֹת קֶבַע (trade winds). ראו: רוּחוֹת הַמִּסְחָר.

רֶוַח בֵּין צְלָעוֹת, רווח בין צלעות (space): באוניות עץ – רוחב החלל שבין שתי צלעות סמוכות. ראו גם: מֶרְחָק בֵּין צְלָעוֹת, רֹחַב הַצְּלָעוֹת.

רוֹכֵל אֳנִיּוֹת, רוכל אניות; רוֹכְלֵי אֳנִיּוֹת, רוכלי אוניות ◊ (bumboat man; bumboat people). ראו: סִירַת רוֹכְלִים.

רוֹכֵס (toggle): כפיס עץ או מתכת המחובר לקצה חבל רכיסה ומונע את הישמטותו מלולאת הרכיסה. לעיתים יוצרים בקצה החבל קשר עצירה בצורת כדור קטן לשם כך. [איור]

רוֹקֵן מַיִם* [מסירה] (to bale): שאב באמצעות מדלה את המים שנקוו בתחתית הסירה. ראו גם: מַַדְּלֶה.

רֹחַב*, רוחב (beam, breadth, moulded breadth): מידת רוחבו המרבית של גוף כלי שיט, ללא עובי הדפנות (plating) וללא אביזרים חיצוניים המחוברים לגוף או בולטים מעבר לו. ראו גם: רֹחַב מְרַבִּי. [איור]

רֹחַב הַצְּלָעוֹת, רוחב הצלעות (room): באוניות עץ – עובי הצלעות בממד האורכי. ראו גם: מֶרְחָק בֵּין צְלָעוֹת, רֶוַח בֵּין צְלָעוֹת.

רֹחַב מְרַבִּי, רוחב מרבי (extreme breadth): מידת רוחבו המרבית של כלי שיט, לרבות עובי הדפנות ואביזרים או התקנים הבולטים מחוץ לגוף. ראו גם: רֹחַב.

רָחְבִּי*, רוחבי [מפרש, מעטה] (square). ראו: מִפְרָשׂ רָחְבִּי, מַעֲטֵה רָחְבִּי.

רָחְבִּית*, רוחבית (beam): קו סימטריה המחלק את האונייה לרוחבה, ונמתח מדופן לדופן באמצע האונייה ובניצב לקו השדרית. משמש לציון כיוונים יחסיים באונייה, אליה וממנה. ראו גם: קַו הַשִּׁדְרִית.

– לִפְנֵי הָרָחְבִּית, לפני הרוחבית (before the beam): מ־10⁰ לפני הרוחבית עד קו השדרית בחרטום. [איור]

– לִפְנֵי הָרָחְבִּית בְּצַד יָמִין/שְׂמֹאל (before the starboard/port beam).

– מֵאֲחוֹרֵי הָרָחְבִּית, מאחורי הרוחבית (abaft the beam): מ־10⁰ עד 45⁰ לערך אחרי הרוחבית. [איור]

– מֵאֲחוֹרֵי הָרָחְבִּית בְּצַד יָמִין/שְׂמֹאל (abaft the starboard/port beam).

– מוּל הָרָחְבִּית, מול הרוחבית (abeam, dead abeam): מ־10⁰ לערך לפני הרוחבית עד 10⁰ לערך אחרי הרוחבית. [איור]

– מוּל הָרָחְבִּית בְּצַד יָמִין/שְׂמֹאל (on the starboard/port beam).

– מוּל הָרָחְבִּית בְּצַד הַחֲסִי / בְּצַד הַגְּלִי (on the lee beam, on the windward beam)

רַחֶפֶת* (hovercraft, air-cushion vehicle): ספינה הנעה כשגופה אינו שקוע במים, אלא מרחף מעליהם על גבי "כרית" אוויר הנוצרת באמצעות מפוחים חזקים. תנועתה קדימה או אחורה נעשית באמצעות מדחפי אוויר חיצוניים או מנוע סילוני, בדומה לכלי טיס. מאחר שאינה מתחככת במים בעת תנועתה, מהירותה של הרחפת גבוהה במיוחד. = סְפִינַת רַחַף [מיושן], מֶרְחָפָה [מיושן]. ראו גם: סְנַפִּירִית.

רִיף* (reef). ראו: שֻׁנִּית.

רֵיקָה, האונייה הפליגה ריקה (in ballast): נאמר על אונייה מסחרית המפליגה ללא מטען, אלא עם מי נטל בלבד. ראו גם: אֳנִיָּה רֵיקָה.

רָכַס* (to bend). ראו: קָשַׁר.

רֶכֶס* (bend): קשר של חבל בחבל אחר. ראו גם: קֶשֶׁר (knot), עֶנֶד (hitch).

– רֶכֶס דַּיָּגִים, רכס דייגים (Fisherman's bend): קשר המשמש לחיבור חבל אל טבעת העוגן, טבעת רתיקה ברציף, טבעת של מצוף וכדומה. = רֶכֶס עֹגֶן.

– רֶכֶס הַשְׁחָלָה* (reeving line bend): קשר המשמש לחיבור שני חבלים שווים בעוביים; החבלים מחוברים זה לזה באמצעות חצאי ענדים, והקצוות החופשיים מאובטחים להמשך החבל בכריכת חיבור.

– רֶכֶס מֵיתָר* (sheet bend): קשר המשמש לחיבור שני חבלים זה לזה או לחיבור קצה חבל ללולאה. = קֶשֶׁר אוֹרְגִים.

– רֶכֶס מֵיתָר חָלִיץ* (slippery sheet bend): קשר הדומה לרכס מיתר רגיל, אך ניתן להתרה מהירה. = רֶכֶס מֵיתָר מְהִיר־הַתָּרָה.

– רֶכֶס מֵיתָר כָּפוּל* (double sheet bend): רכס מיתר שבו קצהו של אחד החבלים נכרך פעמיים סביב לולאת החבל האחר, לשם ביטחון נוסף. = קשר אורגים כפול.

– רֶכֶס מֵיתָר מְהִיר־הַתָּרָה, רכס מיתר מהיר התרה (slippery sheet bend). ראו: רֶכֶס מֵיתָר חָלִיץ.

– רֶכֶס עֹגֶן*, רכס עוגן (anchor bend): קשר המשמש לחיבור חבל אל טבעת העוגן, טבעת רתיקה ברציף, טבעת של מצוף וכדומה. = רֶכֶס דַּיָּגִים.

– רֶכֶס שְׁמוֹנֶה (figure eight bend, Flemish knot): קשר המשמשלחיבור שני חבלים שווים בעוביים, שצורתו כצורת הספרה שמונה. = קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה כָּפוּל.

רֶכֶס הַגַּל (crest, wave crest): פסגת הגל, כרבולתו, להבדיל מחלקו השקוע, הנקרא "גֵּיא הַגַּל". = שִׂיא הַגַּל.

רִכְסָה* (shroud): חבל או כבל המשמש לחיזוק רוחבי של התורן באוניית מפרשים. = קַלְעֵי הַתֹּרֶן [מליצי]; יֶתֶר צַד*, וַנְטָה [בסירות וביכטות מפרשים]. ראו גם: חַבְלֵי הַתֹּרֶן.

– רִכְסוֹת הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי [התחתי] (fore rigging), רִכְסוֹת הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי [התחתי] (main rigging), רִכְסוֹת הַתֹּרֶן הָאֲחוֹרִי [התחתי] (mizzen rigging). [איור]

– רִכְסַת מוֹט הַחַרְטוֹם* (bowsprit shroud): חבל המשמש לחיזוק רוחבי של מוט החרטום, ומחובר באמצעות מערכת גלגילות לקולר מוט החרטום.

רְסִיסֵי עֵץ (splinters): בתקופת אוניות המפרשים – פיסות עץ שניתזו מחלקי האונייה בעקבות פגיעת כדור תותח של האויב. רסיסים אלה התעופפו לכל עבר במהירות עצומה ופגיעתם הייתה קטלנית.

רֶסֶן* (bridle): חבל קצר הקשור בשני קצותיו לחלק כלשהו, כך שנוצרת מעין לולאה או צורת משולש; אל קודקודה מחברים חבל ארוך למשיכה, לגרירה וכדומה. [איור] [איור]

– רֶסֶן חַרְטוֹמִי* (bowline bridle): חבל קצר הקבוע בשני קצותיו לשפת מפרש רוחבי, שאליו מחובר החבל החרטומי. ראו גם: חֶבֶל חַרְטוֹמִי. [איור]

רֶסֶס, רְסִיסֵי מֵי יָם (spray, sea spray): נתזי מי ים הניתקים מפני הגלים הנשברים במזג אוויר סוער ומתפזרים באוויר. = נִתְזֵי מֵי יָם.

רִסֵּק, ריסק [חבית, סירת עץ] (to stave in). ראו: בִּקֵּע [חבית, סירת עץ].

רֵעַ לַסְּפִינָה [מליצי] (shipmate). ראו: חָבֵר לַצֶּוֶת.

רִפָּה אֶת הַהֶגֶה, ריפה את ההגה ◊ (to ease the helm): באוניות מפרשים – החליש את האחיזה בגלגל ההגה ואיפשר לו לחזור מאליו למצב של "אמצע הגה". פעולה זו נעשית כאשר הרוח נחלשת ואין צורך להחזיק את ההגה בכוח כשהוא מוטה למעלה הרוח או למורד הרוח, על מנת לבטל את נטיית האונייה לעלות לרוח או לרדת ממנה. הפקודה להגאי: רַפֵּה אֶת הַהֶגֶה! רַפֵּה הֶגֶה! (!Ease the helm). ראו גם: נִמְשָׁךְ אֶל מַעֲלֵה הָרוּחַ, נִמְשָׁךְ אֶל מוֹרַד הָרוּחַ.

רִפָּה חֶבֶל*, ריפה חבל או שרשרת (to slacken): הוסיף לאורכו הפעיל של חבל כדי להקטין את המתח עליו. = שִׁחְרֵר חֶבֶל. ראו גם: רָפוּי [חבל], צִמְצֵם רִפְיוֹן.

– רִפָּה בְּהַדְרָגָה, ריפה בהדרגה [חבל או שרשרת] (to ease off, to ease away).

– רִפָּה הַרְבֵּה, ריפה הרבה [חבל או שרשרת] (to slack off, to slack away, to pay out).

רָפוּי* [חבל] (slack): נאמר על חבל שאינו מתוח. ראו גם: רִפָּה חֶבֶל, רִפְיוֹן [של חבל].

רַפְטִינְג (rafting): שיט אתגרי בסירת גומי מתנפחת במורד נהר גועש, זרוע אשדים וסלעים.

רְפִידַת הָעֹגֶן, רפידת העוגן; רְפִידַת צִפֹּרֶן הָעֹגֶן, רפידת ציפורן העוגן ◊ (bill board, anchor lining, anchor bed): בעבר – לוח עץ או מתכת שהותקן על צדו החיצוני של מעקה הלוחות של הסיפון, מאחורי מדלה העוגן, להגנה מפני ציפורני עוגן אדמירלי בזמן משייתו מן המים וקשירתו למקומו. [איור] [איור]

רְפִידַת חֶבֶל הָעֹגֶן, רפידת חבל העוגן; רְפִידַת שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, רפידת שרשרת העוגן ◊ (hawse bolster): באוניות ברזל ופלדה – שולי הפלדה העבים סביב פתח שרשרת העוגן. באוניות עץ – רפידת עץ עבה סביב פתח חבל העוגן או שרשרת העוגן. (שרשרות עוגן הוכנסו לשימוש באוניות עץ בסביבות 1820.) = אִמְרַת צִנּוֹר הַמִּכְנָס* [מיושן].

רִפְיוֹן [של חבל] (slack, slack of a rope): קטע חבל שאינו מתוח אלא תלוי או מונח ברפיון. ראו גם: רִפָּה חֶבֶל, רָפוּי (חבל), צִמְצֵם רִפְיוֹן.

רַפְסוֹדָאי, רַפְסְדָן (raft man): בעל רפסודה או משיט רפסודה, הן רפסודה להובלת נוסעים ומטענם מגדת נהר אחת לשנייה הן רפסודת בולי עץ.

רַפְסוֹדָה* (raft): א) בולי עץ גולמיים קשורים יחד ומושטים אל שפך הנהר או הים לשם הטענתם או הובלתם למנסרה. ב) כלי שיט ילידי העשוי בולי עץ או אלומות קנים קשורים יחד, ומשמש בדרך כלל לשיט בנהרות ובאגמים. ג) כלי שיט ארעי הבנוי מכלונסאות או מלוחות עץ המונחים על מצופים.

רַפְסוֹדַת הַצָּלָה (life raft, liferaft): א) אסדה קשיחה העשויה מחומר קל ממים (בעבר – משעם), המשמשת להצלת חיים בים. היא נישאת על סיפון כלי השיט ומורדת למים כאשר נשקפת לו סכנת טביעה. = אַסְדַּת הַצָּלָה*. [איור]. ב) קיצור רוֹוח של "רפסודת הצלה מתנפחת".

רַפְסוֹדַת הַצָּלָה מִתְנַפַּחַת (inflatable life raft, life raft): אסדת גומי מתנפחת המשמשת להצלת חיים בים. היא נישאת על סיפון כלי שיט, ומורדת למים כאשר נשקפת לו סכנת טביעה. ראו גם: סִירַת הַצָּלָה.

רַפְסוֹדַת נֹאדוֹת (inflated skin raft): רפסודה ילידית הבנויה מנאדות עור נפוחים קשורים יחד, ששימשה לשיט בנהרות זרועי סלעים ואשדים המהווים מכשול לשיט.

רַפְסוֹדַת קָנִים (reed raft): כלי שיט ילידי עשוי מאלומות קני סוף או גומא קשורות יחד, ששימש לדיג ולשיט בביצות, בנהרות ובאגמים.

רְצוּעַת מָשׁוֹט (oar strap): רצועת עור להצמדת משוט אל היתד או מַשען המשוט. = עָנִיד* [מיושן], חֶבֶק מָשׁוֹט.

רְצִיף* (quay, wharf, pier, landing [UK]; dock [US]): מזח לאורך שפת נמל או מעגן, המשמש לרתיקת אוניות, לפריקתן ולטעינתן, להורדת נוסעים ולהעלאתם. ראו גם: מֵזַח, מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

– רְצִיף הַטָּיָה עַל צַד ◊ (careening wharf): בתקופת אוניות המפרשים – המקום בנמל ששימש להטיית אוניות על צדן לצורכי תחזוקה ותיקונים. ראו גם: הַטָּיַת אֳנִיָּה עַל צִדָּה.

– רְצִיף הַתְקָנָה לְשַׁיִט (fitting-out quay): רציף במספנה שבו משלימים את בנייתה וציודה של אונייה חדשה לאחר השקתה. = רְצִיף כִּלוּל [מיושן].

– רְצִיף כִּלוּל* [מיושן] (fitting-out quay). ראו: רְצִיף הַתְקָנָה לְשַׁיִט.

רִצְפַּת הַסִּירָה, רִצְפָּה (bottom boards): לוחות עץ המונחים לאורך תחתיתה של סירת עץ על גבי הצלעות; מגנים על תחתית הסירה מצדה הפנימי ומחלקים את משקל האנשים והמטען. = מִדְרֶסֶת* [מיושן], מִדְרֶכֶת* [מיושן], [רוֹוח] פָּיוֹלִים (payol). ראו גם: מַצְעֵי הַחַרְטוֹם, מַצְעֵי הַיַּרְכָּתַיִם.

רַק מִפְרְשֵׂי הָאֳנִיָּה נִרְאִים מֵעַל קַו הָאֹפֶק, רק מפרשי האונייה נראים מעל קו האופק ◊ (hull down, the ship is hull down). ראו: גּוּף הָאֳנִיָּה נִסְתַּר מִתַּחַת לְקַו הָאֹפֶק.

רְשִׁימַת חוֹלִים (sick list, binnacle list): רשימת אנשי הצוות הפטורים מהתייצבות למשמרת בשל מחלה או פציעה. באוניות מפרשים מלחמתיות נמסרה הרשימה לקצין המשמרת והוחזקה בבית המצפן, ליד גלגל ההגה.

רְשִׁימַת עֶמְדוֹת קְרָב (quarter bill): רשימה שמית המציינת את מקומו של כל אחד מן הקצינים ואנשי הצוות של אוניית מלחמה בעת היערכותה לקרב. ראו גם: עֶמְדוֹת קְרָב.

רְשִׁימַת צֶוֶת, רשימת צוות (crew list): מסמך שערך רב־חובל האונייה, ובו רשומים שמות כל אנשי הצוות המשרתים בה באותו זמן, פרטי זהותם, תפקידיהם, סמיכותיהם המקצועיות ועוד.

רִשְׁתוֹת הָעַרְסָלִים (hammock nettings): באוניות מפרשים מלחמתיות – שתי רשתות חבלים מקבילות שנמתחו לאורך הסיפון העליון ומפתן סיפון האחרה. לקראת קרב הכניסו אל החלל שביניהן את ערסלי השינה המקופלים של המלחים, להגנה מפני כדורי הרובים של האויב. ראו גם: יְרִיעַת מָגֵן. [איור] [איור]

רְתוּקוֹת* (moorings): החבלים או העבותות שבהם קשור כלי שיט לזקף שברציף, לנקודה בחוף, למצוף או לכלונס רתיקה.

– הֵסִיר רְתוּקוֹת* [מיושן] (to cast off moorings). ראו: נִתֵּק חֲבָלִים.

– הָסֵר רְתוּקוֹת!* [מיושן] (Let go moorings). ראו: נַתֵּק חֲבָלִים!

רְתִיקָה* (mooring): קשירת כלי שיט למצוף, לכלונס, לזקף שברציף או לנקודה בחוף. = הִתְקַשְּׁרוּת. ראו גם: עֲגִינָה, רְתוּקוֹת.

– רְתִיקָה לִכְלוֹנָס* (pile mooring): קשירת כלי שיט בחבלים אל כלונס רתיקה.

– רְתִיקָה לַמָּצוֹף* (mooring to buoy, securing to buoy): קשירת כלי שיט בחבלים למצוף עגינה.

– רְתִיקָה לָרְצִיף* (mooring alongside): קשירת כלי שיט לזקפים שברציף.

רָתַק* [כלי שיט] (to moor): קשר כלי שיט בחבל רתיקה לזקף שברציף, למצוף, לכלונס שבמים או לנקודה בחוף. ראו גם: רְתִיקָה, עִגֵּן בִּשְׁנֵי עֲגָנִים.

---

^{עדכון אחרון: 26 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

קָאטֶר, קאטר (cutter): א) ספינת מפרשים קטנה בעלת מעטה אורכי, ולה תורן יחיד ומוט חרטום, מפרש גף עם מנור, מפרש גף עילי, תּוֹסָף קדמי, חלוץ, ולעיתים גם חלוץ עילי. ב) בעבר – סירת שירות של אוניית מלחמה, בעלת ליווח מרועף, 8–14 משוטים, תורן יחיד, מפרש זרוע עומד ראשי ומפרש זרוע רכין קדמי. ג) יכטת מפרשים או סירת מפרשים חד־תורנית, המניפה מפרש ראשי אורכי (מפרש ברמודי) ושני חלוצים. בארה"ב נקראת סלוּפ. ד) ספינת משמר חופים (coast guard cutter) או ספינת מכס (revenue cutter). [איור] [איור]

קַּבָּה* (crutch). ראו: קַבַּת הַמָּנוֹר, קַבַּת הַתֹּרֶן.

קִבּוּל, קִבּוֹלֶת, קיבולת [מיושן] (tonnage). ראו: תְּפוּסָה.

קְבוּצַת לִוּוּי, קבוצת ליווי (escort group): בצי המלכותי הבריטי במלחמת העולם השנייה – יחידת אוניות מלחמה קטנות (פריגטות, קורבטות וכדומה), שתפקידה היה להגן על שיירות של אוניות סוחר מפני צוללות גרמניות באזור מוגדר.

קָבִּינָה, קבינה (cabin). ראו: תָּא.

קַבִּינָה גְּדוֹלָה, הַקַּבִּינָה הַגְּדוֹלָה (great cabin): באוניות מפרשים מלחמתיות – מדור רחב־ידיים בחלק האחורי של סיפון האחרה, שהשתרע לכל רוחב האונייה ושימש חדר השרד של הקפטן, מפקד האונייה. לפני 1740 לערך נמצאה בחלק האחורי של סיפון התותחים העליון. ראו גם: תָּא הַקֶּפְּטֵן, תָּא הַמְּפַקֵּד.

קֳבַל גַּלִּים*, קובל גלים [מיושן] (wash strake, wash board): לוח עץ המותקן מעל הלזבזת של סירת עץ פתוחה כדי חדירת גלים לתוכה. מגן גלים. (קֳבַל = "נגד" בארמית.)

קָבַץ*, קָבַץ מִפְרָשׂ (to brail, to brail up): משך ואסף באמצעות קובצים את השפה האחורית של מפרש גף אל התורן, או את השפה התחתונה של מפרש רוחבי אל הסקריה, כדי לגלול אותם. ראו גם: קוֹבֵץ, גָּלַל מִפְרָשׂ. [איור]

קַבַּרְנִיט*, קְבַרְנִיט* (captain, master, shipmaster, skipper; commodore): א) רב־חובל של אוניית סוחר. = מַנְהִיג [חז"ל], מַנְהִיג הָאֳנִיָּה [מליצי], שַׂר הָאֳנִיָּה [מליצי], רַב־הַחוֹבֵל. ב) [מיושן] דרגת קצונה בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות, שהקבילה לדרגת קומודור בציי מלחמה זרים ולדרגת אלוף־משנה בחילות היבשה; דרגתו של מפקד החיל באותם ימים.

קַבַּת הַמָּנוֹר (crutch, boom crutch): בסירות ובספינות מפרשים – משענת למנור של מפרש אורכי כאשר הספינה עוגנת או רתוקה. [איור]

קַבַּת הַתֹּרֶן, קבת התורן (mast crutch): בספינות משוטים עם מפרש עזר ובסירות מפרש בעלות תורן מתקפל – משענת לתורן לאחר הורדתו או קיפולו, קבועה בקצה האחורי של הסיפון. [איור]

קָדֶט (cadet): ימאי בתקופת הכשרתו לקצונה; חניך בבית ספר ימי. = צוֹעֵר יַמִּי, פֶּרַח קְצֻנָּה.

קָדֶט קֶפְּטֵן (cadet captain): קדט באקדמיה ימית העומד בראש יחידת הקדטים.

קָדִימָה* (ahead): לפנים, בכיוון החרטום או מעבר לו בקו ישר. ראו גם: הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת קָדִימָה, פְּקֻדּוֹת לַמְּכוֹנָה, הַיְשֵׁר קָדִימָה.

קְדַם־דְּרֶדְנוֹט (pre-dreadnought): כינוי לסוג אוניות המערכה שנבנו מן העשור האחרון של המאה ה־19 ועד הופעתה של אוניית המערכה החדשנית "דרדנוט" בשנת 1906. [איור]

קַדְמָה*, קַדְמַת הַגּוּף* (foreboady): החלק הקדמי של גוף האונייה, מן המצעה עד קצה החרטום. [איור]

קִדְמִי* (fore): נמצא בראש הספינה, פונה לעבר חרטום הספינה או שייך לתורן הקדמי. למשל: שפה קדמית (של מפרש), מפרש קדמי. ראו גם: אֲחוֹרִי.

קָדְקוֹד*, קודקוד (peak): א) הפינה העליונה של מפרש אורכי משולש, וכן הפינה האחורית העליונה של מפרש אורכי מרובע. ב) הקצה האחורי (העליון) של גף. [איור]

– קָדְקוֹד הַגַּף*, קודקוד הגף (peak): הקצה האחורי של גף בסירה או באוניית מפרשים, אליו מחובר קודקוד מפרש הגף. לעיתים מחובר לקצה הגף גם מעלן להנפת דגל. ראו גם: גַּף הַדֶּגֶל. [איור]

קַו (line): נתיב הפלגה סדיר של אוניית נוסעים או אוניית משא בין שני נמלים או יותר. ראו גם: חֶבְרַת סַפָּנוּת, אֳנִיַּת נוֹסְעִים קַוִּית, קו נוסעים, אֳנִיַּת־קַו (מלחמתית).

קַו הַגֵּאוּת (high water line): הקו לאורך החוף שאליו מגיעים המים בשעת שיא הגאות. ראו גם: שִׁיא הַגֵּאוּת.

קַו הַהִתְקַדְּמוּת (heading line): הקו הנמשך מחרטום האונייה בכיוון התקדמותה במים ברגע נתון. ראו גם: כִּוּוּן הַהִתְקַדְּמוּת.

קַו הַמַּיִם* (waterline, water line, WL): א) ה"קו" על דופן האונייה שאליו מגיעים פני המים כשהיא צפה. גובה קו המים משתנה בהתאם לשוקע האונייה. ב) כל אחד מן הקווים המקבילים המשורטטים מן השדרית עד הסיפון במחתך האורכי של האונייה. ראו גם: מַחְתַּךְ אָרְכִּי. [איור] [איור]

– קַו הַמַּיִם בְּטָעוּן (load water line, loaded water line): קו המים כאשר האונייה טעונה במלואה. ראו גם: הֶדְחֵק בְּטָעוּן.

– קַו הַמַּיִם בְּרֵיק (light water line): קו המים כאשר האונייה ריקה ממטען. ראו גם: הֶדְחֵק בְּרֵיק.

– קַו הַמַּיִם הַמְתֻכְנָן, קו המים המתוכנן; קַו הַמַּיִם הַנִתְכָּן (designed water line): קו המים הנקבע על פי חישובים בעת תכנון האונייה.

קַו הַשִּׁדְרִית (fore-and-aft line of a ship): קו סימטריה המחלק את האונייה לאורכה. הקו עובר מאמצע החרטום עד אמצע הירכתיים. ראו גם: רָחְבִּית.

קַו הַשֵּׁפֶל (low water line): הקו לאורך החוף שאליו נסוגים מי הים בשעת שיא השפל. ראו גם: שִׂיא הַשֵּׁפֶל.

קַו טְעִינָה* (load line, Plimsol line): כל אחד מן הסימנים החקוקים על דופן אוניית סוחר, המציינים את הבולט המינימלי המותר לה בעת הפלגה בים או במים מתוקים, בקיץ או בחורף או באזורים טרופיים. ראו גם: בֹּלֶט. [איור]

קַו נוֹסְעִים (passenger line): שירות סדיר של אוניות נוסעים הפועל במסלול קבוע ובלוח זמנים קבוע.

קוֹבֵץ* (brail, brail rope): א) חבל לאיסוף השפה האחורית של מפרש גף ללא מנור אל התורן לשם גלילתו. ב) בעת העתיקה, באוניות יוון ורומא – חבלים לצמצום או גלילה של מפרש רוחבי; החבלים נקשרו לתחתית המפרש, נמשכו מעלה דרך מובילי חבל על המפרש עצמו, הקיפו את הסקריה וירדו אל הסיפון בירכתיים. ראו גם: קָבַץ מִפְרָשׂ, מַעֲלַן תַּחְתִּית. [איור]

קוֹג (cog): אוניית המפרשים הקלאסית של עמי צפון אירופה במאות ה־14–15, ששימשה למסחר וללחימה. [איור]

קוֹד הָאוֹתוֹת הַבֵּינְלְאֻמִּי, קוד האותות הבינלאומי (International Code of Signals): מערכת בינלאומית מוסכמת של דגלים ואותות לתקשורת בין אונייה לאונייה ובין אונייה לחוף. ראו גם: דֶּגֶל קוֹד.

קְוַדְרַנְט, קוודרנט (quadrant): מכשיר ניווט ששימש למדידת רוּם השמש או כוכבים מעל האופק או את המרחק הזוויתי בין שני גופי שמיים. באמצעות נתונים אלה חישבו את קווי האורך והרוחב של האונייה. מן quadrans, "רבע" בלטינית, משום שקשת המדידה של המכשיר הייתה בת 90⁰ (רבע מעגל). ממנו התפתח הסקסטנט המשוכלל יותר. = כְּלִי הָרֹבַע [מיושן]. ראו גם: סֶקְסְטַנְט.

קַוֵּי גּוּף נָאִים, לאונייה קווי גוף נאים (fine lines, the ship has fine lines): נאמר על אונייה יפת מידות, בעלת חוּדת חרטום צרה, ואשר היחס בין רוחבה לאורכה גדול מן המקובל. אונייה כזו מצטיינת במהירותה. ראו גם: חֻדַּת הַחַרְטוֹם.

קַוִּית*, קווית [מיושן] (liner). ראו: אֳנִיַּת נוֹסְעִים קַוִּית.

קוֹלַר מוֹט הַחַרְטוֹם* (cranse, cranse iron, crance iron): קולר מתכת בקצה מוט החרטום של סירה או ספינת מפרשים קטנה. אל טבעות שבהיקף הקולר מחוברים, בין השאר, סמוך מוט החרטום והסמוך הקדמי העילי.

קוֹמוֹדוֹר (commodore): א) דרגת קצונה בציי מלחמה מערביים, בין קפטן לסגן אדמירל. בחיל הים הישראלי – הדרגה המקבילה לאלוף־משנה. = קברניט [מיושן]. ב) בעבר – מפקד שייטת (תואר תפקיד ולא דרגה). ג) תוארו של נשיא מועדון יכטות או אגודת שיט.

קוֹמַנְדֶר (commander): א) דרגת קצונה בחילות הים והאוויר של בריטניה וארה"ב, בין קפטן ללוטננט־קומנדר. בחיל הים הישראלי – הדרגה המקבילה לרב־סרן. ב) בצי המלכותי הבריטי בתקופת אוניות המפרשים – דרגת קצונה בין פוסט־קפטן ללוטננט, שנקראה בתחילה master and commander ("רב־חובלים ומפקד"); בשנת 1794 קוצרה ל־commander. קומנדר פיקד על אוניית מלחמה קטנה, עד 20 תותחים. = רב־חובלים ומפקד.

קוֹפֶרְדָם* (cofferdam): באוניות ברזל ופלדה – חלל ריק בין שתי מחיצות רוחביות או בין שתי אסקופות אטימות. הקופרדם מותקן בין כל שני מכלי תחתית סמוכים המכילים נוזלים שונים (למשל שמן, דלק או מים), ותפקידו למנוע ערבוב נוזלים במקרה של דליפה מאחד המכלים. ראו גם: אַסְקֻפָּה. [איור]

קוֹקְפִּיט (cockpit): א) באוניות מפרשים מלחמתיות – מדור בחלקו האחורי של סיפון התחתית, מתחת סיפון התותחים התחתון, ששימש בשגרה למגורים משותפים של פרחי הקצונה הבכירים, עוזרי רב החובלים ועוזרי הרופא, ובשעת קרב כמקום האיסוף והטיפול בפצועים. ב) עמדת ההגאי ביכטת מפרשים. = עֶמְדַּת הַהַגַּאי. [איור]

קוּרַאךְ (curach, currach): סירה פתוחה עשויה מקלעת ענפים גמישים המכוסה יריעות עור תפורות יחד, ששימשה את התושבים הקלטים של אירלנד. הונעה באמצעות מפרש רוחבי ו־8-4 משוטים, ונועדה לשיט בים הפתוח. ראו גם: סִירַת עוֹר. [איור]

קוֹרְבֶטָה (corvette, sloop of war): א) אוניית מפרשים מלחמתית מן המאות ה־18-17, קטנה מפריגטה, נושאת 32-18 תותחים; צרפתית במקורה, מלאת מעטה, בעלת סיפון תותחים אחד וסיפון עליון משווה. ב) ספינת קיטור ומפרשים מלחמתית מן המאה ה־19, שיועדה למשימות סיור וליווי בים הפתוח. ג) אוניית ליווי נגד צוללות שפיתח הצי המלכותי הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה להגנה על שיירות באוקיינוס האטלנטי מפני צוללות גרמניות. ד) אוניית מלחמה בינונית בת ימינו, חמושה בטילים ובתותחים, לליווי ולהגנה על כלי שיט אחרים.

– קוֹרְבֶטַת קִיטוֹר, קוֹרְבֶטַת מְשׁוֹטוֹת (steam corvette): קורבטה מהמאה ה־19 שהונעה באמצעות מנוע קיטור וזוג משוטות.

– קוֹרְבֶטַת קִיטוֹר מַדְחֲפִית (screw corvette): קורבטה מן המהאה ה־19 שהונעה באמצעות מנוע קיטור ומדחף.

קוֹרְבִּיטָה (corbita): ברומא העתיקה – סוג של אוניית סוחר מונעת במפרשים, גדולה ואיטית. שמה נגזר מן corbis, ("סל" בלטינית), על שום צורתה הכרסתנית של האונייה.

קוּרְס (course): כיוון ההתקדמות הרצוי של כלי שיט ביחס לצפון, המוגדר על פי הזווית שבין קו השדרית של האונייה ובין הצפון (האמיתי או המגנטי). אין לבלבל בין קורס לבין כיוון ההתקדמות בפועל של האונייה (heading). = אורח, מסלול [מליצי]. ראו גם: שט בקורס, שינה קורס, המשיך לשוט באותו קורס, שמר קורס, שט במישרים, כיוון ההתקדמות, קו ההתקדמות, כיוון אונייה.

– קוּרְס אֲמִתִּי, קורס אמיתי (true course): הזווית שבין קו השדרית של האונייה ובין המרידיאן הגיאוגרפי (הצפון האמיתי) שעל המפה.

– קוּרְס הִתְנַגְּשׁוּת (collision bearing): קורס לפי המצפן, שאם כלי שיט יתמיד לשוט בו, הוא יתנגש בכלי שיט אחר השט מולו או חוצה את דרכו.

– קוּרְס לְפִי הַמַּצְפֵּן (course steered): כיוון ההתקדמות של האונייה לפי המצפן שליד ההגה, בלי להביא בחשבון סטייה עקב טרידת רוח או טרידת זרם. ראו גם: טרידה. [איור]

– קוּרְס מַגְנֵטִי (magnetic course): הזווית שבין קו השדרית של האונייה ובין המרידיאן המגנטי (הצפון המגנטי) שעל המפה.

– קוּרְס מַצְפֵּן (compass course): הזווית שבין קו השדרית של האונייה ובין הצפון שמורה המצפן שלה.

– קוּרְס מְתֻקָּן, קורס מתוקן (course made good, course to be steered): הקורס החדש שעל האונייה לשוט בו אל היעד כדי לבטל את הסטייה הנגרמת עקב טרידת רוח וטרידת זרם. [איור]

קוֹרְסָר, קורסאר (corsair): א) פריבטיר – אונייה חמושה בבעלות ובפיקוד פרטיים, שפעלה בזמן מלחמה נגד אוניות הסוחר של האויב בהרשאת המונרך או השליט ובתמורה לנתח מן השלל; ובמיוחד הפריבטירים הברברים שפעלו בחופי צפון אפריקה, הן בים התיכון הן באוקיינוס האטלנטי. = פריבטיר. ב) רב־החובל והבעלים של פריבטיר או אחד מאנשי צוותה. ג) שם נרדף לשודד ים (corsarius בלטינית ימי־ביניימית). = פִּירָט, שׁוֹדֵד יָם.

קוֹרפוֹרָל הָאֳנִיָּה, קורפורל האונייה (ship's corporal): באוניות מלחמה בתקופת המפרשים – מלח ששימש עוזרו של קצין המשמעת. ראו גם: קְצִין מִשְׁמַעַת.

קוֹרָקְל (coracle): סירה קטנה וקלת משקל, לעיתים עגולה אך לרוב מרובעת בעלת פינות מעוגלות; עשויה מקלעת נצרים או ענפים דקים מצופה יריעות עור תפורות יחד (לימים – קנבס מוספג בעטרן). שימשה את תושבי וויילס ומערב אנגליה לשיט ולדיג בנהרות, באגמים ובקרבת החוף. ראו גם: סִירַת עוֹר.

קוֹרַת הַסַּפְנָה (hold beam): קורת רוחב פנימית המהווה חלק משלד האונייה. באוניות בעלות סיפון אחד הן מותקנות בחלל שמתחת לסיפון; באוניות בעלות שני סיפונים או יותר – בחלל שמתחת לסיפון התחתון. המרחקים בין קורות הספנה קטנים מן המרחקים בין קורות הסיפון. ראו גם: קוֹרַת סִפּוּן, סַפְנָה תַּחְתִית.

קוֹרַת סִפּוּן, קורת סיפון (deck beam). קורה רוחבית הנושאת על גבה סיפון. ראו גם: קוֹרַת רֹחַב, קוֹרַת הַסַּפְנָה.

קוֹרַת רֹחַב*, קורת רוחב; קוֹרָה רָחְבִּית*, קורה רוחבית (beam): קורת חיזוק המתוחה בין שתי צלעות נגדיות לרוחב האונייה ומהווה חלק משלד האונייה. ראו גם: קוֹרַת סִפּוּן, קוֹרַת הַסַּפְנָה. [איור]

קָטָמָרָן* (catamaran): כלי שיט הבנוי משני גופים מקבילים וזהים בגודלם, המחוברים ביניהם באמצעות סיפון משותף. = ספינה דו־גופית, כלי שיט דו־גופי. ראו גם: טְרִימָרָן. [איור]

קֶטַע, קֶטַע הַדֶּרֶך (run): כל אחד מן הקטעים הרצופים שעושה ספינה במהלך הפלגתה, למשל: קטע הדרך במנוע, קטע הדרך במפרשים, קטע הדרך בין שני נמלים (בהפלגות סדירות), קטע הדרך בין שתי תצפיות לניווט אסטרונומי. ראו גם: מַסָּע, נְסִיעָה, הַפְלָגָה.

קֶטַע נָהָר (reach): חלק ישר של נהר בין שני עיקולים. (reach באנגלית הוא גם כל אחד מקטעי הדרך הישרים שעושה אוניית מפרשים בין סיבוב וחילוף מפנה לסירוגין כאשר היא שטה בזיגזג במעלה הרוח. בעברית: גַלְס או לֵג.

קֶטְשׁ* (ketch): ספינת מפרשים דו־תורנית בעלת מעטה מפרשי גף או מעטה ברמודי, אשר תורנה האחורי נמוך במידה ניכרת מן התורן הראשי ונושא מפרש קטן בהרבה מן המפרש הראשי. שימשה לדיג ולמסחר, וכיום – לפנאי ולתחרות. [איור]

קָיָאק (kayak): סירת משוטים סגורה, עשויה יריעות עור המתוחות על מצלעת, ששימשה את האסקימואים לציד כלבי ים ולדיג. כיום – סירת חתירה מודרנית לספורט ולפנאי, שצורתה כשל הקיאק המקורי אך היא עשויה פיברגלס או חומרים פלסטיים.

קִיטוֹן שֵׁנָה, קיטון שינה (stateroom): ראו: תָּא שֵׁנָה.

קִיל (keel): סירת משא שטוחת־תחתית ששימשה בצפון־מזרח אנגליה בתקופת אוניות המפרשים לטעינת מובלות פחם. היא הובילה את הפחם מרציף הטעינה אל האונייה, שעגנה במרחק־מה מן החוף. ראו גם: מוֹבֶלֶת פֶּחָם, סִירַת מַשַּׂא, אַרְבָּה.

קֵיסון, קֵסון* (caisson). ראו: שַׁעַר צָף.

קִיר (bulkhead). ראו: מְחִיצָה.

קְלוֹעַ* [מיושן] (sennit, sennet). ראו: חֶבֶל קָלוּעַ.

קְלִיעָה*; אִחוּי קְלִיעָה*, איחוי קליעה (splice, splicing): חיבור בחבל הנעשה על ידי שזירה יחד של קצות הגדילים. נועד ליצירת עין בקצה חבל, לחיבור שני חבלים ועוד. ראו גם: אִחָה בִּקְלִיעָה.

– קְלִיעָה אֲרֻכָּה*, קליעה ארוכה (long splice): קליעה לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, היוצרת חיבור ארוך וחזק שעוביו כעובי החבלים ולכן הוא יכול לעבור דרך גלגלת.

– קְלִיעָה חוֹזֶרֶת* (back splice): שזירה לאחור של גדילי קצה חבל לתוך המשכו כדי למנוע מן הקצה להיפרם. קליעה מסוג זה אינה יכולה לעבור דרך גלגלת.

– קְלִיעָה קְצָרָה* (short splice): קליעה לחיבור שני חבלים, כך היוצרת חיבור קצר וחזק שעוביו גדול מזה של החבלים ולכן אינו יכול לעבור דרך גלגלת.

– קְלִיעַת עַיִן* (eye splice): קיפול קצה החבל לאחור ושזירת הגדילים לתוך המשכו כדי ליצור לולאה קטנה הנקראת "עין". ראו גם: לוּלָאָה.

קְלִיפֶּר* (clipper): אוניית מפרשים מסחרית מהירה מן המחצית השנייה של המאה ה־19, בעלת גוף צר וארוך, על פי רוב תלת־תורנית בעלת מעטה רוחבי. קליפרים שימשו להובלה מהירה של מטענים קלים אך יקרי ערך, כגון תה ותבלינים, וכן להובלה מהירה של נוסעים בימי הבהלה לזהב בקליפורניה. = קְלִפָּר* [מיושן].

– קְלִיפֶּר תֵּה (tea clipper): כינוי לאוניית מפרשים מהירה מסוג קליפר, ששימשה במחצית השנייה של המאה ה־19 להובלת תה מסין, ולאחר מכן גם מהודו, אל בריטניה.

– קְלִיפֶּר אוֹפְּיוּם (oppium clipper): כינוי לאוניית מפרשים מהירה מסוג קליפר, ששימשה במחצית השנייה של המאה ה־19 להובלת אופיום מהודו לסין.

קֶלַע (shot; sail; hawser): א) "טיל" ברזל ללא מרעום וחומר נפץ הנורה מתותח. לרוב הכוונה לכדור תותח (round shot) עשוי ברזל כמקשה אחת, שנורה מתותח נטען־לוע, אך היו בשימוש בים גם קלעים מסוגים נוספים. (shot הוא גם שם נרדף לכדורי ברזל הנורים מרובה או מאקדח נטען־לוע, להבדיל מ־bullets – כדורי עופרת.) ראו גם: כַּדּוּר תּוֹתָח. ב) [לשון חז"ל] מפרש. ג) [לשון חז"ל] חבל עבה, עבות.

– קֶלַע אֶשְׁכּוֹל (grapeshot): בתקופת אוניות המפרשים – צבר של כדורי ברזל ארוזים בתוך שקית קנבס, שנורה מתותח נטען־לוע. עם יציאת הקלע מלוע התותח נקרעה השקית ונוצר מטר צפוף של כדורים. הקלע נועד לקטול ולפצוע את מלחי האוייב בעת לחימה מטווח קרוב.

– קֶלַע מוֹט (bar shot): בתקופת אוניות המפרשים – שני חצאי כדור ברזל המחוברים ביניהם במוט ברזל, לירי מתותח נטען־לוע. הקלע נועד לפגוע בתרנים, במפרשים ובחיבל של אוניית האויב, ובכך לשתק את תנועתה. קלע בעל שני כדורי ברזל שלמים, המחוברים ביניהם במוט ברזל, נקרא "קֶלַע דּוּ רָאשִׁי" (double-headed shot).

– קֶלַע קֻפְסָה, קלע קופסה (case shot, canister shot; bace, burr, burrel): בתקופת אוניות המפרשים – צבר של כדורי ברזל הנתונים בתוך קופסת פח עגולה, שנורתה מתותח נטען־לוע. לעיתים הכילה הקופסה גם שברי ברזל. הקלע נועד לקטול ולפצוע את מלחי האויב בעת לחימה מטווח קרוב.

– קֶלַע שַׁרְשֶׁרֶת (chain shot): בתקופת אוניות המפרשים – שני חצאי כדור ברזל המחוברים ביניהם בשרשרת ברזל, לירי מתותח נטען־לוע. הקלע נועד לפגוע בתרנים, במפרשים ובחיבל של אוניית האויב, ובכך לשתק את תנועתה.

– קַלְעֵי הַתֹּרֶן, קלעי התורן [מליצי] (shrouds, rigging). ראו: רִכְסָה.

קִמְרָה* (camber, round of beam): שיעור התקשתות הסיפון העליון בממד הרוחבי, מן האמצע אל הצדדים. [איור]

קַן הַצּוֹפֶה*, קַן הַעוֹרֵב (crow's nest): עמדת תצפית גבוהה בראש התורן הקדמי או הראשי של אונייה, מוגנת מכל עבריה; מצויה בעיקר באוניות לציד לווייתנים. ראו גם: צוֹפֶה. [איור]

קַנְבָס (canvas): כינוי לבד גס וחזק, עשוי לרוב מפשתן ולימים גם כותנה; שימש בתקופת אוניות המפרשים להכנת מפרשים, כיסויים ויריעות מגן, ויוצר במידות ובעוביים סטנדרטיים. ראו גם: גְּלִילָה, אָרִיג מִפְרָשִׂים, אַבַּרְזִין.

קְנֵה הַחַרְטוֹם* (stem): הקורה הקדמית ביותר בשלד של אונייה או סירה; מחוברת לקצה השדרית ומתרוממת בקו אלכסוני או מעוגל עד קצהו העליון של החרטום. = חַרְטוֹמִית [מיושן]. [איור] [איור]

– הביטוי from stem to stern פירושו "מחרטום לירכתיים", "מקצה לקצה".

קְנֵה הַצָּתָה ◊ (tube, quill): אמצעי להצתת התחמיש בתותחים נטעני־לוע, שהוכנס לשימוש בצי המלכותי סביב שנת 1780 והחליף את קרן אבק השריפה. היה זה קנה־נוצה או צינורית עשויה נחושת, שמולאו באבק שריפה טחון היטב ומוספג בכוהל יין. את הצינורית החדירו לחור ההצתה, ניקבו באמצעותה את התחמיש, ואת אבק השריפה שבתוכה הציתו באמצעות פתיל בוער בקצה מוט הצתה או הניצוץ שיצר מצית חלמיש. ראו גם: קֶרֶן אֲבַק שְׂרֵפָה.

קְנֵה מִשְׁקֶפֶת (telescope, glass, spy glass): משקפת חד־קנית ששימשה בתקופת אוניות המפרשים לתצפית למרחקים. = קְנֵה צוֹפִים [מליצי], מִשְׁקֶפֶת חַד־קָנִית.

קָנוּ, קאנו; קָנוּאוֹת (canoe): א) סירת משוטים ילידית אינדיאנית בעלת חרטום וירכתיים מחודדים, העשויה מגזע עץ שתוכו נחרך באש או מקליפת עץ שלמה. ב) סירת משוטים מודרנית לדיג, לספורט ולפנאי, שצורתה כשל הקאנו המקורית, אך היא עשויה פיברגלס, פלסטיק או אלומיניום. = קָנוֹ* [מיושן], סִירַת קָנוּ.

קַנְטָר (crowbar, crow): לוֹם, מנוף־יד. באוניות מפרשים מלחמתיות שימש להגבהת לוע התותח ולהזזת עגלת התותח. [איור]

קַנַפָּט [לשון דיבור] (oakum). ראו: נְעֹרֶת.

קֵיסוֹן (caisson). ראו: שַׁעַר צָף.

קֹעַר, קוער (hull, belly; keel): א) החלק הקעור של גוף האונייה מתחת לקו המים. ב) שדרית הספינה. = שִׁדְרִית. ראו גם: בֶּטֶן הָאֳנִיָּה.

קֶפְּטֵן (captain): א) קברניט של אוניית סוחר, רב־חובל. = קַפִּיטָן [מיושן]. ב) דרגת קצונה בציי מלחמה מערביים; הנושא אותה מפקד על אוניית מלחמה גדולה. בחיל הים הישראלי – הדרגה המקבילה לאלוף־משנה. ג) לשון הפנייה בציי מלחמה למפקד האונייה או הספינה, גם אם דרגתו הרשמית נמוכה מ"קפטן".

– קֶפְּטֵן מִן הַמִּנְיָן, קפטן מן המניין (post captain). ראו: פּוֹסְט קֶפְּטֵן.

קָפַל*, קָפַל מִפְרָשׂ (to clew up): צרר מפרש רוחבי מן הזוויות התחתיות שלו, או מפרש אורכי מן הזווית האחורית התחתונה שלו.

קִפֵּל פַּס צִמְצוּם, קיפל פס אחד, קיפל שני פסים וכן הלאה (to take in one reef, to take in two reefs). ראו: פַּס צִמצוּם.

קֻפְסַת תַּחְמִישִׁים, קופסת תחמישים (cartridge box): קופסת עץ עגולה עם מכסה וידית חבל, ובה תחמיש אחד לתותח נטען לוע. שימשה בתקופת אוניות המפרשים להעברה בטוחה של תחמישי אבק שריפה ממחסן התחמושת בבטן האונייה אל סיפון התותחים. ראו גם: תַּחְמִישׁ, נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים. [איור]

קָצֶה אֲחוֹרִי* (bitter end). ראו: קְצֵה חֶבֶל הָעֹגֶן, קְצֵה שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.

קְצֵה חֶבֶל הָעֹגֶן, קצה חבל העוגן; קְצֵה שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, קצה שרשרת העוגן (bitter end): הקצה הפנימי של חבל העוגן או של שרשרת העוגן, המחובר דרך קבע לגוף כלי השיט. הביטוי to the bitter end מקורו בתקופת אוניות המפרשים, ומשמעותו: מלוא אורכו של חבל או עבות עוגן, שקצהו הפנימי קשור אל זקפי העגינה (riding bitts) שעל סיפון התותחים התחתון. = קָצֶה אֲחוֹרִי. ראו גם: זְקֵפֵי הָעֲגָנִים.

קְצֵה שִׂרְטוֹן (tail of bank): הזנב הפונה לים של שרטון אורכי בשפך נהר.

קָצִין (officer): אדם בעל הכשרה והסמכה לקצינוּת, הן בצי המלחמתי הן בצי המסחרי. בצי המלכותי הבריטי, ובעקבותיו גם בצי המלחמתי האמריקאי, מבחינים בין: 1) commissioned officer – קצין המקבל את הסמכתו לקצינוּת (commission) מן הכתר או מן הנשיא, בעברית חדשה: "קצין". באוניות מפרשים מלחמתיות הוא נקרא "קצין פיקוד". 2) warrant officer –בעל תפקיד המקבל את כתב מינויו (warrant) מן האדמירליות; בעברית חדשה: נגד בכיר. באוניות מפרשים מלחמתיות הוא נקרא "קצין־משנה". 3) petty officer – בעברית חדשה: סמל. באוניות מפרשים מלחמתיות: "תת־קצין".

– קְצִין אַסְפָּקָה [באוניית מלחמה] (purser, paymaster). ראו: גִּזְבָּר.

– קְצִין דֶּגֶל (flag officer): קצין הרשאי להניף דגל מיוחד לציון היותו המפקד בפועל של צי או שייטת. לרוב הכוונה לקצינים מדרגת סגן־אדמירל ומעלה (או מדרגות מקבילות), ולכן דרגתם נקראת "דַּרְגַת קְצִין דֶּגֶל" (flag rank).

– קְצִין הַמִשְׁמֶרֶת (officer of the watch): א) קצין סיפון המופקד על השטת האונייה במהלך המשמרת. ב) קצין מכונה המופקד על תפעול המנועים ומערכות המכונה במהלך המשמרת. ראו גם: מִשְׁמֶרֶת, קְצִין הַסִּפּוּן.

– קְצִין הַסִּפּוּן, קצין הסיפון (officer of the deck): באוניית מפרשים – קצין המופקד על ניווט האונייה והשטתה במהלך המשמרת. עמדת הפיקוד שלו הייתה על סיפון האחרה. = קְצִין הַמִּשְׁמֶרֶת.

– קְצִין מְכוֹנָה (engineer): קצין במחלקת המכונה של אוניית מנוע או אוניית קיטור.

– קְצִין מְכוֹנָה רִאשׁוֹן / שֵׁנִי / שְׁלִישִׁי / רְבִיעִי / חֲמִישִׁי (.first engineer, second engineer, etc).

– קְצִין מְכוֹנָה רָאשִׁי (chief engineer) = מְכוֹנָאי רָאשִׁי.

– קְצִין מִשְׁמַעַת ◊ (master-at-arms): בציי המלחמה של בריטניה וארצות הברית בתקופת אוניות המפרשים – תת־קצין שהיה אחראי על אכיפת המשמעת בקרב המלחים באונייה. ראו גם: קוֹרפוֹרָל הָאֳנִיָּה.

– קָצִין־מִשְׁנֶה, קצין משנה ◊ (warrant officer): באוניות מפרשים מלחמתיות בצי הבריטי ובצי האמריקאי – קצין מקצועי שקיבל את כתב מינויו (warrant) מהאדמירליות, להבדיל מקציני הפיקוד (commissioned officers), שהיו ג'נטלמנים בני המעמד הגבוה וקיבלו את הסמכתם לקצינות (commission) מן הכתר או מן הנשיא. עם קציני המשנה נמנו: רב־החובלים, הכלכל, רב־המלחים, התותחן, הנגר והרופא. ראו גם: תַּת־קָצִין.

– קְצִין מֶשֶׁק (chief steward). ראו: כַּלְכַּל רָאשִׁי.

– קְצִין נִוּוּט, קצין ניווט [בכלי שיט מלחמתיים] (navigating officer). ראו: נַוָּט.

– קְצִין סִפּוּן, קצין סיפון (deck officer, navigation officer): קצין במחלקת הסיפון באונייה מסחרית. ראו גם: קְצִין הַסִּפּוּן.

– קְצִין פִּקּוּּד, קצין פיקוד ◊ (commissioned officer): באוניות מפרשים מלחמתיות בצי הבריטי ובצי האמריקאי – קצין שהיה ג'נטלמן על פי ייחוסו החברתי, וקיבל את הסמכתו לקצינוּת (commission) מאת הכתר או מן הנשיא. בכך נבדל מקציני המשנה (warrant officers) המקצועיים, שמעמדם החברתי היה נמוך יותר, וקיבלו את כתב המינוי שלהם מן האדמירליות. עם קציני הפיקוד באונייה נמנו הקפטן והלוטננטים. ראו גם: קָצִין־מִשְׁנֶה, תַּת־קָצִין.

– קְצִין פִּקּוּחַ עַל הָאֳנִיּוֹת, קצין פיקוח על אוניות ◊ (master attendant): קצין במספנה של הצי המלכותי הבריטי, שני בדרגתו לאחר המפקח הראשי. בתקופת אוניות המפרשים פיקח על התקנת אוניות מלחמה לשיט ועל הוצאתן משירות פעיל והעברתן לעתודה. כמו כן הופקד על אוניות מושבתות העוגנות בנמל, עד להשבתן לשירות פעיל או עד להוצאתן מן הצי ולגריטתן.

– קָצִין רִאשׁוֹן (chief officer, chief mate, first mate): קצין סיפון באוניות סוחר, שני בדרגה לאחר רב־החובל. = קָצִין רָאשִׁי [מיושן], חוֹבֵל רִאשׁוֹן [מיושן].

– קָצִין שֵׁנִי (second officer, second mate); קָצִין שְׁלִישִׁי (third officer, third mate).

– קְצִינֵי קֶבַע (standing officers): בצי המלכותי הבריטי בתקופת אוניות המפרשים – קציני־משנה מצוות האונייה שנשארו בה כל עוד הייתה בשירות, גם כאשר הושבתה מפעילות והועברה לעתודה לתקופה קצובה. עם קציני הקבע נמנו רב־המלחים, הנגר, התותחן, הגזבר והטבחים.

קִצֵּר אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, קיצר את שרשרת העוגן; קִצֵּר אֶת חֶבֶל הָעֹגֶן, קיצר את חבל העוגן (to heave short, to shorten in): משך והעלה את חבל העוגן או את שרשרת העוגן עד שאורכם אינו עולה על פי אחד וחצי מעומק המים. למשל, לקראת בואה של גוררת, כדי שלא תצטרך להמתין עד משיכת שרשרת העוגן הארוכה כולה. ראו גם: קִצֵר חֶבֶל, אָסַף חֶבֶל.

קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית, קרא במשרוקית ◊ (to pipe, to wind a call): נאמר על רב־המלחים ועוזריו באוניות מפרשים מלחמתיות, שהעבירו פקודות למלחים באמצעות משרוקית, כל פקודה והשריקה המיוחדת לה. ראו גם: קְרִיאַת מַשְׁרוֹקִית, מַשְׁרוֹקִית רַב־מַלָּחִים.

– קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית לְמַלָּחֵי הַדֹּפֶן, קרא במשרוקית למלחי הדופן ◊ (to pipe the side, piping the side): באוניות מפרשים מלחמתיות – הפקודה שהשמיע רב־המלחים במשרוקיתו למלחי הדופן להתייצב בעמדותיהם בסיפון המותניים. מכאן התפתח הנוהג הקיים עד ימינו בציי מלחמה – לקדם בשריקת כבוד כל קצין בכיר או אישיות חשובה העולה לאונייה והיורדת ממנה. ראו גם: מַלָּחֵי הַדֹּפֶן, שְׁרִיקַת כָּבוֹד.

קְרָב אֳנִיָּה בְּאֳנִיָּה, קרב אונייה באונייה (single ship action, ship-to-ship combat): קרב בין שתי אוניות יחידות, להבדיל מקרב בין שני ציים. ראו גם: קְרָב יַמִּי.

קְרַב יַמִּי, קְרָב יָם (naval battle, sea battle, naval encounter): התנגשות מזוינת המתחוללת בים בין כלי שיט בודדים או בין ציים יריבים, שמטרתה להשמיד את האויב ולהשיג שליטה בים. = מִלְחֶמֶת אֳנִיּוֹת [מליצי], מִלְחֶמֶת יָם [מליצי], מִלְחֶמֶת צִיִּים [מליצי]. ראו גם: קְרָב אֳנִיָּה בְּאֳנִיָּה, קְרָב צִיִּים.

קֵרֵב לָרוּחַ*, קירב את האונייה (to luff her up). ראו: הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה לָרוּחַ.

קְרַב צִיִּים, קְרָב בֵּין צִיִּים (fleet action): התנגשות מזוינת בין שני כוחות ימיים, שכל אחד מהם גדול מאסקדרון (squadron). ראו גם: קְרָב יַמִּי.

קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה שטה קרוב לרוח (sailing close hauled, the ship is close hauled, sailing by the wind, sailing on a wind‏‏): מצבה של אוניית מפרשים השטה ברוח קדמית, במעלה הרוח. ראו גם: שָׁט בְּרוּחַ קִדְמִית, שָׁט קָרוֹב לָרוּחַ, נִשְׁאַר קָרוֹב לָרוּחַ. [איור]

קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר, האונייה שטה קרוב לרוח ככל האפשר (sailing full and by, sailing in the eye of the wind): מצבה של אוניית מפרשים השטה בזווית החדה ביותר האפשרית לה ביחס לכיוון הרוח, כאשר מפרשיה עדיין מלאים; כלומר, על גבול מצב "מול הרוח", אז המפרשים מתרוקנים ומתחילים להתנפנף והאונייה נעצרת. = מָלֵא עֲדַיִן [מיושן]. ראו גם: שָׁט קָרוֹב לָרוּחַ, נִשְׁאַר קָרוֹב לָרוּחַ. [איור]

קֵרוּי עֵרֶב* [מיושן] (crosstrees): באוניות מפרשים – שתי קורות עץ קצרות (ולימים מוטות ברזל) בקצה העליון של תורן תחתי ותורן עילי, הפרושות לצדדים לרוחב האוניה; המשענות יושבות על כתפי התורן ונושאות את הדוכנית, וכן מרחיקות לצדדים את רכסות התורן שמעליה. [איור]

קֵרוּי שְׁתִי* [מיושן] (trestletrees, trestles): באוניות מפרשים – שתי קורות עץ קצרות (ולימים מוטות ברזל) בקצה העליון של התורן התחתי, הפרושות לאורך האונייה. המשענות נישאות על כתפי התורן ותומכות בתורן העילי, בדוכנית ובמשענות הערב. משענות שְׁתִי מורכבות גם בקצות התרנים העילי והעלעילי. [איור]

קָרַוֶּל, קרוול (caravelle): בעבר, דגם של מפרשית אימונים שאורכה כ־5 מטרים, בעלת תורן יחיד ומעטה אורכי.

קָרַוֶּלָה, קרוולה (caravela): אוניית מפרשים פורטוגלית מן המאות ה־15–16, בעלת שניים, שלושה או ארבעה תרנים, המזוהה בעיקר עם הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות.

קָרוֹנָדָה (carronade): תותח נטען־לוע קצר מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, שירה כדורי תותח כבדים יחסית לטווח שאינו עולה על 1000 יארד. הקרונדה נועדה ללחימה מטווח קרוב, שבו הייתה פגיעתה הרסנית יותר מזו של תותחים אחרים באונייה, והיא הוצבה בעיקר על סיפוני הקדמה והאחרה. התותח נקרא על שם בית היציקה והמספנה ב־Carron שבסקוטלנד, שם יוצר לראשונה. [איור]

קֶרַח יַמִּים*, קֶרַח יָם (sea ice): קרח הנוצר כתוצאה מקפיאת מי ים. קרח ים מצוי בימים ובאוקיינוסים בצורות ובגדלים שונים.

קֶרַח מְקֻבָּץ*, קרח מקובץ (pack ice, ice pack): שדה קרח נרחב ונודד (רוחבו מעל 10 קילומטרים), המורכב מפיסות קרח שטוחות בגדלים שונים (כ־20–100 מטר ועד 10 קילומטר), המקובצות יחד באותו שטח. בהתאם לצפיפות משטחי או לוחות הקרח (ice floes) מבחינים בין: קרח מקובץ סגור (צפיפות 10/10), שבו משטחי הקרח קפאו ואוחו למקשה אחת; קרח מקובץ פתוח (צפיפות 1/10 עד 3/10), שבו משטחי הקרח אינם נוגעים זה בזה ו"תעלות" מים מפרידות ביניהם. = שְׂדֵה קֶרַח נוֹדֵד. ראו גם: מִשְׁטַח קֶרַח נִטְרָד, חֲסוּם עַל יְדֵי קֶרַח.

קֶרַח נִטְרָד*, קֵרַח נוֹדֵד (drift ice): פיסת קרח ים בכל צורה וגודל, שאינה מחוברת ליבשה, ונעה ממקום למקום בהשפעת הרוח וזרמי הים. = טְרִיד קֶרַח. ראו גם: טְרִידָה, קֶרַח מְקֻבָּץ.

קַרְחוֹן יַמִּי (iceberg): מסת קרח ענקית שניתקה מקרחון הררי (mountain glacier) וגלשה לים, והיא נעה ממקום למקום בהשפעת הרוח וזרמי הים.

קְרִיאַת מַשְׁרוֹקִית (call, winding): פקודה קולית המושמעת באמצעות משרוקית רב־מלחים. = צִפְצוּף מַשְׁרוֹקִית. ראו גם: קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית, מַשְׁרוֹקִית רַב־מַלַּחִים.

קֶרֶן* (clew, clue): א) כל אחת מן הפינות התחתונות של מפרש רוחבי. מבחינים בין "קֶרֶן גְּלָאִית" (weather clew) בצד האונייה הפונה אל הרוח, לבין "קֶרֶן חֲסָאִית" (lee-clew) בצד החסוי מן הרוח. ב) הפינה האחורית התחתונה של מפרש אורכי. ראו גם: פֶּקֶם, מֵיתַר קֶרֶן.[איור]

קֶרֶן אֲבַק שְׂרֵפָה, קרן אבק שריפה (powder horn): כלי קיבול לאבק שריפה, עשוי מקרן של פרה. שימש למילוי קנה או אגן ההצתה של רובה נטען־לוע ולמילוי חור ההצתה של תותח נטען לוע. ראו גם: צַפַּחַת אֲבַק שְׂרֵפָה, קְנֵה הַצָּתָה. [איור] [איור]

קָרַנְטִינָה (quarantine). ראו: הֶסְגֵּר [רפואי].

קִרְצֵף סִפּוּן, קירצף סיפון באבן מירוק (to holystone) . ראו: אֶבֶן מֵרוּק.

קַרְקַע הַיָּם, קַרְקָעִית הַיָּם (sea bed, bottom of the sea): תחתיתו של ים או אוקיינוס.

– קַרְקַע גְּרוּעָה, קַרְקַע יָם גְּרוּעָה (foul ground, foul bottom of the sea): קרקעית ים שיש בה שרידי כלי שיט או מכשולים אחרים, שהעוגן עלול להיתפס בהם מבלי שיוכל להיחלץ.

קַרְקָעִית הַסְּפִינָה, קַרְקַע הַסְּפִינָה [מיושן] (ship's bottom). ראו: תַּחְתִית.

קֶרֶשׁ (board, deal): בתקופת אוניות המפרשים – נסר עץ שממדיו קטנים מאלה של "לוח" (plank). עוביו בין 0.5 ל־1.5 אינץ'. = דַּף שֶׁל סְפִינָה [מליצי]. ראו גם: לוח עץ, נסר, חלק עץ.

קִשּוּט מוּעָט*, קישוט מועט (dressing with masthead flags): קישוט ראשי התרנים של אונייה או יכטה בדגלים ימיים, דגל אחד לכל תורן.

קִשּוּט רַב*, קישוט רב (dressing full, flags fore and aft): קישוט אונייה או יכטה בדגלי קוד, התלויים על חבל הנמתח מקצה החרטום, דרך ראשי התרנים, עד קצה הירכתיים.

קִשַּׁחַת*, האונייה קישחת (stiff): נאמר על אונייה יציבה ביותר, המתנגדת ביעילות לכוחות המבקשים להטות אותה על צדה, ובמיוחד בעת הפלגה במפרשים.

קִשֵּט בִּדְגָלִים*, קישט בדגלים (to dress): קישט אונייה ב"לבוש" חגיגי של דגלים ימיים.

קָשָׁר* (to bend, to tie, to make fast): חיבר דבר אל דבר באמצעות חבל; יצר קשר, רכס או ענד בחבל. ראו גם: רָכַס, עָנַד.

– קָשַׁר הֵיטֵב לִמְקוֹמוֹ (to secure): ריתק דבר מה בחבל כדי שלא יזוז ממקומו.

– קָשַׁר מִפְרָשׂ* (to bend a sail, bending sail): חיבר מפרש אל סקריה, מנור או גף.

– קָשַׁר מִפְרָשׂ תַּחְתִי [רוחבי] (to bend a course): העלה מפרש תחתי רוחבי וקשר אותו לסקריה.

קֶשֶׁר (knot): א) חיבור בחבל, מיתר, חוט וכדומה, ליצירת לולאה או עניבה, לאיחוד קצותיו חבל אחד או של שני חבלים, וכן לחיבור חבל לחפץ אחר. "קשר" במובנו הרחב כולל גם רכסים וענדים. ראו גם: רֶכֶס, עֶנֶד. ב) יחידת מהירות לכלי שיט, כלי טיס ורוחות, השווה למיל ימי אחד לשעה. ראו גם: לוֹג פָּשׁוּט.

– קֶשֶׁר אוֹרְגִים (weaver's knot). ראו: רֶכֶס מֵיתָר.

– קֶשֶׁר אוֹרְגִים כָּפוּל (double weaver's knot). ראו: רכס מיתר כפול.

– קֶשֶׁר אֲנָךְ* (lead line knot): קשר קל להתרה, המשמש לחיבור חבל למשקולת של אנך עומק.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן*, קשר בוהן (overhand knot, thumb knot): קשר פשוט המשמש כמעצור בקצה חבל או כקשר זמני למניעת היפרמות קצה החבל.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן כָּפוּל, קשר בוהן כפול (double overhand knot): קשר בוהן שבו הקצה החופשי של החבל נכרך פעמיים סביב המשכו.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן מְהִיר הַתָּרָה, קשר בוהן מהיר התרה (slip knot): קשר בוהן הניתן להתרה מהירה על ידי משיכת קצהו החופשי של החבל מתוך הלולאה. = קֶשֶר בֹּהֶן חָלִיץ*.

– קֶשֶׁר דַיָּגִים*, קשר דייגים (fisherman's knot): קשר לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, שבו כל קצה חבל נקשר בקשר בוהן סביב קצה החבל השני.

– קֶשֶׁר דַיָּגִים כָּפוּל, קשר דייגים כפול (double fisherman's knot): קשר לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, שבו כל קצה חבל נקשר בקשר בוהן כפול סביב קצה החבל השני.

– קֶשֶׁר הַצָּלָה* (bowline knot): קשר ליצירת לולאה בלתי מתהדקת מכל גודל שהוא בקצה חבל.

– קֶשֶׁר הַצָּלָה כָּפוּל* (double bowline knot): קשר ליצירת לולאה בלתי מתהדקת מכל גודל שהוא בקצה חבל, שבו הקצה החופשי של החבל מלופף פעמיים כדי שלא יחליק.

– קֶשֶׁר הַשְׁחָלָה* (reeving knot): קשר לחיבור שני חבלים עבים. קושרים כל חבל בענד טבעת אל החבל השני, ושני הקצוות החופשיים מקובעים אל המשך החבל בכריכת חיבור.

– קֶשֶׁר חוּטֵי חֶבֶל* (rope yarn knot): קשר לחיבור חוטי חבל זה לזה, כך שנוצר קשר דק ככל האפשר.

– קֶשֶׁר חַכָּה* (single Cairnton knot): קשר לחיבור חוט דיג אל קרס שבקצהו לולאה.

– קֶשֶׁר חָלִיץ* (jury knot). ראו: קֶשֶׁר מְהִיר הַתָּרָה.

– קֶשֶׁר יָדִית חֶבֶל (lanyard knot): קשר דקורטיבי ליצירת לולאת אחיזה בקצה ידית חבל. נקרא גם קשר יהלום. ראו גם: שְׂרוֹךְ חֶבֶל.

– קֶשֶׁר לוּלָאָה (double overhand knot, loop knot, overhand loop): קשר בוהן ליצירת לולאה בקצה חבל או בהמשכו. = לוּלְאַת בֹּהֶן.

– קֶשֶׁר מְהִיר הַתָּרָה (jury knot): קשר זמני בחבל, בשרוך וכדומה, שניתן להתירו במהירות על ידי משיכת קצהו החופשי. = קֶשֶׁר חָלִיץ.

– קֶשֶׁר עֲצִירָה* (stopper knot, stopper hitch): קשר סביב מוט, כלונס או חבל אחר, שאינו מחליק כאשר החבל נמשך לאורכם בכיוון אחד. משמש על פי רוב לקשירת חבל עצר (סטופר) אל חבל אחר. = עֶנֶד עֶצֶר, עֶנֶד עֲצִירָה.

– קֶשֶׁר עֶצֶר (stopper knot): קשר בקצה חבל המשמש כמעצור, ומונע מן החבל להחליק החוצה מגלגלת, מטבעת וכדומה שדרכן הוא עובר. כמו כן: כינוי רווח לעֶנֶד עֶצֶר.

– קֶשֶׁר פְּתִיל (reef knot). ראו: קֶשֶׁר שָׁטוּחַ מְהִיר הַתָּרָה.

– קֶשֶׁר קוֹלָר* (collar knot): קשר לחיבור חבלי חיזוק רוחביים זמניים לתורן קטן.

– קֶשֶׁר רֹאשׁ הַתֹּרֶן*, קשר ראש התורן (masthead knot): קשר לחיבור חבלי חיזוק רוחביים של תורן של סירת מפרשים, כאשר אינו מצויד בטבעות קשירה ייעודיות.

– קֶשֶׁר רֹאשׁ טוּרְקִי (Turk's head knot): קשר דקורטיבי בחבל, שצורתו מזכירה טורבן טורקי מתקופת האימפריה העות'מאנית.

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ* (reef knot): קשר לחיבור קצותיהם של שני חבלים שווים בעוביים.

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ חָלִיץ* (single bow). ראו: קֶשֶׁר שָׁטוּחַ מְהִיר־הַתָּרָה.

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ מְהִיר־הַתָּרָה, קשר שטוח מהיר התרה (single bow): קשר שטוח שלאחד מקצותיו צורת עניבה, כך שמשיכת קצה זה גורמת לקשר להיפתח מיד. = קֶשֶׁר שָׁטוּחַ חָלִיץ, קֶשֶׁר פְּתִיל.

– קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה* (figure-eight knot): קשר עצר בקצה חבל, שצורתו כצורת הספרה 8. = [רוֹוח:] קֶשֶׁר שְׁמִינִית.

– קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה כָּפוּל* (figure eight bend, Flemish knot). ראו: רֶכֶס שְׁמוֹנֶה.

– קֶשֶׁר שַׁרְשֶׁרֶת (chain knot): רצף לולאות בחבל, שבו כל לולאה עוברת דרך קודמתה. הקשר משמש לקיצור חבל הנמצא תחת מתח.

---

^{עדכון אחרון: 26 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

צְבַא הַיָּם [מליצי] (navy, war fleet). ראו: צִי מִלְחַמְתִּי, חֵיל יָם.

צֶבַע דּוֹחֶה צִמְדָּה, צֶבַע אַנְטִיפָאוּלִינְג, צֶבַע נוֹגֵד צִמְדָּּה* (antifouling paint): צבע המכיל חומרים כימיים אשר מעכבים היווצרות מִרְבָּד של אצות ובלוטי־ים על חלקי הגוף שמתחת למים של כלי שיט ומתקנים ימיים. ראו גם: צִמְדָה.

צֶבַע לְבֵינַת קַוֵּי הַמַּיִם, צבע לבינת קווי המים ◊ (boot top): צבע ימי מיוחד להגנה על בינת קווי המים מפני צמדה; אצות ובלוטי ים נדבקים בקצב מהיר יותר לאזור זה מאשר לתחתית כלי השיט, בשל החשיפה לסירוגין לאור ולחמצן. בתקופת אוניות המפרשים העשויות עץ השתמשו לאותה מטרה בתערובת של חֵלֶב וגופרית. ראו גם: בֵּינַת קַוֵּי הַמַּיִם.

צֶבַע לְעִלִּית הַדֹּפֶן, צבע לעילית הדופן ◊ (topside paint): צבע ימי המיועד לצביעת חלקי גוף כלי השיט מקו המים ומעלה, עד שפת הסיפון העליון הגלוי. ראו גם: קַו הַמַּיִם.

צֹבֶר*, צובר (bulk). ראו: מִטְעָן בְּצֹבֶר.

צַד* [של כלי שיט] (board, side). ראו: דֹּפֶן.

– צַד יָמִין* (starboard): הצד הימני של כלי שיט כאשר עומדים על סיפונו עם הפנים לחרטום. בסירת חתירה צד זה נקרא באנגלית bow side – הצד שבו מצוי משוטו של החותר הקדמי (bow).

– צַד שְׂמֹאל* (portside; עד 1844 נקרא larboard): הצד השמאלי של כלי שיט כאשר עומדים על סיפונו עם הפנים לחרטום. בסירת חתירה נקרא צד זה באנגלית stroke side – הצד שבו מצוי משוטו של החותר האחורי (stroke), המכתיב את קצב החתירה.

צַד אֶל צַד (board-and-board): נאמר על שתי אוניות מפרשים השטות במקביל זו לצד זו.

צַד הַגְּלִי* (windward side, weather side): הצד של אונייה החשוף לרוח, כלומר הצד שעליו נושבת הרוח, בניגוד לצַד הַחֲסִי – הצד המוגן מן הרוח. וכן הצד של אי, קרחון, אונייה אחרת וכדומה, שעליו נושבת הרוח. = צַד מוֹצָא הָרוּחַ, הַצַּד הַגָּלוּי לָרוּחַ, צַד מַעֲלֵה הָרוּחַ, הַצַּד הַפּוֹנֶה לָרוּחַ. ראו גם: גְּלִי. [איור]

– בְּצַד הַגְּלִי* (.windward adj., weather adj): בצד האונייה שעליו נושבת הרוח, כלומר הצד הפונה לרוח; וגם בצד הפונה לרוח של אי, של אונייה אחרת וכדומה. לדוגמה: המיתר שבצד הגלי (weather sheet), סירת האחרה שבצד הגלי (the windward quarter boat) וכו'. = בַּצַּד שֶׁמֵעַל הָרוּחַ, בַּצַּד הַפּוֹנֶה לָרוּחַ.

צַד הַחֲסִי* (lee side): הצד של אונייה המוגן מן הרוח, בניגוד לצַד הַגְּלִי – הצד שעליו נושבת הרוח. וכן הצד של אי, קרחון, אונייה אחרת וכדומה, שאינו חשוף לרוח. = צַד מְבוֹא הָרוּחַ, הַצַּד הֶחָסוּי מֵרוּחַ, צַד מוֹרָד הָרוּחַ, הַצַּד שֶׁמִּתַּחַת לָרוּחַ. ראו גם: חֲסִי. [איור]

– בְּצַד הַחֲסִי* (.lee adj): בצד האונייה המוגן מן הרוח, כלומר בצד האונייה שמתחת לרוח; וכן בצד החסוי מהרוח של אי, אונייה אחרת וכדומה. לדוגמה: סירת האַחרה שבצד החסי (lee quarter boat), מַתְלֵה הסקריה שבצד החסי (lee lift) וכדומה. = בַּצַּד שֶׁמִתַּחַת לָרוּחַ, בַּצַּד הַנִּסְתָּר מֵרוּחַ.

צַד הַחַרְטוֹם, צְדָדֵי הַחַרְטוֹם (bow, מ"ר bows). ראו: לְחִי הַחַרְטוֹם.

– צַד הַחַרְטוֹם שֶׁמֵּעַל הָרוּחַ (weather bow); בְּצַד הַחַרְטוֹם שֶׁמֵּעַל הָרוּחַ (on the weather bow)

– צַד הַחַרְטוֹם שֶׁמִּתַּחַת לָרוּחַַ (lee bow); בְּצַד הַחַרְטוֹם שֶׁמִּתַּחַת לָרוּחַ (on the lee bow)

– צַד יָמִין שֶׁל הַחַרְטוֹם (starboard bow); בְּצַד יָמִין שֶׁל הַחַרְטוֹם, מִיָּמִין לַחַרְטוֹם (on the starboard bow)

– צַד שְׂמֹאל שֶׁל הַחַרְטוֹם (port bow); בְּצַד שְׂמאֹל שֶׁל הַחַרְטוֹם, מִשְּׁמאֹל לַחַרְטוֹם (on the port bow)

צִדּוֹן*, צידון (topside). ראו: עִלִּית הַדֹּפֶן.

צַדְרָה* [מיושן] (canvas, sailcloth). ראו: בַּד מִפְרָשִׂים.

צֹהַר*, צוהר; מ"ר צְהָרִים (skylight): מסגרת עץ או מתכת, המצוידת בשמשות זכוכית ומותקנת מעל פתח בסיפון. הצוהר מכניס אור יום אל חלל פנימי, כגון תא מגורים (cabin skylight), חדר מכונות (engine-room skylight), מגורי חרטום (forecastle skylight) וכדומה. [איור] [איור] [איור]

צַוַּאר הַמָּשׁוֹט, צוואר המשוט* (shaft): חלק המשוט שבין הלהב לזרוע (מן המלגז והחוצה). ראו גם: מַלְגֵז.

צַוַּאר הַסְּקַרְיָה, צוואר הסקריה* (slings): חלקה האמצעי של סקריית מפרש רוחבי. ראו גם: סְקַרְיָה.

צַוַּאר הָעֹגֶן*, צוואר העוגן (trend): חלקו התחתון והמעוקל של גזע העוגן, במקום שבו הוא מתחבר לזרוע. [איור]

צוֹלֵל* (diver): אדם שמומחיותו היא שחייה מתחת למים, ובייחוד מי שנעזר במכשיר נשימה ובאביזרים נוספים כדי להאריך את משך שהותו במעמקים.

צוֹלְלָן (submariner): איש צוות בצוללת.

צוֹלֶלֶת* (submarine): כלי שיט תת־ימי, המשמש בעיקר לצרכים צבאיים אך גם למחקר מדעי.

– צוללת גרמנית (U-boat): מגרמנית – Unterseeboot.

צוֹעֵר יַמִּי (naval cadet). ראו: פֶּרַח קְצֻנָּה.

צוֹפֶה (lookout, lookout man): מלח משמרת המבצע תצפית רצופה אל האופק ומדווח על כל דבר שעיניו רואות. ראו גם: קַן הַצּוֹפֶה.

צוֹפָר (whistle): מכשיר בכלי שיט להשמעת אותות תמרון ואותות אזהרה קוליים.

צוֹפַר עֲרָפֶל (fog horn): מכשיר להשמעת אותות אזהרה קוליים בזמן ערפל כשהראות מוגבלת. צופר ערפל מותקן בחוף, בקרבת מקומות מסוכנים לשיט, ובאוניות מפרשים. ראו גם: פַּעֲמוֹן עֲרָפֶל.

צוֹר אֲחוֹרִי* (after peak): [מן "צַר", מצומצם ברוחבו.] מדור קטן בחלק האחורי של אונייה, בין המחיצה האחורית לקצה הירכתיים. אין לבלבל עם צוּר הירכתיים.

צוּר הַחַרְטוֹם (forecastle): מן "צוּר" – "מצודה", "מבצר". באוניות מלחמה אירופיות בימי הביניים: מבנה עילי בחרטום האונייה ששימש עמדת ירי להדיפת פושטים על הסיפון, תחילה לקשתים ואחר כך לרובאים. לימים התמזג בגוף האונייה ונקרא בעברית "בית הקדמה". אין לבלבל עם צוֹר קדמי (fore peak). ראו גם: מְגוּרֵי חַרְטוֹם. [איור]

צוּר הַיַּרְכָּתַיִם, צור הירכתיים (aftercastle): מן "צוּר" – "מצודה", "מבצר". באוניות מלחמה באירופה של ימי הביניים: מבנה עילי בירכתיים, ששימש כעמדת ירי להדיפת פושטים על הסיפון, תחילה לקשתים ואחר כך לרובאים. לימים התמזג בגוף האונייה ונקרא בעברית "בֵּית הָאַחְרָה". אין לבלבל עם צוֹר אחורי (after peak). [איור]

צוֹר קִדְמִי* (fore peak): [מן "צַר", מצומצם ברוחבו.] מדור קטן בקצה הקדמי של אונייה, בין קנה החרטום למחיצת ההתנגשות. אין לבלבל עם צוּר החרטום.

צוּר תּוֹתָחִים ◊ (citadel, casemate): תיבת לוחות שריון על הסיפון הראשי של אוניית תותחים מחופי שריון (casemate ironclad) שגוננה מארבעה צדדים על תותחי הדופן הראשיים שלה ועל אנשי צוותם. ראו גם: בֵּית תּוֹתָח, בֵּית תּוֹתָחִים, אֳנִיָּה מְחֻפַּת־שִׁרְיוֹן עִם צוּר תּוֹתָחִים מֶרְכָּזִי. [איור]

צִוֵּת אֳנִיָּה, ציוות אונייה (to man a ship): גייס או שכר אנשי צוות להפלגה באונייתו.

צֶוֶת אֳנִיַּת מַלְקוֹח, צוות אוניית מלקוח ◊ (prize crew): צוות של קצינים ומלחים המשיטים אל הנמל אוניית אויב שנלקחה שלל. ראו גם: מַלְקוֹחַ יַמִּי.

צֶוֶת הָאֳנִיָָּה, צוות האונייה (ship's crew, ship's company): כלל האנשים המשרתים באוניית סוחר או מלחמה, קצינים ומלחים גם יחד. = חֶבֶר הָאֳנִיָּה [מליצי], חֶבֶר הַמַלָּחִים [מליצי], חֶֶבֶר הַסְּפִינָה [מליצי], צֶוֶת הַסְּפִינָה.

צֶוֶת הַמַּסִיקִים, צוות המסיקים (black gang): קבוצת המסיקים וגורפי הפחם באוניית קיטור בימים עברו. כונו באנגלית "החבורה השחורה" או "חבורת השחורים" על שום הפיח שכיסה את גופם במהלך המשמרת. ראו גם: גּוֹרֵף פֶּחָם.

צֶוֶת הִשְׁתַּלְּטוּת, צוות השתלטות; צֶוֶת הִסְתַּעֲרוּת (boarding party): קבוצת מלחים חמושים מאורגנת, הפושטת על סיפונה של אונייה אחרת כדי להשתלט עליה ולקחת אותה בשבי או כדי לערוך בה חיפוש. ראו גם: הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן. [איור]

צֶוֶת חוֹף, צוות חוף (shore party): בתקופת אוניות המפרשים – קבוצת מלחים בפיקוד קצין שירדה בסירה לחוף כדי לחדש את מלאי המים, עצי ההסקה והאספקה הטרייה, או כדי לתור את החוף.

צי* (fleet): א) קבוצת אוניות או ספינות המפליגות יחד. ב) כלל אוניות המלחמה של מדינה. ג) קבוצת אוניות מלחמה מסוגים שונים, המוצבות בזירה אחת תחת פיקוד קצין דגל. ד) קבוצת כלי שיט מלחמתיים או מסחריים מאותו סוג. ה) כלל אוניותיה של חברת ספנות או של חברת דיג.

– צִי דַּיִג (fishing fleet): כלל אוניות וספינות הדיג של מדינה, של חברת דיג או של עיר.

– צִי הַיָּם הַפָּתוּחַ, צִי אוֹקְיָאנִי (Blue-water navy, High seas fleet): כינויו של צי המלחמה הפועל במרחבי הימים והאוקיינוסים, להבדיל מהכוח הימי המגן על מימי החופים והמים הפנימיים של המדינה.

– צִי מֵיְמֵי הַמּוֹלֶדֶת (Home Fleet): שמו ההיסטורי (מ־1902 עד 1967) של אותו חלק של הצי המלכותי הבריטי, שהופקד על הגנת חופי האיים הבריטיים ומבואותיהם הימיים, להבדיל מחלקים אחרים של הצי שפעלו מעבר לים.

– צִי מִלּוּאִים, צי מילואים (reserve fleet). ראו: מִלּוּאֵי הַצִּי.

– צִי מִלְחַמְתִּי, צִי מִלְחָמָה* (navy, war fleet, Service): כלל אוניות המלחמה והכוחות הימיים הצבאיים של מדינה. = חֵיל יָם, צְבַא הַיָּם [מליצי], חֵיל אֳנִיּוֹת [מליצי].

– צִי מַלְכוּתִי (royal navy): צי מלחמה של מונרכיה או של מונרכיה קונסטיטוציונית.

– צִי מִסְחָרִי (merchant navy, merchant marine, merchant service, mercantile marine): כלל אוניות הסוחר של מדינה או של עיר. = צִי סוֹחֵר, צִי סַחַר*.

– צִי מִשְׁלוֹחַ (expeditionary fleet): צי מלחמה המוביל צבא לפלישה או ללחימה מעבר לים.

– צִי סוֹחֵר, צִי סַחַר* (merchant marine, merchant navy, merchant service, mercantile marine). ראו: צִי מִסְחָרִי.

– צִי קֵיסָרִי (imperial navy): צי מלחמה של קיסרות.

צַיָּד לִוְיְתָנִים, צייד לווייתנים (whaleman): איש צוות באונייה לציד לווייתנים. ראו גם: אֳנִיַּת צֵיד לִוְיְתָנִים, צַיֶּדֶת לִוְיְתָנִים.

צַיֶּדֶת אֳנִיּוֹת סוֹחֵר, ציידת אוניות סוחר ◊ (commerce raider, raider): אוניית מלחמה לחיפוש אחר אוניות סוחר של האויב ולהטבעתן. ראו גם: צַיֶּדֶת סוֹחֵר. [איור]

צַיֶּדֶת לִוְיְתָנִים, ציידת לווייתנים (whaler catcher): ספינת קיטור או מנוע לציד לווייתנים, המצוידת בתותח לירי צלצלים. = אֳנִיַּת צֵיד לִוְיְתָנִים.

צַיֶּדֶת מוֹקְשִׁים, ציידת מוקשים (mines hunter): ספינת מלחמה לגילוי ולהשמדה של מוקשים ימיים בודדים, להבדיל משולת מוקשים המפנה שדות מוקשים ימיים שלמים. ראו גם: שוֹלַת מוֹקְשִׁים.

צַיֶּדֶת סוֹחֵר, ציידת סוחר (merchant raider, commerce raider): אוניית סוחר מגויסת לצי המלחמתי, חמושה בתותחים ובטורפדות, ששימשה להטבעת אוניות סוחר של האויב או לשבייתן.

צַיֶּדֶת צוֹלְלוֹת*, ציידת צוללות (submarine chaser): אוניית מלחמה המצוידת באמצעים ובחימוש לגילוי צוללות אויב ולהשמדתן.

צִיִּי (ש"ת) (naval): שייך או נוגע לצי מלחמתי.

צִילִינְדֶר* (cylinder): במנועי קיטור, דיזל ובנזין – גליל יצקת הברזל שבתוכו נעה הבוכנה. הצילינדר במשאבות בוכנאיות נקרא bucket. [איור] [איור] [איור]

– צִילִינְדֶר לַחַץ גָּבוֹהַּ (high pressure cylinder), צִילִינְדֶר לַחַץ נָמוּךְ (low pressure cylinder). ראו: מָנוֹעַ דּוּ־דַּרְגָּתִי.

צִ'יף [לשון דיבור] (Chief): מכונאי ראשי (Chief-engineer), קצין ראשון (Chief-mate), טבח ראשי (Chief-cook).

צְלִילָה* (diving): א) שחייה מתחת לפני הים. ב) שיט מתחת לפני הים. ג) שקיעה (בנוזל).

– צְלִילָה חָפְשִׁית, צלילה חופשית (free diving): שחייה מתחת למים ללא מכלים או מערכת נשימה, כל עוד האוויר שנשאף קודם לריאות מאפשר זאת.

– צְלִילַת מְכָלִים (scuba diving): שחייה ממושכת מתחת למים בעזרת מכלי אוויר דחוס לנשימה שהצולל נושא על גבו.

צֶלַע* (frame, rib; בספינת עץ: timber): חלק מבני רוחבי בשלד של ספינה. תפקיד הצלעות להקשיח ולחזק את הדפנות והתחתית ולהעניק לגוף כלי השיט את צורתו. [איור]

צֶלַע הָאֲנִיָּה, צלע האונייה [מליצי] (side). ראו: דֹּפֶן, צַד.

צַלְעִית ◊ (futtock): כל אחד מחלקיה הנפרדים של צלע מורכבת בספינת עץ: צלעית תחתונה, צלעית ראשונה, צלעית שנייה וכדומה עד רביעית או חמישית וצלעית עליונה. [איור] [איור]

– צַלְעִית עֶלְיוֹנָה ◊ (top timber): חלקה העליון של צלע מורכבת בספינת עץ, אחד בכל צד. [איור] [איור]

– צַלְעִית תַּחְתּוֹנָה ◊ (floor timber): חלקה המרכזי התחתון של צלע מורכבת באוניית עץ, המחובר אל השדרית ובולט משני צדדיה. [איור] [איור]

– ראֹשׁ הַצַּלְעִית הַעֶלְיוֹנָה ◊ (timber head): הקצה העליון של צלעית עליונה באוניית עץ. [איור]

צִמְדָּה*, צִמְדָּה יַמִּית (fouling, marine growth): מִרבד של אצות, בלוטי ים ויצורים ימיים זעירים מסוגים שונים הנצמדים אל תחתית ספינות (ומתקנים תת־ימיים) ומאיטים את מהירותם. = "זָקָן" [לשון דיבור]. ראו גם: גֵּרוּד זָקָן, תַּחְתִּית מְכֻסָּה צִמְדָּה.

צֻמָּה*, צומה [מיושן] (reef). ראו: פַּס צִמְצוּם.

צִמְצוּם*, צִמְצוּם מִפְרָשׂ (reefing). ראו: צִמְצֵם מִפְרָשׂ.

צִמְצֵם*, צִמְצֵם מִפְרָשׂ (to reef): הקטין את שטחו של מפרש על ידי קיפול או גלילה של חלק ממנו. קיפול מפרש נעשה באמצעות פתילי צמצום. ראו גם: גָּלַל מִפְרָשׂ, קִפֵּל פַּס צִמְצוּם, מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת, בְּמִפְרָשִׂים מְצֻמְצָמִים. [איור]

– צִמְצֵם מִפְרָשׂ לְגַמְרֵי (to close-reef): הקטין את שטחו של מפרש למידה הקטנה ביותר האפשרית, על ידי קיפול וקשירת כל פסי הצמצום (חלקיו הניתנים לצמצום).

צִמְצֵם רִפְיוֹן* [של חבל] (to take in the slack): משך והקטין את חלקו הרפוי של חבל. ראו גם: אָסַף רִפְיוֹן.

צֶמֶר חֲבָלִים ◊ (wad): פקעת חוטי חבלים ישנים שנתחבה לקנה תותח נטען־לוע ומנעה את תזוזת כדור התותח או הקלע כאשר הרכינו את קנה התותח אל המטרה. הצרור הראשון הונח על התחמיש ונתחב יחד אתו לעומק קדח הקנה; הצרור השני הונח על כדור התותח ושניהם יחד נתחבו פנימה והודקו אל התחמיש. ראו גם: חוּט חֶבֶל.

– תָּחַב צֶמֶר חֲבָלִים (to wad).

צִנּוֹר בֵּית הַשַּׁרְשֶׁרֶת*, צינור בית השרשרת (chain pipe, navel pipe, deck pipe): צינור פלדה רחב המוליך את שרשרת העוגן מהכנן או כננת העוגן אל בית השרשרת. = צִנּוֹר מַחְסַן הַשַּׁרְשֶׁרֶת.

צִנּוֹר דִּבּוּר, צינור דיבור (speaking tube): צינור ארוך בעל פתח מתרחב דמוי פעמון בכל אחד מקצותיו, ששימש לתקשורת קולית בין הגשר למכונה ולמדורים פנימיים נוספים. ראו גם: חֲצוֹצְרַת דִּבּוּר.

צִנּוֹר הָאָבִיק, צינור האביק (scupper pipe). ראו: אָבִיק.

צִנּוֹר הַמִּכְנָס*, צינור המכנס [מיושן] (hawse pipe). ראו: צִנּוֹר שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.

צִנּוֹר מַחְסַן הַשַּׁרְשֶׁרֶת (chain pipe, navel pipe, deck pipe). ראו: צִנּוֹר בֵּית הַשַּׁרְשֶׁרֶת.

צִנּוֹר שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, צינור שרשרת העוגן (hawse pipe): צינור פלדה רחב המוליך את שרשרת העוגן מן הכנן או כננת העוגן אל פתח שרשרת העוגן בלחי החרטום. = צִנּוֹר הַמִּכְנָס [מיושן].

צְנִימִים (ship bread, hardtack, biscuit). ראו: פַּכְסָם, פַּכְסַם מַלָּחִים.

צָנַף*, צָנַף חֶבֶל (to coil a rope, to coil up). ראו: סִדֵּר חֶבֶל (בעיגולים).

צְנֵפָה*, צְנֵפַת חֶבֶל (coil). ראו: פְּקַעַת חֶבֶל.

צָף* (to float, afloat): נישא על פני המים בכוח העילוי.

צָף לוֹ; הָאֳנִיָּה צָפָה לָה, האונייה צפה לה (to float, to lay afloat): נאמר על אונייה העומדת על מקומה בנמל או בים, אך אינה נוסעת.

צִפּוּי בְּפַחֵי נְחֹשֶׁת, ציפוי בפחי נחושת (copper sheathing, coppering): באוניות מפרשים עשויות עץ: כיסוי גוף האונייה שמתחת למים ביריעות נחושת מסומרות להגנה על העץ מפני תולעי אוניות וצמדה. ראו גם: מַתֶּכֶת צְהֻבָּה.

צִפּוּי חָלָק (carvel built, flush planking). ראו: לִוּוּחַ מְשֻׁוֶֶּה.

צִפּוּי מְלֻכְסָן, ציפוי מלוכסן (diagonal planking). ראו: לִוּוּחַ מְלֻכְסָן.

צִפּוּי מְרֹעָף, ציפוי מרועף (clinker planking, clinker built). ראו: לִוּוּחַ מְרֹעָף.

צִפּוּי תְּחִלָּה, שיטת ציפוי תחילה (shell-first construction, shell-built). ראו: מַעֲטֶפֶת תְּחִלָּה.

צַפַּחַת אֲבַק שְׂרֵפָה, צפחת אבק שריפה ◊ (powder flask): כלי קיבול למילוי אבק שריפה באגן ההצתה של רובה נטען־לוע. ראו גם: קֶרֶן אֲבַק שְׂרֵפָה.

צְפִירָה* [בחבל] (turn): ליפוף אחד של חבל סביב עצם קבוע כמו זקף וכו' כדי להחזיקו במקומו. = לִפּוּף.

צִפֹּרֶן הָעֹגֶן*, ציפורן העוגן (bill): הקצה המחודד של כף העוגן. [איור]

צֶפֶת הַחַרְטוֹם (billethead, fiddlehead, scrollhead): קישוט מגולף בעץ דמוי שבלול או גלילה, שעיטר את קצה קנה החרטום של אוניות מפרשים מסחריות במאה ה־19; קדם לו גליף החרטום. ראו גם: גְּלִיף הַחַרְטוֹם.

צֶפֶת הַיַּרְכָּתַיִם, צפת הירכתיים (aphlaston; taffrail, stern-piece): א) קישוט בקצה העליון המעוקל של מזוזת הירכתיים באוניות מן העת העתיקה, לרוב בצורת מניפה. ב) קישוט מגולף בעץ בחלק העליון של דף הירכתיים באוניות מפרשים מלחמתיות, לרוב בצורת שלט גיבורים. ראו גם: מַעֲקֵה הַיַּרְכָּתַיִם. [איור]

צֵרָה* (tumble home): שיעור ההיצרות של רוחב האונייה מעל קו המים במפלס הסיפון העליון. [איור]

צְרוֹר חוּטֵי חֶבֶל, צְרוֹר חֶבֶל [דַּק] (hank): אגודה של חוט משיחה, שזיר חוטי חבל או חבל דק. = דּוֹלֵלָה [מיושן]. ראו גם: צְנֵפָה, פְּקַעַת חֶבֶל.

צְרִיחַ נִיתוּב ◊ (conning tower): א) מבנה גבוה ומשוריין על סיפונן העליון של אוניות מערכה וסיירות משוריינות, ששימש לניתוב האונייה בשעת קרב. ממנו נמסרו פקודות להגאי בבית ההגה ולחדר המכונות. ב) מבנה עילי נמוך ומשוריין על סיפונה של צוללת ששימש גשר פיקוד פתוח בעת שיט על־מימי. באמצע המאה ה-20 לערך הוחלף על ידי מבנה עילי סגור והידרודינמי הנקרא "בִּיתָן". ראו גם: הִנְחָה אֳנִיָּה, בִּיתָן. [איור]

צְרִיחַ תּוֹתָח (turret): מבנה משוריין על סיפון אונייה ובו תותח או תותחים. לצריח צורת כיפה או גליל. חלקו העליון, הסובב, נקרא "בית תותח"; חלקו התחתון, הנייח, נקרא "בַּרְבֶּטָה". ראו גם: אֳנִיַּת צְרִיחַ.

צְרִיף סִירוֹת (boathouse, boat house). ראו: בֵּית סִירוֹת.

---

^{עדכון אחרון: 18 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

פָּגוֹשׁ* (fender): כרית קבועה או מיטלטלת, בצורות שונות ומחומרים שונים, המגינה על גוף כלי שיט מפני שפשוף ברציף או בכלי שיט אחר. = פֶנְדֶר [לשון דיבור]. [איור] [איור]

פִּגְיוֹן פֶּרַח קְצִינִים (midshipman's dirk): פגיון קצר שהיה חלק ממדי השרד של פרחי קצינים (מידשיפמנים) בצי המלכותי הבריטי בתקופת אוניות המפרשים ובמאה ה־19. הפגיון נתלה מן החגורה בצד שמאל.

פָדוֹם, פאדום (fathom): יחידת אורך אנגלית המשמשת בעיקר למדידת עומק הים. 1 פדום = 6 רגל = 1.83 מטר. ההגייה "פאדום" בעקבות фадом ברוסית. = אַמַּת־יָם.

פּוּגַת רוּחַ [מליצי] (calm). ראו: דִּמְמַת רוּחַ.

פּוֹלֵחַ גַּלִּים* (cutwater): חלקו הקדמי של קנה החרטום בספינת עץ, ה"חותך" את המים תוך כדי התקדמותה. [איור]

פּוֹלֶשֶׁת [מיושן] (landing craft). ראו: נַחֶתֶת.

פּוֹנְטוּן (pontoon): א) סירת מתכת נמוכה ושטוחת תחתית הנושאת גשר סירות. ב) כל אחד ממכלי הציפה של מזח צף, מבדוק צף, אווירון ימי או סירת פונטונים.

פּוּנְטִית* (punt): סירה צרה ושטוחת תחתית, בעלת שוקע נמוך וחרטום וירכתיים מרובעים, המשמשת לשיט בנהרות ובתעלות. היא מונעת על ידי כלונס ארוך הנהדף נגד קרקעית הנהר או התעלה. מן punt באנגלית. [איור]

פּוֹסְט־קֶפְּטֵן, פוסט קפטן (post captain): דרגת קצונה היסטורית בצי המלכותי הבריטי בתקופת אוניות המפרשים. הנושא דרגה זו היה קפטן הן בדרגתו הן בתפקידו, ופיקד על אוניית־קו מן הדרגות הראשונה עד השישית. הדרגה מקבילה לדרגת קפטן בציי מלחמה בני זמננו. שמה נועד להבחין בין קצינים אלה לבין קצינים נמוכים מהם בדרגת לוטננט או קומנדר, שפיקדו על אוניות מלחמה קטנות יותר אך גם אליהם פנו בתואר "קפטן". אונייה בפיקודו של פוסט קפטן נקראה באנגלית post ship ("אונייה מן המניין"). = קֶפְּטֵן מִן הַמִּנְיָן. [איור]

פּוֹעֵל נָמֵל, פּוֹעֵל נָמָל (docker, dockman): אדם העוסק בטעינה ובפריקה של אוניות, ברתיקתן לרציף וכדומה. ראו גם: סַוָּר.

פּוֹרֶצֶת הֶסְגֵּר, אונייה פורצת הסגר (blockade runner): כינוי לספינה או לאוניית סוחר המצליחה להסתנן דרך הסגר ימי שמטיל צי מלחמתי על נמל או על חופה של מדינת אויב.

פּוֹרֶקֶת * (lighter): סירה גדולה ושטוחת תחתית להובלת מטענים אל אוניות העומדות על עוגן ומהן. לרוב אין לה הנעה עצמית, אך לעיתים היא מצוידת במנוע. ראו גם: סִירָאי שֶׁל פּוֹרְקוֹת. [איור]

פּוֹשְׁטִים עַל הַסִּפּוּן, פושטים על הסיפון (boarders). ראו: הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן, צֶוֶת הִשְׁתַּלְּטוּת.

פְּחוּס־חַרְטוֹם, אונייה פחוסת חרטום (bluff bowed, bluff headed): נאמר על כלי שיט בעל חרטום רחב ושטוח. ראו גם: חַרְטוֹם פָּחוּס, חֻדַּת הַחַרְטוֹם.

פְּטוּרִים מִמִּשְׁמָרוֹת (idlers): כינוי מתקופת אוניות המפרשים לאנשי צוות מסוימים שלא שובצו למשמרות. עימם נמנו: רב־המלחים, הנגר, המפרשן והטבח. ראו גם: עוֹבֵד יוֹם, מִשְׁמֶרֶת.

פָּטַר*, פטר פתיל צמצום [מן פ-ט-ר, שחרר, התיר] (to shake out a reef). ראו: הִתִּיר פְּתִיל צִמְצוּם.

פַּטְרוֹל הַקֶּרַח הַבֵּינְלְאֻמִּי, פטרול הקרח הבינלאומי (International Ice Patrol): ארגון המקיים סיורים ימיים ואוויריים למעקב אחר קרחונים בנתיבי השיט בצפון האוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס הקרח הצפוני.

פָּיוֹל, פאיולים (payol בצרפתית). ראו: רִצְפַּת הָסִּירָה.

פִּין עֵץ (treenail, trenail, trunnel): בסירות ובאוניות מעץ – פין עגול וארוך מעץ קשה, המשמש לחיבור חלקי עץ זה לזה, ובעיקר לחיבור לוחות הדופן והתחתית אל הצלעות. = יְתַד סְפִינוֹת.

פִּין קְשִׁירָה (belaying pin). ראו: פִּין שְׁלִיבָה.

פִּין שְׁלִיבָה* (belaying pin): מאחז לחבל בצורת מוט קצר ועגול, עשוי עץ או מתכת ובעל ידית עגולה בראשו; משמש לקשירת מעלנים, חבלי מפרשים וסקריות ושאר חלקי החיבל הנייד. = פִּין קְשִׁירָה, יְתַד חֲבָלִים [מליצי]. ראו גם: חֶבֶק פִּינֵי שְׁלִיבָה, מַעֲקֵה פִּינֵי שְׁלִיבָה. [איור]

פִּיר הַמַּדְחֵף (screw well): גומחה בירכתי אוניית מדחף בתקופת המעבר ממפרשים לקיטור באמצע המאה ה־19. בעת הפלגה במפרשים הועלה המדחף אל תוך הגומחה, מעל קו המים, כדי להקטין את התנגדותו למים (הגרר). ראו גם: מַדְחֵף נָתִיק.

פִּיר כַּוָּה*, פיר כווה (hatchway): החלל האנכי שבין שתי כוות מטען, האחת מעל השנייה. ראו גם: כַּוָּה.

פִּירוֹגָה (pirogue, piragua): [מצרפתית] סירת כורת ילידית, וכן סירת שלחים ילידית ממערב אפריקה. ראו גם: סִירַת כֹּרֶת, סִירַת שְׁלָחִים.

פִּירָט (pirate). ראו: שׁוֹדֵד יָם.

פִּירָטִיוּת (piracy). ראו: שׁוֹד יַמִּי.

פַּכְסָם, פַּכְסַם מַלָּחִים (ship bread, hardtack, biscuit): בתקופת אוניות המפרשים – ביסקוויט שטוח וקשה במיוחד, עשוי קמח, מים ומעט מלח. שימש באוניות, בעיקר בציי מלחמה, כתחליף ללחם בהפלגות ארוכות ובשהייה ממושכת בים. = צְנִימִים. [איור]

פְּלַג־סִפּוּן, פלג סיפון (half deck): סיפון שאינו משתרע לכל אורכה של הספינה.

פְּלַג־עֹב, פלג עוב (carling, carline, header): קורה אורכית קצרה הקבועה בין שתי קורות רוחב הנושאות את הסיפון. [איור]

פְּלַג־קוֹרָה*, פלג קורה (half beam, short beam): קורת רוחב שאינה משתרעת לכל רוחב האונייה אלא בין צלע לבין פתח בסיפון. [איור]

פַּלְגָה (division): יחידה בצי מלחמתי המונה 4-3 כלי שיט מאותו סוג (פלגת נחתות, פַּלגת "דבורים" וכו').

פְלוֹטִילָה (flotilla): א) שייטת של כלי שיט מלחמתיים קטנים, לרוב מאותו סוג. ב) קבוצת יאכטות המפליגות יחד לחופשת שיט בשכר במסלול מתוכנן מראש, וגם כינוי לחופשת השיט עצמה.

פֶלוּקָה (felucca): סירת מפרשים ומשוטים ים־תיכונית קטנה, ששימשה לסחר ולהובלה לאורך החופים. בעלת מפרשים לטיניים. [איור]

פָּלַס [מיושן] (to run before the wind, to run free). ראו: שָׁט עִם הָרוּחַ.

פֶנְדֶר [לשון דיבור] (fender). ראו: פָּגוֹשׁ.

פָּנָה אֶל הָרוּחַ*, האונייה פנתה אל הרוח (to haul off, to haul the wind, to luff, to round to): נאמר על אוניית מפרשים המשנה קורס ומקטינה את הזווית בין חרטומה לבין כיוון נשיבת הרוח, כדי לעבור משיט במורד הרוח (עם הרוח) לשיט במעלה הרוח (קרוב לרוח). = עָלָה לָרוּחַ. ראו גם: פָּנָה מִן הָרוּחַ.

– הפקודה להגאי: פְּנֵה לָרוּחַ!, עֲלֵה לָרוּחַ! (!Luff).

פָּנָה מוּל הָרוּחַ*, האונייה פנתה מול הרוח (to round to): נאמר על אוניית מפרשים המפנה את חרטומה אל מול כיוון נשיבת הרוח. ראו גם: הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה מוּל הָרוּחַ.

פָּנָה מִן הָרוּחַ*, האונייה פנתה מן הרוח (to bear up, to bear away, to pay off, to pay away): נאמר על אוניית מפרשים המשנה קורס ומגדילה את הזווית בין חרטומה לבין כיוון נשיבת הרוח, כדי לעבור משיט במעלה הרוח (קרוב לרוח) לשיט במורד הרוח (עם הרוח). = יָרַד מִן הָרוּח. ראו גם: פָּנָה אֶל הָרוּחַ.

– הפקודה להגאי: פְּנֵה מֵהָרוּחַ!, רֵד מֵהָרוּחַ! (!Bear up! Bear away).

פְּנִימָה (inboard): לתוך הספינה; לעבר קו האמצע האורכי שלה.

פְּנִימִי (inboard): בתוך הספינה; היפוכו של "חיצוני" (outboard), שמחוץ לגוף הספינה. ראו גם: מָנוֹעַ פְּנִימִי.

פִּנַּת אֹכֶל, פינת אוכל (cuddy): ראו: חֲדַר אֹכֶל.

פַּס צִמְצוּם* (reef band, reef): א) רצועת בד מפרשים התפורה לאורכו של מפרש רוחבי או מפרש גף, ובה קבועים פתילי הצמצום להקטנת שטחו של המפרש. ב) חלק המפרש הניתן לצמצום באמצעות פתילי צמצום. מבחינים בין פס צמצום ראשון (הקרוב לראש המפרש), פס צמצום שני וכו'. = צֻמָּה [מיושן]. [איור] [איור] [איור]

– קִפֵּל פַּס צִמְצוּם, קיפל פס אחד, קיפל שני פסים וכן הלאה (to take in one reef, to take in two reefs).

פְּסִיס דֹּפֶן, פסיס דופן (wale): טור לוחות עבה וחסון, או רצועת טורי לוחות עבים וחסונים, בדופנה של ספינת עץ, בין קו המים לבין טור הלוחות העליון. = פְּסִיס הַלַּזְבֶּזֶת. [איור] [איור] [איור]

פְּסִיס הַלַּזְבֶּזֶת* (wale). ראו: פְּסִיס דֹּפֶן.

פְּסִיס כַּוָּה, פסיס כווה; פְּסִיס הִדּוּק*, פסיס הידוק (hatch batten, batten): בדי עץ או מתכת ארוכים להידוק שולי יריעת הברזנט הפרושה על מכסה כוות המטען. ראו גם: אָטַם אֶת מִכְסֵה הַכַּוָּה. [איור]

פְּסִיס מִפְרָשׂ* [מיושן] (sailbatten). ראו: שְׁחִיף.

פְּסִיעַת מַדְחֵף (propeller pitch): המרחק התאורטי שמתקדם מדחף בסיבוב אחד שלם, בלי להביא בחשבון את הפסדי ההחלקה. ראו גם: יַחַס הַפְּסִיעָה, הַחֲלָקַת הַמַּדְחֵף.

פַּעֲמוֹן אֳנִיָּה, פעמון אונייה (ship's bell): פעמון ברונזה או פליז המותקן על סיפון אונייה. בעבר שימש לציון זמני המשמרות ולהשמעת אותות ערפל ואזעקה, וכיום בעיקר לצרכים טקסיים.

פַּעֲמוֹן עֲרָפֶל (fog bell): בעבר, פעמון באונייה שבו צלצלו בזמן ערפל כשהאונייה עמדה על עוגן והראות הייתה מוגבלת. וכן פעמון שהותקן בקצה מזח ושימש לאותה מטרה. ראו גם: צוֹפַר עֲרָפֶל, מְצוֹף עֲרָפֶל.

פִצְצַת עֹמֶק, פצצת עומק (depth charge): פצצה להשמדת צוללות, המוטלת למים מכלי שיט או מכלי טיס ומתפוצצת בעומק שנקבע מראש מנגנון הידרוסטטי.

פְּקֻדָּה, פקודה [במשרוקית רב־מלחים] (pipe). ראו: קְרִיאַת מַשְׁרוֹקִית, קָרַא בְּמַַשְׁרוֹקִית.

פְּקֻדוֹת לַהֶגֶה, פקודות להגה (helm orders): הפקודות הנמסרות מקצין המשמרת בגשר או על סיפון האחרה להגאי האוחז בהגה.

– בתקופת אוניות המפרשים התייחסו פקודות ההגה לידית ההגה (helm, tiller) ולא ללוח ההגה (rudder) ולחרטום הספינה (head) כפי שנהוג כיום באוניות קיטור ומנוע. הפקודה "!Hard a-starboard", "כל ההגה ימינה!", פירושה היה: "הטה את ידית ההגה ימינה (באמצעות גלגל ההגה), כדי שהספינה תפנה שמאלה". הפקודה "!Helm up" פירושה היה: "הגה למעלה הרוח!", כדי שהספינה תפנה למורד הרוח. השיטה יסודה בידית ההגה (tiller) שקדמה לגלגל ההגה. הזזת ידית ההגה ימינה גרמה לפניית חרטום הספינה שמאלה ולהיפך; והזזת ידית ההגה למעלה הרוח גרמה לחרטום הספינה לפנות למורד הרוח ולהיפך. גלגל ההגה נכנס לשימוש באוניות ב־1704, אולם באוניות סוחר המשיכו להשתמש בשיטת הפקודות המסורתית עד ביטולה הרשמי בהסכמה בתקנות הבינלאומיות למניעת התנגשויות בים ב־1929. בצי המלכותי השוודי הוחלפה השיטה עוד ב־1872, בצי המלחמתי האמריקאי ב־1913, בצי המלכותי הבריטי ב־1931. בשיטה המתוקנת, "ימין" ו"ימינה", "שמאל" ו"שמאלה" מתייחסים לתנועות גלגל ההגה, חרטום הספינה ולוח ההגה לצד ימין או לצד שמאל כפשוטו.

הפקודות להגה באוניות מפרשים [מתייחסות לכיוון שאליו יש להפנות את ידית ההגה]:

– הֶגֶה לְמַעֲלֵה הָרוּחַ!; הֶגֶה, עָלֵה! (!Helm a-weather!, Helm up!, Up helm) [כדי שהאונייה תרד מהרוח]

– כָּל הַהֶגֶה לְמַעֲלֵה הָרוּחַ!; כָּל הַהֶגֶה, עָלֵה! (!Hard up!, Hard a-weather)

– הֶגֶה לְמוֹרַד הָרוּחַ!; הֶגֶה, רֵד! (!Helm a-lee!, Helm down!, Down helm!, Luff)

– הֶגֶה אַט־אַט לְמוֹרַד הָרוּחַ! (!Ease down the helm)

– כָּל הַהֶגֶה לְמוֹרַד הָרוּחַ!; כָּל הַהֶגֶה, רֵד! (!Hard down!, Hard a-lee, Luff a-lee!, Luff round)

– כָּל הַהֶגֶה יָמִינָה!(!Hard a-starboard) [כדי שחרטום האונייה יפנה שמאלה]

– כָּל הַהֶגֶה שְׂמֹאלָה! (!Hard a-port)

הפקודות להגה באוניות קיטור ומנוע מאז הנהגת השיטה החדשה ב־1929:

– הֶגֶה יָמִינָה! יָמִינָה הָהֶגֶה! (Starboard! [UK], Right rudder! [US])

– הֶגֶה שְׂמֹאלָה! שְׂמֹאלָה הָהֶגֶה! (Port (side)! [UK], Left rudder! [US])

– כָּל הָהֶגֶה יָמִינָה! (Hard to starboard! [UK], Right full rudder! [US])

– כָּל הָהֶגֶה שְׂמֹאלָה! (Hard to port! [UK], Left full rudder! [US])

– יָמִינָה 10! (Starboard 10! [UK], Right 10 degrees rudder! [US])

– שְׂמֹאלָה 10! (Port (side) 10! [UK], Left 10 degrees rudder! [US])

– אֶמְצַע הֶגֶה! (Midships! [UK], Rudder amidships! [US])

– שְׁמוֹר כִּוּוּן! (!Steady as she goes)

פְּקֻדּוֹת לְכַנֶנֶת הָעֹגֶן, פקודות לכננת העוגן; פְּקֻדוֹת לַעֹגֶן, פקודות לעוגן (windlass orders, anchor orders). ראו גם: טֵלֶגְרָף לְכַנֶנֶת הָעֹגֶן.

– הִכּוֹן! (!Stand by)

– עֹגֶן, הַטֵּל!, הטל עוגן! (!Let go)

– הָרֵם עֹגֶן!, עֹגֶן, הָרֵם! (!Heave in)

– הוֹרֵד שַׁרְשֶׁרֶת! (!Walk back)

– עָצוֹר! (!Hold on / Stop)

– רַפֵּה הַרְבֵּה! (!Slack away)

– עֹגֶן נִצָּב!, הַעֹגֶן נִצָּב! (!Up and down)

עֹגֶן נִתָּק!, הָעֹגֶן נִתָּק! (!Aweigh)

פְּקֻדּוֹת לַמְּכוֹנָה, פקודות למכונה (engine orders). ראו גם: טֵלֶגְרָף לַמְכוֹנָה.

– הִכּוֹן!; מְכוֹנוֹת הִכּוֹן! (!Stand by!; Stand by engines)

– עָצוֹר! (!Stop)

– קָדִימָה אַט־אַט! (!Dead slow ahead); אֲחוֹרָה אַט־אַט! (!Dead slow astern)

– קָדִימָה לְאַט! (!Slow ahead); אֲחוֹרָה לְאַט! (!Slow astern)

– קָדִימָה מֶחֱצָה! (!Half ahead); אֲחוֹרָה מֶחֱצָה! (!Half astern)

– קָדִימָה מָלֵא!, מָלֵא קָדִימָה! (!Full ahead); אֲחוֹרָה מָלֵא!, מָלֵא אֲחוֹרָה! (!Full astern)

פָּקוּם*, האונייה פקוּמה (to be in stays): מצבה של אוניית מפרשים הנמצאת בתוך גזרת הרוח הנגדית בעיצומו של סיבוב מול הרוח לשם החלפת המפנה. במצב זה מהירותה נמוכה מאוד ופעולת ההגה לא יעילה. ראו גם: פָקַם (to stay), מֵאֵן לְהִפָּקֵם.

פָּקַח עַיִן גְּלָאִית ◊ (to keep a weather eye open): ביטוי מתקופת המפרשים שפירושו השקיף לעבר חצי מעגל האופק בצד הפונה לרוח של האונייה (צד הגלי, weather side), והשגיח אם סערה מתקרבת מצד זה או אם אוניית אויב או צי אויב מתקרבים עם הרוח. (התקפה מצד מבוא הרוח, מצד החסי, לא הייתה אפשרית כי אוניות מפרשים אינן יכולות לשוט ישירות נגד הרוח.) בהשאלה: עמד על המשמר, השגיח בשבע עיניים, נכון להתריא על כל סכנה מתקרבת. = פָּקַח עַיִן עַל צַד מוֹצָא הָרוּחַ. ראו גם: צַד הַגְּלִי, צַד מוֹצָא הָרוּחַ, גְּלָאִי.

פְּקִיד הַקֶּפְטֶן (clerk, Captain's clerk). ראו: לַבְלַר הַקֶּפְטֶן.

פְּקִימָה* (tacking): שינוי המפנה של אוניית מפרשים הנעשה על ידי סיבוב מול הרוח. = סִיבוּב מוּל הָרוּחַ, חִזוּר [מיושן]. ראו גם: פָּקַם.

פֶּקֶם* (tack): הפינה הקדמית התחתונה של מפרש אורכי משולש או מרובע. ראו גם: מֵיתַר פֶּקֶם.

פָּקַם*, האונייה פקמה [בלשון חז"ל: בלם והיטה את מהלכה של בהמת רכיבה או בהמת משא] (to tack, to go about, to stay; to beat to windward, to beat, to work to windward): א) סובב את חרטום הספינה ועבר משיט ברוח קדמית במפנה ימני לשיט ברוח קדמית במפנה שמאלי או להיפך. במהלך הסיבוב עוברת הספינה גזרה של רוח נגדית, מ־40⁰-30⁰ לפני קו אמצע החרטום ל־30⁰–40⁰ אחריו; משום כך מהירות הספינה יורדת, ההגה לא יעיל במצב זה, והסיבוב נעשה על ידי כיוון המפרשים ולא רק באמצעות ההגה. = סָבַב מוּל הָרוּחַ. [איור] [איור]. ב) בתקופת אוניות המפרשים הייתה לפועל to tack גם המשמעות "סבב מול הרוח והחליף מפנים לסירוגין", כלומר שט ברוח קדמית בתנועות זיגזג, פעם במפנה ימני ופעם במפנה שמאלי. אך לרוב השתמשו בפועל to beat or to work to windward. = שָט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

פְּקַעַת חֶבֶל (coil): חבל המסודר בעיגולים זה על גבי זה או בצורת ספירלה שטוחה. = צְנֵפָה [מיושן], בּוּכְטָה [לשון דיבור]. [איור]

פְּרָאוּ (prau): סירת מפרש ילידית מדרום מזרח אסיה (אינדונזיה, מלזיה והפיליפינים). הסירה צרה וארוכה, חרטומה וירכתיה מחודדים, ולה שני שלחים לייצוב, אחד מכל צד.

פַּרְגּוֹל בַּעַל תֵּשַׁע רְצוּעוֹת (cat o' nine tail, cat): מגלב בעל תשע רצועות עור מְסוּבָּלוֹת בקשרים, ששימש לעונשי מלקות באוניות מלחמה ובצבאות במאות ה־17–19. מילולית: "הֶחָתוּל בַּעַל תִּשְׁעַת הַזְּנָבוֹת".

פֶּרַח קְצֻנָּה, פרח קצונה; פֶּרַח קְצִינִים; פֶּרַח חוֹבְלִים [מליצי] (midshipman; cadet): ימאי בתקופת הכשרתו לקצין ימי בצי המלחמתי או בצי המסחרי. = צוֹעֵר יַמִּי, קָדֶט יַמִּי. ראו גם: מִידְשִׁיפְּמֶן.

פְּרִיבָטִיר (privateer): א) אונייה חמושה, בבעלות ובפיקוד פרטיים, שפעלה בזמן מלחמה נגד אוניות הסוחר של האויב בהרשאת המלך או הריבון ובתמורה לנתח מן השלל. = קוֹרְסָר. ב) רב־החובל והבעלים של פריבטיר או אחד מאנשי הצוות. = שׁוֹדֵד־יָם מוּרְשֶׁה (בעל כתב הרשאה).

פְרִיגָטָה  (frigate): א) בתקופת אוניות המפרשים – אונייה מלאת־מעטה, קלת חימוש ומהירה; שימשה לסיור מודיעיני, להעברה מהירה של ידיעות ולשיטור ימי, ולא נטלה חלק בקרבות ימים כחלק ממערך הקרב הטורי. = פְרִיגָטַת מִפְרָשִׂים. ב) בתקופת המעבר ממפרש לקיטור במאה ה־19 – אוניית מפרשים מלאת־מעטה, קלת חימוש ומהירה, יורשת פריגטת המפרשים. הונעה על ידי מנוע קיטור ומפרשים גם יחד, בתחילה על ידי משוטות ואחר כך על ידי מדחף. = פְרִיגָטַת קִיטוֹר. ג) אוניית מלחמה בינונית, חמושה בטילים ובתותחים, לליווי כלי שיט אחרים (מלחמתיים ומסחריים) וללוחמה נגד צוללות. [איור]

– פְרִיגָטַת מִפְרָשִׂים (sailing frigate).

– פְרִיגָטַת מְשׁוֹטוֹת, פְרִיגָטַת קִיטוֹר (steam frigate).

– פְרִיגָטַת קִיטוֹר מַדְחֲפִית (screw frigate).

פְרִיגָטַת בְּלֶקְווֹל (Blackwall frigate): כינויה של אוניית מפרשים תלת־תורנית מלאת־מעטה, מן השנים 1830–1870, ששימשה להובלת משאות, נוסעים ומהגרים בין אנגליה לבין דרום אפריקה, אסיה ואוסטרליה. נקראה כך משום שהורתה במספנת בלקוול בנהר תמזה באנגליה, ובשל דמיונה לפריגטות הצי המלכותי, שכמותה היו תלת־תורניות, מלאות מעטה ולהן יציע ירכתיים אחד. [איור]

פְּרִיקָה* (discharging, unloading): הוצאת מטען מאונייה. ראו גם: טְעִינָה.

פְּרִיקָה וּטְעִינָה [של מטען] (cargo handling). ראו: נִטּוּל מִטְעָן.

פַּרְפַּר* (wing and wing; goose wings). ראו: מַצַּב פַּרְפַּר.

פָּרַק מִטְעָן [מאונייה], פָּרַק* (to discharge, to unload). ראו: פְּרִיקָה.

פָּרַשׂ מִפְרָשׂ, פָּרָשׂ* (to set a sail): העלה מפרש למקומו ומתח אותו כדי שיתמלא רוח, או התיר את קישוריו של מפרש ופתח אותו לשם אותה מטרה. ראו גם: פָּתַח מִפְרָשׂ (רוחבי), הֶעֱלָה מִפְרָשׂ, הֵנִיף מִפְרָשׂ.

– פָּרַשׂ אֶת כָּל הַמִּפְרָשִׂים (to make all sail).

– פָּרַשׂ מִפְרָשׂ תַּחְתִי [רוחבי] (to set a course), פָּרַשׂ מִפְרָשׂ עִלִּי, פרש מפרש עילי (to set a topsail) וכדומה.

– פָּרַשׂ מִפְרָשִׂים רַבִּים כְּכָל הַאֶפְשָׁר, האונייה פרשה מפרשים רבים ככל האפשר (to crowd sails, to crowd canvas). ראו: הִגְדִּיל תִּפְרֹשֶׂת.

פָּרַשׁ אֶל צַד הַחֲסִי (to retire to leeward): בתקופת אוניות המפרשים היה נהוג שעם עליית מפקד האונייה אל סיפון האחרה עברו קציני המשמרת לצד החסוי מרוח של הסיפון לאות כבוד, כנכנעים מלפניו. על מקורו של הנוהג ראו: נָסוֹג אֶל מוֹרַד הָרוּחַ.

פָּשַׁט עַל הַסִּפּוּן (to board). ראו: הִסְתַּעֵר עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה.

פְּשִׁיטָה עַל הַסִּפּוּן (boarding). ראו: הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן.

פְּשִׂיקָה* (flare): התעקלות דפנות האונייה מעלה ולצדדים מעל קו המים.

– חַרְטוֹם מְפֻשָּׂק, חרטום מפושק (flared bow).

פֶּתַח חֶבֶל הָעֹגֶן או פֶּתַח שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, פתח חבל העוגן או פתח שרשרת העוגן (hawsehole, hawse hole): כל אחד מן החורים העגולים בלחיי החרטום, משני צדי קנה החרטום, דרכם עוברים חבל העוגן או שרשרת העוגן. (שרשרות עוגן הוכנסו לשימוש באוניות עץ בסביבות שנת 1820.) = מִכְנָס* [מיושן, מלשון "כניסה"]. [איור]

– הביטוי באנגלית to come through the hawse-holes פירושו "עָלָה מִן הַשּׁוּרָה", התקדם לקצונה מתוך שורות המלחים הפשוטים.

פָּתַח מִפְרָשׂ, פָּתַח* (to unfurl, to loose, to heave out): התיר את פתילי הקשירה של מפרש רוחבי המגולל אל הסקריה ופרש אותו. ראו גם: פָּרַש מִפְרָשׂ.

פֶּתַח מָשׁוֹט (oar port): כל אחד מן הפתחים בדופן ספינת משוטים מלחמתית מן העת העתיקה, מעל קו המים, דרכם יצאו משוטי המפלס התחתון. [איור]

פִּתְחָה* (scuttle): פתח קטן בסיפון, בדופן אונייה או בקיר של תא, הניתן לסגירה על ידי מכסה. משמש לכניסה וליציאת אנשים או להכנסת אור השמש.

פִּתְחַת מְגוּרֵי הַחַרְטוֹם, פֶּתַח מְגוּרֵי הַחַרְטוֹם (forecastle scuttle): הפתח בסיפון הקדמה המוליך מטה אל מגורי החרטום.

פְּתִיל* (marline): חבל דק מסוג מיוחד, בעל שני גדילים השזורים ברפיון. בתקופת אוניות המפרשים היו שני סוגי פתילים מסוג זה: מוספג בעטרן (tarred line) או רגיל (white line). ראו גם: חֶבֶל דַּק.

פְּתִיל הַצָּתָה (match): גדילי כותנה שזורים לפתיל וספוגים בחומר בעירה, שנכרכו סביב ראש מוט ההצתה, ושימשו להצתת התחמיש של תותחים נטעני־לוע. ראו גם: גִּיגִית פְּתִילֵי הַצָּתָה, מוֹט הַצָּתָה, חוֹר הַצָּתָה, קְנֵה הַצָּתָה. [איור]

– פְּתִיל הַצָּתָה אִטִּי, פתיל הצתה איטי (slow match): פתילים להצתת התחמיש של תותחים נטעני לוע נקראו "איטיים" משום שבערו בגיגית פתילי ההצתה למשך כמה שעות, מוכנים לשימוש מיידי.

פְּתִיל זָפוּת [מליצי] (tarred line). ראו: פְּתִיל.

פְּתִיל צִמְצוּם* (reef point): שרוכי־חבל הקבועים בשורות לרוחבו של מפרש משני צדדיו. משמשים לקשירת חלק המפרש שקופל, כאשר מקטינים את שטחו עם התגברות הרוח.

פְתִיל קְשִׁירָה (gasket): שרוכי חבל לקשירת מפרש לסקריה או למנור לאחר שגללו אותו. ראו גם: גָּלַל מִפְרָשׂ, פָּתַח מִפְרָשׂ.

פָּתַל* [חבל] (to lay, to twist): שזר חוטים לגדיל או גדילים לחבל. התקין חבל משלושה או ארבעה גדילים (עיקרים). ראו גם: גְּדִיל, חוּט. [איור]

---

^{עדכון אחרון: 29 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

עֲבוֹדוֹת חֶבֶל (ropework, marlinspike seamanship): יצירת קשרים וקליעות מסוגים שונים לשימוש מעשי ולקישוט, וכן טיפול בחבלים עצמם.

עֲבוֹדַת הַיָּם [מיושן] (seamanship). ראו: יַמָּאוּת.

עֲבוֹת* (hawser): חבל חזק ועבה, המשמש כחבל רתיקה או כחבל עוגן. בתקופת אוניות המפרשים היה זה חבל תלת־גדילי.

– עֲבוֹת רְתִיקָה* (mooring hawser): חבל חזק ועבה לרתיקת כלי שיט לרציף או למצוף רתיקה.

עָבִיר לִכְלֵי שַׁיִט (navigable): מתאים מבחינה פיזית לתנועה בטוחה של כלי שיט. = בַּר־שַׁיִט*.

עֲגָבָה* (quarter) [מיושן]. ראו: אַחְרָה.

עָגִיל הַמִּפְרָשׂ, עָגִיל רֹאשׁ הַמִּפְרָשׂ (earing, head-earing): כל אחד משני החבלים הקצרים המשמשים לקשירת הפינות העליונות של מפרש רוחבי לקצות הסקרייה שלו. [איור]

עֲגִינָה* (anchoring): רתיקת כלי שיט למקומו באמצעות עוגן. ראו גם: רְתִיקָה.

עֶגְלַת תּוֹתָח, עֲגָלָה (gun carriage, carriage): באוניות מפרשים מלחמתיות – מסגרת עץ כבדה וחזקה, מצוידת בגלגלי עץ מלאים, שנשאה על גבה תותח נטען־לוע.

עָגַן* (to anchor, to lie at anchor, to ride at anchor; to come to anchor): נאמר על כלי שיט הרתוק למקומו באמצעות עוגן.

– עָגַן בִּשְׁנֵי עֳגָנִים*, האונייה עגנה בשני עוגנים (to moor): נאמר על אונייה הרתוקה באמצעות שני עוגנים, בדרך כלל מן החרטום ובזווית רחבה, ולעיתים – אחד מן החרטום והאחר מן הירכתיים. ראו גם: עִגֵּן [אֳנִיָּה] בִּשְׁנֵי עֲגָנִים.

– עָגַן לִזְמַן קָצָר ◊ (to touch a port or bay) – נאמר על אונייה הפוקדת נמל או תחנת עגינה לזמן קצר בדרכה ליעד אחר. בהפלגות חקר ארוכות בתקופת אוניות המפרשים – גם עצירה במפרץ מוגן לצורך הצטיידות במים ובמזון טרי.

עִגֵּן*, עיגן (to anchor, to bring to anchor, to bring up): ריתק כלי שיט למקומו באמצעות עוגן. ראו גם: הֵטִיל עֹגֶן.

– עִגֵּן [אֳנִיָּה] בִּשְׁנֵי עֲגָנִים*, עיגן אונייה בשני עוגנים (to moor). ראו: עָגַן בִּשְׁנֵי עֳגָנִים.

עֹגֶן*, עוגן (anchor): כלי כבד לרתיקת כלי שיט למקומו. העוגן מחובר לכלי השיט בשרשרת או בחבל, מוטל למים וננעץ בקרקעית הים.

– עֹגֶן אַדְמִירָלִי, עוגן אדמירלי; עֹגֶן הָאַדְמִירָלוּת* (admiralty pattern anchor). ראו: עֹגֶן בַּעַל מַטֶּה.

– עֹגֶן בַּעַל מַטֶּה, עוגן בעל מטה (stocked anchor): עוגן בעל שתי זרועות ומטה ניצב להן בקצהו העליון. = עֹגֶן אַדְמִירָלִי. [איור]

– עֹגֶן חֲסַר מַטֶּה*, עוגן חסר־מטה (stockless anchor). ראו: מַטֶּה הָעֹגֶן.

– עֹגֶן חַרְטוֹם*, עוגן חרטום (bower, bower anchor): כל אחד משני העוגנים הגדולים של אונייה, התלויים דרך קבע משני צדי החרטום. [איור]

– עֹגֶן חָתוּל*, עוגן חתול (grapnel, grapnel anchor): עוגן בעל שלוש עד שבע זרועות כפופות, שבקצותיהן ציפורניים. משמש בסירות בדרך כלל. = עֹגֶן נְעִיצָה.

– עֹגֶן יַרְכָּתַיִם*, עוגן ירכתיים (stern anchor, stream anchor): א) עוגן רזרבי של אונייה, קטן מעוגן החרטום, המאוחסן על הסיפון בחלקה האחורי. ב) עוגן של כלי שיט המורד אל המים מירכתיו.

– עֹגֶן מִבְטָח, עוגן מבטח ◊ (sheet anchor): עוגן רזרבי באוניית מפרשים שנועד לשימוש מיידי בעת חירום, כאשר העוגן או העוגנים הרגילים בחרטומה ניתקו או לא הצליחו לשמור את האונייה במקומה. באוניות מפרשים מלחמתיות גדולות היו שני עוגני חרטום, ומאחוריהם שני עוגנים רזרביים. הימני מבין העוגנים הרזרביים, שהיה מחובר דרך קבע לחבל העוגן ומוכן לשימוש מיידי, נקרא באנגלית sheet anchor ובתרגום לעברית "עוגן מבטח". העוגן השני נקרא "עוגן רזרבי" (spare anchor). ראו גם: עֹגֶן חַרְטוֹם. [איור]

– עֹגֶן מַחְרֵשָׁה, עוגן מחרשה (CQR anchor, plough anchor, plow anchor): עוגן חסר זרועות, בעל שתי כפות דמויות להבי מחרשה, החודרות לקרקעית הים ונאחזות בה.

– עֹגֶן מִשְׁקֹלֶת, עוגן משקולת (mooring sinker). ראו: מַשְׁקוֹעַ.

– עֹגֶן מֵת, עוגן מת [לשון דיבור] (sinker, mooring clump). ראו: מַשְׁקוֹעַ.

– עֹגֶן נְגִידָה*, עוגן נגידה (kedge anchor). עוגן קל המשמש לנגידת כלי שיט למרחק קצר. השימוש בו היה נפוץ במיוחד בתקופת אוניות המפרשים. ראו: נְגִידָה.

– עֹגֶן נְעִיצָה*, עוגן נעיצה (grapnel, grapnel anchor). ראו: עֹגֶן חָתוּל.

– עֹגֶן נִצָּב*, העוגן ניצב (up and down, the anchor chain is up and down): מצב שבו שרשרת העוגן מתוחה במאונך, כך שחרטום האונייה נמצא בדיוק מעליו. = שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן בִּמְאֻנָּךְ, בִּמְאֻנָּךְ.

– עֹגֶן פָּטֵנְטִי*, עוגן פטנטי (stockless anchor, patent stockless anchor): עוגן ברזל חסר מטה, ששתי זרועותיו סבות על ציר בקצה גזע העוגן. = עֹגֶן בְּכַפּוֹת נָעוֹת [מיושן].

– עֹגֶן פִּטְרִיָּה*, עוגן פטרייה (mushroom anchor): עוגן חסר זרועות ולו צורת פטרייה הפוכה, שראשה שוקע לתוך הקרקעית ומתחפר בה. מתאים לקרקעית חולית או בוצית.

– עֹגֶן צָף*, עוגן צף (sea anchor, drift anchor, drogue, drag): שק ברזנט דמוי חרוט, הקשור בחבל ארוך לחרטום סירה ומורד למים. בשל התנגדותו הגדולה למים הוא מחזיק את חרטום הסירה מול הגלים ומונע את התהפכותה. משתמשים בו בירידה לחוף בגלים חזקים או בעת סערה בלב ים. [איור]

– עֹגֶן תָּקוּל*, עוגן תקול (foul anchor): עוגן שהחבל שלו הסתבך ונכרך סביב כפותיו או סביב גזעו; וכן עוגן שנתפס בסלע או במכשול שעל הקרקעית.

עוֹבֵד יוֹם (dayman, idler): איש צוות באונייה שאינו מבצע משמרות אלא עובד בשעות היום בלבד. ראו גם: פְּטוּרִים מִמִשְׁמָרוֹת.

עוֹבֵר יָם, עוֹבֵר יָמִים [מליצי] (seafarer, mariner). ראו: יוֹרֵד יָם.

עוֹזֵר הַגִּזְבָּר (purser's steward, ship's steward). ראו: כַּלְכַּל, גִּזְבָּר.

עוֹזֵר רַב־חוֹבְלִים, עוזר רב חובלים ◊ (master's mate): תת־קצין באוניית מפרשים מלחמתית שסייע לרב־החובלים בניהול המשמרות, בניווט האונייה ובהשטתה. מספר עוזרי רב־החובלים נע מאחד ועד שישה, בהתאם לדירוג האונייה. ראו גם: סְגַן רַב־חוֹבְלִים.

עוֹזֵר רַב־מַלָּחִים, עוזר רב מלחים ◊ (boatswain's mate): מבכירי המלחים באוניית מפרשים מלחמתית, סגנו ועושה דברו של רב־המלחים. פיקח על שגרת יומם של המלחים, מסר את פקודות רב־המלחים למלחים באמצעות משרוקיתו, ובין השאר גם הוציא לפועל עונשי מלקות. מספר עוזרי רב־המלחים נע בין אחד לשניים ועד שמונה, בהתאם לדירוג האונייה. ראו גם: מַשְׁרוֹקִית רַב־מַלָּחִים.

עוּקָה*, עוּקַת מַשְׁאֵבַת הַשִּׁפּוּלַיִם (well, bilge well): המקום בתחתית כלי השיט שבו מותקן קצה צינור היניקה של משאבת השיפוליים.

עוֹשֶׂה מִפְרָשִׂים (sailmaker). ראו: מִפְרָשָׂן.

עָזֵק*, עֲזֵקִים [מיושן] (cringle) [מן עִזקה]. ראו: טַבַּעַת מִפְרָשׂ.

– עֲזֵק גַּלְגֶּלֶת הַצִּמְצוּם* [מיושן] (reef tackle cringle). ראו: טַּבַּעַת גַּלְגֶּלֶת הַצִּמְצוּם.

– עֲזֵק הֶעָגִיל [מיושן] (earing cringle). ראו: טַבַּעַת הֶעָגִיל.

– עֲזֵק צֻּמָה*, עזק צומה (reef cringle). ראו: טַבַּעַת פַּס הַצִּמְצוּם.

עִזְקָה* (thimble): טבעת מתכת בעלת חריץ בהיקפה, המוכנסת לעין בקצה חבל או כבל. שומרת על צורת העין ומגינה על החבל מפני שחיקה. מארמית: עִזְקְתָא – טבעת. = טִימְבְּל.

עָזַר (to light): באנגלית ימית מיושנת; לדוגמה: "Light along that rope" – "עזור למשוך את החבל".

עֵזֶר נִוּוּט*, עזר ניווט (aid to navigation, navigational aid): כל מכשיר או מתקן חיצוני לכלי שיט, שנועד לסייע לו לקבוע את מיקומו, לנווט בבטחה או להזהירו מפני סכנות ומכשולים לשיט. עם עזרים אלה נמנים: מגדלורים, מצופים, צופרי ערפל ועוד. ראו גם: מַכְשִׁיר נִוּוּט.

עִטְרָן* (tar): נוזל צמיג המופק בעיקר משרף עצי אורן. בתקופת אוניות המפרשים שימש להגנת החיבל הנייח מפני ריקבון עקב מגע עם מים. tar באנגלית הוא קיצור של tarpaulin – אברזין, בד קנבס משוח בעטרן, ממנו הכינו את מעילים וכובעים לשימוש אנשי הצי. [איור]

– Stockholm tar ("עטרן שטוקהולם") היה השם המסחרי של עטרן עצי אורן שיוצר במאה ה־17 בשוודיה על ידי חברת Norrländska Tjärkompanie. המסחר בעטרן עצים התרכז בנמל שטוקהולם, וכל החביות סומנו בכיתוב "Stockholm tar". לימים איבדה החברה את המונופולין, אך השם נותר כינוי לעטרן עצים משובח.

 עַיִן* (eye): עניבה דמויית עין בקצה סָמוך או רִכסה, המושחלת על ראש התורן של אוניית מפרשים. ראו גם: קְלִיעַת עַיִן.

עֵינָה* (bull's-eye): א) צוהר זכוכית עגול ושטוח השקוע בסיפון אונייה להכנסת אור. ב) שמשת זכוכית של אשקף (חלון תא).

עִיר נָמֵל, עִיר נָמָל (port, port town): עיר הבנויה סביב נמל גדול, מסחרי או צבאי.

עַכְבַּר יַבָּשָׁה (landsman, landlubber). ראו: אִישׁ יַבָּשָׁה.

עַל הַסִּפּוּן, על הסיפון (on deck): על סיפון האונייה ממש, להבדיל מן "באונייה" (aboard, on board).

עַל הַסִּפּוּן וּבִמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים, על הסיפון ובמרומי התרנים (above and aloft): מונח ימי מתקופת אוניות המפרשים המציין את חלקיה העליונים של האונייה – הסיפון העליון, התרנים והחיבל – החשופים לרוח, לשמש ולגשם, בניגוד לבטן האונייה (below deck) שמתחת לסיפון.

עַל שִׂרְטוֹן* (aground, stranded): מצבו של כלי שיט שפגע בקרקעית הים והתיישב עליה, כולו או חלקו, ואינו יכול להמשיך לשוט. ראו גם: עָלָה עַל שִׂרְטוֹן, אֳנִיָּה תְּקוּעָה עַל שִׂרְטוֹן, אֳנִיָּה שֶׁהוּטְלָה לַחוֹף.

עָלָה, הַיָּם עָלָה [לשון דיבור] (to swell, to run high). ראו: גָּאָה.

עָלָה אֶל פְּנֵי הַמַּיִם (to surface): נאמר על צוללת, צולל, לווייתן וכדומה כאשר הם מתרוממים ממעמקי הים אל פני המים.

עָלָה לָאֳנִיָּה, עלה לאונייה (to embark, to come on deck, to come on board, to board, to come topside): עלה לסיפון האונייה מן הרציף או מסירה. ראו גם: עָלָה עַל אֳנִיָּה, הִסְתַּעֵר עַל סִפּוּן אֳנִיָּה.

עָלָה לַחוֹף, עָלָה לַיַּבָּשָׁה (to land): נאמר על אדם השוחה ועולה מן הים אל היבשה. ראו גם: יָרַד לַחוֹף, יָרַד לַיַּבָּשָׁה [מסירה].

עָלָה לַיָּם (to go to sea): [לשון דיבור] נעשה ימאי, הצטרף לצי. = יָרַד לַיָּם.

עָלָה לַסִפּוּן, עלה לסיפון (to come on board, to come on deck): עלה מבטן האונייה אל הסיפון הגלוי.

עָלָה לָרוּחַ, האונייה עלתה לרוח (to luff): באוניות מפרשים – הקטין את הזווית בין חרטום האונייה לכיוון הרוח. חִדֵּד [לשון דיבור]. = פָּנָה אֶל הָרוּחַ. ראו גם: נִמְשָׁךְ אֶל מַעֲלֵה הָרוּחַ.

– הפקודה להגאי: עֲלֵה לָרוּחַ!, עֲלֵה! (!Luff)

עָלָה עַל אֳנִיָּה, עלה על אונייה (to go on board a ship, to embark on a ship): א) הצטרף כנוסע להפלגת אונייה; ב) השכיר עצמו לעבודה כאיש צוות באונייה. ראו גם: עָלָה לָאֳנִיָּה.

עָלָה עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה עַל הַחוֹף (to run aground, to take the ground, to strand, to strike): נאמר על כלי שיט שהתיישב על קרקעית הים או על החוף ואינו יכול להמשיך לשוט. ראו גם: עָמַד עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה לַחוֹף.

עִלּוּי רֶזֶרְבִי*, עילוי רזרבי (reserve buoyancy): הנפח של גוף כלי השיט שמעל המים, בין קו המים לבין הסיפון הגלוי והרציף, הנמשך למלוא אורכו. = עֲתוּדַת עִלּוּי. ראו גם: בֹּלֶט.

עִלִּי*, עיל (top). ראו: תֹּרֶן עִלִּי, מִפְרָשׂ עִלִּי.

עֶלְיוֹן* (royal). ראו: תֹּרֶן עֶלְיוֹן, מִפְרָשׂ עֶלְיוֹן.

עֲלִיַּת הַבָּרוֹמֶטֶר, עליית הברומטר (barometer rise): עליית הלחץ האטמוספרי הנמדד באמצעות ברומטר, המצביעה בדרך כלל על התפתחות מזג אוויר נאה. ראו גם: יְרִידַת הַבָּרוֹמֶטֶר.

עִלִּית הַגּוּף, עילית גוף האונייה (upperworks): גוף האונייה שמעל קו המים כאשר היא טעונה במלואה.

עִלִּית הַדֹּפֶן, עילית הדופן (topside, topsides): חלק הדופן שמעל קו המים (קו הטעינה). = צִדּוֹן*. ראו גם: בֵּינַת קַוֵּי הַמַּיִם. [איור] [איור]

עִלִּית הַמַּסָּקָה*, עילית המסקה (fiddley, fidley): ראו: מְסֻכַת הַמַּסָּקָה.

עַלְעִלִּי*, עלעילי (topgallant). ראו: תֹּרֶן עַלְעִלִּי, מִפְרָשׂ עַלְעִלִּי.

עָמַד, האונייה עמדה (to lay to, to heave to, to lay hove to): מצב שבו האונייה כמעט שאינה מתקדמת ואף אינה נסוגה לאחור. באוניית מפרשים משיגים זאת על ידי הפניית החרטום קרוב לרוח וכיוון המפרשים כך שיבטלו זה את פעולתו של זה; בכלי שיט ממונעים – באמצעות המנועים. למשל: בהמתנה לסירת נתב. ראו גם: נִיַּח אֶת הָאֳנִיָּה, נֶעֱמָד מוּל הָרוּחַ, נֶעֱצָר מוּל הָרוּחַ. [איור]

עָמַד לְלֹא נוֹעַ, האונייה עמדה ללא נוע (to lay becalmed): נאמר על אוניית מפרשים שנקלעה לדממת רוח ואינה יכולה להתקדם. ראו גם: דִּמְמַת רוּחַ, סְפִינָה שֶׁנִטְּלָה הָרוּחַ מִמִּפְרָשֶׂיהָ, נֶעֱצָר מוּל הָרוּחַ.

עַָמַד מוּל זֶרֶם הַגֵּאוּת (או זֶרֶם הַשֵּׁפֶל), האונייה עמדה מול זרם הגאות או זרם השפל (to lay tide-rode): נאמר על אונייה העוגנת בנתיב שיט מוֹעֲדִי, כשחרטומה מול זרם הגאות או זרם השפל. ראו גם: זֶרֶם גֵּאוּת וָשֶׁפֶל.

עָמַד עַל עֹגֶן, האונייה עמדה על עוגן (to lay at anchor): נאמר על אונייה עוגנת, הרתוקה למקומה באמצעות עוגן.

עָמַד עַל שִׂרְטוֹן, עָמַד עַל הַחוֹף, האונייה עמדה על שרטון (to lay aground): מצבו של כלי שיט לאחר שהתיישב על שרטון או על החוף. ראו גם: עָלָה עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה עַל הַחוֹף.

עֶמְדוֹת קְרָב (battle stations, action stations, general quarters, quarters): המקומות בכלי שיט מלחמתי שבהם מוצבים אנשי הצוות בשעת קרב; וכן הפקודה לאנשי הצוות לתפוס מיד את עמדותיהם לקראת קרב או בעת היתקלות פתע באויב. באוניות מלחמה בתקופת המפרשים הושמעה הקריאה "עמדות קרב!" על ידי מתופף חיילי הצי. מכאן הביטוי באנגלית Beat to quarters. ראו גם: הִכּוֹן לִקְרָב!, רְשִׁימַת עֶמְדוֹת קְרָב.

עֶמְדַּת הַגְּלִי (weather gauge, weather gage): בתקופת אוניות המפרשים – מונח לציון המיקום ההדדי ביחס לרוח של שני ציים יריבים הערוכים בטורים מקבילים. צי או אונייה תופסים את עמדת הגלי כאשר הם מתייצבים בצד הגלי של טור האויב, כלומר בצדו הפונה למוצא הרוח. עמדה זו התקפית במהותה, משום שהיא מאפשרת לנקוט יוזמה, לשוט עם הרוח ולהסתער על האויב. ראו גם: צַד הַגְּלִי, תָּפַס אֶת עֶמְדַּת הַגְּלִי.

עֶמְדַּת הַהַגַּאי*, תָּא הַהַגַּאי* (cockpit): החלק השקוע בסיפונה של יכטת מפרשים שבו עומד ההגאי. = קוֹקְפִּיט. [איור]

עֶמְדַּת הַחֲסִי (lee gauge, lee gage): בתקופת אוניות המפרשים – מונח לציון המיקום ההדדי ביחס לרוח של שני ציים יריבים הערוכים בטורים מקבילים. צי או אונייה תופסים את עמדת החסי כאשר הם מתייצבים בצד החסי של טור האויב, כלומר בצדו הפונה למבוא הרוח. זוהי עמדה מגננית במהותה, משום שהיא מאפשרת לנתק מגע ולסגת עם הרוח. ראו גם: צַד הַחֲסִי, נָסוֹג אֶל צַד הַחֲסִי, תָּפַס אֶת עֶמְדַּת הַחֲסִי.

עַמּוּד מַעֲקֶה* (rail stanchion, stanchion): עמוד תמך של מעקה לוחות, מעקה חבלים או מעקה מוטות. [איור]

עֲמוּסָה בִּמְלוֹאָה, אונייה עמוסה במלואה (deep laden): אונייה הטעונה עד קצה יכולתה, ולכן שקועה עמוק במים. = עֲמוּסָה לַעֲיֵפָה [מליצי], עֲמוּסָה וּמְלֵאָה* [מיושן]. ראו גם: רֵיקָה.

עֲמוּסָה מִדַּי*, אונייה עמוסה מדי (overloaded): אונייה הנושאת משקל יתר, כך שקו הטעינה שלה נמצא מתחת לפני המים.

עֲמִיל מֶכֶס (customs agent, customs broker): איש מקצוע מוסמך הפועל כנציג מורשה של יבואן או יצואן מול רשויות המכס. מכין ומגיש את המסמכים הדרושים לשחרור טובין מהמכס, ומקבל תמורת זאת דמי עמלה. = סוֹכֵן מֶכֶס.

עֹמֶק, עומק המים (depth): המרחק האנכי מפני המים עד קרקעית הים או הנהר. העומק נמדד בפדומים או במטרים.

עֹמֶק הַסַּפְנָה*, עומק הספנה (depth of hold): המרחק האנכי בין צדו הפנימי של הסיפון הראשי לבין רצפת הסַפנה (מחסן המטען), הנמדד באמצעית האונייה.

עֹמֶק פְּנִימִי, עומק פנימי [של גוף האונייה] (moulded depth, depth moulded): המרחק האנכי הנמדד באמצעית האונייה מן הצד העליון של השדרית אל הצד העליון של קורות הסיפון העליון. המדידה אינה מביאה בחשבון את עובי לוחות המעטפת. [איור]

עֹמֶק פֶּרִיסְקוֹפִּי, עומק פריסקופי (periscope depth): מצב שבו צוללת שטה סמוך לפני המים (כ־15 מ'), כך שרק הפריסקופ, תורן השינור וכמה תרני קשר בולטים מעל פני המים.

עֲמֹק שֹׁקַע, עמוק שוקע (deep draught): נאמר על כלי שיט שמידת שקיעתו במים גדולה, כלומר המרחק בין קו המים והשדרית גדול, ולכן הוא מתאים לשיט בלב ים אך לא במים רדודים.

עִמְקָה* (well): החלל שבין שני מבנים עיליים על הסיפון העליון של אונייה. מן 'עִמְקָא' בלשון חז"ל. ראו גם: מָתְנַיִם.

עֲמֻקַּת־מָתְנַיִם, אונייה עמוקת מותניים (deep-waisted): נאמר על אוניית מפרשים שסיפון הקדמה וסיפון האחרה שלה מתנשאים גבוה מעל הסיפון העליון (הגלוי). ראו גם: מָתְנַיִם.

עֶנֶב* (collar, noose): לולאה קלועה בקצה העליון של סמוך או של רכסה.

– עֶנֶב סָמוֹךְ* (collar of stay, noose of stay): לולאה קלועה בקצה העליון של סמוך, "המולבשת" על ראש התורן ומשמשת לחיבור הסמוך לתורן.

– עֶנֶב רִכְסָה* (collar of shroud, noose of shroud): לולאה קלועה בקצה העליון של רכסה, "המולבשת" על ראש התורן ומשמשת לחיבור הרכסה לתורן.

עִנֵב*, עינב (to sling): קשר מענב חבל או שרשרת סביב מטען או משא. = הֶעֱנִיב. ראו גם: הֶעֱלָה [במענב חבל].

עֶנֶד* (hitch): קשר של חבל מסביב לגוף כלשהו כמו מוט, טבעת, זקף, חבל אחר ועוד. ראו גם: קֶשֶׁר, רֶכֶס.

– עֶנֶד אֻנְקָל*, ענד אונקל (blackwall hitch, cross hitch).

– עֶנֶד בַּרְוָז*, ענד ברווז  (cleat hitch). = עֶנֶד מַאֲחָז*.

– ענד הדקר* (marline spike hitch): קשר לחיבור קצה הפתיל (marline) של כריכת חיבור לדקר (marline spike). הדקר משמש מנוף למתיחת הפתיל. ראו גם: חִשּׁוּק.

– עֶנֶד זָקֵף* (bollard hitch).

– עֶנֶד טַבַּעַת* (two half hitches).

– עֶנֶד טַבַּעַת כָּפוּל* (a round turn and two half hitches).

– עֶנֶד מַאֲחָז* (gooseneck hitch, cleat hitch, cleat tie) = ענד ברווז.

– עֶנֶד מוֹט* (clove hitch).

– עֶנֶד מוֹט חָלָק* (rolling clove hitch).

– עֶנֶד מוֹט כָּפוּל* (double clove hitch).

– עֶנֶד מַעֲלָן (halyard hitch). = עֶנֶד נֵף.

– עֶנֶד נֵף* (halyard hitch) = עֶנֶד מַעֲלָן.

– עֶנֶד פִּגּוּם*, ענד פיגום (harness hitch, stage hitch).

– עֶנֶד קוֹרָה* (timber hitch).

– עֶנֶד קוֹרָה וּמֶחֱצָה*, ענד קורה ומחצה (timber and half hitch).

– עֶנֶד קִצּוּר*, ענד קיצור (cat's paw).

– עֶנֶד קַרְנַיִם*, ענד קרניים (cow hitch, lark knot).

עָנִיד* [מיושן] (strop, grommet). ראו: חֶבֶק מָשׁוֹט, רְצוּעַת מָשׁוֹט.

עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת לַשִּׁדְרִית, עונש גרירה מתחת לשדרית (keelhauling). ראו: עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת קֹעַר הַסְּפִינָה.

עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת קֹעַר הַסְּפִינָה, עונש גרירה מתחת קוער הספינה (keelhauling): עונש על עבירות חמורות שהיה נהוג בציי מלחמה במערב אירופה במאות ה־15–16. מלח שנידון לעונש זה נכפת והועלה בחבל אל קצה זרוע הסקריה הראשית, הושלך למים ממרומי התורן, ונמשך בחבל מתחת לקוער הספינה אל קצה זרוע הסקריה בצדה השני של האונייה, וחוזר חלילה. [איור]

עֹנֶשׁ מַלְקוֹת לְעֵינֵי הַצִּי, עונש מלקות לעיני הצי ◊ (flogging round the fleet): עונש על עבירות חמורות שהושת על מלחים בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים. המלח הובל בסירה בין אוניות הצי שעגנו בנמל, והולקה לעיני מלחיהן.

עֵץ (wood). ראו: חֵלֶק עֵץ (timber), לוּחַ עֵץ (plank).

– עֵץ לֹא מְיֻבָּשׁ, עץ לא מיובש (unseasoned timber): עץ לבניית אוניות שלא הניחו לו להתייבש במידה הראויה לאחר שנכרת ולפני השימוש בו, ולכן אורך חייו קצר.

– עֵץ לַח (green wood): עץ שלא התייבש די צורכו לאחר שנכרת. הלחות 100%.

– עֵץ מְיֻבָּשׁ, עֵץ יָבֵשׁ* (seasoned timber): עץ שתכולת הלחות בו פחותה מ-20%.

עָצֶה* (transom): כל אחת מן הקורות הרוחביות המחוברות למזוזת הירכתיים של אוניית עץ ומעניקות לירכתיים את צורתן.

עֲצוֹר! (באנגלית ימית מיושנת: !Avast): פקודה לעצור או להפסיק פעולה.

עֲצוֹר שׁוֹט! (!Hold water). הפקודה לחותרים בסירת משוטים לעצור או להאט את התקדמות הסירה. לשמע הפקודה החותרים מכניסים את המשוטים למים כשלהביהם ניצבים, ומחזיקים אותם כך עד הפקודה הבאה.

עֲצֵי מִלּוּא, עצי מילוא ◊ (deadwood): באוניות עץ – קורות עץ קצרות ועבות המונחות על גבי השדרית בקצות גוף האונייה. תפקידן למלא את החלקים הצרים של גוף כלי השיט מאחורי קנה החרטום ומלפנים למזוזת הירכתיים. [איור]

עֵצִים נִטְרָדִים* (driftwood): בולי עצים או גזרי עץ שנפלו או נסחפו לים, והם נעים עם הזרמים והרוחות ומהווים סכנה לשיט.

עֲצֵלָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ, האונייה עצלה בסיבובים מול הרוח ◊ (slack in stays): נאמר על אוניית מפרשים העוברת באיטיות את גזרת הרוח הנגדית בעת סיבוב מול הרוח, ולכן עלולה להיעצר בלי יכולת להשלים את הסיבוב. ראו גם: זְרִיזָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ.

עֶצֶם קִיוּם הַצִּי (fleet in being): עיקרון אסטרטגי־ימי שלפיו גם כוח ימי נחות, הנמנע מקרב ומסתגר בנמל, מוסיף להשפיע על מהלכי אויבו החזק ממנו מעצם קיומו.

עָצְמָה יַמִּית, עוצמה ימית (sea power, seapower): מכלול האמצעים הגאוגרפיים, הכלכליים, הפוליטיים והצבאיים המאפשרים למדינה לשלוט בנתיבי הים החיוניים לה, כדי להבטיח את העברת הסחורות והמשאבים הצבאיים ולמנוע זאת מן האויב. ראו גם: שְׁלִיטָה בַיָּם.

עָצְמָה צִיִִּית, עוצמה ציית (naval power): כוחה של מדינה במספרם ובאיכותם של כלי השיט המלחמתיים העומדים לרשותה, לרבות כלי הנשק שעליהם ומיומנות הצוותים המפעילים אותם.

עָצַר אֶת הָאֳנִיָּה, עצר את האונייה (to bring to, bring the ship to): עצר את התקדמותה של אוניית מפרשים על ידי כיוון המפרשים כך שפעולתו של האחד מבטלת את פעולתו של האחר. ראו גם: עָמַד.

עֲקֵב הַתֹּרֶן*, עקב התורן (mast heel, heel): קצהו התחתון של התורן בספינת מפרשים, המוכנס אל אדן התורן.

עֲקֵב מוֹט הַחַרְטוֹם* (bowsprit heel, heel): קצהו האחורי של מוט החרטום בסירת מפרשים או באוניית מפרשים, הנשען על זקפי מוט החרטום ומחובר אליהם.

עִקּוּל*, עיקול (bend): כל אחד מן הפיתולים של נהר או של תעלה. ראו גם: עֵקֶל [בחבל].

עָקוּר*, הָעֹגֶן עָקוּר*, העוגן עקור (aweigh, atrip). ראו: נִתַּק, הָעֹגֶן נִתַּק.

עֵקֶל* [בחבל] (kink): כיפוף חד לאחור בחבל או בכבל פלדה. ראו גם: כִּיפוּף [בחבל]. [איור]

עֵקֶל [לשון חז"ל] (kentledge). ראו: זְבוֹרִית שֶׁל בַּרְזֶל.

עִקָּר, עיקר (strand): מחלקי החבל. הסיבים שזורים לחוטים, החוטים שזורים לעיקרים, ושלושה או ארבעה עיקרים שזורים לחבל. = גְּדִיל. [איור]

עֵרֶב [מיושן] (yard). ראו: סְקַרְיָה.

עֲרֵבָה, עריבה (barge): בלשון חז"ל – סירת משא קטנה ושטוחת־תחתית לפריקה ולטעינה של ספינות. ראו גם: אַרְבָּה.

עַרְבֹּלֶת, ערבולת (eddy). ראו: זֶרֶם עַרְבֹּלֶת.

עֲרִיסָה* (cradle): קונסטרוקציה חזקה מעץ או מפלדה, המותאמת לצורת הגוף של כלי שיט, ומשמשת להחזקתו במצב זקוף כשהוא מחוץ למים, לצורך תיקונים או לאחסנה.

– עֲרִיסַת הַשָּׁקָה* (launching cradle): קונסטרוקציה חזקה מעץ או מפלדה, הנושאת את האונייה במצב זקוף כאשר היא מחליקה למים על גבי מסילות ההשקה. ראו גם: מִשְׁעֲנוֹת הַשָּׁקָה.

עָרַךְ* [מערכת] [מיושן] (to rig, to rig a gear). ראו: הִִתְקִין [מערכת, מעטה].

עַרְסָל (hammock): יריעת קנבס מלבנית שמיתרי חבל קשורים לשני קצותיה, והיא נתלית מווים בקורות הסיפון שמעל ומשמשת מיטת שינה.

עַרְסָלָה (cot, naval cot): ערסל דמוי תיבה, עשוי מיריעות קנבס מתוחות על מסגרת עץ; שימש כמיטת קצינים, בניגוד לערסלי המלחים. [איור]

עָשָׂה כְּרִיכָה* [על החבל] (to whip): חיזק את קצה החבל בחוט משיחה מלופף ומהודק כדי שלא ייפרם. = כָּרַךְ *[על החבל]. ראו גם: כְּרִיכָה.

עֲתוּדַת עִלּוּי*, עתודת עילוי (reserve buoyancy). ראו: עִלּוּי רֶזֶרְבִי.

עִתֵּק*, עיתק את האונייה (to shift, to haul a ship). ראו: עִתּוּק.

עִתּוּק*, עיתוק אונייה (shifting, shifting of ship): העברת אונייה ממקום אחד למקום אחר בתוך הנמל, בדרך כלל לאורך הרציף. ראו גם: הֶעֱתִיקָה אֶת מְקוֹם חֲנָיָתָהּ.

---

^{עדכון אחרון: 27 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

סָבַב*, האונייה סבבה (to wear, to veer). ראו: סָבַב עִם הָרוּחַ.

סָבַב לְאָחוֹר, האונייה סבבה לאחור והחליפה מפנה (to boxhaul): נאמר על אוניית מפרשים הסובבת תוך תנועה לאחור עם הרוח ואחר כך משלימה את שינוי הכיוון והמפנה בסיבוב קדימה עם הרוח. תמרון זה מבוצע כאשר אין לאונייה מספיק מרחב לחילוף המפנה בשל קירבה ליבשה. ראו גם: סִיבוּב לְאָחוֹר, סִיבוּב בַּמָּקוֹם עִם הָרוּחַ. [איור]

סָבַב מוּל הָרוּחַ, האונייה סבבה מול הרוח והחליפה מפנה (to tack, to go about, to stay): נאמר על אוניית מפרשים המסובבת את חרטומה מול הרוח ומחליפה מפנה. במהלך הסיבוב עוברת האונייה גזרה של רוח נגדית; משום כך מהירותה נמוכה, פעולת ההגה אינה יעילה וקוטר הסיבוב קטן. = פָּקַם*. ראו גם: מִפְנֶה, סִיבוּב מוּל הָרוּחַ. [איור]

סָבַב עִם הָרוּחַ, האונייה סבבה עם הרוח והחליפה מפנה (to wear, to veer): נאמר על אוניית מפרשים המסובבת את ירכתיה מול הרוח ומחליפה מפנה. במהלך הסיבוב עוברת האונייה גזרה של רוח גבית ושל רוח מלאה; משום כך מהירותה גבוהה, קוטר הסיבוב גדול ופעולת ההגה יעילה. ראו גם: מִפְנֶה, סִיבוּב עִם הָרוּחַ, מַהְפָּךְ. [איור]

סְבִיבוֹל הַמַּפְרֶקֶת (swivel bolt of truss): פין ברזל המשמש ציר הסיבוב של הסקרייה. [איור]

סִבְסוּב* (yaw): תנועת כלי שיט מצד לצד סביב צירו האנכי; באוניות מפרשים – סטייה לסירוגין ימינה ושמאלה של החרטום בעת הפלגה ברוח מלאה או בגלי ירכתיים, אז השפעת ההגה מועטה. ראו גם: הִסְתַּבְסֵב. [איור]

סְגִיר* (shackle). ראו: שֶׁקֶל.

סְגִיר עֹגֶן*, סגיר עוגן (anchor shackle): מחבר פלדה בצורת U, המשמש לחיבור שרשרת העוגן אל טבעת העוגן. [איור]

סְגַן אַדְמִירָל (rear admiral): דרגת קצונה בציים מלחמתיים מתחת אדמירל־משנה. (בחיל הים הישראלי הדרגה המקבילה היא תת־אלוף.) ראו גם: אַדְמִירָל, אַדְמִירָל מִשְׁנֶה.

סְגַן רַב־חוֹבְלִים, סגן רב חובלים ◊ (second master): באוניות מפרשים מלחמתיות מתחילת המאה ה־19 ואילך – תת־קצין בכיר לפי דרגתו, קצין ניווט מוסמך בהכשרתו, שסייע לרב־החובלים בניווט האונייה ובהשטתה. ראו גם: עוֹזֵר רַב־חוֹבְלִים.

סַד הַמָּשׁוֹט* (rowlock, oarlock): בעבר, חריץ מעוגל חצוב בלזבזת של סירה, שעליו הושען המשוט בשעת חתירה. בעת שיט במפרשים סגרו את הפתח בתריס עץ (shutter). ראו גם: מַלְגֵז, מַשְׁעֵן מָשׁוֹט, יָתֵד הַמָּשׁוֹט. [איור]

סִדּוּר מטְעָן, סידור מטען (stowage): סידור מתוכנן של המטען בסַפְנוֹת (מחסני) האונייה ועל הסיפון, תוך התחשבות בסוג המטען, במשקלו ובהשפעת מיקומו על יציבות האונייה, יעילות הפריקה והטעינה ומניעת נזקים למטען ולאונייה. = סֶפֶן* [מיושן]. ראו גם: נִטּוּל מִטְעָן.

סֶדֶק, סִדְקֵי הַלּוּחוֹת [מליצי] (seam, seams). ראו: מִשָּׁק.

סִדֵּר חֶבֶל, סידר חבל (to coil a rope, to coil up): סידר חבל בעיגולים, אחד מעל השני, או בצורת ספירלה שטוחה. = צָנַף* [מיושן]. ראו גם: פְּקַעַת חֶבֶל, דּוּר.

סִדֵּר מִטְעָן, סידר מטען (to stow). = סָפַן* [מיושן]. ראו: סִדּוּר מִטְעָן.

סוֹבֵב אֶת הָאֳנִיָּה, סובב את האונייה והחליף מפנה (to put the ship round). ראו: סִיבוּב מוּל הָרוּחַ, סִיבוּב עִם הָרוּחַ.

סוֹבֵב אֶת הָאֳנִיָּה מוּל הָרוּחַ, סובב את האונייה מול הרוח והחליף מפנה (to tack). ראו: סִיבוּב מוּל הָרוּחַ.

סוֹבֵב אֶת הָאֳנִיָּה עַל מְקוֹמָה, סובב את האונייה על מקומה (to wind a ship): סובב את האונייה ב־180⁰.

סוֹבֵב אֶת הֳאֳנִיָּה עִם הָרוּחַ, סובב את האונייה עם הרוח והחליף מפנה (to wear, to veer, to ware). ראו: סִיבוּב עִם הָרוּחַ.

סוֹבֵב אֶת הַהֶגֶה בְּהַדְרָגָה לְמוֹרָד הָרוּחַ, סובב את ההגה בהדרגה למורד הרוח (to ease down the helm): פקודה להגאי באוניית מפרשים מלאת־מעטה במהלך סיבוב לחילוף מפנה מול הרוח. הפקודה ניתנת אחרי "היכון לסיבוב!", וההגאי נדרש לקרב את האונייה אל הרוח על ידי סיבוב גלגל ההגה לצד החסי במתינות, ולא בסיבוב חד ומהיר כמו בפקודת "הגה למורד הרוח!" (Helm a-lee! or Helm down). הטייה חדה ומהירה של ההגה מגדילה את הגרר שיוצר לוח ההגה, האונייה מאבדת מתנופתה ועלולה להיעצר מול הרוח מבלי להשלים את הסיבוב אל המפנה השני. הפקודה להגאי: הֶגֶה אַט-אַט לְמוֹרַד הָרוּחַ! (!Ease down the helm). ראו גם: סִיבוּב מוּל הָרוּחַ [וחילוף המפנה], מֵאֵן לְהִפָּקֵם. [איור]

סוֹבֵב מִפְרָשׂ רָאשִׁי! (!Mainsail haul): פקודה במהלך סיבוב מול הרוח באונייה מלאת מעטה. ניתנת כאשר חרטום האונייה מגיע אל מול הרוח; עם מתן הפקודה מושכים ומסובבים את סקריות מפרשי התורן התורן הראשי והאחורי לצדה השני של האונייה, למפנה החדש. לאחר השלמת המחצית השנייה של הסיבוב מושכים ומסובבים גם את סקריות מפרשי התורן הקדמי. ראו גם: מָשַׁךְ (to haul). [איור]

סוּג [של אונייה] (ship type): חלוקת כלי שיט לסוגים נעשית על פי ייעודם, גודלם, סוג מטענם, שיטת ההנעה וכיוצא בזה. לדוגמה: נושאת מטוסים, אוניית מכולות, גוררת אוקיאנית, אוניית נוסעים, צוללת, אוניית קיטור. ראו גם: דֶּגֶם.

סוּגִ'י [לשון דיבור] (souji): תמיסת סודה או מי סבון לניקוי משטחי עץ ומתכת באונייה; וכן פעולת הניקוי והקרצוף עצמה. מקור המונח אינו ברור; ראשית הופעתו באנגלית במאה ה־19 – souji-mouji.

סִוּוּג, דרגת סיווג (classification, class): דרגה שמעניקה חברת סיווג לאונייה, המשמשת את חברות הביטוח להערכת הסיכון בביטוח האונייה. סיווג אינו כושר שיט. ראו גם: חֶבְרַת סִוּוּג, סוּג, דֶּגֶם.

סוֹכֵן אֳנִיּוֹת, סוכן אוניות (shipping agent): נציג מקומי של חברת ספנות ואוניותיה בנמל מסוים. = סוֹכְנוּת אֳנִיּוֹת.

סוֹכֵן מֶכֶס (customs agent, customs broker). ראו: עָמִיל מֶכֶס.

סוֹכֵן צָרְכֵי אֳנִיּוֹת, סוכן צורכי אוניות (water clerk): סוכן של בית מסחר לצורכי אוניות, העולה לאוניות עם הגיען לנמל כדי למכור ציוד ואספקה. ראו גם: סַפָּק צָרְכֵי אֳנִיּוֹת.

סוֹלְלַת תּוֹתָחִים (battery): קבוצת תותחים; לעיתים – כלל תותחי צד אחד של אוניית מפרשים מלחמתית.

סוֹלְלַת תּוֹתָחִים מוּשֶׁטֶת (floating battery, battering ship): אוניית מפרשים מלחמתית, ולימים – במחצית השנייה של המאה ה־19 – ספינת קיטור משוריינת, שהותקנה במיוחד להרעשת ביצורים ומטרות בחוף, להבדיל מאוניות קרב. ממנה התפתח המוניטור. = אֳנִיַּת הַרְעָשָׁה. ראו גם: מוֹנִיטוֹר, סְפִינַת הַרְעָשָׁה. [איור]

סוֹעֵר*, יָם סוֹעֵר (very rough): דרגה 6 מתוך 10 בסולם דוגלס למצב הים; גובה הגלים 4.00–6.00 מ'.

סוּפָה* (storm; formerly: whole gale): רוח שחוזקה 10 מתוך 12 בסולם בופורט ומהירותה 48–55 קשרים.

– סוּפָה עַזָּה* (violent storm; formerly: storm, great storm): רוח שחוזקה 11 מתוך 12 בסולם בופורט ומהירותה 56–63 קשרים.

– סוּפַת פִּתְאֹם, סופת פתאום [מליצי] (squall). ראו: מַכַּת רוּחַ.

סַוָּר*, סוור וגם סוואר (stevedore, longshoreman): עובד נמל העוסק בפריקה ובטעינה של סחורות לאוניות. = סְטִיבָדוֹר [לשון דיבור], כַּתָּף־יָם [מיושן]. ראו גם: פּוֹעֵל נָמֵל. [איור]

סוּתִית ◊ (bark canoe, bark boat): סירה ילידית פתוחה העשויה מקליפת עץ. מן "סוּת", קליפת העץ. [איור]

סוֹתֵם בֶּדֶק (caulker): פועל מספנה העוסק בסתימת מישקי הלוחות של ספינות עץ בנעורת פשתן, לשם אטימתם מפני חדירת מי ים. (מן בֶּדֶק – סדק, שבר, בקיע בלשון המקרא.) ראו גם: מִשָּׁק, סָתַם בִּנְעֹרֶת. [איור]

סְחוֹרָה טְרוּפָה, סְחוֹרָה נִטְרֶפֶת (flotsam, jetsam): מטען של אונייה שנפל לים או הושלך ממנה לים כדי להצילה, והוא צף על פני המים או נסחף אל החוף. באנגלית מבחינים בין flotsam – שרידי אונייה שנטרפה או מטען שנפל לים והם צפים על פני המים, לבין jetsam או jettison – מטען שהושלך לים לשם הצלת האונייה והוא צף על פני המים או נסחף אל החוף.

סְחַר נוֹד (tramp trade): הובלה ימית מסחרית של מטענים מזדמנים, להבדיל מהובלה בקו קבוע של מטענים מסוג קבוע ועל פי לוח זמנים קבוע מראש. = ספנות נוד. ראו גם: אֳנִיַּת סוֹחֵר נוֹדֶדֶת.

סָטָה הַצִּדָּה וְהִתְרַחֵק, האונייה סטתה הצידה והתרחקה (to sheer off): נאמר על כלי שיט הסוטה ממסלולו ומתרחק כדי לשמור על מרחק בטוח, למשל מכלי שיט אחר.

סָטָה לְפֵתַע אֶל מְבוֹא הָרוּחַ, האונייה סטתה לפתע אל מבוא הרוח והפנתה אליה את דופנה (to bring by the lee): נאמר על אוניית מפרשים השטה ברוח מלאה או ברוח גבית, סוטה לפתע ממסלולה לכיוון מבוא הרוח (to leeward), ומַפנה את דופנה אל הרוח עד כדי סכנת התהפכות. הסטייה נגרמת בשל חוסר תשומת לב, טעות של ההגאי, אובדן כושר ההיגוי עקב תקלה או יציאת לוח ההגה מן המים בים סוער. ראו גם: נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה.

סָטָה לְפֵתַע אֶל מוֹצָא הָרוּחַ, האונייה סטתה לפתע אל מוצא הרוח והפנתה אליה את דופנה (to broach to): נאמר על אוניית מפרשים השטה ברוח מלאה או ברוח גבית, סוטה לפתע ממסלולה לכיוון מוצא הרוח (to windward), ומַפנה את דופנה אל רוח עד כדי סכנת התהפכות. הסטייה נגרמת בשל חוסר תשומת לב, טעות של ההגאי, אובדן כושר ההיגוי עקב תקלה או יציאת לוח ההגה מן המים בים סוער. ראו גם: נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה.

סְטִיבָדוֹר [לשון דיבור] (stevedore). ראו: סָוָּר.

סְטִיָּה פִּתְאֹמִית אֶל מְבוֹא הָרוּחַ, סטייה פתאומית אל מבוא הרוח (getting brought by the lee). ראו: סָטָה לְפֵתַע אֶל מְבוֹא הָרוּחַ.

סְטִיָּה פִּתְאֹמִית אֶל מוֹצָא הָרוּחַ, סטייה פתאומית אל מוצא הרוח (broaching to). ראו: סָטָה לְפֵתַע אֶל מוֹצָא הָרוּחַ.

סִיב* (fibre): מחלקי החבל. הסיבים שזורים לחוטים, החוטים לעיקרים (גדילים), ושלושה או ארבעה עיקרים שזורים לחבל. [איור]

סִיבוּב (tacking; wearing):

– סִיבוּב בַּמָּקוֹם עִם הָרוּחַ (wearing short round): סיבוב עם הרוח הנעשה ברדיוס קטן מזה של סיבוב רגיל; הוא מבוצע כשאין מספיק מקום לתמרון, כדי למנוע התנגשות, או כשתמרון הסיבוב הרגיל נכשל ונשקפת סכנה שהספינה תיעצר מול הרוח. ראו גם: סִיבוּב לְאָחוֹר, נֶעֱצָר מוּל הָרוּחַ.

– סִיבוּב מוּל הָרוּחַ [וחילוף המפנה] (tacking, staying, going about; stays): שינוי כיוון ומפנה של אוניית מפרשים על ידי סיבוב נגד הרוח. במהלך הסיבוב עוברת האונייה גזרת רוח נגדית; משום כך מהירותה פוחתת, פעולת ההגה אינה יעילה וקוטר הסיבוב קטן. בסירות מפרש וביכטות בעלות מפרשים אורכיים נקרא תמרון זה כיום "סיבוב" סתם, ואילו סיבוב עם הרוח נקרא "מהפך". = חִזּוּר [מיושן]. ראו גם: פָּקַם, סָבַב מוּל הָרוּחַ וְהֶחְלִיף מִפְנֶה, הִכּוֹן לְסִיבוּב! [איור]

– סִיבוּב עִם הָרוּחַ [וחילוף המפנה] (wearing, veering): שינוי כיוון ומפנה של אוניית מפרשים על ידי סיבוב עם הרוח. מַפנים את ירכתי האונייה אל מול הרוח וממשיכים לסובב אותה עד למעבר לכיוון ולמפנה החדשים. במהלך הסיבוב עוברת האונייה גזרת רוח גבית ורוח מלאה; משום כך מהירותה גבוהה, קוטר הסיבוב גדול ופעולת ההגה יעילה. בסירות וביכטות בעלות מפרשים אורכיים נקרא תמרון זה כיום "מהפך", ואילו סיבוב מול הרוח נקרא "סיבוב" סתם. ראו גם: סָבַב עִם הָרוּחַ וְהֶחְלִיף מִפְנֶה, מַהְפָּךְ. [איור]

– סִיבוּב לְאָחוֹר (boxhauling): כאשר אוניית מפרשים אינה מצליחה להשלים סיבוב מול הרוח ונותרת תקועה על עומדה, או אם אין לה מספיק מקום לחילוף מפנה בשל קרבה יתרה ליבשה, היא סובבת תוך תנועה לאחור ואחר כך משלימה את שינוי הכיוון והמִפנה בסיבוב קדימה עם הרוח. ראו גם: מֵאֵן לְהִפָּקֵם, תְּקוּעָה מוּל הָרוּחַ, סָבַב לְאָחוֹר, סִיבוּב בַּמָּקוֹם עִם הָרוּחַ. [איור]

סִיּוּר, הַפְלָגַת סִיוּר (cruise): הפלגה בכיוונים שונים לשם חיפוש. ראו גם: סַיֶּרֶת.

סִיּוּר הֶתְקֵפִי (cruise, war cruise): הפלגת אוניית מלחמה לשם חיפוש ותקיפת כלי שיט של האויב, לרוב אוניות סוחר. ראו גם: צַיֶּדֶת אֳנִיּוֹת סוֹחֵר.

סִימַן נוֹף* (landmark): עצם בולט בחוף, מעשה ידי אדם, המסומן במפה ומסייע לכלי שיט לנווט את דרכם בקרבת החוף. לדוגמה: צריח כנסייה או מגדל מים, אך לא עזר ניווט כגון מגדלור. ראו גם: נִוּוּט חוֹפִי, עֵזֶר נִוּוּט.

סִימַן שִׂיא הַגֵּאוּת (high water mark): ציון קבוע בחוף שעליו חקוק מפלס המים בשיא הגאות, וכן החותם הפיזי בנוף שמותירים המים בהגיעם לשיא גובהם.

סִימָנֵי שֹׁקַע, סימני שוקע (draught marks, draft marks): ספרות חקוקות בדופן האונייה בחרטום ובירכתיים, המציינות את המרחק האנכי עד תחתית השדרית כאשר האונייה צפה במים.

סִין (tenon): לשונית עץ המשמשת לחיבור שני חלקי עץ זה לזה בשיטת שן ומגרעת. = שֵׁן, שֶׁגֶם.

סִין וְגֶרֶז (mortise and tenon): שיטה לחיבור שני חלקי עץ באמצעות בליטה מרובעת (סין) בקצה חלק אחד המשתלבת במגרעת תואמת (גרז) בחלק השני; או באמצעות לשונית עץ המוכנסת למגרעות תואמות בשני החלקים. הלשונית מקובעת למקומה בפיני עץ. = שֵׁן וְמִגְרַעַת, שֶׁגֶם וּמִגְרַעַת.

סִינְכְרוֹלִיפְט (synchrolift): מתקן במספנה למשייה אנכית של כלי שיט מן המים. כלי השיט נישא על גבי עריסה. ראו גם: מִמְשֶׁה.

סִינְקֶר [לשון דיבור] (sinker). ראו: מַשְׁקוֹעַ.

סִינָר (apron): יריעת עופרת דקה שכיסתה את חור ההצתה של תותח נטען־לוע ונקשרה אליו בשני שרוכים; שימשה להגנה על אבק השריפה מפני רטיבות והתלקחות מקרית. [איור]

סִירָאוּת (boating, boat handling): השטת סירות, במיוחד סירות משא וסירות נמל.

סִירַאי (boatman, waterman, wherry man): משיט סירה פתוחה, לרוב סירת שירות או סירת משא, המשמשת להובלת נוסעים ומטענם מן האונייה אל החוף ולהיפך. = מֵשִׁיט סִירָה.

– סִירַאי הַצָּלָה (lifeboat operator): איש צוות בכלי שיט או במתקן ימי, המוסמך להוריד סירת הצלה למים ולהשיטה.

– סִירַאי שֶׁל פּוֹרֶקֶת, סיראי של פורקוֹת (lighterman): משיט סירת משא המשמשת לפריקה וטעינה של אוניות העוגנות מחוץ לנמל. ראו: פּוֹרֶקֶת.

סִירָה* (boat, open boat): כלי שיט קטן, אטום למים וללא סיפון, המשמש להובלה, לדיג, לפנאי ולספורט באגמים, בנהרות ובקרבת החוף.

– סִירָה גְּדוֹלָה, הסירה הגדולה (long boat): הגדולה והחזקה בסירות השירות של אוניית מפרשים מלחמתית בצי המלכותי (עד 1780 לערך) וכן באוניות מפרשים מסחריות. הסירה הייתה בעלת ליווח מרועף, ירכתיים ישרות, והונעה על ידי 10-6 חותרים וצוידה גם בתורן יחיד ובמפרשים. שימשה בעיקר להובלת אספקה מן החוף אל האונייה ולסיורים קצרים. ראו גם: סִירַת הָאֳנִיָּה, סִירַת שֵׁרוּת. [איור] [איור] [איור]

– סִירָה מְחֻדֶּדֶת קְצָווֹת, סירה מחודדת קצוות (double ended boat): סירה משוטים בעלת חרטום וירכתיים הולכים וצרים, ועל כן יכולה לשוט ביעילות הן קדימה הן אחורה מבלי להסתובב. [איור]

– סִירָה מַלְכוּתִית (royal barge). סירת משוטים מפוארת להסעת מונרך, בני משפחת המלוכה ושרי הממלכה בטקסים רשמיים. = סִירַת מַלְכוּת. ראו גם: סִירַת שְׂרָד. [איור].

– סִירָה מִן הַחוֹף (shore boat): סירה שאינה מסירות האונייה.

– סִירַת גּוּמִי* (inflatable boat): סירה קלת־משקל, שגופה עשוי משרוול גומי אטום ומלא באוויר דחוס, המעניק לה את צורתה ואת כושר הציפה. = ס"ג ("סָג"), סִירָה מִתְנַפַּחַת, "זוֹדְיָאק" [מיושן].

– סִירַת גִּיגִית ◊ (tub boat): סירת משא קטנה, דמוית גיגית מלבנית, שטוחת־תחתית וללא אמצעי הנעה, ששימשה להובלת מטענים בתעלות שיט בגרמניה ובאנגליה; סירות אלו נגררו בטור על ידי סוסי משא ולימים באמצעות גוררות קיטור.

– סִירַת גֹּמֶא, סירת גומא (papyrus boat): סירה־רפסודה קלה ומהירה, עשויה אלומות גומא מהודקות וקשורות יחד לשיט בנהרות. = אֳנִיַּת אֵבֶה [לשון המקרא], כְּלִי גֹּמֶא [לשון המקרא].

– סִירַת דּוּגָה [מליצי] (fishing boat). ראו: סִירַת דַּיִג.

– סִירַת דַּיִג (fishing boat): סירה לציד דגים בקרבת החוף, בנחלים, בנהרות ובאגמים. = דּוּגִית, סִירַת דַּיָגִים, סירת דוּגה.

– סִירַת דַּיָּגִים, סירת דייגים (fishing boat). ראו: סִירַת דַּיִּג.

– סִירַת הָאַדְמִירָל (admiral's barge): סירת השרד של מפקד צי מלחמתי.

– סִירַת הָאַחְרָה ◊ (quarter-boat): באוניות מפרשים מסחריות –סירת שירות התלויה מדוויתות על סיפון האחרה, אחת בכל צד של האונייה. ראו גם: סִפּוּן הָאַחְרָה, דָּוִית.

– סִירַת הָאַחְרָה שֶׁבְּצַד הַגְּלִי (weather quarter-boat), סִירַת הָאַחְרָה שֶׁבְּצַד הַחֲסִי (lee quarter-boat).

– סִירַת הָאֳנִיָּה, סירת האונייה (ship's boat): סירה פתוחה הנישאת על סיפונה של אונייה ומשמשת לירידה אל החוף, לקשר עם אוניות אחרות, להבאת אספקה ולתפקידי שירות שונים. = סִירַת שֵׁרוּת. ראו גם: סִירָה מִן הַחוֹף, סִירָה גְּדוֹלָה. [איור]

– סִירַת הַצָּלָה* (life boat): א) סירה הנישאת על סיפון אונייה, ומותאמת במיוחד להצלת חיי הצוות והנוסעים לאחר נטישתה; ב) סירה הנשלחת מן החוף להצלת אונייה שנקלעה למצוקה או נטרפה סמוך ליבשה. [איור] [איור]

– סִירַת חֲתִירָה (rowing boat, rowboat, racing shell): סירת משוטים צרה וארוכה לחתירה ספורטיבית ולתחרויות.

– סִירַת כֹּרֶת*, סירת כורת (dugout canoe): סירה ילידית עשויה מגזע עץ שלם (כֹּרֶת), שתוכו נחצב או נחרך באש כדי להתקין מקום לחותר ולמטען. [איור]

– סִירַת לִוְיְתָנִים, סירת לווייתנים (whaler, whaleboat): בעבר, סירת משוטים ומפרשים צרה וארוכה, בעלת חרטום וירכתיים מחודדים, שאוניית ציד לווייתנים נשאה על סיפונה. הסירה הורדה למים עם צלצלן וצוות חותרים, כדי לרדוף אחר לווייתן שהתגלה ולצודו. ראו גם: לִוְיְתָנִית. [איור]

– סִירַת מוֹטוֹר, סִירָה מוֹטוֹרִית [מיושן] (motor boat, motor launch). ראו: סִירַת מָנוֹעַ.

– סִירַת מַכֹּלֶת, סירת מכולת (bumboat). ראו: סִירַת רוֹכְלִים.

– סִירַת מַלְכוּת [מליצי] (royal barge). ראו: סִירָה מַלְכוּתִית.

– סִירַת מָנוֹעַ* (motor boat, motor launch): כלי שיט קטן, לרוב ללא סיפון, המונע באמצעות מנוע דיזל או בנזין, חיצוני או פנימי. = סִירַת מוֹטוֹר [מיושן].

– סִירַת מַעְבֹּרֶת, סירת מעבורת (ferry boat, wherry): סירה פתוחה להעברת נוסעים. בלשון חז"ל: מַבָּרָא. ראו גם: מַעְבֹּרֶת.

– סִירַת מִפְרָשׂ, סִירַת מִפְרָשִׂים (sailing boat, sailboat). ראו: מִפְרָשִׂית.

– סִירַת מֵרוֹץ (speedboat): סירת מנוע מהירה לספורט, לתחרויות ולסקי מים.

– סִירַת מָשׁוֹט, סִירַת מְשׁוֹטִים (rowing boat, rowboat): כלי שיט קטן ללא סיפון המונע באמצעות משוטים. = סִירַת שַׁיִּט [מיושן].

– סִירַת מִשְׁמָר (guard boat): בתקופת אוניות המפרשים – סירה של אוניית־משמר בנמל או בנהר, שסיירה בין אוניות הצי המלחמתי שאינן בשירות פעיל כדי לוודא שהשמירה עליהן מתבצעת כראוי. ראו גם: סְפִינַת מִשְׁמָר, אֳנִיַַּת מִשְׁמָר.

– סִירַת נָמָל (launch, harbour launch): כלי שיט ממונע קטן המשמש להסעת קציני ועובדי הנמל למילוי תפקידם, וכן להסעת אנשים אל אוניות העומדות על עוגן ואינן רתוקות לרציף. = אִלְפָּה [מיושן]. [איור]

– סִירַת נֶפֶץ (explosive boat): סירת מנוע מהירה עמוסת חומרי נפץ, המשוגרת אל אוניית אויב עוגנת ומתפוצצת ברגע ההתנגשות; מפעיל הסירה קופץ למים מבעוד מועד ונאסף על ידי סירת חילוץ. [איור]

– סִירַת נַתָּב* (pilot boat, pilot cutter): כלי שיט קטן המסיע נתב אל אונייה מחוץ לנמל הזקוקה לשירותי ניתוב. = סְפִינַת נַתָּב.

– סִירַת עוֹר (skin boat): סירה פתוחה עשויה מקלעת נצרים, ענפים או עצמות, ומצופה ביריעות עור תפורות של בעלי חיים. ראו גם: קוּרַאךְ, כּוּפָה.

– סִירַת פֶּדָלִים (pedal boat, pedalo, paddle boat): כלי שיט קטן לנופש, המונע באמצעות גלגלי משוטים ודוושות.

– סִירַת פּוֹנְטוּנִים (pontoon boat): סירה בעלת תחתית שטוחה, ששני מכלים ארוכים ומלאים באוויר (פונטונים), אחד בכל צד, מעניקים לה את כושר הציפה.

– סִירַת קָאנוּ (canoe). ראו: קָאנוּ.

– סִירַת קִיטוֹר (steam boat; steam launch): א) כל סירה המונעת בכוח הקיטור; ב) סירת נמל המונעת על ידי מנוע קיטור. = סִירָה קִיטוֹרִית [מיושן].

– סִירַת קָנִים (reed raft boat, reed boat): סירה־רפסודה ילידית קלה העשויה מאלומות קנים מהודקות וקשורות יחד; קצותיה מחודדים ומתעגלים כלפי מעלה, בדומה לחרטום ולירכתיים של סירה. שימשה לשיט ולדיג בביצות, בנהרות ובאגמים. = סִירַת גֹּמֶא.

– סִירַת רוֹכְלִים (bumboat): בעבר, סירה למכירת מזון וסדקית למלחי אוניות העוגנות בנמל. = סִירַת מַכֹּלֶת. ראו גם: רוֹכֵל אֳנִיּוֹת. [איור]

– סִירַת שׁוֹלֵי פְּנִינִים (pearling boat, pearling vessel). ראו: שׁוֹלֵה פְנִינִים.

– סִירַת שֵׁרוּת, סירת שירות (ship's boat). ראו: סִירַת הָאֳנִיָּה.

– סִירַת שְׁלָחִים (outrigger canoe, outrigger boat): סירה ילידית צרה וארוכה, המיוצבת על ידי מצוף העשוי לרוב מבול עץ ארוך. השלח מקביל לגוף הסירה ומחובר אליו באמצעות שתי זרועות אופקיות. לעיתים מצוידת הסירה בשני שלחים, אחד מכל צד. [איור] [איור]

– סִירַת תְּעָלוֹת (narrowboat, narrow boat, canal boat): סירה צרה ושטוחת תחתית המותאמת לשיט בתעלות; משמשת כיום בעיקר לנופש ולפנאי, ובמידה פחותה להובלת מטענים. ראו גם: אַרְבַּת תְּעָלוֹת. [איור]

סַיֶּרֶת, סיירת (cruiser): א) אוניית שטח כבדה בציי מלחמה. בעבר – אוניית שטח שנייה בגודלה ובחימושה לאוניית מערכה, ששימשה לסיור וליווי. = אֳנִיַּת מֵרוֹץ [מיושן]. ב) בחיל הים הישראלי: יחידה של ספינות סיור לשמירה על הביטחון השוטף.

– סַיֶּרֶת כְּבֵדָה, סיירת כבדה (heavy cruiser): אוניית מלחמה כבדת חימוש מן המחצית הראשונה של המאה ה־20, ששימשה לסיור וליווי; קוטר תותחיה הראשיים 8 אינץ' (לפי הגבלות אמנת ושינגטון, 1922), להבדיל מסיירת קלה, שתותחיה הראשיים היו בקוטר 6 אינץ'.

– סַיֶּרֶת מְמֻגֶּנֶת, סיירת ממוגנת ◊ (protected cruiser): סיירת קלת חימוש ומהירה משלהי המאה ה־19, בעלת סיפון משוריין בלבד וללא חגורת שריון על דפנותיה. ראו גם: סַיֶּרֶת מְשֻׁרְיֶנֶת.

– סַיֶּרֶת מַעֲרָכָה, סיירת מערכה (battle cruiser): אונית מלחמה ראשית מן המחצית הראשונה של המאה ה־20, שממדיה וחימושה כשל אוניית מערכה, אך שריונה דק יותר ומהירותה גבוהה יותר, בדומה לסיירת. = סַיֶּרֶת קְרָב.

– סַיֶּרֶת מְשֻׁרְיֶנֶת, סיירת משוריינת (armoured cruiser): סיירת משלהי המאה ה־19, שדפנותיה משוריינות. ראו גם: סַיֶּרֶת מְמֻגֶּנֶת.

– סַיֶּרֶת סוֹחֵר חֲמוּשָׁה, סיירת סוחר חמושה (armed merchant cruiser). ראו: סַיֶּרֶת עֵזֶר.

– סַיֶּרֶת עֵזֶר, סיירת עזר (auxiliary cruiser): אוניית נוסעים או אוניית משא שגויסה לצי המלחמתי, חומשה בתותחים ושימשה לסיור, ליווי או תקיפת אוניות סוחר של האויב. = סַיֶּרֶת סוֹחֵר חֲמוּשָׁה. [איור]

– סַיֶּרֶת קַלָּה, סיירת קלה (light cruiser): אוניית מלחמה לתפקידי סיור וליווי, מן המחצית הראשונה של המאה ה־20; קוטר תותחיה הראשיים 6 אינץ' (לפי הגבלות אמנת ושינגטון, 1922), להבדיל מסיירת כבדה.

– סַיֶּרֶת קְרָב, סיירת קרב (battle cruiser). ראו: סַיֶּרֶת מַעֲרָכָה.

סְלוּפּ* (sloop): א) ספינת מפרשים שמערך המעטה שלה כולל תורן יחיד, מוט חרטום, מפרש גף עיקרי, מפרש גף עילי וחלוץ אחד או יותר. ב) בעבר – ספינת מפרשים מלחמתית קטנה מן המאות ה־17–19, בעלת מעטה רוחבי, שנשאה פחות מ־20 תותחים. ג) כינוי לאוניית ליווי קטנה, ששימשה במלחמת העולם השנייה להגנה על שיירות אוניות סוחר מפני צוללות.

– סְלוּפּ מִפְרָשִׂים מִלְחַמְתִּי (sloop-of-war): אוניית מפרשים מלחמתית מן המאות ה־18-17. קטנה מפריגטה, נושאת 32-18 תותחים, מלאת־מעטה, ולה סיפון תותחים וסיפון עליון משווה.

– סְלוּפ קִיטוֹר מִלְחַמְתִּי (steam sloop-of-war): אוניית קיטור מדחפית מן המאה ה־19 בעלת מפרשי עזר.

סְלוֹפְּצֶ'סְט [לשון דיבור] (slop chest): קנטינה באוניית סוחר לשימוש הצוות במהלך ההפלגה; מקור המונח בתקופת אוניות המפרשים – ארגז ובו פרטי לבוש וסדקית שנמכרו או חולקו למלחים. מן slops – "בגדי מלחים". ראו גם: מַחְסַן בְּגָדִים.

סְלִיל (reel): גליל בעל אוגנים משני צדדיו, שעליו מלופף חבל או כבל לאחסון או לשימוש.

– סְלִיל חֶבֶל הַלּוֹג (log reel): גליל סובב במסגרת עץ, שעליו מלופף חבל המדידה של לוג פשוט; בעת המדידה אוחז איש חבל הלוג בצירי הגליל, מרים אותו לגובה ומניח לחבל להשתחרר למים לפי פקודה. ראו גם: לוֹג פָּשׁוּט. [איור] [איור]

– הביטוי באנגלית מתקופת המפרשים the ship reels off … knots פירושו: "האונייה עושה [כך וכך] קשרים".

סֻלַּם בּוֹפוֹרְט*, סולם בופורט לחוזק הרוח (Beaufort Wind Scale): שיטה לדירוג חוזק הרוח מ־0 ("דממה") עד 12 ("הוריקן"). נקראת על שם ממציאה, סגן־אדמירל פרנסיס בופורט (1857-1774). ראו גם: דְּמָמָה [0], נְשִׁיבָה קַלָּה [1], רוּחַ חֲרִישִׁית [2], רוּחַ קַלָּה [3], רוּחַ מְתוּנָה [4], רוּחַ עֵרָה [5], רוּחַ עַזָּה [6], רוּחַ סוֹעֶרֶת [7], סַעַר [8], סַעַר עָז [9], סוּפָה [10], סוּפָה עַזָּה [11], הוּרִיקָן [12].

סֻלַּם דּוֹגְלַס, סולם דוגלס למצב הים (Douglas Sea State Scale): שיטה לדירוג מצב הים לפי גובה הגלים; נקראת על שם ממציאה, אדמירל־משנה פרסי דוגלס (1939-1876). = סולם מצב הים. ראו גם: דומם [0], שקט [1], נוח [2], גלי [3], גבה גלים [4], רוגש [5], סוֹעֵר [6], גועש [7], זועף [8], נורא [9].

סֻלַּם הָבָּב*, סולם הבב [מיושן, מן בָּב – פתח, כניסה] (accommodation ladder, gangway ladder). ראו: כֶּבֶשׁ הָאֳנִיָּה.

סֻּלַּם הַדֹּפֶן, סולם הדופן (side ladder): סולם חבלים הנתלה על דופן האונייה ומשמש לעלייה ולירידה מסירה במים.

סֻלַּם הַיָּרְדָּה*, סולם הירדה (companion ladder). ראו: מַדְרֵגוֹת הַיָּרְדָּה.

סֻלַּם חֲבָלִים*, סולם חבלים (rope ladder): סולם מיטלטל שצדדיו עשויים מחבל ושלביו מלוחות עץ, והוא תלוי מקצהו העליון. [איור]

סֻלַּם יַעֲקֹב*, סולם יעקב (Jacob's ladder): סולם חבלים בצדו של תורן עלעילי באוניית מפרשים, המשמש לטיפוס אל ראש התורן והסקרייה.

סֻּלַּם מַדְרֵגוֹת, סולם מדרגות (ladder): סולם קשיח מעץ או מתכת, לעיתים מצויד במעקות, המשמש למעבר בין סיפונים. = מַדְרֵגוֹת (באונייה).

סֻלַּם מַצַּב הַיָּם, סולם מצב הים (sea state scale). ראו: סֻלַם דּוֹגְלַס.

סָמוֹך*, מ"ר סָמוכות (stay): חבל או כבל לחיזוק אורכי של תורן בספינת מפרשים. = יֶתֶר (בסירות וביכטות מפרשים).

– סָמוֹךְ אֲחוֹרִי* (backstay). ראו: סָמוֹךְ עֹרֶף.

– סָמוֹךְ הֶחָלוּץ (jib stay): סמוך של תורן קדמי אליו מחוברת השפה החרטומית של מפרש חלוץ. ראו גם: חָלוּץ. [איור]

– סָמוֹךְ מוֹט הַחַרְטוֹם* (bobstay): באוניית מפרשים – סמוך המתוח מהקצה הקדמי של מוט החרטום אל קנה החרטום. תפקידו למתוח את מוט החרטום כלפי מטה ולייצבו. [איור]

– סָמוֹך עֹרֶף*, סמוך עורף (backstay): חבל או כבל חזק לחיזוק אורכי של תורן בספינת מפרשים מצדו האחורי. = סָמוֹךְ אֲחוֹרִי, יֶתֶר אֲחוֹרִי* [בסירות וביכטות]. [איור] [איור]

– סָמוֹך פָּנִים* (forestay): חבל או כבל לחיזוק אורכי של תורן באוניית מפרשים מצדו הקדמי. = סָמוֹךְ קִדְמִי. [איור]

– סָמוֹךְ קִדְמִי* (forestay). ראו: סָמוֹךְ פָּנִים.

סִמֵּן בְּמָצוֹף, סימן במצופים (to buoy): קשר מצוף סימון לעצם השקוע במים.

– סִמֵּן בְּמָצוֹף אֶת חֶבֶל הָעֹגֶן, סימן במצוף את חבל העוגן (to buoy the cable): בתקופת אוניות המפרשים נאלצה לעיתים אונייה לשמוט את חבל העוגן ולצאת לים בדחיפות, בשל צורך מבצעי או הרעה פתאומית במזג האוויר. כדי לאפשר את איסוף העוגן לאחר מכן, קשרו אליו מראש מצוף סימון.

סַנְדַּל הָעֹגֶן, סנדל העוגן (shoe): באוניות מפרשים – לוח עץ הנכפת אל הציפורן של עוגן אדמירלי, ומונע את שפשוף הדופן כאשר דולים את העוגן מן המים וקושרים אותו למקומו.

סַנְטֵר* (forefoot, gripe): חלק העץ המעוגל המחבר את הקצה הקדמי של השדרית עם קנה החרטום של סירה או ספינה מעץ. [איור]

סְנַפִּיר [של צוללת] (fin [GB], sail [US], fairwater). ראו: בִּיתָן.

סְנַפִּיר*, סְנַפִּיר יִצּוּב, סנפיר ייצוב (bilge keel, rolling chock): סנפיר קשיח וארוך הבולט מכל אחד מצדדי האונייה לאורך השיפוליים (מקום השקת התחתית עם הדופן). משמש להקטנת טלטוליה בים גלי. ראו גם: שִׁדְרָן.

סְנַפִּירִית* (hydrofoil): כלי שיט המצויד בסנפירים המזדקרים מחלקו התחתון. בעת שיט במהירות מעניקים הסנפירים לספינה כוח עילוי, וגופה מתרומם מעל פני המים. מדחפים בקצות הסנפירים מניעים את הספינה קדימה.

סְעָרָה, סַעַר* (gale; formerly: fresh gale): רוח שחוזקה 8 מתוך 12 בסולם בופורט ומהירותה 34–40 קשרים.

– סְעָרָה עַזָּה, סַעַר עָז* (strong gale): רוח שחוזקה 9 מתוך 12 בסולם בופורט ומהירותה 41–47 קשרים.

סַף הַשַּׁיָּטִים, סף השייטים [מיושן] (stretcher). ראו: הֲדוֹם.

סְפוֹג, סְפוֹג נִקּוּי, ספוג ניקוי (sponge): בתקופת אוניות המפרשים – כלי ניקוי של תותח נטען־לוע. עשוי מפיסת עור כבש צמרי גס קשורה אל קצה מוט עץ או אל חבל קשיח, ושימש לסילוק שאריות אבק השריפה מקדח הקנה לאחר הירי. את החבל הקשיחו על ידי כריכת חוט־חבל סביבו. ראו גם: נִקָּה בִּסְפוֹג. [איור] [איור]

סִפּוּן*, סיפון (deck): רצפת לוחות המונחת על קורות הרוחב של אונייה ומשתרעת למלוא רוחבה. ישנם סיפונים הנמשכים לכל אורך האונייה, ואחרים סיפונים חלקיים. כשאין מציינים את שם הסיפון, הכוונה היא לסיפון העליון, הגלוי. = מִכְסֵה הָאֳנִיָּה [מיושן].

– עַל הַסִּפּוּן (on deck): על סיפון האונייה ממש, להבדיל מן "באונייה" (aboard).

סִפּוּן אַחְרָה*, סִפּוּן הָאַחְרָה, סיפון האחרה (quarterdeck, quarter deck): באוניית מפרשים – חלקו האחורי של הסיפון הרציף הגבוה ביותר, מן התורן הראשי עד קצה הירכתיים; באוניות קיטור ומנוע – הסיפון המשתרע מאחורי המקום לו ניצב בו תורן ראשי. ראו גם: אַחְרָה, סִפּוּן אַחְרָה עִלִּי, סִפּוּן אַחְרָה עַלְעִלִּי. [איור]

– סיפון האחרה באוניית מפרשים שימש כעמדת הפיקוד, שכן בו נמצאו גלגל ההגה ובית המצפן. הביטוי באנגלית quarter-deck officers פירושו קציני הפיקוד באוניית מפרשים מלחמתית. באוניות הקיטור הראשונות הועברה עמדת הפיקוד אל הגשר (bridge). ראו גם: גֶּשֶׁר, קְצִין פִּקּוּּד.

סִפּוּן אַחְרָה עִלִּי, סיפון אחרה עילי ◊ (poop, poop deck): סיפון קצר בחלק האחורי של אוניית מפרשים מלחמתית גדולה, מעל סיפון האחרה, ושימש למגורי מפקד האונייה ולעיתים גם מפקד השייטת. באוניות מפרשים מסחריות ובאוניות משא ישנות נקרא סיפון זה בשם "סיפון בית האחרה". ראו גם: סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה, סִפּוּן אַחְרָה עַלְעִלִּי. [איור]

סִפּוּן אַחְרָה עַלְעִלִּי, סיפון אחרה עלעילי ◊ (topgallant poop): באוניות מפרשים מלחמתיות גדולות במאות ה־16–17 – סיפון קצר מעל סיפון האחרה העילי.

סִפּוּן אֶמְצָעִי, סיפון אמצעי (middle deck, middle gun deck): סיפון התותחים האמצעי באוניית מפרשים מלחמתית בעלת שלושה סיפוני תותחים.

סִפּוּן בֵּינַיִם*, סיפון ביניים (tween decks, between decks). ראו: בֵּינַת סִפּוּנִים.

סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה*, סיפון בית האחרה (poop deck, poop): באוניות מפרשים מסחריות מן המחצית השנייה של המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20, וכן באוניות קיטור ומנוע – סיפון בחלק האחורי של האונייה, מעל הסיפון העליון. החלל שבין סיפונים אלה נקרא "בית האחרה" (poop) ושימש למגורים. באוניות מפרשים מלחמתיות נקרא "סיפון אחרה עילי". ראו גם: בֵּית אַחְרָה, סִפּוּן אַחְרָה עִלִּי.

סִפּוּן בֵּית הַקַּדְמָה*, סיפון בית הקדמה (forecastle deck, forecastle head): באוניות קיטור ומנוע ישנות – סיפון קצר בחרטום האונייה המשמש גג לבית הקדמה ועליו מוצבת כננת העוגן. הקצה הקדמי של סיפון זה, ולעתים הסיפון כולו, נקרא forecastle head. ראו גם: סִפּוּן הַקַּדְמָה, בֵּית הַקַּדְמָה.

סִפּוּן גָּלוּי*, סיפון גלוי (weather deck): הסיפון הגבוה ביותר באונייה, החשוף לשמש, לגשם ולרוחות. ראו גם: סִפּוּן עֶלְיוֹן.

סִפּוּן הַבֹּלֶט*, סיפון הבולט (freeboard deck): הסיפון שממנו ולמטה נמדד הבולט הרשום של האונייה; על פי רוב הוא הסיפון הראשי. ראו גם: בֹּלֶט, סִפּוּן רָאשִׁי.

סִפּוּן הַמָּתְנַיִם, סיפון המותניים ◊ (gangway): באוניות מפרשים מלחמתיות – כל אחד משני המעברים בצדי הסיפון העליון שקישרו בין סיפון הקדמה לסיפון האחרה הגבוהים ממנו. הוסיפו להשתמש במונח זה גם באוניות מלחמה מאוחרות בעלות סיפון משווה, באותה משמעות. ראו גם: מָתְנֵי הָאֳנִיָּה, סִפּוּן הַקַּדְמָה, סִפּוּן הָאַחְרָה. [איור]

סִפּוּן הַסִּירוֹת*, סיפון הסירות (boat deck): הסיפון במבנה העילי של אוניית קיטור או מנוע עליו נמצאות סירות ההצלה.

סִפּוּן הַקַּדְמָה, סיפון הקדמה ◊ (forecastle deck, forecastle): א) באונייה משוות סיפון (מפרשים, קיטור או מנוע) – החלק הקדמי של הסיפון העליון, הקרוב לקצה החרטום. ב) באוניות מפרשים מלחמתיות ובאוניות מפרשים מסחריות גדולות – סיפון קצר בקדמת האונייה, מעל הסיפון העליון. ראו גם: סִפּוּן בֵּית הַקַּדְמָה, סִפּוּן אַחְרָה. [איור]

סִפּוּן הַתַּחְתִית ◊ (orlop, orlop deck): באוניות מפרשים מלחמתיות – הסיפון הנמוך ביותר, מתחת לסיפון התותחים התחתון, אשר שימש לאחסנת אספקה וצידה ובגדולות שבהן גם למגורים. [איור]

סִפּוּן טַיֶּלֶת*, סיפון טיילת (promenade deck): באוניות נוסעים – סיפון פתוח מעל הסיפון העליון, אחד בכל צד של האונייה; הוא נמתח למלוא אורכה ומשמש כטיילת עבור הנוסעים. מעליו מותקן סיפון גנונה קל להגנה מגשם ושמש. [איור]

סִפּוּן מַחֲסֶה*, סיפון מחסה (shelter deck): באוניות קיטור ומנוע בעבר – סיפון בנוי מעל הסיפון הראשי למלוא אורך האונייה, שהחלל ביניהם אינו נכלל בחישוב תפוסתה הרשומה של האונייה. התנאי לכך היה, שהסיפון אינו סגור ואטום למלוא אורכו, ולכן התקינו לו פתח קטן שנקרא "פתח התפוסה". הייתה זו שיטה לעקוף את התקנות ולהקטין את התפוסה הרשומה של האונייה ואת גובה אגרות התפוסה והתשלומים הנוספים שנגזרו ממנה. ראו גם: סִפּוּן הַתְּפוּסָה.

סִפּוּן מִצְעָה*, סיפון מצעה (bridge deck): האמצעי בשלושת סיפוני אוניית משא מיושנת מן הסוג הקרוי באנגלית Three-island ship. שני הסיפונים האחרים הם סיפון בית הקדמה וסיפון בית האחרה. נקרא כך משום שהוא מצוי במִצעה, אמצע גוף האונייה.

סִפּוּן מְשֻׁוֶה*, סיפון משווה (flush deck): סיפון עליון של אונייה שגובהו שווה לכל אורכו, ללא מבנים עיליים המשתרעים למלוא רוחב האונייה.

סִפּוּן עֶלְיוֹן, סיפון עליון (upper deck): א) הסיפון הגבוה ביותר באונייה, המשתרע למלוא אורכה. = מִכְסֵה הָאֳנִיָּה [מיושן]. ב) באוניות מפרשים מלחמתיות – סיפון התותחים הגבוה ביותר. ראו גם: סִפּוּן גָּלוּי. [איור] [איור] [איור]

סִפּוּן צְרִיחַ*, סיפון צריח (turret deck). ראו: אֳנִיַת סִפּוּן צְרִיחַ.

סִפּוּן קָמוּר, סיפון קמור (turtle deck): סיפון עליון (גלוי) של כלי שיט שהתעגלותו מקו האמצע האורכי אל הצדדים גדולה מהרגיל. נועד לזרז את התנקזות המים המכסים אותו בים סוער ומוסיף לחוזק המבנה של האונייה. ראו גם: קִמְרָה, אֳנִיָּה קְמוּרַת סִפּוּן.

סִפּוּן רָאשִׁי*, סיפון ראשי (main deck): הסיפון העיקרי באונייה המשתרע למלוא אורכה. על פיו קובעים את מידת הבולט שלה. אינו בהכרח הסיפון העליון, הגלוי. [איור] [איור]

סִפּוּן תּוֹתָחִים, סיפון תותחים (gundeck): סיפון באוניית מפרשים מלחמתית שעליו מוצבים תותחיה. באוניות גדולות היו שלושה סיפוני תותחים: עליון, אמצעי ותחתון, ובאוניות קטנות יותר שני סיפונים: עליון ותחתון. [איור]

– on the gun decks ("בסיפוני התותחים") משמעו "בקרב המלחים הפשוטים". המלחים הפשוטים באוניות מפרשים מלחמתיות תלו את ערסליהם ואכלו את ארוחותיהם בצוותא בסיפוני התותחים, ברווח שבין תותח אחד למשנהו.

סִפּוּן תַּחְתּוֹן, סיפון תחתון (lower deck): א) באוניות מפרשים מלחמתיות – סיפון התותחים הנמוך ביותר. ב) באוניית משא בעלת כמה סיפונים – סיפון המטען הנמוך ביותר, מתחת לסיפוני הביניים. [איור] [איור]

– lower decks פירושו "סיפוני התותחים" (התחתון והאמצעי), מקום מגורי המלחים הפשוטים באונייות מפרשים מלחמתיות.

סִפּוּנַאי, סיפונאי (deckhand). ראו: מַלָּח, עוֹבֵד סִפּוּן.

סְפִינָה* (ship; boat; vessel, craft): א) שם נרדף ל"אונייה". ב) לעיתים קרובות משתמשים במונח "ספינה" לציון כלי שיט בינוני בעל סיפון, קטן מאונייה וגדול מסירה (ספינת דיג, ספינת טילים וכדומה). ג) שם נרדף ל"כלי שיט". ראו גם: סִירָה, אֳנִיָּה, כְּלִי שַׁיִט.

– סְפִינָה מְשֻׁלֶשֶׁת, ספינה משולשת [מליצי] (trireme). ראו: תְּלַת־חַתְרִית.

– סְפִינָה שֶׁנִטְּלָה הָרוּחַ מִמִּפְרָשֶׂיהָ, ספינה שניטלה הרוח ממפרשיה [מליצי] (becalmed): אוניית מפרשים שאינה יכולה להתקדם כי הרוח פסקה מלנשוב. = נטולת רוח [מליצי]. ראו גם: עָמַד לְלֹא נוֹעַ, דּמְמַת רוּחַ.

– סְפִינַת אֶשְׁגָרִים ◊ (dispatch vessel, dispatch boat, advice boat, aviso): בעבר, ספינה מלחמתית מהירה להעברת אשגרים צבאיים בין אוניות או בין אונייה לחוף, ובמקרים מסוימים גם מחוף אל חוף. (advice, "ידיעה", באנגלית מיושנת.) ראו גם: סְפִינַת שִׁטּוּר בַּמוֹשָׁבוֹת. [איור]

– סְפִינַת גְּרִירָה וְחִלוּץ, ספינת גרירה וחילוץ (salvage tug): סוג מיוחד של ספינת גרר, המשמשת לחילוץ אוניות הנמצאות במצוקה או בסכנת טביעה וכן לחילוץ ספינות שטבעו או עלו על שרטון. = סְפִינַת גְּרִירָה חוֹלֶצֶת* [מיושן].

– סְפִינַת גְּרָר* (tug, tugboat). ראו: גּוֹרֶרֶת.

– סְפִינַת דֹּאַר, ספינת דואר (packet, packet boat, packet schooner). ראו: אֳנִיַּת דֹּאַר.

– סְפִינַת דַּיִג* (fishing vessel): ספינה לציד דגים ברשתות, חכות, מכמורות ועוד.

– סְפִינַת הַבְעָרָה (fireship, fire ship): בעבר, ספינה להשמדת אוניות אויב על ידי העלאתן באש, בין במהלך קרב ובין כשהן עוגנות. היו אלה כלי שיט ישנים בדרך כלל, שמולאו בחומרי תבערה, הוצתו ושולחו בחסות רוח מתאימה אל עבר אוניות האויב.

– סְפִינַת הַרְעָשָׁה (bomb ketch, bomb vessel, bomb ship): ספינת מפרשים מלחמתית מן המאות ה־17–19, חמושה במרגמה כבדה אחת או שתיים, ששימשה להפגזת מטרות מבוצרות בחוף כשהיא עוגנת.

– סְפִינַת חוֹפִים (coastal vessel): ספינה להובלת מטענים לאורך החוף ולא בלב ים. ראו גם: אֳנִיַּת חוֹפִים.

– סְפִינַת חִלּוּץ, ספינת חילוץ (salvage vessel): ספינה ייעודית להצלת כלי שיט או מטענם מטביעה או מסכנה. = חַלֶּצֶת [מיושן]. ראו גם: חִלּוּץ.

– סְפִינַת טוֹרְפֶּדוֹ (torpedo boat): ספינת מלחמה קטנה ומהירה, חמושה בטורפדות לתקיפת כלי שטח. = סט"ר, טַרְפֶּדֶת, סִירַת טוֹרְפֶּדוֹ [מיושן].

– סְפִינַת טִילִים (missile boat, guided missile boat): ספינת מלחמה חמושה בטילים נגד אוניות.

– סְפִינַת כִּבּוּי*, ספינת כיבוי (fireboat, fire fighting vessel): ספינה לכיבוי שריפות בכלי שיט ובמתקנים ימיים. = כַּבָּאִית*.

– סְפִינַת לִוּוּי, ספינת ליווי (escort vessel). ראו: אֳנִיַּת לִוּוּי.

– סְפִינַת לִוְיְתָנִים, ספינת לווייתנים (whaler, whale ship, whaleman). ראו: אֳנִיַּת לִוְיְתָנִים.

– סְפִינַת מִגְדַּלּוֹר (light vessel). ראו: אֳנִיַּת מִגְדַּלּוֹר.

– סְפִינַת מְגוּרִים (houseboat, float house): ספינה המשמשת למגורים. מרביתן עוגנות סמוך לחוף או רתוקות לרציף דרך קבע ואין להן אמצעי הנעה, אך ישנן גם המצויידות במנוע ומסוגלות לשוט למרחקים קצרים בכוחות עצמן. = בַּיִת צָף*.

– סְפִינַת מֶחְקָר (research vessel): ספינה לביצוע מחקרים בים בתחומים שונים ולמטרות שונות, כגון: אוקיאנוגרפיה, סייסמוגרפיה, הידרוגרפיה, חיפוש נפט וגז, חקר דגים, חקר קרחונים ועוד. = אֳנִיַּת מֶחְקָר. ראו גם: סְפִינַת סֶקֶר.

– סְפִינַת מִכְמֹרֶת, ספינת מכמורת* (trawler): ספינה לציד דגים באמצעות רשת מכמורת שהיא גוררת אחריה. = מִכְמָרְתָּן, כַּמֶּרֶת [מיושן].

– סְפִינַת מֶכֶס (revenue cutter): ספינת משמר חמושה למניעת הברחות והסתננויות דרך גבולותיה הימיים של מדינה. ראו גם: סְפִינַת מִשְׁמָר הַחוֹפִים, קָאטֶר.

– סְפִינַת מַלְאֲכוּת [מליצי] (dispatch boat, dispatch vessel). ראו: אֳנִיַּת מַלְאֲכוּת.

– סְפִינַת מִלְחָמָה (warship): ספינה חמושה המשמשת ללחימה. = סְפִינַת קְרָב.

– סְפִינַת מָנוֹעַ* (motor vessel): ספינה המונעת על ידי מנוע דיזל ולא מותקנים בה מפרשים. = סְפִינַת מוֹטוֹר [מיושן].

– סְפִינַת מִפְרָשׂ*, סְפִינַת מִפְרָשִׂים (sailing vessel, sailing ship, sailer): ספינה המונעת בכוח הרוח. לרוב הכוונה לכלי שיט בינוני קטן מאוניית מפרשים.

– סְפִינַת מִפְרָשׂ וּמָנוֹעַ; סְפִינַת מִפְרָשִׂים וּמָנוֹעַ (auxiliary sailing vessel): ספינת מפרשים להובלת משאות המצויידת במנוע עזר ובמדחף. = סְפִינַת מִפְרָשׂ עִם מְנוֹעַ עֵזֶר. ראו גם: אוניית מפרשים עם מנוע עזר.

– סְפִינַת מִפְרָשׂ עִם מְנוֹעַ עֵזֶר, סְפִינַת מִפְרָשִׂים עִם מְנוֹעַ עֵזֶר (auxiliary sailing vessel). ראו: סְפִינַת מִפְרָשׂ וּמָנוֹעַ.

– סְפִינַת מַשָׂא (cargo vessel): ספינה להובלת סחורות.

– סְפִינַת מָשׁוֹט, סְפִינַת מְשׁוֹטִים (galley, oared ship, oared vessel): ספינה שאמצעי ההנעה העיקרי שלה הוא משוטים; שימשה ללחימה ולמסחר בעת העתיקה, בימי הביניים ובתחילת העת החדשה. = אֳנִיַּת מָשׁוֹט [מליצי], אֳנִיָּה הַמְּהַלֶּכֶת בִּמְשׁוֹטִים [מליצי], גָּלֵאָה.

– סְפִינַת מְשׁוֹטָה (paddle boat, paddle steamer): ספינת קיטור לשיט בנהרות, במים פנימיים ובקרבת החוף; מונעת באמצעות משוטה אחת בירכתיה או שתי משוטות, אחת בכל צד של הגוף. ראו גם: אֳנִיַת מְשׁוֹטָה, סְפִינַת מְשׁוֹטוֹת.

– סְפִינַת מְשׁוֹטָה יַרְכָּתִית [בקיצור:] סְפִינַת מְשׁוֹטָה (sternwheeler): ספינת קיטור לשיט בנהרות, במים פנימיים ובקרבת החוף; מונעת באמצעות משוטה אחת בירכתיה. ראו גם: אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה יַרְכָּתִית. [איור]

– סְפִינַת מְשׁוֹטָה לְנוֹסְעִים (packet boat): ספינת דואר מונעת על ידי מנוע קיטור ומשוטות, להובלה סדירה של נוסעים ומטענים קלים בנתיבי מים פנימיים ולאורך החוף. ראו גם: אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה לְנוֹסְעִים, אֳנִיַּת דֹּּאַר.

– סְפִינַת מְשׁוֹטוֹת צִדִּיּוֹת, ספינת משוטות צדיות; [בקיצור:] סְפִינַת מְשׁוֹטוֹת (sidewheeler): ספינת קיטור המונעת על ידי שתי משוטות, אחת מכל צד של הגוף, לשיט בנהרות, במים פנימיים ובקרבת החוף. "אוניית משוטות", הגדולה ממנה, שימשה לשיט בים הפתוח ובאוקיינוסים. ראו גם: אֳנִיַּת מְשׁוֹטוֹת. [איור]

– סְפִינַת מִשְׁמָר (patrol boat, patrol vessel): ספינה חמושה להגנת החופים והמים הפנימיים של מדינה. = סְפִינַת סִיוּר, סְפִינַת צוֹפִים [מליצי].

– סְפִינַת מִשְׁמַר הַחוֹפִים (coast guard boat, coast guard vessel, coast guard cutter): ספינה לשיטור ולפעולות הצלה במימי החופים ובמים הפנימיים של מדינה. = סְפִינַת מִשְׁמָר הַחוֹף* [מיושן]. ראו גם: קָאטֶר.

– סְפִינַת נָהָר, סְפִינַת נְהָרוֹת (river boat, river ship): ספינה המותאמת לשיט בנהרות.

– סְפִינַת נְחִיתָה (landing craft). ראו: נַחֶתֶת.

– סְפִינַת נַתָּב (pilot boat). ראו: סִירַת נַתָּב.

– סְפִינַת סוֹחֵר (merchantman‏, merchant ship‏, trader): ספינה המובילה מטענים לצורכי מסחר. ראו גם: אֳנִיַּת סוֹחֵר.

– סְפִינַת סַחַב [מיושן] (tug, tug boat). ראו: גוֹרֶרֶת.

– סְפִינַת סֶקֶר* (survey vessel, survey ship): ספינה לביצוע מדידות הידרוגרפיות בימים, בנהרות או באגמים. ראו גם: סְפִינַת מֶחְקָר.

– סְפִינַת עֲבָדִים (slaver, slave ship). ראו: אֳנִיַּת עֲבָדִים.

– סְפִינַת צוֹפִים [מליצי] (patrol vessel). ראו: סְפִינַת מִשְׁמָר.

– סְפִינַת צֵיד לִוְיְתָנִים, ספינת ציד לווייתנים (whaler catcher). ראו: אֳנִיַּת צֵיד לִוְיְתָנִים.

– סְפִינַת קִיטוֹר (steam boat, steamboat): ספינה המונעת באמצעות מנוע קיטור וגלגל משוטות או מדחף. לרוב הכוונה לכלי שיט בינוני, קטן מאוניית קיטור, המשמש לשיט במים פנימיים או בקרבת החוף. ראו גם: אֳנִיַּת קִיטוֹר, סִירַת קִיטוֹר.

– סְפִינַת קְרָב (warship). ראו: סְפִינַת מִלְחָמָה.

– סְפִינַת רַחַף [מיושן] (hovercraft). ראו: רַחֶפֶת.

– סְפִינַת רְפָאִים (ghost ship). ראו: אֳנִיַּת רְפָאִים.

– סְפִינַת שׁוֹלֵי פְּנִינִים, סִירַת שׁוֹלֵי פְּנִינִים (pearling vessel, pearling boat): ספינה או סירה המשמשת שולי פנינים בעבודתם.

– סְפִינַת שֵׁרוּת, ספינת שירות (service vessel): כלי שיט בינוני המבצע עבודות שירות ותחזוקה בנמלים ובמתקנים ימיים. ראו גם: סִירַת נָמָל, סִירַת שֵׁרוּת, אֳנִיַּת עֵזֶר.

– סְפִינַת שַׁעֲשׁוּעִים (show boat): בעבר, ספינת נהר בה נערכו הצגות ומופעי בידור תוך כדי שיט; תיאטרון שט.

– סְפִינַת תִּדְלוּק (bunkering vessel): מכלית קטנה המשמשת לתדלוק אוניות מחוץ לנמל. ראו גם: דּוֹבְרַת תִּדְלוּק.

– סְפִינַת תּוֹתָחִים (gunboat): א) ספינת מלחמה חמושה בתותח אחד או כמה, ללחימה או לשיטור במימי חופים רדודים ובנהרות. ב) בתקופת אוניות המפרשים – ספינת משוטים או מפרשים קטנה, חמושה בתותח אחד בחרטום, לחיפוי על נחיתת חיילים בחוף או לתקיפת אוניות אויב כאשר חרטומה מופנה לעברן. ראו גם: תּוֹתְחָנִית.

– סְפִינַת תּוֹתָחִים לִנְהָרוֹת (river gunboat): ספינת מלחמה נמוכת־שוקע, חמושה בתותחים בעלי קוטר קטן ובמכונות ירייה, לשיטור וללחימה בנהרות.

– סְפִינַת תּוֹתָחִים מְחֻפַּת שִׁרְיוֹן, ספינת תותחים מחופת שריון ◊ (ironclad gunboat): ספינת תותחים מן המחצית השנייה של המאה ה-19, שהונעה באמצעות מנוע קיטור ומדחף. סוללות התותחים שעל סיפונה הגלוי הוגנו על ידי מבנה שקירותיו כוסו בלוחות שריון מברזל. ראו גם: אֳנִיָּה מְחֻפַּת שִׁרְיוֹן.

– סְפִינַת תּוֹתָחִים נוֹשֵׂאת טוֹרְפֵּדוֹת (torpedo gunboat): ספינת תותחים משלהי המאה ה־19 שחומשה גם בצינורות טורפדו לתקיפת ספינות טורפדו.

סְפִּינֵקֶר* (spinnaker): מפרש משולש גדול־מידות וכרסתני, עם מנור (spinnaker boom) או בלעדיו, המונף בחרטומה של יכטת מפרשים. נועד להגדיל למקסימום את שטח המפרשים כאשר שטים ברוח גבית. על פי סברה רווחת, "ספינקר" הוא שיבוש של spinxer, מן Sphinx – שמה של יכטת מפרשים בריטית שהייתה הראשונה שהניפה מפרש שכזה במהלך תחרות ב־1866. = שָׁלוּחַ*.

סַפָּן* (mariner, seaman): ימאי שפרנסתו בעבודה בספינה ובמיוחד בספינות דיג ובספינות חופים. = יוֹרֵד יָם, מַלָּח, יַּמַּאי.

סָפַן* [מיושן] (to stow). ראו: סִדֵּר מִטְעָן.

סֶפֶן* [מיושן] (stowage, stowing). ראו: סִדּוּר מִטְעָן.

סְפֻנָּה*, ספונה [מיושן] (shipping, fleet): צי האוניות או צי הסחר של מדינה. = אֳנִי* [מיושן].

סַפְנָה* (hold): א) מדור פנימי באוניית סוחר, מתחת הסיפון העליון, לאחסון סחורות ומטענים. = מַחְסַן מִטְעָן. ב) באוניית מפרשים מלחמתית – החלל מתחת לסיפון התותחים התחתון המשמש לאחסון צידה ואספקה; נחלק לכמה "חדרים": מחסן הדגים, מחסן השיכר, מחסן התחמושת, מחסן הלחם ועוד. ג) "ספנא" בלשון חז"ל: החלל מתחת לסיפון המיועד למטען; בטן הספינה. [איור] [איור]

– סַפְנָה אֲחוֹרִית (after hold): א) באוניות מפרשים מלחמתיות – חלקו האחורי של מחסן הצידה והאספקה, מאחורי התורן הראשי. ב) באוניות מפרשים מסחריות – מחסן למטען מאחורי אמצע האונייה. ג) באוניות קיטור מסחריות – מחסן למטען מאחורי חדר המכונות. = מַחְסַן מִטְעָן אֲחוֹרִי, מַחְסָן אֲחוֹרִי.

– סַפְנָה קִדְמִית (fore hold): א) באוניות מפרשים מסחריות – חלקו הקדמי של מחסן המטען, מלפנים לאמצעית. ב) באוניות קיטור ומנוע מסחריות – המחסן בחלקה הקדמי של האונייה, מאחורי מחיצת ההתנגשות. = מַחְסַן מִטְעָן קִדְמִי, מַחְסָן קִדְמִי.

– סַפְנָה רָאשִׁית (main hold): א) באוניות מפרשים מלחמתיות – חלקו של מחסן הצידה והאספקה מלפנים לתורן הראשי. ב) באוניות קיטור – מחסן המטען הגדול ביותר. = מַחְסַן מִטְעָן רָאשִׁי, מַחְסָן רָאשִׁי.

סַפָּנוּת* (shipping, navigation): תובלה ימית מסחרית (הובלת סחורות והסעת נוסעים); השטת ספינות לצורכי מסחר. ראו גם: שַׁיִּט, יַמָּאוּת.

סַפָּנוּת חוֹפִית, סַפָּנוּת חוֹפִים* (coastal shipping): השטת ספינות לצורכי מסחר לאורך החופים; הובלה ימית של סחורות ונוסעים שנקודות היציאה והיעד שלה הם נמלים המצויים במימי החופים או במים הפנימיים של מדינה.

סַפָּנוּת נוֹד (tramp trade). ראו: סְחַר נוֹד.

סַפְסַל, סַפְסַל חֲתִירָה (thwart; sailing thwart): קורת רוחב בסירת משוטים המשמשת מושב לחותרים, ובמפרשית – גם תומכת בתורן. = סַפְסַל הַשַּׁיָּטִים* [מיושן]. [איור]

סַפָּק צִיּוּד יַמִּי (ship chandler). ראו: סַפָּק צָרְכֵי אֳנִיּוֹת.

סַפָּק צָרְכֵי אֳנִיּוֹת, ספק צורכי אוניות (ship chandler): בעל בית מסחר לאספקת ציוד לאוניות ולספינות, כמו חבלים, שרשרות, בד מפרשים, צבעים, מפות ניווט וכדומה. = סַפָּק צִיּוּד יַמִּי. ראו גם: סוֹכֵן צָרְכֵי אֳנִיּוֹת.

סַפֶּקֶת מָזוֹן (victualer, victualler): בתקופת אוניות המפרשים – אוניית סוחר חכורה, נושאת אספקה ומזון, שליוותה שייטת של הצי המלחמתי במהלך הפלגות ארוכות או שהייה ממושכת בים. ראו גם: אֳנִיַּת אַסְפָּקָה.

סַפֶּקת מַיִם (water supply boat, water boat): ספינת מכל לאספקת מים טריים לאוניות בנמל.

סֵפֶר חוֹפָאוּת (pilot book, coast pilot, sailing directions). ראו: מַדְרִיךְ חוֹפָאוּת.

סְקוּנֶר* (schooner, fore-and-aft schooner): ספינת מפרשים דו־תורנית המניפה מפרש גף עם מנור ומפרש גף עילי על כל אחד מתרניה (הקדמי והראשי), וכן תוסף קדמי ושני חלוצים. = סְכוּנָר* [מיושן] [איור]

– סְקוּנֶר נוֹשֵׂא מִפְרָשִׂים עִלִּיִּים רָחְבִּיִּים, סקונר נושא מפרשים עיליים רוחביים (topsail schooner): ספינת מפרשים מסחרית המניפה מפרשי גף על תרניה הקדמי והראשי, שני מפרשים עיליים רוחביים על תורנה הקדמי, מפרש גף עילי על תורנה הראשי, תוספים וחלוצים. ראו גם: מִפְרָשׂ עִלִּי. [איור]

– סְקוּנֶר תְּלַת־תָּרְנִי, סקונר תלת־תורני (three-mast schooner): אוניית מפרשים מסחרית, המניפה על כל אחד מתרניה מפרש גף עם מנור ומפרש גף עילי, וכן תוסף קדמי ושלושה חלוצים. סקונרים תלת־תורניים המניפים על התורן הקדמי שני מפרשים עיליים רוחביים נקראים באנגלית jackass schooners. ראו גם: בַּרְקֶנְטִינָה. [איור]

סְקִיף (skiff): סירת חתירה קלה, לרוב לפנאי או לספורט.

סְקִיפֶּר (skipper): קברניט של ספינה קטנה, ובמיוחד של יכטה. ראו גם: מֵשִׁיט.

סֶקְסְטַנְט (sextant): מכשיר ניווט שבאמצעותו מודדים את רוּם (altitude) השמש, הירח או כוכב מעל האופק ובעזרת הנתונים שהתקבלו מחשבים את מיקום האונייה (קו האורך וקו הרוחב). מן sextans, "שישית" בלטינית, כי המכשירים הראשונים היו בעלי קשת מדידה של 60⁰ (1/6 מעגל). לימים הוגדלה קשת המדידה ל־120⁰, אך השם נשמר. ראו גם: קְוַדְרַנְט, רוּם.

סְקַרְיָה* [מארמית: אִסְקַרְיָא, אִיסְקַרְיָא.] (yard): הכלונס שאליו מחוברת השפה העליונה של מפרש רוחבי וכן של מפרש זרוע ומפרש לטיני. = עֵרֵב [מיושן], אִסְקַרְיָה. [איור] [איור]

– סְקַרְיָה לָטִינִית (lateen yard): סקרייה של מפרש לטיני.

– סְקַרְיָה מְשׁוּכָה לְאָחוֹר (yard braced aback). ראו: מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר.

– סְקַרְיָה מְשׁוּכָה לָאֹרֶךְ, סקריה משוכה לאורך (yard braced up). ראו: מִשֵּׁךְ לָאֹרֶךְ.

– סְקַרְיָה מְשׁוּכָה לַחֹד, סקריה משוכה לחוד (yard braced sharp). ראו: מִשֵּׁךְ לַחֹד.

– סְקַרְיָה מְשׁוּכָה לִפְקֹם, סקריה משוכה לפקום (yard braced about). ראו: מִשֵּׁךְ לִפְקוֹם.

– סְקַרְיָה מְשׁוּכָה לָרֹחַב, סקריה משוכה לרוחב (yard braced in). ראו: מִשֵּׁךְ לָרֹחַב.

– סְקַרְיַת אוֹתוֹת*, סקריית אותות (signal yard): כלונס אופקי בראש תורן של אוניית קיטור או מנוע, שאליו מחברים את קצות המעלנים להנפת דגלי קוד.

– סְקַרְיַת מוֹט הַחַרְטוֹם, סקריית מוט החרטום (spritsail yard): סקרייה שממנה מונף מפרש מוט החרטום.

סֹרֶג*, סורג (grating). ראו: שְׂבָכָה.

סַרְגֵל מַקְבִּיל (parallel ruler): כלי שרטוט המשמש להעברת קווים מקבילים. נפוץ מאוד בעבודה עם מפות ניווט ימיות.

סְתִימָה בִּנְעֹרֶת, סתימה בנעורת, אטימה בנעורת (caulking). ראו: סָתַם בִּנְעֹרֶת.

סָתַם אֶת חוֹר הַהַצָּתָה (to stop the vent): בתקופת אוניות המפרשים – חסם בקצה האגודל את חור ההצתה של תותח נטען־לוע מיד לאחר שהכדור או הקלע נורה ויצא מן הקנה. פעולה זו נועדה לחנוק את בעירת שאריות אבק השריפה בחור ההצתה ולמנוע התלקחות בלתי מבוקרת של אבק ההצתה בעת הטעינה הבאה.

סָתַם בִּנְעֹרֶת, סתם בנעורת [את מישקי הלוחות] (to caulk): באוניות ובספינות מעץ – דחק והידק נעורת פשתן אל תוך הרווחים הדקים בין לוחות הדופן או הסיפון של ספינת עץ. = אָטַם בִּנְעֹרֶת. ראו גם: מִשָּׁק, בֶּדֶק, סוֹתֵם בֶּדֶק, נְעֹרֶת. [איור]

סָתַם לֹעַ, סתם לוע [של תותח] (to plug): חסם את פי הקנה של תותח נטען־לוע בפקק עץ. ראו גם: מְגוּפַת לֹעַ.

סָתַם פִּרְצָה [בנעורת חבלים] (to fother): בתקופת אוניות המפרשים השתמשו לעיתים בשיטה מיוחדת לאטימת פרצות בתחתית האונייה בעודה שטה או עוגנת. קשרו מפרש בארבע פינות והניחו עליו כמות גדולה של נעורת חבלים, פשתן, צמר, כותנה וכדומה. את המפרש הורידו למים והצמידו למקום הדליפה. לחץ המים דחק את הנעורת לתוך הסדק או הפרצה, ואחרי שחזרו על פעולה זו כמה פעמים, התמעטה חדירת המים או נפסקה כמעט לגמרי. ראו גם: מִזְרַן הִתְנַגְּשׁוּת.

סָתַר*, סתר חבל (to unlay, to untwist): הפריד את הגדילים של קצה חבל כדי ליצור קליעה או קשר דקורטיבי. ראו גם: פָּתַל.

---

^{עדכון אחרון: 27 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־◊.

נָאוּאַרְכוֹס (nauarchos): [מיוונית] מפקד צי מלחמתי ביוון העתיקה ובמיוחד מפקד הצי בספרטה. = שַׂר הַצִּי [מליצי].

נָאוּמַכְיָה (naumachia): [מיוונית: "מִלְחֶמֶת אֳנִיּוֹת"] ברומא העתיקה – קרב ימי בזירת קרקס לראווה ולשעשוע הקהל, וגם מקווה המים המלאכותי עצמו שבו נערך הקרב. [איור]

נָגַד (to warp, to kedge). ראו: נְגִידָה.

נֶגֶד הַגַּלִּים* (head to the sea): הפניית חרטום האונייה נגד כיוון תנועת הגלים. = מוּל הַגַּלִּים.

נַגָּדָא [ארמית, חז"ל] (hauler). ראו: מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת.

נְגִידָה* (warping; kedging): א) בתקופת אוניות המפרשים – תמרון להזזת אונייה למרחק קצר בתוך נמל, תעלה או נהר. לשם כך מתחו עבותות מן האונייה אל כלונסאות קבועים בחוף או אל מצופים מעוגנים לקרקעית; שני עבותות נמתחו באלכסון קדימה לצורך משיכה ושניים באלכסון אחורה לבלימה. את העבותות משכו מלחי האונייה באמצעות כנן או כננת. ב) במקומות שבהם לא היו כלונסאות או מצופי נגידה, הטילו עוגן קל במרחק מה קדימה באמצעות אחת מסירות האונייה. לאחר מכן משכו המלחים את חבל העוגן כדי לקרב את האונייה אליו, וחוזר חלילה עד להשלמת התמרון. ראו גם: עֹגֶן נְגִידָה. [איור]

נַגָּר, נַגַּר הָאֳנִיָּה, נגר האונייה; נַגַּר אֳנִיּוֹת, נגר אוניות (carpenter; sea carpenter): באוניות מפרשים מלחמתיות – קצין־משנה האחראי לתיקון ולתחזוקה של גוף האונייה, התרנים והסירות. באוניות סוחר – דֵּרוּג בכיר במחלקת הסיפון, מתחת רב־מלחים בסולם הדרגות. ראו גם: קָצִין־מִשְׁנֵה.

נִגְרָר, הָעֹגֶן נִגְרָר, העוגן נגרר (the anchor comes home): מצבו של עוגן שהשתחרר מאחיזתו בקרקעית והוא נמשך אחרי הספינה. = נִסְחָב*, הָעֹגֶן נִסְחָב*. ראו גם: גָּרַר עֹגֶן.

נֵד עָנָן* (cloudbank, bank of clouds): גוש עננים נמוך, מעל קו האופק.

נִדְנוּד* (pitch, pitching): תנועת אונייה מעלה־מטה סביב צירה הרוחבי, אז חרטומה וירכתיה עולים ויורדים לסירוגין, כמו נדנדה. ראו גם: טִלְטוּל. [איור]

נִהֵג*, ניהג את האונייה (to steer): אחז בהגה והוליך את האונייה בכיוון הרצוי. = הִגָּה אֶת הָאֳנִיָּה. ראו גם: הִנְחָה אֳנִיָּה.

נֶהֱדַף לְאָחוֹר, המפרש נהדף לאחור (taken aback): מצבו של מפרש רוחבי ששינוי פתאומי בכיוון הרוח או חוסר תשומת לב של ההגאי גרמו לרוח לנשוב על צדו הקדמי ולהצמידו אל התורן. ראו גם: מָשׁוּךְ לְאָחוֹר.

נָהָר מוֹעֲדִי (tidal river): נהר שגובה מימיו משתנה עם הגאות והשפל. ראו: מוֹעֵד יָם.

נִוּוּט*, ניווט [הפעולה] (navigation): הנחיית דרכה של אונייה ממקום אחד למקום שני בעזרת מפות, מכשירי ניווט ועזרי ניווט. ראו גם: נִתּוּב.

– נִוּוּט אַסְטְרוֹנוֹמִי, ניווט אסטרונומי (astronomical navigation, astro-navigation): הנחיית דרכה של אונייה בלב ים באמצעות תצפיות על גרמי שמיים, להבדיל מניווט חופי.

– נִוּוּט חוֹפִי*, ניווט חופי (coastal navigation): הנחיית דרכה של אונייה לאורך חוף הנראה לעין, באמצעות סימני נוף בולטים, מדידת עומקים ועזרי ניווט כגון מגדלורים, מצופים ואורות, אך ללא הסתייעות בתצפיות אסטרונומיות. ראו גם: נִתּוּב, סֵפֶר חוֹפָאוּת.

– נִוּוּט מְקוֹרָב, ניווט מקורב (dead reckoning): חישוב מיקומה המשוער של אונייה בלב ים על פי הקורסים והמרחקים שעברה מאז האומדן הקודם, תוך הבאה בחשבון של טרידת רוח וזרם, להבדיל מניווט אסטרונומי המדויק יותר. ראו גם: לוּחַ נִוּוּט.

נוֹחַ*, ים נוח (smooth): דרגה 2 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 0.10–0.50 מ'.

נַוָּט*, נווט (navigator): קצין ים, מומחה בנווטות, המנחה את דרכה של אונייה בים. = קְצִין נִוּוּט (בכלי שיט מלחמתיים). ראו גם: נַתָּב.

נִוֵּט*, ניווט (to navigate): הנחה את דרכה של אונייה ממקום אחד לשני בעזרת מפות, מכשירי ניווט ועזרי ניווט. ראו גם: נִתֵּב.

נוֹטֶה עַל צִדּוֹ, האונייה נוטה על צדה (to heel; to list). ראו: נָטָה עַל צִדּוֹ.

נַוָּטוּת*, נווטות [המקצוע] (navigation): תורת הניווט.

נוֹסֵעַ בֵּינַת סִפּוּנִים, נוסע בינת סיפונים (tweendeck passenger, steerage passenger): בימים עברו, מאמצע המאה ה-19 לערך עד לאחר מלחמת העולם הראשונה, נוסע בתעריף הנמוך ביותר או מן הנמוכים ביותר באוניית נוסעים, אשר לן ואכל בצוותא עם עשרות נוסעים רבים אחרים בבינת הסיפונים, להבדיל מנוסעי התאים במחלקות הגבוהות יותר, הראשונה והשנייה. באוניות מהגרים גדולות כונו נוסעים אלה לעיתים "נוסע המחלקה השלישית". ראו גם: נוֹסֵעַ סִפּוּן.

נוֹסֵעַ בְּתַשְׁלוּם, נוֹסֵעַ בְּשָׂכָר (paying passenger): נוסע באונייה מסחרית המשלם את דמי הנסיעה.

נוֹסֵעַ נִלְוֶה, נוסע נלווה (deadhead): נוסע באונייה מסחרית שאינו משלם עבור נסיעתו.

נוֹסֵעַ סָמוּי (castaway): אדם המתגנב לאונייה כדי להתחמק מביקורת הגבולות ונוסע בה בהיחבא מבלי לשלם.

נוֹסֵעַ סִפּוּן, נוסע סיפון (deck passenger): נוסע בתעריף זול במיוחד במעבורות ובאוניות נוסעים למרחקים קצרים, אשר לא הוקצה לו תא או מקום לינה מוסדר, והוא שוהה רוב הזמן על הסיפון הגלוי. בימים עברו, מאמצע המאה ה־19 עד לאחר מלחמת העולם הראשונה, נוסע בתעריף נמוך אף יותר מזה של נוסעי בינת הסיפונים. ראו גם: נוֹסֵעַ בֵּינַת סִפּוּנִים.

נוֹסֵעַ תָּא (cabin passenger): נוסע בשכר באונייה, אשר הוקצה לו תא מגורים נפרד, לעיתים עם נוסע אחד או שניים נוספים. ראו גם: נוֹסֵעַ בֵּינַת סִפּוּנִים, נוֹסֵעַ סִפּוּן.

נוֹסַעַת; הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת, האונייה נוסעת (the ship is underway): נאמר על אונייה שאינה עוגנת, אינה רתוקה לחוף ואינה על שרטון, בין שהיא בתנועה ובין שהיא עומדת. = הָאֳנִיָּה בִּנְסִיעָה* [מיושן]. ראו גם: כְּלִי שַׁיִט בַּדֶּרֶךְ.

– נוֹסַעַת אֲחוֹרָה; הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת אֲחוֹרָה, האונייה נוסעת אחורה (the ship is making sternway): האונייה שטה לאחור, מן הירכתיים (הדבר נכון גם לאוניית מפרשים). = הָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת אֲחוֹרָה* [מיושן], הָאֳנִיָּה מְהַלֶּכֶת אָחוֹרָה* [מיושן]. ראו גם: נְסִיעָה אֲחוֹרָה.

– נוֹסַעַת קָדִימָה; הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת קָדִימָה, האונייה נוסעת קדימה (the ship is making headway): האונייה שטה לפנים, מן החרטום. = הָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת קָדִימָה* [מיושן], הָאֳנִיָּה מְהַלֶּכֶת קָדִימָה* [מיושן]. ראו גם: נְסִיעָה קָדִימָה.

נוֹפֵף מִפְרָשׂ [לאות ברכה] (to let fly): בתקופת אוניות המפרשים, שחרר בבת אחת את מיתריו של מפרש כדי שיתנפנף ברוח; היה זה אות כבוד לאוניית מלחמה חולפת. ראו גם: נִפְנֵף מִפְרָשִׂים, הִרְכִּין מִפְרָשׂ עִלִּי, הִרְכִּין דֶּגֶל.

נוֹרָא*, ים נורא (phenomenal): דרגה 9 (הגבוהה ביותר) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים מעל 14.00 מ'.

נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים, נַעַר נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים (powder-boy, powder-monkey): איש צוות־תותח באוניית מפרשים מלחמתית, נער לפי גילו, שתפקידו היה לרוץ ולהביא בשעת קרב את תחמישי אבק השריפה ממחסן התחמושת שבבטן האונייה אל התותחים שעל סיפון התותחים. [איור]

נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת, נושאת גייסות (transport, troopship, troop carrier, trooper): אוניית מלחמה לא חמושה, להובלת חיילים וציודם אל זירות לחימה מעבר לים. = מוֹבֶלֶת גְּיָסוֹת, מוֹבֶלֶת צָבָא, מוֹבֶלֶת חַיָּלִים, נוֹשֵׂאת צָבָא, נוֹשֵׂאת חַיָּלִים. ראו גם: אֳנִיַּת הוֹבָלָה. [איור]

נוֹשֵׂאת דָּגָן (grain carrier, grain ship). ראו: מוֹבֶלֶת דָּגָן.

נוֹשֵׂאת חַיָּלִים, נושאת חיילים (transport, troopship). ראו: נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

נוֹשֵׂאת מְטוֹסִים* (air-carrier): כלי שיט מלחמתי הנושא מטוסי קרב, כשסיפונו העליון משמש להם כשדה המראה ונחיתה בלב ים. = נוֹשֵׂאת אֲוִירוֹנִים* [מיושן].

נוֹשֵׂאת מְסוֹקִים (helicopter carrier): כלי שיט מלחמתי הנושא מסוקי קרב, כשסיפונו העליון משמש להם כשדה נחיתה והמראה בלב ים.

נוֹשֵׂאת צָבָא (transport, troopship). ראו: נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

נִזּוֹק, אונייה ניזוקה (disabled, disabled ship): אונייה שאיבדה את תרניה או את מפרשיה, שמים חדרו לתוכה, או שנשברה, ולפיכך מתקשה להמשיך בשיט ואף עלולה לטבוע.

נָחוֹתֵי יַמָּא (seafarers, mariners): [לשון חז"ל] יורדי ים, ספנים.

נַחְשׁוֹל* (billow, roller): גל או גל נֵד רב עוצמה.

נָחַת (to land): קרב ספינה או סירה לחוף וירד ממנה ליבשה. לרוב הכוונה להורדת חיילים ולציודם. ראו גם: יָרַד לַיַּבָּשָׁה.

נַחָת (marine): חייל המאומן בלוחמה אמפיבית, הפועל מן הים ונוחת ביבשה מכלי שיט או ממסוק, לצורכי תקיפה או פשיטה על יעדי האויב. ראו גם: חַיַּל צִי.

נַחֶתֶת (landing craft): ספינת מלחמה שטוחת־תחתית ונמוכת־שוקע, בעלת חרטום נפתח, המשמשת להנחתת רגלים וכלי־רכב קרביים בחוף. = סְפִינַת נְחִיתָה, פּוֹלֶשֶׁת [מיושן]. ראו גם: אֳנִיַּת נְחִיתָה.

נַחֶתֶת חַיָּלִים (Landing Craft Personnel, LCP): ספינת מלחמה נמוכת שוקע ושטוחת תחתית, בעלת חרטום נפתח, המשמשת להנחתת לוחמים וציודם האישי בחוף.

נַחֶתֶת טַנְקִים (Landing Craft Tank, LCT): ספינת מלחמה נמוכת־שוקע ושטוחת־תחתית, בעלת חרטום נפתח, המשמשת להנחתת טנקים בחוף.

נָטָה עַל צִדּוֹ בְּמִדָה מְסֻכֶּנֶת, האונייה נטתה על צדה במידה מסוכנת (to lay broadside on, to lay on her broadside, to lay on her beam ends): מצבה של אוניית מפרשים שהרוח מטה אותה על צדה עד כדי סכנת התהפכות. במצב זה, קצות קורות הסיפון שלה (beam ends) כמעט נוגעים במים. = שָׁכַב עַל צִדּוֹ (האונייה שכבה על צדה). [איור]

נִטּוּל מִטְעָן*, ניטול מטען (cargo handling): העברת מטען מאוניית סוחר לחוף ולהפך, פריקה וטעינה של מטען.

נְטוּלַת רוּחַ, אונייה נטולת רוח [מליצי] (becalmed): מצבה של אוניית מפרשים העומדת ללא נוע, כאשר הרוח פסקה מלנשוב. = סְפִינָה שֶׁנִּטְּלָה הָרוּחַ מִמִּפְרָשֶׂיהָ.

נְטוּלַת תְּרָנִים, אונייה נטולת תרנים (dismasted): מצבה של אוניית מפרשים שתרניה התמוטטו בסערה או בקרב, או שהוסרו ממנה בכוונה תחילה. = אֳנִיָּה שֶׁאָבְדוּ לָה תְּרָנֶיהָ [מליצי]. [איור]

נָטוּשׁ בְּאִי בּוֹדֵד, נָטוּשׁ עַל חוֹף שׁוֹמֵם (marooned): בתקופת אוניות המפרשים – מלח שהופקר לנפשו באי בודד או בחוף שומם כאמצעי ענישה. עונש זה הוטל לעיתים על ידי רבי חובלים אכזריים במיוחד של אוניות סוחר.

נְטִי* (cant; rake): הנטייה לפנים או לאחור של קנה החרטום, של מזוזת הירכתיים או של תורן.

– נְטִי הַתֹּרֶן*, נטי התורן (rake of a mast); תורן נוטה קדימה (a mast is raked forward); תורן נוטה אחורה (a mast is raked aft).

– נְטִי קְנֵה הַחַרְטוֹם (rake of the stem).

נְטִיָּה*, נטייה (heel, careen; list): א) רכינת ספינה לצד אחד בלחץ הרוח, בעיקר בסירות ובספינות מפרשים (heel). = הַטָּיָה. ב) רכינת ספינה לצד אחד בשל חלוקת משקל בלתי מאוזנת או תזוזת מטען (list). = שְׁחִיָּה* [מיושן]. ראו גם: נָטָה עַל צִדּוֹ (האונייה נטתה על צדה), הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּה.

נֵטֶל* (ballast): תוספת משקל בתחתית כלי שיט לשם ייצובו או לשם שינוי השוקע והשופע שלו. בכלי שיט קטנים וביאכטות – משקולות ברזל או עופרת; באוניות – מי ים במכלי מי נטל מיוחדים לכך. ראו גם: זְבוֹרִית, מֵי נֵטֶל.

נִטֵּל מִטְעָן*, ניטל מטען (to handle cargo). ראו: נִטּוּל מִטְעָן.

נִטְעַן־לֹעַ, נטען לוע (muzzle-loaded, muzzle-loader, ML): כינוי לכלי ירי שטעינת התחמושת שלו נעשית דרך הלוע ולא דרך המכנס בחלקו האחורי. תותחי האוניות בתקופת אוניות המפרשים היו נטעני לוע (להוציא תותחי סביבול, שהיו נטעני מכנס).

נִטְעַן־מִכְנָס, נטען מכנס (breech-loaded, breech-loader, BL): כינוי לכלי ירי שטעינת התחמושת שלו נעשית דרך המכנס שבחלקו האחורי, ולא דרך הלוע. תותחים נטעני־מכנס הוכנסו לשימוש באוניות במחצית השנייה של המאה ה־19.

נִטְרָד* (to drift, to drive, adrift): א) נישא עם הרוח או הזרם, נתון לחסדי הזרמים והרוחות. = נִסְחָף*. ב) על ספינה – הוסטה ממסלולה לפי המצפן בהשפעת זרם ים או רוח. = נֶהֶדְפָה מִדַּרְכָּהּ [מליצי]. ראו גם: נָתוּן לְחַסְדֵי הַזְּרָמִים וְהָרוּחוֹת, הִפְקִיר לְחַסְדֵי הַזְרָמִים וְהָרוּחוֹת.

– נִטְרָד עַל יְדֵי הַרוּחַ, האונייה נטרדת על ידי הרוח (to make leeway): מצבה של אוניית מפרשים הסוטה ממסלולה לפי המצפן בהשפעת הרוח הנושאת אותה. = נִסְחָף עַל יְדֵי הָרוּחַ.

נִטְרָף, הָאֳנִיָּה נִטְרְפָה, האונייה נטרפה (to wreck): נאמר על ספינה שטולטלה על ידי גלי ים סוער ונשברה. (עפ"י "סְפִינָה הַמִּטָרֶפֶת בַּיָּם", משנה תענית, ג, ז).

נָטַשׁ בְּאִי בּוֹדֵד, נָטַשׁ עַל חוֹף שׁוֹמֵם (to maroon). ראו: נָטוּשׁ בְּאִי בּוֹדֵד.

נָטַשׁ אֶת הָאֳנִיָּה, נטש את האונייה (to abandon the ship): נאמר על אנשי הצוות והנוסעים היורדים לסירות ההצלה ועוזבים את האונייה העומדת לטבוע.

נִיד גַּל [מליצי] (roll of the sea): תנועת גל, ניע גל.

נִיַּח*, נִיַּח אֶת הָאֳנִיָּה*, נייח את האונייה (to heave to): הפנה את חרטום הספינה אל מול הרוח והביא אותה למצב שבו כמעט ואינה מתקדמת ואף אינה נסוגה לאחור. בספינות מפרשים הדבר נעשה על ידי כיוון המפרשים; בספינות ממונעות – בעזרת המנועים. למשל: בהמתנה לסירת נתב. ראו גם: עָמַד (כלי שיט). [איור]

נִימוּסֵי דְּגָלִים (flag etiquette, flag protocol): מערכת כללים – מיעוטם מעוגנים בחוק המדינה ורובם בנוהג ובמסורת הימית – הקובעים את דרכי הנפת הדגלים בכלי שיט.

נְיָרוֹת הָאֳנִיָּה, ניירות האונייה (ship's papers): היומנים, התעודות והמסמכים שאונייה נדרשת לשאת עמה. = תְּעוּדוֹת הַסְפִינָה, תְּעוּדוֹת הָאֳנִיָּה.

נְמוּךְ־שֹׁקַע, נמוך שוקע (shallow draught, shallow draft): כלי שיט שמידת השקיעה שלו במים קטנה, כלומר המרחק בין קו המים לבין השדרית שלו קטן; לפיכך הוא יכול לשוט במים רדודים יחסית ללא חשש מפגיעה בקרקעית.

נָמָל, נָמֵל* (harbour; port; haven): א) מקום עגינה לכלי שיט, המוגן מפני גלים ורוחות ומצויד ברציפים ובשרותי נמל; ב) נמל מסחרי: מקום עגינה לאוניות סוחר, המצויד באמצעי פריקה, טעינה, שינוע ואחסון, ומשמש כנמל כניסה ויציאה לנוסעים; ג) מקום עגינה המעניק מחסה מפני גלים ורוחות; נמל מבטחים. ראו גם: חוֹף אֳנִיּוֹת, מַעֲגָן, מַעֲגָנָה לְיַכְטוֹת.

– נְמַל בַּיִת (home port): הנמל המשמש בסיס קבע של אונייה, ובדרך כלל גם הנמל שבו היא רשומה במרשם כלי השיט.

– נְמַל דַּיִג* (fishing harbour): נמל המותאם במיוחד לעגינת ספינות וסירות דיג, ובו מתקנים לפריקת הדגה, לאחסונה, לעיבודה ולאריזתה. = נְמַל דַּיָּגִים.

– נָמָל טִבְעִי, נָמָל טִבְעִי (natural harbour): נמל המוגן מפני גלים, זרמים ורוחות הודות לצורת החוף וטבע המקום.

– נְמַל טְעִינָה* (port of loading) הנמל שבו אוניית סוחר טוענת סחורות לשם הובלתן אל נמל היעד; נמל היציאה.

– נְמַל יַעַד (port of destination): הנמל שאליו מתכננת האונייה להגיע ואשר אליו היא עושה את דרכה; וכן הנמל שאליו מיועד המטען שהיא מובילה.

– נְמַל מִבְטָחִים, חוֹף מִבְטָחִים [מליצי] (haven). ראו: נְמַל מִקְלָט.

– נָמָל מוֹעֲדִי (tidal harbour): נמל בגדת נהר או בחוף ים, שמפלס המים בו משתנה עם הגאות והשפל. ראו גם: מוֹעֵד יָם.

– נְמַל מַחֲסֶה (port of refuge, harbour of refuge). ראו: נְמַל מִקְלָט.

– נָמָל מְלָאכוּתִי, נָמָל מְלָאכוּתִי (artificial harbor): נמל המוגן מפני גלים וזרמים באמצעות שוברי גלים.

– נְמַל מִקְלָט (port of refuge, harbour of refuge): נמל שאליו נכנסת אונייה כדי למצוא מחסה מפני סערה או כאשר נשקפת לה סכנה ואינה יכולה להמשיך בדרכה. = נְמַל מַחֲסֶה, נְמַל מִבְטָחִים [מליצי], חוֹף מִבְטָחִים [מליצי].

– נְמַל נֵפְט (oil port): נמל המצויד במתקנים ובאמצעים לטעינה ולפריקה של מכליות נפט.

– נָמָל סָכוּר ◊ (floating harbour): נמל השוכן על חוף ים או על גדת נהר המושפע מן הגאות והשפל, והוא מצויד בשערי סכר כדי שמפלס המים בתוכו יישמר קבוע. ראו גם: מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

– נְמַל פְּקִידָה (port of call): נמל ביניים שבו עוצרת אונייה כדי לטעון או לפרוק מטען, להעלות או להוריד נוסעים, להצטייד באספקה או לתדלק.

– נְמַל פְּרִיקָה* (port of discharge) הנמל שבו פורקים את מטענה של אוניית סוחר; נמל היעד.

– נְמַל רִשּׁוּם, נמל רישום (port of registry): הנמל שבו רשומה אונייה במרשם כלי השיט, ובדרך כלל גם נמל הבית שלה.

– נְמַל תִּדְלוּק (bunkering port): נמל המצויד באמצעים לאספקת דלק לאוניות עבור מנועיהן או דודי הקיטור שלהן. ראו גם: תַּחֲנַת תִּדְלוּק בְּפֶחָם.

נָמְלָן [מיושן] (harbour worker): עובד נמל.

נִמְשָׁךְ; הָעֹגֶן נִמְשָׁךְ, העוגן נמשך [לאונייה] (to come home, the anchor is coming home): מצבו של עוגן שבעת משיכת חבל העוגן או שרשרת העוגן הוא עצמו מתקרב אל האונייה, במקום שהאונייה תתקרב אליו.

נִמְשָׁךְ אֶל מוֹרַד הָרוּחַ, האונייה נמשכת למורד הרוח (the ship is slack). ראו: הֶגֶה בְּמוֹרַד הָרוּחַ.

נִמְשָׁךְ אֶל מַעֲלֵה הָרוּחַ, האונייה נמשכת אל מעלה הרוח (the ship is gripping, the ship is ardent). = נְטִיָּה לְהִתְקָרֵב לָרוּחַ, נְטִיָּה לְקָרֵב [מיושן]. ראו גם: הֶגֶה בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

נֵס* (pennant, pendant): א) דגל משולש, צר וארוך, המשמש לאיתות או לציון מיוחד. ב) מִפְרָשׂ [לשון המקרא]. ג) תֹּרֶן [לשון המקרא].

– נֵס הַקָּצִין הַבָּכִיר (senior officer's pennant): דגל זיהוי שמניף הקצין הבכיר ביותר בשייטת, שאינו קצין דגל, על תורן אוניית הפיקוד כל עוד הוא נמצא בה.

– נֵס הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל, נס השירות הפעיל (commissioning pennant, masthead pennant): דגל משולש צר וארוך המונף בראש התורן הראשי של אוניית מלחמה כל עוד היא בשירות פעיל וכשירה לתפקידה, 24 שעות ביממה. = נֵס שֵׁרוּת* [מיושן], נֵס רֹאש הַתֹּרֶן [מיושן]. ראו גם: הַכְנָסָה לְשֵׁרוּת, הוֹצָאָה מִשֵּׁרוּת, נֵס סִיוּם הַשֵּׁרוּת.

– נֵס הַתְּשׁוּבָה (answering pendant): אחד מדגלי הקוד הבינלאומי לאיתות הנהוגים באוניות. מונף לאחר קבלת תשדורת דגלים מאונייה אחרת או מן החוף, כדי לציין שההודעה הובנה. שמו המלא של הנס הוא: "דֶּגֶל הַקּוֹד וְנֵס הַתְּשׁוּבָה". [איור]

– נֵס סִיוּם הַשֵּׁרוּת, נס סיום השירות (paying-off pennant): בצי המלכותי הבריטי ובציי חבר העמים הבריטי – דגל משולש צר וארוך, הדומה בצורתו לנס השירות הפעיל ולעיתים ארוך ממנו במידה ניכרת, המונף על התורן הראשי של אוניית מלחמה בטקס הוצאתה מן השירות. אורכו של הנס נקבע לעיתים לפי שנות שירותה של האונייה בצי. ראו גם: נֵס הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל.

נָסוֹג אֶל מְבוֹא הָרוּחַ, נָסוֹג אֶל מוֹרַד הָרוּחַ, נָסוֹג אֶל צַד הַחֲסִי (to retire to leeward): נאמר על אוניית מפרשים המסתלקת מזירת הקרב בעזרת הרוח, בין אם נפגעה ובין אם היא נמנעת מהתנגשות באויב. ראו גם: פָּרַשׁ אֶל צַד הַחֲסִי, עֶמְדַּת הַחֲסִי.

נִסְחָב, הָעֹגֶן נִסְחָב*, העוגן נסחב (the anchor drags). ראו: נִגְרָר, הַעֹגֶן נִגְרָר.

נִסְחָף* ( to drift, to drive, to get adrift). ראו: נִטְרָד.

נְסִיגַת הַגַּל* (backwash). ראו: גַּל נָסוֹג.

נְסִיעָה (trip): הפלגה קצרה בנהר או בקרבת החוף וכן כל אחד מקטעי הפלגה ארוכה. ראו גם: מַסָּע, הַפְלָגָה, שַׁיִט, קֶטַע הַדֶּרֶךְ.

נְסִיעָה אֲחוֹרָה (sternway). ראו: הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת אֲחוֹרָה, תְּנוּעָה אֲחוֹרָה.

נְסִיעָה קָדִימָה (headway). ראו: הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת קָדִימָה, תְּנוּעָה קָדִימָה.

נֶסֶר (deal plank, deal): א) לוח עץ דק; ב) נסרי אשוח או אורן ששימשו באוניות מפרשים, לפני הנהגת הציפוי בפחי נחושת, לציפוי תחתית גוף האונייה לשם הגנה מפני תולעת האוניות. ראו גם: לוּחַ, קֶרֶשׁ.

נֶעֱמָד מוּל הָרוּחַ, האונייה נעמדה מול הרוח (to come to): נאמר על אוניית מפרשים שהפנתה את חרטומה מול הרוח ונעצרה. ראו גם: עָמַד, הָאֳנִיָּה עָמְדָה, נֶעֱצָר מוּל הָרוּחַ.

נֶעֱצָר, האונייה נעצרה (to lose way, the ship lost her way, the ship lost her headway): נאמר בדרך כלל על אוניית מפרשים שהתקדמותה נעצרה בשל היחלשות הרוח, שינוי בכיוון הרוח או כיוון לא נכון של המפרשים. ראו גם: עָצַר אֶת הָאֳנִיָּה.

נֶעֱצָר מוּל הָרוּחַ, האונייה נעצרה מול הרוח (in irons, the ship is in irons, to hung up in the wind): מצבה של אוניית מפרשים שלא הצליחה לעבור את גזרת הרוח הנגדית במהלך סיבוב לשינוי המפנה, מחוסר תנופה או בשל ימאות גרועה, ונותרה עומדת כשחרטומה מול הרוח. ראו גם: עֲצֵלָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ.

נַעַר הָאֳנִיָּה (ship's boy): בימים עברו, באוניות מפרשים – ימאי צעיר שהועסק בעבודות שירות ונקיון, בעזרה לטבח וכדומה. נער משרת. ראו גם: נַעַר תָּא, נַעַר הַקַּבַּרְנִיט.

נַעַר הַקַּבַּרְנִיט (master's boy, captain's boy): בימים עברו, באוניות מפרשים מסחריות – ימאי צעיר ששימש כמשרתו של רב החובל. = נַעַר רַב הַחוֹבֵל, שַׁמָּשׁ הַקַּבַּרְנִיט. ראו גם: נַעַר תָּא.

נַעַר הַקֶּפְּטֵן (captain's servant): באוניות הצי המלכותי הבריטי עד 1796 – נער מגיל שתים־עשרה ומעלה בתקופת הכשרתו לפרח קצינים (מידשיפמן). מעין שוחר ימי שהצטרף לצי בחסותו האישית של פּוֹסְט־קפטן. לימים הוחלף שמו ל־Volunteer, 1st class.

נַעַר רַב הַחוֹבֵל (master's boy, captain's boy). ראו: נַעַר הַקַּבַּרְנִיט.

נַעַר תָּא (cabin boy): בימים עברו, ימאי צעיר באוניית סוחר שעסק בניקוי תאי המגורים של הקצינים והנוסעים באונייה. = מְשָׁרֵת הַתָּא.

נְעֹרֶת*, נעורת, נעורת חבלים (oakum): סיבי פשתן או קנבוס אשר שימשו לסתימת הסדקים בין לוחות הגוף והסיפון של ספינות וסירות עץ. את הנעורת תחבו לסדק באמצעות מפסלת סתימה, ולאחר מכן מרחו עליה זפת חמה לשם אטימה מפני חדירת מים. ראו גם: סֶדֶק, סוֹתֵם בֶּדֶק, מַפְסֶלֶת סְתִימָה. [איור]

נֵף*, נֵפִּים (halyard, halliard). ראו: מַעֲלָן.

– נֵף אוֹתוֹת* (signal halyard). ראו: מַעֲלַן אוֹתוֹת.

– נֵף הַקָּדְקוֹד*, נף הקודקוד (peak halyard). ראו: מַעֲלַן הַקָּדְקוֹד.

– נֵף הַצַּוָּאר, נף הצוואר (throat halyard). ראו: מַעֲלַן הַצַּוָּאר.

– נֵפֵי סְקַרְיָה תַּחְתִית (jeers): מערכת גַּלְגָּלוֹת להעלאה ולהורדה של סקרייה תחתית באונייה מלאת־מעטה. זוג גלגלות ניתלו מראש התורן התחתי וחוברו אל אמצע הסקרייה, גלגלת אחת בכל צד של התורן. חבלי הגלגלות (הרוהטות) נמשכו באמצעות כנן (jeers capstan) שניצב על הסיפון בין התורן הראשי לתורן הקדמי.

נָפַל לַיָּם (to fall overboard, to go by the board): נאמר על מי שאיבד את אחיזתו ונפל ממרומי התורן או מן הסיפון אל המים. ראו גם: אָדָם בַּיָּם.

נִפְנֵף מִפְרָשִׂים (to shiver): קירב אוניית מפרשים אל מבוא הרוח עד למצב שבו המפרשים מתרוקנים מרוח ומתנפנפים. במצב זה האונייה אינה מתקדמת ואף אינה נסוגה לאחור. ראו גם: נוֹפֵף מִפְרָשׂ.

נִצָּב, ניצב (perpendicular). קו אנכי תאורטי העובר דרך נקודת החיתוך של קו המים (קו הטעינה הקיצי) עם קצות גוף האונייה. מבחינים בין ניצב קדמי לניצב אחורי. ראו גם: אֹרֶךְ בֵּין הַנִצָּבִים. [איור]

– נִצָּב אֲחוֹרִי, ניצב אחורי (after perpendicular): הקו האנכי העובר דרך נקודת החיתוך של קו המים (קו הטעינה הקיצי) עם מזוזת ההגה, או דרך מרכז מטה ההגה. ראו גם: מְזוּזַת הַהֶגֶה, מַטֵּה הַהֶגֶה. [איור]

– נִצָּב קִדְמִי, ניצב קדמי (forward perpendicular): הקו האנכי העובר דרך נקודת החיתוך של קו המים (קו הטעינה הקיצי) עם קנה החרטום. ראו גם: קְנֵה הַחַרְטוֹם. [איור]

נִצּוֹל מֵאֳנִיָּה טְרוּפָה, ניצול מאונייה טרופה (castaway, shipwrecked, maroon): אדם שאונייתו טבעה בים או עלתה על שרטון וניצל ממוות. = אִישׁ שֶׁנִטְרְפָה סְפִינָתוֹ, אִישׁ שֶׁאֳנִיָּתוֹ נִטְרְפָה בַּיָּם.

נְצִיבֵי הָאַדְמִירָלִיּוּת [מיושן] (Lords of the Admiralty). ראו: לוֹרְדִים שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת.

נִצְמַד [לאונייה, לרציף] (to come alongside, to lay aboard): נאמר על כלי שיט המתקרב ונעמד כשדופנו צמודה לדופן אונייה אחרת, לרציף וכדומה.

נִצְנוּץ (flashing): מופע פתאומי וקצר של אור ממגדלור, מפנס איתות או ממצוף ניווט. משך מופע האור קצר ממשך ההאפלה שבין ההבזקים.

נְקֻדָּה, נְקֻדַּת מַצְפֵּן, נקודת מצפן (point, compass points): במצפנים של דורות עברו – כל אחת מ־32 הנקודות המחלקות את מעגל האופק של המצפן לפי שושנת הרוחות. כל נקודת מצפן שווה ל־11 ורבע מעלות בחלוקה הרציפה. ראו גם: לוּחַ הַמַּצְפֵּן, שׁוֹשַׁנַּת הַמַּצְפֵּן, בָּקִי בִּקְרִיאַת הַמַּצְפֵּן. [איור]

– נקודות המצפן: N – צפון; N by E – צפון נקודה למזרח; NNE – צפון-צפון-מזרח; NE by N – צפון-מזרח נקודה לצפון; NE by E – צפון-מזרח נקודה למזרח; ENE – מזרח-צפון-מזרח; E by N – מזרח נקודה לצפון; E – מזרח; E by S – מזרח נקודה לדרום; וכן הלאה.

נִקָּה בִּסְפוֹג, ניקה בספוג [קנה תותח נטען־לוע] (to sponge). ראו: סְפוֹג נִקּוּי.

נִקּוּי תַּחְתִּית הָאֳנִיָּה, ניקוי התחתית (graving, breaming, cleaning): גירוד וסילוק אצות ובלוטי־ים המצטברים על גוף האונייה מתחת למים. בימים עברו, באוניות ובספינות עץ, סילקו את הצִמְדָה הימית באמצעות אגודות זרדים בוערים ומַגרדים, ואחר כך מרחו על תחתית הגוף שכבת זפת חדשה. = גֵּרוּד "זָקָן" [לשון דיבור]. ראו גם: הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּה. [איור]

– נִקָּה אֶת תַּחְתִית הָאֳנִיָּה, ניקה את תחתית האונייה (to grave).

– הָאֳנִיָּה נְקִיָּה, האונייה נקייה (the ship is clean): תחתית האונייה נקייה מבלוטי־ים ואצות.

נַרְתִיק* (shell): גוף הגלגילה, שבתוכו סובב הגלגל (או כמה גלגלים) ודרכו עובר החבל. [איור]

נִשָּׁא בְּגַלְגַּלֵי סוּפָה, האונייה נישאת בגלגלי סופה [מליצי] (to scud, to run before a gale). ראו: נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה.

נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה, האונייה נישאת על ידי רוח סופה (to scud, to run before a gale): נאמר על אוניית מפרשים שעם התקרבות סערה חזקה מקטינה את שטח מפרשיה למינימום, מפנה את ירכתיה אל מול הרוח ודוהרת עם הרוח עד יעבור זעם. = נִשָּׁא בְּגַלְגַּלֵי סוּפָה [מליצי], דּוֹהֵר עַל כַּנְפֵי סוּפָה [מליצי].

נָשַׂא מִפְרָשׂ, נָשַׂא מִפְרָשִׂים (to carry sails): נאמר על ספינת מפרשים כאשר היא נושאת על תרניה מפרש או מפרשים מסוג מסוים. לדוגמה: הספינה נשאה מפרשים לטיניים.

נִשְׁאַר קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה נשארה קרוב לרוח (to hold a luff, to keep the luff, to keep the wind): נאמר על אוניית מפרשים המתמידה לשוט קרוב לרוח ואינה נמשכת למורד הרוח. ראו גם: קָרוֹב לָרוּחַ.

נִשְׁטָף לַיָּם, נִשְׁטָף מֵהַסִּפּוּן, נשטף מהסיפון (washed overboard, swept overboard): נאמר על אדם, מטען או ציוד על סיפון אונייה, שגל מים גדול כיסה וסחף אותו אל המים.

נְשִׁיבָה קַלָּה* (light airs, calm wind): רוח שחוזקה 1 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 1–3 קשרים. נחשבת לרוח החלשה ביותר שבה אוניית מפרשים עדיין מצייתת להגה. = מַשָּׁבִים קַלִּים.

נִשְמַעַת לַהֶגֶה, הָאֳנִיָּה נִשְׁמַעַת לַהֶגֶה (to have a steerage, the ship answers the rudder): מהירות השיט המינימלית שבה האונייה עדיין מצייתת לתנועות ההגה. במהירות נמוכה מאוד ההגה אינו יעיל. ראו גם: הֵעָנוּת לַהֶגֶה.

נַשָּׁק (armourer): קצין־משנה באוניית מפרשים מלחמתית שהופקד על ניקוי, תחזוקה ותיקון של הרובים, האקדחים והחרבות של אנשי הצוות.

נַתָּב* (pilot): רב חובל או נווט חופי מוסמך המנחה אוניות בעת כניסתן לנמל או ביציאתן ממנו, וכן בשיט בתעלה, בשיט בנהר ובמעבר בין מבוא ים לשפך נהר – בהם נדרשת התמצאות ובקיאות מיוחדת. ראו גם: הִנְחָה אֳנִיָּה, נַוָּט.

– נַתָּב שֶׁל יָם (deep sea pilot): רב חובל מוסמך המנחה את דרכן של אוניות סוחר בנתיבי ספנות ראשיים שמרובות בהם סכנות ומכשולים לשיט, ולכן נדרשת בהם התמצאות ובקיאות מיוחדת. מכאן: נתב של הים הצפוני (North Sea pilot), נתב של התעלה האנגלית (English Channel pilot) וכדומה.

– נַתָּב שֶׁל נָהָר (river pilot): רב חובל או נווט חופי מוסמך המנחה אוניות בשיט בנהר.

נִתֵּב*, ניתב (to pilot). ראו: נִתּוּב.

נִתּוּב*, ניתוב (pilotage): הנחיית אונייה בעת כניסתה לנמל או ביציאתה ממנו, וכן בשיט בתעלה או בנהר.

נָתוּן לְחַסְדֵי הַזְּרָמִים וְהָרוּחוֹת (adrift, to get adrift). ראו: נִסְחָף בַּזֶרֶם.

נִתְזֵי מֵי יָם, נִתְזֵי מַיִם (sea spray, spray). ראו: רֶסֶס מֵי יָם.

נָתִיב, נָתִיב יַמִּי, נְתִיב יָם (track, route, sea way, sea lane): א) מסלול שיט בים הפתוח ובאוקיינוסים, בניגוד ל"נתיב מים" במים פנימיים. ב) דרך ראשית לתובלה ימית בין שני נמלים או יותר, הנקבעת לרוב משיקולים גאוגרפיים וכלכליים. = נְתִיב סַפָּנוּת. ראו גם: אָרְחוֹת יַמִּים, דַּרְכֵי הַיָּם, נְתִיבוֹת הַיָּם [מליצי].

נְתִיב מַיִם*, נְתִיב מַיִם פְּנִים־יַבַּשְׁתִי, נתיב מים פנים יבשתי (waterway, inland waterway): גוף מים פנימיים, כגון נהר או תעלה, המתאים לשיט סירות וספינות. ראו גם: תְּעָלַת שַׁיִט.

נְתִיב סַפָּנוּת (shipping route, shipping lane): דרך מסחר ימית. "דרך ראשית" לתובלה ימית מסחרית, הנקבעת בעיקר משיקולים כלכליים. = נָתִיב יַמִּי.

נְתִיב שַׁיִט* (fairway, channel): החלק או ה"מסלול" בתעלה, בנמל או בנהר שכלי שיט יכול לשוט בו.

נְתִיב שַׁיִט מוֹעֲדִי (tideway): נהר עביר לשיט או תעלת שיט הנתונים להשפעת הגאות והשפל. כתוצאה משינוי מפלס המים נוצרים בהם גם זרמים של גאות ושפל לסירוגין.

נְתִיבוֹת הַיָּם [מליצי] (paths of the sea, sea lanes): נתיבי הפלגה של אוניות סוחר, ובמיוחד נתיבי שיט בין־יבשתיים, אל ארצות רחוקות. = דַּרְכֵּי הַיָּם, אָרְחוֹת יַמִּים.

נִתַּק, הָעֹגֶן נִתַּק, העוגן ניתק (aweigh, atrip): מצבו של עוגן ברגע שבו ציפורניו ניתקות מקרקעית הים במהלך העלאתו אל הספינה. = עָקוּר, הָעֹגֶן עָקוּר*.

נַתֵּק וּמְשֹׁךְ!, נתק ומשוך! (!Let go and haul): הפקודה באוניית מפרשים לשחרר חבל מאחיזתו, למשל מפין שליבה או מזָקף, ולמושכו.

נִתֵּק חֶבֶל, ניתק חבל (to cast off a rope): התיר קֶשֶׁר ושחרר חבל מאחיזתו. ראו גם: שָׁמַט חֶבֶל, שִׁחְרֵר חֶבֶל.

נִתֵּק חֲבָלִים, ניתק חבלים, האונייה ניתקה חבלים (to cast off moorings): ניתק את החבלים שבהם רתוקה הספינה לרציף, לכלונס או למצוף, ויצא לים. = נִתֵּק אֶת חַבְלֵי הַרְתִיקָה, הֵסִיר רְתוּקוֹת [מיושן], שָׁמַט חֲבָלִים [מיושן].

– נַתֵּק חֲבָלִים! (!Let go moorings). הפקודה. = הָסֵר רְתוּקוֹת!* [מיושן], הִתְנַתֵּק!*

---

^{עדכון אחרון: 18 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית ולפניה על ידי ועד הלשון העברית. מונחים שחודשו על ידי המחבר, בהיעדר מונח עברי הולם, סומנו ב־מתן.

מֵאָחוֹר* (astern; aft, abaft): א) מאחורי הירכתיים (מחוץ לספינה); ב) בירכתי האונייה, בחלקה האחורי. ראו גם: אָחוֹר; מֵאֲחוֹרֵי.

מֵאֲחוֹרֵי (abaft): מאחורי דבר־מה בספינה עצמה. ראו גם: אָחוֹר.

מַאֲחָז*, מַאֲחַז שְׁלִיבָה, מַאֲחַז דּוּ־קַרְנִי (cleat). ראו: בַּרְוָז.

מֵאֵן לְהִפָּקֵם*, האונייה מיאנה להיפקם [ מיושן] (to miss stays, to refuse stays): מצבה של אוניית מפרשים שאינה מצליחה להשלים את הסיבוב מול הרוח ולהחליף מפנה, ולכן נאלצת לסוֹב לאחור ולהחליף מפנה עם הרוח. ראו גם: פָּקוּם; פָּקַם; סִיבוּב לְאָחוֹר.

מְאַסֵּף* (jigger). ראו: מִפְרַשׂ מְאַסֵּף.

מְאַסֵּף (spanker). ראו: מִפְרַשׂ גַּף מְאַסֵּף.

מִבְדּוֹק* (dry dock, dock): מתקן במספנה לתיקון ולתחזוקה של כלי שיט מחוץ למים. = מִסְפַּן בֶּדֶק [מיושן]. ראו גם: מִסְפָּן; מַעֲגָנָה סְכוּרָה; רְצִיף; מִמְשֶׁה.

– מִבְדּוֹק, מִבְדּוֹק יָבֵשׁ* (graving dock, dry dock): אגן מים מלאכותי סָכוּר, בתוך נמל או בגדת נהר, שניתן לרוקנו ולאחר מכן למלאו מחדש. מתקן זה משמש לתחזוקה ולתיקון כלי שיט כאשר הם מחוץ למים. [איור]

– מִבְדּוֹק צָף* (floating dock, floating dry dock, pontoon dock): מתקן במספנה דמוי פלטפורמה, המצויד במכלי ציפה צדדיים, כך שניתן להשקיעו במים ולהציפו מחדש. משמש להרמת כלי שיט מעל פני המים לצורך ביצוע תיקונים ופעולות תחזוקה. [איור]

– מִבְדוֹק רָטוּב (wet dock): בתקופת אוניות המפרשים – אגן מים מלאכותי לא סָכוּר בגדת נהר, שגובה מימיו משתנה עם הגאות והשפל, ושימש לניקוי תחתית האוניות בעת השפל. ראו גם: מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

מְבוֹא הָרוּחַ (leeward): הכיוון שאליו הרוח נושבת ("באה"). ההיפך מ"מוצא הרוח". המונח משמש לציון כיוון או מיקום ביחס לכיוון הרוח. = מוֹרַד הָרוּחַ. ראו גם: מוֹצָא הָרוּחַ; כִּוּוּנֵי רוּחַ יַחֲסִיִּים.

– בִּמְבוֹא הָרוּחַ, לִמְבוֹא הָרוּחַ (to leeward): בצד או בכיוון שאליו הרוח נושבת או אליו היא "באה". = בְּמוֹרַד הָרוּחַ, לְמוֹרַד הָרוּחַ, מִתַּחַת לָרוּחַ. [איור]

– צַד מְבוֹא הָרוּחַ (lee side). ראו: צַד הַחֲסִי.

מְבוֹא יָם (heaven for ships; port, harbour): שפך נהר או מפרץ המוגן מפני רוחות, אליו נכנסות אוניות כדי לטעון ולפרוק את מטענן; נמל.

מְבוֹאַת הַמַּעֲגָנָה ◊ (basin). ראו: מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

מְבוֹאַת הַהֶגֶה ◊ (steerage): מדור קטן על סיפון האחרה של אוניית מפרשים, שהשתרע בין גלגל ההגה לבין הקבינה הגדולה. באוניות מפרשים מלחמתיות שימשה המבואה כמסדרון אל הקבינה הגדולה, ובאוניות מפרשים מסחריות שימשה למגורי קצינים זוטרים ונוסעים אחדים. ראו גם: קַּבִּינָה גְּדוֹלָה, בֵּינַת סִפּונִים.

מִבְנֶה עִלִּי, מבנה עילי (superstructure; בנושאות מטוסים – island structure): המבנה העיקרי על הסיפון הגלוי של אונייה, אשר בחלקו העליון מצוי גשר הפיקוד. = עִלִּית* [מיושן].

מִגְדַּלּוֹר (lighthouse): מגדל גבוה שבראשו פנס רב־עוצמה, המשדר אותות אור כדי להזהיר אוניות מפני מכשולים לשיט או להנחותן בדרכן.

– מִגְדַּלּוֹר כְּלוֹנְסָאוֹת (pile lighthouse): מגדלור הנשען על כלונסאות ברזל, בניגוד למגדלור רגיל הבנוי מאבן או מבטון. [איור]

– מִגְדַּלּוֹר כְּלוֹנְסָאוֹת בָּרְגִיִּים, מגדלור כלונסאות בורגיים (screw-pile lighthouse): מגדלור הנשען על כלונסאות בעלי קצה לולייני, המתברגים וננעצים בקרקעית הבוצית או החולית של הים או הנהר.

מְגוּפַת לֹעַ, מגופת לוע (tompion, tampion): בתותחים נטעני־לוע – פקק עץ, הקשור בשרוך חבל, לסתימת לוע התותח בין ירי אחד למשנהו וכאשר התותח אינו בשימוש. בתותחים נטעני־מכנס – פקק מתכת או מכסה בד. = מִכְסֵה לֹעַ. ראו גם: סָתַם לֹע.

מְגוּרֵי הַמַּלָּחִים (forecastle). ראו: מְגוּרֵי חַרְטוֹם.

מְגוּרֵי חַרְטוֹם (forecastle; forward crew's berthing, forward berthing compartment): באוניות מפרשים מסחריות – מדור בקצה הקדמי של הספינה, מתחת לסיפון הקדמה, ששימש למגורי המלחים הפשוטים. בספינות מלחמה של קיטור ומנוע – למגורי החוגרים. = מְגוּרֵי הַמַּלָּחִים. ראו גם: בֵּית קַדְמָה.

– פֶּתַח מְגוּרֵי הַחַרְטוֹם, פִּתְחַת מְגוּרֵי הַחַרְטוֹם (forecaslte scuttle): הפתח בסיפון הקדמה המוליך מטה אל מגורי החרטום.

מְגוּרַת דֶּלֶק* [מיושן] (bunker, oil fuel bunker). ראו: מְכַל דֶּלֶק.

מְגוּרַת פֶּחָם (bunker, coal bunker): באוניות קיטור בימים עברו – מדורים לאחסון פחם להנעת האונייה, הסמוכים לחדר הדוודים. דלת ברזל קישרה את המגורה עם הַמַּסָּקָה, ודרכה העבירו גורפי הפחם את הפחם אל המסיקים. [איור]

מַגָּח* (butt, end joint): כל אחד משני קצותיו של לוח עץ או קורת עץ. מקום המפגש, קצה מול קצה, של שני לוחות במעטפת הגוף ובסיפון של ספינת עץ. ראו גם: מִשָּׁק.

מְגֻלָּה*, מגולה [מיושן] (pulley block, block). ראו: גַּלְגִּלָּה.

– מְגֻלָּה נִפְתַּחַת, מגולה נפתחת [מיושן] (snatch block). ראו: גַּלְגִּלָָה נִפְתַּחַת.

– מְגֻלַּת אֶחָד, מגולת אחד [מיושן] (single block). ראו: גַּלְגִּלַּת אֶחָד.

– מְגֻלַּת שְׁנַיִם, מגולת שניים [מיושן] (double block). ראו: גַּלְגִּלַּת שְׁנַיִם.

– מְגֻלַּת שְׁלֹשָׁה, מגולת שלושה [מיושן] (treble block, threefold block). ראו: גַּלְגִּלַּת שְׁלֹשָׁה.

מָגֵן גַּלִּים (wash strake, wash board). ראו: קֳבַל גַּלִּים.

מָגֵן רוּחַ (dodger): יריעת קנבס המשמשת להגנה על אנשי המשמרת ליד ההגה מפני רוח ונתזי מי הים.

מַגְרֵד* (scraper): כלי יד מברזל המשמש באונייה לגירוד חלודה ולהסרת צבע מתקלף. = סְקְרַיְפֶּר [לשון דיבור]. [איור]

מַד גֹּבַהּ הַמַּיִם*, מד גובה המים [בדוד קיטור] (water gauge, glass): מכשיר למדידת מפלס המים בדוד קיטור, בדרך כלל צינורית זכוכית עבה מכויילת. [איור]

מַד דֶּרֶךְ יַמִּי (log). ראו: לוֹג פָּשׁוּט; לוֹג פָּטֶנְטִי.

מַד זָוִית הַהֶגֶה, מד זווית ההגה (telltale, tiller telltale, tell-tale): מחוון בצורת מחוג על תיבת גלגל ההגה, המורה את זווית לוח ההגה ביחס לקו השדרית. = מַחְוַן זָוִית הַהֶגֶה.

מַד לַחַץ הַקִּיטוֹר (steam gauge): מכשיר למדידת לחץ הקיטור בדוד קיטור.

מַד מְהִירוּת [יַמִּי] (log). ראו: לוֹג.

מַד עֹמֶק מֵכָנִי, מד עומק מכני (sounding machine): בימים עברו, מכשיר מכני למדידת עומק הים, גם תוך כדי נסיעת האונייה. המכשיר נקשר לקצה חבל ארוך והורד למים. מנגנון מכני בתוכו מדד את אורך החבל שהשתחרר עד לפגיעת המכשיר בקרקעית. [איור]

מָדַד אֶת רוּם הַשֶּׁמֶשׁ (to take the sun, to take an observation of the sun): בניווט אסטרונומי – מדד בסקסטנט את גובה השמש (במעלות) מעל האופק וחישב בעזרת נתון זה את מיקומה של האונייה. לפני הסקסטנט השתמשו באצטרולב, מַטֵּה צְלָבִי או מַטֵּה גַּבִּי.

מָדַד מְהִירוּת לְפִי הַלּוֹג (to heave the log, to cast the log): מדד את מהירות הספינה באמצעות לוֹג פָּשׁוּט או לוֹג פָּטֶנְטִי. = הֵטִיל לוֹג. ראו גם: לוֹג.

מָדַד עֹמֶק, מדד את עומק המים בחבל האנך (to heave the lead, to cast the lead): הטיל למים אנך עופרת או ברזל הקשור לחבל ומדד את עומק המים. = הֵטִיל אֲנַךְ עֹמֶק.

מָדַד תַּכְוִין, מדד תכווין (to take bearing of): מדד את הכיוון במעלות אל עצם או מקום על פני הכדור או המפה ביחס לצפון. = לָקַח תַּכְוִין [לשון דיבור]. ראו גם: תַּכְוִין.

מָדוֹר* (compartment): כל אחד מן החללים הפנימיים בגוף האונייה, הנתחם בין מחיצות קונסטרוקטיביות אנכיות, רוחביות וגם אורכיות, והוא אֲטִים למים. המדורים העיקריים באוניית משא, לדוגמה, הם: צוֹר קדמי, מחסני מטען, חדר מכונות, חדר מכונת ההגה וצוֹר אחורי. ראו גם: חֲלֻקָּה לִמְדוֹרִים.

מַדְחֵף* (propeller, screw propeller, screw): התקן תת־מימי להנעת כלי שיט, הבנוי מכמה כפות או להבים נטויים המחוברים לציר מניע ומסתובבים יחד איתו. עקב תנועתם הסיבובית יוצרים הלהבים כוח דחף המסיע את כלי השיט קדימה. [איור]

– מַדְחֵף שְׁנֵי לְהָבִים (two-blade propeller), מַדְחֵף שְׁלֹשָׁה לְהָבִים, מדחף שלושה להבים (three-blade propeller) וכו' עד שישה להבים.

– מַדְחֵף מִתְקַפֵּל (folding propeller): מדחף בעל שני להבים, המשמש בסירות מפרשים עם מנוע עזר. להבי המדחף מתקפלים פנימה כאשר הסירה שטה בכוח הרוח בלבד והמנוע אינו פועל, כדי להפחית את הגרר שיוצר המדחף. עם הפעלת המנוע מחדש נפתחים להבי המדחף על ידי הכוח הצנטריפוגלי הפועל עליהם.

– מַדְחֵף נָתִיק (retractable propeller): באוניות המדחף המלחמתיות הראשונות בעלות מנוע ומפרשים, באמצע המאה ה-19, ניתן היה לנתק את המדחף מן הציר ולהרימו אל תוך פיר ייעודי בירכתיים, כדי שלא ייצור גרר (התנגדות חיכוך) בעת שיט במפרשים. הרמת המדחף נעשתה באמצעות כנן או כננת, וארכה כרבע שעה. ראו גם: מִסְגֶּרֶת בַּנְג'וֹ, "הָרֵם אֲרֻבָּה, הוֹרֵד מַדְחֵף!"

– מַדְחֵף פְּסִיעָה מִשְׁתַּנָּה (variable pitch propeller, controllable p/p): מדחף שניתן לסובב את להביו סביב ציריהם, ועל ידי כך לשנות את פסיעתו. שינוי זווית הלהבים נעשה תוך כדי סיבוב המדחף באמצעות מנגנון מכני או הידראולי.

– מַדְחֵף תִּמְרוּן ◊ (thruster): א) מדחף עזר בכלי שיט המסייע לו לתמרן לצדדים במקום צר, לרוב במהלך התקשרות לרציף והתרחקות ממנו. ב) אמצעי לתמרון ולשמירה על מיקום של מתקן ימי, כגון אסדת קידוח או אוניית קידוח.

– מַדְחֵף תִּמְרוּן אֲחוֹרִי (stern thruster): מדחף תמרון המותקן בירכתי כלי שיט, ומאפשר להסיט את הירכתיים לצדדים, ימינה או שמאלה.

– מַדְחֵף תִּמְרוּן קִדְמִי (bow thruster): מדחף תמרון המותקן בחרטום כלי שיט, ומאפשר להסיט את החרטום לצדדים, ימינה או שמאלה.

מַדְחֵפִי* (-screw): [ש"ת] מונע באמצעות מדחף. למשל: קורבטת קיטור מדחפית (screw corvette) בניגוד לקורבטת מפרשים שקדמה לה.

מְדִידַת עֹמֶק*, מדידת עומק (sounding): מדידת עומק המים במקום בו שטה האונייה באמצעות כלי או מכשיר מדידה; וגם מדידת מפלס נוזל במכל באונייה. ראו גם: חֶבֶל הָאֲנָךְ, מַד עֹמֶק.

מִדִּים*, מידים (scantlings): [מן "מִדָּה" , בריבוי "מִדּוֹת" וגם "מִדִּים"] א) המידות "התקניות" של כל אחד מחלקי המבנה העיקריים של אונייה, כפי שנקבעות על ידי חברת סיווג. מידות אלה מעידות כי לאונייה חוזק מבנה מיטבי. בין חלקי המבנה נמנים הצלעות, המַבריחים, לוחות הדופן, לוחות הסיפון ועוד. ב) בימים עברו: מידותיו של חלק עץ בספינה לאחר שנחטב לצורתו הסופית. ראו גם: אֳנִיָּה כְּלִילַת־מִדִּים.

מַדְלֶה* (baler): כלי קיבול קטן לריקון ידני של מים הנאספים בתחתית סירה. [איור]

מַדְלֵה הָעֹגֶן, מדלה העוגן (cat-heads, catheads; anchor crane; anchor windlass): א) באוניות מפרשים – קורת עץ אופקית קצרה וחזקה, שבקצהּ גלגלת חבלים, הבולטת מלְחי החרטום בגובה הסיפון, אחת בכל צד של האונייה. שימשה להרמת העוגן מן המים והבאתו למקום אחסונו בעילית הדופן. (הרמת העוגן מן הקרקעית אל פני המים נעשתה באמצעות הכָּנָן או כננת העוגן.) ב) דווית על סיפון החרטום להרמת העוגן מפני המים אל הספינה. = דָּוִית הָעֹגֶן. ג) מכונת סיפון בחרטום אונייה או ספינה, המשמשת למשיכת העוגן ולהרמתו מן הקרקעית. = כַּנֶנֶת הַעֹגֶן. [איור] [איור]

מַדְרֵגוֹת [באונייה] (ladder): סולם מדרגות מצויד במעקות, המוליך מסיפון אחד למשנהו. = סֻלַּם מַדְרֵגוֹת.

– מַדְרֵגוֹת בֵּית הָאַחְרָה (poop ladder). ראו: מַדְרֵגוֹת סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה.

– מַדְרֵגוֹת בֵּית הַקַּדְמָה (forecastle ladder). ראו: מַדְרֵגוֹת סִפּוּן בֵּית הַקַּדְמָה.

– מַדְרֵגוֹת הַגַּמְלָה (gangway ladder). ראו: סֻלַּם הַגַּמְלָה.

– מַדְרֵגוֹת הַיַּרְדָּה (companion ladder): גרם מדרגות המוליך מן הסיפון העליון אל הסיפון שמתחתיו או בין סיפונים פנימיים שונים. = סֻלַּם הַיַּרְדָּה. ראו גם: יַרְדָּה; כַּוַּת הַיַּרְדָּה; חִפַּת הַיַּרְדָּה. [איור]

– מַדְרֵגוֹת סִפּוּן הָאַחְרָה הָעִלִּי, מדרגות סיפון האחרה העילי (poop ladder): באוניות מפרשים מלחמתיות – סולם מדרגות המוליך מסיפון האחרה אל סיפון האחרה העילי, אחד בכל צד של האונייה. [איור]

– מַדְרֵגוֹת סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה, מדרגות סיפון בית האחרה (poop ladder): באוניות מפרשים מסחריות ובאוניות קיטור ומנוע ישנות – סולם מדרגות המוליך מן הסיפון העליון אל סיפון (גג) בית האחרה, אחד בכל צד של האונייה. = מַדְרֵגוֹת בֵּית הָאַחְרָה.

– מַדְרֵגוֹת סִפּוּן בֵּית הַקַּדְמָה, מדרגות סיפון בית הקדמה (forecastle ladder): סולם מדרגות לעלייה מן הסיפון העליון אל סיפון בית הקדמה, אחד בכל צד של האונייה. = מַדְרֵגוֹת בֵּית הַקַּדְמָה.

מִדְרוֹן בְּנִיָּה*, מדרון בנייה (building slip, slipway, stocks): מדרון משופע במספנה, היורד אל המים, שעליו נבנית אונייה וממנו היא מושקת עם השלמת הבנייה. המדרון יכול להיות ניצב לשפת המים או מקביל לה. ומכאן הביטוי באנגלית to be on the stocks – האונייה נמצאת בבנייה (או בשיפוץ יסודי).

מִדְרוֹן הַשָּׁקָה* (launching ramp, boat-launching ramp): מדרון משופע במעגן או במעגנה ליכטות, המשמש להורדה למים ולהעלאה מן המים של סירות על גבי עגלות (טריילרים).

מַדְרִיךְ חוֹפָאוּת (pilot book, coast pilot, sailing directions): ספר הדרכה רשמי המשמש עזר לניווט חופי. מביא מידע מפורט על החופים, הנמלים, המפרצים, הרוחות, הזרמים וכדומה, שמפאת קוצר המקום אינו נכלל במפות הניווט עצמן. = סֵפֶר חוֹפָאוּת.

מִדְרֶכֶת* (bottom boards) [מיושן]. ראו: רִצְפַּת הַסִּירָה.

מִדְרֶסֶת* (bottom boards) [מיושן] . ראו: רִצְפַּת הַסִּירָה.

מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית הַיְּשָׁנָה, מידת התפוסה הבריטית הישנה ◊ (Builder's Old Measurement, BOM, bm): נוסחה לחישוב קיבולת המטען (tonnage, burthen) של ספינות ואוניות סוחר שנהגה באנגליה מ-1650 לערך עד 1835. שימשה לציון גודלה של האונייה ולחישוב דמי נמל ומכס. ראו גם: תְּפוּסָה.

מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית לְיַכְטוֹת, מידת התפוסה הבריטית ליכטות ◊ (Thames measurement): נוסחה לחישוב גודלן של יכטות שהונהגה בשנת 1855 על ידי מועדון היכטות המלכותי בתמזה, כחלופה לשיטת חישוב התפוסה של אוניות סוחר. ראו גם: תְּפוּסָה.

מְהִירוּת עַל־מֵיְמִית, מהירות על מימית (surface speed): מהירותה של צוללת כשהיא שטה על פני המים.

מְהִירוּת שִׁנּוּר, מהירות שינור (periscope speed): מהירותה של צוללת כשהיא שטה בעומק פריסקופי, כאשר תורן השינור שלה בולט מעל פני המים. ראו גם: עֹמֶק פֶּרִיסְקוֹפִּי; תֹּרֶן שִׁנּוּר.

מְהִירוּת תַּת-מֵימִית (submerged speed): מהירותה של צוללת כאשר היא שטה במעמקי הים.

מַהְפָּךְ (gybe, gibe, jibe): א) בסירות וביכטות בעלות מפרשים אורכיים – סיבוב והחלפת מפנה עם הרוח, על ידי העברה מהירה של המפרש והמנור שלו מצד אחד של הסירה לצדה השני; ב) מעבר פתאומי ולא מתוכנן של מפרש אורכי והמנור שלו מצד אחד של הסירה אל צדה השני. ראו גם: סִיבוּב עִם הָרוּחַ.

מֵהַשִּׁדְרִית עַד כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, מהשדרית עד כפתור ראש התורן ◊ (from keel to truck): ביטוי מתקופת המפרשים שמשמעותו "מן המסד עד הטפחות", "מכף רגל ועד ראש".

מוֹבִיל חֶבֶל* (fairlead, chock fairlead; chocks, chucks): אבזר על הלזבזת של סירה או ספינה, לרוב עשוי מתכת ובצורת האות U, המשמש להולכת חבל בכיוון הרצוי. בסירות לווייתנים: התקן להולכת חבל החכה (whale-line) בקצה החרטום. = מַרְכּוֹף [מיושן], כַּוֶנֶת חֶבֶל [מיושן]. [איור] [איור]

מוֹבֶלֶת אֲסִירִים (convict ship). ראו: אֳנִיַּת אֲסִירִים.

מוֹבֶלֶת גְּיָסוֹת, מובלת גייסות (transport, troopship). ראו: נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

מוֹבֶלֶת דָּגָן (grain carrier, grain ship): אוניית משא המובילה חיטה בתפזורת. = נוֹשֵׂאת דָּגָן, אֳנִיַּת גַּרְעִינִים. ראו גם: אֳנִיַּת תִּפְְזֹרֶת.

מוֹבֶלֶת חַיָּלִים, מובלת חיילים (transport, troopship). ראו: נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

מוֹבֶלֶת צָבָא (transport, troopship). ראו: נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

מוֹבֶלֶת עֲפָרוֹת* (ore carrier, ore vessel): אוניית משא המובילה עפרות מתכת בתפזורת.

מוֹבֶלֶת עֵצִים* (timber carrier): אוניית משא המובילה בולי עץ גולמיים.

מוֹבֶלֶת פֶּחָם* (collier): א) בימים עברו, ספינת מפרשים או ספינת קיטור שהובילה פחם בתפזורת מנמל לנמל. ב) בתקופת אוניות הקיטור, אוניית עזר לתדלוק אוניות מלחמה בפחם. = אֳנִיַּת פֶּחָם. ראו גם: דּוֹבְרַת פֶּחָם.

מוּזֵאוֹן יַמִּי, מוזיאון ימי (maritime museum): מוסד העוסק ברכישה, במחקר ובהצגה של חפצים ושל ממצאים ארכאולוגיים מתחום הספנות והלוחמה הימית, וכן בפעילות להעלאת התודעה הימית ולהנצחה.

מוֹט הִגּוּי, מוט היגוי (whipstaff): ההתקן במנגנון ההיגוי של אוניית מפרשים שקדם לגלגל ההגה. מוט ההיגוי הומצא בסביבות שנת 1450 והיה בשימוש עד המצאת גלגל ההגה בשנת 1710 לערך. [איור]

מוֹט הַדֶּגֶל* (flagstaff): מוט דגל בירכתי כלי שיט, המשמש להנפת הדגל הימי הלאומי (ensign), לרוב בעת עגינה בנמל. ראו גם: דֶּגֶל יַמִּי לְאֻמִּי.

מוֹט דֶּגֶל הַחַרְטוֹם (jackstaff): מוט דגל קצר בחרטום כלי שיט, המשמש להנפת דגל החרטום (jack), לרוב בעת עגינה בנמל.

מוֹט הַחַרְטוֹם* (bowsprit): כלונס עבה השָׁלוּחַ קדימה מקצה החרטום של אונייה או סירת מפרשים; אליו מחוברים סְמוֹכוֹת התורן הקדמי. [איור]

מוֹט הַיַּרְכָּתַיִם*, מוט הירכתיים (jigger bumpkin, jigger boom): בסירות מפרשים דו־תורניות – כלונס קצר הבולט מירכתי הסירה, ובקצהו גלגלת עבור מיתרי המפרש המאסף (jigger).

מוֹטוֹת הַמַּשְׁאֵבָה* (pump rods): באוניית מפרשים, מוטות הבוכנה של משאבת השיפוליים. [איור]

מוֹט הַצָּתָה ◊ (linstock, lintstock): מוט עץ בעל ראש מזלגי, שעליו נכרך פתיל הצתה בוער, ושימש להצתת אבק השריפה בחור ההצתה של תותח נטען־לוע. [איור]

מוֹט מְדִידַת עֹמֶק, מוט מדידת עומק (sounding pole; sounding rod): א) מוט מכויל ששימש בימים עברו למדידת עומק המים בעת התקרבות הספינה לחוף או בשיט במים רדודים. = גָּשׁוֹשׁ. [איור] ב) מוט ברזל מכויל ששימש בימים עברו למדידת גובה המים שנאספו בשיפוליים. ראו גם: עוּקָה.

מֹוטֵט תֹּרֶן, מוטט תורן (to dismast): נאמר על רוח חזקה או על אש תותחים, הגורמות לשבירת תורן ולקריסתו. = שָׁבַר תֹּרֶן. ראו גם: הֵסִיר תֹּרֶן.

מוּל, מוּל הָאֳנִיָּה (ahead, ahead of the ship): לפני האונייה, מול החרטום, נוכח פניה. = מִלְפָנִים. ראו גם: קָדִימָה.

מוּל הַגַּלִּים (head to the sea): מצבה של אונייה שחרטומה פונה ישירות אל כיוון התקדמות הגלים. = נֶגֶד הַגַּלִים.

מוּל הַדֹּפֶן, מוּל הָאַחְרָה (athwart): מנגד לדופן או לאחרה, בניצב להן. נוכח צִדָּה של האונייה. ראו גם: לְרֹחַב.

מוּל הָרוּחַ* (with head to the wind, in the teeth of the wind, in the eye of the wind): מצבה של ספינת מפרשים שחרטומה פונה ישירות אל כיוון נשיבת הרוח, ולכן אינה מתקדמת. ראו גם: נֶעֶצְרָה מוּל הָרוּחַ; פָנָה מוּל הָרוּחַ. [איור]

מוּל זֶרֶם הַגֵּאוּת (tide-rode). ראו: עַָמַד מוּל זֶרֶם הַגֵּאוּת.

מוֹנִיטוֹר (monitor): א) אוניית מלחמה קטנה, בעלת שוקע נמוך, החמושה בתותח כבד אחד או שניים, להרעשת מטרות חוף. ב) ספינת מלחמה נמוכת־שוקע ללחימה ולשיטור בנהרות, בשפכיהם ובקרבת החוף. נקראת על שם USS Monitor, הספינה הראשונה מסוג זה, שהושקה ב־1862. ראו גם: סוֹלְלַת תּוֹתָחִים צָפָה.

מוֹנִית יַמִּית (water taxi): סירה ממונעת להסעת נוסעים בשכר בנמלים, בנהרות או בתעלות שיט עירוניות. השירות יכול להיות פרטי או ציבורי, בדומה למונית.

מוּסָט לְאָחוֹר, המפרש מוסט לאחור (laid aback, aback): נאמר על מפרש רוחבי שהובא, באמצעות כיוון הסקרייה, למצב שבו הרוח נושבת על פניו ומצמידה אותו אל התורן. פעולה זו נעשית כדי להאט את מהירות האונייה, לעצור אותה או אף להסיגה לאחור. ראו גם: הִרְתִיעַ מִפְרָשׂ; נֶהֱדָף לְאָחוֹר; מִשֵּׁךְ סְקַרְיָה לְאָחוֹר. [איור]

מוֹסֵרָה* (spring, spring line, spring rope): חבל רתיקה של כלי שיט לרציף, המתוח מן החרטום לאחור, בזווית הפוכה לחבל החרטום, או מן הירכתיים קדימה, בזווית הפוכה לחבל הירכתיים. משמש להחזקת כלי השיט במקומו כדי למנוע את תנועתו קדימה או אחורה, וכן לסיבוב הירכתיים או החרטום בעת ניתוק החבלים והתרחקות מהרציף. ["מוסרה" בלשון המקרא: חבל או רצועה לרתימת בהמת משא.]

– מוֹסֵרָה אֲחוֹרִית* (back spring, after spring); מוֹסֵרָה קִדְמִית* (forward spring, bow spring).

מוֹעֵד יָם* (tide); מוֹעֲדֵי יָם* (tides): גאות או שפל; גאות ושפל. [תרגום שאילה מאנגלית של המילה tide במשמעותה הארכאית: זמן, עונה, מועד. המונח נקבע על ידי ועד הלשון העברית בשנת תרפ"ח (1928).] ראו גם: מוֹעֲדִי; גֵּאוּת או שֶׁפֶל; גֵּאוּת וָשֶׁפֶל.

– מוֹעֵד יָם בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא* (spring tide). ראו: גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

– מוֹעֵד יָם בָּרְבָעִים* (neap tide). ראו: גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בָּרְבָעִים.

– מוֹעֵד יָם מְרַבִּי (spring tide). ראו: גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בָּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

– מוֹעֵד יָם רִבְעוֹנִי (neap tide). ראו: גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בָּרְבָעִים.

מוֹעֲדוֹן יַכְטוֹת, מועדון יאכטות (yacht club): מועדון חברים של בעלי יאכטות מפרש או מנוע, המשמשות לספורט, לפנאי ולתחרויות.

מוֹעֲדוֹן שַׁיִט (sailing club): מועדון חברים של בעלי סירות מפרש למיניהן, המשמשות לספורט, לפנאי ולתחרויות.

מוֹעֲדִי* [ש"ת, מן מוֹעֵד יָם] (tidal): נוצר על ידי תופעת הגאות והשפל או מושפע מתופעה זו. ראו גם: זֶרֶם מוֹעֲדִי, נָהָר מוֹעֲדִי, נָמֵל מוֹעֲדִי.

מוֹעֶצֶת הָאַדְמִירָלִיּוּת (Board of Admiralty): בימים עברו, עד 1964, "הוועד המנהל" של משרד הצי המלחמתי הבריטי; המועצה מנתה אחד־עשר איש, שבעה קציני־צי סדירים בדרגת אדמירל, שלושה חברי פרלמנט (שאחד מהם שימש כשר הצי) ומזכיר (פקיד ממשלתי). ראו גם: לוֹרְדִים שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּות.

מוֹעֶצֶת הַמִּסְחָר, מוֹעֶצֶת הַסַּחַר (B.O.T, Board of Trade): בבריטניה – גוף ממשלתי האחראי, בין השאר, לבחינה ולהסמכה של קציני צי הסוחר, לפיקוח על אוניות ולענייני ספנות ותובלה ימית נוספים. חברי מועצת המסחר נקראים באנגלית Lords of Trade.

מוֹעֶצֶת הַצִּי (Navy Board): מ־1546 עד 1832, גוף הניהול הלוגיסטי של הצי המלכותי האנגלי ולאחר מכן הבריטי, האחראי לענייני אספקה, תחזוקת אוניות, בנייה ונמלים. ראו גם: מוֹעֶצֶת הָאַדְמִירָלִיּוּת; אַדְמִירָלִיּוּת.

מוֹצָא הָרוּחַ (windward): הכיוון או הצד שממנו נושבת הרוח. ההפך ממבוא הרוח. = מַעֲלֶה הָרוּחַ. ראו גם: מְבוֹא הָרוּחַ.

– בְּמוֹצָא הָרוּחַ (to windward): בצד שממנו נושבת הרוח. המונח משמש לציון כיוון או מיקום ביחס לכיוון הרוח. = בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ; לִפְאַת רוּחַ [מליצי]; מֵעַל הָרוּחַ; בַּצַד הָגָלוּי לָרוּחַ. [איור]

– צַד מוֹצָא הָרוּחַ (weather side, windward). ראו: צַד הַגְלִי, צַד גָּלוּי לָרוּחַ.

מוּצָף מַיִם, מוּצָף (flooded; waterlogged): א) מכוסה מים, שטוף. ב) מצבו של כלי שיט שהתמלא מים עקב פגיעה או דליפה, כך שחלקו הגדול שקוע במים אך עדיין לא טבע.

מוֹקֵשׁ יַמִּי (naval mine): מטען חומר נפץ בתוך מכל, שנועד לפגוע באונייה המתקרבת אליו מתחת לקו המים שלה ולהטביע אותה. מבחינים בין מוקשים מבוקרים, המופעלים מרחוק ברגע הרצוי, לבין מוקשים עצמאיים, המופעלים באמצעות מגע או השראה (מגנטית, אקוסטית או לחץ).

– מוֹקֵשׁ מְעֻגָן, מוקש מעוגן (moored mine): מוקש ימי בעל כושר ציפה, המחובר בכבל או בשרשרת לעוגן משקולת על קרקעית הים. = מוֹקֵשׁ כָּבוּל [מיושן].

– מוֹקֵשׁ נִסְחָף (drifting mine): מוקש ימי הצף על פני המים ונסחף עם הזרם והרוח, וכן מוקש ימי שקוע במים המחובר למצוף מוסווה. = מוֹקֵשׁ צָף [מיושן].

– מוֹקֵשׁ עַצְמָאִי (independent mine): מוקש ימי בעל הפעלה אוטונומית, בניגוד למוקש מבוקר, המופעל מרחוק.

– מוֹקֵשׁ קַרְקָעִית (ground mine): מוקש ימי חסר כושר ציפה, הנח על קרקעית הים ללא תנועה. = מוֹקֵשׁ קָבוּעַ [מיושן].

מוֹרַד הָרוּחַ (leeward, downwind): הכיוון שאליו הרוח נושבת. המונח משמש לציון כיוון או מיקום ביחס לכיוון הרוח. = מְבוֹא הָרוּחַ. ראו גם: מַעֲלֵה הָרוּחַ.

– בְּמוֹרַד הָרוּחַ, אֶל מוֹרַד הָרוּחַ (to leeward): בצד הספינה הפונה למבוא הרוח; לעבר מבוא הרוח. = בִּמְבוֹא הָרוּחַ; אֶל מְבוֹא הָרוּחַ; בְּצַד הַחֲסִי. [איור]

מוֹרֶה [באונייה] (schoolmaster): באוניות הצי המלכותי בתקופת אוניות המפרשים – מורה מוסמך, תת־קצין בדרגתו, אשר לימד את פרחי הקצונה של האונייה נווטות ומדעים.

מוֹרִיד*, חֶבֶל מוֹרִיד* (downhaul, downhauler): חבל המחובר לראש מפרש אורכי (חלוץ, תוסף, גף עילי וכו') ומשמש להורדתו כאשר מקטינים את התפרושת. נקרא על שם המפרש שאליו הוא מחובר. = מוֹרִידָן*.

מוּשָׁט (waterborne, seaborne): מובל או מוסע בכלי שיט.

מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת ◊ (hauler): פועל המושך ספינה בחבל לאורך גדת נהר או תעלה. ברוסית: בּוּרְלָק. = [ארמית, חז"ל] נַגָּדָא (מ"ר נַגָּדֵי). ראו גם: מְשִׁיכַת סְפִינוֹת, שְׁבִיל מוֹשְׁכֵי סְפִינוֹת. [איור]

מוֹשְׁכָה*, מוֹשְׁכוֹת (brace, braces): חבל לכיוון אופקי של הסקרייה בספינה בעלת מעטה רוחבי, שבאמצעותו מכוונים את המפרש לזווית הרצויה ביחס לרוח. ראו גם: מִשֵּׁךְ; כִּוֵּן; אֶל הַמּוֹשְׁכוֹת! [איור]

מוֹשְׁכוֹת הַהֶגֶה* (yoke lines): זוג חבלים להטיית עול ההגה ימינה־שמאלה בסירת משוטים או במפרשית קטנה. ראו גם: עֹל הַהֶגֶה.

מוֹתְחָן בָּרְגִּי, מותחן בורגי (screw stretcher, turnbuckle, rigging screw): אביזר למתיחת כבלי פלדה, המורכב מאנקול או מבורג עין בעל קנה ארוך, המתברג לתוך שרוול מתכת. = בַּקְבּוּק מְתִיחָה.

מוֹתָר* (preventer): חבל ביטחון לחבל אחר הנמצא תחת מתח רב, לרוב בשעת סערה עזה.

מֶזֶג אֲוִיר נוֹחַ (favorable weather, favourable weather): בתקופת אוניות המפרשים – מזג אוויר שבו ניתן היה לפרוש מפרשים קלים (light sails). ראו גם: מִפְרָשִׂים קַלִּים.

מְזָוֶה*, מזווה (pantry): בימים עברו – ארון בקבינת מגורים משותפים או בחדר אוכל באונייה, לאחסון כלי שולחן ומצרכי מזון שונים לשימוש יומיומי.

מְזוּזַת הַיַּרְכָּתַיִם, מזוזת הירכתיים (sternpost): הקורה האחורית בשלד של אונייה או סירה, המחוברת לקצה השדרית ומתרוממת בקו אנכי או מעוקל עד לקצה העליון של הירכתיים. = מְזוּזָה יַרְכָּתִית. [איור] [איור]

מֵזַח* (pier, jetty, landing): רציף מוארך היוצא משפת נמל אל עומק המים, ומשמש לפריקה וטעינה של סחורות או להעלאה ולהורדה של נוסעים. ראו גם: רֹאשׁ הַמֵּזַח, רְצִיף.

– מֵזַח צָף* (floating jetty, floating pier, floating dock): מזח המונח על מצופים ורתוק לקרקעית או לכלונסאות רתיקה. משמש כפלטפורמה לעלייה לסירות ולירידה מהן, או לירידת שוחים למים.

מַזְחִילָה* (waterway, waterways; limbers): א) בספינות עץ – טור לוחות אורכי בצדי הסיפון, צמוד לדופן, המונע ממים השוטפים את הסיפון לחלחל אל קצות קורות הסיפון שמתחת ולגרום לריקבונן; הוא מוליך את המים אל פתחי ניקוז בדופן, הקרויים "אביקים". ב) בספינות פלדה – תעלה בצדי הסיפון לאורך הדופן, המוליכה את המים הנאספים עליו אל הים דרך האביקים. ראו גם: זְחִיל. [איור]

מַזְקֵף* (topping lift, lift): א) חבל מראש התורן אל קצה הגף או המנור, לתלייתם וללכסונם. = [רוֹוֵחַ] מַעֲלַן מָנוֹר; מַגְבִּיהַ [מיושן]. ב) באוניית משא – כבל מראש תורן או עמוד דֵּרִיק אל קצה הדריק, לתלייתו וללכסונו. ראו גם: מַתְלֶה, זָקַף.

מִזְרַן הִתְנַגְּשׁוּת (collision mat): אמצעי בקרת נזקים בצורת מחצלת קנבס מרובעת ואטימה למים, שחבל ארוך מחובר לכל אחת מפינותיה. המחצלת מוּרדת למים ומכסים בה פִּרְצָה בתחתית הספינה, שנוצרה עקב התנגשות או עלייה על שרטון, כדי להקטין את חדירת המים פנימה. באוניות מפרשים השתמשו ביריעת בד מפרשים מרובעת, שעליה נתפרו בצפיפות פיסות נעורת חבלים. ראו גם: סָתַם פִּרְצָה [בנעורת חבלים].

מַחְבֵּט [בצוללת] (hatch cover, hatch): מכסה פלדה עגול בסיפון צוללת, מחוזק במיוחד ואטים למים, לכניסה לגוף הלחץ של צוללת וליציאה ממנו. ראו גם: דֶּלֶת אֲטִימָה, מִכְסֵה הַכַּוָּה.

מַחְבָּר* (joint): צורת החיבור של שני לוחות עץ או שני חלקי עץ זה לזה.

– מַחְבַּר הַשָּׁקָה* (butt joint, carvel joint): חיבור שני לוחות עץ או שני חלקי עץ, שקצותיהם חתוכים בניצב לאורכם ונושקים זה לזה. = מַחְבַּר מְשֻׁוֶּה.

– מַחְבַּר לוֹכְסָנִי (diagonal scarf, diagonal butt): חיבור שני לוחות עץ או שני חלקי עץ, שקצותיהם חתוכים באלכסון לאורכם ונושקים זה לזה.

– מַחְבַּר מְדֹרָג, מחבר מדורג (scarf, scarph): חיבור קצה אל קצה של שני לוחות עץ או שני חלקי עץ, שקצותיהם חתוכים בצורת מדרגה ונושקים זה לזה.

– מַחְבַּר מְשֻׁוֶּה, מחבר משווה (but joint, carvel joint) ראו: מַחְבַּר הַשָּׁקָה.

מַחְוַן זָוִית הַהֶגֶה, מחוון זווית ההגה (tiller telltale). ראו: מַד זָוִית הַהֶגֶה.

מַחְוְקֵי הַתֹּרֶן*, מחווקי התורן (mast partners): קורות עץ (או פלדה) לחיזוק הסיפון במקום שבו עובר דרכו התורן. [איור]

מַחַט לְמִפְרָשִׂים (sail needle): מחט מיוחדת המשמשת לתפירת אריג מפרשים. ראו גם: כְּסָיַת תְּפִירָה.

מְחִי מָשׁוֹט [מליצי] (stroke). ראו: מַכַּת מָשׁוֹט.

מַחֲלַת יָם* (seasickness): מחלת נסיעה בים; תחושות של חולשה, סחרחורת, בחילה והקאות, התוקפות אנשים הרגישים לטלטולי הספינה ולנדנודיה.

מַחְסֵה אֳנִיּוֹת, מחסה אוניות (shipshed). ראו: בֵּית סְפִינוֹת.

מַחְסָן (store, locker, room, storeroom; hold): א) תא או חלל סגור לאחסנת ציוד, אספקה, כלי עבודה וכדומה הדרושים לתפעול האונייה. ב) קיצור של "מַחְסַן מִטְעָן" באוניית משא. = סַפְנָה; מַחְסַן מִטְעָן; מַחְסְנֵי הָאֳנִיָּה. ראו גם: לוֹקֶר.

– מַחְסַן אֲבַק שְׂרֵפָה, מחסן אבק שריפה (powder magazine, magazine): באוניות מפרשים מלחמתיות – חדר סגור על מנעול ובריח בסַפנת האונייה (hold), מתחת לסיפון התחתון ולקו המים, שבו אוחסנו חביות אבק השריפה והתחמישים. ראו גם: מַחְסַן תַּחְמֹשֶׁת.

– מַחְסַן בְּגָדִים (slop room): באוניות מפרשים מלחמתיות – מחסן לאספקת בגדים ומצעים למלחי האונייה, באחריותו של הגזבר (purser), שאת תמורתם ניכה משכרם. מן slops – "בגדי מלחים". ראו גם: סְלוֹפְּצֶ'סְט.

– מַחְסַן הַכַּלְכַּל (steward room): באוניות מפרשים מלחמתיות – "חדר" בבטן האונייה, ליד מחסן הלחם, שבו הכלכל ועוזריו שקלו, מדדו וחילקו מדי יום את מנות המזון לצוות האונייה.

– מַחְסַן הַלֶּחֶם (bread room): באוניות מפרשים מלחמתיות – מחסן בחלק האחורי של הסַפנה, בבטן האונייה, בו אוחסנו בשקים המציות או פכסמי המלחים, ששימשו תחליף ללחם בהפלגות ארוכות ובשהייה ממושכת בים.

– מַחְסַן הַשֵּׁכָר, מחסן השיכר (spirit room): באוניות מפרשים מלחמתיות – מחסן בחלק האחורי של הסַפנה, שבו אוחסנו חביות יין, ברנדי וכדומה.

– מַחְסַָן הַשַּׁרְשֶׁרֶת (chain locker). ראו: תָּא הַשַּׁרְשֶׁרֶת.

– מַחְסַן חֶבֶל הָעֹגֶן, מחסן חבל העוגן (cable tier): באוניות מפרשים – המקום שבו אוחסנו חבלי העוגנים של האונייה, מסודרים בפקעות, עיגול על גבי עיגול, ומוכנים לשימוש. באוניות מפרשים מלחמתיות – בדרך כלל בחלק הקדמי של סיפון התחתית. ראו גם: דּוּרָה, כֶּבֶל.

– מַחְסַן מִטְעָן [באונייה] (hold). ראו: סַפְנָה.

– מַחְסַן מִפְרָשִׂים (sail locker, sail room): המקום באונייה שבו מאוחסנים מפרשים שאינם בשימוש באותה עת ומפרשים רזרביים.

– מַחְסַן נָמֵל (warehouse): מבנה בנמל לאחסון זמני של סחורות.

– מַחְסַן תַּחְמֹשֶׁת, מחסן תחמושת (magazine): באוניות מלחמה – מקום לאחסון פגזי התותחים בבטן האונייה, מתחת לצריחי התותחים. ראו גם: מַחְסַן אֲבַק שְׂרֵפָה.

מְחִצָּה*, מחיצה (bulkhead): א) קיר לוחות אנכי, רוחבי או אורכי, המהווה חלק משלד האונייה, ומשמש לחלוקה פנימית של גוף כלי שיט למדורים אטימים למים. המחיצות מוסיפות לחוזק המבנה של גוף האונייה; מונעות הצפת האונייה כולה עקב חדירת מים למדור אחד; מונעות התפשטות שריפה ממדור שנפגע למדורים אחרים; ומאפשרות חלוקה פונקציונלית של גוף האונייה למדורים שונים לפי סוג המטען או השימוש. ב) קיר לחלוקה פנימית של תא, בית סיפון וכדומה. באוניות מפרשים מלחמתיות הכוונה בדרך כלל למחיצות עץ מתפרקות שחילקו את התא הראשי (חדר המפקד) לתא שרד ולתא שינה, ואת חדר הקצינים לתאי מגורים ולחדר אוכל.

– מְחִצָּה אֲטִימָה, מחיצה אטימה (watertight bulkhead): בכלי שיט מברזל ומפלדה, מאז המאה ה־19 (באוניות מפרשים וקיטור כאחד) – מחיצה העומדת בלחץ מים, ועל ידי כך מונעת את הצפת כלי השיט כולו כאשר מדור נפגע ומים חדרו לתוכו. ראו גם: דֶּלֶת אֲטִימָה.

– מְחִצָּה אָרְכִּית, מחיצה אורכית (longitudinal bulkhead): מחיצה המשתרעת לאורך גוף האונייה בין שתי מחיצות רוחביות, לחלוקה פנימית של הגוף.

– מְחִצָּה רָחְבִּית, מחיצה רוחבית (transverse bulkhead): מחיצה המשתרעת למלוא רוחב וגובה גוף האונייה, כדי לחלקו למדורים אטימים למים ולהוסיף לחוזק המבנה שלו.

– מְחִצַּת הִתְנַגְּשׁוּת*, מחיצת התנגשות (collision bulkhead): מחיצה בחלק הקדמי של החרטום, המשתרעת למלוא רוחב וגובה גוף האונייה, ומגינה מפני חדירת מים למחסן הקדמי של האונייה או למדור הקדמי של כלי השיט במקרה של התנגשות חזיתית.

מֵחַרְטוֹם לְיַרְכָתַיִם, מחרטום לירכתיים (from stem to stern): ביטוי מתקופת אוניות המפרשים, שמשמעותו מקצה החרטום עד קצה הירכתיים, מלוא אורכה של האונייה. = מִקָּצֶה לְקָצֶה. ראו גם: מִשִּׁדְרִית עַד כַּפְתוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן.

מַחְתָּךְ אָפְקִי*, מחתך אופקי (half breadth plan): שרטוט של גוף האונייה במבט־על, הכולל סדרה של חתכים אופקיים מקבילים, הנקראים "קווי מים". מאחר שגוף האונייה סימטרי, משורטטת בו מחצית הגוף בלבד. [איור]

מַחְתָּךְ אָרְכִּי*, מחתך אורכי (sheer plan, sheer draught): שרטוט של גוף האונייה במבט מן הצד, הכולל סדרה של חתכים אורכיים במרחקים שווים זה מזה. [איור]

מַחְתָּךְ רָחְבִּי*, מחתך רוחבי (body plan): שרטוט של גוף של אונייה במבט מלפנים, הכולל סדרה של חתכים רוחביים במרחקים שווים זה מזה; בצד ימין מוצגים חתכי מחצית הגוף הקדמי, ובצד שמאל – חתכי מחצית הגוף האחורי. [איור]

מִטְבָּח [באונייה] (galley): החדר או המדור באונייה המשמש להכנת מזון ובישול עבור הצוות והנוסעים.

מַטֵּה הַהֶגֶה* (rudder stock, rudder piece): באוניות עץ – קורת עץ אנכית חסונה, המחברת בין ידית ההגה לבין לוח ההגה. באוניות מודרניות – ציר פלדה אנכי עבה המשמש לאותה מטרה. >> יָדִית הַהֶגֶה.

מַטֵּה הַעֹגֶן*, מטה העוגן (anchor stock): מוט אופקי בחלקו העליון של עוגן אדמירלי, המשתרע משני צדי גזע העוגן וניצב לזרועותיו. [איור]

מַטֵּה גַּבִּי (backstaff): מכשיר ניווט ימי מן העת החדשה המוקדמת, ששימש למדידת גובהם הזוויתי של גרמי שמיים מעל האופק, בעיקר של השמש, לצורכי ניווט ולמציאת הזמן המקומי. המכשיר החליף את המטה הצלבי, ונקרא כך משום שבמהלך המדידה הייתה השמש בגבו של הצופה.

מַטֵּה פָּנִים (forestaff). ראו: מַטֵּה צְלָבִי.

מַטֵּה צְלָבִי (cross staff): מכשיר ניווט ימי מן העת החדשה המוקדמת, ששימש למדידת גובהם הזוויתי של גרמי שמיים מעל האופק, בעיקר של השמש, לצורכי ניווט ולמציאת הזמן המקומי. נקרא גם מַטֵּה יַעֲקֹב (Jacob's staff) ו־מַטֵּה פָּנִים (forestaff), משום שבמהלך המדידה הייתה השמש מול פניו של הצופה. ראו גם: מַטֶּה גַּבִּי.

מַטְוֵה חוּטֵי חֶבֶל, מטווה חוטי חבל ◊ (spun yarn): באוניות מפרשים – חבל דק העשוי משניים או שלושה חוטי חבל ישנים, ששימש לחיבור ולחיזוק חבלים. חבלים ישנים או פסולים שבאונייה פורקו לגדילים, והגדילים נפרמו לחוטים. מן החוטים הטובים הכינו באמצעות כישור מיוחד מקלעות כפולות (two-yarn) או משולשות (three-yarn). = מִקְלַעַת חוּטֵי חֶבֶל. ראו גם: כִּישׁוֹר לְמַטְוֵי חוּטֵי חֶבֶל.

מַטַּח דֹּפֶן, מטח דופן (broadside): באוניות מפרשים מלחמתיות – ירי מכל תותחי צד אחד של האונייה בו־זמנית. = מַטַּח צַד.

מַטַּח צַד (broadside). ראו: מַטַּח דֹּפֶן.

מִטְעָן* (cargo, freight, lading): סחורות המובלות בכלי שיט ממקום אחד למקום אחר.

– מִטְעָן בַּחֲבִילוֹת (bale cargo, bale goods): סחורות הארוזות ועטופות בבד, להבדיל ממטען בשקים או בתיבות. ראו גם: חֲבִילָה.

– מִטְעָן בְּצֹבֶר*, מטען בצובר (bulk cargo). ראו: מִטְעָן בְּתִפְזֹרֶת.

– מִטְעָן בְּשַׂקִּים* (bag cargo): מטען יבש הארוז בשקים (יוטה, אברזין וכדומה).

– מִטְעָן בְּתִפְזֹרֶת*, מטען בתפזורת (bulk cargo): מטען יבש בלתי ארוז, כגון גרעיני תבואה, פחם או עפרות מתכת. = מִטְעָן בְּצֹבֶר. ראו גם: אֳנִיַּת תִּפְזֹרֶת.

– מִטְעָן כְּלָלִי* (general cargo): מטען יבש של סחורות מסוגים שונים, הארוזות בתיבות או על גבי משטחים, וכן מטענים יבשים שאינם ניתנים לאחסון במכולות. = מַשָּׂא כְּלָלִי.

מִטְעַן רֶסֶס (powder chest) ראו: תֵּבַת רֶסֶס.

מֵי הֲזָנָה* (feed water): המים המסופקים לדוד קיטור והופכים בו לקיטור. ראו גם: מַשְׁאֵבַת מֵי הֲזָנָה.

מֵי יָם* (seawater): המים המלוחים של ים או אוקיינוס.

מֵי נֵטֶל (ballast water, water ballast): מי ים המוכנסים למכלים ייעודיים בכלי שיט או נשאבים מהם, לשם ייצוב כלי השיט או לשינוי השוקע והשופע שלו. ראו גם: זְבוֹרִית, נֵטֶל, מְכַל מֵי נֵטֶל, מַשְׁאֵבַת מֵי נֵטֶל. [איור]

מֵי עִבּוּי, מי עיבוי (condensing water): במנועי קיטור בוכנאיים ובטורבינות קיטור – מים קרים המסופקים למעבה לשם עיבוי הקיטור והפיכתו למים.

מֵי שִׁפּוּלַיִם*, מי שיפוליים (bilge water): מים ונוזלים אחרים הנאספים בשיפולי אונייה או סירה, בין כתוצאה מחדירת מי ים לגוף ובין כתוצאה מדליפות או נזילות ממערכות צנרת ומכונות.

מִידְשִׁיפְּמֶן (midshipman): א) דרגת הקצונה הנמוכה ביותר בצי בריטניה ובצי ארצות הברית, מקבילה לדרגת סגן־משנה בחילות היבשה. = סֶגֶן מִשְׁנֶה. ב) באוניות מפרשים – פרח קצונה באוניית מלחמה, ימאי בתקופת הכשרתו לדרגת קצין (lieutenant). = פֶּרַח קְצֻנָּה, פֶּרַח קְצִינִים. [איור]

מֵיטִיב לָשׁוּט קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה מיטיבה לשוט קרוב לרוח ◊ (to hold a better wind): נאמר על אוניית מפרשים השטה בזווית חדה יותר לרוח לעומת אוניות אחרות, מבלי להידחות הצדה מהרוח. ראו גם: שָׁט הֵיטֵב בְּרוּחוֹת קִדְמִיוֹת.

מִיל יַמִּי* (sea mile): יחידה למרחקים בשימוש ימי, השווה ל־6076 רגל (1852 מטרים).

מַיִם טֵרִיטוֹרְיָאלִיִּים* (territorial waters). ראו: מֵימֵי חוֹפִים.

מַיִם מְתוּקִים (fresh water): מים טבעיים שכמות המלחים המומסים בהם אינה עולה על 1,000 חלקים למיליון (ppm), שהם 1,000 מיליגרם לליטר.

מַיִם פְּנִימִיִּים* (internal waters): מפרצים, שפכי נהרות, נמלים ונתיבי מים בשטחה של מדינה השוכנת לחוף ים.

מֵיְמֵי הַמּוֹלֶדֶת (Home Waters): חופי האיים הבריטיים ומבואותיהם הימיים. ראו גם: צִי מֵיְמֵי הַמּוֹלֶדֶת.

מֵימֵי חוֹפִים, מֵימֵי חוֹפִין* (territorial waters): רצועת ים לאורך חוף, הנחשבת לפי המשפט הבינלאומי לחלק בלתי נפרד משטחה של מדינת החוף. = מַיִם טֵרִיטוֹרְיָאלִיִּים, מַיִם תְּחוּמָתִיִּים.

מִינֵי חֲבָלִים*, חֲבָלִים (cordage): כינוי לכלל החבלים, הניידים והנייחים, לסוגיהם, באוניית מפרשים.

מֵיתָר* (sheet): א) חבל הקשור לפינה האחורית התחתונה של מפרש אורכי או למנור שלו, ומשמש לשליטה במפרש ולכיוונו לזווית הרצויה ביחס לרוח. למפרש חלוץ שני מיתרים בדרך כלל, משני צדי התורן, המשמשים לסירוגין בהתאם לכיוון הרוח. [איור] ב) חבל הקשור לפינה התחתונה של מפרש רוחבי ומשמש למתיחתו. כיוון המפרש נעשה באמצעות "סיבוב" הסקריות בעזרת המושכות. ראו גם: מֵיתָר פֶקֶם, מֵיתָר קֶרֶן. [איור]

– מֵיתְרֵי מִפְרְשֵׂי הַקַּדְמָה (headsheets): המיתרים למתיחת המפרשים שעל התורן הקדמי ומלפנים לו.

מֵיתָר פֶקֶם* (tack): א) חבל למתיחת הפינה התחתונה של מפרש רוחבי בצד הרחוק מן הרוח. מפרש רוחבי תחתי מצויד בזוג מיתרים לכל פינה תחתונה; מיתר הפקם מותח את המפרש למטה וקדימה, ואילו בן זוגו לאותה פינה משוחרר. בעת שינוי המפנה מתחלפים תפקידי שני זוגות המיתרים ושמותיהם. ב) חבל למתיחת הפינה הקדמית התחתונה של מפרש אורכי משולש. ראו גם: מֵיתַר קֶרֶן. [איור]

– מֵיתַר פֶּקֶם [תַּחְתִי] קִדְמִי* (foretack): באוניות בעלות מעטה רוחבי.

– מֵיתַר פֶּקֶם [תַּחְתִי] רָאשִׁי (maintack): באוניות בעלות מעטה רוחבי.

מֵיתָר קֶרֶן* (sheet): א) חבל למתיחת הפינה התחתונה של מפרש רוחבי בצד הקרוב לרוח. מפרש רוחבי תחתי מצויד בזוג מיתרים לכל פינה תחתונה; המיתר בצד הקרוב לרוח, הנקרא מיתר קרן, מותח את המפרש למטה ולאחור, ואילו בן זוגו לאותה פינה משוחרר. בעת שינוי המפנה מתחלפים תפקידי שני זוגות המיתרים ושמותיהם. ב) חבל למתיחת הפינה האחורית של מפרש אורכי משולש או מרובע. ראו גם: מֵיתַר פֶּקֶם. [איור]

– מֵיתַר קֶרֶן [תַּחְתִי] קִדְמִי (foresheet, fore-sheet).

– מֵיתַר קֶרֶן [תַּחְתִי] רָאשִׁי (mainsheet, main-sheet).

מֵיתָר שַׁרְשֶׁרֶת (chain sheet): מיתר של מפרש רוחבי עילי, עלעילי או עליון – אך לא של מפרש תחתי – העשוי משרשרת ברזל ולא מחבל.

מֻכֶּה סַעַר, מוכה סער (storm-beaten, weather-beaten). ראו: יְדוּעַ־סַעַר.

מְכוּלָה* (container): תיבת פלדה גדולה במידות תקניות, להובלת סחורות ישירות מן הספק ליעד הסופי. המכולה מותאמת להובלה באונייה, ברכבת משא או במשאית, ומשמשת בעיקר למשלוח מטענים יבשים ארוזים.

מְכוֹנָאוּת יַמִּית (marine engineering): תורת המבנה של מנועים, מכונות ומערכות מכונה בכלי שיט, התקנתם, תחזוקתם והפעלתם.

מְכוֹנַאי יַמִּי (marine engineer): קצין מכונות באוניית סוחר. ראו גם: מְנוֹעָן.

– מְכוֹנַאי רִאשׁוֹן, קְצִין מְכוֹנוֹת רִאשׁוֹן (First Engineer); מְכוֹנַאי שֵׁנִי, קצין מכונות שני (Second Engineer) וכך הלאה עד מכונאי חמישי.

מְכוֹנַאי רָאשִׁי (chief engineer, chief): קצין ים העומד בראש מחלקת המכונות באונייה. = קְצִין מְכוֹנוֹת רָאשִׁי.

מְכוֹנוֹת הֲנָעָה (propulsion machinery): המנועים והמכונות המשמשים להנעת האונייה, להבדיל ממכונות עזר, מכונות סיפון וכדומה. ראו גם: מָנוֹעַ רָאשִׁי.

מְכוֹנוֹת סִפּוּן, מכונות סיפון (deck machinery): שם כולל למכונות הנמצאות על סיפונה הגלוי של אונייה: כננות, כננות עוגן, מנופי מטען, דויתות, מנופים לסירות הצלה וכדומה. לעתים נכללת ביניהן גם מכונת ההגה.

מְכוֹנָן (mechanic; machinery operator): א) עובד מכונה באוניית קיטור או מנוע בצי המסחרי, המקביל בדרגתו למלח במחלקת הסיפון. ב) האחראי על המכונות בכלי שיט קטן. ראו גם: מָנוֹעָן.

מְכוֹנַת הַהֶגֶה (steering gear): מנגנון מכני־ידני, מופעל בקיטור, הידראולי או אלקטרו־הידראולי, המסובב את לוח ההגה לזווית הרצויה בהתאם לפקודות גלגל ההגה. = מַנְגְנוֹן הַהֶגֶה.

מְכַל דֶּלֶק (bunker, oil fuel bunker): חלל אטום בתחתית האונייה, המשמש לאחסון דלק למנועי האונייה או לדודיה. = מְגוּרַת דֶּלֶק [מיושן]. ראו גם: מְגוּרַת פֶּחָם.

מְכַל נֵטֶל, מְכַל מֵי נֵטֶל (ballast tank): מכלים ייעודיים בכלי שיט, המכילים מי־ים, ומשמשים לייצובו או לשינוי השוקע והשופע שלו. בצוללות מצויים מכלי מי הנטל בין גוף הלחץ לגוף החיצון, והם משמשים לשיקוע הצוללת מתחת לפני המים לעומק הרצוי ולייצובה; מילויים נעשה על ידי שסתומים, וריקונם – באמצעות אוויר דחוס. ראו גם: מֵי נֵטֶל, מַשְׁאֵבַת מֵי נֵטֶל.

מְכָלִית* (tanker): אוניית משא להובלת מטענים נוזליים בתפזורת, כגון נפט גולמי, תזקיקי נפט, גזים פחמימניים מעובים וכימיקלים. [איור]

– מְכָלִית נְהָרוֹת (river tanker): מכלית המותאמת לשיט בנהרות ובנתיבי מים פנימיים.

– מְכָלִית נֵפְט (oil tanker): אונייה להובלת נפט גולמי או תזקיקי נפט. = אֳנִיַּת נֵפְט [מיושן].

– מְכָלִית עֲנָק (supertanker): אונייה להובלת נפט גולמי בעלת מעמס (DWT) של 250,000 טונות ומעלה. = סוּפֶּר טַנְקֶר.

מִכְמָרְתָּן, מכמורתן (trawler). ראו: סְפִינַת מִכְמֹרֶת.

מִכְנָס* [מיושן, מלשון "כניסה"] (hawsehole, hawse hole). ראו: פֶּתַח שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, פֶּתַח חֶבֶל הָעֹגֶן.

מִכְנָס [של תותח] (breech): חלקו האחורי של קדח הקנה של תותח. [צורת היחיד של "מכנסיים"; תרגום שאילה מאנגלית: breech, מן breeches.] ראו גם: נִטְעַן מִכְנָס.

מִכְסֵה הָאֳנִיָּה, מכסה האונייה [מיושן] (deck). ראו: סִפּוּן.

מִכְסֵה הַיַּרְכָתַיִם [מיושן] (quarter deck; poop). ראו: סִפּוּן אַחְרָה; סִפּוּן אַחְרָה עִילִי.

מִכְסֵה הַכַּוָּה*, מכסה הכווה (hatch cover): מכסה על פתח מחסן המטען (כַּוָה) בסיפון אונייה. בעבר כוסה הפתח בלוחות עץ עבים, עליהם נפרשה יריעת ברזנט, וזו הודקה בעזרת פסיסים ארוכים מעץ או מברזל ובטריזים. כיום עשוי מכסה הכווה מפלדה, ולעיתים קרובות הוא מתקפל. ראו גם: אָטַם אֶת מִכְסֵה הַכַּוָּה, פְּסִיס כַּוָּה. [איור]

מִכְסֵה לֹעַ, מכסה לוע (tampion, tompion). ראו: מְגוּפַת לֹעַ.

מַכְשִׁיר נִוּוּט, מכשיר ניווט (navigational instrument): כלי או מכשיר הנישא בכלי שיט ומשמש להנחיית דרכו בים, להבדיל מעֵזֶר נִוּוּט המצוי מחוץ לכלי השיט (כגון מגדלור וכדומה).

מַכַּת מָשׁוֹט [מליצי] (stroke): תנועת המשיכה החזקה של המשוט המקדמת את הסירה. = מְשִׁיכַת מָשׁוֹט, מְחִי מָשׁוֹט [מליצי].

מַכַּת רוּחַ (squall): משב רוח פתאומי וחזק, או התגברות פתאומית וחדה של עוצמת הרוח. = רוּחַ תְּזָזִית, תְּזָזִית, פֶּרֶץ רוּחַ [מליצי], סופַת פִּתְאֹם [מליצי].

– בתקופת אוניות המפרשים הבחינו בין "מכת־רוח שחורה" (black squall) ל"מכת־רוח לבנה" (white squall). הראשונה מלוּוה בשמיים קודרים ובעננים שחורים, המשמשים סימני אזהרה מובהקים. השנייה מלוּוה בשמיים בהירים ללא עננים, ובואה הפתאומי ניכר רק בקצף לבן על פני המים; משום כך היא נחשבת למסוכנת יותר.

מֶלֶא* (dunnage): גזרי עץ, גרוטאות קרשים וכדומה, המונחים על תחתית הסַפנה ובדפנותיה. תפקידם למנוע נזק למטען עקב מגע עם מים או לחות, ולהבטיח שהמטען לא יזוז ממקומו עקב תנועות האונייה בים.

מָלֵא עֲדַיִן*, מלא עדיין [המפרשׂ] (full and by). ראו: קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר.

מָלֵא קָדִימָה, קָדימָה מָלֵא (full speed ahead): הפקודה הניתנת מגשר האונייה לחדר המכונות להעלות למקסימום את מהירות המנוע הראשי בכיוון קדימה. = קָדִימָה בִּמְלוֹא הַמְּהִירוּת. ראו גם: פְּקֻדּוֹת לַמְכוֹנָה.

מְלֵאַת מַעֲטֶה, אונייה מלאת מעטה (full rigged ship, fully rigged ship, ship rigged). ראו: אֳנִיָּה מְלֵאַת מַעֲטֶה.

מִלְבָרִית (outrigger, rowing frame): [מן "מִלְבָר" בארמית, חידוש של מאיר שָׂשׂ.] קורת עץ ארוכה הבולטת מדופן של ספינת משוטים, אחת בכל צד. בספינות תלת־טוריות בעת העתיקה שימשה כמשען למשוטי הטור העליון (ביוונית: parexeiresia); בגליאות חד־טוריות בימי הביניים וברנסנס הרחיקה את נקודת המשען של המשוטים, וכך איפשרה שימוש במשוטים ארוכים יותר, שמהלכם ותנופתם גדולים יותר (באיטלקית: apostis). [איור]

מַלְגֵּז* (crutch; נקרא בטעות גם rowlock, oarlock): מעין מזלג מתכת דו־שיני, שבחלקו התחתון פין המוכנס לחור מתאים בלזבזת של סירת משוטים. עליו נשען צוואר המשוט בעת החתירה. ראו גם: יָתֵּד הַמָּשׁוֹט, מַשְׁעֵן מָשׁוֹט, סַד הַמָּשׁוֹט. [איור]

מִלּוּאֵי הַמִתְנַדְבִים שֶׁל הַצִּי הַמַּלְכוּתִי, מילואי המתנדבים של הצי המלכותי (Royal naval volunteer reserve): עתודת כוח אדם של הצי המלכותי הבריטי בין השנים 1903-1958, שאנשיה – בניגוד למילואי הצי הרגילים – לא היו ימאים מקצועיים מן הצי המסחרי ומצי הדיג. ראו גם: מִלּוּאֵי הַצִּי.

מִלּוּאֵי הַצִּי, מילואי הצי (naval reserve): עתודת כוח אדם ימי מקצועי של הצי המלחמתי, שאנשיה מגויסים לשירות בעת מלחמה או בשעת חירום. ראו גם: מִלּוּאֵי הַמִתְנַדְבִים שֶׁל הַצִּי הַמַּלְכוּתִי.

מַלָּח* (sailor, seaman; deck hand, hand, foremast man; seaman): א) איש צוות באוניית סוחר; בהרחבה: ימאי, יורד־ים, גם באוניות מלחמה. ב) דֵּרוּג במחלקת הסיפון באוניית סוחר. ג) דרגת חוגר בציי מלחמה, המקבילה לדרגת טוראי בחילות היבשה; הייתה נהוגה גם בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות.

– הביטוי באנגלית to sail before the mast פירושו „לְהַפְלִיג כְּמַלָּח פָּשׁוּט"; מקורו הביטוי בתקופת אוניות המפרשים, אז היו מגורי המלחים באוניות סוחר בקדמת האונייה, לפני התורן הקדמי, להבדיל מן הקצינים, שתאי המגורים שלהם היו בירכתיים. מטבעות לשון דומים מתקופת אוניות המפרשים הם the hands forward, forecastle hands (הַמַּלָּחִים), foremast man ו- foremast hand (מַלָּח). ראו גם: מְגוּרֵי חַרְטוֹם, בֵּית קַדְמָה.

– ratings באוניית מפרשים מלחמתית הם „הַמַּלָּחִים", להבדיל מתתי־הקצינים (petty officers) ומקציני־המשנה (warrant officers). ראו גם: חוֹגֵר, דֵּרוּג.

– tar באנגלית, קיצור של tarpaulin („אברזין"), הוא כינוי למלח בצי הבריטי, על שום הנוהג בימים עברו למרוח עטרן על מעילי וכובעי הקנבס שלהם כדי לאטום אותם למים.

מַלָּח בְּחֻפְשַׁת חוֹף, מלח בחופשת חוף (liberty man). ראו: חֻפְשַׁת חוֹף.

מַלָּח בָּכִיר (quartermaster): א) באוניות מלחמה, עוד מתקופת המפרשים – מלח מנוסה או תת־קצין, המשמש עוזר לקצין המשמרת בגשר (או בסיפון האחרה) ומנחה את אנשי ההגה במהלך המשמרת; נַגַּד גֶּשֶׁר. ב) בצי המסחרי – מלח מנוסה האוחז בהגה בעת הכניסה לנמלים וביציאה מהם. ראו גם: רֹאשׁ הַמַּלָחִים.

מַלָּח וָתִיק, מַלָּח זָקֵן (old salt): כינוי לימאי שעשה שנים רבות בים, ובמיוחד באוניות מפרשים. ראו גם: זְאֵב יָם, מַעֲשִׂיוֹת יָם.

מַלָּח טִירוֹן (landsman). ראו: יַבָּשְׁתָּן.

מַלָּח כָּשִׁיר* (.Able Seaman, A.B): באוניות סוחר – דרגתו של מלח מנוסה, המוסמך לבצע את עבודות הסיפון הנהוגות באונייה. מקומו בסולם הדרגות בין מלח פשוט לרב־מלחים.

מַלָּח מַתְחִיל (apprentice seaman): דרגה היסטורית של מלח טירון בציי המלחמה של בריטניה וארצות הברית. = שׁוּלְיַת מַלָּחִים.

מַלָּח פָּשׁוּט (Ordinary Seaman, O.S): עובד סיפון בעל הדרגה המקצועית הנמוכה ביותר באוניית סוחר, מתחת למלח כשיר. וכן: הדרגה הנמוכה ביותר של מלח בציי המלחמה של בריטניה, ארצות הברית ומדינות נוספות. = סְתַם מַלָּח*, ס"מ [מיושן].

מַלָּח רִאשׁוֹן (Seaman, 1st class): דרגת חוגר בציי מלחמה, המקבילה לדרגת טוראי ראשון בחילות היבשה; הייתה נהוגה גם בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות.

מַלָּח שֶׁל מַיִם מְתוּקִים (freshwater sailor): כינוי מזלזל למלח של מים פנימיים (נהרות ואגמים), שלא התנסה בסערות ובתלאות השיט בים הפתוח ובאוקיינוסים, ולכן אינו נחשב מלח „אמיתי". ראו גם: יַבָּשְׁתָּן.

מַלָּחוּת [מיושן] (seamanship). ראו: יַמָּאוּת.

– כַּיָּאֶה לְמַלָּחוֹת טוֹבָה, כַּיָּאֶה לְיַמָּאוּת טוֹבָה (seamanlike, seamanly): באופן מקצועי, כראוי לימאי.

מַלָּחֵי הַדֹּפֶן, מלחי הדופן ◊ (side-boys, side-men): באוניות מפרשים מלחמתיות – קבוצת מלחים שהתייצבה בסיפון המותניים לקראת בואה של סירת מפקד האונייה או של אורח רם־מעלה, כדי להושיט לו חבל ולסייע לו לעלות לסיפון. מכאן התפתח לימים המשמר הדופנתי. ראו גם: מִשְׁמַָר דָפְנָתִי, קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית לְמַלָּחֵי הַדֹּפֶן, שְׁרִיקַת כָּבוֹד.

מֶלְחְצֵי שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, מלחצי שרשרת העוגן (chain compressor): התקן מכני על הסיפון המתהדק סביב שרשרת העוגן ומונע את הישמטותה לים. [איור]

מֶלְצַר (steward): עובד משק באונייה, המגיש את הארוחות לקצינים, לצוות ולנוסעים, ודואג לניקיון המגורים. ראו גם: עוֹזֵר הַגִזְבָּר, כַּלְכַּל.

מֶלְצַר רָאשִׁי (chief steward). ראו: כַּלְכַּל רָאשִׁי.

מַלְקוֹחַ יַמִּי (prize, naval prize): מונח מתחום המשפט הימי, שפירושו אוניית סוחר ומטענה שנתפסו ונלקחו שלל בלב־ים על ידי אוניית מלחמה או פריבטיר של מדינה יריבה בעת מלחמה.

מְמַלֵּא מָקוֹם (acting): תפקיד זמני, כגון "„"ממלא מקום הרופא" (acting surgeon), "„"ממלא מקום האדמירל" (acting-Admiral).

מְמֻנֶּה עַל הַמִּטְעָן, ממונה על המטען (supercargo): בימים עברו, נציג הבעלים באוניית סוחר, שעסק בצדדים המסחריים הקשורים לאונייה ולמטענים שהובילה.

מִמְשֶׁה* (slipway, slip, patent slipway, marine railway): מדרון במספנה או בנמל, היורד אל המים ומשמש לגרירת כלי שיט אל היבשה לצורך תחזוקה ותיקונים. כלי השיט נישא על גבי עריסה נעה על מסילות ונגררת באמצעות כננת או טרקטור. ראו גם: סִינְכְרוֹלִיפְט.

מִן הָחוֹף* (offshore, off-shore): נאמר על רוח או זרם הנעים מן היבשה אל הים. ראו גם: בְּמֶרְחָק מִן הַחוֹף.

מַנְגְנוֹן הַהֶגֶה (steering gear). ראו: מְכוֹנַת הַהֶגֶה.

מַנְהִיג, מַנְהִיג הַהֶגֶה [מיושן] (tiller). ראו: יָדִית הַהֶגֶה.

מַנְהִיג הָאֳנִיָּה [מליצי] (captain, master). ראו: קַבַּרְנִיט.

מְנַהֵל מִבְדוֹק (dock master): המנהל והמומחה הטכני האחראי על הכנסת האוניות למבדוק יבש או צף, על אספנתן והוצאתן. ראו גם: מְנַהֵל מַּעֲגָנָה [לאוניות].

מְנַהֵל מַעֲגָנָה [לאוניות], מְנַהֵל הַמַּעֲגָנוֹת (dock master): קצין ים האחראי לתפעול מעגנות סכורות. ראו גם: מַעֲגָנָה סְכוּרָה, מְנַהֵל מִבְדוֹק.

מְנַהֵל נָמָל (port manager, harbor manager): המנהל הלוגיסטי של נמל מסחרי, האחראי על סידורי הפריקה והטעינה, שינוע המטענים ואחסנתם, שירותי הנמל לאוניות, כוח האדם בנמל, תקציבו ועוד. ראו גם: רַב־חוֹבֵל הַנָּמָל.

מִנְהֶרֶת הַצִּיר, מִנְהֶרֶת גַּל הַמַּדְחֵף (shaft tunnel): חלל אטים למים, דמוי מנהרה, המשתרע מן הקצה האחורי של חדר המכונות עד המחיצה של הצור האחורי; בתוכו עובר ציר המדחף ובו נמצאים המסבים הנושאים את הציר. [איור] [איור]

מָנוֹעַ אַרְבַּע־דַּרְגָּתִי, מנוע ארבע דרגתי (quadruple expansion engine). ראו: מָנוֹעַ דּוּ־דַּרְגָּתִי.

מָנוֹעַ בַּהֲנָעָה יְשִׁירָה (direct drive engine): מנוע דיזל איטי (100–200 סל"ד) המסובב את המדחף ישירות, ללא תיבת תמסורת. מהירות הסיבוב של המנוע זהה למהירות הסיבוב של המדחף. כדי לנסוע אחורה מדוממים את המנוע, מחליפים את כיוון הסיבוב שלו ומתניעים אותו מחדש.

מְנוֹעַ בּוּכְנַת טַבַּעַת ◊ (annular engine): סוג של מנוע קיטור ימי מן המאה ה־19. הצילינדר היה סגור בצדו התחתון, ובמרכזו שרוול ארוך דמוי חדק; לבוכנה הייתה צורת טבעת והיא מילאה את החלל שבין החדק לשולי הצילינדר. שני מוטות בוכנה הניעו, באמצעות מנגנון ראש־צלב, את הטלטל, שנע בתוך החדק וסובב את גל הארכובה.

מָנוֹעַ בִּפְעֻלָּה דּוּ־צִדִּית, מנוע בפעולה דו צדית (double acting steam engine): מנוע קיטור בוכנאי שבו לחץ הקיטור פועל לסירוגין, פעם על צדה האחד של הבוכנה ואחר כך על צדה השני.

מָנוֹעַ בִּפְעֻלָּה חַד־צִדִּית, מנוע בפעולה חד צדית (single acting steam engine): מנוע קיטור בוכנאי שבו לחץ הקיטור פועל רק על צדה האחד של הבוכנה.

מָנוֹעַ בִּפְעֻלָּה יְשִׁירָה, מנוע קיטור בפעולה ישירה (direct acting steam engine): מנוע קיטור שבו מוט הבוכנה מחובר לטלטל, ובאמצעותו מסובב את גל הארכובה; לקצה גל הארכובה מחובר גלגל המשוטות או המדחף.

מָנוֹעַ בִּפְעֻלָּה לֹא-יְשִׁירָה, מנוע קיטור בפעולה לא ישירה (indirect acting steam engine): מנועי הקיטור הימיים הראשונים היו מסוג זה, ובהם הועברה התנועה ממוט הבוכנה לציר גלגל המשוטות בצורה עקיפה, באמצעות קורה או זרועות צִדִּיוֹת, ולא באמצעות טלטל וגל ארכובה. ראו גם: מְנוֹעַ קוֹרָה עִלִּית, מְנוֹעַ זְרוֹעוֹת צִדִּיוֹת.

מָנוֹעַ דּוּ־דַּרְגָּתִי, מנוע דו דרגתי ◊ (compound engine): מנוע קיטור שבו הקיטור מתפשט ומבצע עבודה מכנית בשני שלבים, תחילה בצילינדר של הלחץ הגבוה, ולאחר ירידת לחצו עקב ביצוע העבודה מוזרם אל צילינדר הלחץ הנמוך, שקוטרו גדול משל הראשון. קיימים גם מנועים דו־דרגתיים בעלי שלושה צילינדרים, אחד של לחץ גבוה ושניים של לחץ נמוך. [איור]

מָנוֹעַ חִיצוֹן (outboard motor): מנוע דיזל או בנזין התלוי מדף הירכתיים מחוץ לסירה, ומשלב ביחידה קומפקטית אחת את המנוע עצמו, תיבת הילוכים והמדחף. ראו גם: מָנוֹעַ פְּנִימִי.

מְנוֹעַ עֵזֶר* (donkey engine; auxiliary engine): א) באוניות קיטור בימים עברו – מנוע קיטור קטן להפעלת כננת, מנוף מטען וכדומה, להבדיל מן המנוע הראשי שסובב את המדחף. ב) מנוע דיזל באונייה או בספינת מנוע, המניע גנרטור חשמל, להבדיל מן המנוע הראשי המסובב את המדחף. ג) בספינת מפרשים – מנוע דיזל או בנזין המסובב מדחף, בו משתמשים בעיקר בכניסה וביציאה מנמל או כאשר הרוח פוסקת לנשוב. ראו גם: אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים עִם מְנוֹעַ עֵזֶר.

מָנוֹעַ פְּנִימִי* (inboard engine, inboard motor): מנוע דיזל או בנזין המותקן בתוך הסירה, להבדיל ממנוע חיצון המורכב על דף הירכתיים, מחוץ לגוף הסירה.

מְנוֹעַ צִילִינְדֶר מִתְנוֹדֵד ◊ (oscillating cylinder engine): סוג מיושן של מנוע קיטור ימי מן המאה ה־19. הצילינדרים השתתפו בהמרת התנועה הקווית של הבוכנות לתנועה סיבובית של גל הארכובה, ונעו על צירים כמטוטלת; ומכאן שמו של המנוע.

מְנוֹעַ קוֹרָה עִלִּית, מנוע קורה עילית ◊ (walking beam engine, overhead beam engine): סוג מיושן של מנוע קיטור מן המאה ה־19, ששימש בעיקר בספינות משוטה בנהרות ארצות הברית. העברת התנועה מן הבוכנה לציר המשוטות נעשתה באמצעות קורה עילית הסָבה על ציר.

מְנוֹעַ קִיטוֹר יַמִּי (marine steam engine): מנוע קיטור להנעת אוניות, ספינות או סירות.

מָנוֹעַ רָאשִׁי (main engine): המנוע העיקרי באונייה, המסובב את המדחף, להבדיל ממנועי העזר שלה.

מָנוֹעַ תְּלַת־דַּרְגָּתִי, מנוע תלת דרגתי ◊ (triple expansion engine): מנוע קיטור בעל שלושה צילינדרים, שקוטריהם הולכים וגדלים בהדרגה. הקיטור מתפשט ומבצע עבודה מכנית בשלושה שלבים: תחילה בצילינדר הלחץ הגבוה, ולאחר ירידת לחצו עקב ביצוע העבודה הוא עובר לצילינדר הלחץ הבינוני וממנו אל צילינדר הלחץ הנמוך. קיימים היו גם מנועי קיטור תלת־דרגתיים בעלי ארבעה צילינדרים.

מְנוֹעָן (motorman): א) עובד מכונה באוניית מנוע. ב) מכונאי ימי בספינות מנוע בחיל הים הישראלי, שאינו נגד או קצין. ראו גם: מְכוֹנָן.

מְנוֹף יָד (handspike): מוט עץ קצר וחסון ששימש לסיבוב הכַּנָּן או הכננת באוניית מפרשים, להזזת מטען או משא כבד ולשימושים דומים נוספים. [איור]

מָנוֹר* (boom): כלונס לפרישׂת השפה התחתונה של מפרש, בעיקר של מפרש אורכי.

– מְנוֹר חָלוּץ* (jibboom, jib-boom): כלונס בהמשכו של מוט החרטום, שאליו נמתחים סָמוֹךְ הפָּנים של התורן הקדמי העלעילי וכן הפינה הקדמית התחתונה של מפרש החלוץ, או פינותיהם הקדמיות התחתונות של החלוץ הראשון והשני. [איור]

– מְנוֹר חָלוּץ קְדוֹמָנִי (flying jibboom, flying jib-boom): כלונס בהמשכו של מנור החלוץ, שאליו נמתחים סָמוֹךְ הַפָּנִים של התורן העליון והפינה הקדמית התחתונה של החלוץ השלישי ("חלוץ מעופף") (flying-jib). [איור]

– מָנוֹר לְסִירוֹת* (boat boom, riding boom, swinging boom): בימים עברו – כלונס ארוך, שָׁלוּחַ הִצִדָּה מדופן אוניית מלחמה עוגנת, אשר שימש לרתיקת סירת שירות ולהרחקתה מן הדופן כדי למנוע חבטות.

מְנוֹרַת בֵּית הַמַּצְפַּן (binnacle lamp): בימים עברו – עששית שמן להארת לוח המצפן. [איור]

מַנִיחַת מוֹקְשִׁים (minelayer). ראו: מַקֶּשֶׁת.

מְנַת מָזוֹֹן (ration): כמות המזון לסוגיו, המוקצבת לכל איש צוות באונייה ליום.

מֶס (mess): [מן mes, „שולחן", באנגלית ימי־ביניימית; to mess – לאכול בצוותא.] א) קבוצה מאורגנת של קצינים או מלחים בעלי אותה דרגה, האוכלים את ארוחותיהם בצוותא; „קבוצת אוכל", „קבוצת אוכלים". ב) המקום באונייה המשמש קבוצת אוכלים לארוחות בצוותא; חדר אוכל. באוניות מפרשים מלחמתיות חולקו המלחים ל„מֶסים", ולכל מס הוקצב מקום על סיפון התותחים שבו אכלו ובו ישנו בערסליהם. [איור]

– חָבֵר לַמֶּס (messmate): כל אחד מחברי "קבוצת האוכל והלינה", לעיתים לציון קשר חברי קרוב.

– מֶס קְצִינִים (officers' mess), מֶס נַגָּדִים (warrant officers' mess), מֶס פִּרְחֵי הַקְּצֻּנָה (midshipmen's mess).

– רֹאשׁ הַמֶּס (captain of the mess): באוניות מפרשים מלחמתיות – ראש קבוצת מלחים שאכלו בצוותא; הוא נבחר לתפקידו על ידי חברי המֶס.

מֵסַב דַּחַף (thrust block, thrust bearing): מסב בקצה הקדמי של גל המדחף, המעביר את כוח הדחף שיוצר המדחף בעת סיבובו אל בית המסב וממנו אל גוף האונייה. כיוון הדחף קובע את תנועת האונייה קדימה או אחורה, בהתאם לכיוון סיבוב המדחף. בית המסב מחובר לגוף האונייה בברגים. [איור]

מֵסַב נוֹשֵׂא (plummer block): כל אחד מן המסבים במנהרת הציר, הנושאים את משקל גל המדחף ומאפשרים את סיבובו. בית המסב מחובר לגוף האונייה בברגים. [איור] [איור]

מִסְגֶּרֶת בַּנְג'וֹ (banjo frame): באוניות מדחף בתקופת המעבר ממפרשים לקיטור, באמצע המאה ה-19, היה המדחף נתון בתוך מסגרת מתכת. באמצעותה ניתן היה לנתק את המדחף מגל המדחף ולהעלותו לתוך פיר בירכתי האונייה בעת שיט במפרשים, וכך הופחתה התנגדות המים (גְּרָר). ראו גם: מַדְחֵף נָתִיק, פִּיר הַמַּדְחֵף, "הָרֵם אֲרֻבָּה, הוֹרֵד מַדְחֵף!"

מִסְגֶּרֶת הַיַּרְכָּתַיִם, מסגרת הירכתיים; מִסְגֶּרֶת יָרְכָּתִית* (stern frame): חלק מבני בירכתי גוף האונייה, הנושא את לוח ההגה. באוניות בעלות מדחף אחד הוא נושא גם את הקצה האחורי של צינור הירכתיים. ראו גם: סַף מִסְגֶּרֶת הַיַּרְכָּתַיִם. [איור]

מִסְדְרוֹן* (alleyway, passage way): פרוזדור, מעבר פנימי צר במבנה עילי או מצדדיו.

מַסִּיק (fireman, stoker): באוניות קיטור ישנות שדודיהן הוסקו בפחם – עובד מכונה שתפקידו להזין את תנורי דוד הקיטור בפחם במהלך המשמרת. ראו גם: גּוֹרֵף פֶּחָם. [איור]

מְסֻכַת הַמַּסָּקָה, מסוכת המסקה (fiddley, fidley): "גג" חדר הסקת הדוודים באוניית קיטור, דרכו יוצאות ארובות העשן אל הסיפון. = עִלִּית הַמַּסָּקָה*. [איור]

מַסְלוּל (course). ראו: קוּרְס, אֹרַח.

מְסִלּוֹת הַשָּׁקָה*, מסילות השקה (launching ways): מסילות עץ או פלדה למלוא אורכו של מדרון השקה, שעליהן מחליקה האונייה למים. ראו גם: עֲרִיסַת הַשָּׁקָה, מִדְּרוֹן הַשָּׁקָה.

מְסִלַּת אֳנִיּוֹת, מסילת אוניות (ship trackway, diolkos): בעת העתיקה – דרך סלולה, מרוצפת אבנים, לגרירת ספינות ביבשה למרחק קצר, בין ים לים או בין נהר לים. המוכר ביותר הוא הדיולקוס הקורינתי.

מַסָּע (passage): נסיעת אונייה מנמל אחד לנמל אחר, בין שהיא ריקה ובין שהיא נושאת מטען. הפלגה (voyage) היא לרוב מסע הלוך ומסע חזור (passage out, passage home). ראו גם: נְסִיעָה, הַפְלָגָה, שַׁיִט, לֶג, קֶטַע הַדֶּרֶךְ.

– מַסַּע הַיָּם [מליצי] (voyage). ראו: הַפְלָגָה.

– מַסַּע הֲלוֹךְ (passage out).

– מַסַּע חֲזוֹר (passage home).

– מַסַּע צַיִד [של אוניית לווייתנים] (cruise).

– מַסַּע שׁוֹד [של אוניית פירטים] (cruise).

מִסְפּוּן* (docking). ראו: אַסְפָּנָה, הַסְפָּנָה.

מִסְפֵּן* (to dock, to dry-dock). ראו: אַסְפָּנָה.

מִסְפָּן (dock; division): א) אגן מים בנמל או במספנה לרתיקת אוניות לשם השלמת בנייתן או לצורך תיקונים. ב) יחידה ארגונית במפקדת חיל הים הישראלי, המקבילה ללהק במפקדת חיל האוויר ולחטיבה במטכ"ל. ראו גם: מִרְתָק, מִרְצָף, מְקוֹם עֲגִינָה.

– מִסְפַּן בֶּדֶק* (dock). ראו: מִבְדוֹק.

– מִסְפַּן בְּנִיָּה*, מספן בנייה (building dock, building basin): מבדוק יבש במספנה המשמש במיוחד לבניית אוניות.

– מִסְפַּן כִּלּוּל*, מספן כילול (fitting out dock, fitting out basin): אגן מים במספנה בו מתקינים את מכונותיה וציודה של אונייה חדשה לאחר השקתה.

מִסְפָּנָה*, [רווח:] מַסְפֵּנָה (shipyard, dockyard): מתחם בנמל מסחרי או בנמל לצבאי לבניית אוניות ולתיקונן.

מִסְפֶּנֶת הַצִּי, מַסְפֵּנַת הַצִּי (navy yard): בסיס חוף ובו מספנה, בתי מלאכה ומחסנים לבנייה ולתיקון אוניות הצי המלחמתי ולחימושן.

מִסְפָּר דֹּפֶן (hull number). ראו: מִסְפָּר צִי.

מִסְפָּר צִי, מספר צי (pennant number [UK], hull classification symbol, hull code, hull number [US]): סימון זיהוי צבוע ובולט על דפנות כלי שיט צבאי. הסימון מורכב מאות אחת או שתיים ומספר או ממספר בלבד; האות מציינת לרוב את סוג כלי השיט והמספר את מקומו הסידורי בתוך קבוצת הסוג. לעיתים מופיעה האות לאחר המספר. נהוג גם בכלי שיט אזרחיים קטנים, לרבות ספינות דיג. = מִסְפָּר דֹּפֶן. ראו גם: אוֹת הֵכֶּר.

מַסָּקָה* (fire room, stokehold): המקום בחדר הדוודים של אוניית קיטור שבו הסיקו את דודי הקיטור בפחם. = חֶדֶר הַסָּקַת הַדְּוָדִים. [איור]

מִסְקַר הַצִּי (fleet review): טקס ימי חגיגי, שבו המונרך, ראש המדינה או שר הצי סוקר בסירתו את אוניות הצי המלחמתי הערוכות בשורות מחוץ לנמל, לרוב לרגל חג לאומי.

מָסַר לְחַסְדֵי הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת (to set adrift, to cast adrift) = הִפְקִיר לְחַסְדֵי הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת.

מִסְתַּעֲרִים עַל הַסִּפּוּן, מסתערים על הסיפון (boarders). ראו: הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן, צֶוֶת הִשְׁתַּלְטוּת.

מַסְתֶּרֶת [מיושן] (capstan). ראו: כַּנָּן.

מְעַבֵּה (condenser): מחליף חום המקרר את הקיטור היוצא ממנוע קיטור או מטורבינת קיטור, מעבה אותו למים וכך מוריד את לחצו עד קרוב לוואקום. ירידת הלחץ מגדילה את נצילות המנוע או הטורבינה. משאבת מי־הזנה מזרימה את המים המעובים אל דוד הקיטור לשימוש חוזר. [איור]

מַעְבּוֹרַאי (ferryman, waterman): משיט מעבורת, המוביל נוסעים ואת מטענם בין שתי גדות נהר.

מֵעֵבֶר לַדֹּפֶן, מעבר לדופן (over the side; by the board [archaic]): מעבר לדופן האונייה ומחוצה לה. ראו גם: (נפל, הושלך) לַיָּם.

מֵעֵבֶר לַיָּם (across the sea): בצדו השני של הים, בארץ רחוקה.

מַעְבֹּרֶת*, מעבורת; מַעְבֹּרֶת נוֹסְעִים, מעבורת נוסעים (ferry, ferryboat, passage boat): א) סירה או ספינה להעברת נוסעים מצד אחד של נהר או מֵצר לצדו השני. ב) ספינה או אונייה להובלה סדירה של נוסעים ומטענם למרחקים קצרים, לפי לוח זמנים קבוע.

– הֶעֱבִיר בְּמַעְבֹּרֶת, העביר במעבורת; עָבַר בְּמַעְבֹּרֶת, עבר במעבורת (to ferry).

– מַעְבֹּרֶת גַּלְנוֹעַ, מעבורת גלנוע (RoRo ferry): אוניית משא למרחקים קצרים המובילה כלי רכב (מכוניות, משאיות וטריילרים), המוסעים אל תוך האונייה וממנה.

– מַעְבֹּרֶת נוֹסְעִים וְגַּלְנוֹעַ, מעבורת נוסעים וגלנוע (passenger and RoRo ferry): אונייה להובלת נוסעים וכלי רכב למרחקים קצרים, המפליגה בקביעות לפי לוח זמנים קבוע.

– מַעְבֹּרֶת רַכָּבוֹת, מעבורת רכבות (train ferry): אוניית מעבורת המובילה קרונות רכבת משא ומטענם למרחקים קצרים; הקרונות נגררים על גבי מסילות לתוך האונייה וממנה.

מְעֻגָּן*, האונייה מעוגנת (at anchor, the ship rides at anchor): נאמר על אונייה הקשורה לעוגן. ראו גם: עָגַן.

– מְעֻגָּן בִּשְׁנֵי עֲגָנִים, האונייה מעוגנת בשני עוגנים (the ship is moored by two anchors). ראו: עָגַן בִּשְׁנֵי עֳגָנִים.

מַעֲגָן* (anchorage): כל מקום המתאים לעגינת כלי שיט, לרוב מסומן במפה. ראו גם: מְקוֹם עֲגִינָה.

– מַעֲגָן פָּתוּחַ (roadstead, roads, road). ראו: תַּחֲנַת עֲגִינָה, חוֹף אֳנִיּוֹת.

מַעֲגָנָה לְיַכְטוֹת, מעגנה ליאכטות, מַעֲגָנָה* (marina): מעגן או חלק מנמל, המשמש לעגינת יאכטות ולמתן שירותים נלווים. = מָרִינָה.

מַעֲגָנָה סְכוּרָה [לאוניות] ◊ (wet dock): אגן מים מלאכותי על גדת נהר או בנמל, שמפלס המים בהם משתנה עם הגאות והשפל. פתח המעגנה נסגר באמצעות שערי סכר (gates) או תא סָכוּר (lock), וכך נשמר בה מפלס מים קבוע. ראו גם: מִבְדוֹק רָטוּב. [איור]

– הִכְנִיס אֳנִיָּה לְמַעֲגָנָה, הכניס אונייה למעגנה ◊ (to dock)

– הַכְנָסַת אֳנִיָּה לְמַעֲגָנָה, הכנסת אונייה למעגנה (docking)

מִעֵט מִפְרָשִׂים, מיעט מפרשים (to shorten sail). ראו: מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת.

– בִּמְעַט מִפְרָשִׂים, בְּמִפְרָשִׂים מְצֻמְצָמִים (under shortened sails).

מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת*, מיעט תפרושת (to shorten sail): הקטין את שטח המפרשים של האונייה על ידי גלילת מפרשים או צמצום שטחם, לרוב כאשר הרוח מתחזקת והים סוער. = הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת. ראו גם: הִגְדִיל תִּפְרֹשֶׂת, צִמְצֵם מִפְרָשִׂים.

מַעֲטֶה* (rigging, furniture [dated]; rig): א) כלל החבלים, התרנים והמפרשים של אוניית מפרשים; "מלבושה" של האונייה: התרנים, המפרשים והחבלים. ב) מערך התרנים והמפרשים באונייה או בסירת מפרשים, שהוא אחד ממאפייניה העיקריים. המערך מתייחס למספר התרנים, לסוגי המפרשים השונים ולצורת סידורם. = מַעֲרַךְ הַמַּעֲטֶה, תְּרָנֵי וְקַלְעֵי הַסְפִינָה [מליצי], הַתְּרָנִים וְהַמִּפְרָשִׂים. ראו גם: חִבֵּל.

– מַעֲטֵה אָרְכִּי*, מעטה אורכי (fore and aft rig): שם כללי למערך מעטה של ספינה שמפרשיה העיקריים הם מפרשים אורכיים.

– מַעֲטֵה בֶּרְמוּדָה* (Bermuda rig): מערך מעטה שבו המפרש הראשי הוא מפרש ברמודה. = מַעֲרַךְ בֶּרְמוּדָה.

– מַעֲטֵה דְּחָק (jury rig): מערך מעטה מאולתר וארעי של אוניית מפרשים, המשמש כתחליף למעטה שניזוק או אבד בסערה או בקרב. ראו גם: תֹּרֶן דְּחָק. [איור]

– מַעֲטֶה מִפְרְשֵׂי גַּף (gaff rig): מערך מעטה שבו המפרשים העיקריים הם מפרשי גף.

– מַעֲטֶה מִפְרְשֵׂי זְרוֹעַ* (lugsail rig, lug rig): מערך מעטה שבו המפרשים העיקריים הם מפרשי זרוע. [איור]

– מַעֲטֵה רָחְבִּי*, מעטה רוחבי (square rig): שם כללי למערך מעטה שבו המפרשים העיקריים הם מפרשים רוחביים.

– מַעֲטֵה רָחְבִּי שָׁלֵם, מעטה רוחבי שלם (ship rig): מעטה מפרשים הכולל שלושה תרנים או יותר, ועל כל אחד מהם מונפים מפרשים רוחביים (תחתי, עילי, עלעילי ולפעמים גם עליון ומרקיע). ראו גם: אֳנִיָּה כְּלִילַת־מַעֲטֵה, אֳנִיָּה מְלֵאַת־מַעֲטֵה. [איור] [איור]

מַעֲטֶפֶת חִיצוֹנִית (outer hull). ראו: גּוּף כָּפוּל.

מַעֲטֶפֶת פְּנִימִית (inner hull). ראו: גּוּף כָּפוּל.

מַעֲטֶפֶת תְּחִלָּה, שיטת מעטפת תחילה (shell-first construction, shell-built): שיטת בנייה של ספינות ואוניות עץ, שבה נבנית תחילה מעטפת הלוחות של גוף הספינה, ולאחר מכן מוסיפים צלעות וחיזוקים פנימיים להקשחה. שיטת בנייה זו הייתה נהוגה בעת העתיקה ובתחילת ימי הביניים. = צִפּוּי תְּחִלָּה. ראו גם: שֶׁלֶד תְּחִלָּה.

מַעֲטָר*; מַעֲטַר הַכַּוָּה, מעטר הכווה (coaming, hatch coaming): שפה מוגבהת סביב פתח או כווה בסיפון, המונעת ממים השוטפים את הסיפון לחדור פנימה. [איור] [איור]

מְעִיל יַמַּאִים, מְעִיל סַפָּנִים (boat cloak): בתקופת אוניות המפרשים – מעיל עליון שלבש קצין ים עם עלותו למשמרת; בציי מלחמה היה חלק מן המדים הרשמיים.

מֵעַל הָרוּחַ (to windward). ראו: בְּצַד הַגְּלִי.

מַעֲלֵה הָרוּחַ (windward): הכיוון שממנו מגיעה הרוח. המונח משמש לציון כיוון או מיקום ביחס לכיוון הרוח. ראו גם: מוֹרַד הָרוּחַ.

– בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, לְמַעֲלֵה הָרוּחַ (to windward): בצד הפונה לרוח, לעבר מוצא הרוח; לרוב לציון שיט ברוח קדמית. = בְּמוֹצָא הָרוּחַ, לִפְאַת רוּחַ [מליצי].

מַעֲלֵה הַתַּחְתִּית* (rise of floor, deadrise): מידת התקערות התחתית של אונייה בממד הרוחבי, מן השדרית עד קצה השיפוליים. [איור]

מַעֲלִית סִירוֹת (boat lift): מתקן להעברת סירות וספינות, בעודן צפות, בין שתי תעלות שיט או בין שני קטעים של נהר המצויים בגבהים שונים.

מַעֲלָן* (halyard, halliard): חבל להרמת מפרש, סקרייה, גף, דגל וכדומה. = נֵף.

– מַעֲלַן אוֹתוֹת (signal halyard): חבל להנפת דגלי קוד. = נֵף אוֹתוֹת.

– מַעֲלַן הַקָּדְקוֹד, מעלן הקודקוד (peak halyard): חבל להעלאת מפרש גף, הנקשר לקודקוד המפרש (פינתו הקדמית העליונה). = נֵף הַקָּדְקוֹד.

– מַעֲלַן הַצַּוָּאר, מעלן הצוואר (throat halyard): חבל להעלאת מפרש גף, הנקשר לצוואר המפרש (פינתו האחורית העליונה). = נֵף הַצַּוָּאר.

– מַעֲלַן מָנוֹר (topping lift, lift). ראו: מַתְלֵה, מַתְלֵה הַמָּנוֹר.

– מַעֲלַן קֶרֶן (clue line, clew line, clew garnet): חבל להרמת הפינה התחתונה של מפרש רוחבי כאשר מצמצמים או גוללים אותו אל הסקרייה. = שִׁנְצַת קֶרֶן [מיושן].

– מַעֲלַן שָׂפָה (leech line): חבל להרמת השפה הצדדית של מפרש רוחבי כאשר מצמצמים או גוללים אותו אל הסקרייה. = שִׁנְצַת שָׂפָה [מיושן]. [איור]

– מַעֲלַן תַּחְתִּית (buntline): חבל להרמת השפה התחתית של מפרש רוחבי כאשר מצמצמים את שטח המפרש או גוללים אותו אל הסקרייה. = שִׁנְצַת תַּחְתִּית [מיושן]. ראו גם: קוֹבֵץ. [איור] [איור]

מַעֲמָס (deadweight, deadweight tonnage, DWT): סך המשקל בטונות של המטען, הדלק, האספקה והנוסעים של אונייה כשהיא טעונה במלואה (עד מידת הבּוֹלֶט המינימלי המותר לה). ההפרש בין הדחק האונייה כשהיא טעונה לבין הדחק האונייה כשהיא ריקה. = תִּסְבֹּלֶת*, מִשְׁקָל מֵת [מיושן]. ראו גם: הֶדְחֵק בְּטָעוּן, הֶדְחֵק בְּרֵיק.

מַעֲנָב* (sling): עניבת חבל או שרשרת הנכרכת סביב מטען או משא ומשמשת להרמתו באמצעות גלגלת או מנוף.

– מַעֲנַב הַסְּקַרְיָה, מַעֲנְבֵי הַסְּּקַרְיָה (yard slings, chain slings): זוג מענבי חבל או שרשרת המקיפים את צוואר הסקרייה ונושאים את משקלה. המענבים מחוברים אל ראש התורן. ראו גם: מַתְלֵה הַסְּקַרְיָה. [איור]

– מַעֲנַב חָבִית* (butt sling, cask sling): מענב חבל להרמת חבית.

– מַעֲנַב חֶבֶל (rope sling): מענב העשוי מחבל, להבדיל ממענב שרשרת. [איור]

– מַעֲנַב מִבְטָח (top chain): מענב שרשרת לגיבוי, הנקשר לצוואר הסקרייה התחתונה של אוניית מפרשים מלחמתית לקראת קרב, למקרה שהחבלים הנושאים אותה ייקרעו באש האויב.

– מַעֲנַב שַׁרְשֶׁרֶת* (chain sling): מענב משרשרת ברזל, להבדיל ממענב חבל.

מַעֲצָד (adze): כלי יד דמוי גרזן, שהלהב שלו ניצב לקת. שימש את בוני הספינות לחיטוב בולי עץ לצורה הרצויה. = גַּרְזֶן חָרָשִׁים.

מַעֲצָמָה יַמִּית (seapower, sea power): מדינה עצמאית, בעלת צי מלחמתי חזק ויעיל, המאפשר לה להפעיל את השפעתה על מדינות אחרות, קטנות או חלשות ממנה, השוכנות לחוף ים.

מַעֲקֵה הַגֶּשֶׁר (bridge rail): המעקה המקיף את הגשר באוניית קיטור או מנוע.

מַעֲקֵה הַסִּפּוּן, מעקה הסיפון, מַעֲקֶה (bulwarks): קיר נמוך של לוחות עץ או מתכת המקיף את הסיפון העליון; משמש להגנה מפני נפילה לים ולהדיפת גלים המאיימים לשטוף את הסיפון. = חֵל. ראו גם: מַעֲקֵה עַמּוּדִים. [איור] [איור] [איור]

מַעֲקֵה הַיַּרְכָּתַיִם, מעקה הירכתיים (taffrail): מעקה המקיף את הסיפון הגלוי בירכתי אונייה או ספינה. [איור]

מַעֲקֶה עֶלְיוֹן (topgallant bulwark): באוניות מפרשים מעץ – מעקה לוחות מעל המעקה הראשי.

מַעֲקֵה עֲמּוּדִים, מַעֲקֶה* (railing): מעין "גדר" עמודים סביב שולי הסיפון העליון; מגן מפני נפילה לים. [איור]

מַעֲקֵה פִּינֵי שְׁלִיבָה ◊ (fife rail): מעקה עץ סביב תורן באוניית מפרשים ובו חורים לפיני שליבה, המשמשים לקשירת מעלני המפרשים. [איור]

מְעֻרְטֶלֶת מִכָּל מִפְרָשֶׂיהָ, האונייה מעורטלת מכל מפרשיה (under bare poles): נאמר על אוניית מפרשים שנקלעה לסערה עזה, הורידה או גללה את כל מפרשיה והיא נישאת עם הרוח. = תְּרָנִים עֲרֻמִּים מִכָּל מִפְרְשֵׂיהֶם. ראו גם: נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה, נְטוּלַת־תְּרָנִים.

מַעֲרַךְ בֶּרְמוּדָה (Bermuda rig). ראו: מַעֲטֵה בֶּרְמוּדָה.

מַעֲרַך הַמַּעֲטֶה* (rig): צורת סידור התרנים והמפרשים בסירה או בספינת מפרשים, ואחד ממאפייניה העיקריים. = מַעֲטֶה, [רוֹוֵחַ] מַעֲרַךְ הַמִּפְרָשִׂים.

מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי (line of battle): תבנית טקטית ללחימה בים, שבה האוניות שטות בשורה, זו אחר זו, ויורות מתותחי הדופן שלהן לעבר טור האויב. = טוּר אֳנִיּוֹֹת.

מַעֲרֶכֶת גַּל הַמַּדְחֵף (propeller shafting): מכלול גל המדחף, מסב הדחף והמסבים הנושאים.

מַעֲרֶכֶת גַּלְגִּלּוֹת, מערכת גלגילות ◊ (block and tackle, tackle, purchase). ראו: גַּלְגֶּלֶת.

מַעֲשִׂיּוֹת יָם (sailor’s yarn, sea yarn): סיפורים מחיי הים, לעיתים מופרזים או דמיוניים, שמספרים מלחים ותיקים.

מַעֲשֵׁנָה* (funnel, stack). ראו: אֲרֻבָּה.

מַפָּה יַמִּית (chart, nautical chart, sea chart): מפה לניווט ימי המציגה אזור ים מוגדר, את קו החוף ואת חלקי היבשה הנראים ממנו. כמו כן מציגה המפה נתונים חיוניים לניווט כגון: מיקום סלעים, שרטונות ומכשולים לשיט, ציוני עומק המים וסוג הקרקעית, מיקום מצופים ומגדלורים, ציוני נוף בולטים ביבשה, כיווני זרמים מקומיים ועוד. = מַפַּת יָם [מליצי]. ראו גם: מַפַּת הָאַדְמִירָלִיוּת. [איור]

מִפְנֶה* (tack): התוואי של ספינת מפרשים ביחס לרוח, הנקבע על פי הצד שממנו נושבת הרוח אל האונייה. במִפְנֶה שְׂמָאלִי (port tack) הרוח נושבת לעבר דופן שמאל של האונייה, ובמִפְנֶה יְמָנִי (starboard tack) לעבר דופן ימין שלה. = מִפְקָם [מיושן]. [איור]

מַפְסֶלֶת סְתִימָה (caulking iron): כלי יד דמוי אזמל רחב ובעל שפה קהה, לתחיבת נעורת לתוך הרווחים (מִשָּׁקִים) בין לוחות הסיפון ולוחות הגוף של ספינת עץ. = מַפְסֶלֶת אֲטִימָה. ראו גם: סוֹתֵם בֶּדֶק, מִשָּׁק. [איור] [איור]

מַפְעִיל דּוּד עֵזֶר ◊ (donkeyman): בעבר, מסיק בכיר באוניית קיטור שהסיק בפחם את דוד העזר והשגיח על פעולתו. דוד העזר (donkey boiler) סיפק קיטור להפעלת הכננות ומכונות הסיפון כאשר האונייה הייתה בנמל, אז שבת דוד הקיטור הראשי מפעולה. = דּוֹנְקִימֶן. ראו גם: רַב־מְשַׁמְנִים.

מְפַקֵד אֳנִיַּת שָׁלָל, מפקד אוניית שלל (prizemaster): קצין באוניית מלחמה שנמסר לו הפיקוד על כלי שיט שנלקח שלל, כדי להביאו לנמל.

מְפַקֵּד סִירָה (coxswain): השייט הבכיר בסירת חתירה, סירת מפרשים או סירת מנוע, אשר לפקודתו סרים כל אנשי הצוות. בסירת משוטים תחרותית: ההגאי ונותן הקצב לחותרים. ראו גם: הַגַּאי.

מְפַקֵּד צֶוֶת תּוֹתָח, מפקד צוות תותח (gun captain, captain of the gun): באוניות מפרשים מלחמתיות – מלח ותיק ומנוסה או תת־קצין, המפקד על צוות תותח ועל הפעלתו בשעת קרב.

מְפַקֵח עַל אֳנִיּוֹת הַצִּי, מפקח על אוניות הצי [בצי המלכותי הבריטי] (Surveyor of the Navy, Controller of the Navy): בימים עברו – חבר במועצת הצי המלכותי הבריטי, האחראי על תכנון, בנייה, תחזוקה ותיקונים של אוניות הצי.

מְפַקֵּחַ עַל הַיַמָּאִים (shipping master): פקיד ממשלתי, בדרך כלל רב־חובל, המאשר התקשרות וסיום חוזי עבודה של ימאים באוניות, מפקח על תנאי עבודתם ומטפל בענייני משמעת שלהם.

– מְפַקֵּחַ רָאשִׁי עַל הַיַּמָּאִים (head shipping master). 

– מִשְׂרַד הַמְּפַקֵּחַ עַל הַיַּמָּאִים (shipping office).

מִפְקָם* (tack). ראו: מִפְנֶה.

מַפְרֶקֶת הַסְּקַרְיָה (truss): התקן ברזל המצמיד את הסקרייה לתורן ומאפשר את סיבובה לזווית הרצויה באמצעות המושכות והמתלים. [איור]

– חֶבֶק הַמַּפְרֶקֶת (truss hoop): חישוק ברזל המחבר את המפרקת אל סקרייה. [איור]

– סְבִיבוֹל הַמַּפְרֶקֶת (swivel bolt of truss): פין ברזל המשמש ציר לסיבוב הסקרייה. [איור]

מִפְרָשׂ* (sail): יריעת בד תפורה מכמה רצועות, בעלת צורה וגודל מסוימים, הפרושה מתורן של סירה או אונייה ומשמשת להנעתה בכוח הרוח. המפרשים נקראים על שם התורן שממנו הם מונפים: מפרש קדמי, מפרש ראשי, מפרש עילי, מפרש תחתי וכו'. = נֵס [מקרא], וִילוֹן [חז"ל], אֲדָרָא [חז"ל], קֶלַע [חז"ל]. ראו גם: אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים (sail), אֳנִיָּה בַּאֹפֶק! (!Sail ho). [איור]

– מִפְרָשׂ אֲחוֹרִי* (mizzen, mizen, mizzen sail): מפרש גף על התורן האחורי של בַּרְקָה ושל בַּרְקֶנְטִינָה. (מפרש הגף על התורן האחורי של אונייה מלאת־מעטה נקרא "מִפְרַָשׂ גַּף מְאַסֵּף", spanker).

– מִפְרָשׂ אָרְכִּי*, מפרש אורכי (fore-and-aft sail): מפרש משולש או מרובע הנפרש לאורך הספינה, כששפתו הקדמית צמודה לתורן או לְיֶתֶר (סָמוֹךְ). [איור]

– מִפְרָשׂ בֶּרְמוּדָה*, מִפְרָשׂ בֶּרְמוּדִי (Bermuda sail): מפרש אורכי משולש ששפתו הקדמית צמודה לתורן. ראו גם: מַעֲטֵה בֶּרְמוּדָה.

– מִפְרַשׂ גַּף* (gaff sail, trysail): מפרש אורכי מרובע ששפתו העליונה מחוברת לכלונס הנקרא "גַּף". ראו גם: מַעֲטֶה מִפְרְשֵׂי גַּף. [איור] [איור]

– מִפְרַשׂ גַּף מְאַסֵּף*, מְאַסֵּף (spanker, driver): באוניית מפרשים מלאת־מעטה – מפרש גף גדול־ממדים עם מנור, הנפרש מן התורן האחורי (התחתי). [איור] [איור]

– מִפְרַשׂ גַּף עִלִּי*, מפרש גף עילי (gaff topsail): מפרש מרובע או משולש הנפרש בספינה בעלת מעטה מפרשי גף מעל המפרש הראשי. [איור]

– מִפְרַשׂ דֶלְתָּא*, מִפְרָשׂ דְּמוּי דֶּלְתָּא* (leg-of-mutton sail, shoulder-of-mutton sail): מפרש אורכי משולש ששפתו הקדמית מחוברת לתורן. שימש בימים עברו כמפרש ראשי או כמפרש מְאַסֵּף בסירות מפרשים.

– מִפְרַשׂ זְרוֹעַ* (lug sail, lug): מפרש מרובע אורכי ששפתו העליונה מחוברת לסקרייה אלכסונית הנמשכת משני צדי התורן ונקראת "זרוע". ראו גם: זְרוֹעַ הַמִּפְרָשׂ. [איור]

– מִפְרַשׂ זְרוֹעַ אוֹסְטְרוֹנֶזִי (austronesian boom lugsail, crab claw sail) מפרש אורכי משולש ששפתו העליונה מחוברת לסקרייה אלכסונית הנמשכת משני צדי התורן, ושפתו התחתונה נמתחת על ידי מנור. מפרש זה מאפיין את הסירות הילידיות של העמים האוֹסטרוֹנֶזים. [איור]

– מִפְרַשׂ זְרוֹעַ עוֹמֵד* (standing lug): מפרש זרוע שהחלק הקדמי של הסקרייה הנושאת אותו צמוד לתורן ומקביל אליו. בניגוד למפרש זרוע רָכין, את מפרש הזרוע העומד (הנייח) אין צורך להרכין כדי להחליף מפנה. [איור]

– מִפְרַשׂ זְרוֹעַ רָכִין* (dipping lug): מפרש זרוע שכדי להחליף מפנה יש להרכינו, להעביר את הזרוע לצד השני של התורן ולהניפו מחדש. [איור]

– מִפְרָשׂ חָלוּץ* (jib). ראו: חָלוּץ.

– מִפְרָשׂ לָטִינִי* (lateen sail): מפרש אורכי משולש התלוי על סקרייה ושפתו האחורית ניצבת לסיפון. [איור]

– מִפְרָשׂ מְאַסֵּף* (mizzen sail): א) באוניית מפרשים בעלת ארבעה תרנים ומעטה רוחבי – המפרש התחתון של התורן המאסף (האחרון בשורה). ב) בסירות ובספינות מפרשים דו־תורניות קטנות – המפרש המונף על התורן האחורי. = מְאַסֵּף. ראו גם: אֲחוֹרִי. [איור]

– מִפְרַשׂ מוֹט* (spritsail): א) מפרש אורכי מרובע ששפתו הקדמית מחוברת לתורן, והוא נמתח באמצעות מוט אלכסוני הנשלח מרגלי התורן אל קודקודו העליון האחורי. [איור] ב) קיצור של "מפרש מוט החרטום".

– מִפְרַשׂ מוֹט הַחַרְטוֹם (spritsail): באוניות בעלות מעטה רוחבי עד המחצית השנייה של המאה ה־17 – מפרש רוחבי הנפרש מסקרייה מתחת למוט החרטום. ראו גם: סְקַרְיַת מוֹט הַחַרְטוֹם. [איור]

– מִפְרָשׂ מְרֻבָּע*, מפרש מרובע (quadrilateral sail): מפרש אורכי בעל ארבע צלעות.

– מִפְרָשׂ מַרְקִיעַ* (skysail): באוניית מפרשים בעלת מעטה רוחבי שלם – המפרש מעל המפרש העליון. [איור]

– מִפְרָשׂ מָשׁוּךְ לְאָחוֹר (sail braced aback). ראו: מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר.

– מִפְרָשׂ מְשֻׁלָּשׁ*, מפרש משולש (triangular sail): מפרש אורכי בצורת משולש.

– מִפְרַשׂ סוּפָה* (storm sail). ראו: מִפְרַשׂ סְעָרָה.

– מִפְרַשׂ סֵטִי* (settee sail, settee): מפרש לטיני שקודקודו הקדמי קטום. [איור]

– מִפְרַשׂ סְעָרָה (stormsail, storm sail; לשון רבים: storm sails, storm canvas): מפרש העשוי מבד חזק במיוחד ובעל מידות קטנות מהרגיל, לשימוש בשעת סערה, אז נושבת רוח חזקה. = מִפְרָשׂ סוּפָה.

– מִפְרָשׂ עִלִּי*, מפרש עילי (topsail, tops'l): המפרש השני בממד הגובה, הנפרש מן התורן העילי. לרוב הכוונה למפרש רוחבי. באוניות מפרשים מלחמתיות בעלות מעטה רוחבי שלם הניפו על כל אחד משלושת תורניהן מפרש עילי גדול. באוניות סוחר מלאות־מעטה, שצוותן היה קטן יותר, חילקו את המפרש העילי לשניים: מפרש עילי ראשון (lower topsail) ומפרש עילי שני (upper topsail), כדי להקל על הטיפול בהם. [איור] [איור]

– מִפְרָשׂ עֶלְיוֹן* (royal sail, royal): באוניית מפרשים מלאת־מעטה – המפרש הרביעי בממד הגובה, הנפרש מן התורן העליון. [איור]

– מִפְרָשׂ עַלְעִלִּי*, מפרש עלעילי (topgallant sail, topgallant, t'garn): באוניית מפרשים מלאת־מעטה – המפרש השלישי בממד הגובה מעל הסיפון. באוניות מפרשים מלחמתיות מלאות מעטה הניפו על כל אחד משלושת תורניהן מפרש עילי ומפרש עלעילי גדולים. באוניות סוחר מלאות־מעטה, שצוותן היה קטן יותר, חילקו את המפרש העלעילי לשניים: מפרש מפרש עלעילי ראשון* (lower topgallant) ומפרש עלעילי שני* (upper topgallant), כדי שאפשר יהיה לטפל בהם בקלות. [איור]

– מִפְרָשׂ קִדְמִי* (foresail): א) באוניות מפרשים בעלות מעטה רוחבי – המפרש התחתי של התורן הקדמי, ואם אין להן מפרש כזה או שאינו מונף – התוסף הקדמי. ב) בספינות מפרשים בעלות מעטה אורכי: בסקונר – מפרש גף על התורן הקדמי; בקאטר, בקֶטְש וביוֹל – מפרש משולש הנמתח מראש התורן התחתי אל קצה קנה החרטום. ראו גם: מִפְרָשׂ חָלוּץ, תּוֹסָף.

– מִפְרָשׂ רָאשִׁי* (mainsail): המפרש הגדול ביותר (ולעתים היחיד) אשר מונף על התורן העיקרי של מפרשית או של ספינת מפרשים.

– מִפְרַשׂ רוּחַ (wind sail): בימים עברו – "צינור" מבד מפרשים, שנתלה מן התורן והוליך משב רוח קריר אל המֶס או אל מדור המגורים שמתחת לסיפון העליון. [איור]

– מִפְרָשׂ רָחְבִּי*, מפרש רוחבי (square sail): מפרש מלבני או טרפזי הנפרש מסקריה לרוחבה של האונייה. מן square – בזווית ישרה, בניצב (לקו השדרית). = מִפְרָשׂ רֹחַב [מיושן]. ראו גם: מִפְרָשׂ תַּחְתִי רָחְבִּי.

– מִפְרָשׂ תּוֹסָף (staysail). ראו: תּוֹסָף.

– מִפְרָשׂ תַּחְתִּי [רָחְבִּי]*, מפרש תחתי [רוחבי] (course): באוניות מפרשים בעלות מעטה רוחבי – המפרש הנמוך ביותר בממד הגובה, המונף על תרניה התחתיים הקדמי והראשי. [איור] [איור]

– מִפְרָשׂ תַּחְתִּי אֲחוֹרִי* (cross jack, crossjack): באוניות מפרשים מלאות־מעטה, המפרש התחתי הרוחבי של התורן האחורי. = מִפְרָשׂ תַּחְתִּי רָחְבִּי אֲחוֹרִי*. [איור] [איור]

– מִפְרְשֵׂי הָאַחְרָה* (after sails): באונייה מלאת־מעטה – המפרשים המונפים על התורן האחורי ועל הסמוכות שבין התורן האחורי לתורן הראשי. [איור]

– מִפְרְשֵׂי הַקַּדְמָה* (headsails): מפרשים המונפים בקדמת סירה או אוניית מפרשים, על התורן הקדמי ומלפנים לו. באונייה מלאת־מעטה: מפרשי התורן הקדמי (תחתי, עילי, עלעילי ועליון), החלוצים (ראשון, שני ושלישי), התוספים הקדמיים ומפרש מוט החרטום. [איור]

– מִפְרְשֵׂי תַּחֲרוּת* (racing sails): מפרשים משובחים, קלי־משקל וחזקים במיוחד, לשימוש בתחרויות שיט.

– מִפְרָשִׂים קַלִּים* (light sails): באונייה בעלת מעטה רוחבי – המפרשים הפרושים מעל המפרשים העלעיליים; וכן המפרשים התוספים והחלוץ השלישי (flying jib). פורשים או מניפים מפרשים קלים כדי להגדיל את התפרושת כשנושבת רוח מתונה. ראו גם: מֶזֶג אֲוִיר נוֹחַ.

מְפָרֵשׁ יָמִּים [לשון חז"ל] (seafarer): יורד ים, ספן.

מִפְרָשִׂית* (sailing boat, sailboat): סירה המונעת בכוח הרוח בלבד, באמצעות מפרשים. = סִירַת מִפְרָשׂ, סִירַת מִפְרָשִׂים.

– מִפְרָשִׂית מְמֻנַּעַת* (motorsailer, motorsailor). ראו: מִפְרָשִׁית מָנוֹעַ.

– מִפְרָשִׂית מָנוֹעַ (motorsailer, motorsailor): א) סירת מפרשים המונעת על ידי מפרשים ומנוע גם יחד. ב) סירת מנוע או יכטת מנוע בעלת מפרשי עזר. = סְפִינַת מִפְרָשִׂים מְמֻנַּעַת.

– מִפְרָשִׂית מַשָׂא (sailing barge). ראו: אַרְבַּת מִפְרָשִׂים.

מִפְרָשָׂן (sailmaker): מלח באוניית מפרשים האחראי על תיקון מפרשיה; וכן בעל מלאכה שאומנותו ייצור ותיקון מפרשים. = עוֹשֶׂה מִפְרָשִׂים, תּוֹפֵר מִפְרָשִׂים.

מִפְרְשָׂנוּת (sail handling): אומנות השטת סירות וספינות מפרשים.

מַפַּת הָאַדְמִירָלִיּוּת (Admiralty chart): מפה ימית לניווט ולהדרכת ספנים, שהוכנה והוצאה לאור על ידי מחלקת ההידרוגרפיה של האדמירליות הבריטית (נקראת כיום UK Hydrographic Office). [איור]

מִפְתָּל* (lay): כיוון שזירת הגדילים בחבל. מבחינים בין חבל שגדיליו מתפתלים ימינה לבין חבל שגדיליו מתפתלים שמאלה. ראו גם: חֶבֶל מַיְמִין, חֶבֶל מַשְׂמְאִיל. [איור]

מִפְתַּן הַסִּפּוּן, מפתן הסיפון (break of a deck, break): באוניות שאינן משוּות־סיפון – קצה סיפון שאינו משתרע למלוא אורכה של האונייה, והמקום שבו מותקנים סולמי המדרגות המוליכים ממנו אל הסיפון שמתחתיו.

– מִפְתַּן סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה, מפתן סיפון בית האחרה (break of the poop) (באוניות סוחר).

– מִפְתַּן סִפּוּן הָאַחְרָה הָעִלִּי, מפתן סיפון האחרה העילי (break of the poop) (באוניות מפרשים מלחמתיות).

מַצַּב פַּרְפַּר* (wing and wing; goose wings): א) מצב המפרשים בסירה או בספינה דו־תורנית בעלת מפרשים אורכיים בעת שיט ברוח מלאה, שבו מעבירים מפרש אחד לצד ימין ומפרש שני לצד שמאל, כדי שהמפרש המאסף לא יסתיר את הרוח למפרש הראשי. ב) באוניות בעלות מעטה רוחבי – מצב שבו מצמצמים את שטחו האפקטיבי של מפרש ראשי או קדמי על ידי משיכת חלקו האמצעי כלפי מעלה וקשירתו לסקריה, כך שהוא מקבל צורת "כנפי אווז"; פעולה זו נעשתה בעת נשיבת רוח חזקה, לאחר צמצום המפרש במלואו.

מָצוֹף* (buoy; float): א) גוף חלול, מלא אוויר ובעל כושר ציפה, המעוגן בחבל או בשרשרת לקרקעית, ומשמש לסימון מקום בים או בנהר, כעזר לניווט, להתקשרות ועוד. = [לשון דיבור] בּוֹיָה. ב) גוף בעל כושר ציפה עודף (עתודת עילוי), המשמש לנשיאה או להצפה של גוף אחר שאין לו יכולת ציפה משלו.

– סִמֵּן בְּמָצוֹף, סימן במצוף; קָשַׁר מָצוֹף לְ־ (to buoy).

– מְצוֹף הִתְקַשְּׁרוּת (mooring buoy). ראו: מְצוֹף רְתִיקָה.

–מְצוֹף נְגִידָה (warping buoy): בתקופת אוניות המפרשים – מצוף מעוגן לקרקעית בנמל, בתעלה או בנהר, שאליו קשרה האונייה חבל, ובאמצעותו משכה והסיעה את עצמה למרחק קצר ממקום אחד לשני. ראו גם: נְגִידָה, חֶבֶֶל נְגִידָה.

– מְצוֹף סִמּוּן*, מצוף סימון (marking buoy, mark buoy): מצוף ימי המסמן את מקומו של גוף או עצם הנמצא מתחת לפני המים ואינו נראה, ומציין אזורים אסורים לשיט או לצלילה וכדומה.

– מְצוֹף עֹגֶן*, מצוף עוגן (anchor buoy, cable buoy): מצוף קטן המחובר בחבל לטבעת העוגן שהורד לקרקעית, ומשמש לסימון מיקומו. [איור]

– מְצוֹף עֲרָפֶל (fog buoy): במלחמת העולם השנייה – אוניות שהפליגו בשיירה בתנאי ערפל גררו כל אחת מצוף מיוחד קשור לחבל ארוך, שסימן לאונייה הבאה בטור לשמור מרחק, כדי להימנע מהתנגשות עם האונייה שלפניה.

– מְצוֹף רְתִיקָה* (mooring buoy, anchorage buoy): מצוף עם טבעת המעוגן אל קרקעית מעגן או נמל, ומשמש לרתיקת כלי שיט אליו. = מְצוֹף הִתְקַשְּׁרוּת. ראו גם: רְתִיקָה לַמָּצוֹף.

מַצִּית חַלָּמִישׁ ◊ (gunlock): מנגנון מכני להצתת התחמיש של תותח נטען־לוע באמצעות ניצוץ הנוצר מאבן חלמיש. המנגנון הורכב מאחורי חור ההצתה, והופעל באמצעות משיכת שרוך חבל. בנשק קל מכונה מנגנון זה flintlock. [איור]

– מַצִּיתִים דְּרוֹך! (!Cock your locks): הפקודה באוניית מפרשים מלחמתית לדרוך את מציתי החלמיש של התותחים ולהיכון לירי.

מִצְלַעַת* (framing): צלעות וחיזוקים רוחביים ואורכיים, המקשיחים את מעטפת הגוף של כלי השיט (התחתית, הדפנות והסיפון) ומוסיפים לחוזקה.

– מִצְלַעַת אֹרֶךְ*, מצלעת אורך (longitudinal framing).

– מִצְלַעַת רֹחַב*, מצלעת רוחב (transverse framing).

מִצְלַעַת תְּחִלָּה, מצלעת תחילה (frame-first, skeleton-first). ראו: שֶׁלֶד תְּחִלָּה.

מְצֻלָּק מִסּוּפוֹת, מצולק מסופות (storm beaten). ראו: יְדוּעַ סַעַר.

מִצְעָה*, מִצְעַת הַגּוּף* (middle body): החלק האמצעי של גוף האונייה, בין הקדמה לאחרה.

מַצְעֵי הַחַרְטוֹם* [מיושן] (head sheets): רצפת הלוחות בחלק הקדמי של סירה פתוחה.

מַצְעֵי הַיַּרְכָּתַיִם*, מצעי הירכתיים [מיושן] (stern sheets): מקום הישיבה של מפקד הסירה והנוסעים בירכתי סירה פתוחה, מאחורי ספסל החתירה האחרון; וכן רצפת הלוחות בחלקה האחורי של סירה פתוחה.

מַצְעֶרֶת* (throttle valve; throttle handle): א) במנועי קיטור בוכנאיים בימים עברו, התקן דמוי שסתום פרפר לקביעת כמות הקיטור הרצויה שתזרום מדוד הקיטור אל המנוע; כך נשלטו מהירות המנוע והספקו. ב) ידית בקרה או זוג ידיות בקרה בגשר או בקוקפיט לקביעת מהירות המנוע הראשי ומצבי תיבת התמסורת (קדימה, אחורה, ניוטרל). = טְרוֹטֶל, טְרוֹטֶלִים [לשון דיבור].

מַצְפֵּן* (compass): מכשיר ניווט המראה את כיוון הצפון המגנטי או הצפון האמיתי לצורכי התמצאות במרחב הגאוגרפי.

– מַצְפֵּן הַתָּא (cabin compass). ראו: מַצְפֵּן מְהֻפָּךְ.

– מַצְפֵּן יַמִּי (mariner's compass): מצפן מגנטי המותקן על מתליים, המבטלים את השפעת טלטולי האונייה ונדנודיה על המכשיר ומשאירים אותו במצב מאוזן. [איור]

– מַצְפֵּן כִּיס (pocket compass): מצפן מיטלטל קטן־מידות לנשיאה בכיס הבגד.

– מַצְפֵּן מַגְנֶטִי (magnetic compass): מצפן שסימן הצפון שבו מצביע לכיוון הצפון המגנטי.

– מַצְפֵּן מְהֻפָּךְ, מצפן מהופך (overhead compass, inverted compass, tell-tale compass): בימים עברו – מצפן ימי התלוי במהופך מתקרת תאו של הקברניט, כדי שיוכל לדעת מיד מה קורס האונייה מבלי לעלות לסיפון האחרה או לגשר. = מַצְפֵּן הַתָּא.

מֵצַר*, מֵצַר-יָם* (strait): נתיב מים צר יחסית, המחבר שני גופי מים גדולים יותר, כגון ימים או אוקיינוסים. ראו גם: נְתִיב מַיִם.

מַקֶּבֶת לִפּוּף, מקבת ליפוף (serving mallet): כלי־יד דמוי מקבת עץ, ששימש באוניות מפרשים לליפוף חוט־חבל או חבל דק סביב חבל עבה, לשם הגנה עליו מפני שחיקה ושפשוף. ראו גם: לִפּוּף. [איור]

מִקּוּם, מיקום האונייה (position, ship's position): נקודה על פני כדור הארץ או על המפה, המוגדרת על ידי קו רוחב וקו אורך.

מְקוֹם עֲגִינָה (berth, anchorage): כל מקום בנמל המיועד לעגינת אניות; המקום בנמל שבו אונייה עומדת על עוגנה או רתוקה לרציף. מקום חניית האונייה. ראו גם: מַעֲגָן, מִרְצָף, מִרְתָּק, מִרְבָּץ.

מַקּוֹר הַחַרְטוֹם (beakhead, beak): חלק מבני פתוח בחרטום אוניית מפרשים, מלפנים לקנה החרטום, עליו נשען מוט החרטום ואל קצהו מחובר גליף החרטום. ראו גם: אֵיל נִגוּחַ. [איור]

מַקּוֹשׁ (cock): זרוע פלדה מעוקלת במנגנון ההצתה של כלי ירי נטעני־לוע, היוצרת ניצוץ על ידי הקשת אבן חלמיש כנגד לוחית פלדה מעל חור ההצתה. באקדחים וברובים מופעל המקוש על ידי משיכת ההדק, ובתותחים ימיים על ידי משיכת שרוך חבל. ראו גם: מַצִּית חַלָּמִיש.

מִקְטֹרֶן מַלָּחִים, מקטורן מלחים, מקטורן ספנים (blue jacket, monkey jacket): מעיל מלחים קצר. blue jacket הוא גם כינוי למלח בצי המלכותי הבריטי.

מִקְלַעַת חוּטֵי חֶבֶל (spun yarn). ראו: מַטְוֶה חוּטֵי חֶבֶל.

מַקֶּשֶׁת (minelayer): ספינת מלחמה להנחת מוקשים ימיים במבואות נמלים ובנתיבי שיט אסטרטגיים. = יוֹקֶשֶׁת [מיושן], מַנִיחַת מוֹקְשִׁים.

מִרְבָּץ ◊ (mud berth): מקום חניית כלי שיט בגדת נהר שמפלס המים בו משתנה עקב הגאות והשפל, כך שעם בוא השפל הוא מתיישב על הקרקעית הבוצית.

מִרְדָּף כְּלָלִי (a general chase): בצי המלכותי הבריטי בתקופת אוניות המפרשים – פקודה שנמסרה באיתות דגלים לכל אוניות הצי או השייטת לפרק את המערך הטורי ולרדוף באופן עצמאי אחר אוניות האויב הנמלטות.

מָרַח זֶפֶת עַל מִשָּקֵי הַלּוּחוֹת ◊ (to pay a seam): בספינות עץ – מריחת זפת מותכת על הרווחים הדקים בין לוחות הגוף או הסיפון, לאחר שנאטמו קודם בנעורת ובזפת. ראו גם: סָתַם בִּנְעֹרֶת, מִשָּק, כֹּפֶר.

מֶרְחָב, מֶרְחָבֵי הַיָּם [הנשקפים מן החוף] (offing): שטח הים המרוחק מן החוף, שאין בו מכשולים וסכנות לשיט, אך עדיין בטווח ראייה ממנו. ראו גם: יָצָא לַמֶּרְחָב, הִתְרַחֵק מֵהָחוֹף.

מֶרְחַב יָם (sea-room, sea room): נאמר על אונייה שיש לה מרחב ים כאשר היא נמצאת במרחק ניכר מן החוף או משרטונות, ועל כן יכולה לשוט בבטחה. וכן: המרחב בים המאפשר לאונייה לשנות את אורחה ללא חשש שתתנגש בכלי שיט אחר השט בקרבתה.

מֶרְחָק בֵּין צְלָעוֹת (room and space): באוניות עץ – רוחב הצלע בתוספת הרווח בינה לבין הצלע הסמוכה. את המרחק נהגו למדוד בגובה השדרון או סמוך אליו. ראו גם: רֶוַח בֵּין צְלָעוֹת, רֹחַב הַצְּלָעוֹת.

מָרִינָה* (marina). ראו: מַעֲגָנָה לְיַכְטוֹת.

מַרְצֵעַ (pricker): דקר מתכת קטן בעל ידית עץ, ששימש את המפרשן לעשיית חורים בפסי צמצום, בשפות מפרשים וכדומה.

מִרְצָף* (berth, docking place): מקום חניית כלי שיט ליד רציף בנמל, לרוב לשם טעינה ופריקה. = מְקוֹם חֲנָיַת הָאֳנִיָּה. ראו גם: מִרְתָּק, מִרְבָּץ.

מִרְתָּק* (mooring berth, mooring, berth): מקום בנמל או במעגנה שכלי שיט רתוק בו למצוף, לנקודה בחוף או לעוגן. ראו גם: מִרְצָף, מִרְבָּץ.

מַשָּׂא כְּלָלִי (general cargo). ראו: מִטְעָן כְּלָלִי.

מַשְׁאֵבָה* (pump): באוניות מפרשים – משאבת שרשרת או משאבה בוכנאית לשאיבת מי שיפוליים; באוניות סוחר נמצאה על הסיפון העליון, ובאוניות מלחמה על סיפון התותחים העליון. צינור היניקה שלה ירד עד עוקת השיפוליים באמצע תחתית האונייה. ראו גם: מַשְׁאֵבַת שִׁפּוּלַיִם, עוּקַת הַשִּׁפּוּלַיִם. [איור]

מַשְׁאֵבָה בִּפְעֻלָּה דּוּ־צִדִּית*, משאבת קיטור בפעולה דו צדית (double-acting pump): באוניות קיטור – משאבת קיטור בוכנאית השואבת וסונקת בעת ובעונה אחת בכל מהלך של הבוכנה. בצדה האחד של הבוכנה מתבצעת יניקה ובצדה השני סניקה, ולהפך. יתרונה הוא לחץ סניקה קצוב ובעל תנודות קטנות יותר.

מַשְׁאֵבָה בִּפְעֻלָּה חַד־צִדִּית*, משאבת קיטור בפעולה חד צדית (single-acting pump): באוניות קיטור – משאבת קיטור בוכנאית השואבת מים במהלך מטה או אחורה של הבוכנה, וסונקת אותם במהלך מעלה או קדימה.

מַשְׁאֵבָה קִדְמִית (head-pump, head pump): באוניות מפרשים – משאבת מי־ים קטנה בחרטום האונייה, ששימשה בעיקר לשטיפת הסיפונים.

מַשְׁאֵבַת הֲזָנָה (feed pump): משאבה המספקת לדוד הקיטור את המים שלאחר הרתחתם יהפכו לקיטור. ראו גם: מֵי הֲזָנָה.

מַשְׁאֵבַת מֵי נֵטֶל (ballast pump): משאבה למילוי ולריקון מכלי מי הנטל באונייה. ראו גם: מֵי נֵטֶל.

מַשְׁאֵבַת עֵזֶר (donkey pump): באוניות קיטור במאה ה-19 – משאבת קיטור בוכנאית משנית. בים שימשה כמשאבה רזרבית לשאיבת שיפוליים, לריקון מכלי מי נטל ולשטיפת סיפונים, ובעת הצורך גם להזנת דוד הקיטור הראשי או דוד העזר.

מַשְׁאֵבַת שִׁמּוּשׁ כְּלָלִי, משאבת שימוש כללי (domestic pump): באוניות מפרשים – משאבה מי-ים בוכנאית לשטיפת סיפונים, לכיבוי אש וכו'.

מַשְׁאֵבַת שִׁפּוּלַיִם, משאבת שיפוליים, מַשְׁאֵבַת מֵי שִׁפּוּלַיִם, משאבת מי שיפוליים (bilge pump; באוניות מפרשים – ship's pump או pump): משאבה לריקון המים הנאספים בשיפוליה (תחתיתה) של אונייה או סירה. [איור]

מַשְׁאֵבַת שַׁרְשֶׁרֶת (chain pump): סוג של משאבת מי שיפוליים באוניות מפרשים, שהייתה בשימוש כבר בעת העתיקה. המשאבה בנויה משרשרת אינסופית שלאורכה מותקנות קַשוות (valves) במרווחים שווים. השרשרת יורדת דרך צינור עץ אל עוקת השיפוליים, ומשם עולה בצינור שני אל הסיפון. המים הנאספים בקשוות נסנקים לשוקת או דּוֹת (cistern) שעל הסיפון, וממנה דרך צינור עשוי עור לים. ראו גם: דּוֹת. [איור]

מַשַּׁב רוּחַ*, מַשָּׁב* (gust, puff): התחזקות פתאומית וקצרה של הרוח. = פֶּרֶץ רוּחַ. ראו גם: מַכַּת רוּחַ.

– מַשָּׁבִים קַלִּים (light airs). ראו: נְשִׁיבָה קַלָּה.

מַשַּׁב רוּחַ קָלִיל [מליצי] (capful of wind): רוח חולפת חלשה.

מִשְׁבָּרִים*, מִשְׁבְּרֵי חוֹף* (breakers): גלים שדַּבֶּשֶׁתָם שבורה; גלים המתנפצים עם מגעם בשרטון, בסלע, בחסם חול וכדומה שאינם שקועים עמוק במים.

מִשִּׁדְרִית עַד כַּפְתוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, משדרית עד כפתור ראש התורן (from keel to truck): ביטוי מתקופת המפרשים שפירושו מלוא גובהה של האונייה, "מן המסד עד הטפחות", "מכף רגל עד ראש". ראו גם: מֵחַרְטוֹם לְיַרְכָתַיִם.

מָשׁוֹט* (oar): מוט ובקצהו מעין כף רחבה, המשמש להנעת סירה או ספינת משוטים על ידי פעולת הדיפה הנקראת "חתירה". (באנגלית מבחינים בין oar, מָשׁוֹט "רגיל" בו אוחז חותר יחיד; scull, "שׁוֹטֵטָה" [מיושן], כל אחד משני משוטים קצרים בהם אוחז חותר יחיד; sweep, מְשׁוֹט יַרְכָּתַיִם, משוט יחיד בירכתי סירה; ו־paddle, "משוט אינדיאני", שאינו נשען על שפת הסירה אלא מוחזק באוויר.) [איור]

– מָשׁוֹט אִינְדִּיָּאנִי (paddle): משוט קצר וקל שהחותר אוחז בו בשתי ידיו מבלי להשעינו על מלגז בשפת הסירה.

– מְשׁוֹט הֶגֶה (rudder oar, steering oar): משוט גדול בירכתיה של ספינה או של סירת חתירה המשמש להיגויה ימינה־שמאלה. = מַנְהִיג [חז"ל], מְשׁוֹט הִגּוּי*. [איור] [איור]

– מְשׁוֹט יַרְכָּתַיִם, משוט ירכתיים, מָשׁוֹט יַרְכָּתִי (sweep, scull): משוט יחיד גדול וארוך, הנשען על קצה הירכתיים של סירה, ומשמש להנעתה ולהיגויה על ידי תנועות חתירה ימינה ושמאלה לסירוגין. [איור]

– מָשׁוֹט כָּפוּל, מָשׁוֹט כְּפוּל לְהָבִים (double paddle, double blade paddle): משוט בעל שני להבים לחותר יחיד בקיאק, בקנו, בחסקה ועוד.

מְשׁוֹטָאי [מליצי] (oarsman, rower). ראו: חוֹתֵר.

מְשׁוֹטָה* (paddle wheel): גלגל גדול המצויד בכפות דמויות להבי משוטים, ששימש להנעה של ספינות ואוניות קיטור לפני המצאת המדחף. = גַּלְגַּל מְשׁוֹטִים, אוֹפַן הַמָּשׁוֹט [מיושן]. ראו גם: לַהֲבֵי הַמְּשׁוֹטָה.

– מְשׁוֹטָה יַרְכָּתִית, מְשׁוֹטַת יַרְכָּתַיִם (sternwheel): גלגל משוטים יחיד בירכתי אוניית משוטה.

– מְשׁוֹטָה צִדִּית (sidewheel): גלגל משוטים בכל צד של אוניית משוטות.

מָשׁוּךְ לְאָחוֹר, סקריה משוכה לאחור (braced aback). מצב שבו סקריה של מפרש רוחבי מסובבת לאחור, כך שהרוח נושבת על צדו הקדמי של המפרש ומאטה את התקדמות האונייה עד כדי עצירה. ראו גם: מִשֵּׁך לְאָחוֹר.

מָשׁוּךְ לָאֹרֶך, סקריה משוכה לאורך (braced up). מצב שבו סקריה של מפרש רוחבי מסובבת לעבר קו השדרית, כדי לרתום רוח קדמית קהה. ראו גם: מֵשֵּׁךְ לָאֹרֶךְ.

מָשׁוּךְ לְהִסּוֹג, סקריה משוכה להיסוג (braced aback). ראו: מָשׁוּךְ לְאָחוֹר.

מָשׁוּךְ לַחֹד, סקריה משוכה לחוד (braced sharp). מצב שבו סקריה של מפרש רוחבי מסובבת קרוב ככל האפשר לקו השדרית, כדי לרתום רוח קדמית חדה. ראו גם: מִשֵׁךְ לַחֹד.

מָשׁוּךְ לִפְקוֹם, סקריה משוכה לפקום (braced about): מצב שבו סקריה של מפרש רוחבי מסובבת אופקית לצד השני של האונייה כדי להחליף מפנה. ראו גם: מִשֵׁךְ לִפְקוֹם.

מִשְׁוָר*, משוור (footrope, horse): [מן מִשְׁוֶרֶת, הטבעת בקצה הארכוף של בהמת רכיבה, עליה משעין הרוכב את כף רגלו.] חבל מתוח מתחת לסקריה של מפרש רוחבי, שעליו עומדים המלחים כאשר הם פורשים את המפרש, גוללים אותו או מצמצמים את שטחו. ראו גם: אַרְכּוֹף. [איור]

– מִשְׁוַר פְלֶמִי, משוור פלמי (Flemish horse): חבל משוור קצר בקצה זרוע הסקריה של מפרש רוחבי, עליו עומד המלח האחרון בשורה כאשר גוללים את המפרש, פורשים אותו או מצמצמים את שטחו. ראו גם: מִשְׁוָר. [איור] [איור]

מַשְׁחֶתֶת (destroyer, torpedo boat destroyer, TBD, torpedo-destoryer): אוניית מלחמה מהירה, בינונית בגודלה, הממלאת תפקידי ליווי והגנה על כלי שיט גדולים ממנה, כגון סיירות ונושאות מטוסים. = מַשְׁחִיתָה [מיושן], אֳנִיַּת מַשְׁחִית [מיושן].

מַשָּׁט (sailing; ceremonial sailing): הפלגה של כמה ספינות יחד, על פי רוב במבנה.

מִשְׁטַח קֶרַח, מִשְׁטַח קֶרַח נוֹדֵד, מִשְׁטַח קֶרַח נִטְרָד (floe, ice floe): גוש קרח־ים מוצק ושטוח למדי, הנוצר כתוצאה מהתאחות רגבי קרח נודד (pancake ice). גודל משטחי הקרח משתנה מכמה מטרים ועד כמה קילומטרים. דבוקה של משטחי קרח נקראת "קרח מקובץ" או "שדה קרח נודד" (ice pack, pack ice). = רֶגֶב קֶֶרַח*. ראו גם: קֶרַח נִטְרָד.

מִשְׁטָרָה יַמִּית (water police): יחידת שיטור מושטת במימי החופים ובמים פנימים. = יְחִידַת שִׁטּוּר יַמִּי. ראו גם: מִשְׁמַר הַחוֹפִים.

מְשִׁיחָה* (twine). ראו: חוּט מְשִׁיחָה.

מֵשִׁיט* [נ' מְשִׁיטָה] (skipper): אדם המוסמך להשיט כלי שיט קטן כגון: משיט אופנוע ים (ski jet operator), משיט סירת מנוע, משיט מפרשית, משיט ספינה, משיט יכטה, משיט גוררת. ראו גם: מְפַקֵד סִירָה.

מֵשִׁיט סִירָה (boatman, waterman). ראו: סִירָאי.

מְשִׁיכַת מָשׁוֹט (stroke). ראו: מַכַּת מָשׁוֹט.

מְשִׁיכַת סְפִינוֹת (hauling, tracking, trackage): בימים עברו – משיכת דוברות וספינות משא בחבלים לאורך תעלה או גדת נהר על ידי אנשים או בהמות משא. ראו גם: מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת. [איור]

מָשַׁךְ*, מָשַׁךְ חֶבֶל*, מָשַׁךְ שַׁרְשֶׁרֶת* (to haul; to heave). א) משך חבל יחיד, ללא עזרת גלגלת או מכונת סיפון; ב) משך חבל או כבל בעזרת גלגלת או מכונת סיפון להשגת רווח כוח. (באנגלית ימית לא משתמשים בפועל to pull.)

– מָשַׁךְ לְמַּטָה, הוֹרִיד (to haul down); מָשַׁךְ לְמַעְלָה, הֶעֱלָה (to haul up); מָשַׁךְ פְנִימָה, אָסַף (to haul in); מָשַׁךְ הַחוּצָה, הוֹצִיא (to haul out); מָשַׁךְ בְּכֹחַ, מָתַח (to haul taut); סוֹבֵב (to haul round).

– מְשֹׁךְ רָאשִׁי!, משוך מפרש ראשי! (!Mainsail haul). ראו: סוֹבֵב מִפְרָשׂ רָאשִׁי!

מִשֵׁךְ*, מִשֵּׁךְ סְקַרְיָה, מישך סקריה (to brace): סובב אופקית את הסקריה באמצעות המושכות, וכיוון אותה (ואת המפרש) לזווית הרצויה ביחס לרוח. ראו גם: כִּוֵּן (מפרש, סקריה), אִזֵּן סְקַרְיָה, הִצְלִיב סְקַרְיָה. [איור]

– מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר, מישך סקריה לאחור (to brace aback): סובב אופקית ולאחור את הסקריה של מפרש רוחבי, כדי שהרוח תישוב על צדו הקדמי של המפרש. פעולה זו נועדה להאט את התקדמות האונייה ואף לעצור אותה כליל. = מִשֵּׁךְ לְהִסּוֹג, הִרְתִיעַ מִפְרָשׂ. [איור]

– מִשֵּׁךְ לָאֹרֶךְ*, מישך סקריה לאורך (to brace up): סובב אופקית את הסקריה של מפרש רוחבי וקרב אותה לקו השדרית של האונייה. הקטין את הזווית בין הסקריה וקו השדרית. [איור]

– מִשֵּׁךְ לְהִסּוֹג*, מישך סקריה להיסוג (to brace aback). ראו: מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר.

– מִשֵּׁךְ לַחֹד*, מישך סקריה לחוד (brace sharp): סובב אופקית את הסקריה של מפרש רוחבי והקטין למינימום את הזווית בינה לבין קו השדרית. לרוב הזווית היא כ־20⁰. מצב זה מתאים לשיט ברוח קדמית חדה.

– מִשֵּׁךְ לָרֹחַב*, מישך סקריה לרוחב (to brace in, to square): סובב אופקית את הסקריה של מפרש רוחבי עד שתהא ניצבת לקו השדרית של האוניה או קרובה לכך. מצב זה מתאים לשיט ברוח מלאה. הגדיל את הזוית בין הסקריה לקו השדרית. [איור]

– מִשֵּׁךְ לִפְקֹם*, מישך סקריה לפקום (brace about, haul around): סובב אופקית את הסקריה של מפרש רוחבי לצד הנגדי כדי להחליף מפנה או כאשר השתנה כיוון הרוח. מישך סקריה והחליף מפנה.

מִשְׁכָּב [מליצי] (berth). ראו: דַּרְגַּשׁ שֵׁנָה.

מִשְׁלַח חֶבֶל הָעֹגֶן, מִשְׁלַח הַשַּׁרְשֶׁרֶת* (scope, scope of cable, riding scope): אורך חבל העוגן או שרשרת העוגן שבמים. עליו להיות לפחות פי שלושה מעומק המים במקום עגינת האונייה.

מְשֻׁלַש גְּרִירָה, משולש גרירה (towing bridle): קטע חבל קצר המחובר בשני קצותיו לצדי הירכתיים של ספינה. אל אמצעו (קודקוד המשולש) מחובר, באמצעות סביבול או גלגלת, חבל גרירה ארוך. ראו גם: רֶסֶן.

מְשַׁמֵן (oiler, greaser): בימים עברו – עובד מכונה באוניית קיטור או מנוע שתפקידו לשמן ולגרז את חלקי המכונות השונים במהלך המשמרת. ראו גם: רַב־מְשַׁמְנִים.

מִשְׁמַר דָּפְנָתִי, משמר דופנתי (side boys): משמר כבוד של מלחים המקדם בשריקת כבוד במשרוקיות רב־מלחים את פניו של מפקד האונייה, קצין בכיר או אורח רם־דרג עם עלותו לאונייה ובירידתו ממנה. ראו גם: שְׁרִיקַת כָּבוֹד.

מִשְׁמַר הַחוֹפִים (coastguard, coast guard): יחידת שיטור מושטת המופקדת על הביטחון, אכיפת החוק ופעולות הצלה במימי החופים ובמים הפנימיים של מדינה. = מִשְׁמַר הַחוֹף* [מיושן], יְחִידַת שִׁטּוּר יַמִּי, מִשְׁטָרָה יַמִּית.

מִשְׁמֶרֶת (watch): 24 שעות היממה באונייה נחלקות בדרך כלל ל־6 פרקי זמן של 4 שעות עבודה כל אחד הנקראים "משמרות". בכל משמרת עוסק כשליש או כחצי מאנשי הצוות בהשטת האונייה ובתפעולה, בעוד היתר במנוחה. קבוצת האנשים שבעבודה נקראת גם היא "משמרת". ראו גם: קְצִין מִשְׁמֶרֶת, פְּטוּרִים מִמִשְׁמָרוֹת.

– באוניות מפרשים חילקו את הצוות לשתי קבוצות עבודה שוות – מִשְׁמֶרֶת יָמִין (starboard watch) ומִשְׁמֶרֶת שְׂמֹאל (larboard or port watch), עליהן פיקדו הקצין הראשון והקצין השני. החלוקה למשמרות נעשתה על פי צד האונייה שבו נתלו ערסלי המלחים. המשמרות התחלפו ביניהן כל ארבע שעות, אחת בעבודה על הסיפון והשנייה במנוחה במגורים. עם הופעת אוניות הקיטור במאה ה־19 התגבשה שיטה אחרת של שתי משמרות קבועות לאדם ביממה ושמונה שעות מנוחה ביניהן.

– משמרת ראשונה (First watch): 0000–2000; משמרת אמצעית (Middle watch): 0400–0000; משמרת בוקר (Morning watch): 0800–0400; משמרת לפני הצהריים (Forenoon watch): 1200–0800; משמרת אחר הצהריים (Afternoon watch): 1600–1200; משמרת כלב ראשונה (1600–1800); משמרת כלב אחרונה (Last dog watch): 2000–1800.

– מִשְׁמֶרֶת חָפְשִׁית, משמרת חופשית (watch below): באוניות מפרשים – המשמרת הנמצאת במנוחה במגורים, להבדיל מזו העובדת על הסיפון (watch on deck).

– מִשְׁמֶרֶת חֲצָאִין [מליצי] (dog watch). ראו: מִשְׁמֶרֶת כֶּלֶב.

– מִשְׁמֶרֶת כֶּלֶב (dog watch): כדי שאנשי הצוות לא יבצעו משמרות באותן השעות מדי יממה, חילקו באוניות מפרשים את משמרת הערב של 16:00–20:00 לשתי משמרות קצרות בנות שעתיים: משמרת כלב ראשונה ומשמרת כלב אחרונה. = מִשְׁמֶרֶת חֲצָאִין [מליצי].

– מִשְׁמֶרֶת עֲגִינָה (anchor watch). ראו: מִשְׁמֶרֶת עֹגֶן.

– מִשְׁמֶרֶת עֹגֶן, משמרת עוגן (anchor watch): קצין וקבוצת מלחים העושים את משמרתם כשהאונייה עומדת על עוגן. תפקידם להשגיח שהעוגן לא ניתק או נגרר ולהתריע עם התקרבות כלי שיט אל האונייה העוגנת. = מִשְׁמֶרֶת עֲגִינָה.

מַשְׁעֵן מָשׁוֹט (tholepin, thole pin): פין עץ קשה וחזק הקבוע בלזבזת של סירת משוטים, שעליו משעינים את המשוט בשעת החתירה. = יָתֵד*, יְתֵדָה*, יָתֵד הַמָּשׁוֹט. ראו גם: מַלְגֵז, סַד הַמָּשׁוֹט. [איור] [איור]

מִשָּק*, מישק; מִשָּקֵי הַלּוּחוֹת, מישקי הלוחות (seam, seams): המרווחים הדקים בין לוחות הסיפון והגוף של ספינת עץ, האטומים בנעורת חבלים ובזפת למניעת חדירת מים פנימה. = בֶּדֶק [מקרא]; סֶדֶק, סִדְקֵי הַלּוּחוֹת [מליצי]. ראו גם: סוֹתֵם בֶּדֶק, הִתְחִילָה לִדְלֹף, הָאֳנִיָּה דּוֹלֶפֶת. [איור] [איור]

מַשְׁקוֹעַ* (mooring sinker): גוש כבד של בטון או ברזל המשמש כעוגן קבוע למצוף רתיקה, למצוף סימון וכדומה. = סִינְקֶר [לשון דיבור], עֹגֶן מֵת, עֹגֶן מִשְׁקֹלֶת, עֶשֶׁת [מיושן].

מִשְׂרַד הַיַּמִּיָּה הַבְּרִיטִי [מיושן] (admiralty). ראו: אַדְמִירָלִיּוּת.

מַשְׁרוֹקִית רַב מַלָּחִים (boatswain's pipe, b. whistle, bosun's call, pipe): משרוקית מתכת מיוחדת ששימשה באוניות מפרשים מלחמתיות את רב המלחים ועוזריו להעברת פקודות למלחים; כיום משמשת לצרכים טקסיים בלבד. ראו גם: קְרִיאַת מַשְׁרוֹקִית, קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית. [איור]

מַתָח (martingale boom, dolphin striker): באוניות מפרשים – מוט אנכי קצר בקצה מוט החרטום, דרכו עוברים גידי המתח. [איור]

מָתַח*, מָתַח חֶבֶל (to haul taut, to haul tight): משך בכוח ואסף כל רפיון בחבל. ראו גם: מָשַׁךְ חֶבֶל, אָחַז וְהֶחֱזִיק בְּחֶבֶל, הִרְפָּה מִן הַחֶבֶל, שִׁחְרֵר חֶבֶל.

מָתַח לְגַמְרֵי [מיתר של מפרש אורכי] (to flatten in). ראו: מֵיתַר.

מָתַח מֵיתָר (to sheet home, to haul home): באוניות בעלות מפרשים רוחביים – מתח את מיתרי המפרש; במפרש עילי, מתח את מיתריו עד שזויותיו התחתונות נוגעות בקצות הסקריה שמתחתיו. במצב זה המפרש מתוח במלואו. הפקודה: מְתַח מֵיתָרִים! (!Sheet home).

מַתְחֵב (rammer, ramrod): מוט עץ ובקצהו מעין מָדוֹךְ להידוק הכדור או הקֶלַע אל תחמיש אבק השריפה בתותח נטען־לוע. ראו גם: תָּחַב קֶלַע. [איור] [איור]

מִתַּחַת לָרוּחַ (under the wind). ראו: בְּצַד הַחֲסִי.

מַתֶּכֶת צְהֻבָּה, מתכת צהובה (yellow metal): השם המסחרי של סגסוגת נחושת (60%) ואבץ (40%) ממנה יוצרו הלוחות לציפוי התחתית של כלי שיט עשויים עץ, להגנה מפני תולעת האוניות וצמדה.
ראו גם: צִפּוּי בְּפַחֵי נְחֹשֶׁת.

מַתְלֶה*, מַתְלֵה הַמָּנוֹר, מַתְלֵה הַסְּקַרְיָה (topping lift; lift): א) בסירות ובספינות עם מפרשים אורכיים – חבל מראש התורן אל קצה המנור, לתלייתו וללכסונו. = מַזְקֵף, מַגְבִּיהַ [מיושן]; [רוֹוֵחַ:] מַעֲלַן מָנוֹר. ב) באוניות מפרשים בעלות מעטה רוחבי – כל אחד משני החבלים המתוחים מראש התורן אל קצות זרועות הסקריה; החבלים מושחלים דרך גלגלות, נושאים את משקל הסקריה ומשמשים ללכסונה וליישורה. ראו גם: מַעֲנַב הַסְּקַרְיָה. [איור]

מִתְלַיִם, מתליים ◊ (gimbals): התקן לתליית מצפן ימי או כרונומטר ימי, המבטל את השפעת טלטולי האונייה ונדנודיה ומשאיר את המכשיר במצב מאוזן. המתליים בנויים משתי טבעות פליז קונצנטריות, שצירי הסיבוב שלהן ניצבים זה לזה. [איור]

מִתְמַלֵּאת מַיִם, האונייה מתמלאת מים (the ship is making water): נאמר על אונייה שמים חודרים לתוכה דרך פרצה בתחתית, ובאוניות עשויות עץ גם דרך מִשָּקֵי לוחות התחתית, והיא בסכנת טביעה. = דּוֹלֶפֶת, האונייה דולפת. ראו גם: מִשָּק, הִתְחִיל לִדְלֹף.

מִתֵּן אֶת נִדְנוּדֵי הָאֳנִיָּה, מיתן את נדנודי האונייה ◊ (to ease the ship): באוניות מפרשים, במזג אוויר סוער ושיט במעלה הרוח – הִפנה את חרטום האונייה אל הרוח (כל ההגה למורד הרוח) כדי להאט את מרוצת האונייה ולשכך את עוצמת החבטה של החרטום המתרומם ושב וצונח למים (pitching). הפקודה להגאי: !Ease the ship. ראו גם: רִפָּה אֶת הַהֶגֶה.

מָתְנַיִם, מָתְנֵי הָאֳנִיָּה, מותני האונייה (waist): באוניות מפרשים – חלקו של גוף האונייה, בגובה הסיפון העליון, המשתרע בין סיפון הקדמה לסיפון האחרה. שני סיפונים אלה גבוהים מן הסיפון העליון, והמעבר ממנו אליהם נעשה באמצעות סולמי מדרגות, בצדי האונייה. חלקו של הסיפון העליון באותו מקום נקרא סיפון המותניים. השתמשו במונח מותניים גם באוניות מפרשים מאוחרות יותר, שהיו בעלות סיפון משווה, ללא סיפוני קדמה ואחרה מוגבהים, ובאותה משמעות. באוניות מלחמתיות אוחסנו במותני האונייה, על הסיפון העליון, סירות השירות וכלונסאות רזרביים, ולעתים הוצב שם גם כנן למשיכת חבלים. ראו גם: אִישׁ הַמָּתְנַיִם, סִפּוּן הַמָּתְנַיִם, עֲמֻקַּת מָתְנַיִם, עִִמְקָה. [איור]

מִתְנַפְנֵף*, המפרש מתנפנף (to shiver, to shake, to flap): מצב שבו המפרש אינו מתמלא ונמתח עקב רוח חלשה או זווית הפלגה קרובה מדי לרוח. ראו גם: נִפְנֵף מִפְרָשִׂים.

– מַתְחִיל לְהִתְנַפְנֵף, המפרש מתחיל להתנפנף (to touch, to touch the wind).

מַתְפִּיל מֵי יָם (distiller, fresh water evaporator): מתקן באונייה להפקת מים מתוקים ממי–ים לצורכי שתייה, רחצה, למטבח ועוד.

מַתְפֵס [לְסִירָה] (gripe): שרשרת לקשירת סירת שירות או סירת הצלה לסיפון האונייה. מחוברת ללולב עין בסיפון. [איור].

מַתְפֵּסִים (nippers): באוניית מפרשים – חבלים קצרים לחיבור חבל סחב לעבוֹת העוגן. [איור]

מִתְקָן יַמִּי (offshore installation): מבנה ימי נייח או נייד, הנמצא במרחק מה מן החוף או בלב ים, וכולל מכונות, ציוד ומגורי צוות לשם חיפוש, קידוח והפקה של גז או נפט, וכן לייצור חשמל מאנרגיית הרוח והגלים ולהתפלת מי ים.

---

^{עדכון אחרון: 27 במאי 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}