לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

תָּא* (cabin): "חדר" למגורי אנשי צוות או נוסעים בכלי שיט. = קָבִּינָה. >> קִיטוֹן.

– תָּא הַקֶּפְּטֵן, תָּא הַמְּפַקֵּד (coach): תא המגורים של מפקד אוניית מפרשים מלחמתית. >> קַבִּינָה גְּדוֹלָה.

– תָּא פִּרְחֵי הַקְצֻנָּה (cockpit) >> קִיטוֹן פִּרְחֵי הַקְצֻנָּה.

– תָּא שֵׁנָה, תא שינה (stateroom, sleeping cabin): בתקופת המפרשים – חדר לשינה בתוך התא הראשי (main cabin) או בתוך הסלון, שהופרד על ידי מחיצה. באוניות מפרשים מלחמתיות – כל אחד מתאי המגורים של הקצינים הצמודים לחדר הקצינים, משני צדי האונייה. = קִיטוֹן שֵׁנָה.

תָּא בְּעֵרָה*, תא בעירה (combustion chamber): חלל פנימי בדוד קיטור, בהמשכו של התנור, ממנו זורמים גזי השריפה הלוהטים אל צינורות האש של הדוד. = תָּא שְׂרֵפָה. >> תַּנוּר. [איור]

תָּא הַמָּנוֹעַ (engine compartment): מדור קטן בסירה או ביכטה בו מותקן המנוע הפנימי המסובב את המדחף.

תָּא הַשַּׁרְשֶׁרֶת* (chain locker): מדור קטן בחלק הקדמי התחתון של אונייה או ספינה, על פי רוב מאחורי מחיצת ההתנגשות, בו נמצאת שרשרת העוגן. = בֵּית הַשַּׁרְשֶׁרֶת, מַחְסַן הַשַּׁרְשֶׁרֶת. >> לוֹקֶר.

תָּא סָכוּר (lock): תא מלבני חָפוּר ומדופן, מצויד בדלתות סכר, אחת בכל צד, להעברת סירות וספינות בין שני קטעי תעלה או נהר שגובהם אינו שווה; ההעברה נעשית על ידי שינוי מפלס המים בתא. = תָּא שַׁיִט, מִסְכוֹר. [איור]

תָּא שַׁיִט* (lock) >> תָּא סָכוּר, מִסְכוֹר.

תֵּבַת הַהֶגֶה, תיבת ההגה (steering gear casing, wheel box): כיסוי העץ או המתכת של מנגנון ההגה בגשר או על סיפון האחרה. >> מַנְגְנוֹן הַהֶגֶה. [איור]

תֵּבַת יַמָּאִים, תיבת ימאים (sea chest, seaman's chest) >> אַרְגַז יַמָּאִים.

תֵּבַת מַצְפֵּן, תיבת מצפן (compass box): קופסת עץ מיטלטלת להחזקת מצפן מגנטי ימי הנח על מתליים. >> בֵּית הַמַצְפֵּן.

תֵּבַת רֶסֶס, תיבת רסס (powder chest): בתקופת המפרשים, תיבות עץ מלאות באבק שריפה ובמסמרים ישנים או רסיסי ברזל, שנקשרו לסיפון או לדפנות האונייה ושימשו להדיפת פושטים על הסיפון.

תֵּבַת תִּמְסֹרֶת יַמִּית, תיבת תמסורת ימית (marine gearbox, reverse and reduction gear): מנועים ראשיים בינוניים (300–800 סל"ד) או מהירים (1000 סל"ד ומעלה) אינם מסובבים את המדחף ישירות, אלא דרך תמסורת גלגלי שיניים להקטנת מספר הסיבובים, המצוידת גם במנגנון להפיכת כיוון הסיבוב של המדחף לשם נסיעה אחורנית. >> מָנוֹעַ בַּהֲנָעָה יְשִׁירָה.

תִּדְלוּק*, תדלוק אוניות (bunkering): א) בימים עברו – חידוש מלאי הפחם במגורות הפחם של אוניית קיטור; ב) חידוש מלאי הדלק הכבד במכלי האונייה עבור מנועיה או דודיה. >> מְגוּרַת פֶּחָם, מְכַל דֶּלֶק כָּבֵד.

תּוֹלַעַת אֳנִיּוֹת, תולעת אוניות (shipworm, teredo navalis): כינויה של רכיכת מים מלוחים בעלת השם המדעי 'טרדו נאוואליס' (Teredo navalis), הנצמדת לגופי ספינות עשויות עץ שמתחת למים ומכרסמת אותם. >> זָקָן, צִמְדָה, בַּלּוּט יָם.

תּוֹמְכָה* (shore): קורה או עמוד המשמשים משענת להחזקת כלי שיט במצב זקוף כאשר הוא מחוץ למים, ואינו נתמך על ידי עריסה.

– תּוֹמְכַת שִׁפּוּלִיִם, תומכת שיפוליים (bilge shore): משענת עץ חסונה מתחת שיפולי ספינה כאשר היא נמצאת במבדוק יבש או על מדרון בנייה. >> סַד שִׁפּוּלַיִם, שִפּוּלַיִם.

– תּוֹמְכַת תַּחְתִית (bottom shore): משענת עץ חסונה מתחת תחתית הספינה כאשר היא נמצאת במבדוק יבש או על מדרון בנייה. >> תַּחְתִית.

תּוֹסָף*, מִפְרָשׂ תּוֹסָף* (staysail): מפרש אורכי משולש המחובר בקרסים ליֶתֶר (סָמוֹךְ). מפרשים תוספים קיימים בסירות ובספינות בעלות שני סוגי המעטה: אורכי ורוחבי. [איור] [איור]

תּוֹסָף צַד (studdingsail, studding sail, stu'nsail, wings): באוניות מפרשים מלאות מעטה – מפרשים מרובעים קלים הנפרשים משני צדי המפרשים הרוחביים העיקריים, כדי להגדיל את שטח התפרושת כשנושבת רוח מתונה. תוסף צד נפרש מכלונס הנקרא "סקריית תוסף הצד" (studding sail yard), והשפה התחתונה שלו נמתחת על ידי כלונס הנקרא "מנור תוסף הצד" (studding sail boom). [איור] [איור]

תּוֹפֵשׂ הֶגֶה [מליצי] (helmsman) >> הַגַּאי.

תּוֹפֵשׂ מָשׁוֹט [מליצי] (rower, oarsman) >> חוֹתֵר.

תּוֹפֵשׂ צִלְצָל (harpooner) >> צְלָצָלָן.

תּוֹפֵר מִפְרָשִׂים (sailmaker) >> מִפְרָשָׂן.

תּוֹתָח חַרְטוֹם (bow-chase, bow chaser): בתקופת המפרשים – כל אחד משני התותחים שהיו מוצבים בחרטומה של אוניית מפרשים מלחמתית וירה ישר לפנים. שימש בעת מרדף אחר אוניית אויב, ונועד להאט או אף לעצור כליל את מנוסתה על ידי פגיעה בחיבל ובמפרשים.

תּוֹתָח יַרְכָּתַיִם, תותח ירכתיים (stern-chase, stern chaser): בתקופת המפרשים – כל אחד משני התותחים שהוצבו בירכתיה של אוניית מפרשים מלחמתית וירה ישר לאחור. שימש בעת מנוסה מפני אונייה רודפת, ונועד לעצור אותה על ידי פגיעה בחיבל ובמפרשים.

תּוֹתְחָן (gunner): קצין משנה באוניית מפרשים מלחמתית, מקביל בדרגתו לרב מלחים, שהיה אחראי על תקינות התותחים וכלי הירי הקלים של האונייה, על מחסן אבק השריפה ועל אימון המלחים בירי. >> נָשָּׁק.

תּוֹתְחָנִית (gunboat): בתקופת המפרשים – סירת משוטים חמושה בתותח יחיד, לתקיפת אוניות אויב במים רדודים סמוך לחוף. >> סְפִינַת תּוֹתָחִים. [איור]

תּוֹתַח סְבִיבוֹל (swivel gun): בתקופת המפרשים – תותח קטן נגד־אדם, שהוצב על מעקות הסיפון או בדוכניות במרומי התרנים. לתותח הייתה חצובה מזלגית סובבת על ציר, כך שניתן היה להגביה ולצודד אותו לפי הנדרש.

תְּזוּזַת הַמִטְעָן (shifting, shifting of cargo): תנועת מטען מאליו בתוך הַסַּפְנָה (מחסן) בשל טלטולי האונייה בים גלי. = דִּרְדּוּר הַמִּטְעָן [מיושן]. >> עִתּוּק.

תְּזָזִית*, רוּחַ תְּזָזִית (squall) >> מַכַּת רוּחַ.

תָּחַב, תָּחַב קֶלַע (to ram home) >> תְּחִיבָה.

תִּחוּל, תיחול (priming): הכנת תותח לירי מיידי. התיחול בתותחים נטעני־לוע בתקופת המפרשים כלל את ניקוב התחמיש דרך חור ההצתה ומילוי החור באבק־הצתה או הכנסת קנה־הצתה לתוך החור. בתקופת המפרשים היו התותחים טעונים כל הזמן בכדור־תותח ובתחמיש, כך שנדרש רק לתחל את התותח לקראת הירייה הראשונה. >> אֲבַק הַצָּתָה, קְנֵה הַצָּתָה, חוֹר הַצָּתָה, אֲגַן הַצָּתָה.

תְּחוּם גֵּאוּת וָשֵׁפֶל*, תְּחוּם מוֹעֵד הַיָּם* (range of tide, tidal range): הפרש הגובה בין גאות ושפל עוקבים, הבאים זה אחר זה.

תְּחִיבָה, תְּחִיבַת קֶלַע (ramming home): בתקופת המפרשים, הכנסת כדור־תותח או קֶלַע אל קדח הקנה של תותח נטען־לוע והידוקו אל תחמיש אבק השריפה. >> מַתְחֵב.

תְּחִילַת הַבְּנִיָּה [של אונייה], תחילת הבנייה (keel laying, laying down) >> הַנָּחַת שִׁדְרִית.

תַּחְמִישׁ (cartridge): גליל עשוי נייר (ברובים), בד (בתותחים נטעני־לוע) או מתכת (בתותחים נטעני־מכנס) ובו כמות מדודה של אבק שריפה; שימש בימים עברו כמטען חומר נפץ הודף בכלי נשק קלים ובתותחים. >> קֻפְסַת תַּחְמִישִׁים, נוֹשֵׂא אֲבַק שְׁרֵפָה.

תַחֲנַת נַתָּב (pilot station): מקום המפגש של ספינת נתב עם אונייה הזקוקה לשירותי ניתוב.

תַּחֲנַת עֲגִינָה (roadstead, roads, road): מקום מוכר בקרבת החוף בו אוניות יכולות לעגון בבטחה יחסית, לרוב בהמתינן לתורן להיכנס לנמל; במקומות בהם אין נמל או שאינן יכולות להיכנס לתוכו, משמשת תחנת העגינה לפריקה ולטעינת האוניות באמצעות סירות משא. בתקופת המפרשים שימשו תחנות העגינה את האוניות בהמתינן לרוח נוחה שתישא אותן אל יעדן. = חוֹף אֲנִיּוֹת [מיושן], מַעֲגָן פָּתוּחַ.

תַּחֲנַת צִי (naval station, station): בסיס של הצי המלחמתי; וגם קבוצת אוניות מלחמה מסוגים שונים המוצבת בזירה גיאוגרפית מוגדרת מעבר לים ונתונה לפיקודו של קצין דגל אחד. >> בְּסִיס הַצִּי, בָּסִיס יַמִּי.

תַּחֲנַת תִּדְלוּק בְּפֶחָם, נְמַל תִּדְלוּק בְּפֶחָם (coaling station, coaling port): בימים עברו – נמלים ומעגנות שבהם אוניות קיטור יכלו לחדש את מלאי הפחם עבור דודי הקיטור שלהן. >> דּוֹבְרַת פֶּחָם, מְגוּרַת פֶּחָם. 

תַּחֲרוּת שַׁיִט* (boat race, regatta): אירוע ספורטיבי בו מתחרות ביניהן סירות מפרשים, חתירה או מנוע להשגת ניצחון או פרס. על פי רוב כוללת התחרות כמה "מירוצים", אך לעתים מירוץ אחד בלבד, והיא מתנהלת על פי חוקים מוסכמים.

תַּחֲרוּת שַיִט לַמֶרְחָקִים (offshore racing): תחרות שיט ביכטות מפרשים שמסלולה בין נקודות גיאוגרפיות מרוחקות, להבדיל מתחרויות בקרבת החוף, אז המסלול הוא בין מצופים ומותאם לכיווני נשיבת הרוחות באותו אזור.

תַּחְתִּי* (lower): הנמוך ביותר, כגון: מפרש תחתי, תורן תחתי, סקריה תחתית, מחסן תחתי וכו'.

תַּחְתִּית* [של כלי שיט] (bottom, floor): החלק התחתון של גוף כלי שיט; "רצפת" כלי השיט משני עברי השדרית עד מקום ההתעגלות מעלה של השיפוליים. = קַרְקַעִית הַסְפִינָה, קַרְקַע הַסְּפִינָה [מליצי]. >> עִלִּית הַגּוּף, שִׁפּוּלַיִם, מַעֲלֵה הַתַּחְתִית. [איור]

– תַּחְתִּית בְּאוּשָׁה* [מיושן] (foul bottom) >> תַּחְתִית מְכֻסָּה צִמְדָּה.

– תַּחְתִּית כְּפוּלָה* (double bottom): באוניות ברזל ופלדה – החלל בין לוחות התחתית החיצוניים והפנימיים של גוף האונייה.

– תַּחְתִּית מְכֻסָּה צִמְדָּה, תחתית מכוסה צמדה (foul bottom): תחתית כלי שיט המכוסה מצדה החיצוני בשכבה עבה של אצות ובלוטי ים, אשר מאיטים את מהירותה במידה ניכרת. >> צִמְדָּה.

– תַּחְתִּית שְׁטוּחָה (flat bottom, flat floor): תחתית ישרה של כלי שיט, להבדיל מתחתית מקוערת.

תַּחְתִּית הַמִּפְרָשׂ*, תַּחְתִית* (leech) >> שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה.

תַּחְתִּית הַסַּפְנָה (bottom of the hold): לוחות הרצפה של מחסן מטען באונייה. = קַרְקָעִית הַסַּפְנָה* [מיושן].

תַּחְתִּית הַשֵּׁפֶל* (low water, low tide): המפלס הנמוך ביותר אליו מגיעים פני הים במהלך השפל.

– תַּחְתִּית הַשֵּׁפֶל בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא* (low water spring tide) >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא, שִׂיא הַגֵּאוּת בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא.

תַּכְוִין*, תכווין (bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לכיוון הצפון. במילים אחרות, הזווית האופקית בין קו המחבר שתי נקודות על פני הכדור או המפה לבין כיוון הצפון. תכווינים משמשים למציאת מיקום האונייה בים. >> קוּרְס, מָדַד תַּכְוִין.

– תַּכְוִין אֲמִתִּי, תכווין אמיתי (true bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לצפון האמיתי (המרידיאן הגיאוגרפי). את מעלות הזווית סופרים בכיוון השעון מ-000⁰ (הצפון האמיתי) אל העצם או האתר.

– תַּכְוִין מַגְנֵטִי, תכווין מגנטי (magnetic bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לצפון המגנטי (המרידיאן המגנטי). כדי להפוך תכווין מגנטי לתכווין אמיתי ולהפך, יש להביא בחשבון את הווריאציה. >> וַרְיַאצְיָה.

– תַּכְוִין מַצְפֵּן (compass bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לכיוון הצפון של המצפן בספינה. כדי להפוך תכווין מצפן לתכווין אמיתי ולהפך, יש להביא בחשבון את שגיאת המצפן (וריאציה + דוויאציה). >> שְׁגִיאַת מַצְפֵּן.

– תַּכְוִין יַחֲסִי, תכווין יחסי (relative bearing): הכיוון במעלות אל עצם או אל מקום על פני הכדור או המפה יחסית לקו ההתקדמות (heading) של הספינה.

– תַכְוִינִים מִצְטַלְּבִים, תכווינים מצטלבים (cross bearings): שני תכווינים או יותר מכלי שיט אל נקודות ציון ידועות בחוף המסומנות במפה; הנקודה בה חותכים קווי התכווינים זה את זה מציינת את מיקום כלי השיט. >> קַו תַּכְוִין.

תִּכוּן, תיכון אוניות; תְּכִינָה, תכינת אוניות [הפעולה] (ship design). >> תֶּכֶן אֳנִיוֹת.

תֶכֶן אֳנִיּוֹת, תכן אוניות [המקצוע] (ship design): תהליך הפיתוח והתכנון ההנדסי של אונייה (מסחרית או מלחמתית) בהתאם לצרכים התפעוליים שקבעו הבעלים. >> בִּנְיַן אֳנִיוֹת, אַדְרִיכָלוּת יַמִּית.

תְּלַת־חַתְרִית, תלת-חתרית (trireme, trieres): ספינת מלחמה ים־תיכונית מן העת העתיקה, בעלת שלושה טורי משוטים אחד מעל השני. כל יחידת חתירה מנתה שלושה חותרים: חותר אחד למשוט בטור העליון, חותר אחד למשוט בטור האמצעי וחותר אחד למשוט בטור התחתון. "תלת" בשם הספינה מתייחס למספר החותרים ביחידת החתירה ולא למספר טורי המשוטים. = טְרִיאֵרָה, טְרִירֶמָה, סְפִינָה מְשֻׁלֶשֶׁת [מיושן]. >> תְּלַת טוּרִית. [איור]

תְּלַת־טוּרִית, תלת-טורית (three-banked galley): א) ספינת משוטים מלחמתית מן העת העתיקה, בעלת שלושה טורי משוטים אחד מעל השני, בלא התייחסות למספר החותרים בכל יחידת חתירה. ב) שם נרדף מיוּשן לתלת־חתרית (טְרִיאֵרָה, טְרִירֶמָה). >> תְּלַת־חַתְרִית.

תְּלַת־סִפּוּנִית, תלת-סיפונית (three decker): אוניית מפרשים מלחמתית בעלת שלושה סיפוני תותחים. >> סִפּוּן תּוֹתָחִים, דּוּ סִפּוּנִית, אֳנִיַּת קַו.

תִּמְרוּן [הפעולה] (manoeuvre, maneuver): שינוי מסודר של הכיוון, המיקום או המהירות של כלי שיט כדי להגיע לנקודה מבוקשת (לדוגמה, במהלך התקשרות לרציף בנמל), או למען מטרה מסוימת (למשל, כדי להימנע מהתנגשות בכלי שיט אחר). = מָנֶוְרָה [לשון דיבור]. >> כֹּשֶׁר תִּמְרוּן.

תִּמְרֵן (to manouevre) >> תִּמְרוּן.

תֵּן יַד! (!Bear a hand): מהר ועזור! (בעבודת צוות).

תְּנוּעָה אֲחוֹרָה* (sternway): תנועת כלי שיט לאחור. >> נְסִיעָה אֲחוֹרָה.

תְּנוּעָה קָדִימָה* (headway): תנועת כלי שיט לפנים. >> נְסִיעָה קָדִימָה, הִתְקַדְמוּתָה נֶעֶצְרָה.

תַּנוּר* (furnace): החלל בחלק התחתון של דוד קיטור לתוכו מוכנס הדלק ובו מתבצעת הבעירה. בימים עברו הוזנו תנורי הדוודים בפחמים. = כִּבְשָׁן. >> דֶּלֶת הַתַּנוּר, תָּא בְּעֵרָה. [איור]

תִּסְבֹּלֶת*, תסבולת (deadweight, deadweight tonnage, DWT) >> מַעֲמָס.

תְּעוּדוֹת הַסְּפִּינָה, תְּעוּדוֹת הָאֳנִיָּה, תעודות האונייה (ship's papers) >> נְיָרוֹת הָאֳנִיָּה.

תְּעוּדַת כֹּשֶׁר שַׁיִט (certificate of seaworthiness) >> כֹּשֶׁר שַׁיִט.

תְּעוּדַת רִשּׁוּם*, תעודת רישום [של כלי שיט] (certificate of registry): "תעודת זהות" של כלי שיט המונפקת על ידי ממשלת המדינה שבה כלי השיט נרשם. בתעודה רשומים מידות האונייה, התפוסה, פרטי המכונות או מערך המפרשים, שמות בעלי האונייה ועוד. >> נְמַל רִשּׁוּם.

תְּעָלָה, תְּעָלַת שַׁיִט (canal, canal waterway): נתיב מים מלאכותי חפור ביבשה לתעבורת כלי שיט. מבחינים בין תעלה פנים-יבשתית לבין תעלה המקשרת בין שני ימים (כמו תעלת סואץ או תעלת פנמה). >> שֵׁיט תְּעָלוֹת, נְתִיב מַיִם.

תֹּף, תוף; תֹּף הַכַּנֶנֶת, תוף הכננת (drum, drum of the winch, barrel): החלק העיקרי הסובב של כנן או של כננת, עליו כורכים בעיגולים את חבל העבות או הכבל. [איור] [איור]

– תֹּף כַּנֶּנֶת הָעֹגֶן, תוף כננת העוגן (barrel of the windlass): חלקה העיקרי דמוי התוף של כננת העוגן, עליו נכרכת ונמשכת שרשרת העוגן. [איור]

– תֹּף צַד*, תוף צד (wrapping end, gypsy head) תוף קטן־ממדים, אחד בכל צד של כננת, באמצעותו מושכים חבלי התקשרות. [איור]

תַּפּוּחַ, תַּפּוּח הַמִּכְנָס (pommelion, cascabel): בליטה כדורית יצוקה בחלקו האחורי של תותח נטען לוע, אליה קושרים את חבל המכנס. >> חֶבֶל הַמִּכְנָס. [איור] [איור]

תְּפוּסָה* (tonnage, burden, burthen): קיבולתה של אוניית סוחר, על פיה מציינים את גודלה. נמדדת ביחידות "טון תפוסה". 1 טון תפוסה = 100 רגליים מעוקבות. = טוֹנַאז', קִבּוּל [מיושן]. גודלן של אוניות מלחמה נקבע על פי ההדחק שלהן. = בֵּית קִבּוּל [ארכאי]. >> הֶדְחֵק, מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית לְיַכְטוֹת, מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית הַיְּשָׁנָה.

– תְּפוּסָה בְּרוּטוֹ, הַתְּפוּסָה בְּרוּטוֹ* (gross registered tonnage): הנפח ברגליים מעוקבות של החללים בתוך אוניית סוחר ועל סיפונה המיועדים למטען, אספקה, דלק, נוסעים ואנשי צוות. את המספר מחלקים ב־100 ומקבלים את התפוסה ברוטו בטונות תפוסה.

– תְּפוּסָה נֶטוֹ, הַתְּפוּסָה נֵטוֹ* (net registered tonnage): קיבולת המטען הנושא רווחים של אוניית סוחר. התפוסה ברוטו פחות החללים עבור מגורי הצוות, חדרי המכונות וההגה, גשר הפיקוד, חדר המפות וכיו"ב.

תִּפְרֹשֶׂת*, תפרושת (sails, canvas): כלל המפרשים של ספינה, וגם אותו חלק מהם שהיא מניפה בזמן נתון. >> מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת, הִגְדִּיל תִפְרֹשֶׂת, הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת.

– תִּפְרֹשֶׂת יֶתֶר*, תפרושת יתר >> תִּפְרֹשֶׂת מְרַבִּית.

– תִּפְרֹשֶׂת מְרַבִּית, תפרושת מרבית (press of sail, press of canvas) [מן press במשמעות "המון"]: א) מספר ושטח המפרשים הגדול ביותר שספינה יכולה להניף בהתחשב בעוצמת הרוח ובכיוונה באותו זמן. ב) מספר ושטח המפרשים הגדול ביותר שיכטה תחרותית יכולה להניף כשהיא שטה ברוח מלאה. = תִּפְרֹשֶׂת יֶתֶר.

תָּקוּל* (foul) >> עֹגֶן תָּקוּל, כֶּבֶל תָּקוּל.

תְּקִיפַת הַסַּפָּנוּת הַמִּסְחָרִית (commerce raiding, guerre de course): צורת לוחמה ימית שמטרתה תקיפת אוניות הסוחר של האויב בזמן מלחמה כדי להטביען או לקחתן שלל. על ידי כך נפגעת כלכלת האויב ונחלש כוח עמידתו. >> צַיֶּדֶת אֳנִיּוֹת סוֹחֵר, צַיֶּדֶת סוֹחֵר, פְּרַיבֶטִיר.

תְּרִיס אֶשְׁקָף* (deadlight, port lid): מכסה מתכת נע על ציר המגן על שמשת אשקף או חלון תא במזג אוויר סוער. = מִכְסֵה חַלּוֹן הַתָּא. [איור]

תְּרִיסֵי אוֹרוֹת שַׁיִט (light screens): התקן עץ או מתכת התוחם את גזרת הראוּת של אור שיט. פנס אור צד, לדוגמה, מפיץ אור ירוק (ימין) או אדום (שמאל) על פני קשת אופק של 112.5 מעלות מישר לפנים; פנס אור ראש תורן מפיץ אור לבן על פני קשת אופק של 225 מעלות מישר לפנים וכיו"ב. >> אוֹר שַׁיִט.

תֹּרֶן*, תורן (mast): כלונס או עמוד איתן וגבוה, הנושא את מפרשיה של ספינה. באוניות קיטור ומנוע נושא התורן אורות שיט, אנטנות מכ"ם ותקשורת ועוד. [איור]

– בִּמְרוֹמֵי הַתֹּרֶן, בִּמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים (aloft) >> לְמַעְלָה.

– תֹּרֶן אֲחוֹרִי, תורן אחורי (mizzen mast, mizenmast): התורן הקרוב לירכתיים בספינת מפרשים בעלת שני תרנים או שלושה.

– תֹּרֶן אֲרָעִי, תורן ארעי (jury mast) >> תֹּרֶן דְחָק.

– תֹּרֶן גָּדוּם (stump mast): באוניות מפרשים – תורן תחתי קצר ועבה, ללא דוכנית וללא תורן נוסף מעליו. >> תֹּרֶן עַלְעִלִּי גָּדוּם.

– תֹּרֶן דּוּ רַגְלִי, תורן דו רגלי (bipod mast): תורן של ספינה הבנוי משני כלונסאות כפותים יחד בראשם ולו צורת משולש שווה שוקיים. [איור]

– תֹּרֶן דְּחָק*, תורן דחק (jury mast): תורן ארעי בסירה או באוניית מפרשים, המותקן בשעת דחק במקום תורן קבוע שהתמוטט בסערה או בקרב. בתקופת המפרשים התקינו לפעמים תורני ארעי באונייה חדשה והשיטו אותה במורד הנהר או אל נמל קרוב, שם הוחלפו בתרנים שהוכנו עבורה. = תֹּרֶן אֲרָעִי, תֹּרֶן הַצָּלָה [מליצי]. >> מַעֲטֵה דְּחָק. [איור]

– תֹּרֶן הָרֹאשׁ, תורן הראש [מיושן] (main mast) >> תֹּרֶן רָאשִׁי.

– תֹּרֶן טֵלֶסְקוֹפִּי, תורן טלסקופי (telescopic mast): תורן המורכב מכמה צינורות המושחלים אחד לתוך השני, כך שניתן לקפלו בעת הצורך. = תֹּרֶן שָׁחִיל.

– תֹּרֶן מְאַסֵּף*, תורן מאסף (jigger mast, jigger): א) תורן קטן בקצה האחורי של סירת מפרשים ועליו מפרש גף. ב) התורן האחרון באוניית מפרשים בעלת ארבעה תרנים (קדמי, ראשי, אחורי, מאסף).

– תֹּרֶן מְבֻנֶּה*, תורן מבונה (built mast, made mast): תורן של אוניית מפרשים הבנוי מכמה קורות עץ מחוברות יחד ולא מקורת עץ אחת שלמה.

– תֹּרֶן מוֹט*, תורן מוט (pole mast): תורן של סירה או ספינת מפרשים הבנוי מקורת עץ אחת שלמה ולא מכמה קורות המהודקות וחבוקות יחד.

– תֹּרֶן מַרְקִיעַ*, תורן מרקיע (skysail mast): הקטע החמישי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]

– תֹּרֶן מִתְקַפֵּל, תורן מתקפל (folding mast, collapsible mast, hinged mast): תורן של ספינת מפרשים שרגלו סבה על ציר, כך שאפשר להרכין אותו ב-90 מעלות, לרוב לשם מעבר תחת גשרים. = תֹּרֶן רָכִין. [איור]

– תֹּרֶן עִלִּי*, תורן עילי (topmast): הקטע השני בממד הגובה של תורן בספינות ובאוניות מפרשים, מעל התורן התחתי. [איור] [איור]

– תֹּרֶן עֶלְיוֹן*, תורן עליון (royal mast): הקטע הרביעי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]

– תֹּרֶן עַלְעִלִּי*, תורן עלעילי (topgallant mast): הקטע השלישי בממד הגובה של תורן באוניית מפרשים מלאת־מעטה (תחתי, עילי, עלעילי, עליון, מרקיע). [איור] [איור]

– תֹּרֶן עַלְעִלִּי גָּדוּם, תורן עלעילי גדום (stump topgallant mast): תורן עלעילי באוניית מפרשים מלאת מעטה, ללא מוטות ערב או תורן נוסף מעליו, לשימוש במזג אוויר סוער. >> מוֹטוֹת עֵרֶב, תֹּרֶן גָּדוּם.

– תֹּרֶן קִדְמִי*, תורן קדמי (foremast): באוניית מפרשים תלת־תורנית או ארבע־תורנית: התורן הקרוב לחרטום. באוניות קיטור ומנוע: התורן הקרוב לחרטום. [איור]

– תֹּרֶן רָאשִׁי*, תורן ראשי (main mast): התורן הנושא את המפרש העיקרי והגדול ביותר. באוניית מפרשים מלאת מעטה: התורן האמצעי. באוניות קיטור ומנוע: התורן הגבוה ביותר. = תֹּרֶן הָרֹאשׁ [מיושן, מליצי]. [איור]

– תֹּרֶן רָכִין* (folding mast, collapsible mast, hinged mast) >> תֹּרֶן מִתְקַפֵּל.

– תֹּרֶן שָׁחִיל* (telescopic mast) >> תֹּרֶן טֵלֶסְקוֹפִּי.

– תֹּרֶן תַחְתִּי*, תורן תחתי (lower mast): הקטע התחתון של תורן באוניית מפרשים, המחובר לשדרית ונושא עליו את הקטעים האחרים הגבוהים יותר (עילי, עלעילי, עליון ומרקיע). ממנו נפרש המפרש התחתי. [איור] [איור]

תְּרֻנָּה*, תרונה (masting): כלל התרנים והכלונסאות בספינה או באוניית מפרשים. [איור]

תָּרְנִי*, תורני (-masted): בעל תורן; חד־תורני, תלת־תורנית וכדומה.

תְּרָנִים עֲרֻמִּים מִכָּל מִפְרְשֵׂיהֶם, בתרנים ערומים מכל מפרשיהם (bare poles, under bare poles): מצבה של ספינת מפרשים שנקלעה לסערה עזה ועל כן נאלצת לגלול או להוריד את כל מפרשיה והיא נישאת עם הרוח. = מְעֻרְטֶלֶת מִכָּל מִפְרָשֶׂיהָ. >> נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה, נְטוּלַת תְּרָנִים.

תִּתְמֹכֶת הַתֹּרֶן*, תתמוכת התורן (tabernacle, mast trunk): בספינות מפרשים שבהן התורן קבוע לסיפון ולא לשדרית: מסגרת עץ התומכת בתורן ומאפשרת להרכינו בעת מעבר תחת גשרים. [איור]

תַּת אַדְמִירָל (vice admiral) >> אַדְמִירָל מִשְׁנֶה.

תַּת קָצִין, תת־קצין (petty officer): א) באוניות מפרשים מלחמתיות בצי הבריטי ובצי האמריקאי: איש צוות שדרגתו נמוכה משל קצין־משנה וגבוהה משל מלח פשוט; מעין "סַמָל" בלשון ימינו. ב) בצי הבריטי: סגן־משנה. >> קָצִין, קָצִין מִשְׁנֶה.

---

^{עדכון אחרון: 25 בינואר 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

שְׁבִיל מוֹשְׁכֵי הַסְּפִינוֹת (towpath): שביל לאורך הגדה של תעלה או נהר, עליו הולכים הפועלים או סוסי העבודה המושכים בחבל את סירות וספינות המשא. >> מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת, מְשִׁיכַת סְפִינוֹת.

שְׁבִירַת הַטּוּר, שבירת טור האויב (breaking the line): תמרון טקטי בתקופת המפרשים שנועד לפצל או לפורר את המערך הקרבי הטורי של האויב. >> מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי. [איור]

שְׂבָכָה*, שְׂבָכַת עֵץ, שְׂבָכַת בַּרְזֶל (grating): בימים עברו, מסגרת עץ מעשה שתי וערב מעל פתח בסיפון, להכנסת אוויר פנימה ולהוצאת אוויר מעופש. לרוב באוניות מפרשים מלחמתיות. כשמזג האוויר הורע, כוסו שבכות הסיפון הגלוי ביריעות אברזין לאטימה. וגם: רצפת סורגי הברזל (iron grating) בחדר המכונות או מִדְרָכֵי העץ המסורגים בעמדת ההגאי, בגשר הפתוח וכדומה. = סוֹרֵג. [איור] [איור]

שֹׁבֶל*, שובל [של כלי שיט] (wake): עקבות הגלים והקצף שספינה מותירה אחריה תוך כדי שיוטה. ה"תלם" שחורשת האונייה במים.

שֹׁבֶל הַמִּפְרָשׂ*, שובל המפרש (foot) >> שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה.

שַׁבְּלוֹנָה [מגרמנית] (mold, mould, template): תבנית עץ המשמשת בבניין אוניות לכיפוף לוחות הפלדה או לחיטוב קורות העצים לצורה המתוכננת. >> אוּלַם סִמּוּן, אוּלַם הַתְוָיָה.

שֶׁבֶּק (chébec, xebec, sciabecco, zebec): [מערבית: שׁוּבַּאכּ] ספינת מפרשים ים־תיכונית מהירה מהמאות 16–19, פותחה על ידי הקורסרים הברברים של צפון אפריקה. במקור תלת־תורנית עם מפרשים לטיניים ומשוטים, ולימים הניפה מפרשים רוחביים על תורני מוט. שימשה לשוד ימי, ללחימה ולמסחר.

שֶׁבֶר אֳנִיָּה, שבר אונייה; שִׁבְרֵי אֳנִיָּה (wreck) >> טְרֹפֶת.

שָׁבַר תֹּרֶן, שבר תורן (to dismast) >> מוֹטֵט תֹּרֶן.

שַׁבְשֶׁבֶת* (vane, weather vane): מכשיר לציון כיוון נשיבת הרוח. בתקופת המפרשים – פיסת אריג דגלים תפורה אל כּוֹשׁ סב על צירו בראש התורן.

שֶׁגֶם (tenon) >> סִין.

שְׂדֵה קֶרַח נוֹדֵד, שְׂדֵה קֶרַח מְקֻבָּץ, שדה קרח מקובץ (pack ice, ice pack) >> קֶרַח מְקֻבָּץ.

– שְׁדֵה הַקֶרַח הַנּוֹדֵד הָאַרְקְטִי (Arctic ice pack)

– שְׂדֵה הַקֶרַח הַנּוֹדֵד הָאַנְטְאַרְקְטִי (Antarctic ice pack)

שִׁדְרוֹן* (keelson): קורת חיזוק אורכית בספינות עץ, המחוברת אל הצלעיות התחתונות מעל מרכז השדרית, ונמתחת מקנה החרטום עד מזוזת הירכתיים. [איור] [איור]

שִׁדְרִית* (keel): הקורה העיקרית של שלד ספינה, המתוחה לכל אורכה במרכז התחתית, ואשר אליה מחוברים קנה החרטום, מזוזת הירכתיים והצלעות. באוניות ברזל ופלדה השדרית היא טור לוחות עבים ונקראת "שִׁדְרִית מִשְׁטָח". keel באנגלית של תקופת המפרשים הוא גם כינוי לספינה או לסירה כולה. >> מֵהַשִּׁדְרִית עַד כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן. [איור] [איור] [איור]

– שִׁדְרִית לוּחוֹת (plate keel, flat keel) >> שִׁדְרִית מִשְׁטָח.

– שִׁדְרִית מְדֻמָּה, שדרית מדומה (false keel): באוניות וספינות עץ, טור לוחות עץ עבה המחובר לצדה התחתון של השדרית. מגן על השדרית מפני פגיעה בקרקעית וכאשר גוררים ומעלים את הספינה אל היבשה. [איור] [איור]

– שִׁדְרִית מִשְׁטָח* (flat keel, plate keel, flat plate keel): באוניות בעלות גוף פלדה – טור הלוחות המרכזי בתחתית האונייה, הנמשך למלוא אורכה. עובי לוחות השדרית גדול משל לוחות התחתית האחרים ועליהם נשענת האונייה כשהיא במבדוק. = שִׁדְרִית לוּחוֹת. >> שִׁדְרִית קוֹרָה.

– שִׁדְרִית קוֹרָה, שִׁדְרִית תְּלוּיָה (hanging keel, bar keel): באוניות בעלות גוף פלדה – שדרית הבנויה מקורת פלדה בצורת האות האנגלית "אַי", אשר בולטת מאמצע תחתית האונייה בכיוון מטה למלוא אורכה. = שִׁדְרִית מִקְשָׁה* [מיושן]. >> שִׁדְרִית מִשְׁטָח.

שִׁדְרָן* (keel): חלק־מבני דמוי סנפיר הבולט כלפי מטה מתחתית יכטת מפרשים, לאורך השדרית. משמש לייצוב הספינה ולהגדלת התנגדותה לטרידה עקב פעולת הרוח על המפרשים. >> שִׁדְרִית, חֶרֶב, חֶרֶב צִדִּית, סְנַפִּיר יִצּוּב.

שׁוֹבֵר גַּלִּים* (breakwater, mole): חומת אבנים, סלעים או בטון להגנה על מעגן או נמל מפני גלי הים. >> מֵזַח.

שׁוֹבֶרֶת קֶרַח (icebreaker): אונייה המפלסת נתיב שיט לאוניות אחרות במים מכוסים שכבת קרח. = בּוֹקַעַת קֶרַח. [איור]

שׁוֹד יַמִּי (piracy, freebooting): השתלטות בכוח על אוניות תמימות בלב ים או פשיטה מן הים על יישובים בחוף, כדי לבזוז אותם או כדי לחטוף אנשים למען כופר נפש. = שׁוֹד יָם, פִּירָטִיוּת, לִיסְטוּת הַיָּם [מיושן].

שׁוֹדֵד יָם (pirate, sea rover): אדם העוסק בשוד ימי. = פִּירָט, בּוּקָנִיר, קוֹרְסָר.

שׁוֹדֶדֶת (freebooter): אוניית שודדי ים, ספינת פירטים.

שְׁוֵה שֹׁקַע*, האונייה שוות שוקע (on even keel, the ship is on even keel): מצבו של כלי שיט כאשר השוקע הקדמי והשוקע האחורי שלו שווים, אז קו השדרית שלו מקביל לקו המים.

שׁוֹטֵר יַמִּי (water police officer): שוטר ביחידת השיטור הימי של המשטרה.

שׂוֹכֵר סְפִינָה (charterer) >> חוֹכֵר אֳנִיָּה.

שׁוֹלֶה סְפוֹגִים (sponge diver): צולל שמומחיותו ליקוט ושליית ספוגים טבעיים מקרקעית הים.

שׁוֹלֶה פְּנִינִים (pearl diver): צולל שמומחיותו ליקוט צדפות פנינים מקרקעית הים, ובמיוחד זה היורד למעמקים בצלילה חופשית. = דּוֹלֶה פְּנִינִים.

– סִירַת שׁוֹלֵי פְּנִינִים (pearling boat, pearling vessel).

שׁוּלְיַת מַלָּחִים, שוליית מלחים (apprentice seaman, landsman): א) דרגה היסטורית של מלח טירון בצי המלכותי הבריטי ובצי האמריקאי. ב) מלח מתחיל באוניית סוחר או באוניית דיג. = מַלָּח מַתְחִיל.

שׁוֹלַת מוֹקְשִׁים* (minesweeper): ספינת מלחמה לסילוק מוקשים ימיים מנתיבי שיט.

שׁוֹמֵר מִגְדַּלּוֹר (lighthouse keeper): אדם המתגורר במגדלור ואחראי להפעלתו ולתחזוקת הציוד שבו, ובמיוחד בתקופה בה השתמשו במנורות שמן ובמנגנוני סיבוב מכניים.

שׁוֹמֵר סִירָה (boat keeper): איש צוות של אחת מסירות השירות של אונייה המוצב בה כשומר לפי תור. תפקידו להשגיח על הסירה ועל תכולתה כשהיא בחוף, קשורה לדופן האונייה או נגררת אחריה.

שׁוֹמְרֵי הַסְפִינָה, שׁוֹמְרֵי הָאֳנִיָּה, שומרי האונייה (shipkeepers): האנשים הנשארים באוניית לווייתנים כאשר שאר הצוות יורד בסירות כדי לרדוף אחר לווייתן ולצודו.

שׁוּרָה, שׁוּרַת חָזִית (line abreast): קבוצת אוניות העומדות או שטות זו בצד זו, במקביל. >> טוּר עָרְפִּי.

שׁוֹשַׁנַּת הַמַּצְפֵּן* (compass rose): מעגל במפה, מחולק ל־360 מעלות, המציין את כיווני הצפון האמיתי והצפון המגנטי והזויות ביחס אליהם. >> לוּחַ הַמַּצְפֵּן.

שׁוֹשַׁנַּת הָרוּחוֹת* (wind rose): תרשים המחלק את מעגל האופק לארבעה כיוונים ראשיים לפי רוחות השמיים (צפון, דרום, מזרח, מערב) ולכיווני ביניים.

שָׁזַר*, שָׁזַר חוּטִים לִגְדִיל* (to twist, to lay up): בייצור חבלים. >> סָתַר (חֶבֶל), גְּדִיל.

שְׁחִיף* (sailbatten): סרגל עץ או פלסטיק המושחל לתוך כיס בשפה האחורית של מפרש אורכי, כדי למתוח את שטח המפרש ולשמור על צורתו. = פְּסִיס מִפְרָשׂ.

שִׁחְרֵר חֶבֶל*, שִׁחְרֵר שַׁרְשֶׁרֶת (to slacken; to let run, to let go): א) ריפה את המתח על חבל. = רִפָּה חֶבֶל. ב) ניתק חבל מאחיזתו והניח לו להימשך כולו. = הִרְפָּה מִן הַחֶבֶל. >> מָשַׁךְ חֶבֶל, אָחַז וְהֶחֱזִיק בְּחֶבֶל, מָתַח חֶבֶל, הֶאֱרִיךְ חֶבֶל, שָׁמַט חֶבֶל, רִפָּה חֶבֶל.

שַׁחְרֵר וּמְשֹׁךְ!, שחרר ומשוך! (!Let go and haul): הפקודה באוניית מפרשים לשחרר חבל מאחיזתו, למשל מִפִּין שְׁלִיבָה או מִזָּקֵף, ולמושכו.

שִׁחְרֵר עוֹד חֶבֶל (to pay out, to veer out): הגדיל בהדרגה את אורכו הפעיל של חבל (או שרשרת). = הֶאֱרִיךְ חֶבֶל. >> רִפָּה הַרְבֵּה, קִצֵּר חֶבֶל.

שָׁט* (to sail, to steam, to navigate, to ride; to pull, to paddle): א) ייאמר על כלי שיט הנוסע על פני המים. ב) הפליג בספינה או בסירת משוטים. = הִלֵּך בִּסְפִינָה [חז"ל], הִפְלִיג.

– שָׁט בְּמֵישָׁרִים, האונייה שטה במישרים (to lay a course, to steer a course): ייאמר על אוניית מפרשים אשר בנשוב רוח נוחה שטה אל יעדה בקורס אחד ובקו ישר. >> רוּחַ נוֹחָה, שָׁט בְּקוּרְס, שִׁנָּה קוּרְס, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, שָׁמַר קוּרְס.

– שָט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, שט במעלה הרוח והחליף מפנים לסירוגין (to beat, to work to windward, to beat up against the wind, to ply): ייאמר על ספינת מפרשים השטה ברוח קדמית אל יעד או נקודה במוצא הרוח תוך חילופי מפנים לסירוגין, פעם לימין ופעם לשמאל. ספינת מפרשים אינה יכולה להפליג נגד הרוח, ולכן היא שטה קרוב לרוח ככל האפשר (עד 6 נקודות מצפן בספינות עם מעטה רוחבי ועד 4 נקודות בספינות עם מעטה אורכי) ונעה בתנועות זיגזג ארוכות אל היעד. = גִּלְסֵס [לשון דיבור], זִגְזֵג [לשון דיבור]. >> שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ. [איור]

– שָׁט בְּמֶרְחַק בָּטוּחַ מִן הַחוֹף, האונייה שטה במרחק בטוח מהחוף (to clear the land): התרחק במידה מספקת מסכנות אפשריות לשיט בקרבת החוף, כגון: שרטונות וזרמים.

– שָׁט בְּעִקְבוֹת, האונייה שטה בעקבות [אונייה אחרת] (to be in the wake of another): ייאמר על אונייה השטה בדיוק במסלול או ב"תלם" שחורשת האונייה שלפניה. >> שֹׁבֶל.

– שָׁט בַּצַּד הַפּוֹנֶה לָרוּחַ, שָׁט בַּצַּד שֶׁמֵעַל הָרוּחַ (to weather): שט בצדו הפונה למוצא הרוח של אי, הקיף כלי שיט אחר מצדו הפונה למוצא הרוח וכדומה. (to weather פירושו גם "להחזיק מעמד" מול איתני הטבע, "לצאת בשלום" מסערה, "לעבור ללא פגע" ליד חוף קרוב וכדומה.) >> חוֹף הַגְּלִי, חוֹף הַחֲסִי.

– שָׁט בְּקוּרְס, האונייה שטה בקורס (to follow a course): ייאמר על אונייה השטה בכיוון שנקבע לה ביחס לצפון. >> קוּרְס, שִׁנָּה קוּרְס, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, שָׁמַר קוּרְס, שָׁט בְּמֵישָׁרִים.

– שָׁט בְּרוּחַ גַּבִּית, האונייה שטה ברוח גבית (sailing large, to sail large, to sail with a large wind): ייאמר על ספינת מפרשים השטה עם רוח מאחורי המצעה או עם רוח לאחרה. >> רוּחַ גַּבִּית.

– שָׁט בְּרוּחַ מְלֵאָה, האונייה שטה ברוח מלאה (to run before the wind, to run free, to sail before the wind) >> שָׁט עִם הָרוּחַ, רוּחַ מְלֵאָה.

– שָׁט בְּרוּחַ צַד*, האונייה שטה ברוח צד (to reach, to sail with wind abeam): ייאמר על ספינת מפרשים השטה עם רוח הנושבת בניצב לדופן, מ־10 מעלות לפני הרוחבית עד 10 מעלות אחרי הרוחבית לערך. >> רוּחַ צַד. [איור]

– שָׁט בְּרוּחַ קִדְמִית, האונייה שטה ברוח קדמית (to sail by the wind): ייאמר על ספינת מפרשים השטה עם רוח הנושבת לעבר צדה הקדמי, מ־10 מעלות לערך לפני הרוחבית עד 30–40 מעלות לפני קו האמצע בחרטום. >> שָׁט קָרוֹב לַרוּחַ. [איור]

– שָׁט הֵיטֵב בְּרוּחוֹת קִדְמִיוֹת, האונייה שטה היטב ברוחות קדמיות (to hold a wind; a weatherly ship): ייאמר על ספינת מפרשים השטה ברוח קדמית מבלי להידחות הצדה תוך כדי התקדמותה. >> טְרִידַת רוּחַ, מֵיטִיב לָשׁוּט קָרוֹב לָרוּחַ.

– שָׁט הֲלוֹךְ וָשׁוֹב, האונייה שטה הלוך ושוב (to ply): ייאמר על ספינה השטה בצורה סדירה בין שני נמלים או שני מקומות.

– שָׁט לְעֵבֶר [אונייה אחרת] (to bear down, to bear down upon): ייאמר על אוניית מפרשים השטה לעבר אונייה אחרת או עצם אחר, ועל כן מתקרבת אל צדם הגלוי לרוח.

– שָׁט עִם הָרוּחַ*, האונייה שטה עם הרוח (to run before the wind, to run free): ייאמר על ספינת מפרשים השטה ברוח מלאה או כמעט מלאה, כשהרוח נושבת היישר לעבר הירכתיים. = שָׁט בְּרוּחַ מְלֵאָה, פָּלַס [מיושן]. [איור]

– שָׁט עִם זֶרֶם הַגֵּאוּת, שָׁט עִם זֶרֶם הַשֵּׁפֶל (to tide): ייאמר על אוניית מפרשים השטה לתוך נהר, תעלה או נמל כשהיא נדחפת על ידי זרם הגאות, או יוצאת מהם בעזרת זרם השפל. כשהזרם המועדי משנה את כיוונו, האונייה מטילה עוגן. >> זֶרֶם הַגֵּאוּת, זֶרֶם הַשֵּׁפֶל, זֶרֶם מוֹעֲדִי.

– שָׁט קָרוֹב לַחוֹף, שָׁט קָרוֹב לַיָבָּשָׁה (to keep hold of the land, to keep the land well aboard): ייאמר על אוניית מפרשים המתמידה לשוט קרוב לחוף.

– שָׁט קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה שטה קרוב לרוח (to sail close hauled): שט ברוח קדמית חדה; בספינות עם מעטה רוחבי עד 6 נקודות מצפן, בספינות עם מעטה אורכי עד 4 נקודות מצפן. = הֶעְפִּיל [מיושן]. >> קָרוֹב לָרוּחַ, קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר. [איור]

שְׁטוּחַת תַּחְתִּית *, ספינה שטוחת תחתית (flat bottomed) >> תַּחְתִית שְׁטוּחָה.

שִׁטַּח אֶת הַמָּשׁוֹט, שיטח את המשוט (to feather) >> הֶחְלִיק מָשׁוֹט, לַהֲבֵי מְשׁוֹטָה מִתְכַּנְסִים.

שְׁטִיחָה * (flake): חבל או שרשרת המסודרים בטורים מקבילים ארוכים, הלוך ושוב. [איור]

שְׁטִיל (calm) [לשון דיבור, מגרמנית] >> דִּמְמַת רוּחַ.

שְׁטַר מִטְעָן* (bill of lading): מסמך חתום על ידי רב החובל (או סוכן האונייה) ונמסר לסוחר, ובו פירוט הסחורות שהוא מתחייב להובילן ליעד תמורת סכום כסף נקוב. משתמשים בשטר מטען רק כאשר הסחורות הן חלק מן המטען הכולל של האונייה. כאשר סוחר טוען אונייה בשלמותה, העיסקה נחתמת במסמך הנקרא שְׁטַר שֶׂכֶר (charter).

שְׁטַר שֶׂכֶר* (charter, charter party) >> שְׁטַר מִטְעָן.

שִׁטְשֵׁט [מיושן] (to paddle) >> חָתַר [במשוט אינדיאני].

שִׁיא הַגֵּאוּת * (high water, high tide): פרק הזמן במהלך הגאות שבו מגיעים המים למפלס הגבוה ביותר.

– שִׂיא הַגֵּאוּת בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא * (hight water spring tide) >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

שִׂיא הַגַּל* (crest) >> רֶכֶס הַגַּל.

שִׂיא הַשֶׁפֶל (low water, low tide): פרק הזמן במהלך השפל שבו יורדים המים למפלס הנמוך ביותר.

– שִׂיא הַשֵּׁפֶל בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא (low water spring tide) >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

שִיוּט (sailing; racing; regatta, race; cruising): א) הפלגה, נסיעה על פני המים. ב) הפלגה תחרותית של סירות וספינות מפרש. ג) תחרות מפרשיות או סירות חתירה, וגם כל אחד מן המרוצים בתחרות זו. ד) שיט לכיוונים שונים. >> סִיוּר, שַׁיִט.

שַׁיָּט*, שייט [נ' שַׁיֶּטֶת, שַׁיָּטוֹת] (yachtsman, sailor; rower; swimmer): א) אדם המסיע סירת מפרשים לספורט ולתחרות. ב) [מיושן] חותר בסירת משוטים או בסירת חתירה לספורט ולתחרות. ג) [לשון חז"ל] שחיין.

שִׁיֵּט, שייט (to cruise): שט בכיוונים שונים לשם חיפוש או לשם ביקור במקומות שונים. >> סַיֶּרֶת, סִיוּר.

שַׁיִט* (sailing, boating; cruise; navigation): א) נסיעה בסירה או בספינת מפרשים. ב) הפלגה לכיוונים שונים לשם חיפוש או תרגול, וגם הפלגה ליעדים שונים לנופש ולפנאי. ג) [מיושן] ספנות, תובלה ימית.

– שַׁיִט אֶתְגָרִי, שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי (extreme boating): ענף של ספורט אתגרי הכולל חתירה בקיאקים ובסירות קאנו ושיט סירות מירוץ. = שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי.

– שַׁיִט בְּחִלוּפֵי מִפְנִים (tacking) >> שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

– שַׁיִט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ (beating to windward, beating, working to windward, windward sailing) >> שָׁט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

– שֵׁיט יַכְטוֹת, שיט יאכטות (yachting): שיט ביכטה לספורט, לתחרות או לפנאי.

– שֵׁיט מִפְרָשִׂים (sailing): שיט בסירת מפרשים או בספינת מפרשים לספורט, לתחרות, ללימוד או לפנאי.

– שֵׁיט נְהָרוֹת (river boating): שיט בנהר בסירה לספורט ולפנאי.

– שֵׁיט סִירוֹת (boating): שיט בסירת משוטים, בסירת מפרשים או בסירת מרוץ לספורט, לתחרות ולפנאי.

– שֵׁיט סִירוֹת אֶתְגָרִי (extreme boating) >> שַׁיִט אֶתְגָרִי.

– שֵׁיט סִירוֹת מֵרוֹץ, שיט סירות מירוץ (motor boating): שיט בסירות מנוע מהירות לספורט, לתחרות ולפנאי.

– שֵׁיט עִנּוּגִים, שיט עינוגים (cruise) >> הַפְלָגַת נֹפֶשׁ.

– שֵׁיט קָיָאקִים (kayaking): חתירה בקיאק לספורט, לתחרות או לפנאי.

– שַׁיִט תַּחֲרוּתִי (competitive sailing, racing): ענף ספורט שבו מתחרים ביניהם יחידים או קבוצות בהשטת סירות מפרשים ויאכטות מפרשים להשגת ניצחון או פרס.

– שֵׁיט תְּעָלוֹת (canal boating): הפלגה בסירת תעלות מסורתית לנופש ולפנאי, לרוב בתעלות המים של אנגליה ואירופה. >> סִירַת תְּעָלוֹת.

– שֵׁיט תַּעֲנוּגוֹת (cruise) >> הַפְלָגַת נֹפֶשׁ.

שַׁיֶּטֶת*, שייטת (flotilla): א) יחידת אוניות מלחמה בפיקוד קצין דגל, קטנה מצי (fleet) ובדרך כלל חלק ממנו. ב) יחידת אוניות מלחמה הכוללת כלי שיט מאותו סוג, קטנים או גדולים, המהווה חלק של צי. ג) בבריטניה בתקופת המפרשים נחלק צי מלחמתי לשלוש שייטות (squadrons); המונח flotilla לא היה בשימוש. >> פַּלְגָּה, אֶסְקַדְרוֹן.

– שַׁיֶּטֶת לִמְשִׂימוֹת מְיֻחָדוֹת, שייטת למשימות מיוחדות (flying squadron, detached squadron, detached squadron for particular service) >> אֶסְקַדְרוֹן לִמְשִׂימוֹת מְיֻחָדוֹת.

שָׁכַב עַל צִדּוֹ, האונייה שכבה על צדה (to lay broadside on, to lay on her broadside, to lay on her beam ends): מצבה של אוניית מפרשים הנוטה בזווית חדה כל כך, עד שקצות קורות הרוחב של סיפונה (beam ends) נושקים למים. מצב מסוכן זה עלול לקרות ע"י מכת רוח פתאומית חזקה כשהאונייה שטה במלוא מפרשיה. >> הַטָּיָה, נָטָה עַל צִדּוֹ (אונייה), נָטָה עַל צִדּוֹ בּמִדָּה מְסֻכֶּנֶת. [איור]

שְׂכַר הוֹבָלָה * (freight, freightage): התשלום עבור הובלת סחורות בכלי שיט. = דְּמֵי הוֹבָלָה.

שָׂכָר צֶוֶת לַהַפְלָגָה, שכר צוות להפלגה (to ship a crew): אסף אנשי צוות לעבודה בשכר באונייה.

שָׁלַב*, שָׁלַב חֶבֶל (to belay): כרך חבל בשמיניות סביב פין שליבה או מאחז (ברווז) מבלי לעשות בו קשר. הפקודה: שְׁלֹב!, שלוב! (!Belay). >> פִּין שְׁלִיבָה, בַּרְוָז.

שֶׁלֶד תְּחִלָּה, שיטת שלד תחילה (skeleton-first construction, skeletal construction): שיטה לבניית סירות וספינות מעץ, שבה בונים קודם שלד של שדרית, צלעות וחיזוקים פנימיים, ואחר כך מחברים אליו את מעטפת הלוחות של הגוף. = מִצְלַעַת תְּחִלָּה. >> מַעֲטֶפֶת תְּחִלָּה, צִפּוּי תְּחִלָּה.

שֶׁלָח (outrigger): בול עץ או מצוף, המחובר לגוף סירה צרה וארוכה במקביל לדופן ובמרחק מה ממנה, כדי לייצבה ולמנוע ממנה להתהפך. >> סִירַת שְׁלָחִים. [איור]

שְׁלִיטָה בַּיָּם (command of the sea, control of the sea): היכולת של מדינה לנהל את סחרה הימי ואת התובלה הימית הצבאית שלה בנתיבי ים החיוניים לה, ובה בעת להרחיק מהם את אויביה. השליטה בים היא מעין תחליף לתפיסת שטח ביבשה, ולשם השגתה על הצי המלחמתי לקיים נוכחות רצופה בים. >> עָצְמָה יַמִּית.

שָׁלִישׁ אִישִׁי [לאדמירל] (flag lieutenant) >> שָׁלִישׁ הָאַדְמִירָל.

שָׁלִישׁ הָאַדְמִירָל (flag lieutenant): בימים עברו, קצין ששימש שלישו האישי של קצין דגל, כלומר של אדמירל, אדמירל־משנה או סגן־אדמירל. עיקר תפקידו היה להעביר את פקודות האדמירל לשאר אוניות השייטת או הצי, לרוב באיתות דגלים. = שָׁלִישׁ אִישִׁי. >> קְצִין דֶּגֶל.

שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן, שלשלאות התורן (chains): רצועות ברזל צרות וחזקות בדופן אוניית מפרשים אליהן מחוברות גלגלות הנקבים המותחות את רכסות התורן. >> אֶדֶן שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן. [איור]

– שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי (fore chains), שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי (main chains), שַׁלְשְׁלָאוֹת הַתֹּרֶן הָאֲחוֹרִי (mizzen chains).

שֵׁם הָאֳנִיָּה, שם האונייה (name of ship): שמה של אונייה כפי שהוא מופיע בתעודת הרישום שלה (certificate of registry), ומתנוסס על חרטומה ועל ירכתיה.

שְׂמֹאל, צַד שְׂמֹאל* (port; בימים עברו: larboard): צד שמאל בכלי שיט. נקבע כשעומדים עם הפנים לחרטום והגב לירכתיים.

שְׁמוֹנָה צִלְצוּלִים (eight bells): בימים עברו – האות בפעמון האונייה שציין את סיומה של משמרת ותחילתה של המשמרת הבאה. סוף המשמרת. משמרת ארכה 4 שעות, וכל חצי שעה צלצלו בפעמון: פעם אחת, פעמיים וכו' עד שמונה צלצולים.

שְׁמוֹר כִּוּוּן!* שמור כיוון! (Steady!, Steady as she goes!, Steady as you go! Keep her so): הפקודה להגאי להתמיד ולהוליך את חרטום הספינה בכיוון המצפן (קוּרְס) שבו היא מתקדמת בעת מתן הפקודה. >> הֵישִׁיר אֳנִיָּה, שָׁמַר קוּרְס.

שָׁמַט*, שָׁמַט חֶבֶל (to slip): ניתק את הקצה של חבל רתיקה (למצוף, לכלונס או לרציף) או חבל עון והניח לו ליפול למים, לרוב כדי להסתלק ולצאת לים במהירות בשל צורך מבצעי או בשל הרעה פתאומית במזג האוויר. >> נִתֵּק חֲבָלִים, הֵסִיר רְתוּקוֹת, שִׁחְרֵר חֶבֶל, סִמֵּן בְּמָצוֹף אֶת חֶבֶל הָעֹגֶן.

שֶׁמֶן סְעָרָה (storm oil): שמן להשקטת גלים, שהיה בשימוש בכלי שיט עד הרבע האחרון של המאה ה־20.

שָׁמַר כִּוּוּן, שמר כיוון (to keep steady, to stand on) >> שָׁמַר קוּרְס, שְׁמוֹר כִּוּוּן!

שָׁמַר עַל אֹרְחוֹ, האונייה שמרה על אורחה (to keep course, to keep steady, to stand on) >> שָׁמַר קוּרְס.

שָׁמַר קוּרְס (to keep course, to keep steady, to stand on): ייאמר על כלי שיט המתמיד להתקדם בקוּרְס (כיוון המצפן) שנקבע לו על פי פקודה, בקו ישר ומבלי לסטות ימינה או שמאלה. = שָׁמַר עַל אֹרְחוֹ. >> שְׁמוֹר כִּוּוּן!, שָׁט בְּקוּרְס, שִׁנָּה קוּרְס, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, שָׁט בְּמֵישָׁרִים.

שַׁמָּשׁ הַקַּבַּרְנִיט (master's boy, captain's boy) >> נַעַר הַקַּבַּרְנִיט.

שֵׁן (tenon) >> סִין.

– שֵׁן וּמִגְרַעַת (mortise and tenon) >> סִין וְגֶרֶז.

שִנָּה אֹרַח, שינה אורח, האונייה שינתה את אורחה (to alter course, to haul) >> שִׁנָּה קוּרְס.

שִׁנָּה אֶת כִּוּוּנוֹ, שינה את כיוונו [הרוּח] (to shift) >> חָג [הרוח].

שִׁנָּה קוּרְס, שינה קורס, האונייה שינתה קורס (to alter course, to haul): שינה את כיוון ההתקדמות של הספינה ביחס לצפון (לפי המצפן). = שִׁנָּה אֹרַח, הִטָּה מַסְלוּל, הֵסֵב אֶת הָאֳנִיָּה. >> קוּרְס, שָׁט בְּקוּרְס, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, שָׁמַר קוּרְס, שָׁט בְּמֵישָׁרִים.

שִׁנּוּי אֹרַח, שינוי אורח (course alteration, alteration of course) >> שִׁנָּה קוּרְס.

שִׁנּוּי בְּכִוּוּן הָרוּחַ, שינוי בכיוון הרוח (shift of wind, wind shift): ייאמר על רוח המשנה את כיוונה. = חִיגַת הָרוּחַ. >> רוּחַ חָגָה לְפָנִים, רוּחַ חָגָה לְאָחוֹר.

שִׁנּוּי קוּרְס, שינוי קורס (course alteration, alteration of course) >> שִׁנָּה קוּרְס.

שְׁנֵי חוֹתְרִים לְמָשׁוֹט (double-banked oar): משוט בסירת חתירה שמניעים אותו שני חותרים היושבים זה לצד זה על ספסל אחד. >> דּוּ־טוּרִית.

שֻׁנִּית *, שונית (reef): סלע, טור סלעים או רכס חולי בגובה פני הים או סמוך מאוד אליהם. = רִיף.

שִׁנְצַת שָׁפָה* (buntline) >> מַעֲלַן שָׂפָה.

שִׁנְצַת תַּחְתִית* (clew garnet, leech line) >> מַעֲלַן תַּחְתִית.

שַׁסְתּוֹם הֲצָפָה (scuttling valve): שסתום גדול מידות בתחתית אונייה המשמש להצפתה במי ים ולהטבעתה בכוונה תחילה. בדרך כלל כדי למנוע את נפילתה בידי האויב. >> הֲצָפָה, הֵצִיף.

שַׁסְתוֹם מֵי יָם (sea cock): כל אחד מן השסתומים בתחתית כלי שיט דרכם נכנסים מי ים לקירור המנוע הראשי ומנועי העזר ולמערכות המכונות השונות, כגון: מי נטל, כיבוי אש, מיזוג אוויר ועוד. cock הוא שסתום הנמצא במצב פתוח או סגור, ללא אפשרות ויסות הזרימה.

שַׁעַר, שערי המבדוק, שערי המעגנה (floodgate, dockgate, gate): כל אחת משתי דלתות הסכר של מבדוק יבש או של מעגנה סכורה. שתי הדלתות יוצרות יחד צורת אות V הפוכה, אשר במבדוק יבש ראשה פונה החוצה ובמעגנה סכורה – פנימה. >> מִבְדוֹק יָבֵשׁ, מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

– שַעַר צָף* (floating caisson; ship caisson): סוג של שער למבדוק יבש, הבנוי בצורת תיבה מלוחות פלדה שאפשר למלאה מים ולהשקיעה או לרוקנה ולהציפה. התיבה נגררת אל פתח המבדוק, ולאחר שמרוקנים אותה ממים היא שוקעת וסוגרת את הפתח כמעין טריז. הקייסונים הראשונים לא היו מלבניים, אלא בעלי חתך רוחב כשל ספינה מחודדת קצוות ועשויים עץ; שערים מסוג זה, כיום מפלדה, נקראים בצרפתית bateau-porte ובאנגלית ship-caisson. = קֶיסוֹן. [איור]

שָׂפָה [של סירה] (gunwale) >> לַזְבֶּזֶת.

שָׂפָה*, שְׂפַת הַמִּפְרָשׂ* (leech): א) כל אחד משני השוּלִים הצדדיים של מפרש רוחבי. ב) השוּל האחורי של מפרש אורכי מרובע. ג) כל אחד משוּלָיו של מפרש אורכי, מרובע או משולש. [איור]

– שָׂפָה אֲחוֹרִית* (leech): השול החיצוני של מפרש אורכי, מרובע או משולש, הפונה לירכתיים. = שָׁפָה יַרְכִּית, יַרְכִּית.

– שָׂפָה גְּלָאִית* (weather leech, luff): שפת מפרש רוחבי בצד הפונה לרוח של הספינה. השפה שמעל הרוח. >> צַד הַגְּלִי, שָׂפָה קִדְמִית.

– שָׂפָה חֲסָאִית* (lee leech): שפת מפרש רוחבי בצד החסוי מהרוח של הספינה. השפה שמתחת לרוח. >> צַד הַחֲסִי.

– שָׁפָה חַרְטוֹמִית* (luff) >> שָׂפָה קִדְמִית.

– שָׂפָה יַרְכִּית* (leech) >> שָׂפָה אֲחוֹרִית.

– שָׂפָה עֶלְיוֹנָה* (head) >> רֹאשׁ הַמִּפְרָשׂ.

– שָׂפָה קִדְמִית* (luff): השול הקדמי של מפרש אורכי, מרובע או משולש, הצמוד אל התורן או אל סמוך (יתר) קדמי. השפה הגלויה לרוח של מפרש אורכי, להבדיל משפתו האחורית החסויה מן הרוח. = שָׁפָה חַרְטוֹמִית. >> שָׂפָה גְּלָאִית.

– שָׂפָה תַּחְתּוֹנָה* (foot): השוּל התחתון של מפרש אורכי או רוחבי. = תַּחְתִּית הַמִּפְרָשׂ, שֹׁבֶל הַמִּפְרָשׂ. [איור]

שִׁפּוּלַיִם*, שיפוליים (bilge, bilges): א) הצד הפנימי של תחתית ספינה, משני עברי השדרית. ב) החלק המתעגל בצדי גוף אונייה, במקום חיבור התחתית עם הדופן.

שְׁפוֹפֶרֶת דִּבּוּר, שפופרת דיבור (speaking tube) >> צִנּוֹר דִּבּוּר.

שְׁפוּעַת חַרְטוֹם* (trimmed by the head): מצבה של אונייה שחרטומה שקוע במים יותר מאשר ירכתיה והיא רוכנת קדימה.

שְׁפוּעַת יַרְכָּתַיִם*, שפועת ירכתיים (trimmed by the stern): מצבה של אונייה שירכתיה שקועים במים יותר מאשר חרטומה והיא רוכנת לאחור.

שֵׁפֶל* (ebb tide, falling tide, low tide): הירידה המחזורית הקבועה של מפלס מי הים בהשפעת כוחות המשיכה של הירח והשמש. ההפך מ"גאות". >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל, גֵּאוּת, מוֹעֵד יָם.

שָׁפַל*, המים שפלו (to ebb, to fall): ייאמר על ירידת מפלס המים בשעת השפל. >> גָּאָה.

שֵׁפֶל שֶׁלְאַחַר הַגֵאוּת (turn of tide at high water): שעת החילוף המחזורי בין גאות לשפל, אז המים מתחילים להיסוג. >> גֵּאוּת וָשֵׁפֶל.

שֹׁפַע*, שופע (trim): הנטייה באלכסון של שדרית האונייה לכיוון החרטום או לכיוון הירכתיים כאשר האונייה אינה שוות שוקע.

שִׁפַּע*, שיפע [את האונייה] (to trim): שינה את השופע של כלי השיט (את ההפרש בין השוקע הקדמי לשוקע האחורי שלו בעודו צף).

שְׂפַת הַמַּעֲקֶה (rail): השול העליון של מעקה הסיפון. >> מַעֲקֵה הַסִּפּוּן. [איור]

– שְׂפַת הַמַּעֲקֶה הָעֶלְיוֹן (topgallant rail).

שְׂפַת יָם*, שְׂפַת הַיָּם* (shore) >> חוֹף.

שְׁקוּעַת חַרְטוֹם* (down by the head): מצבה של אונייה כאשר השוקע הקדמי שלה גדול מן השוקע האחורי שלה, אז חרטומה שקוע במים יותר מירכתיה.

שְׁקוּעַת יַרְכָּתַיִם*, שקועת ירכתיים (down by the stern): מצבה של אונייה כאשר השוקע האחורי שלה גדול מן השוקע הקדמי שלה, אז ירכתיה שקועים במים יותר מחרטומה.

שָׁקֵט, ים שקט (calm (rippled)): דרגה 1 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 0–0.1 מ'. >> סֻלַּם דּוֹגְלַס, סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.

שֶׁקֶל [לשון דיבור] (shackle): מחבר פלדה בצורת האות U, שהצד הפתוח שלו סגור על ידי פין מתברג. = סְגִיר.

שֹׁקַע*, שוקע (draught, draft): מידת השקיעה של ספינה במים. המרחק האנכי מהשדרית עד קו המים של כלי שיט הצף במים. [איור]

– שֹׁקַע אֲחוֹרִי*, שוקע אחורי (aft draught): מידת השקיעה במים של ירכתי אונייה. המרחק האנכי בין השדרית לבין קו המים בניצב האחורי.

– שֹׁקַע מְמֻצָּע*, שוקע ממוצע (mean draught): מידת השקיעה הממוצעת של ספינה במים. הממוצע בין השוקע הקדמי לשוקע האחורי.

– שֹׁקַע קִדְמִי*, שוקע קדמי (forward draught): מידת השקיעה במים של חרטום אונייה. המרחק האנכי בין השדרית לבין קו המים בניצב הקדמי.

– שֹׁקַע הָאֳנִיָּה הוּא (כָּךְ וְכָךְ) (to draw, the ship draws … feet): לציון מידת השקיעה במים של אונייה בזמן נתון.

שֶׁקַע שֶׁבֵּין הַגַּלִּים (trough) >> גֵּיא הַגַּל.

שַׂר הַצִּי (First Lord of the Admiralty, [UK]; Secretary of the Navy, [US]; minister of the navy): א) [מיושן] מפקד הצי המלחמתי, מפקד שייטת בצי המלחמתי. = אַדְמִירָל, נָאוּאַרְכוֹס. ב) מיניסטר הצי המלחמתי. = הַלּוֹרְד הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת (בריטניה).

שְׂרוֹךְ חֶבֶל (lanyard, laniard): פיסת חבל קצרה לשימושים שונים באונייה, כמו קשירת שק חפצים, רתיקת חפץ למקומו, משיכת המקוש של מצית חלמיש בתותח וכו'. >> יָדִית חֶבֶל.

שְרוֹךְ מִפְרָשׂ, שְׂרוֹךְ (lacing, lacing line; rope band, robins): א) חבל דק לקשירת שפת מפרש אורכי למנור או לסָמוֹךְ; ב) חבל דק לקשירת שפת מפרש רוחבי לסקריה. >> שָׂרַךְ. [איור]

שֵׁרוּת בַּיָּם, שירות בים; שֵׁרוּת בַּצִּי, שירות בצי (sea service): שירות בצי המלחמתי.

שֵׁרוּת פָּעִיל, שירות פעיל (active service): היות כלי שיט מלחמתי כשיר מבחינה מבצעית. >> הֻכְנַס לְשֵׁרוּת פָּעִיל, נִמְצָא בְּשֵׁרוּת פָּעִיל, הוּצָא מִשֵׁרוּת פָּעִיל.

שֵׁרוּתֵי חַרְטוֹם, שירותי חרטום (heads): בימים עברו, באוניות מפרשים – מַחְרָאוֹת, מושבים לעשיית צרכים עם חור ניקוז לים שהותקנו במקור החרטום (מכאן שמם), חשופים לעין כל, ושימשו את המלחים בלבד. heads עדיין משמש לעיתים ככינוי לשירותים (lavatory) באונייה. >> בֵּית כִּסֵא, יְצִיע הָאַחְרָה. [איור]

שִׂרְטוֹן* (shoal, bar, bank): היערמות של חול וחצץ במים רדודים, בעיקר בשפכי נהרות ופתחי נמלים או בקרבת החוף, המהווה מכשול לשיט. >> רְדֵדָה, עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה עַל שִׂרְטוֹן.

– שִׂרְטוֹן חוֹל* (sandbank).

שְׂרִידֵי אֳנִיָּה (shipwreck, wreckage) >> טְרֹפֶת.

שִׁרְיוֹן דּוּ-מַתַּכְתִי (compound armour): לוח שריון שיוצר על ידי היתוך שכבת ברזל מחושל עם שכבת פלדה. שימש לשריון צריחי התותחים והגוף של אוניות מלחמה בעשור של 1880, לפני המצאת שריון הפלדה בסביבות 1890. יוצר בתוך תבנית על ידי מזיגת פלדה מותכת על צדו החיצוני של לוח ברזל מחושל שחומם למצב אדום-לוהט.

שְׁרִיקַת הַצְדָּעָה (piping the side) >> שְׁרִיקַת כָּבוֹד.

שְׁרִיקַת כָּבוֹד (piping the side): באוניות מלחמה, משמר של מלחים המקדם בשריקה טקסית במשרוקיות רב־מלחים את פניו של קצין בכיר או אורח רם־דרג עם עלותו לאונייה ובירידתו ממנה. מקור המנהג בתקופת המפרשים, אז הייתה היא הקריאה למלחי הדופן לתפוס את עמדותיהם ליד סיפון המותניים, כדי להעלות בכסא רב מלחים את מפקד האונייה או אורח רם-מעלה מסירתו אל הסיפון. קצב המשיכה בחבל ניתן אף הוא על ידי משרוקית רב המלחים. = שְׁרִיקַת הַצְדָּעָה. >> מַשְׁרוֹקִית רַב מַלָּחִים, מַלָּחֵי הַדֹּפֶן, קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית לְמַלָּחֵי הַדֹּפֶן, כִּסֵא רַב־מַלָּחִים.

שָׁרַךְ*, שָׂרַךְ מִפְרָשׂ (to lace): קשר שפת מפרש למנור, לגף או לסָמוֹךְ. >> שְׂרוֹךְ מִפְרָשׂ.

שָׁרְשָׁה* [מיושן] (shot, shackle, chain's lenght, length of chain): קטע שרשרת העוגן בין שני סְגִירִים (שְׁקָלִים), וגם האורך התקני של קטע שרשרת (12.5 פאדום).

שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן*, שרשרת העוגן (anchor chain, anchor cable, chain cable, cable): שרשרת הפלדה המחברת את העוגן לכלי השיט. שרשרות עוגן הוכנסו לשימוש ב-1820 לערך. >> כֶּבֶל, חֶבֶל עֹגֶן. [איור]

– שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן בִּמְאֻנָּךְ*, שרשרת העוגן במאונך (the anchor chain is up and down) >> עֹגֶן נִצָּב.

שַׁרְשֶׁרֶת עֶצֶר* (stopper, chain stopper): שרשרת קצרה המשמשת מעצור זמני לשרשרת אחרת הנמצאת תחת מתח. >> חֶבֶל עֶצֶר.

שָׁרָת (steward) >> כַּלְכַּל, עוֹבֵד מֶשֶׁק.

---

^{עדכון אחרון: 13 בינואר 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

רֹאשׁ הַהֶגֶה (rudder head): הקצה העליון של מטה ההגה, אליו מתחברת ידית ההגה. >> מַטֵּה הַהֶגֶה, יָדִית הַהֶגֶה, מוֹט הִגּוּי.

רֹאשׁ הַמֵּזַח (pierhead): קצה המזח הפונה לים. >> מֵזַח.

רֹאשׁ הַמַּלָּחִים (quartermaster): באוניות פירטים בתקופת המפרשים – מלח ותיק ומנוסה שנבחר לתפקידו בהצבעה על ידי צוות המלחים, והיה שני לקפטן בהיררכיה של החבורה. שימש כדוברם של המלחים בפני הקפטן. >> מַלָּח בָּכִיר, הִתְיָעֲצוּת מַלָחִים.

רֹאשׁ הַמִּפְרָשׂ* (head): השפה העליונה של מפרש מרובע, רוחבי או אורכי. = שָׂפָה עֶלְיוֹנָה. [איור]

רֹאשׁ הָעֹגֶן, ראש העוגן (crown): מקום החיבור של שתי זרועות העוגן, בקצה התחתון של הגזע. [איור]

רֹאשׁ הַצַּלְעִית הַעֶלְיוֹנָה (timber head) >> צַלְעִית עֶלְיוֹנָה.

רֹאשׁ הַתֹּרֶן*, ראש התורן (masthead): חלקו של התורן מקצהו העליון הקרוי "כַּפְתוֹר" או "גֻּלָה" ועד מקום החיבור הגבוה ביותר של הרִכְסוֹת והסָּמוֹכוֹת המחזקים אותו. [איור]

רֹאשׁ חִבֵּל, ראש חיבל: [לשון המקרא] המקום בראש התורן של אונייה שבו נפגשים החבלים המחזקים את התורן ונושאים את סקרית המפרש.

רֹאשׁ טוּרְקִי (Turk's head knot) >> קֶשֶׁר רֹאשׁ טוּרְקִי.

רֹאשׁ יָדִית הַהֶגֶה (tiller's head): הקצה הקדמי של ידית ההגה, בו אוחז ההגאי הנוהג את הסירה. באוניות מפרשים ישנות, לפני המצאת גלגל ההגה: קצה מוט ההיגוי בו אחז ההגאי. >> יָדִית הַהֶגֶה, מוֹט הִגּוּי.

רֹאשׁ מַלָּחֵי הָאַחְרָה (captain of the after guard): באוניות מפרשים מלחמתיות – מלח מנוסה ותיק שעמד בראש קבוצת המלחים שעמדתה במשמרת הייתה בסיפון האחרה. >> אִישׁ הָאַחְרָה, סִפּוּן הַאַחְרָה, רֹאשׁ מַלָּחֵי הַקַּדְמָה.

רֹאשׁ מַלָּחֵי הַדּוּכָנִית (captain of the top): באוניות מפרשים מלחמתיות – מלח מנוסה שעמד בראש קבוצת המלחים שטיפלה במהלך המשמרת במפרשים העיליים והעלעיליים של אחד מתורני האונייה. ראש מלחי הדוכנית הקדמית, ראש מלחי הדוכנית הראשית, ראש מלחי הדוכנית האחורית. >> רֹאשׁ מַלָּחֵי הַתֹּרֶן, אִישׁ רֹאשׁ הַתֹּרֶן.

רֹאשׁ מַלָּחֵי הַקַּדְמָה (captain of the forecastle: באוניות מפרשים מלחמתיות – מלח מנוסה שעמד בראש קבוצת המלחים שעמדתה במשמרת הייתה בסיפון הקדמה. >> סִפּוּן הַקַּדְמָה, אִישׁ סִפּוּן הַקַּדְמָה, רֹאשׁ מַלָּחֵי הַאַחְרָה.

רֹאשׁ מַלָּחֵי הַתֹּרֶן, ראש מלחי התורן (captain of the mast): באוניות מפרשים מלחמתיות – מלח מנוסה וותיק שהיה אחראי במהלך המשמרת על כל קבוצת המלחים שטיפלה במפרשים ובחבלים של אחד משלושת תרני האונייה. ראש מלחי התורן הקדמי, ראש מלחי התורן הראשי, ראש מלחי התורן האחורי. >> רֹאשׁ מַלָּחֵי הַדּוּכָנִית.

רֹאשׁ צְלָב (crosshead): התקן מכני דמוי צלב במנוע קיטור ובמנוע דיזל איטי, ההופך את התנועה הקווית הלוך ושוב של הבוכנה לתנועה סיבובית של גל הארכובה. בכננות עוגן עשויות עץ באוניות מפרשים ההתקן הפך את התנועה מעלה־מטה של ידיות ההפעלה לתנועה סיבובית של התוף. [איור] [איור]

רָאשִׁי* (main) >> תֹּרֶן רָאשִׁי, מִפְרָשׂ רָאשִׁי, סִפּוּן רָאשִׁי, מָנוֹעַ רָאשִׁי.

רַב חוֹבֵל* (master, shipmaster, captain, sea captain, skipper): קברניט של אוניית סוחר.

– רַב חוֹבֵל שֶׁל אֳנִיּוֹת יָם (sea captain): להבדיל מרב חובל של ספינות חופים ונהרות. >> אֳנִיַּת יָם.

– רַב חוֹבֵל נָמֵל*, רַב חוֹבֵל הַנָּמָל (harbour master, harbourmaster, quay warden [obs.]): רב חובל שהוסמך על ידי הרשויות לנהל את התעבורה הימית בנמל (כניסה ויציאת אוניות, עגינתן, רתיקתן לרציף וכו') ולאכוף את תקנות הנמל. >> מְנַהֵל נָמָל.

רַב חוֹבְלִים, רב־חובלים (master, sailing master): א) באוניות מפרשים מלחמתיות: קצין-משנה שהיה אחראי על ניווט האונייה והשטתה, שלישי בדרגה אחרי הקפטן והלוטננטים. >> קָצִין מִשְׁנֵה, חוֹבֵל, עוֹזֵר רַב חוֹבְלִים. ב) [מיושן] רב חובל, קברניט של אוניית סוחר.

רַב חוֹבְלִים וּמְפַקֵּד (master and commander [UK], master commandant [US]): דרגת קצונה היסטורית בצי המלכותי הבריטי ובצי האמריקאי בתקופת המפרשים, בין לוטננט לפוסט קפטן. קצין זה פיקד על אוניית מפרשים מלחמתית שאינה אוניית קו, החמושה בפחות מ־20 תותחים, ודרגתו הקבילה לדרגת מייג'ור בצבא היבשה. = קוֹמַנְדֶר. >> רַב חוֹבְלִים, פּוֹסְט קֶפְּטֵן.

רַב חַתְרִית (polyreme): השם המודרני של ספינות משוטים מלחמתיות ים־תיכוניות מן התקופה ההלניסטית בעלות שניים או שלושה טורי משוטים, אחד מעל השני, הגדולות מתלת־חתרית: ארבע־חתרית, חמש־חתרית… עשר־חתרית… עד ארבעים־חתרית). = פּוֹלִירֵמָה. >> תְּלַת חַתְרִית.

רַב מַלָּח (leading seaman): דרגת חוגר בציי מלחמה אחדים, המקבילה לדרגת רב־טוראי בחילות היבשה; הייתה נהוגה גם בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות.

רַב מַלָּחִים* (boatswain, bos'n, bosun): א) הדֵּרוּג הבכיר במחלקת הסיפון של אוניית סוחר או אוניית דיג. ב) באוניות מפרשים: קצין־משנה שהיה אחראי על תקינות סירות האונייה, המפרשים, החיבל, הדגלים, העוגנים, חבלי העוגנים וחבלי הרתיקה.

רַב מְשַׁמְּנִים (donkeyman): הדֵּרוּג הבכיר במחלקת המכונה של אוניית סוחר, מקביל לרב המלחים במחלקת הסיפון. = דּוֹנְקִימֶן, רס"ר מְכוֹנָה (בחיל הים). >> מַפְעִיל דּוּד עֵזֶר.

רַב סַפָּן (skipper): קברניט של ספינת דיג או של אוניית דיג קטנה.

רֶגָטָה, רגאטה (regatta): א) תחרות שיט מסורתית הנערכת מדי שנה בגרנדה קאנאלה בוונציה, ובה נוטלות חלק סירות משוט וגונדולות. ב) ארוע ספורטיבי בו מתחרות ביניהן סירות מפרשים או סירות חתירה להשגת ניצחון או פרס. התחרות כוללת סדרת "מירוצים", והיא מתנהלת על פי חוקים מוסכמים. = תַּחֲרוּת שַׁיִט.

רֶגֶל הַתֹּרֶן*, רגל התורן (housing [UK], bury [US]): חלקו התחתון של התורן בספינת מפרשים, מהסיפון ולמטה, ובסירת מפרשים – מן הספסל ולמטה.

רְדֵדָה* (shallow): מקום בים או בנהר שהמים בו אינם מספיק עמוקים לתנועת כלי שיט. >> חֶסֶם, שִׂרְטוֹן.

רוֹגֵשׁ*, ים רוגש (rough): דרגה 5 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 2.50–4.00 מ'. >> סֻלַּם דּוֹגְלַס, סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.

רוֹהֲטָה* (runner, fall): קצה החבל הנמשך בגלגלות להרמת מטען, למתיחת מפרשים וכדומה. (מן ר-ה-ט, רָהַט: "רָץ", "אָץ", תרגום שאילה של runner באנגלית.) [איור]

רִוֵּחַ, ריווח גלגילות (to overhaul): בתקופת המפרשים – פרש והרחיב את חלקיה של גלגלת או של מערכת חבלים וגלגלות והכין אותן מחדש לשימוש. הגדיל את המרחק בין הגלגילות של גַּלְגֶּלֶת לאחר שהתקרבו זו לזו עקב המשיכה בחבל. >> גַּלְגִּלָּה, גַּלְגֶּלֶת, בָּדַק (to overhaul [dated]).

רוּחַ* (wind, breeze): תנועת אוויר אופקית על פני כדור הארץ.

– לִפְאַת רוּחַ [מליצי] (to windward) >> לְצַד הַגְּלִי.

– מוּל הָרוּחַ* (with head to the wind, in the teeth of the wind): מצבה של ספינת מפרשים שחרטומה פונה ישירות אל הכיוון ממנו נושבת הרוח.

– מֵעַל הָרוּחַ (to windward) >> בְּצַד הַגְּלִי.

– מִתַּחַת לָרוּחַ (to leeward) >> בְּצַד הַחֲסִי.

– רוּחַ אֲמִתִּית*, רוח אמיתית (true wind) >> רוּחַ מְדֻמָּה.

– רוּחַ גַּבִּית* (wind abaft the beam, large wind): רוח הנושבת מ־10 מעלות לערך מאחורי הרוחבית עד 10 מעלות לערך לפני קו האמצע בירכתיים. >> רוּחַ לָאַחְרָה, רוּחַ נוֹחָה, שָׁט בְּרוּחַ גַּבִּית. [איור]

– רוּח חָגָה לְאָחוֹר* (backing, backing of wind): הרוח משנה את כיוונה נגד כיוון השעון. >> חִיגַת הָרוּחַ, חָגָה לְאָחוֹר.

– רוּחַ חָגָה לְפָנִים* (veering, veering of wind, to haul round): הרוח משנה את כיוונה עם כיוון השעון. >> חִיגַת הָרוּחַ, חָגָה לְפָנִים, חָגָה קָדִימָה.

– רוּחַ חֲרִישִׁית* (light breeze): רוח שחוזקה 2 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 4–6 קשרים. במאה ה־19, בתקופת המפרשים: 3–5 קשרים.

– רוּחַ יַבָּשָׁה* (land breeze): רוח הבאה מן היבשה ונושבת על הים.

– רוּחַ יָם* (sea breeze): רוח הבאה מן הים ונושבת על היבשה.

– רוּחַ לָאַחְרָה (quartering wind): רוח הנושבת כארבע נקודות מצפן (45 מעלות) מאחורי המצעה. >> רוּחַ גַּבִּית, אַחְרָה. [איור]

– רוּחַ לַיַּרְכָּתַיִם*, רוח לירכתיים (following wind) >> רוּחַ מְלֵאָה.

– רוּחַ לַמִּצְעָה* (wind abeam) >> רוּחַ צַד.

– רוּחַ מְדֻמָּה*, רוח מדומה (apparent wind): הרוח הפועלת על כלי שיט כשהוא בנסיעה, להבדיל מרוח אמיתית הפועלת עליו כשהוא עומד. רוח מדומה היא הכוח השקול של הרוח האמיתית ורוח הפנים, ועל פיו מחשבים את מהירותה ואת כיוונה. = רוּחַ נִדְמֵית. >> רוּחַ אֲמִתִּית, רוּחַ פָּנִים.

– רוּחַ מְלֵאָה* (following wind): רוח הנושבת היישר על ירכתי ספינת מפרשים, עד זווית של 10 מעלות לערך משני צדי קו האמצע. = רוּח לַיַרְכָּתַיִם. [איור]

– רוּחַ מִצְעָר (scant wind, bare wind): הכינוי שניתן בתקופת המפרשים לרוח "הגבולית" אשר עדיין אִפְשֵׁרָה לאונייה לשוט אל יעדה בקו ישר ולא בחילופי מפנים ותנועת זיגזג. השם התייחס לזווית החדה של כיוון הרוח, 2 עד 1 נקודות מצפן לפני הרוחבית, ולא לעוצמתה. >> קָרוֹב לָרוּחַ. [איור]

– רוּחַ מְתוּנָה* (moderate breeze): רוח שחוזקה 4 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 11–16 קשרים. במאה ה־19, בתקופת המפרשים: 10–15 קשרים.

– רוּחַ נֶגְדִּית (head wind, dead muzzler, foul wind): רוח הנושבת מול חרטומה של ספינת מפרשים עד 30–40 מעלות לערך מכל צד של קו האמצע, ועל כן אינה מאפשרת לה להתקדם כלל. = רוּחַ מִתְנַגֶּדֶת [מליצי]. >> רוּחַ פָּנִים. [איור]

– רוּחַ נִדְמֵית* (apparent wind) >> רוּחַ מְדֻמָּה.

– רוּחַ נוֹחָה (fair wind, favourable wind): רוח הנושאת אוניית מפרשים אל יעדה בקו ישר, ללא צורך בתנועות זיגזג וחילופי מפנים לסירוגין כפי שקורה אם היעד נמצא בתוך הגיזרה של רוח נגדית. כל רוח, מרוח קדמית ועד רוח מלאה, נחשבת לרוח נוחה. = רוּחַ צְלֵחָה [מליצי]. >> שָׁט בְּמֵיְשָׁרִים. [איור]

– רוּחַ סוֹעֶרֶת* (moderate gale, near gale): רוח שחוזקה 7 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 28–33 קשרים. במאה ה־19, בתקופת המפרשים: 25–35 קשרים.

– רוּחַ עַזָּה* (strong breeze): רוח שחוזקה 6 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 22–27 קשרים. במאה ה־19, בתקופת המפרשים: 20–25 קשרים.

– רוּחַ עֵרָה* (fresh breeze, fresh wind): רוח שחוזקה 5 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 17–21 קשרים. במאה ה־19, בתקופת המפרשים: 15–20 קשרים.

– רוּחַ פָּנִים* (head wind): הרוח הנגרמת על ידי תנועת הספינה. מהירותה שווה למהירות הספינה וכיוונה הפוך לכיוון התקדמותה. >> רוּחַ מְדֻמָּה, רוּחַ נֶגְדִית.

– רוּחַ צַד* (wind abeam, soldier's wind): רוח הנושבת היישר על צדה של ספינת מפרשים, מ־10 מעלות לפני הרוחבית עד 10 מעלות אחרי הרוחבית לערך. = רוּחַ לַמִּצְעָה. [איור]

– רוּחַ צְלֵחָה [מליצי] (fair wind, favourable wind) >> רוּחַ נוֹחָה.

– רוּחַ צַפְרִירִים (zephyr): בריזה מערבית קלה וחמה.

– רוּחַ קִדְמִית* (wind on the bow): רוח הנושבת על צדה הקדמי של ספינת מפרשים, מ־10 מעלות לערך לפני הרוחבית עד 30–40 מעלות לפני קו האמצע בחרטום. >> קָרוֹב לָרוּחַ. [איור]

– רוּחַ קַלָּה* (gentle breeze): רוח שחוזקה 3 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 7–10 קשרים. במאה ה־19, בתקופת המפרשים: 5–10 קשרים.

– רוּחַ שְׁכִיחָה* (prevailing wind): הרוח האופיינית לאזור כלשהו על פני כדור הארץ, ששכיחותה גדולה משל רוחות אחרות המנשבות באותו מקום. >> רוּחוֹת הַמִּסְחָר.

– רוּחַ תְּזָזִית, תְּזָזִית* (squall) >> מַכַּת רוּחַ.

– רוּחוֹת הַמִּסְחָר, רוּחוֹת הַסַּחַר* (trade winds, trades): רוחות קבועות הנושבות מקו רוחב 30 מעלות צפון ומקו רוחב 30 מעלות דרום בערך אל עבר קו המשווה. בחצי הכדור הצפוני הרוחות הן צפון־מזרחיות, ובחצי הכדור הדרומי – דרום־מזרחיות. צריך להיתרגם "רוּחוֹת קֶבַע", מן trade במשמעות "נתיב", "מסלול קבוע" ולא במשמעות הנוספת והלא מתאימה: "מִסְחָר". = רוּחוֹת קֶבַע.

– רוּחוֹת הַשָּׁמַים (cardinal points, cardinal directions): ארבעת הכיוונים הראשיים של מעגל האופק: צפון, דרום, מזרח ומערב.

– רוּחוֹת קֶבַע (trade winds) >> רוּחוֹת הַמִּסְחָר.

רֶוַח בֵּין צְלָעוֹת, רווח בין צלעות (space): באוניות עץ – רוחב החלל הריק בין שתי צלעות סמוכות. >> רֹחַק בֵּין צְלָעוֹת, רֹחַב הַצְּלָעוֹת.

רוֹכֵל אֳנִיּוֹת, רוכל אניות; רוֹכְלֵי אֳנִיּוֹת, רוכלי אוניות (bumboat man; bumboat people) >> סִירַת רוֹכְלִים.

רוֹכֵס* (toggle) >> כְּפִיס רְכִיסָה.

רוֹקֵן מַיִם*[מסירה] (to bale): שאב במדלה־יד או בדלי את מי הים שנקוו בתחתית הסירה. >> מַדְלֶה.

רֹחַב*, רוחב (beam, breadth): מידת רוחבו המרבי של כלי שיט. >> לְרֹחַב הָאֳנִיָּה, לָרֹחַב, קוֹרַת רֹחַב. [איור]

– רֹחַב מְרַבִּי, רוחב מרבי (extreme breadth):רוחבו המקסימלי של כלי שיט הנמדד באמצעיתו מהצד החיצוני של מעטפת הלוחות המכסה את הצלעות.

– רֹחַב פְּנִימִי (של גוף האונייה), רוחב פנימי (moulded or molded breadth, breadth moulded): רוחבו הגדול ביותר של כלי שיט הנמדד באמצעיתו מהצד החיצוני של הצלע אל הצד החיצוני של הצלע הנגדית. אינו מביא בחשבון את עובי לוחות המעטפת. >> עֹמֶק פְּנִימִי [של גוף האונייה]

רֹחַב הַצְּלָעוֹת, רוחב הצלעות (room): באוניות עץ – עובי הצלעות בממד האורכי. >> רֹחַק בֵּין צְלָעוֹת, רֶוַח בֵּין צְלָעוֹת.

רָחְבִּי, רוחבי (square) >> מִפְרָשׂ רָחְבִּי, מַעֲטֶה רָחְבִּי.

רָחְבִּית*, רוחבית (beam): קו סימטריה המחלק אונייה לרוחבה, ונמתח מדופן לדופן באמצע האונייה ובניצב לקו השדרית. משמש לציון כיוונים יחסיים באונייה, אליה וממנה. >> קַו הַשִּׁדְרִית.

– לִפְנֵי הָרָחְבִּית, לפני הרוחבית (before the beam): לציון מיקום יחסי מחוץ לאונייה, מ־10 מעלות לפני הרוחבית עד קו האמצע בחרטום. [איור]

– מֵאֲחוֹרֵי הָרָחְבִּית, מאחורי הרוחבית (abaft the beam): לציון מיקום יחסי מחוץ לאונייה, מ־10 מעלות לערך עד 45 מעלות לערך אחרי הרוחבית. [איור]

– מֵאֲחוֹרֵי הָרָחְבִּית בְּצַד יָמִין, מאחורי הרוחבית בצד ימין (abaft the starboard beam).

– מֵאֲחוֹרֵי הָרָחְבִּית בְּצַד שְׂמאֹל, מאחורי הרוחבית בצד שמאל (abaft the port beam).

– מוּל הָרָחְבִּית, מול הרוחבית (abeam, dead abeam): לציון מיקום יחסי מחוץ לאונייה, מ־10 מעלות לערך לפני הרוחבית עד 10 מעלות לערך אחרי הרוחבית. [איור]

– מוּל הָרָחְבִּית בְּצַד יָמִין, בצד ימין מול הרוחבית (on the starboard beam): לציון מיקום יחסי מחוץ לאונייה, בניצב לאמצע האונייה בצד ימין.

– מוּל הָרָחְבִּית בְּצַד שְׂמֹאל, בצד שמאל מול הרוחבית (on the port beam): לציון מיקום יחסי מחוץ לאונייה, בניצב לאמצע האונייה בצד שמאל.

– מוּל הָרָחְבִּית בְּצַד הַחֲסִי, מוּל הָרָחְבִּית בְּצַד הַגְּלִי (on the lee beam, on the windward beam)

רַחֶפֶת* (hovercraft, air-cushion vehicle): כלי שיט חסר הדחק, אשר שט כשהוא מרחף מעל פני המים. הרחפת מתקדמת בעזרת מדחפים חיצוניים או מנוע סילוני כמו זה של מטוס. = סְפִינַת רַחַף [מיושן], מֶרְחָפָה [מיושן].

רֹחַק בֵּין צְלָעוֹת, רוחק בין צלעות (room and space): באוניות עץ – המרחק בין דופן צלע אחת לדופן הזהה לה של הצלע הסמוכה. במלים אחרות, רוחב הצלע ועוד גודל הרווח בינה לבין הצלע שלצדה. את הרוחק בין הצלעות מדדו בדרך כלל בשדרון או קרוב אליו. >> רֶוַח בֵּין צְלָעוֹת, רֹחַב הַצְּלָעוֹת.

רָחַק מִן הָרוּחַ, האונייה רחקה מן הרוח (to bear up, to bear away, to pay off, to pay away) >> פָּנָה מִן הָרוּחַ.

רִיף* (reef) >> שֻׁנִּית.

רֵיקָה, האונייה הפליגה ריקה (in ballast): ייאמר על אונייה מסחרית המפליגה ללא מטען, אלא רק עם מי נטל או זבורית. >> אֳנִיָּה רֵיקָה.

רָכַס* (to bend) >> קָשַׁר.

רֶכֶס* (bend): קֶשֶׁר של חבל בחבל אחר. >> קֶשֶׁר (knot), עֶנֶד (hitch).

– רֶכֶס דַּיָּגִים, רכס דייגים (Fisherman's bend): קשר לחיבור חבל אל טבעת העוגן, לטבעת רתיקה ברציף, לטבעת של מצוף וכדומה. = רֶכֶס עֹגֶן.

– רֶכֶס הַשְׁחָלָה* (reeving line bend): קשר לחיבור שני חבלים שווים בעוביים. החבלים מחוברים זה לזה בחצאי ענדים, והקצוות החופשיים מאובטחים להמשך החבל על ידי כריכת חיבור.

– רֶכֶס מֵיתָר* (sheet bend): קשר לחיבור שני חבלים זה לזה או לחיבור קצה חבל אל לולאה. = קֶשֶׁר אוֹרְגִים.

– רֶכֶס מֵיתָר חָלִיץ* (slippery sheet bend): קשר דומה לרכס מיתר רגיל, אך כזה הניתן להתרה מהירה. = רֶכֶס מֵיתָר מְהִיר הַתָּרָה.

– רֶכֶס מֵיתָר כָּפוּל* (double sheet bend): רכס מיתר שבו קצה חבל אחד נכרך פעמיים סביב הלולאה של החבל השני, לביטחון. = קֶשֶׁר אוֹרְגִים כָּפוּל.

– רֶכֶס מֵיתָר מְהִיר הַתָּרָה (slippery sheet bend) >> רֶכֶס מֵיתָר חָלִיץ.

– רֶכֶס עֹגֶן*, רכס עוגן (anchor bend): קשר לחיבור חבל אל טבעת העוגן, לטבעת רתיקה ברציף, לטבעת של מצוף וכדומה. = רֶכֶס דַּיָּגִים.

– רֶכֶס שְׁמוֹנֶה (figure eight bend, Flemish knot): קשר לחיבור שני חבלים שווים בעוביים שצורתו צורת הספרה שמונה. = קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה כָּפוּל.

רֶכֶס הַגַּל (crest, wave crest): פסגת הגל, כרבולתו, להבדיל מחלקו השקוע הנקרא "גֵּיא הַגַּל". = שִׂיא הַגַּל.

רִכְסָה*, מ"ר רִכְסוֹת  (shroud): חבל או כבל חזק לחיזוק רוחבי של התורן באוניית מפרשים. = קַלְעֵי הַתֹּרֶן [מליצי]; יֶתֶר צַד, וַנְטָה [בסירת מפרשים]. >> חִבֵּל, חַבְלֵי הָתֹּרֶן.

– רִכְסוֹת הַתֹּרֶן הַקִּדְמִי, רכסות התורן הקדמי [התחתי] (fore rigging), רִכְסוֹת הַתֹּרֶן הָרָאשִׁי, רכסות התורן הראשי [התחתי] (main rigging), רִכְסוֹת הַתֹּרֶן הָאֲחוֹרִי, רכסות התורן האחורי [התחתי] (mizzen rigging). >> חִבֵּל. [איור]

– רִכְסַת מוֹט הַחַרְטוֹם* (bowsprit shroud): חבל לחיזוק רוחבי של מוט החרטום, מחובר דרך מערכת גלגילות לקולר מוט החרטום.

רְסִיסֵי עֵץ, רְסִיסִים (splinters): בתקופת המפרשים – פיסות עץ שקרע כדור תותח של האויב מדפנות האונייה, התרנים, לוחות הסיפון וכדומה. רסיסים אלה התעופפו לכל עבר במהירות עצומה ופגיעתם הייתה קטלנית.

רֶסֶן* (bridle): חבל קצר הקבוע בשני קצותיו ומחבר דבר מה לחבל גדול יותר. [איור] [איור]

– רֶסֶן חַרְטוֹמִי* (bowline bridle): חבל קצר, קבוע בשני קצותיו לשפת מפרש רוחבי, אליו מחובר החבל החרטומי. = רֶסֶן חֶבֶל חַרְטוֹמִי. >> חֶבֶל חַרְטוֹמִי. [איור]

רֶסֶס, רֶסֶס מֵי יָם, רְסִיסֵי מֵי יָם (spray, sea spray): נתזי מי ים הניתקים מפניהם הנשברים של הגלים במזג אוויר סוער ומתעופפים באוויר. = נִתְזֵי מֵי יָם.

רִסֵּק, ריסק [חבית, סירת עץ] (to stave in) >> בִּקֵעַ [חבית, סירת עץ].

רֵעַ לַסְּפִינָה [מליצי] (shipmate) >> חָבֵר לַצֶוֶת.

רִפָּה אֶת הַהֶגֶה, ריפה את ההגה (to ease the helm): באונייה או בספינת מפרשים – החליש את האחיזה בהגה הנמצא במעלה הרוח או במורד הרוח והניח לו לחזור לכיוון "אמצע הגה". פעולה זו נעשית כאשר הרוח נחלשת ואין צורך יותר להחזיק בכוח את ההגה במעלה הרוח או במורד הרוח כדי לבטל את משיכתה של האונייה לעלות לרוח או לרדת מהרוח. >> נִמְשָׁךְ לְמַעֲלֵה הָרוּחַ, נִמְשָׁךְ לְמוֹרַד הָרוּחַ, מִתֵּן אֶת הָאֳנִיָּה.

– רַפֵּה אֶת הַהֶגֶה!, רַפֵּה הֶגֶה! (!Ease the helm): הפקודה להגאי.

רִפָּה אֶת הַהֶגֶה לְמוֹרַד הָרוּחַ, ריפה את ההגה למורד הרוח (to ease down the helm): פקודה להגאי באוניית מפרשים מלאת־מעטה במהלך סיבוב לחילוף המפנה מול הרוח. הפקודה ניתנת אחרי "היכון לסיבוב!", וההגאי נדרש לקרב את האונייה לרוח על ידי סיבוב גלגל ההגה לצד החסי במתינות ולא בתנועה חדה כמו בפקודה "הגה למורד הרוח!" (!Helm a-lee! or Helm down). תנועה חדה מגדילה את הגרר שיוצר לוח ההגה, האונייה מאבדת את תנופתה ועלולה להיעצר מול הרוח מבלי יכולת להשלים את הסיבוב אל המפנה השני. >> סִיבוּב מוּל הָרוּחַ וְחִלּוּף הַמִפְנֶה, מֵאֵן לְהִפָּקֵם (האונייה מיאנה להיפקם), פְּקֻדּוֹת לַהֶגֶה. [איור]

– רַפֵּה הֶגֶה לְמוֹרַד הָרוּחַ! (!Ease down the helm): הפקודה להגאי.

רִפָּה*, רִפָּה חֶבֶל, ריפה חבל, ריפה שרשרת (to slacken): הוסיף לאורכו הפעיל של חבל כדי להקטין את המתח עליו. = שִׁחְרֵר חֶבֶל. >> רָפוּי [חֶבֶל], הִקְטִין רִפְיוֹן.

– רִפָּה בְּהַדְרָגָה, ריפה בהדרגה [חבל או שרשרת] (to ease off, to ease away).

– רִפָּה הַרְבֵּה*, ריפה הרבה [חבל או שרשרת] (to slack off, to slack away, to pay out).

רָפוּי* [חבל] (slack): ייאמר על חבל שאינו מתוח. >> רִפָּה חֶבֶל, רִפְיוֹן [של חבל].

רַפְטִינְג (rafting): שיט אתגרי בסירת גומי מתנפחת במורד נהר גועש, זרוע אשדים וסלעים.

רְפִידַת חֶבֶל הָעֹגֶן, רפידת חבל העוגן; רְפִידַת שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, רפידת שרשרת העוגן (hawse bolster): באוניות פלדה – שולי הפלדה העבים סביב פתח שרשרת העוגן. באוניות עץ – רפידת עץ עבה סביב פתח חבל העוגן או שרשרת העוגן. (שרשרות עוגן הוכנסו לשימוש באוניות עץ בסביבות 1820.) = אִמְרָה [מיושן]. >> פֶּתַח חֶבֶל הָעֹגֶן, פֶּתַח שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.

רְפִידַת צִפֹּרֶן הָעֹגֶן, רפידת ציפורן העוגן (bill board, anchor lining, anchor bed): בימים עברו, לוח עץ או מתכת על צדו החיצוני של מעקה הסיפון, מאחורי מדלה העוגן, להגנה מפני ציפורני עוגן אדמירלי כשהוא מורם מן המים ונקשר למקומו. [איור] [איור]

רִפְיוֹן [של חבל] (slack, slack of a rope): קטע חבל שאין עליו מֶתַח אלא הוא תלוי או מונח ברפיפות. >> רִפָּה חֶבֶל, רָפוּי (חבל), צִמְצֵם רִפְיוֹן.

רַפְסוֹדָאי, רַפְסְדָן (raft man): בעל רפסודה או משיט רפסודה, הן רפסודה להובלת נוסעים ומטענם מגדת נהר אחת לשנייה הן רפסודת בולי עץ.

רַפְסוֹדָה* (raft): א) בולי עץ גולמיים קשורים יחד ומושטים אל שפך הנהר או הים לשם הטענתם או הבאתם למנסרה. ב) כלי שיט פרימיטיבי מבולי עץ או אלומות קנים קשורים יחד, לשיט בנהרות ובאגמים בדרך כלל. ג) כלי שיט ארעי מכלונסאות או מלוחות עץ המונחים על מצופים.

רַפְסוֹדַת הַצָּלָה (life raft, liferaft): א) אסדה קשיחה העשויה מחומר קל ממים, המשמשת להצלת חיים בים. נישאת על סיפון כלי השיט, ומורדת למים כשנשקפת לו סכנת טביעה. = אַסְדַּת הַצָּלָה. [איור]. ב) קיצור רוֹוֵחַ של "רַפְסוֹדַת הַצָּלָה מִתְנַפַּחַת".

רַפְסוֹדַת הַצָּלָה מִתְנַפַּחַת (inflatable life raft, life raft): אסדת גומי מתנפחת המשמשת להצלת חיים בים. נישאת על סיפון כלי שיט, ומורדת למים כשנשקפת לו סכנת טביעה. >> סִירַת הַצָּלָה.

רַפְסוֹדַת נֹאדוֹת (inflated skin raft): רפסודה הבנויה מנאדות נפוחים קשורים יחד; שימשה לשיט נהרות באזורים הרריים, שם המים זרועים סלעים ואשדים המהווים מכשול לשיט.

רַפְסוֹדַת קָנִים (reed raft): כלי שיט פרימיטיבי מאלומות קני סוף או גומא קשורות יחד, לדיג ולשיט בביצות, בנהרות ובאגמים.

רְצוּעַת מָשׁוֹט (oar strap): רצועת עור להצמדת משוט אל היתד או משען המשוט בספינת משוטים. >> עָנִיד, חֶבֶק מָשׁוֹט.

רְצִיף* (quay, wharf, pier, landing [UK]; dock [US]): מזח לאורך שפת נמל או מעגן המשמש לרתיקת אוניות, לפריקתן ולטעינתן, להורדה ולהעלאת נוסעים וכדומה. >> מֶזַח, מַעֲגָנָה (לְאֳנִיּוֹת), אַגְרַת רְצִיף (לסחורות).

– רְצִיף הַטָּיָה עַל צַד, רציף הטייה על צד (careening wharf): המקום בנמל ששימש בתקופת המפרשים להטיית אוניות על צידן לצורכי תחזוקה ותיקונים. >> הַטָּיַת אֳנִיָּה עַל צִדָּה.

– רְצִיף כִּלּוּל*, רציף כילול (fitting-out quay): רציף במספנה בו משלימים את בנייתה וציודה של אונייה חדשה לאחר שהושקה. >> כִּלוּל, מִסְפַּן כִּלּוּל.

רִצְפַּת הַסִּירָה, רִצְפָּה (bottom boards): לוחות עץ המונחים על הצלעות בתחתית סירת עץ לאורכה; מגנים על תחתית הסירה בצדה הפנימי ומחלקים את משקל האנשים והמשא. = מִדְרֶסֶת [מיושן], מִדְרֶכֶת* [מיושן], [רוֹוֵחַ] פָּיוֹלִים (payol).

– לוּחוֹת הַרִצְפָּה בַּחַרְטוֹם, מַצְּעֵי הַחַרְטוֹם [מיושן] (head sheets); לוּחוֹת הַרִצְפָּה בַּיַּרְכָּתַיִם, מַצְּעֵי הַיַּרְכָּתַיִם [מיושן] (stern sheets). >> אֲחוֹרֵי הָסִּירָה.

רַק מִפְרְשֵׂי הָאֳנִיָּה נִרְאִים מֵעַל קַו הָאֹפֶק, רק מפרשי האונייה נראים מעל האופק (hull down, the ship is hull down): >> גּוּף הָאֳנִיָּה נִסְתַּר מִתַּחַת לְקַו הָאֹפֶק.

רְשִׁימַת עֶמְדוֹת קְרָב (quarter bill): רשימה שֵׁמִית המציינת את מקומו של כל אחד מהקצינים ואנשי הצוות של אוניית מלחמה כשהיא נערכת לקרב. >> עֶמְדוֹת קְרָב.

רְשִׁימַת צֶוֶת, רשימת צוות (crew list): מסמך ערוך על ידי רב חובל האונייה, ובו רשומים שמות כל אנשי הצוות המשרתים באותו זמן באונייתו, פרטי זהותם, תפקידם, סמיכותם המקצועית ועוד.

רִשְׁתוֹת הָעַרְסָלִים (hammock nettings): שתי רשתות חבלים מקבילות, שנמתחו לאורך הסיפון העליון ומפתן סיפון האחרה של אוניית מפרשים מלחמתית. לקראת קרב הכניסו לתוך הרווח שבין הרשתות את ערסלי השינה של המלחים, להגנה מפני כדורי הרובים של האויב. >> יְרִיעַת מָגֵן. [איור] [איור]

רְתוּקוֹת* (moorings): החבלים או העבותות שבהם קשור כלי שיט בזמן חנייתו לזקף ברציף, לנקודה בחוף, למצוף או לכלונס.

– הֵסִיר רְתוּקוֹת* (to cast off moorings) > נִתֵּק חֲבָלִים.

– הָסֵר רְתוּקוֹת* (Let go moorings) >> נַתֵּק חֲבָלִים.

– רְתוּקוֹת קֶבַע* (permanent moorings).

רְתִיקָה* (mooring): קשירת כלי שיט למצוף, לכלונס, לזקף ברציף או לנקודה בחוף. = הִתְקַשְּׁרוּת. >> עֲגִינָה, רְתוּקוֹת.

– רְתִיקָה לִכְלוֹנָס* (pile mooring): קשירת כלי שיט בחבלים אל כלונס רתיקה.

– רְתִיקָה לַמָּצוֹף*, רְתִיקָה לְמָצוֹף (mooring to buoy, securing to buoy): קשירת כלי שיט בחבלים אל מצוף עגינה.

– רְתִיקָה לָרְצִיף*, רְתִיקָה לְרָצִיף (mooring alongside): קשירת כלי שיט לזקפים ברציף כשדופנו מקבילה אליו.

רִתֵּק*, רָתַק* [כלי שיט] (to moor): קְָשַׁר כלי שיט בְּחֶבֶל רְתִיקָה לזקף ברציף, למצוף, לכלונס במים או לנקודה בחוף. >> רְתִיקָה, עִגֵן בִּשְׁנֵי עֳגָנִים.

רִתֵּק [דבר מה] לִמְקוֹמוֹ, ריתק למקומו (to secure) >> קָשַׁר הֵיטֵב לִמְקוֹמוֹ.

רִתֵּק תּוֹתָח, ריתק תותח למקומו (to house the guns): באוניות מפרשים מלחמתיות, בעת שגרה, קירבו את התותחים אל דופן האונייה, הוציאו את הטריזים, והשעינו את הקנה כנגד השפה העליונה של האשנב. את עגלת התותח כפתו היטב למקומה באמצעות חבלי המכנס וגלגלות הצד. [איור]

---

^{עדכון אחרון: 26 בספטמבר 2025. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

קָאטֶר (cutter): א) ספינת מפרשים קטנה בעלת מעטה אורכי, שכלל תורן יחיד ומוט חרטום, מפרש גף עם מנור, מפרש גף עילי, תוסף קדמי, חלוץ, ולעתים גם חלוץ עילי. ב) בימים עברו, סירת שירות של אוניית מלחמה; בעלת ליווח מרועף, 8–14 משוטים, תורן יחיד, מפרש־זרוע־עומד ראשי ומפרש־זרוע־רכין קדמי. ג) יכטת מפרשים או סירת מפרשים חד־תורנית, המניפה מפרש ראשי אורכי (מפרש ברמודי) ושני חלוצים. בארה"ב נקראת סְלוּפּ. ד) באנגלית: כינוי לספינת משמר חופים (coast guard cutter) או ספינת מכס (revenue cutter). [איור] [איור]

קַבָּה* (crutch) >> קַבַּת הַמָּנוֹר, קַבַּת הַתֹּרֶן.

קְבוּצַת לִוּוּי, קבוצת ליווי (escort group): בצי המלכותי הבריטי במלחמת העולם השנייה – יחידת אוניות מלחמה קטנות (פריגטות, קורבטות וכו') שמשימתן הגנה על שיירות של אוניות סוחר מפני צוללות גרמניות באזור מוגדר.

קַבִּינָה (cabin) >> תָּא.

– הַקַּבִּינָה הַגְּדוֹלָה (great cabin): באוניות מפרשים מלחמתיות, מדור רחב־ידיים בחלק האחורי של סיפון האחרה, שהשתרע למלוא רוחב האונייה ושימש כחדר השרד של הקפטן, מפקד האונייה. לפני 1740 לערך נמצא התא הראשי בחלק האחורי של סיפון התותחים העליון. = הַמָּדוֹר הַגָּדוֹל. >> תָּא הַקֶּפְּטֵן, תָּא הַמְּפַקֵּד.

קֳבַל גַּלִּים*, קובל גלים [מיושן] (wash strake, wash board): לוח עץ המותקן מעל הלזבזת של סירת עץ פתוחה כדי למנוע מגלים לשטוף פנימה. מָגֵן גַּלִּים. (קֳבַל = "נֶגֶד" בארמית.)

קָבַץ*, קָבַץ מִפְרָשׂ (to brail, to brail up): משך ואסף באמצעות קוֹבְצִים את השפה האחורית של מפרש גף אל התורן או את השפה התחתונה של מפרש רוחבי אל הסקריה כדי לגלול אותם. >> קוֹבֵץ, גָּלַל. [איור]

קַבַּרְנִיט* וגם קְבַרְנִיט (captain, master, shipmaster, skipper; commodore): א) רב־חובל של אוניית סוחר. = מַנְהִיג [חז"ל], מַנְהִיג הָאֳנִיָּה [מליצי], שַׂר הָאֳנִיָּה [מליצי], רַב הַחוֹבֵל. ב) [ מיושן] דרגת קצונה בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות, שהקבילה לדרגת קומודור בציי מלחמה זרים ולדרגת אלוף־משנה בחילות היבשה; דרגתו של מפקד החיל באותם ימים.

קַבַּת הַמָּנוֹר, קַבָּה* (crutch, boom crutch): בסירות ובספינות מפרשים, משענת למנור של מפרש אורכי כשהספינה עוגנת או רתוקה. [איור]

קַבַּת הַתֹּרֶן, קבת התורן (mast crutch): בספינות משוטים עם מפרש עזר, משענת לתורן בקצה האחורי של הסיפון לאחר הורדתו או קיפולו. [איור]

קָדֶט (cadet): ימאי צעיר בתקופת הכשרתו לקצונה; חניך בבית ספר ימי. = צוֹעֵר יַמִּי, פֶּרַח קְצֻנָּה.

קָדֶט קֶפְּטֵן (cadet captain): [מאנגלית] מפקד יחידת הקדטים בבית ספר ימי מקרב הקדטים עצמם. נבחר לתפקידו לתקופה קצובה מקרב חניכי המחלקה הבכירה.

קָדִימָה* (ahead): לְפָנִים, בכיוון החרטום או ממנו והלאה בקו ישר. >> הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת קָדִימָה, פְּקֻדּוֹת לַמְּכוֹנָה, הַיְשֵׁר לְפָנִים.

קְדַם דְּרֶדְנוֹט (pre-dreadnought): שם הסוג של אוניות המערכה הראשונות, מהעשור האחרון של המאה ה־19 ועד הופעתה של אוניית המערכה החדשנית "דרדנוט" ב־1906. [איור]

קַדְמָה*, קַדְמַת הַגּוּף* (foreboady): החלק הקדמי של גוף האונייה, מן המצעה עד קצה החרטום. [איור]

קִדְמִי (fore): הנמצא בראש הספינה, פונה לעבר חרטום הספינה או שייך לתורן הקדמי. למשל: שפה קדמית (של מפרש), מפרש קדמי. >> אֲחוֹרִי.

קָדְקוֹד, קודקוד (peak): א) הפינה העליונה של מפרש אורכי משולש; הפינה האחורית העליונה של מפרש אורכי מרובע. ב) הקצה האחורי (העליון) של גף. [איור]

קָדְקוֹד הַגַּף*, קודקוד הגף (peak): הקצה האחורי של גף בסירה או באוניית מפרשים, אליו מחובר קודקוד מפרש גף. לעתים מחובר לקצה הגף גם מעלן להנפת דגל. >> גַּף הַדֶּגֶל. [איור]

קַו (line): נתיב הפלגה סדיר של אוניית נוסעים או משא בין שני נמלים או יותר. >> חֶבְרַת סַפָּנוּת, אֳנִיַּת נוֹסְעִים קַוִּית, קַו נוֹסְעִים, אֳנִיַּת קַו (מלחמתית).

קַו הַגֵּאוּת (high water line): הקו לאורך החוף שעד אליו מגיעים המים בשעת שיא הגאות. >> שִׂיא הַגֵּאוּת.

קַו הַהִתְקַדְּמוּת (heading line): הקו הנמשך מחרטום האונייה בכיוון התקדמותה במים ברגע נתון. >> כִּוּוּן הַהִתְקַדְּמוּת.

קַו הַמַּיִם* (waterline, water line, WL): א) ה"קו" על דופנה של אונייה אליו מגיעים פני המים כשהיא צפה. גובה קו המים משתנה בהתאם לשוקע האונייה. ב) כל אחד מהקווים המקבילים המשורטטים מהשדרית עד הסיפון במחתך אורכי של אונייה. [איור] [איור]

– קַו הַמַּיִם בְּטָעוּן (load water line, loaded water line): קו המים כשהאונייה טעונה במלואה. >> הֶדְחֵק בְּטָעוּן.

– קַו הַמַּיִם בְּרֵיק (light water line): קו המים כשהאונייה ריקה ממטען. >> הֶדְחֵק בְּרֵיק.

– קַו הַמַּיִם הַמְתֻכְנָן, קו המים המתוכנן; קַו הַמַּיִם הַנִתְכָּן (designed water line): קו המים הנקבע על פי חישובים בעת תכנון האונייה. >> קַו הַמַּיִם.

קַו הַשֵּׁפֶל (low water line): הקו לאורך החוף שעד אליו נסוגים מי הים בשעת שיא השפל. >> שִׂיא הַשֶׁפֶל.

קַו הַשִּׁדְרִית (fore-and-aft line of a ship): קו סימטריה המחלק אונייה לאורכה. הקו עובר מאמצע החרטום לאמצע הירכתיים. >> רָחְבִּית.

קַו טְעִינָה* (load line, Plimsol line): כל אחד מן הסימנים החקוקים על דופן אוניית סוחר, המציינים את הבולט המינימלי המותר לה בעת שיט בים או במים מתוקים, בעונת הקיץ או החורף או באזורים טרופיים. >> בֹּלֶט. [איור]

קַו נוֹסְעִים (passenger line): שירות סדיר של אוניות נוסעים הפועל במסלול קבוע ובלוח זמנים קבוע.

קוֹבֵץ* (brail, brail rope): א) חבלים לאיסוף השפה האחורית של מפרש גף ללא מנור אל התורן כדי לגלול אותו. ב) בעת העתיקה, באוניות יוון ורומא: חבלים לצמצום או לגלילה של מפרש רוחבי. החבלים נקשרו לאורך תחתית המפרש, נמשכו מעלה על פני צדו הקדמי של המפרש דרך מובילי־חבל, הקיפו את הסקריה וירדו אל הסיפון בירכתיים. >> קָבַץ מִפְרָשׂ, מַעֲלַן תַּחְתִּית. [איור]

קוֹג (cog): אוניית המפרשים הקלאסית של עמי צפון אירופה במאות 14–15. שימשה למסחר וללחימה. [איור]

קוֹד הָאוֹתוֹת הַבֵּינְלְאֻמִּי, קוד האותות הבינלאומי (International Code of Signals): מערכת בינלאומית מוסכמת של דגלים ואותות לתקשורת בין אונייה לאונייה ובין אונייה לחוף. >> דֶּגֶל קוֹד.

קְוַדְרַנְט, קוודרנט (quadrant): מכשיר ניווט באמצעותו מדדו את גובה (רוּם) השמש או כוכב מעל האופק או את המרחק הזוויתי בין שני גופים שמימיים, ובעזרת נתונים אלה חישבו את קו האורך וקו הרוחב בהם נמצאה האונייה. מן quadrans, "רבע" בלטינית, כי קשת המדידה של המכשיר הייתה בת 90 מעלות (1/4 מעגל). ממנו התפתח הסקסטנט, המשוכלל יותר. = כְּלִי הָרֹבַע, כלי הרובע [מיושן]. >> סֶקְסְטַנְט.

קַוֵּי גּוּף נָאִים, לאונייה קווי גוף נאים (fine lines, the ship has fine lines): ייאמר על אונייה יפת-מידות, בעלת חודת חרטום צרה ואשר היחס בין רוחבה לאורכה קטן מן המקובל. אונייה שכזו מצטיינת במהירותה.

קַוִּית*, קווית [מיושן] (liner) >> אֳנִיַּת נוֹסְעִים קַוִּית.

קוֹלַר מוֹט הַחַרְטוֹם* (cranse, cranse iron, crance iron): קולר מתכת בקצה מוט החרטום של סירה או ספינת מפרשים קטנה. אל טבעות בהיקף הקולר מחוברים, בין השאר, סמוך מוט החרטום והסמוך הקדמי העילי.

קוֹמוֹדוֹר (commodore): א) דרגת קצונה בציי מלחמה מערביים, בין קפטן לסגן אדמירל. בחיל הים הישראלי, הדרגה המקבילה לאלוף משנה. = קברניט [מיושן]. ב) בעבר, מפקד שייטת (תואר התפקיד, לא שם דרגה). ג) תוארו של נשיא מועדון יכטות או אגודת שיט.

קוֹמַנְדֶר (commander): א) דרגת קצונה בחילות הים והאוויר של בריטניה וארה"ב, בין קפטן ללוטננט־קומנדר. בחיל הים הישראלי, הדרגה המקבילה לרב־סרן. ב) בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים – דרגת קצונה בין פוסט־קפטן ללוטננט, שהונהגה במאה ה־18 ונקראה master and commander, "רב־חובלים ומפקד"; ב־1794 קוצרה ל־commander. קומנדר פיקד על אוניית מלחמה קטנה, עד 20 תותחים. = רַב חוֹבְלִים וּמְפַקֵּד.

קוֹפֶרְדָם* (cofferdam): באוניות ברזל ופלדה – חלל ריק בין שתי מחיצות רוחביות או בין שתי אסקופות אטימות. קופרדם מותקן בין כל שני מכלי תחתית סמוכים המכילים נוזלים שונים (למשל שמן, דלק או מים), ותפקידו למנוע עירוב של נוזלים במקרה של דליפה מאחד המכלים. (מן "קופרדם" במשמעות "סֶכֶר בצורת תיבה" – מתחם אטים למים הגדור בארבעת צדדיו על ידי שורות כפולות של כלונסאות וביניהן טיט ועפר; משמש לבניית יסודות של רציפי נמל וגשרים מעל נהרות וכדומה.) >> אֲסְקֻפָּה. [איור]

קוֹקְפִּיט (cockpit): א) החלק השקוע בסיפונה של יכטת מפרשים, שם עמדת ההגאי. = עֶמְדַת הַהַגַּאי. ב) באוניות מפרשים מלחמתיות: "חדר" בחלקו האחורי של סיפון התותחים התחתון, ששימש בשגרה למגורי פרחי הקצונה הבכירים ובשעת קרב כמקום האיסוף והטיפול בפצועים. = קִיטוֹן פִּרְחֵי הַקְצֻנָּה, תָּא פִּרְחֵי הַקְצֻנָּה. [איור]

קוּרַאךְ (curach, currach): סירה פתוחה עשויה מקלעת ענפים גמישים מכוסה יריעות עור תפורות יחד, בה השתמשו התושבים הקלטים של אירלנד. הונעה על ידי מפרש רוחבי ו־4-8 משוטים, ונועדה לשיט בים הפתוח. >> סִירַת עוֹר. [איור]

קוֹרְבֶטָה (corvette, sloop of war): א) אוניית מפרשים מלחמתית מן המאות 18-17, קטנה מפריגטה, נושאת 18-32 תותחים; צרפתית במקורה, מלאת־מעטה, ולה סיפון תותחים אחד וסיפון עליון משווה. ב) ספינת קיטור ומפרשים מלחמתית מן המאה ה־19, למשימות סיור וליווי בים הפתוח. ג) אוניית ליווי נגד צוללות שפיתח הצי המלכותי הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה להגנה על השיירות מפני הצוללות הגרמניות באוקיינוס האטלנטי. ד) אוניית מלחמה בינונית בת־ימינו, חמושה בטילים ובתותחים, לליווי ולהגנה על כלי שיט אחרים (מלחמתיים ומסחריים), לרבות מפני צוללות.

– קוֹרְבֶטַת מְשׁוֹטוֹת (steam corvette): קורבטה מהמאה ה-19 שהונעה על ידי מנוע קיטור וגלגלי משוטים. = קוֹרְבֶטַת קִיטוֹר.

– קוֹרְבֶטָה מַדְחֵפִית, קוֹרְבֶטַת קִיטוֹר מַדְחֵפִית (screw corvette): קורבטה מהמהאה ה-19 שהונעה על ידי מנוע קיטור ומדחף.

קוֹרְבִּיטָה (corbita): ברומא העתיקה – סוג של אוניית סוחר מונעת במפרשים, גדולת־ממדים ונודעת באיטיותה. מן corbis, "סל" בלטינית, על שום צורתה הכרסתנית של האונייה.

קוֹרוֹת הַתִּקְרָה (beams) >> קוֹרַת רֹחַב.

קוּרְס (course): כיוון ההתקדמות הרצוי של כלי שיט ביחס לצפון, המוגדר על פי הזווית בין קו השדרית של האונייה ובין הצפון (האמיתי או המגנטי). אין לבלבל בין קורס לבין כיוון ההתקדמות בפועל של האונייה (heading). = אֹרַח, מַסְלוּל [מליצי]. >> שָׁט בְּקוּרְס, שִׁנָּה קוּרְס, הִמְשִׁיךְ לָשׁוּט בְּאוֹתוֹ קוּרְס, שָׁמַר קוּרְס, שָׁט בְּמֵישָׁרִים, כִּוּוּן הַהִתְקַדְּמוּת, קַו הַהִתְקַדְּמוּת, כִּוּוּן הָאֳנִיָּה, מִפְרָשׂ תַּחְתִּי רָחְבִּי.

– קוּרְס אֲמִתִּי, קורס אמיתי (true course): הזווית בין קו השדרית של האונייה לבין המרידיאן הגיאוגרפי (הצפון האמיתי) על המפה.

– קוּרְס הִתְנַגְּשׁוּת (collision bearing): קורס לפי המצפן, שאם כלי שיט יתמיד לשוט בו הוא יתנגש בכלי שיט אחר השט מולו או חוצה את דרכו.

– קוּרְס לְפִי הַמַּצְפֵּן (course steered): כיוון ההתקדמות של האונייה לפי המצפן שליד ההגה, מבלי להביא בחשבון סטייה עקב טרידת רוח או טרידת זרם. >> טְרִידָה. [איור]

– קוּרְס מַגְנֵטִי (magnetic course): הזווית בין קו השדרית של האונייה לבין המרידיאן המגנטי (הצפון המגנטי) על המפה.

– קוּרְס מַצְפֵּן (compass course): הזווית בין קו השדרית של האונייה לבין הצפון שבמצפן שלה.

– קוּרְס מְתֻקָּן, קורס מתוקן (course made good, course to be steered): הקורס החדש שאונייה צריכה לשוט בו אל היעד כדי לבטל את הסטייה עקב טרידת רוח וטרידת זרם. [איור]

קוֹרְסָר, קורסאר (corsair): א) פריבטיר, אונייה חמושה בבעלות ובפיקוד פרטיים, שפעלה בזמן מלחמה נגד אוניות הסוחר של האויב בהרשאת המונרך או השליט ובתמורה לנתח מן השלל; ובמיוחד הפריבטירים הברברים שפעלו בחוף האטלנטי ובחוף הים תיכוני של צפון אפריקה. = פְּרִיבָטִיר. ב) רב החובל והבעלים של פריבטיר או אחד מאנשי צוותה. ג) שם נרדף לשודד ים (corsarius בלטינית ימי־ביניימית). = פִּירָט, שׁוֹדֵד יָם.

קוֹרְפּוֹרָל הָאֳנִיָּה, קוֹרְפּוֹרָל הַסְּפִינָה (ship's corporal): באוניות מלחמה בתקופת המפרשים – מלח ששימש עוזרו של קצין המשמעת. >> קְצִין מִשְׁמַעַת.

קוֹרָקְל (coracle): סירה קטנה וקלת משקל, לעתים עגולה אך לרוב מרובעת עם פינות מעוגלות; עשויה מקלעת נצרים או ענפים דקים מצופה יריעות עור תפורות יחד (לימים קנבס מוספג בעטרן). שימשה את תושבי וויילס ומערב אנגליה לשיט ולדיג בנהרות, באגמים ובקרבת החוף. >> סִירַת עוֹר.

קוֹרַת הַסַּפְנָה (hold beam): כל אחת מקורות הרוחב הפנימיות המהוות חלק משלד האונייה; באוניות בעלות סיפון אחד מותקנות בחלל שמתחת לסיפון; באוניות בעלות שני סיפונים או יותר – בחלל שמתחת לסיפון התחתון. המרחקים בין קורות הספנה קטנים מן המרחקים בין קורות הסיפון. >> קוֹרַת רֹחַב.

קוֹרַת מִלּוּא, קורת מילוא (deadwood): באוניות עץ – קורות עץ קצרות ועבות הנחות על גב השדרית בקצות גוף האונייה. תפקידן למלא את החלקים הצרים של גוף כלי השיט מאחורי קנה החרטום ומלפנים למזוזת הירכתיים. [איור]

קוֹרַת סִפּוּן, קורת סיפון (beam, deck beam) >> קוֹרַת רֹחַב.

קוֹרַת רֹחַב*, קורת רוחב; קוֹרָה רָחְבִּית*, קורה רוחבית (beam): קורת חיזוק המתוחה בין שתי צלעות נגדיות לרוחב האונייה, ונושאת על גבה את הסיפון. = קוֹרָה, קוֹרַת סִפּוּן. בתא מגורים או מדור שסיפון משמש להם "גג" – קוֹרוֹת הַתִּקְרָה. [איור]

קָטָמָרָן* (catamaran): כלי שיט הבנוי משני גופים מקבילים, זהים בגודלם, וסיפון משותף המחבר ביניהם. = סְפִינָה דּוּ־גּוּפִית, כְּלִי שַׁיִט דּוּ־גּוּפִי. >> טְרִימָרָן. [איור]

קֶטַע, קֶטַע הַדֶּרֶך (run): כל אחד מהקטעים הרצופים שעושה ספינה במהלך הפלגתה, למשל: קטע הדרך במנוע, קטע הדרך במפרשים, קטע הדרך בין שני נמלים (בהפלגות סדירות), קטע הדרך בין שתי תצפיות לניווט אסטרונומי. >> מַסָּע, נְסִיעָה, הַפְלָגָה, לֶג.

קֶטַע נָהָר (reach): חלק ישר של נהר בין שני עיקולים. (reach באנגלית הוא גם כל אחד מקטעי הדרך הישרים שעושה ספינת מפרשים בין סיבוב וחילוף מפנים לסירוגין כאשר היא שטה בזיגזג ברוח קדמית. בעברית: גַּלְס או לֵג.)

קֶטְשׁ* (ketch): ספינת מפרשים דו־תורנית בעלת מעטה מפרשי גף או מעטה ברמודי, אשר תורנה האחורי נמוך במידה ניכרת מן התורן הראשי וגם נושא מפרש קטן הרבה יותר. שימשה לדיג ולמסחר וגם לפנאי ותחרות. [איור]

קָיָאק (kayak): סירת משוטים סגורה, עשויה מיריעות עור המתוחות על מצלעת, ששימשה את האסקימואים לציד כלבי ים ולדיג. כיום: סירת חתירה מודרנית לספורט ולפנאי, שצורתה כשל הקיאק המקורי אך עשויה מפיברגלס או מחומרים פלסטיים.

קִיטוֹן פִּרְחֵי הַקְּצֻנָּה, קיטון פרחי הקצונה, קִיטוֹן פִּרְחֵי הַקְּצִינִים (cockpit): באוניות מפרשים מלחמתיות – "חדר" בחלקו האחורי של סיפון התותחים התחתון, ששימש בשגרה למגורים בצוותא של פרחי הקצונה הבכירים ובשעת קרב כמקום האיסוף והטיפול בפצועים. = תָּא פִּרְחֵי הַקְּצֻנָּה. >> קוֹקְפִּיט. [איור]

קִיטוֹן שֵׁנָה, קיטון שינה (stateroom): >> תָּא שֵׁנָה.

קִיל (keel): סירת משא שטוחת-תחתית ששימשה בצפון-מזרח אנגליה, בתקופת המפרשים, לטעינת מובלות פחם. היא הובילה את הפחם מרציף הטעינה אל האונייה שעגנה במרחק מה מהחוף. >> מוֹבֶלֶת פֶּחָם, סִירַת מַשָּׁא, אַרְבָּה.

קֵיסוֹן, קֵסוֹן* (caisson) >> שַעַר צָף.

קִיר (bulkhead) >> מְחִצָּה.

קְלוֹעַ* [מיושן] (sennit, sennet) >> חֶבֶל קָלוּעַ.

קָלִיבֶּר (caliber): הקוטר הפנימי של קנה תותח ושל החימוש הנורה ממנו. המונח "קליבר" משמש לעיתים גם לציון אורך הקנה. לדוגמה: 8in/35 cal פירושו שקוטר קדח הקנה הוא 8 אינץ' (203 מ"מ) ואורך הקנה הוא פי 35 של הקוטר, כלומר 280 אינץ' (7.1 מ').

קְלִיעָה*, אִחוּי קְלִיעָה* (splice, splicing): חיבור בחבל על ידי שזירה יחד של קצות הגדילים. נועד ליצירת עין בקצה חבל, לחיבור שני חבלים ועוד. >> אִחָה בִּקְלִיעָה.

– קְלִיעָה אֲרֻכָּה*, קליעה ארוכה (long splice): קליעה לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, כך שמתקבל חיבור ארוך וחזק, שעוביו כשל החבלים ויכול לעבור דרך גלגלת.

– קְלִיעָה חוֹזֶרֶת* (back splice): שזירה לאחור של גדילי קצה חבל לתוך המשכו, כדי למנוע מקצה החבל להיפרם. הקליעה אינה יכולה לעבור בגלגלת.

– קְלִיעָה קְצָרָה* (short splice): קליעה לחיבור שני חבלים, כך שמתקבל חיבור קצר וחזק שעוביו גדול משל החבלים, ועל כן אינו יכול לעבור דרך גלגלת.

– קְלִיעַת עַיִן* (eye splice): קיפול קצה חבל לאחור ושזירת הגדילים לתוך המשכו כדי ליצור לולאה קטנה הנקראת "עין". >> לוּלָאָה.

קְלִיפֶּר, קְלִיפָּר* (clipper): כינוי מהמחצית השנייה של המאה ה־19 לאוניית מפרשים מסחרית מהירה, בעלת גוף צר וארוך, ובלא קביעה אחידה באשר לסוג מערך המפרשים שהניפה. בדרך כלל הכוונה לאונייה תלת־תורנית בעלת מעטה רוחבי. קליפרים שימשו להובלה מהירה של מטענים קלים אך יקרי ערך כמו תה ותבלינים, ואף להובלה מהירה של נוסעים בעת בהלת הזהב לקליפורניה.

– קְלִיפֶּר בּוֹלְטִימוֹר (Baltimor clipper)

– קְלִיפֶּר תֵּה, קְלִיפֶּר לִסְּחַר תֵּה (tea clipper)

– קְלִיפֶּר אוֹפְּיוּם, קְלִיפֶּר לִסְּחַר אוֹפְּיוּם (opium clipper)

– קְלִיפֶּר סִין, קְלִיפֶּר לַסַּחַר עִם סִין (China clipper)

קֶלַע (shot; sail; hawser): א) "טיל" ברזל, ללא מרעום וחומר נפץ, הנורה מתותח. לרוב הכוונה לכדור תותח (round shot) עשוי ברזל כמקשה אחת שנורה מתותח נטען־לוע, אך היו בשימוש בים גם קְלָעִים מסוגים נוספים. (shot הוא גם שם נרדף לכדורי ברזל הנורים מרובה או מאקדח נטען־לוע, להבדיל מ־bullets – כדורי עופרת.) >> כַּדוּר תּוֹתָח. ב) [לשון חז"ל] מִפְרָשׂ. ג) [לשון חז"ל] חבל עבה, עָבוֹת.

– קֶלַע אֶשְׁכּוֹל (grapeshot): בתקופת המפרשים, צֶבֶר של כדורי ברזל ארוזים בתוך שקית קַנְבָס שנורתה מתותח נטען־לוע. כשיצא הקֶלַע מלוע התותח, נקרעה השקית ונוצר מטר כדורים צפוף. הקלע נועד לקטול ולפצוע את מלחי האוייב בעת לחימה מטווח קרוב.

– קֶלַע מוֹט (bar shot): בתקופת המפרשים, שני חצאי כדור ברזל, מחוברים ביניהם על ידי מוט ברזל, לירי מתותח נטען לוע. הקלע נועד לפגוע בתרנים, במפרשים ובחיבל של אוניית האויב ועל ידי כך לשתק את תנועתה. קלע עם כדורי ברזל שלמים, עשויים גם הם מקשה אחת, נקרא "קֶלַע דּוּ־רָאשִׁי" (double-headed shot).

– קֶלַע קֻפְסָה, קלע קופסה (case shot, canister shot; bace, burr, burrel): בתקופת המפרשים, צֶבֶר של כדורי ברזל נתונים בתוך קופסת פח עגולה, שנורתה מתותח נטען לוע. לעתים הכילה הקופסה גם שברי ברזל. הקלע נועד לקטול ולפצוע את מלחי האויב בעת לחימה מטווח קרוב.

– קֶלַע שַׁרְשֶׁרֶת (chain shot): בתקופת המפרשים, שני חצאי כדור ברזל, מחוברים ביניהם על ידי שרשרת ברזל, לירי מתותח נטען לוע. הקלע נועד לפגוע בתרנים, במפרשים ובחיבל של אוניית האויב ועל ידי כך לשתק את תנועתה.

– קַלְעֵי הַתֹּרֶן, קלעי התורן [מליצי] (shrouds, rigging) >> רִכְסָה.

קִמְרָה* (camber, round of beam): שיעור התקשתות הסיפון העליון בממד הרוחבי, מן האמצע אל הדופן. [איור]

קַן הַעוֹרֵב (crow's nest) >> קַן הָצּוֹפֶה.

קַן הַצּוֹפֶה* (crow's nest): עמדת תצפית גבוהה בראש התורן הקדמי או הראשי של אונייה, מוגנת מכל עבריה; נמצאת לרוב באוניות לציד לווייתנים. = קַן הַעוֹרֵב. >> צוֹפֶה. [איור]

קְנֵה הַחַרְטוֹם* (stem): הקורה הקדמית ביותר בשלד של אונייה או סירה; מחוברת לקצה השדרית ומתרוממת בקו אלכסוני או מתעקל עד הקצה העליון של החרטום. = חַרְטוֹמִית. [איור] [איור]

– הביטוי from stem to stern פירושו "מֵחַרְטוֹם לְיַרְכָּתַיִם", "מִקָּצֶה לְקָצֶה".

קְנֵה הַצָּתָה (tube, quill): אמצעי להצתת התחמיש בתותחים נטעני־לוע, שהוכנס לשימוש בצי המלכותי ב־1780 לערך והחליף את קרן אבק השריפה. היה זה קנה־נוצה או צינורית עשויה פח נחושת שמולאו באבק שריפה טחון היטב ומוספג בכוהל יין. את הצינורית החדירו לתוך חור ההצתה, ניקבו באמצעותה את התחמיש, ואת אבק השריפה שבתוכה הציתו באמצעות הפתיל הבוער בקצה מוט הצתה או הניצוץ שיצר מצית חלמיש. >> קֶרֶן אֲבַק שְׂרֵפָה.

קְנֵה מִשְׁקֶפֶת (telescope, glass, spy glass): משקפת בעלת קנה אחד ששימשה בתקופת המפרשים לתצפית למרחקים. = קְנֵה צוֹפִים [מיושן], מִשְׁקֶפֶת חַד־קָנִית.

קָנוּ, קָאנוּ*, קָנוּאוֹת (canoe): א) סירת משוטים אינדיאנית, בנויה מגזע עץ שתוכו נחרך באש או מקליפת עץ, ולה חרטום וירכתיים מחודדים. ב) סירת משוטים מודרנית לדיג, לספורט ולפנאי, שצורתה כשל הקנו המקורית, אך עשויה מפיברגלס, פלסטיק או אלומיניום. = סִירַת קָנוּ.

קַנְטָר* (crowbar, crow): לוֹם, מנוף־יד. באוניות מפרשים מלחמתיות שימש להגבהת לוע התותח ולהזזת עגלת התותח. [איור]

קַנַפָּט [לשון דיבור] (oakum) >> נְעֹרֶת.

קֵסוֹן*, קֵיסוֹן (caisson) >> שַעַר צָף.

קֹעַר, קוער (hull; keel): א) חלק גופה הקעור של ספינה מתחת לקו המים; בטן הספינה. ב) שדרית הספינה. = שִׁדְרִית.

קֶפְּטֵן (captain): א) קברניט של אוניית סוחר, רב־חובל. = קַפִּיטָן, קַבַּרְנִיט, רַב חוֹבֵל. ב) דרגת קצונה בציי מלחמה מערביים, שהנושא אותה מפקד על אוניית מלחמה גדולה; בחיל הים הישראלי, הדרגה המקבילה לסגן אלוף. ג) לשון הפנייה בציי מלחמה למפקד האונייה או הספינה, גם אם דרגתו הרשמית נמוכה מ"קפטן" (א). בחיל הים הישראלי: "המפקד".

– קֶפְּטֵן מִן הַמִּנְיָן, קפטן מן המניין (post captain) >> פּוֹסְט קֶפְּטֵן.

קָפַל*, קָפַל מִפְרָשׂ (to clew up): צרר מפרש רוחבי מן הזוויות התחתיות שלו או מפרש אורכי מן הזווית האחורית התחתונה שלו.

קִפֵּל פַּס צִמְצוּם, קיפל פס אחד, קיפל שני פסים וכו' (to take in one reef, to take in two reefs). >> פַּס צִמְצוּם.

קֻפְסַת תַּחְמִישִׁים, קופסת תחמישים (cartridge box): קופסת עץ עגולה עם מכסה וידית חבל, ובה תחמיש אחד לתותח נטען־לוע. שימשה בתקופת המפרשים להעברה בטוחה של תחמישי אבק שריפה ממחסן התחמושת בבטן האונייה אל סיפון התותחים. >> תַּחְמִישׁ, נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים, נַעַר נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים. [איור]

קָצֶה אֲחוֹרִי* (bitter end) >> קְצֵה חֶבֶל הָעֹגֶן, קְצֵה שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.

קְצֵה חֶבֶל הָעֹגֶן, קצה חבל העוגן, קְצֵה שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, קצה שרשרת העוגן (bitter end): הקצה הפנימי של חבל העוגן או של שרשרת העוגן, המחובר בצורה קבועה לגוף כלי השיט. הביטוי to the bitter end מקורו בתקופת המפרשים ומשמעותו: מלוא אורכו של חבל או עבות עוגן, שקצהו הפנימי נקשר אל זקפי העגינה (riding bitts) על סיפון התותחים התחתון. = קָצֶה אֲחוֹרִי. >> זְקֵפֵי עֲגִינָה.

קְצֵה שִׂרְטוֹן (tail of bank): זנבו הפונה לים של שרטון אורכי בשפך נהר. = זְנַב שִׂרְטוֹן.

קָצִין (officer): אדם בעל הכשרה והסמכה לקצינוּת, הן בצי המלחמתי הן בצי המסחרי. בצי המלכותי הבריטי, ובעקבותיו גם בצי המלחמתי האמריקאי, מבחינים בין: 1) commissioned officer, קצין המקבל את הסמכתו לקצינוּת (commission) מידי הכתר או הנשיא, בעברית חדשה: "קָצִין". באוניות מפרשים מלחמתיות הוא נקרא "קְצִין פִּקּוּד". 2) warrant officer, המקבל את מינויו (warrant) מן האדמירליות, בעברית חדשה: נַגָּד בָּכִיר. באוניות מפרשים מלחמתיות הוא נקרא "קָצִין מִשְנֶה"). 3) petty officer, בעברית חדשה: סַמָל. באוניות מפרשים מלחמתיות – "תַּת־קָצִין".

– קְצִין אַסְפָּקָה [באוניית מלחמה] (purser, paymaster) >> גִּזְבָּר.

– קְצִין דֶּגֶל (flag officer): קצין הרשאי להניף דגל מיוחד לציון היותו המפקד בפועל של הצי או השייטת. לרוב הכוונה לקצינים מדרגת סגן אדמירל ומעלה (או הדרגות המקבילות להן), שדרגתם נקראת על כן "דַּרְגַּת קְצִין דֶּגֶל" (flag rank).

– קְצִין הַמִשְׁמֶרֶת (officer of the watch): קצין סיפון המופקד על השטת האונייה במהלך משמרת; קצין מכונה המופקד על תפעול המנועים ומערכות המכונה במהלך משמרת. >> מִשְׁמֶרֶת, קְצִין הַסִפּוּן.

– קְצִין הַסִּפּוּן, קצין הסיפון (officer of the deck): קצין באוניית מפרשים המופקד על ניווט האונייה והשטתה במהלך משמרת. עמדתו במשמרת הייתה על סיפון האחרה. = קְצִין הַמִּשְׁמֶרֶת.

– קְצִין מְכוֹנוֹת, קְצִין מְכוֹנָה (engineer): קצין במחלקת המכונה של אוניית מנוע או אוניית קיטור.

– קְצִין מְכוֹנוֹת רִאשׁוֹן / שֵׁנִי / שְׁלִישִׁי / רְבִיעִי / חֲמִישִׁי (.first engineer, second engineer, etc).

– קְצִין מְכוֹנוֹת רָאשִׁי, קְצִין מְכוֹנָה רָאשִׁי (chief engineer) = מְכוֹנָאי רָאשִׁי.

קְצִין מִשְׁמַעַת (master-at-arms): בציי המלחמה של בריטניה וארה"ב בתקופת המפרשים: תת־קצין שהיה אחראי על אכיפת המשמעת בקרב המלחים באונייה. לימים: רס"ר משמעת באונייה. >> קוֹרְפּוֹרָל הָאֳנִיָּה.

– קָצִין מִשְׁנֶה (warrant officer): באוניות מפרשים מלחמתיות בצי הבריטי ובצי האמריקאי – קצין "בעל מקצוע" שקיבל את כתב המינוי שלו (warrant) מהאדמירליות, להבדיל מקציני הפיקוד (commissioned officers), שהיו ג'נטלמנים על פי ייחוסם החברתי וקיבלו את הסמכתם לקצינות (commission) מהכתר או הנשיא. עם קציני־המשנה נמנו: רב החובלים, הכלכל, רב המלחים, התותחן, הנגר והרופא. >> קָצִין, תַּת קָצִין.

– קְצִין מֶשֶׁק (chief steward) >> כַּלְכַּל רָאשִׁי.

– קְצִין נִוּוּט, קצין ניווט [בכלי שיט מלחמתיים] (navigating officer) = נַוָּט [בכלי שיט מסחריים]. >>  נַתָּב.

– קְצִין סִפּוּן, קצין סיפון (deck officer, navigation officer): קצין במחלקת הסיפון באונייה, האחראית על השטתה, להבדיל מקציני מחלקות אחרות כמו קציני מכונה, משק, אלחוט וכו'. >> קְצִין הַסִּפּוּן.

– קְצִין פִּקּוּד, קצין פיקוד (commissioned officer): באוניות מפרשים מלחמתיות בצי הבריטי ובצי האמריקאי – קצין שהיה ג'נטלמן על פי ייחוסו החברתי וקיבל את הסמכתו לקצינות (commission) מאת הכתר או הנשיא. בכך הוא נבדל מקציני המשנה (warrant officers), שמעמדם החברתי היה נמוך משלו ועל כן קיבלו את כתב המינוי שלהם מהאדמירליות. עם קציני הפיקוד באונייה נמנו הקפטן והלוטננטים. >> קָצִין מִשְׁנֵה, תַּת-קָצִין.

– קְצִין פִּקּוּח עַל הָאֳנִיּוֹת, קצין פיקוח על האוניות (master attendant): קצין במספנה של הצי המלכותי הבריטי, שני בדרגתו למפקח הראשי. בתקופת המפרשים פיקח על התקנת אוניות מלחמה לשיט ועל הוצאתן משירות פעיל והשבתתן. כמו כן הופקד על האוניות המושבתות העוגנות בנמל עד השבתן לשירות פעיל או עד הוצאתן משורות הצי וגריטתן.

– קָצִין רִאשׁוֹן (chief mate, first mate, first officer, chief): קצין סיפון באוניית סוחר, שני בדרגה אחרי רב החובל. = חוֹבֵל רִאשׁוֹן, חוֹבֵל רָאשִׁי, קָצִין רָאשִׁי.

– קָצִין רָאשִׁי [מיושן] (chief officer) >> קָצִין רִאשׁוֹן.

– קָצִין שֵׁנִי (second mate, second officer). = חוֹבֵל שֵׁנִי.

– קָצִין שְׁלִישִׁי (third mate, third officer). = חוֹבֵל שְׁלִישִׁי.

– קְצִינֵי קֶבַע (standing officers): בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים – קציני משנה מצוות האונייה שנשארו בה כל עוד הייתה בשרות, גם כאשר הושבתה מפעילות והועברה לעתודה לזמן קצוב. עם קציני הקבע נמנו רב המלחים, הנגר, התותחן, הגזבר (קצין האספקה) והטבחים.

קִצֵּר אֶת שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, קיצר את שרשרת העוגן, קִצֵּר אֶת חֶבֶל הָעֹגֶן, קיצר את חבל העוגן (to heave short, to shorten in): משך והעלה את חבל העוגן או את שרשרת העוגן עד אשר אורכם אינו עולה על פי אחד וחצי מעומק המים. למשל, לקראת בואה של גוררת, כדי שזו לא תצטרך להמתין עד משיכת שרשרת העוגן הארוכה כולה. >> קִצֵּר חֶבֶל, אָסַף חֶבֶל.

קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית, קרא במשרוקיתו (to pipe, to wind a call): ייאמר על רב המלחים ועוזריו באוניות מלחמה בתקופת המפרשים, שהעבירו פקודות למלחים במשרוקית מיוחדת, כל פקודה והשריקה המיוחדת לה: קריאה לארוחה, כל המלחים לסיפון, קצב משיכת חבל, שריקת כבוד לקפטן עם עלותו לאונייה ועוד. >> מַשְׁרוֹקִית רַב מַלָּחִים.

– קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית לְמַלָּחֵי הַדֹּפֶן, קרא במשרוקית למלחי הדופן (to pipe the side, piping the side): באוניות מפרשים מלחמתיות, הפקודה שהשמיע רב המלחים במשרוקיתו למלחי הדופן להתייצב בעמדותיהם בסיפון המותניים. זה המקור לנוהג הקיים עד היום בציי מלחמה, לקדם בשריקת כבוד כל קצין בכיר או אישיות חשובה העולה לאונייה ויורדת ממנה. >> מַלָּחֵי הַדֹּפֶן, שְׁרִיקַת כָּבוֹד.

קְרָב אֳנִיָּה בְּאֳנִיָּה, קרב אונייה באונייה (single ship action, ship-to-ship combat): קרב בין שתי אוניות יחידות, להבדיל מקרב בין שני ציים. קרב חַד בְּחַד. >> קְרָב יַמִּי.

קֵרֵב אֶת הָאֳנִיָּה לָרוּחַ, קירב את האונייה לרוח (to ease the ship): באוניות מפרשים – סובב את ההגה למורד הרוח כדי להקטין את הלחץ על המפרשים בנשוב רוח חזקה, או כדי לבלום את הצלילה והחבטה של חרטום האונייה בים גלי וסוער. היעילות של שיטה זו הייתה שנויה במחלוקת עוד בתקופת המפרשים. >> רִפָּה אֶת הַהֶגֶה.

– קַרֵב אֶת הָאֳנִיָּה לָרוּחַ! (!Ease the ship!, Ease her): הפקודה להגה.

קְרָב בֵּין צִיִּים (fleet action) >> קְרַב צִיִּים.

קְרַב יַמִּי, קְרַב יָם (naval battle, sea battle, naval encounter): התנגשות מזוינת המתחוללת בים בין כלי שיט בודדים או בין ציים יריבים, כשהמטרה להשמיד את האויב ולהשיג שליטה בים. = מִלְחֶמֶת אֳנִיּוֹת [מיושן], מִלְחֶמֶת יָם [מיושן], מִלְחֶמֶת צִיִּים [מיושן]. >> קְרָב אֳנִיָּה בְּאֳנִיָּה, קְרַב צִיִּים.

קָרַב לָרוּחַ, האונייה קרבה לרוח (to haul off, to haul the wind, to luff, to round to) >> פָּנָה אֶל הָרוּחַ.

קֵרֵב לָרוּחַ*, קירב את האונייה לרוח (to luff her up) >> הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה לָרוּחַ.

קְרַב צִיִּים, קְרָב בֵּין צִיִּים (fleet action): התנגשות מזוינת בין שני כוחות ימיים שכל אחד מהם גדול מאסקדרון (squadron). >> קְרָב יַמִּי.

קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה שטה קרוב לרוח (sailing close hauled, the ship is close hauled, sailing by the wind, sailing on a wind‏‏): מצבה של אוניית מפרשים השטה ברוח קדמית, במעלה הרוח. >> שָׁט בְּרוּחַ קִדְמִית, שָׁט קָרוֹב לָרוּחַ. [איור]

– נִשְׁאַר קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה נשארה קרוב לרוח (to hold a luff, to keep the luff, to keep the wind): ייאמר על אוניית מפרשים המתמידה לשוט קרוב לרוח ואינה נמשכת למורד הרוח.

– קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר, האונייה שטה קרוב לרוח ככל האפשר (sailing full and by, sailing in the eyes of the wind): מצבה של אוניית מפרשים השטה בזווית החדה ביותר האפשרית לה ביחס לכיוון הרוח ומפרשיה עדיין מלאים; במלים אחרות, על גבול המצב הנקרא "מול הרוח", אז מפרשיה יתרוקנו ויתנפנפו והיא תיעצר. = מָלֵא עֲדַיִן [מיושן]. >> שָׁט קָרוֹב לָרוּחַ. [איור]

קֵרוּי עֵרֶב* [מיושן] (crostrees) >> מוֹטוֹת עֵרֶב.

קֵרוּי שְׁתִי* [מיושן] (trestletrees, trestles) >> מוֹטוֹת שְׁתִי.

קָרַוֶּל, קרוול (caravelle): בימים עברו – דגם של מפרשית אימונים שאורכה כ־5 מטרים ולה תורן יחיד ומעטה אורכי.

קָרַוֶּלָה, קרוולה (caravela): אוניית מפרשים פורטוגלית מן המאות 15–16, בעלת שניים, שלושה או ארבעה תרנים, המזוהה בעיקר עם הפלגות החקר בתקופת התגליות הגאוגרפיות הגדולות.

קָרוֹנָדָה (carronade): תותח נטען־לוע קצר מתקופת המלחמות הנפוליאוניות, שירה כדורי תותח כבדים יחסית למרחק שאינו עולה על 1000 יארד. קרונדות נועדו ללחימה מטווח קרוב, אז פגיעתן הייתה הרסנית יותר מכל תותח אחר באונייה, והן הוצבו על סיפוני הקדמה והאחרה. התותח נקרא על שם בית היציקה והמספנה ב־Carron שבסקוטלנד, שם יוצר לראשונה. [איור]

קֶרַח יַמִּים*, קֶרַח יָם (sea ice): קרח שנוצר כתוצאה מקפיאת מי ים. קרח ים מצוי בימים ובאוקיינוסים בצורות ובגדלים שונים.

קֶרַח מְקֻבָּץ*, קרח מקובץ; שְׂדֵה קֶרַח מְקֻבָּץ, שדה קרח מקובץ (pack ice, ice pack): שדה קרח נודד רחב־ידיים (רוחבו מעל 10 קילומטרים) המורכב מפיסות קרח נודד שטוחות בגדלים שונים (מ־ 20-100 מטרים ועד 10 קילומטרים) המקובצות יחד באותו שטח. בהתאם לצפיפות מִשְׁטוֹחֵי הקרח (ice floes) בַּדְּבוּקָה מבחינים בקצה העליון של הסולם ב"קרח מקובץ סגור" (צפיפות 10/10), בו משטוחי הקרח קפאו ואוחו זה לזה למקשה אחת, ובקצה התחתון ב"קרח מקובץ פתוח" (צפיפות 1/10 עד 3/10), בו משטוחי הקרח הנודד אינם נוגעים אחד בשני ו"תעלות" מים מפרידות ביניהם. = שְׁדֵה קֶרַח נוֹדֵד. >> מִשְׁטוֹחַ קֶרַח נוֹדֵד, חָסוּם עַל יְדֵי קֶרַח.

קֶרַח נוֹדֵד (drift ice, pack ice) >> קֶרַח נִטְרָד.

קֶרַח נִטְרָד* (drift ice, pack ice): פיסת קרח ים, בכל צורה וגודל, שאינה מחוברת ליבשה והיא נעה ממקום למקום על ידי הרוח וזרמי הים. טרידי הקרח הגדולים והנפוצים ביותר נקראים משטוחים (floes), ורוחבם משתנה ממטרים אחדים ועד כמה קילומטרים. דבוקה של משטוחי קרח נקראת "קרח מקובץ" או "שדה קרח נודד". = טְרִיד קֶרַח, קֶרַח נוֹדֵד. >> טְרִידָה, קֶרַח מְקֻבָּץ.

קַרְחוֹן יַמִּי (iceberg): מסת קרח ענקית שניתקה מקרחון הררי (mountain glacier) וגלשה לים, והיא נעה ממקום למקום על ידי הרוח וזרמי הים.

קְרִיאַת מַשְׁרוֹקִית (call, winding): פקודה קולית המושמעת באמצעות משרוקית רב מלחים. = צִפְצוּף מַשְׁרוֹקִית. >> קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית, מַשְׁרוֹקִית רַב מַלָּחִים.

קֶרֶן* (clew, clue): א) כל אחת מהפינות או הזוויות התחתונות של מפרש רוחבי; מבחינים בין "קֶרֶן גְּלָאִית" (weather clew) בצד הספינה הגלוי לרוח לבין "קֶרֶן חֲסָאִית" (lee-clew) בצד החסוי מן הרוח. ב) הזווית האחורית התחתונה של מפרש אורכי. >> פֶּקֶם. [איור]

קֶרֶן אֲבַק שְׂרֵפָה (powder horn): כלי קיבול לאבק שריפה שנעשה מקֶרן של פרה; שימש למילוי הקנה או אגן־ההצתה של רובה נטען־לוע ולמילוי חור־ההצתה של תותח נטען־לוע. >> צַפַּחַת אֲבַק שְׂרֵפָה, קְנֵה הַצָּתָה. [איור] [איור]

קָרַנְטִינָה (quarantine) >> הֶסְגֵּר.

קִרְצֵף סִפּוּן [בְּאֶבֶן מֵרוּק], קירצף סיפון באבן מירוק (to holystone) >> אֶבֶן מֵרוּק.

קַרְקַע הַיָּם, קַרְקָעִית הַיָּם (sea bed, bottom of the sea): תחתית ים או אוקיינוס.

– קַרְקַע גְּרוּעָה, קַרְקַע יָם גְּרוּעָה (foul ground, foul bottom of the sea): קרקעית ים שנמצאים עליה שרידי כלי שיט או מכשולים אחרים שהעוגן עלול להיתפס בהם מבלי יכולת להיחלץ.

קַרְקָעִית הַסְּפִינָה, קַרְקַע הַסְּפִינָה [מיושן] (ship's bottom): תחתית הספינה, גם בצדה הפנימי: רצפת המחסן למטען; רצפת גוף האונייה משני עברי השדרית עד מקום ההתעגלות מעלה של השיפוליים. = תַּחְתִּית (האונייה); תַּחְתִּית הַסַּפְנָה.

קֶרֶשׁ (board, deal): בתקופת המפרשים, נֶסֶר עֵץ שממדיו קטנים משל "לוּחַ" (plank). עוביו בין 0.5 ל- 1.5 אינץ'. >> לוּחַ עֵץ, נֶסֶר, חֵלֶק עֵץ.

קִשּוּט מֻעָט*, קישוט מועט (dressing with masthead flags): קישוט ראשי התרנים של אונייה או של יכטה בדגלים ימיים, דגל אחד לכל תורן.

קִשּוּט רַב*, קישוט רב (dressing full, flags fore and aft): קישוט אונייה או יכטה בדגלי קוד, התלויים על חבל מקצה החרטום, דרך ראשי התרנים, עד קצה הירכתיים.

קִשַּׁחַת, האונייה קישחת (stiff): ייאמר על אונייה יציבה ביותר, המתנגדת ביעילות לכוחות המבקשים להטות אותה על צִדה, ובמיוחד בעת הפלגה במפרשים.

קִשֵּט בִּדְגָלִים*, קישט בדגלים (to dress): קישט אונייה ב"לבוש" חגיגי של דגלים ימיים.

קָשַׁר* (to bend, to tie, to make fast): חיבר דבר אל דבר באמצעות חבל; יצר קֶשֶׁר, רֶכֶס או עֶנֶד בחבל. >> רָכַס, עָנַד.

– קָשָׁר הֵיטֵב לִמְקוֹמוֹ (to secure): ריתק דבר מה בחבל כדי שלא יזוז. קָשַׁר לָבֶטַח. = רִתֵּק לִמְקוֹמוֹ.

– קָשַׁר מִפְרָשׂ* (to bend a sail, bending sail): חיבר מפרש אל סקריה, מנור או גף.

– קָשַׁר מִפְרָשׂ תַּחְתִי [רוחבי] (to bend a course): העלה מפרש תחתי רוחבי וקשר אותו לסקריה.

קֶשֶׁר (knot): א) חיבור בחבל, מיתר, חוט וכדומה ליצירת לולאה או עניבה, לאיחוד קצות חבל או קצות שני חבלים, וגם לחיבור חבל לחפץ אחר. "קֶשֶׁר" במובנו הרחב כולל גם רכסים וענדים. >> רֶכֶס,עֶנֶד. ב) יחידת מהירות לכלי שיט, כלי טיס ורוחות, השווה למיל ימי אחד לשעה. >> לוֹג פָּשׁוּט.

– קֶשֶׁר אוֹרְגִים* (weaver's knot) >> רֶכֶס מֵיתָר.

– קֶשֶׁר אוֹרְגִים כָּפוּל (double weaver's knot) >> רֶכֶס מֵיתָר כָּפוּל.

– קֶשֶׁר אֲנָךְ* (lead line knot): קשר קל להתרה, המשמש לחיבור חבל למשקולת של אנך עומק.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן*, קשר בוהן (overhand knot, thumb knot): קשר פשוט, המשמש כמעצור בקצה חבל או כקשר זמני למניעת היפרמות קצה החבל.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן כָּפוּל, קשר בוהן כפול (double overhand knot): קשר בוהן, שבו הקצה החופשי של החבל נכרך פעמיים סביב המשכו.

– קֶשֶׁר בֹּהֶן מְהִיר הַתָּרָה, קשר בוהן מהיר התרה (slip knot): קשר בוהן הניתן להתרה מהירה על ידי משיכת קצהו החופשי של החבל מתוך הלולאה. = קֶשֶׁר בֹּהֶן חָלִיץ*.

– קֶשֶׁר דַיָּגִים*, קשר דייגים (fisherman's knot): קשר לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, בו כל קצה חבל נקשר בקשר בוהן לקצה החבל השני.

– קֶשֶׁר דַיָּגִים כָּפוּל, קשר דייגים כפול (double fisherman's knot): קשר לחיבור שני חבלים שווים בעוביים, בו כל קצה חבל נקשר בקשר בוהן כפול לקצה החבל השני.

– קֶשֶׁר הַצָּלָה* (bowline knot): קשר ליצירת לולאה בלתי מתהדקת מכל גודל שהוא בקצה חבל.

– קֶשֶׁר הַצָּלָה כָּפוּל* (double bowline knot): קשר ליצירת לולאה בלתי מתהדקת מכל גודל שהוא בקצה חבל, שבו הקצה החופשי של החבל מלופף פעמיים כדי להבטיח שלא יחליק.

– קֶשֶׁר הַשְׁחָלָה* (reeving knot): קשר לחיבור שני חבלים עבים. קושרים כל חבל בענד טבעת אל החבל השני, ומקבעים את שני הקצוות החופשיים אל המשך החבל בכריכת חיבור.

– קֶשֶׁר חוּטֵי חֶבֶל* (rope yarn knot): קשר לחיבור חוטי חבל זה לזה, כך שנוצר קשר דק ככל האפשר.

– קֶשֶׁר חַכָּה* (single Cairnton knot): קשר לחיבור חוט דיג אל קרס שבקצהַ לולאה.

– קֶשֶׁר חָלִיץ* (jury knot) >> קֶשֶׁר מְהִיר הַתָּרָה.

– קֶשֶׁר יָדִית חֶבֶל (lanyard knot): קשר דקורטיבי ליצירת לולאת אחיזה בקצה ידית חבל. נקרא גם "קשר יהלום". >> שְׁרוֹךְ חֶבֶל.

– קֶשֶׁר לוּלָאָה (double overhand knot, loop knot, overhand loop): קשר בוהן ליצירת לולאה בקצה חבל או בהמשכו. = לוּלְאַת בֹּהֶן.

– קֶשֶׁר מְהִיר הַתָּרָה (jury knot): קשר זמני בחבל, בשרוך וכדומה, שניתן להתירו במהירות על ידי משיכת קצהו החופשי. = קֶשֶׁר חָלִיץ.

– קֶשֶׁר עֲצִירָה* (stopper knot, stopper hitch): קשר סביב מוט, כלונס או חבל אחר, שאינו מחליק כאשר החבל נמשך לאורכם בכיוון אחד. משמש על פי רוב לקשירת חבל עצר (סטופר) אל חבל אחר. = עֶנֶד עֶצֶר, עֶנֶד עֲצִירָה.

– קֶשֶׁר עֶצֶר* (stopper knot): קשר בקצה חבל המשמש כמעצור, ומונע מן החבל להחליק החוצה מגלגלת, טבעת וכדומה דרכן הוא עובר. וגם: כינוי רווח לענד עצר.

– קֶשֶׁר פְּתִיל (reef knot) >> קֶשֶׁר שָׁטוּח מְהִיר הַתָּרָה.

– קֶשֶׁר קוֹלָר* (collar knot): קשר לחיבור חבלי חיזוק רוחביים זמניים לתורן קטן.

– קֶשֶׁר רֹאשׁ הַתֹּרֶן*, קשר ראש התורן (masthead knot): קשר לחיבור חבלי חיזוק רוחביים של תורן בסירת מפרשים כאשר אינו מצויד בטבעות קשירה מיוחדות לדבר.

– קֶשֶׁר רֹאשׁ טוּרְקִי (Turk's head knot): קשר דקורטיבי בחבל, שצורתו מזכירה טורבן טורקי מימי האימפריה העות'מנית.

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ* (reef knot): קשר לחיבור קצות שני חבלים שעוביים שווה.

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ חָלִיץ* (single bow) >> קֶשֶׁר שָׁטוּחַ מְהִיר הַתָּרָה

– קֶשֶׁר שָׁטוּחַ מְהִיר הַתָּרָה (single bow): קשר שטוח שלאחד מקצותיו צורת עניבה, כך שמשיכת קצה זה גורמת לקשר להיפתח מיד. = קֶשֶׁר שָׁטוּחַ חָלִיץ, קֶשֶׁר פְּתִיל.

– קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה* (figure-eight knot): קשר עצר בקצה חבל, שצורתו כצורת הספרה שמונה. = [רוֹוֵחַ:] קֶשֶׁר שְׁמִינִית.

– קֶשֶׁר שְׁמוֹנֶה כָּפוּל* (figure eight bend, Flemish knot) >> רֶכֶס שְׁמוֹנֶה.

– קֶשֶר שַׁרְשָׁה* (chain knot) >> קֶשֶׁר שַׁרְשֶׁרֶת.

– קֶשֶׁר שַׁרְשֶׁרֶת (chain knot): רצף של לולאות בחבל, שבו כל לולאה עוברת דרך זו שלפניה. הקשר משמש לקיצור חבל הנמצא תחת מתח. = קֶשֶׁר שַׁרְשָׁה.

---

^{עדכון אחרון: 31 במרץ 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

צְבַא הַיָּם [מיושן] (navy, war fleet) >> צִי מִלְחַמְתִּי, חֵיל יָם.

צֶבַע דּוֹחֶה צִמְדָּה, צֶבַע אַנְטִיפָאוּלִינְג, צֶבַע נוֹגֵד צִמְדָּה* (antifouling paint): צבע המכיל חומרים כימיים אשר מעכבים היווצרות מִרְבָּד של אצות, בלוטי־ים וכו' על חלקי הגוף שמתחת למים של כלי שיט ומתקנים ימיים. = צֶבַע מוֹנֵע-בֵּאוּשׁ* [מיושן].

צֹבֶר*, צובר (bulk) >> מִטְעָן בְּצֹבֶר.

צַד* [של כלי שיט] (board, side) >> דֹּפֶן.

– צַד יָמִין* (starboard); בסירת חתירה צד ימין נקרא באנגלית bow side, הצד ממנו יוצא המשוט של החותר הקדמי (bow). >> חוֹתֵר קִדְמִי.

– צַד שְׂמֹאל* (portside; בימים עברו: larboard); בסירת חתירה צד שמאל נקרא באנגלית stroke side, הצד ממנו יוצא המשוט של החותר האחורי (stroke) המכתיב את הקצב. >> חוֹתֵר אֲחוֹרִי.

צַד בְּצַד (board and board): ייאמר על שתי ספינות מפרשים השטות במקביל, אחת ליד השנייה.

צַד גָּלוּי לָרוּחַ, הַצַּד הַגָּלוּי לָרוּחַ (windward side, weather side) >> צַד הַגְּלִי.

צַד הַגְּלִי* (windward side, weather side): צד האונייה הגלוי לרוח, הצד שעליו נושבת הרוח, בניגוד לצדה השני – צד החסי – החסוי מהרוח. וגם הצד של אי, של קרחון, של אונייה אחרת וכו' שהרוח נושבת עליו. = הַצַּד שֶׁבְּמוֹצָא הָרוּחַ, הַצַּד הַגָּלוּי לָרוּחַ, הַצַּד שֶׁמֵּעַל הָרוּחַ, הַצַּד הַפּוֹנֶה לָרוּחַ. >> פָּקַח עַיִן גְּלָאִית, פָּקַח עַיִן עַל צַד מוֹצָא הָרוּחַ. [איור]

– בְּצַד הַגְּלִי* (.windward adj., weather adj): בצד האונייה שעליו נושבת הרוח, הצד הפונה לרוח; וגם בצד הפונה לרוח של אי, של אונייה אחרת וכו'. לדוגמה: המיתר שבצד הגלי (weather sheet), סירת האחרה שבצד הגלי (the windward quarter boat) וכו'. = מֵעַל הָרוּחַ, הַפּוֹנֶה לָרוּחַ. >> צַד הַחַרְטוֹם שֶׁמֵּעַל הָרוּחַ (weather bow), עֶמְדַת הַגְּלִי (weather gauge), חוֹף הַגְּלִי (weather shore).

– לְצַד הַגְּלִי* (.windward, a-weather adv): לעבר מוצא הרוח, לעבר הכיוון ממנו הרוח נושבת. = לְכִּוּוּן הָרוּחַ, לִפְאַת רוּחַ [מליצי], לְמוֹצָא הָרוּחַ, לְצַד מוֹצָא הָרוּחַ, לְמַעֲלֵה הָרוּחַַ.

צַד הַחֲסִי* (lee side): צד האונייה החסוי מהרוח, בניגוד לצדה השני – צד הגלי – שהרוח נושבת עליו. וגם הצד החסוי מהרוח של אי, של קרחון, של אונייה אחרת וכו'. = הַצַּד שֶׁבִּמְבוֹא הָרוּחַ, הַצַּד הֶחָסוּי מֵהָרוּחַ, הַצַּד שֶׁמִּתַּחַת לָרוּחַ. [איור]

– בְּצַד הַחֲסִי* (.lee adj): בצד האונייה הנסתר מהרוח, בצד האונייה שמתחת לרוח; וגם בצד החסוי מהרוח של אי, של אונייה אחרת וכו'. לדוגמה: סירת האחרה שבצד החסי (lee quarter boat), מַתלה הסקריה שבצד החסי (lee lift) וכו'. = מִתַּחַת לָרוּחַ. >> צַד הַחַרְטוֹם שֶׁמִּתַּחַת לָרוּחַ (lee bow), עֶמְדַת הַחֲסִי (lee gauge), חוֹף הַחֲסִי (lee shore), בַּחֲסִי (הַחוֹף, הָאֳנִיָּה).

– לְצַד הַחֲסִי* (.leeward, a-lee adv): לעבר מבוא הרוח, לעבר הכיוון שאליו הרוח נושבת. = לִמְבוֹא הָרוּחַ, לְצַד מְבוֹא הָרוּחַ, לְמוֹרַד הָרוּחַ.

צַד הַחַרְטוֹם (bow) >> לְחִי הַחַרְטוֹם.

– צַד הַחַרְטוֹם שֶׁמֵּעַל הָרוּחַ (weather bow): צדו של החרטום הפונה אל מוצא הרוח. = צַד הַחַרְטוֹם הַגָּלוּי לָרוּחַ.

– צַד הַחַרְטוֹם שֶׁמִּתַּחַת לָרוּחַַ (lee bow): צדו של החרטום הפונה אל מבוא הרוח. = צַד הַחַרְטוֹם הֶחָסוּי מֵהָרוּחַ.

– צַד יָמִין שֶׁל הַחַרְטוֹם (starboard bow); בְּצַד יָמִין שֶׁל הַחַרְטוֹם, מימין לחרטום (on the starboard bow)

– צַד שְׂמֹאל שֶׁל הַחַרְטוֹם (port bow); בְּצַד שְׂמאֹל שֶׁל הַחַרְטוֹם, משמאל לחרטום (on the port bow)

צַד חֲסוּי מִןִ הָרוּחַ, הַצַּד הֶחָסוּי מֵהָרוּחַ (lee side) >> צַד הַחֲסִי.

צִדּוֹן*, צידון (topsides) >> עִלִּית הַדֹּפֶן.

צַדְרָה* (canvas, sailcloth) >> בַּד מִפְרָשִׂים, אָרִיג מִפְרָשִׂים.

צֹהַר*, צוהר, מ"ר צְהָרִים (skylight): מסגרת עץ או מתכת מצוידת בשמשות זכוכית, המותקנת מעל פתח בסיפון. הצוהר מכניס אור שמש לחלל פנימי כמו תא מגורים (cabin skylight), חדר מכונות (engine room skylight), מגורי חרטום (forecastle skylight) וכדומה. [איור] [איור] [איור]

צַוַּאר הַמָּשׁוֹט*, צוואר המשוט (shaft): חלק המשוט שבין הלהב לזרוע (מן המלגז החוצה).

צַוַּאר הַסְּקַרְיָה*, צוואר הסקריה (slings): חלקה האמצעי של הסקריה באוניית מפרשים בעלת מעטה רוחבי.

צַוַּאר הָעֹגֶן*, צוואר העוגן (trend): חלקו התחתון והמעוקל של גזע העוגן, במקום בו הוא מתחבר לזרוע. [איור]

צוֹלֵל* (diver): אדם שמומחיותו היא שחייה מתחת למים, ובמיוחד מי שנעזר במכשיר נשימה ובאבזרים נוספים כדי להאריך את שהותו במעמקים.

צוֹלְלָן (submariner): איש צוות בצוללת.

צוֹלֶלֶת* (submarine): כלי שיט תת ימי, לרוב בשימוש צבאי אך גם לצורכי מחקר מדעי.

– צוֹלֶלֶת [גֶּרְמָנִית] (U-boat): מגרמנית, Unterseeboot.

צוֹעֵר יַמִּי (naval cadet) >> פֶּרַח קְצֻנָּה.

צוֹפֶה (lookout, lookout man): מלח משמרת המבצע תצפית רצופה אל האופק ומדווח על כל דבר שעיניו רואות. >> קַן הַצּוֹפֶה.

צוֹפָר (whistle): מכשיר בכלי שיט להשמעת אותות תמרון ואותות אזהרה קוליים.

צוֹפַר עֲרָפֶל (fog horn): מכשיר להשמעת אותות אזהרה קוליים בזמן ערפל כשהראות מוגבלת. צופר ערפל מותקן בחוף, בקרבת מקומות מסוכנים לשיט, ובאוניות מפרשים. >> פַּעֲמוֹן עֲרָפֶל.

צוּר הַחַרְטוֹם (forecastle): מן "צוּר" – "מצודה", "מבצר". באוניות מלחמה באירופה של ימי הביניים: מבנה עילי בחרטום האונייה, ששימש כעמדת ירי להדיפת פושטים על הסיפון, תחילה לקשתים ואחר כך לרובאים. לימים התמזג בגוף האונייה ונקרא בעברית "בֵּית הַקַּדְמָה". אין לבלבל עם צֹר קִדְמִי (fore peak). >> מְגוּרֵי חַרְטוֹם. [איור]

צוּר הַיַּרְכָּתַיִם, צור הירכתיים (aftercastle): מן "צוּר" – "מצודה", "מבצר". באוניות מלחמה באירופה של ימי הביניים: מבנה עילי בירכתיים, ששימש כעמדת ירי להדיפת פושטים על הסיפון, תחילה לקשתים ואחר כך לרובאים. לימים התמזג בגוף האונייה ונקרא בעברית "בֵּית הָאַחְרָה". אין לבלבל עם צֹר אֲחוֹרִי (after peak). [איור]

צוּר תּותָחִים (citadel, casemate): תיבת לוחות שריון על הסיפון הראשי של אוניית תותחים מחופי־שריון (casemate ironclad) שגוננה מארבעה צדדים על תותחי הדופן הראשיים שלה ועל אנשי צוותם (למשל באה"מ "ווריור" הבריטית). >> בֵּית תּוֹתָחִים, בֵּית תּוֹתָח. [איור]

– אֳנִיָּה מְחֻפַּת שִׁרְיוֹן עִם צוּר תּוֹתָחִים מֶרְכָּזִי, אונייה מחופת שריון עם צור תותחים מרכזי (central battery ironclad)

צֶוֶת אֳנִיַּת מַלְקוֹחַ, צוות אוניית מלקוח (prize crew): צוות של קצינים ומלחים המשיטים אל הנמל ספינת אויב שנלקחה שלל. >> מַלְקוֹחַ יַמִּי.

צֶוֶת הָאֳנִיָָּה, צוות האונייה (ship's crew, ship's company): כלל האנשים המשרתים בכלי שיט מלחמתי או מסחרי, קצינים ומלחים גם יחד. = חֶבֶר הָאֳנִיָּה, חֶבֶר הַמַלָּחִים, חֶֶבֶר הַסְּפִינָה, צֶוֶת הַסְּפִינָה.

– צִוֵּת אֳנִיָּה, ציוות אונייה (to man a ship): גייס אנשי צוות להפלגה.

צֶוֶת הַמַּסִיקִים, צוות המסיקים (black gang): קבוצת המסיקים וגורפי הפחם באוניית קיטור בימים עברו. כינויים באנגלית, "החבורה השחורה" או "חבורת השחורים", ניתן להם על שום הפיח שכיסה את גופם במהלך המשמרת. >> מַסִּיק, גּוֹרֵף פֶּחָם.

צֶוֶת הִסְתַּעֲרוּת, צוות הסתערות (boarding party) >> צֶוֶת הִשְׁתַּלְטוּת.

צֶוֶת הִשְׁתַּלְּטוּת, צוות השתלטות (boarding party): קבוצת מלחים חמושים מאורגנת, הפושטת על סיפונה של אונייה אחרת כדי להשתלט עליה ולקחתה בשבי או כדי לערוך בה חיפוש. = צֶוֶת הִסְתַּעֲרוּת. >> הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן. [איור]

צֶוֶת חוֹף, צוות חוף (shore party): בתקופת המפרשים – קבוצת מלחים בפיקוד קצין שירדה בסירה לחוף כדי לחדש את מלאי המים המתוקים, את עצי ההסקה והאספקה, לתור את החוף וכו'.

צִי* (fleet): א) קבוצת אוניות או ספינות המפליגות יחד. ב) כלל אוניות המלחמה של מדינה. ג) קבוצת אוניות מלחמה מסוגים שונים, המוצבות בזירה אחת תחת פיקוד קצין דגל. ד) קבוצת כלי שיט מלחמתיים או מסחריים מאותו סוג. ה) כלל אוניותיה של חברת ספנות או של חברת דיג.

צִי דַּיִג (fishing fleet): כלל אוניות וספינות הדיג של מדינה, של חברת דיג או של עיר.

צִי הַיָּם הַפָּתוּחַ, צִי אוֹקְיָאנִי (Blue-water navy, High seas fleet): כינויו של צי המלחמה הפועל במרחבי הימים והאוקיינוסים, להבדיל מהכוח הימי המגן על מימי החופים והמים הפנימיים של המדינה.

צִי מֵיְמֵי הַמּוֹלֶדֶת (Home Fleet): שמו ההיסטורי (מ־1902 עד 1967) של אותו חלק של הצי המלכותי הבריטי, שהופקד על הגנת חופי האיים הבריטיים ומבואותיהם הימיים, להבדיל מחלקים אחרים של הצי שפעלו מעבר לים.

צִי מִלּוּאִים, צי מילואים (reserve fleet) >> מִלוּאֵי הַצִּי.

צִי מִלְחַמְתִּי, צִי מִלְחָמָה* (navy, war fleet, Service): כלל או חלק מאוניות המלחמה והכוחות הימיים של מדינה. = חֵיל יָם, צְבַא הַיָּם [מיושן], חֵיל אֳנִיּוֹת [מיושן].

צִי מַלְכוּתִי (royal navy): חיל ים של מונרכיה או של מונרכיה קונסטיטוציונית.

צִי מִסְחָרִי (merchant navy, merchant marine, merchant service, mercantile marine): כלל אוניות הסוחר של מדינה או של עיר. = צִי סוֹחֵר, צִי סַחַר.

צִי מִשְׁלוֹחַ (expeditionary fleet): צי מלחמתי המוביל צבא לפלישה או ללחימה אל מעבר לים.

צִי סוֹחֵר, צִי סַחַר* (merchant marine, merchant navy, merchant service, mercantile marine) >> צִי מִסְחָרִי.

צִי קֵיסָרִי (imperial navy): צי מלחמתי של קיסרות.

צַיָּד לִוְיְתָנִים, צייד לווייתנים (whaleman): איש צוות באוניית לווייתנים. >> אֳנִיָה לְצֵיד לִוְיְתָנִים.

צַיֶּדֶת אֳנִיּוֹת סוֹחֵר, ציידת אוניות סוחר (commerce raider, raider): אוניית מלחמה לחיפוש אחר אוניות סוחר של האויב ולהטבעתן. = צַיֶּדֶת סְפִינוֹת סוֹחֵר. >> פְּרַיבֶטִיר, פְּרִיבָטִיר, צַיֶּדֶת סוֹחֵר. [איור]

צַיֶּדֶת כַּלְבֵּי יָם, ציידת כלבי ים (sealer, sealship): אונייה לציד כלבי ים ולעיבוד והובלת השלל שניצוד. = אֳנִיָּה לְצֵיד כַּלְבֵי יָם. [איור]

צַיֶּדֶת לִוְיְתָנִים, ציידת לווייתנים (whaler catcher): ספינת קיטור או מנוע לציד לווייתנים, המצוידת בתותח לירי צלצלים. >> אֳנִיַּת צֵיד לִוְיְתָנִים.

צַיֶּדֶת מוֹקְשִׁים, ציידת מוקשים (mines hunter): ספינת מלחמה לגילוי ולהשמדה של מוקשים ימיים בודדים, להבדיל משולת מוקשים המפנה שדות מוקשים ימיים שלמים.

צַיֶּדֶת סוֹחֵר, ציידת סוחר (merchant raider, commerce raider): אוניית סוחר בשירות הצי המלחמתי, חמושה בתותחים ובטורפדות, ששימשה להטבעת אוניות סוחר של האויב או לשבייתן.

צַיֶּדֶת צוֹלְלוֹת*, ציידת צוללות (submarine chaser): אוניית מלחמה המצוידת באמצעים ובחימוש לגילוי צוללות אויב ולהשמדתן.

צִיִּי (ש"ת) (naval): שייך או נוגע לצי מלחמתי.

צִילִינְדֶר* (cylinder): גליל יצקת הברזל שבו נעה הבוכנה במנועי קיטור, דיזל ובנזין. הצילינדר במשאבות בוכנאיות נקרא bucket. [איור] [איור] [איור]

– צִילִינְדֶר לַחַץ גָּבוֹהַּ (high pressure cylinder), צִילִינְדֶר לַחַץ נָמוּךְ (low pressure cylinder) >> מָנוֹעַ דּוּ־דַּרְגָּתִי.

צִ'יף [לשון דיבור] (Chief): מכונאי ראשי (Chief-engineer), קצין ראשון (Chief-mate), טַבָּח רָאשִׁי (Chief-cook).

צִיר לוּחַ הַהֶגֶה (rudder stock) >> מַטֵּה הַהֶגֶה.

צְלִילָה* (diving): א) שחייה מתחת לפני הים. ב) שיט מתחת לפני הים. ג) שקיעה (בנוזל).

– צְלִילָה חָפְשִׁית (free diving): שחייה מתחת למים ללא מכלים או מערכת נשימה, כל עוד האוויר שנשאף קודם לריאות מאפשר זאת.

– צְלִילַת מְכָלִים (scuba diving): שחייה ממושכת מתחת למים בעזרת מכלי אוויר דחוס לנשימה שהצולל נושא על גבו.

צֶלַע* (frame, rib; בספינת עץ: timber): חלק מבני רוחבי בשלד של ספינה. תפקיד הצלעות להקשיח ולחזק את הדפנות והתחתית ולהעניק לגוף כלי השיט את צורתו. [איור]

– צֶלַע הָאֳנִיָּה, צלע האונייה [מליצי] (side) >> דֹּפֶן, צַד.

צַלְעִית (futtock): כל אחד מחלקיה הנפרדים של צלע מורכבת בספינת עץ: צלעית תחתונה, צלעית ראשונה, צלעית שנייה וכו' עד רביעית או חמישית וצלעית עליונה. [איור] [איור]

– צַלְעִית עֶלְיוֹנָה (top timber): חלקה העליון של צלע מורכבת בספינת עץ, אחד בכל צד. [איור] [איור]

– צַלְעִית תַּחְתּוֹנָה (floor timber): חלקה המרכזי התחתון של צלע מורכבת באוניית עץ, המחובר אל השדרית ובולט משני צדדיה. [איור] [איור]

– ראֹשׁ הַצַּלְעִית הַעֶלְיוֹנָה (timber head): הקצה העליון של צלעית עליונה באוניית עץ. [איור]

צִמְדָּה*, צִמְדָּה יַמִּית (fouling, marine growth): מִרְבָּד של אצות, בלוטי־ים ויצורים ימיים זעירים מסוגים שונים הנצמדים אל תחתית ספינות (ומתקנים תת־ימיים) ומאיטים את מהירותם. = "זָקָן" [לשון דיבור]. >> גֵּרוּד זָקָן, תַּחְתִית מְכֻסָּה צִמְדָּה.

צֻמָּה*, צומה (reef) >> פַּס צִמְצוּם.

צִמְצוּם*, צִמְצוּם מִפְרָשׂ (reefing) >> צִמְצֵם מִפְרָשׂ.

צִמְצֵם*, צִמְצֵם מִפְרָשׂ (to reef): הקטין את שטחו של מפרש על ידי קיפול או גלילה של חלק ממנו. קיפול מפרש נעשה באמצעות פתילי צמצום. >> גָּלַל מִפְרָשׂ, פְּתִיל צִמְצוּם, קִפֵּל פַּס צִמְצוּם. [איור]

– צִמְצֵם מִפְרָשׂ לְגַמְרֵי (to close-reef): הקטין את שטחו של מפרש למידה הקטנה ביותר האפשרית, על ידי קיפול וקשירת כל פסי הצמצום (חלקיו הניתנים לצמצום). >> פַּס צִמְצוּם.

– צִמְצֵם מִפְרָשִׂים (to shorten sail): הוריד חלק מהמפרשים או הקטין את שטחם על ידי גלילה או פתילי צמצום. לרוב כאשר הרוח מתחזקת והים סוער. = מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת, מִעֵט מִפְרָשִׂים. >> הִגְדִיל תִּפְרֹשֶׂת.

– בְּמִפְרָשִׂים מְצֻמְצָמִים, האונייה שטה במפרשים מצומצמים (under shorten sail): מצבה של אונייה שהורידה חלק ממפרשיה או הקטינה את שטחם על ידי גלילה או פתילי צמצום. = בְּמִפְרָשִׂים מְמֹעָטִים. >> בִּמְלֹא הַמִפְרָשִׂים.

צִמְצֵם רִפְיוֹן [של חבל] (to take in the slack): משך והקטין את חלקו הרפוי של חבל. >> אָסַף רִפְיוֹן.

צֶמֶר חֲבָלִים (wad): פקעת חוטי חבלים ישנים שנתחבה לקנה תותח נטען־לוע ומנעה את תזוזת כדור התותח או הקלע כאשר הרכינו את קנה התותח אל המטרה. הצרור הראשון הונח על התחמיש ונתחב יחד אתו לעומק קדח הקנה; הצרור השני הונח על כדור התותח ושניהם יחד נתחבו פנימה והודקו אל התחמיש. >> חוּט חֶבֶל.

– תָּחַב צֶמֶר חֲבָלִים (to wad).

צִנּוֹר בֵּית הַשַּׁרְשֶׁרֶת*, צינור בית השרשרת (chain pipe, navel pipe, deck pipe): צינור פלדה רחב המוליך את שרשרת העוגן מהכנן או כננת העוגן אל בית השרשרת. = צִנּוֹר מַחְסָן הַשַּׁרְשֶׁרֶת.

צִנּוֹר דִּבּוּר, צינור דיבור (speaking tube): צינור ארוך בעל פתח מתרחב דמוי פעמון בכל אחד מקצותיו, ששימש לתקשורת קולית בין הגשר למכונה ולמדורים פנימיים נוספים. = שְׁפוֹפֶרֶת דִּבּוּר. >> חֲצוֹצְרַת דִּבּוּר.

צִנּוֹר הָאָבִיק (scupper pipe) >> אָבִיק.

צִנּוֹר הַמִּכְנָס*, צינור המכנס (hawse pipe) >> צִנּוֹר שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן.

צִנּוֹר מַחְסָן הַשַּׁרְשֶׁרֶת, צינור מחסן השרשרת (chain pipe, navel pipe, deck pipe) >> צִנּוֹר בֵּית הַשַּׁרְשֶׁרֶת.

צִנּוֹר שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, צינור שרשרת העוגן (hawse pipe): צינור פלדה רחב המוליך את שרשרת העוגן מן הכנן או כננת העוגן אל פתח שרשרת העוגן בלחי החרטום. = צִנּוֹר הַמִּכְנָס [מיושן].

צְנִימִים (ship bread, hardtack, biscuit) >> פַּכְסָם, פַּכְסַם מַלָּחִים.

צָנַף* (to coil a rope, to coil up) >> סִדֵּר חֶבֶל.

צְנֵפָה* (coil) >> פְּקַעַת חֶבֶל.

צָף* (to float, afloat): נישא על פני המים. >> צִיפָה, מָצוֹף, הֲצָפָה.

צָף לוֹ, הָאֳנִיָּה צָפָה לָה (to float, to lay afloat): ייאמר על אונייה העומדת על מקומה בנמל או בים, אך אינה שטה.

צִפּוּי בְּפַחֵי נְחֹשֶׁת, ציפוי בפחי נחושת (copper sheathing, coppering): באוניות מפרשים עשויות עץ: כיסוי גוף האונייה שמתחת למים ביריעות נחושת מסומרות להגנה על העץ מפני תולעי אוניות וצמדה. >> מַתֶּכֶת צְהֻבָּה.

צִפּוּי חָלָק, ציפוי חלק (carvel built, flush planking) >> לִוּוּחַ מְשֻׁוֶּה.

צִפּוּי מְלֻכְסָן, ציפוי מלוכסן (diagonal planking) >> לִוּוּחַ מְלֻכְסָן.

צִפּוּי מְרֹעָף, ציפוי מרועף (clinker planking, clinker built) >> לִוּוּחַ מְרֹעָף.

צִפּוּי תְּחִלָּה, שיטת ציפוי תחילה (shell-first construction, shell-built) >> מַעֲטֶפֶת תְּחִלָּה.

צַפַּחַת אֲבַק שְׂרֵפָה, צפחת אבק שריפה (powder flask): כלי קיבול למילוי אבק שריפה באגן ההצתה של רובה נטען־לוע. >> קֶרֶן אֲבַק שְׂרֵפָה.

צְפִירָה* [בְּחֶבֶל] (turn): ליפוף אחד של חבל סביב עצם קבוע כמו זקף וכו' כדי להחזיקו במקומו. = לִפּוּף.

צִפֹּרֶן*, צִפֹּרֶן הָעֹגֶן, ציפורן העוגן (bill): הקצה המחודד של כף העוגן. [איור] >> כַּף הָעֹגֶן.

צֶפֶת הַחַרְטוֹם (billethead, fiddlehead, scrollhead): קישוט פשוט דמוי שבלול או גלילה בקצה קנה־החרטום של אוניות מפרשים מסחריות במאה ה־19, שהחליף את גליף החרטום. >> גְּלִיף חַרְטוֹם.

צֶפֶת הַיַּרְכָּתַיִם, צפת הירכתיים (aphlaston; taffrail, stern-piece): א) קישוט בקצה העליון המעוקל של מזוזת הירכתיים באוניות מן העת העתיקה, לרוב בצורת מניפה. ב) קישוט מגולף בעץ בחלק העליון של דף הירכתיים באוניות מפרשים מלחמתיות, לרוב בצורת שלט־גיבורים. >> מַעֲקֵה הַיַרְכָּתַיִם. [איור]

צֹר אֲחוֹרִי*, צור אחורי (after peak): [מן "צַר", מצומצם ברוחבו.] מדור קטן בחלק האחורי של אונייה, בין המחיצה האחורית לקצה הירכתיים. אין לבלבל עם צוּר הַיַּרְכָּתַיִם.

צֹר קִדְמִי*, צור קדמי (fore peak): [מן "צַר", מצומצם ברוחבו.] מדור קטן בקצה הקדמי של אונייה, בין קנה החרטום למחיצת ההתנגשות. אין לבלבל עם צוּר הַחַרְטוֹם.

צֵרָה* (tumble home): שיעור ההיצרות של רוחב האונייה מעל קו המים במפלס הסיפון העליון. [איור]

צְרוֹר חוּטֵי חֶבֶל, צְרוֹר חֶבֶל [דַּק] (hank): אגודה של חוט משיחה, שזיר חוטי חבל או חבל דק. = דּוֹלֵלָה [מיושן]. >> צְנֵפָה, פְּקַעַת חֶבֶל.

צְרִיחַ נִתּוּב, צריח ניתוב (conning tower): מבנה גבוה ומשוריין על סיפונן העליון של אוניות מערכה וסיירות משוריינות, ששימש לניתוב האונייה בשעת קרב. ממנו נמסרו פקודות להגאי בבית ההגה ולחדר המכונות. >> הִנְחָה אֳנִיָּה, גֶּשֶׁר, בֵּית הַהֶגֶה.

צְרִיחַ תּוֹתָח, צְרִיחַ (turret): מבנה משוריין על אונייה ובו תותח או תותחים. לצריח צורת כיפה או גליל. חלקו העליון, הסובב, נקרא "בית תותח"; חלקו התחתון, הנייח, נקרא "ברבטה". >> בֵּית תּוֹתָח, אֳנִיַּת צְרִיחַ, בַּרְבֶּטָה.

צְרִיף סִירוֹת (boathouse, boat house) >> בֵּית סִירוֹת.

---

^{עדכון אחרון: 23 במרץ 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

פָּגוֹש*, פָּגוֹשׁוֹת (fender): מעין "כָּרִית" קבועה או מיטלטלת, בצורות שונות, המגינה על גוף כלי שיט מפני שפשוף ברציף או בכלי שיט אחר. = [רוֹוֵח:] פֶנְדֶר [לשון דיבור]. [איור] [איור]

פִּגְיוֹן פֶּרַח־קְצִינִים (midshipman's dirk): פגיון קצר שהיה חלק ממדי השרד של פרחי קצינים (מידשיפמנים) בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים ובמאה ה-19. הפגיון נתלה מהחגורה בצד שמאל. >> מִידְשִׁיפְּמֶן.

פָדוֹם, פאדום (fathom): יחידת אורך אנגלית המשמשת בעיקר למדידת עומק הים. 1 פדום = 6 רגל = 1.83 מטרים. ההגייה 'פאדום' בעקבות фадом ברוסית. = אַמַּת יָם.

פּוּגַת רוּחַ [מליצי] (calm) >> דִּמְמַת רוּחַ.

פּוֹלֵחַ גַּלִּים* (cutwater): החלק הקדמי של קנה החרטום בספינה מעץ, "החותך" את המים תוך כדי התקדמותה. [איור]

פּוֹלֶשֶׁת [מיושן] (landing craft) >> נַחֶתֶת.

פּוֹנְטוּן (pontoon): א) סירת מתכת נמוכה ושטוחת תחתית הנושאת על גבה גשר סירות. ב) כל אחד ממכלי הציפה של מזח צף, מבדוק צף, אווירון ימי או סירת פונטונים.

פּוּנְטִית* (punt): סירה צרה ושטוחת־תחתית, בעלת שוקע נמוך וחרטום וירכתיים מרובעים, לשיט בנהרות ובתעלות. מונעת על ידי כלונס ארוך הנהדף כנגד קרקעית הנהר או התעלה. מן punt באנגלית. [איור]

פּוֹסְט קֶפְּטֵן (post captain): דרגת קצונה היסטורית בצי המלכותי הבריטי בתקופת אוניות המפרשים, שהנושא אותה היה קפטן הן על פי דרגתו הן על פי תפקידו (מפקד אוניית־קו מדרגות ראשונה עד שישית). דרגה זו מקבילה לדרגת קפטן בצי המלחמתי בימינו. השם נועד להבחין בינו לבין קצינים נמוכים ממנו (לוטננט וקומנדר), שפיקדו על ספינות מלחמה קטנות יותר (סְלוּפִּים ועוד), אך לשון הפנייה אליהם הייתה גם כן "קפטן". אונייה בפיקודו של פוסט קפטן נקראה באנגלית post ship ("אונייה מן המניין"); לעתים הכוונה רק לאוניית־קו מדרגה שישית, נושאת 20-24 תותחים, הקטנה ביותר מבין אוניות־הקו עליהן פיקד פוסט קפטן. = קֶפְּטֵן מִן הַמִּנְיָן. [איור]

פּוֹעֵל נָמֵל, פּוֹעֵל נָמָל (docker, dockman): אדם העוסק בניטול מטען, ברתיקת אוניות לרציף וכו'. >> סַוָר.

פּוֹרֶצֶת הֶסְגֵּר, אונייה פורצת הסגר (blockade runner): כינוי לספינה או לאוניית סוחר המצליחה להסתנן דרך הסגר ימי שמטיל צי מלחמתי על נמל או על חוף של מדינת אויב. >> הֶסְגֵּר יַמִּי.

פּוֹרֶקֶת* (lighter) >> סִירַת מַשָּׂא.

פּוֹשְׁטִים עַל הַסִּפּוּן, פושטים על הסיפון (boarders) >> פְּשִׁיטָה עַל הַסִּפּוּן, הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן, צֶוֶת הִשְׁתַּלְטוּת.

פְּחוּס חַרְטוֹם (bluff bowed, bluff haeaded): ייאמר על כלי שיט בעל חרטום רחב ושטוח. >> חַרְטוֹם פָּחוּס, חֻדַּת הַחַרְטוֹם.

פְּטוּרִים מִמִשְׁמָרוֹת (idlers): כינוי מתקופת המפרשים לאנשי צוות מסוימים שלא עשו משמרות בשעות הלילה. עימם נמנו: רב המלחים, הנגר, המפרשן והטבח). >> עוֹבֵד יוֹם.

פָּטַר*, פָּטַר פְתִיל צִמְצוּם (to shake out a reef) >> הִתִּיר פְתִיל צִמְצוּם. (מן פ-ט-ר, שחרר, התיר.)

פַּטְרוֹל הַקֶּרַח הַבֵּינְלְאֻמִּי, פטרול הקרח הבינלאומי (international ice patrol): ארגון המקיים סיורים מושטים ומוטסים למעקב אחר קרחונים בנתיבי הספנות בצפון האוקיינוס האטלנטי ובאוקיינוס הקרח הצפוני.

פִּין עֵץ (treenail, trenail, trunnel) >> מַסְמֵר עֵץ.

פִּין קְשִׁירָה (belaying pin) >> פִּין שְׁלִיבָה.

פִּין שְׁלִיבָה* (belaying pin): מאחז לחבל בצורת מוט עגול קצר, עשוי עץ או מתכת עם ידית עגולה בראשו, לקשירת מעלנים, חבלי מפרשים וסקריות ושאר חלקי החיבל הנייד. = פִּין קְשִׁירָה, יְתַד חֲבָלִים. >> חֶבֶק פִּינֵי שְׁלִיבָָה. [איור]

פִּיר הַמַּדְחֵף (screw well): "גומחה" בירכתי אוניית מדחף בתקופת המעבר ממפרשים לקיטור, באמצע המאה ה-19; בעת שיט במפרשים הרימו לתוכה את המדחף, מעל קו המים, כדי להקטין את התנגדות החיכוך (הַגְּרָר) שלו במים. >> מַדְחֵף נָתִיק, מַדְחֵף מִתְרוֹמֵם, מִסְגֶרֶת בַּנְגׁוֹ, "הָרֵם אֲרֻבָּה, הוֹרֵד מַדְחֵף!"

פִּיר כַּוָּה*, פיר כווה (hatchway): החלל האנכי בין שתי כוות מטען, אחת מעל השנייה. >> כַּוָּה.

פִּירוֹגָה (pirogue, piragua): [מצרפתית] סירת כורת ילידית עשויה שני בולי-עץ מקבילים שתוכם נחצב. >> סִירַת כֹּרֶת.

פִּירָט (pirate) >> שׁוֹדֵד יָם.

פִּירָטִיוּת (piracy) >> שׁוֹד יַמִּי.

פַּכְסָם, פַּכְסַם מַלָּחִים (ship bread, hardtack, biscuit): בתקופת המפרשים, ביסקוויט שטוח וקשה במיוחד, עשוי מקמח ומים ומעט מלח. סופק לאוניות, בעיקר של הצי המלחמתי, כתחליף ללחם בהפלגות ארוכות ובשהייה ממושכת בים. = צְנִימִים. [איור]

פֶּלֶג סִפּוּן, פלג סיפון וגם פְּלַג סִפּוּן (half deck): סיפון שאינו משתרע למלוא אורכה של הספינה.

פֶּלֶג עֹב וגם פְּלַג עֹב*, פלג עוב, פַּלְגֵי עוב (carling, carline, header): קורה אורכית קצרה הקבועה בין שתי קורות רוחב הנושאות את הסיפון. [איור]

פֶּלֶג קוֹרָה וגם פְּלַג קוֹרָה* (half beam, short beam): קורת רוחב שאינה משתרעת למלוא רוחב האונייה, אלא בין צלע לבין פתח בסיפון. [איור]

פַּלְגָּה (division): יחידה בחילות ים המונה 3-4 כלי שיט מאותו סוג (פלגת נחתות, פלגת "דַּבּוּרִים" וכו'). >> פְלוֹטִילָה, שַׁיֶּטֶת, אֶסְקַדְרוֹן, צִי.

פְלוֹטִילָה (flotilla): א) שייטת קטנה של כלי שיט מלחמתיים קטנים, לרוב מאותו סוג. פַּלְגָה. ב) קבוצת יאכטות המפליגות יחד לחופשת שיט בשכר במסלול מתוכנן מראש, וגם כינוי לחופשת השיט עצמה.

פֶלוּקָה וגם פָלוּקָה (felucca): סירת משוטים ומפרשים ים־תיכונית קטנה, שימשה לסחר ולתובלה לאורך החופים. בעלת מפרשים לטיניים. [איור]

פָּלַס [מיושן] (to run before the wind, to run free) >> שָׁט עִם הָרוּחַ.

פֶנְדֶר [לשון דיבור] (fender) >> פָּגוֹשׁ.

פָּנָה אֶל הָרוּחַ*, האונייה פנתה אל הרוח (to haul off, to haul the wind, to luff, to round to): ייאמר על ספינת מפרשים המשנה קורס ומקטינה את הזווית בין חרטומה לבין כיוון נשיבת הרוח, כדי לעבור משיט במורד הרוח (עם הרוח) לשיט במעלה הרוח (קרוב לרוח). = קָרַב לָרוּחַַ, עָלָה לָרוּחַ. >> פָּנָה מִן הָרוּחַ, פָּנָה מוּל הָרוּחַ.

– הפקודה להגאי: פְּנֵה לָרוּחַ!, עֲלֵה לָרוּחַ!, קָרֵב לָרוּחַ! (!Luff). >> פְּקֻדּוֹת לַהֶגֶה.

פָּנָה מוּל הָרוּחַ*, האונייה פנתה מול הרוח (to round to): ייאמר על ספינת מפרשים המפנה את חרטומה מול כיוון נשיבת הרוח. >> מוּל הָרוּחַ, הִפְנָה אֶת הָאֳנִיָּה מוּל הָרוּחַ.

פָּנָה מִן הָרוּחַ*, האונייה פנתה מן הרוח (to bear up, to bear away, to pay off, to pay away): ייאמר על ספינת מפרשים המשנה קורס ומגדילה את הזווית בין חרטומה לבין כיוון נשיבת הרוח, כדי לעבור משיט במעלה הרוח (קרוב לרוח) לשיט במורד הרוח (עם הרוח).  = רָחַק מִן הָרוּחַ, יָרַד מִן הָרוּחַ. >> פָּנָה אֶל הָרוּחַ, פָּנָה מוּל הָרוּחַ.

– הפקודה להגאי: פְּנֵה מֵהָרוּחַ!, רֵד מֵהָרוּחַ!, רַחֵק מֵהָרוּחַ! (!Bear up! Bear away). >> פְּקֻדּוֹת לַהֶגֶה.

פְּנִימָה (inboard): לתוך הספינה; לעבר קו האמצע האורכי שלה.

פְּנִימִי (inboard): בתוך הספינה; ההפך מ"חיצוני" (outboard), מחוץ לגוף הספינה. >> מָנוֹעַ חִיצוֹן, מָנוֹעַ פְּנִימִי.

פִּנַּת אֹכֶל, פינת אוכל (cuddy) >> חֲדַר אֹכֶל.

פַּס צִמְצוּם* (reef band, reef): א) רצועת בד מפרשים התפורה לאורכו של מפרש רוחבי או מפרש גף, בה קבועים פתילי הצמצום להקטנת שטחו של המפרש. ב) חלק המפרש הניתן לצמצום באמצעות פתילי צמצום. מבחינים בין פס צמצום ראשון (הקרוב לראש המפרש), פס צמצום שני וכו'. = צֻּמָה [מיושן]. [איור] [איור] [איור]

– קִפֵּל פַּס צִמְצוּם, קיפל פס אחד, קיפל שני פסים וכו' (to take in one reef, to take in two reefs).

פְּסִיס דֹּפֶן, פסיס דופן (wale): טור לוחות עבה וחסון או רצועת טורי לוחות עבים וחסונים בדופנה של אוניית או ספינת עץ, בין קו המים לטור הלוחות העליון. = פְּסִיס הַלַּזְבֶּזֶת. [איור] [איור] [איור]

פְּסִיס הַלַּזְבֶּזֶת* (wale) >> פְּסִיס דֹּפֶן.

פְּסִיס כַּוָּה, פסיס כווה; פְּסִיס הִדּוּק*, פסיס הידוק (hatch batten, batten): בדי עץ או פסי מתכת ארוכים להידוק שולי יריעת הברזנט הפרושה על מכסה כוות המטען. >> אָטַם אֶת הַכַּוָּה, הִדֵּק בִּפְסִיסִים, מִכְסֵה הַכַּוָּה. [איור]

פְּסִיס מִפְרָשׂ* (sailbatten) >> שְׁחִיף.

פְּסִיעַת הַמַּדְחֵף, פְּסִיעָה (propeller pitch, pitch): המרחק התיאורטי שמתקדם מדחף בסיבוב אחד שלם, כלומר בלי להביא בחשבון הפסדי החלקה. >> יַחַס הַפְּסִיעָה, הַחֲלָקַת הַמַּדְחֵף.

פְּעִימָה, פְּעִימַת חֲתִירָה (stroke): מחזור התנועות של משוט בשעת חתירה: 1) הכנסת המשוט למים כשהלהב זקוף (catch), 2) משיכת המשוט (pull), 3) הוצאת המשוט וסיבוב הלהב למצב אופקי (feather), 4) דחיפת המשוט וחזרה למצב ההתחלתי (recover). = חֲתִירַת מָשׁוֹט [מליצי].

פַּעֲמוֹן אֳנִיָּה, פעמון אונייה (ship's bell): פעמון ברונזה או פליז על סיפון אונייה; בעבר שימש לציון זמני המשמרות ולהשמעת אותות ערפל ואותות אזעקה, וכיום בעיקר לצרכים טקסיים.

פַּעֲמוֹן עֲרָפֶל (fog bell): בימים עברו, פעמון באונייה אשר הכו בו בזמן ערפל, כשהאונייה עגנה והראות הייתה מוגבלת. וגם פעמון בקצה מזח בנמל ששימש לאותה מטרה. >> צוֹפַר עֲרָפֶל, מְצוֹף עֲרָפֶל.

פִּצְצַת עֹמֶק, פצצת עומק (depth charge): פצצה להשמדת צוללות המוטלת למים מכלי שיט או מכלי טיס, ומתפוצצת בעומק שכוון מראש על ידי מנגנון הידרוסטטי.

פְּקֻדָּה, פקודה [במשרוקית רב מלחים] (pipe) >> קְרִיאַת מַשְׁרוֹקִית, קָרַא בְּמַשְׁרוֹקִית.

פְּקֻדּוֹת לַהֶגֶה, פקודות להגה (helm orders): הפקודות הנמסרות מקצין המשמרת בגשר או על סיפון האחרה להגאי האוחז בהגה.

– הפקודות להגה בתקופת המפרשים התייחסו לידית ההגה (helm, tiller) ולא ללוח ההגה (rudder) ולחרטום הספינה (head) כנהוג כיום באוניות קיטור ומנוע. הפקודה "!Hard a-starboard", "כל ההגה ימינה!", פירושה היה "הַטֵה את ידית ההגה ימינה (באמצעות גלגל ההגה), כדי שהספינה תפנה שמאלה". הפקודה "!Helm up" פירושה היה "הגה למעלה הרוח!", כדי שהספינה תפנה למורד הרוח. יסודה של השיטה בידית ההגה (tiller) שקדמה לגלגל ההגה. הזזת ידית ההגה ימינה גרמה לפניית חרטום הספינה שמאלה ולהיפך; והזזת ידית ההגה למעלה הרוח גרמה לחרטום הספינה לפנות למורד הרוח ולהיפך. גלגל ההגה הוכנס לשימוש באוניות ב־1704, אולם באוניות סוחר המשיכו להשתמש בשיטת הפקודות המסורתית עד ביטולה הרשמי בהסכמה בתקנות הבינלאומיות למניעת התנגשויות בים ב־1929. בצי המלכותי השוודי הוחלפה השיטה עוד ב־1872, בצי המלחמתי האמריקאי ב־1913, בצי המלכותי הבריטי ב־1931. בשיטה המתוקנת, "ימין" ו"ימינה", "שמאל" ו"שמאלה" מתייחסים לתנועות גלגל ההגה, חרטום הספינה ולוח ההגה לצד ימין או לצד שמאל כפשוטו.

הפקודות להגה באוניות מפרשים:

– הֶגֶה לְמַעֲלֵה הָרוּחַ!; הֶגֶה, עָלֵה! (!Helm a-weather!, Helm up!, Up helm)

– הֶגֶה לְמוֹרַד הָרוּחַ!; הֶגֶה, רֵד! (!Helm a-lee!, Helm down!, Down helm!, Luff)

– כָּל הַהֶגֶה לְמַעֲלֵה הָרוּחַ!; כָּל הַהֶגֶה, עָלֵה! (!Hard up!, Hard a-weather)

– כָּל הַהֶגֶה לְמוֹרָד הָרוּחַ!; כָּל הַהֶגֶה, רֵד! (!Hard down!, Hard a-lee, Luff a-lee!, Luff round)

– כָּל הַהֶגֶה יָמִינָה! (!Hard a-starboard)

– כָּל הַהֶגֶה שְׂמֹאלָה! (!Hard a-port)

הפקודות להגה באוניות קיטור ומנוע מאז 1929:

– הֶגֶה יָמִינָה!; יָמִינָה הָהֶגֶה! (Starboard! [UK], Right rudder! [US])

– הֶגֶה שְׂמֹאלָה!; שְׂמֹאלָה הָהֶגֶה! (Port (side)! [UK], Left rudder! [US])

– כָּל הָהֶגֶה יָמִינָה! (Hard to starboard! [UK], Right full rudder! [US])

– כָּל הָהֶגֶה שְׂמֹאלָה! (Hard to port! [UK], Left full rudder! [US])

– יָמִינָה 10! (Starboard 10! [UK], Right 10 degrees rudder! [US])

– שְׂמֹאלָה 10! (Port (side) 10! [UK], Left 10 degrees rudder! [US])

– אֶמְצַע הֶגֶה! (Midships! [UK], Rudder amidships! [US])

– שְׁמוֹר כִּוּוּן! שמור כיוון! (!Steady as she goes)

פְּקֻדּוֹת לַמְּכוֹנָה, פקודות למכונה (engine orders): ההוראות הנמסרות מהגשר לחדר המכונות במהלך תמרון האונייה.

– הִכּוֹן!, היכון! (Stand by; Stand by engines)

– עָצוֹר! (Stop)

– קָדִימָה אַט־אַט! (dead slow ahead), אֲחוֹרָה אַט־אַט! (Dead slow astern)

– קָדִימָה לְאַט! (slow ahead), אֲחוֹרָה לְאַט! (Slow astern)

– קָדִימָה מֶחֱצָה! (half ahead), אֲחוֹרָה מֶחֱצָה! (Half astern)

– קָדִימָה מָלֵא!; מָנוֹעִים מָלֵא קָדִימָה! (Full ahead), אֲחוֹרָה מָלֵא!; מָנוֹעִים מָלֵא אֲחוֹרָה! (Full astern)

פּקֻדּוֹת לָעֹגֶן, פְּקֻדּוֹת לְכַנֶּנֶת הָעֹגֶן, פקודות לכננת העוגן (windlass orders, anchor orders)

– הִכּוֹן!, היכון! (!Stand by)

– עֹגֶן – הַטֵּל!*, הַטֵל עֹגֶן!, הטל עוגן! (!Let go)

– הַעֲלֵה עֹגֶן!, העלה עוגן! (!Heave in)

– שַׁלְשֵׁל שַׁרְשֶׁרֶת! (!Walk back)

– עֲצוֹר! (!Hold on / Stop)

– רַפֵּה הַרְבֵּה! (!Slack away)

– עֹגֶן נִצָּב!, העוגן ניצב! (!Up and down)

– עֹגֶן עָקוּר!, העוגן עקור!; עֹגֶן נִתַּק!, העוגן ניתק! (!Aweigh)

פָּקוּם*, האונייה פקומה (to be in stays, to hove in stays): מצבה של אוניית מפרשים הנמצאת בתוך גזרת הרוח הנגדית בעיצומו של סיבוב מול הרוח לשם החלפת המפנה. במצב זה מהירותה נמוכה מאוד ופעולת ההגה לא יעילה. >> פָּקַם (to stay), מֵאֵן לְהִפָּקֵם.

פָּקַח עַיִן גְּלָאִית (to keep a weather eye open): ביטוי מתקופת המפרשים שפירושו השקיף אל חצי מעגל האופק בצד הפונה לרוח של האונייה (צד הגלי, weather side), והשגיח אם סערה מתרגשת לבוא, או אם אוניית אויב או צי אויב מתקרבים עם הרוח. (התקפה מצד מבוא הרוח, מצד החסי, לא הייתה אפשרית כי אוניות מפרשים אינן יכולות לשוט נגד הרוח.) בהשאלה: עמד על המשמר, השגיח בשבע עיניים, נכון להתריא על כל סכנה מתקרבת. = פָּקַח עַיִן עַל צַד מוֹצָא הָרוּחַ. >> צַד הַגְּלִי, צַד מוֹצָא הָרוּחַ, גְּלָאִי.

פְּקִיד הַקֶּפְטֶן (clerk, Captain's clerk) >> לַבְלַר הַקֶּפְטֶן.

פְּקִימָה* (tacking): שינוי המפנה של אוניית מפרשים הנעשה על ידי סיבוב נגד הרוח. = סִיבוּב מוּל הָרוּחַ, חִזוּר [מיושן]. >> פָּקַם.

פֶּקֶם* (tack): א) הפינה הקדמית התחתונה של מפרש־אורכי משולש או מרובע. ב) קיצור של "מֵיתַר פֶּקֶם". >> קֶרֶן, מֵיתַר פֶּקֶם.

פָּקַם*, האונייה פקמה [בלשון חז"ל: בלם והיטה את מהלכה של בהמת רכיבה או בהמת משא] (to tack, to go about, to stay; to beat to windward, to beat, to work to windward): א) סובב את חרטום הספינה ועבר משיט ברוח קדמית במפנה ימני לשיט ברוח קדמית במפנה שמאלי או להיפך. במהלך הסיבוב עוברת הספינה גזרה של רוח נגדית, מ־30-40 מעלות לפני קו אמצע החרטום ל־30-40 מעלות אחריו; משום כך מהירות הספינה יורדת, ההגה לא יעיל במצב זה, והסיבוב נעשה על ידי כיוון המפרשים. = סָבַב מוּל הָרוּחַ וְהֶחְלִיף מִפְנֶה. [איור] [איור]. ב) בתקופת המפרשים הייתה לפועל to tack גם המשמעות "סָבַב מול הרוח והחליף מפנים לסירוגין", כלומר שט ברוח קדמית בתנועות זיגזג, פעם במפנה ימני ופעם במפנה שמאלי. אך לרוב השתמשו בפועל to beat or to work to windward. = שָׁט בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, זִיגְזֵג [לשון דיבור], גִּלְסֵס [לשון דיבור].

פְּקַעַת חֶבֶל (coil): חבל המסודר בצורת סליל, כשעיגוליו מונחים זה על גבי זה או זה סביב זה. = צְנֵפָה, בּוּכְטָה [לשון דיבור]. [איור]

פְּרָאוּ (prau): סירת מפרשים ילידית מדרום מזרח אסיה (אינדונזיה, מלזיה והפיליפינים). הסירה צרה וארוכה, חרטומה וירכתיה מחודדים, ולה שני שלחים לייצוב, אחד מכל צד.

פַּרְגּוֹל בַּעַל תֵּשַׁע רְצוּעוֹת (cat o' nine tail, cat): מגלב בעל תשע רצועות עור מְסוּבָּלוֹת בקשרים, ששימש לעונשי מלקות באוניות מלחמה ובצבאות במאות 17–19. מילולית: "הֶחָתוּל בַּעַל תִּשְׁעַת הַזְּנָבוֹת".

פֶּרַח חוֹבְלִים (midshipman; cadet) >> פֶּרַח קְצֻנָּה.

פֶּרַח קְצִינִים (midshipman; cadet) >> פֶּרַח קְצֻנָּה.

פֶּרַח קְצֻנָּה, פרח קצונה midshipman; cadet): ימאי בתקופת הכשרתו לקצין ימי בצי המלחמתי או בצי המסחרי. = פֶּרַח קְצִינִים, פֶּרַח חוֹבְלִים, צוֹעֵר יַמִּי, קָדֵט יַמִּי, מִידְשִׁיפְּמֶן. >> חוֹבֵל, קָצִין.

פְּרַיבֶטִיר, פְּרִיבָטִיר (privateer): א) אונייה חמושה, בבעלות ובפיקוד פרטיים, שפעלה בזמן מלחמה נגד אוניות הסוחר של האויב בהרשאת המלך או הריבון ובתמורה לנתח מן השלל. = קוֹרְסָר. ב) רב החובל והבעלים של פריבטיר או אחד מאנשי צוותה. = שׁוֹדֵד יָם מֻרְשֶׁה (בעל כתב הרשאה).

פְרִיגָטָה (frigate): א) בתקופת המפרשים – אוניית מפרשים מלאת־מעטה (תלת־תורנית עם מפרשים רוחביים), קלת־חימוש ומהירה. שימשה לסיור מודיעיני, להעברה מהירה של ידיעות ולשיטור ימי, ולא נטלה חלק בקרבות ימים כחלק ממערך הקרב הטורי. = פְרִיגָטַת מִפְרָשִׂים. ב) בתקופת המעבר ממפרש לקיטור – אוניית מפרשים מלאת־מעטה (תלת־תורנית עם מפרשים רוחביים), קלת־חימוש ומהירה, יורשתה של פריגטת המפרשים. הונעה על ידי מנוע קיטור ומפרשים גם יחד, בתחילה על ידי גלגלי משוטות ואחר כך על ידי מדחף. = פְרִיגָטַת קִיטוֹר. ג) אוניית מלחמה בינונית, חמושה בטילים ובתותחים, לליווי ולהגנת כלי שיט אחרים (מלחמתיים ומסחריים) וללוחמה נגד צוללות. [איור]

– פְרִיגָטַת מְשׁוֹטוֹת, פְרִיגָטַת קִיטוֹר (steam frigate): פריגטה מהמאה ה־19 שהונעה על ידי מנוע קיטור ומשוטות.

– פְרִיגָטָה מַדְחֵפִית, פְרִיגָטַת קִיטוֹר מַדְחֵפִית (screw frigate): פריגטה מהמהאה ה־19 שהונעה על ידי מנוע קיטור ומדחף.

פְרִיגָטַת בְּלֶקְווֹל (Blackwall frigate): כינויה של אוניית מפרשים תלת־תורנית מלאת־מעטה, ששימשה בשנים 1830–1870 להובלת משאות, נוסעים ומהגרים בין אנגליה לבין דרום אפריקה, אסיה ואוסטרליה. נקראה כך משום שהורתה במספנת בלקוול בנהר תמזה באנגליה, ובשל דמיונה לפריגטות של הצי המלכותי, שכמותה היו תלת־תורניות, מלאות־מעטה ולהן יציע ירכתיים אחד. [איור]

פְרִיגָטַת מִפְרָשִׂים (sailing frigate) >> פְרִיגָטָה.

פְרִיגָטַת קִיטוֹר (steam frigate) >> פְרִיגָטָה.

פְּרִיקָה (discharging, unloading): הוצאת מטען מתוך אונייה. >> טְעִינָה.

פְּרִיקָה וּטְעִינָה [של מטען] (cargo handling) >> נִטּוּל מִטְעָן.

פַּרְפַּר* >> מַצַּב פַּרְפַּר.

פָּרַק מִטְעָן [מאונייה], פָּרַק (to discharge, to unload) >> פְּרִיקָה.

פָּרַשׂ*, פָּרַשׂ מִפְרָשׂ (to set a sail) העלה מפרש למרומי התורן ומתח אותו כדי שיתמלא רוח. >> פָּתַח מִפְרָשׂ (רוחבי), הֶעֱלָה מִפְרָשׂ, הֵנִיף מִפְרָשׂ; הִפְלִיג לְדַּרְכּוֹ, יָצָא לַיָּם.

– פָּרַשׂ אֶת כָּל הַמִּפְרָשִׂים (to make all sail)

– פָּרַשׂ מִפְרָשׂ תַּחְתִי [רוחבי] (to set a course), פָּרַשׂ מִפְרָשׂ עִלִּי, פרש מפרש עילי (to set a topsail) וכו'

– פָּרַשׂ מִפְרָשִׂים רַבִּים כְּכָל הַאֶפְשָׁר, האונייה פרשה מפרשים רבים ככל האפשר (to crowd sails, to crowd canvas): ייאמר על אונייה בעלת מעטה רוחבי, למשל כדי להימלט מפני אויב או כדי לרדוף אחריו. >> הִגְדִיל תִּפְרֹשֶׂת.

פָּרַשׁ לְצַד הַחֲסִי (to retire to leeward) >> נָסוֹג לְמוֹרַד הָרוּחַ.

פָּשַׁט עַל הַסִּפּוּן, פשט על הסיפון (to board) >> הִסְתַּעֵר עַל סִפּוּן אֳנִיָּה.

פְּשִׁיטָה עַל הַסִּפּוּן, פשיטה על הסיפון (boarding) >> הִסְתַּעֲרוּת עַל סִּפּוּן אֳנִיָּה.

פְּשִׂיקָה* (flare): התעקלות דפנות האונייה מעלה ולצדדים מעל קו המים.

– חַרְטוֹם מְפֻשָּׂק, חרטום מפושק (flared bow)

פֶּתַח חֶבֶל הָעֹגֶן, פתח חבל העוגן; פֶּתַח שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, פתח שרשרת העוגן (hawsehole, hawse hole): כל אחד מן החורים העגולים בלחיי החרטום, משני צדי קנה החרטום, דרכם יוצאים חבל העוגן או שרשרת העוגן. (שרשרות עוגן הוכנסו לשימוש ב-1820 לערך והיו בשימוש גם באוניות עץ.) = מִכְנָס [מיושן, מלשון "כניסה"], אֶשְׁנָב הָעֲבוֹתוֹת [מיושן]. >> צִנוֹר שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, רְפִידַת שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן. [איור]

– הביטוי באנגלית to come through the hawse-holes פירושו "עלה מן השורה", התקדם לקצונה מתוך שורות המלחים הפשוטים.

פָּתַח*, פָּתַח מִפְרָשׂ (to unfurl, to loose, to heave out): התיר את פתילי הקשירה של מפרש רוחבי הגָלוּל אל הסקריה ופרש אותו. >> פָּרַשׂ מִפְרָש, גָּלַל מִפְרָשׂ.

פֶּתַח מָשׁוֹט (oar port): כל אחד מן הפתחים בדופן ספינת משוטים מלחמתית מן העת העתיקה, מעל קו המים, דרכם יצאו משוטי המפלס התחתון. [איור]

פִּתְחָה* (scuttle): פתח קטן בסיפון, בדופן אונייה או בקיר של תא, הניתן לסגירה על ידי מכסה. משמש לכניסה וליציאת אנשים או להכנסת אור השמש.

– פִּתְחַת מְגוּרֵי הַחַרְטוֹם, פֶּתַח מְגוּרֵי הַחַרְטוֹם (forecaslte scuttle): הפתח בסיפון הקדמה המוליך מטה אל מגורי החרטום.

פְּתִיל* (marline): חבל דק מסוג מיוחד, בעל שני גדילים פְּתוּלִים ברפיון. בתקופת המפרשים היו שני סוגי פתילים מסוג זה: מוספג בעטרן (tarred line) או רגיל (white line). >> חֶבֶל דַּק.

פְּתִיל הַצָּתָה (match): גדילי כותנה שזורים לפתיל וספוגים בחומר בעירה, להצתת התחמיש של תותחים וכלי ירי נטעני לוע. פתילי הצתה בוערים נשמרו במהלך הקרב בתוך גיגיות שמולאו עד מחציתן בחול או במים. פתיל הצתה לשימוש מיידי נכרך סביב ראשו המזלגי של מוט ההצתה, ולפקודת ירי קרבו את קצהו הלוהט של הפתיל אל שובל אבק השריפה בגומה מאחורי חור־ההצתה, ולימים ישירות אל קצה קנה־ההצתה שבתוך חור־ההצתה. >> גִּיגִית פְּתִילֵי הַצָּתָה, מוֹט הַצָּתָה, חוֹר הַצָּתָה, קְנֵה הַצָּתָה. [איור]

– פְּתִיל הַצָּתָה אִטִּי, פתיל הצתה איטי (slow match): פתילים להצתת התחמיש של תותחים נטעני לוע נקראו "איטיים" משום שבערו באיטיות, למשך כמה שעות.

פְּתִיל זָפוּת [מיושן] (marline) >> פְּתִיל.

פְּתִיל צִמְצוּם* (reef point): שרוכי־חבל הקבועים בשורות לרוחבו של מפרש משני צדדיו. משמשים לקשירת חלק המפרש שקופל, כאשר מקטינים את שטחו עם התגברות הרוח.

פְתִיל קְשִׁירָה (gasket): שרוכי חבל לקשירת מפרש לסקריה או למנור לאחר שגללו אותו. >> גָּלַל מִפְרָשׂ, פָּתַח מִפְרָשׂ.

פָּתַל* [חבל] (to lay, to twist): "שָׁזַר" גדילים לחבל או חוטים לגדיל. התקין חבל משלושה או ארבעה גדילים (עיקרים). >> גְּדִיל, סָתַר [חבל]. [איור]

---

^{עדכון אחרון: 4 באוקטובר 2025. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

עֲבוֹדוֹת חֶבֶל (ropework, marlinspike seamanship, marling spike seamanship): אומנות העשייה של קשרים, קליעות וכריכות בחבל, יצירת קשרים דקורטיביים בחבל וטיפול בחבלים.

עֲבוֹדַת הַיָּם [מיושן] (seamanship) >> יַמָּאוּת.

עָבוֹת* (hawser): חבל תלת־גדילי חזק ועבה, המשמש כחבל רתיקה או כחבל עוגן.

– עָבוֹת רְתִיקָה* (mooring hawser): חבל חזק ועבה לרתיקת כלי שיט לרציף או למצוף רתיקה.

עָבִיר לִכְלֵי שַׁיִט (navigable) >> בַּר שַׁיִט.

עֲגָבָה* (quarter) [מיושן] >> אַחְרָה.

עָגִיל הַמִּפְרָשׂ, עָגִיל רֹאשׁ הַמִּפְרָשׂ (earing, head-earing): כל אחד משני החבלים הקצרים המשמשים לקשירת הפינות העליונות של מפרש רוחבי אל הסקריה שלו. [איור]

עֲגִינָה* (anchoring): רתיקת כלי שיט למקום חנייתו באמצעות עוגן. >> רְתִיקָה.

עֶגְלַת תּוֹתָח, עֲגָלָה (gun carriage, carriage): באוניות מפרשים מלחמתיות – מסגרת עץ כבדה וחזקה, מצוידת בארבעה גלגלי־עץ מלאים, שנשאה על גבה תותח נטען-לוע. >> גַּלְגַּל (של עגלת תותח).

עָגַן* (to anchor, to lie at anchor, to ride at anchor; to come to anchor): ייאמר על כלי שיט הרתוק למקום חנייתו באמצעות עוגן.

– עָגַן בִּשְׁנֵי עֳגָנִים*, מְעֻגָן בִּשְׁנֵי עֳגָנִים, האונייה מעוגנת בשני עוגנים (to moor): ייאמר על אונייה הרתוקה לשני עוגנים, אחד בחרטום והשני בירכתיים, או שני עוגנים המחוברים לחבל/שרשרת העוגן באמצעות סביבול. >> עִגֵּן בִּשְׁנֵי עֳגָנִים [פ"י].

– עָגַן לִזְמַן קָצָר (to touch) – ייאמר על אונייה הנכנסת לנמל או עוגנת בקרבת החוף לזמן קצר, למשל כדי להצטייד במים טריים ובאספקה טרייה (בתקופת המפרשים).

עִגֵּן*, עיגן (to anchor, to bring to anchor, to bring up): רתק כלי שיט למקום עומדו על ידי הטלת עוגן לקרקעית הים. >> הֵטִיל עֹגֶן.

– עִגֵּן בִּשְׁנֵי עֲגָנִים*, עיגן אונייה בשני עוגנים (to moor): רָתַק אונייה לשני עוגנים, אחד בחרטום והשני בירכתיים, או לשני עוגנים המחוברים לחבל/שרשרת העוגן באמצעות סביבול. >> עָגַן בִּשְׁנֵי עֲגָָנִים [פ"ע].

עֹגֶן*, עוגן (anchor): מכשיר לרתיקת כלי שיט למקום עומדו. העוגן מחובר לכלי השיט בחבל או בשרשרת, מוטל למים וננעץ בקרקעית הים.

– עֹגֶן אַדְמִירָלִי, עוגן אדמירלי (admiralty pattern anchor) >> עֹגֶן בַּעַל מַטֶּה.

– עֹגֶן בַּעַל מַטֶּה*, עוגן בעל מטה (stocked anchor): עוגן בעל שתי זרועות ומטה ניצב להן בקצהו העליון. = עֹגֶן אַדְמִירָלִי. [איור]

– עֹגֶן הַצָּלָה, עוגן הצלה (sheet anchor): ביטוי שמשמעותו מבטח בעת צרה, ובמיוחד לאחר שכל האמצעים האחרים כשלו. מן sheet anchor באנגלית. >> עֹגֶן מִבְטָח.

– עֹגֶן הָרֵם!* עוגן הרם! (!Weigh Anchor): הפקודה להעלות את העוגן מן הקרקעית אל האונייה.

– עֹגֶן חֲסַר מַטֶּה*, עוגן חסר מטה (stockless anchor) >> עֹגֶן בַּעַל מַטֶּה.

– עֹגֶן חַרְטוֹם, עֹגֶן הַחַרְטוֹם*, עוגן חרטום (bower, bower anchor): כל אחד משני עוגניה הגדולים של אונייה, התלויים דרך קבע משני צדי חרטומה. [איור]

– עֹגֶן חָתוּל*, עוגן חתול (grapnel, grapnel anchor): עוגן בעל שלוש עד שבע זרועות כפופות, ובקצה כל אחת מהן ציפורן. משמש בסירות בדרך כלל. = עֹגֶן נְעִיצָה.

– עֹגֶן יַרְכָּתַיִם*, עוגן ירכתיים (stern anchor, stream anchor): א) עוגן רזרבי של אונייה, קטן מעוגן החרטום, המאוחסן על הסיפון בחלקה האחורי. ב) עוגן של סירה, ספינה או אונייה, המורד אל המים מירכתיה.

– עֹגֶן מִבְטָח, עוגן מבטח (sheet anchor): עוגן רזרבי באוניית מפרשים, מוכן לשימוש מיידי; העוגן הורד למים בשעת חירום, כאשר העוגן או העוגנים הרגילים בחרטומה ניתקו או לא הצליחו לשמור את האונייה על מקומה. אוניות מפרשים גדולות נשאו שני עוגני חרטום וסמוך מאחוריהם שני עוגנים רזרביים. הימני מבין שני העוגנים הרזרביים, זה שחבל העוגן היה מחובר אליו דרך קבע ועל כן היה מוכן לשימוש בשעת חרום, נקרא באנגלית sheet anchor ובתרגום לעברית "עוגן מבטח". מכאן הביטוי "עוגן הצלה". העוגן השני נקרא "עוגן רזרבי" (spare anchor). >> עֹגֶן חַרְטוֹם. [איור]

– עֹגֶן מַחְרֵשָׁה, עוגן מחרשה (CQR anchor, plough anchor, plow anchor): עוגן ללא זרועות, שלגזע שלו מחוברות שתי כפות דמויות להבי מחרשה הננעצות בקרקעית.

– עֹגֶן מִשְׁקֹלֶת, עוגן משקולת (mooring sinker) >> מַשְׁקוֹעַ.

– עֹגֶן מֵת, עוגן מת (sinker, mooring clump) >> מַשְׁקוֹעַ.

– עֹגֶן נְגִידָה*, עוגן נגידה (kedge anchor): עוגן קל להסעת אוניית מפרשים או ספינת מפרשים למרחק קצר בנמל על ידי פעולה הנקראת "נגידה".

– עֹגֶן נְעִיצָה*, עוגן נעיצה (grapnel, grapnel anchor) >> עֹגֶן חָתוּל.

– עֹגֶן נִצָּב, העוגן ניצב (up and down, the anchor chain is up and down): מצב בו שרשרת העוגן משוכה עד שחרטום האונייה נמצא בדיוק מעל העוגן. = שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן בִּמְאֻנָּךְ, בִּמְאֻנָּךְ.

– עֹגֶן פָּטֵנְטִי, עוגן פטנטי (stockless anchor, patent stockless anchor): עוגן ברזל ללא מטה, ששתי זרועותיו סבות על ציר בקצה גזע העוגן. = עֹגֶן בְּכַפּוֹת נָעוֹת [מיושן].

– עֹגֶן פִּטְרִיָּה*, עוגן פטריה (mushroom anchor): עוגן חסר זרועות בצורת פטריה הפוכה, שראשה שוקע לתוך הקרקעית ומתחפר בה. מתאים לקרקע חולית או בוצית.

– עֹגֶן צָף*, עוגן צף (sea anchor, drift anchor, drogue, drag): מין שק ברזנט דמוי חרוט הקשור בחבל ארוך לחרטום ומורד מן הסירה למים. בשל התנגדותו הגדולה למים, הוא מחזיק את חרטום הסירה מול הגלים ומונע את התהפכותה. משתמשים בו כאשר יורדים לחוף בגלים חזקים או כשנקלעים לסערה עזה בלב ים. אם אין עוגן צף מן המוכן, גם כמה משוטים קשורים יחד או צרור של מפרשים וכלונס של מפרש יכולים לשמש למטרה זו בים סוער. [איור]

– עֹגֶן תָּקוּל*, עוגן תקול (foul anchor): עוגן שהחבל שלו הסתבך ונכרך סביב כפותיו או סביב גזעו; וגם, עוגן שנתפס בסלע או במכשול על הקרקעית.

עוֹבֵד יוֹם (dayman, idler): איש צוות באונייה שאינו עושה משמרות לילה אלא עובד בשעות היום בלבד בסיפון, במכונה או במשק. למשל: רב המלחים, הכלכל. >> פָּטוּר מִמִשְמָרוֹת.

עוֹבֵד יָם (seaman): א) [מיושן] ספן, איש ים. ב) [מיושן] משיט סירת משא בנמל.

עוֹבֵד מָנוֹעַ (motorman): דֵּרוּג (ימאי שאינו קצין) במחלקת המכונה של אוניית מנוע מסחרית, בין רב־משמנים לשַׁמָּן. = מְכוֹנָן.

עוֹבֵד מֶשֶק (steward): שם כללי לדֵּרוּג (ימאי שאינו קצין) המשתייך למחלקת המשק של האונייה ועוסק במלצרות, בניקיון ובשאר עבודות המשק.

עוֹבֵד סִפּוּן, עובד סיפון [מיושן] (deck hand) >> סִפּוּנַאי.

עוֹבֵר יָם, עוֹבֵר יָמִים [מליצי] (seafarer, mariner) >> יוֹרֵד יָם.

עוֹזֵר הַגִּזְבָּר (purser's steward, ship's steward) >> כַּלְכַּל.

עוֹזֵר רַב חוֹבְלִים (Master's mate): תת־קצין באוניית מפרשים מלחמתית ששימש עוזרו של רב החובלים. = חוֹבֵל. >> רַב חוֹבְלִים, תַּת קָצִין.

עוֹזֵר רַב מַלָּחִים (boatswain's mate): מלח מנוסה באוניית מפרשים מלחמתית ששימש אחד מעוזריו של רב־המלחים. >> רַב מַלָּחִים.

עוּקָה*, עוקת מי שיפוליים (well, bilge well): "בור" בתחתית כלי שיט בו מותקן קצה צינור היניקה של משאבת השיפוליים. >> פִּיר הַמַּשְׁאֵבָה (באוניות מפרשים).

עוֹשֶׂה מִפְרָשִׂים (sailmaker) >> מִפְרָשָׂן.

עָזֵק*, עֲזֵקִים (cringle) [מן עִזְקָה] >> טַבַּעַת מִפְרָשׂ.

עֲזֵק גַּלְגֶּלֶת הַצִּמְצוּם* (reef tackle cringle) >> טַבַּעַת גַּלְגֶּלֶת הַצִּמְצוּם.

עֲזֵק הֶעָגִיל, עֲזֵק עָגִיל הַמִּפְרָשׂ (earing cringle) >> טַבַּעַת הֶעָגִיל.

עֲזֵק צֻמָּה*, עזק צומה (reef cringle) >> טַבַּעַת פַּס הַצִּמְצוּם.

עִזְקָה* (thimble): טבעת מתכת בעלת חריץ בשוליה החיצוניים, המוכנסת לתוך עין בקצה חבל או כבל. שומרת על צורת העין ומגינה על שלמות החבל. מארמית: עִזְקְתָא – טבעת. = טִימְבֶּל.

עָזַר (to light): באנגלית ימית מיושנת, במקום to help; לדוגמה, "Light along that rope" – "עזור למשוך את החבל".

עֵזֶר נִוּוּט, עזר ניווט (aid to navigation, navigational aid): כל מכשיר או מתקן חיצוני לכלי שיט, אשר נועד לסייע לו למצוא את מיקומו, לנווט בבטחה את דרכו, או להזהירו מפני סכנות או מכשולים לשיט, כגון: מגדלורים, מצופים, משואות וצופרי ערפל. >> מַכְשִׁיר נִוּוּט.

עִטְרָן* (tar): נוזל צמיג המופק משרף של עצי אורן בעיקר. בתקופת המפרשים מרחו עטרן על החיבל הנייח להגנה מפני ריקבון עקב מגע עם מים. tar באנגלית, קיצור של tarpaulin ("אברזין"), הוא כינוי למלח בצי המלחמתי הבריטי, על שום הנוהג בימים עברו למרוח עטרן על המעילים וכובעי הקנבס של הצי כדי לעשותם אטומים למים. >> זֶפֶת, אַבַּרְזִין. [איור]

– Stockholm tar, "עטרן שטוקהולם", היה השם המסחרי של עטרן עצי אורן שהופק במאה ה־17 על ידי חברת NorrlSndska TjSrkompaniet השבדית, שקיבלה ב־1648 זיכיון בלעדי ממלך שבדיה. המסחר בעטרן עצי אורן התרכז בנמל שטוקהולם, וכל החביות סומנו בכיתוב "Stockholm tar". לימים איבדה החברה את המונופולין, אך השם Stockholm tar נותר כינוי לעטרן עצים משובח. 

עַיִן* (eye): עניבה דמויית עין בקצה סָמוֹך או רִכסה, המושחלת על ראש התורן של אוניית מפרשים. >> קְלִיעַת עַיִן.

עֵינָה* (bull's-eye): א) צוהר זכוכית עגול ושטוח השקוע בסיפון של אונייה להכנסת אור פנימה. ב) שמשת הזכוכית של אשקף (חלון תא).

עִיר נָמֵל, עִיר נָמָל (port, port town): עיר הבנויה סביב נמל גדול, מסחרי או צבאי.

עַכְבַּר יַבָּשָׁה (landsman, landlubber) >> אִישׁ יַבָּשָׁה.

עַל הַסִּפּוּן, על הסיפון (on deck): על סיפון האונייה ממש, להבדיל מן "באונייה" (aboard, on board). >> מֵעַל הַסִּפּוּן וּבִמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים, בְּבֶטֶן הָאֳנִיָּה.

עַל שִׂרְטוֹן* (aground, stranded): מצבו של כלי שיט אשר פגע במשטח קרקע מתחת למים והתיישב עליו, כולו או חלקו, מבלי יכולת להמשיך לשוט. >> עָלָה עַל שִׂרְטוֹן, אֳנִיָּה תְּקוּעָה עַל שִׂרְטוֹן.

עָלָה אֶל פְּנֵי הַמַּיִם, הצוללת עלתה אל פני המים (to surface): ייאמר על צוללת וגם על צולל, לוויתן וכו' המתרוממים ממעמקי הים אל פני המים. >> צָלַל.

עָלָה לָאֳנִיָּה, עלה לאונייה (to embark, to come on deck, to come on board, to board, to come topside): טיפס ועלה אל סיפונה של אונייה מרציף או מסירה. >> עָלָה עַל אֳנִיָּה, הִסְתַּעֵר עַל סִפּוּן אֳנִיָּה.

עָלָה לַחוֹף, עָלָה לַיַּבָּשָׁה (to land): עלה לחוף מן הים, בשחייה או בהליכה במים. >> יָרַד לַחוֹף, יָרַד לַיַּבָּשָׁה.

עָלָה לַיָּם (to go to sea): [לשון דיבור] נעשה ימאי, הצטרף לצי. = יָרַד לַיָּם.

עָלָה לַסִּפּוּן, עלה לסיפון (to come on board, to come on deck): טיפס ועלה מבטן האונייה אל הסיפון הגלוי.

עָלָה לָרוּחַ, האונייה עלתה לרוח (to luff): בספינות מפרשים – הקטין את הזווית בין חרטום הספינה לכיוון נשיבת הרוח. חידד [לשון דיבור]. = פָּנָה אֶל הָרוּחַ. >> נִמְשָׁךְ לְמַעֲלֵה הָרוּחַ.

– הפקודה להגאי: עֲלֵה לָרוּחַ!, עֲלֵה! (!Luff)

עָלָה עַל אֳנִיָּה, עלה על אונייה (to go on board a ship, to embark on a ship): א) הצטרף כנוסע להפלגתה של אונייה; ב) השכיר עצמו לעבודה כאיש צוות באונייה. >> עָלָה לָאֳנִיָּה.

עָלָה עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה עַל הַחוֹף (to run aground, to take the ground, to strand, to strike): ייאמר על כלי שיט שהתיישב על משטח קרקע מתחת למים ועל כן אינו יכול להמשיך לשוט. >> עָמַד עַל שִׂרְטוֹן, עָמַד עַל הַחוֹף, עָלָה לַחוֹף, עָלָה לַיַבָּשָׁה.

עִלּוּי רֶזֶרְבִי*, עילוי רזרבי (reserve buoyancy): נפח הבולט של כלי שיט; במילים אחרות, נפח גוף כלי השיט מקו המים עד הסיפון הגלוי והרצוף, להבדיל מנפחו השקוע במים. = עֲתוּדַת עִלּוּי. >> בֹּלֶט.

עִלִּי*, עילי (top) >> תֹּרֶן עִלִּי, מִפְרָשׂ עִלִּי.

עֶלְיוֹן* (royal) >> תֹּרֶן עֶלְיוֹן, מִפְרָשׂ עֶלְיוֹן.

עֲלִיַּת הַבָּרוֹמֶטֶר, עליית הברומטר (barometer rise): עליית הלחץ האטמוספרי הנמדד באמצעות ברומטר, דבר המצביע על התפתחות מזג אוויר נאה. >> בָּרוֹמֶטֶר, יְרִידַת הַבָּרוֹמֶטֶר.

עִלִּית הַגּוּף, עילית הגוף (upperworks): חלקי גוף האונייה מעל קו המים כשהיא טעונה במלואה. >> תַּחְתִית הַגּוּף.

עִלִּית הַדֹּפֶן, עילית הדופן (topside, topsides): דופן הספינה מעל קו המים (קו הטעינה). = צִדּוֹן. >> בֵּינַת קַוֵּי הַמַּיִם, תַּחְתִית. [איור] [איור]

– צֶבַע לְעִלִּית הַדֹּפֶן, צבע לעילית הדופן (topside paint)

עִלִּית הַמַּסָּקָה*, עֲלִיַּת הַמַּסָּקָה (fiddley, fidley) >> מְסֻכַּת הַמַּסָּקָה.

עַלְעִלִּי*, עלעילי (topgallant) >> תֹּרֶן עַלְעִלִּי, מִפְרָשׂ עַלְעִלִּי.

עָמַד, האונייה עמדה (to lay to, to heave to, to lay hove to): מצב שבו האונייה כמעט ואינה מתקדמת וגם לא נסוגה לאחור. בספינות מפרשים על ידי הפניית החרטום קרוב לרוח וכיוון של המפרשים כך שהם מבטלים זה את פעולתו של האחר, ובספינות ממונעות בעזרת המנועים. למשל: בהמתנה לסירת נתב. >> נִיַּח אֶת הָאֳנִיָּה, נֶעֶמְדָה מוּל הָרוּחַ, נֶעֶצְרָה מוּל הָרוּחַ. [איור]

עָמַד לְלֹא נוֹעַ, האונייה עמדה ללא נוע [מחוסר רוח] (to lay becalmed): ייאמר על אוניית מפרשים שנקלעה לדממת רוח והיא משותקת תנועה. >> דִּמְמַת רוּחַ, סְפִינָה שֶׁנִּטְּלָה הָרוּחַ מִמִּפְרָשֶׂיהָ, נֶעֶצְרָה מוּל הָרוּחַ.

עַָמַד מוּל זֶרֶם הַגֵּאוּת (או הַשֵּׁפֶל), האונייה עמדה מול זרם הגאות (to lay tide-rode): ייאמר על אונייה העוגנת בנתיב שיט מועדי כשחרטומה מול כיוון זרם הגאות או השפל. >> זֶרֶם מוֹעֲדִי, נְתִיב שַׁיִט מוֹעֲדִי.

עָמַד עַל עֹגֶן, האונייה עמדה על עוגן (to lay at anchor): עָגַן, היה רתוק למקומו באמצעות עוגן.

עָמַד עַל שִׂרְטוֹן, עָמַד עַל הַחוֹף, האונייה עמדה על שרטון (to lay aground): מצבו של כלי שיט לאחר שהתיישב על שרטון או על חוף. >> עָלָה עַל שִׂרְטוֹן, עָלָה עַל הַחוֹף.

עֶמְדוֹת קְרָב (battle stations, action stations, general quarters, quarters): המקומות בכלי שיט מלחמתי בהם מוצבים אנשי הצוות בשעת קרב וגם הפקודה לאנשי הצוות לתפוס מיד את עמדותיהם לקראת קרב או בשעת היתקלות פתע באויב. באוניות המלחמה בתקופת המפרשים הושמעה הקריאה "עמדות קרב!" על ידי המתופף של חיילי הצי. מכאן הביטוי באנגלית Beat to quarters. >> הִכּוֹן לִקְרָב, רְשִׁימַת עֶמְדוֹת קְרָב.

עֶמְדַּת הַגְּלִי (weather gauge, weather gage): בתקופת המפרשים – מונח לציון המיקום ההדדי ביחס לרוח של שני ציים יריבים הערוכים בטורים מקבילים. צי (או אונייה) תופס את עמדת הגלי כאשר הוא מתייצב בצד הגלי של טור האויב, כלומר בצדו הפונה למוצא הרוח. עמדה זו היא התקפית במהותה, כי היא מאפשרת לצי לנקוט יוזמה, לשוט עם הרוח ולהסתער על האויב. >> צַד הַגְּלִי, טוּר עָרְפִּי.

– תָּפַס אֶת עֶמְדַת הַגְּלִי (to hold the weather gage)

עֶמְדַת הַחֲסִי (lee gauge, lee gage): בתקופת המפרשים – מונח לציון המיקום ההדדי ביחס לרוח של שני ציים יריבים הערוכים בטורים מקבילים. צי (או אונייה) תופס את עמדת החסי כאשר הוא מתייצב בצד החסי של טור האויב, כלומר בצדו הפונה למבוא הרוח. זוהי עמדה מגננית במהותה, כי היא מאפשרת לנתק מגע ולהיסוג עם הרוח. >> צַד הָחֲסִי, טוּר עָרְפִּי, נָסוֹג לְמוֹרַד הָרוּחַ.

– תָּפַס אֶת עֶמְדַּת הַחֲסִי (to hold the lee gage).

עַמּוּד מַעֲקֶה*, עַמּוּד הַמַּעֲקֶה (rail stanchion, stanchion): עמוד תמך של מעקה לוחות, מעקה חבלים או מעקה מוטות. [איור]

עֲמוּסָה וּמְלֵאָה*, אֳנִיָּה עֲמוּסָה וּמְלֵאָה* (full and down) >> עֲמוּסָה בִּמְלוֹאָה.

עֲמוּסָה בִּמְלוֹאָה, אונייה עמוסה במלואה (deep laden): אונייה הטעונה עד קצה יכולתה, ולכן שקועה עמוק במים. = עֲמוּסָה לַעֲיֵפָה [מליצי]. = עֲמוּסָה וּמְלֵאָה. >> רֵיקָה.

עֲמוּסָה מִדַּי*, אֳנִיָּה עֲמוּסָה מִדַּי*, אונייה עמוסה מדי (overloaded): אונייה הנושאת עודף משקל, כך שקו הטעינה שלה נמצא מתחת לפני המים. = טְעוּנָה יַתֵר־עַל־הַמִּדָּה.

עֲמִיל מֶכֶס (customs agent, customs broker): איש מקצוע מוסמך הפועל כנציג מורשה של יבואן או יצואן מול רשויות המכס. מכין ומגיש את כל המסמכים לשחרור הטובין במכס, ומקבל בתמורה לכך דמי עמלה. = סוֹכֵן מֶכֶס.

עֹמֶק, עומק המים (depth): המרחק האנכי מפני המים עד קרקעית הים או הנהר. העומק נמדד בפאדומים או במטרים. >> תַּחְתִּית הַשֵּׁפֶל בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא, פָדוֹם.

עֹמֶק הַסַּפְנָה, עומק הספנה (depth of hold): המרחק האנכי בין צדו הפנימי של הסיפון הראשי לבין רצפת הספנה (מחסן המטען) הנמדד באמצעית האונייה. >> סַפְנָה.

עֹמֶק פְּנִימִי (שֶׁל גּוּף הָאֳנִיָּה), עומק פנימי (moulded depth, depth moulded): המרחק האנכי הנמדד באמצעית האונייה מהצד העליון של השדרית אל הצד העליון של קורות הסיפון העליון. אינו מביא בחשבון את עובי מעטפת הלוחות. >> רֹחַב פְּנִימִי. [איור]

עֲמֹק שֹׁקַע, עמוק שוקע (deep draught): נאמר על כלי שיט שמידת השקיעה שלו במים גדולה, כלומר המרחק בין קו המים והשדרית שלו גדול, ועל כן מתאים לשיט בלב ים אך לא במים רדודים.

עִמְקָה* (well): החלל בין שני מבנים עיליים על הסיפון העליון של אונייה. [מן 'עִמְקָא' בלשון חז"ל, 'עֵמֶק'.]

עֲמֻקַּת מָתְנַיִם, אונייה עמוקת מותניים (deep-waisted): ייאמר על אוניית מפרשים שסיפון הקדמה וסיפון האחרה שלה מתנשאים לגובה רב מעל מותניה. >> מָתְנֵי הָאֳנִיָּה.

עֶנֶב* (collar, noose): לולאה קלועה בקצה העליון של סָמוֹךְ או של רִכְסָה.

– עֶנֶב סָמוֹךְ* (collar of stay, noose of stay): לולאה קלועה בקצה העליון של סמוך, "המולבשת" על ראש התורן ומשמשת לחיבור הסמוך לתורן. >> סָמוֹךְ.

– עֶנֶב רִכְסָה* (collar of shroud, noose of shroud): לולאה קלועה בקצה העליון של רכסה, "המולבשת" על ראש התורן ומשמשת לחיבור הרכסה לתורן. >> רִכְסָה.

עִנֵּב*, עינב [מיושן] (to sling) קשר מענב חבל או שרשרת סביב מטען או משא. >> מַעֲנָב, הֶעֱנִיב.

– הֶעֱלָה מִטְעָן, הֶעֱלָה מַשָׂא [במענב חבל] (to sling up).

עֶנֶד* (hitch): קשר של חבל מסביב לגוף כלשהו כמו מוט, טבעת, זקף, חבל אחר ועוד. >> קֶשֶׁר (knot), רֶכֶס (bend).

– עֶנֶד אֻנְקָל*, ענד אונקל (blackwall hitch, cross hitch).

– עֶנֶד בַּרְוָז (cleat hitch). = עֶנֶד מַאֲחָז*.

– עֶנֶד הַדֶּקֶר* (marline spike hitch): קשר לחיבור קצה הפתיל (marline) של כריכת חיבור לדקר (marline spike). הדקר משמש כמנוף למתיחת הפתיל. >> חִשּׁוּק, דֶּקֶר.

– עֶנֶד זָקֵף* (bollard hitch).

– עֶנֶד טַבַּעַת* (two half hitches).

– עֶנֶד טַבַּעַת כָּפוּל* (a round turn and two half hitches).

– עֶנֶד מַאֲחָז* (gooseneck hitch, cleat hitch, cleat tie) = עֶנֶד בַּרְוָז.

– עֶנֶד מוֹט* (clove hitch).

– עֶנֶד מוֹט חָלָק* (rolling clove hitch).

– עֶנֶד מוֹט כָּפוּל* (double clove hitch).

– עֶנֶד מַעֲלָן (halyard hitch). = עֶנֶד נֵף.

– עֶנֶד נֵף* (halyard hitch) = עֶנֶד מַעֲלָן.

– עֶנֶד פִּגּוּם*, ענד פיגום (harness hitch, stage hitch).

– עֶנֶד קוֹרָה* (timber hitch).

– עֶנֶד קוֹרָה וּמֶחֱצָה* (timber and half hitch).

– עֶנֶד קִצּוּר*, ענד קיצור (cat's paw).

– עֶנֶד קַרְנַיִם*, ענד קרניים (cow hitch, lark knot).

עָנִיד* (strop, grommet) >> חֶבֶק מָשׁוֹט, רְצוּעַת מָשׁוֹט.

עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת לַשִּׁדְרִית, עונש גרירה מתחת לשדרית (keelhauling) >> עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת קֹעַר הַסְּפִינָה.

עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת קֹעַר הַסְּפִינָה, עונש גרירה מתחת קוער הספינה (keelhauling): עונש על עבירות חמורות שהיה נהוג בציי מלחמה במערב אירופה במאות 15–16. מלח שנגזר עליו עונש זה, נכפת והועלה בחבל אל קצה זרוע הסקריה הראשית, הושלך למים ממרומי התורן, ונמשך בחבל מתחת לספינה אל קצה זרוע הסקריה בצדה השני של האונייה וחוזר חלילה. = עֹנֶשׁ גְּרִירָה מִתַּחַת לַשִּׁדְרִית. [איור]

עֹנֶשׁ מַלְקוֹת לְעֵינֵי הַצִּי, עונש מלקות לעיני הצי (flogging round the fleet): עונש על עבירות חמורות שהושת על מלחים בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים. המלח הובל בסירה והולקה בה לשיעורין לעיני המלחים של כל אחת מאוניות הצי שעגנו בנמל.

עֵץ (wood) >> חֵלֶק עֵץ (timber), לוּחַ עֵץ (plank).

– עֵץ לֹא מְיֻבָּשׁ, עץ לא מיובש (unseasoned timber): עץ לבניית אוניות שלא הניחו לו להתייבש למידה הראויה לאחר שנכרת ולפני התחלת הבנייה, ועל כן אורך החיים שלו היה קצר.

– עֵץ לַח, עֵץ טָרִי (green wood): עץ שנכרת זה לא כבר ועדיין לא התייבש די צורכו. הלחות 100%.

– עֵץ מְיֻבָּשׁ, עֵץ יָבֵשׁ* (seasoned timber): עץ שתכולת המים בו, הלחות, פחותה מ-20%.

עָצֶה* (transom): כל אחת מהקורות הרוחביות המחוברות למזוזת הירכתיים של אוניית עץ ומעניקות לירכתיה את צורתם.

עֲצוֹר! ([באנגלית ימית מיושנת] !Avast): פקודה לעצור, לעמוד או להפסיק פעולה.

עֲצוֹר שׁוֹט! (!Hold water) >> עָצְרָה [סירת משוטים]

עֵצִים נִטְרָדִים* (driftwood): בולי עצים או גזרי עצים שנפלו או נשטפו לים והם נעים עם הזרמים והרוחות ומהווים סכנה לשיט.

עֲצֵלָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ, האונייה עצלה בסיבובים מול הרוח (slack in stays): ייאמר על אוניית מפרשים העוברת באיטיות את גזרת הרוח הנגדית בעת סיבוב מול הרוח, ועל כן עלולה להיעצר מבלי יכולת להשלים את הסיבוב. = אִטִּית בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ. >> סִיבוּב מוּל הָרוּחַ, נֶעֶצְרָה מוּל הָרוּחַ, זְרִיזָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ.

עֶצֶם קִיוּם הַצִּי (fleet in being): עיקרון אסטרטגי־ימי הקובע כי גם כוח ימי נחות, הנמנע מקרב ומסתגר בנמל, מוסיף להשפיע בעצם קיומו ונוכחותו על מהלכי אויבו החזק ממנו.

עָצְמָה יַמִּית, עוצמה ימית (sea power, seapower): כלל האמצעים – הגאוגרפיים, הכלכליים, הפוליטיים והצבאיים – המאפשרים למדינה לשלוט בנתיבי הים החיוניים לה, כדי להבטיח העברת סחורות ומשאבים צבאיים ולמנוע זאת מן האויב. >> שְׁלִיטָה בַּיָּם.

עָצְמָה צִּיִּית, עוצמה ציית (naval power): כוחה של מדינה במספר ובאיכות כלי השיט המלחמתיים העומדים לרשותה, לרבות כלי הנשק שעליהם ומיומנות הצוותים המשיטים ומפעילים אותם.

עָצַר אֶת הָאֳנִיָּה, עצר את האונייה (to bring to, bring the ship to): עצר את התקדמותה של אוניית מפרשים על ידי כיוון המפרשים כך שאחד מבטל את פעולת האחר. >> עָמַד (האונייה עמדה).

עָצְרָה [סירת משוטים]; עֲצוֹר שׁוֹט! (!to hold water; Hold water): כדי להאט או לעצור את התקדמותה של סירת משוטים, מכניסים החותרים את המשוטים למים לפי פקודה כשלהביהם ניצבים לפני המים, ומחזיקים אותם במצב זה עד הפקודה הבאה.

עֲקֵב הַתֹּרֶן*, עקב התורן (mast heel, heel): הקצה התחתון של התורן בספינת מפרשים, המוכנס לתוך אדן התורן.

עֲקֵב מוֹט הַחַרְטוֹם* (bowsprit heel, heel): קצהו האחורי של מוט החרטום בסירה או ספינת מפרשים, אשר נשען על זקפי מוט החרטום ומחובר אליהם.

עִקּוּל*, עיקול (bend): כל אחד מן הפיתולים של נהר או של תעלה. >> עֵקֶל [בחבל], קֶטַע נָהָר.

עָקוּר*, הָעֹגֶן עָקוּר*, העוגן עקור (aweigh, atrip) >> נִתַּק, הָעֹגֶן נִתַק.

עֵקֶל* [בחבל] (kink): כיפוף חד לאחור בחבל או בכבל פלדה. >> כִּיפוּף [בחבל], פִּתּוּל [בחבל], עִקּוּל [בנהר]. [איור]

עֵקֶל [לשון חז"ל] (kentledge) >> זְבוֹרִית שֶׁל בַּרְזֶל.

עִקָּר, עיקר (strand): מחלקי החבל. סיבים שזורים לחוטים, החוטים שזורים לעיקרים, ושלושה או ארבעה עיקרים שזורים לחבל. = גְּדִיל. [איור]

עֵרֶב [מיושן] (yard) >> סְקַרְיָה, אִסְקַרְיָה.

עֲרֵבָה, עריבה [לשון חז"ל] (barge): סירת משא קטנה ושטוחת־תחתית לפריקה ולטעינה של ספינות. >> אַרְבָּה.

עַרְבֹּלֶת*, ערבולת (eddy) >> זֶרֶם עַרְבֹּלֶת.

עֲרִיסָה* (cradle): קונסטרוקציה חזקה מעץ או מפלדה המותאמת לצורת הגוף של כלי שיט, ומשמשת להחזקתו במצב זקוף כשהוא מחוץ למים לצורך תיקונים או לאחסנה.

עֲרִיסַת הַשָּׁקָה* (launching cradle): קונסטרוקציה חזקה מעץ או מפלדה הנושאת את האונייה במצב זקוף כאשר היא מחליקה למים על מסילות ההשקה. >> מִשְׁעֲנוֹת הַשָּׁקָה, מְסִלּוֹת הַשָּׁקָה.

עָרַךְ [מערכת] [מיושן] (to rig, to rig a gear) >> הִתְקִין [מערכת, מעטה].

עַרְסָל (hammock): יריעת קנבס מלבנית עם מיתרי חבל קשורים לשני קצותיה, שנתלתה מווים בסיפון שמעליה ושימשה כ"מיטה" לשינה. >> דַּרְגַּשׁ שֵׁנָה.

עַרְסָלָה (cot, naval cot): ערסל דמוי תיבה, עשוי מיריעות קנבס מתוחות על מסגרת עץ; שימש כמיטת קצינים בניגוד לערסלי המלחים. [איור]

עֲתוּדַת עִלּוּי*, עתודת עילוי (reserve buoyancy) >> עִלּוּי רֶזֶרְבִי.

עִתֵּק*, עיתק את האונייה (to shift, to haul a ship) >> עִתּוּק.

עִתּוּק*, עִתּוּק אֳנִיָה*, עיתוק אונייה (shifting, shifting of ship): העברת אונייה ממקום אחד למקום אחר בתוך הנמל, בדרך כלל לאורך הרציף. >> הֶעֱתִיקָה אֶת מְקוֹמָהּ (האונייה), תְּזוּזַת הַמִּטְעָן.

---

^{עדכון אחרון: 4 באוקטובר 2025. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

סָבַב*, האונייה סָבְבָה (to wear, to veer) >> סָבַב עִם הָרוּחַ.

סָבַב מוּל הָרוּחַ (וְהֶחְלִיף מִפְנֶה), האונייה סבבה מול הרוח (to tack, to go about, to stay): ייאמר על ספינת מפרשים המסובבת את חרטומה מול הרוח ומחליפה מפנה. במהלך הסיבוב עוברת הספינה גיזרה של רוח נגדית; משום כך מהירותה נמוכה, פעולת ההגה לא יעילה, קוטר הסיבוב קטן והוא נעשה בעיקר על ידי המפרשים. = פָּקַם*. >> מִפְנֶה, סִיבוּב מוּל הָרוּחַ. [איור]

סָבַב עִם הָרוּחַ (וְהֶחְלִיף מִפְנֶה), האונייה סבבה עם הרוח (to wear, to veer): ייאמר על ספינת מפרשים המסובבת את ירכתיה מול הרוח ומחליפה מפנה. במהלך הסיבוב עוברת הספינה גיזרה של רוח גבית ורוח מלאה; משום כך מהירותה גבוהה, קוטר הסיבוב גדול ופעולת ההגה יעילה. = סָבַב*. >> מִפְנֶה, סִיבוּב עִם הָרוּחַ, מַהְפָּךְ. [איור]

סָבַב לְאָחוֹר (וְהֶחְלִיף מִפְנֶה) (to boxhaul) >> סִיבוּב לְאָחוֹר.

סְבִיבוֹל הַמַּפְרֶקֶת (swivel bolt of truss): פין ברזל המשמש ציר סיבוב של הסקריה. [איור]

סִבְסוּב* (yaw): תנועת האונייה מצד לצד סביב צירה האנכי; הסטייה לסירוגין ימינה ושמאלה של חרטום ספינת מפרשים בעת הפלגה ברוח מלאה או בגלי ירכתיים, אז השפעתו של ההגה מעטה. >> הִסְתַּבְסֵב. [איור]

סְגִיר* (shackle) >> שֶׁקֶל.

סְגִיר עֹגֶן*, סגיר עוגן (anchor shackle): מחבר פלדה בצורת אות U לחיבור שרשרת העוגן אל טבעת העוגן. [איור]

סְגַן אַדְמִירָל (rear admiral): דרגת קצונה בציים מלחמתיים מתחת אַדְמִירָל מִשְׁנֶה. (בחיל הים הישראלי, הדרגה המקבילה לתת־אלוף.) >> אַדְמִירָל, אַדְמִירָל מִשְׁנֶה.

סַד הַמָּשׁוֹט* (rowlock, oarlock): בימים עברו, חריץ מעוגל חצוב בלזבזת של סירה, עליו השעינו את המשוט בשעת החתירה. בעת שיט במפרשים סגרו את הפתח על ידי תריס עץ (shutter). >> מַלְגֵּז, מַשְׁעֵן מָשׁוֹט, יָתֵד הַמָּשׁוֹט. [איור]

סִדּוּר מִטְעָן, סידור מטען (stowage): סידור מתוכנן של המטען בסַפְנוֹת (מחסני) האונייה ועל הסיפון, תוך הבאה בחשבון את סוג המטען, משקלו והשפעת מקומו על יציבות האונייה, יעילות הפריקה והטעינה, מניעת נזקים למטען ולאונייה ועוד. = סֶפֶן [מיושן]. >> נִטּוּל מִטְעָן.

סַדָּן (breech block): בתותח נטען־מכנס – החלק הסוגר את פתח המכנס. מסירים אותו כדי לטעון את התותח וסוגרים אותו לפני הירי.

סֶדֶק, סִדְקֵי הַלּוּחוֹת (seam, seams): המרווחים הדקים בין לוחות הסיפון ולוחות הגוף של ספינת עץ. = בֶּדֶק [מקרא], מִשָּׁק. >> סוֹתֵם בֶּדֶק, מַגָּח, הִתְחִילָה לִדְלֹף. [איור] [איור]

סִדֵּר חֶבֶל, סידר חבל, סידר חבלים (to coil a rope, to coil up): סידר חבל בעיגולים. = צָנַף.

סִדֵּר מִטְעָן, סידר מטען (to stow). = סָפַן [מיושן]. >> סִדּוּר מִטְעָן.

סוֹבֵב אֶת הָאֳנִיָּה וְהֶחְלִיף מִפְנֶה, סובב את האונייה והחליף מפנה (to put the ship round) >> סִיבוּב מוּל הָרוּחַ, סִיבוּב עִם הָרוּחַ.

סוֹבֵב אֶת הָאֳנִיָּה מוּל הָרוּחַ [וְהֶחְלִיף מִפְנֶה], סובב את האונייה מול הרוח [והחליף מפנה] (to tack) >> סִיבוּב מוּל הָרוּחַ.

סוֹבֵב אֶת הָאֳנִיָּה עַל עָמְדָהּ, סובב את האונייה על עומדה (to wind a ship): סובב את האונייה ב-180 מעלות.

סוֹבֵב אֶת הָאֳנִיָּה עִם הָרוּחַ [וְהֶחְלִיף מִפְנֶה], סובב את האונייה עם הרוח [והחליף מפנה] (to wear, to veer, to ware) >> סִיבוּב עִם הָרוּחַ.

סוֹבֵב מִפְרָשׂ רָאשִׁי! (!Mainsail haul): פקודה במהלך סיבוב וחילוף המפנה מול הרוח של אונייה מלאת־מעטה. הפקודה ניתנה כשחרטום האונייה הגיע, תוך כדי הסיבוב, אל מול הרוח. לפקודה משכו וסובבו את סקריות מפרשי התרנים הראשי והאחורי לצדה השני של האונייה, למפנה החדש. כשהשלימה האונייה את המחצית השנייה של הסיבוב, משכו וסובבו גם את סקריות מפרשי התורן הקדמי. = מְשֹׁךְ מִפְרָשׂ רָאשִׁי! >> סִיבוּב מוּל הָרוּחַ וְחִלּוּף הַמִפְנֶה, מָשַׁךְ (to haul). [איור]

סוּג [של אונייה] (ship type): חלוקת כלי שיט לסוגיהם נעשית על פי השימוש, הגודל, סוג המטען, שיטת ההנעה ועוד. לדוגמה: נושאת מטוסים, אוניית מכולות, גוררת אוקיאנית, אוניית נוסעים, צוללת, אוניית קיטור וכו'. >> דֶּגֶם.

סוּגִ'י (souji): [לשון דיבור, מאנגלית: souji-mouji] תמיסת סודה או מי סבון לניקוי משטחי עץ ומתכת באונייה, וגם פעולת הניקוי והקרצוף עצמה. מקור המונח לא ידוע, ראשית הופעתו באנגלית במאה ה־19.

סִוּוּג, סיווג, דרגת סיווג (class, classification): הדרגה שמעניקה חברת סיווג לאונייה ומשמשת את חברות הביטוח להערכת מידת הסיכון בביטוח האונייה. סיווג אינו כושר שיט. >> חֶבְרַת סִוּוּג, סוּג, דֶּגֶם.

סוֹכֵן אֳנִיּוֹת, סוכן אוניות (shipping agent): הבעלים או המנהל של חברה מסחרית, אשר משמש כנציגה המקומי של חברת ספנות ואוניותיה בנמל מסוים. = סוֹכְנוּת אֳנִיּוֹת.

סוֹכֵן מֶכֶס (customs agent, customs broker) >> עֲמִיל מֶכֶס.

סוֹכֵן צָרְכֵי אֳנִיּוֹת, סוכן צורכי אוניות (water clerk): סוכן או זבן של בית מסחר לצורכי אוניות, העולה לאוניות עם הגיען לנמל. >> סַפַּק צָרְכֵי אֳנִיּוֹת.

סוֹלְלָה, סוֹלְלַת תּוֹתָחִים (battery): קבוצת תותחים. כל תותחי צד אחד של אונייה.

סוֹלְלַת תּוֹתָחִים מוּשֶׁטֶת, סוֹלְלַת תּוֹתָחִים צָפָה (floating battery, battering ship): אוניית מפרשים מלחמתית ולימים – במחצית השנייה של המאה ה־19 – ספינת קיטור משוריינת, שהותקנה במיוחד להרעשת ביצורים ומטרות בחוף, להבדיל מאוניות קרב. ממנה התפתחה המוניטור. = אֳנִיַּת הַרְעָשָׁה. >> מוֹנִיטוֹר, סְפִינַת הַרְעָשָׁה. [איור]

סוֹעֵר*, ים סוער (very rough): דרגה 6 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 4.00–6.00 מ'. >> סֻלַּם דּוֹגְלַס, סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.

סוּפָה* (storm, formerly: whole gale): רוח שחוזקה 10 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 48–55 קשרים. במאה ה־19, בתקופת המפרשים: 45–55 קשרים. >> נִשָּׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה, נִשָּׂא בְּגַלְגַּלֵּי סוּפָה.

– סוּפָה עַזָּה* (violent storm, formely: storm, great storm): רוח שחוזקה 11 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 56–63 קשרים. במאה ה־19, בתקופת המפרשים: 55–65 קשרים.

– סוּפַת פִּתְאֹם, סופת פתאום [מליצי] (squall) >> מַכַּת רוּחַ.

סַוָּר*, סוור וגם סוואר (stevedore, longshoreman): עובד נמל העוסק בפריקה ובטעינה של סחורות לאוניות. = סְטִיבָדוֹר [לשון דיבור]. >> פּוֹעֵל נָמֵל, כַּתָּף יָם [מיושן]. [איור]

סוּתִית (bark canoe, bark boat): סירה ילידית פתוחה העשויה מקליפת עץ. מן "סוּת", קליפת העץ. [איור]

סוֹתֵם בֶּדֶק (caulker): פועל מספנה העוסק בסתימת סדקי הלוחות של ספינות־עץ בנעורת פשתן, כדי לאוטמם מפני חדירת מי־ים. (מן בֶּדֶק – סדק, שבר, בקיע בלשון המקרא.) >> סִדְקֵי הַלּוּחוֹת, סָתַם בִּנְעֹרֶת. [איור]

סְחוֹרָה טְרוּפָה, סְחוֹרָה נִטְרֶפֶת (flotsam, jettsam): מטען של אונייה שנפל לים או הושלך ממנה לים כדי להצילה והוא צף על פני המים או מוטל על החוף. באנגלית מבחינים בין flotsam – שרידי אונייה שנטרפה או מטען שנפל לים והם צפים על פני המים, לבין jetsam או jettison – מטען שהושלך לים כדי להציל את האונייה והוא צף על פני המים או מוטל על החוף.

סְחַר נוֹד (tramp trade): הובלה ימית מסחרית של מטענים מזדמנים, להבדיל מהובלת מטענים מסוג קבוע, בקו קבוע ועל פי לוח זמנים קבוע מראש. = סַפָּנוּת נוֹד. >> אֳנִיַּת מַשָּׂא נוֹדֶדֶת.

סָטָה הַצִּדָּה וְהִתְרַחֵק, האונייה סטתה הצידה והתרחקה (to sheer off): ייאמר על כלי שיט המתרחק ושומר על מרחק בטוח, למשל מאונייה אחרת.

סְטִיבָדוֹר [לשון דיבור] (stevedore) >> סַוָּר, כַּתָּף יָם.

סְטִיָּה פִּתְאֹמִית אֶל מְבוֹא הָרוּחַ, סטייה פתאומית אל מבוא הרוח (getting brought by the lee) >> סָטְתָה לְפֵתַע אֶל מְבוֹא הָרוּחַ.

סְטִיָּה פִּתְאֹמִית אֶל מוֹצָא הָרוּחַ, סטייה פתאומית אל מוצא הרוח (broaching to) >> סָטְתָה לְפֵתַע אֶל מוֹצָא הָרוּחַ.

סָטְתָה לְפֵתַע אֶל מְבוֹא הָרוּחַ (וְהִפְנְתָה אֵלֶיהָ אֶת דֹּפְנָה), האונייה סטתה לפתע אל מבוא הרוח והפנתה אליה את דופנה (to bring by the lee): ייאמר על אוניית מפרשים השטה ברוח מלאה או ברוח גבית, סוטה לפתע ממסלולה לעבר מבוא הרוח (to leeward) ומַפנה את דופנה לרוח עד כדי סכנת התהפכות. הסטייה נגרמת בשל חוסר תשומת לב, טעות של ההגאי או אובדן כושר ההיגוי בשל תקלה או עקב יציאת לוח ההגה מן המים בים סוער. >> נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה.

סָטְתָה לְפֵתַע אֶל מוֹצָא הָרוּחַ (וְהִפְנְתָה אֵלֶיהָ אֶת דֹּפְנָה), האונייה סטתה לפתע אל מוצא הרוח והפנתה אליה את דופנה (to broach to): ייאמר על אוניית מפרשים השטה ברוח מלאה או ברוח גבית, סוטה לפתע ממסלולה לעבר מוצא הרוח (to windward) ומַפנה את דופנה לרוח עד כדי סכנת התהפכות. הסטייה נגרמת בשל חוסר תשומת לב, טעות של ההגאי או אובדן כושר ההיגוי בשל תקלה או עקב יציאת לוח ההגה מן המים בים סוער. >> נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה.

סִיב* (fibre): מחלקי החבל. הסיבים שזורים לחוטים, החוטים לעיקרים ושלושה או ארבעה עיקרים שזורים לחבל. [איור]

סִיבוּב מוּל הָרוּחַ [וְחִלּוּף מִפְנֶה] (tacking, staying, going about; stays): שינוי הכיוון והמפנה של אוניית מפרשים הנעשה על ידי סיבוב נגד הרוח. במהלך הסיבוב עוברת הספינה גיזרה של רוח נגדית; משום כך מהירותה יורדת, פעולת ההגה לא יעילה, קוטר הסיבוב קטן והוא נעשה בעיקר על ידי המפרשים. בסירות וביכטות עם מפרשים אורכיים תמרון זה נקרא כיום "סיבוב", ואילו סיבוב עם הרוח נקרא מַהְפָּךְ. = חִזּוּר [מיושן]. >> פָּקַם, סָבַב מוּל הָרוּח וְהֶחְלִיף מִפְנֶה, הִכּוֹן לְסִיבוּב! [איור]

סִיבוּב עִם הָרוּחַ [וְחִלּוּף מִפְנֶה] (wearing, veering): שינוי הכיוון והמפנה של אוניית מפרשים הנעשה על ידי סיבוב עם הרוח. מַפנים את הירכתיים של הספינה מול הרוח, ואז ממשיכים לסובב אותה עד שהיא עוברת לכיוון ולמפנה החדשים. במהלך הסיבוב עוברת הספינה גיזרה של רוח גבית ורוח מלאה; משום כך מהירותה גבוהה, קוטר הסיבוב גדול ופעולת ההגה יעילה. בסירות וביכטות עם מפרשים אורכיים סיבוב עם הרוח נקרא "מַהְפָּךְ", ואילו סיבוב מול הרוח נקרא "סִיבוּב". >> סָבַב עִם הָרוּחַ וְהֶחְלִיף מִפְנֶה, מַהְפָּךְ. [איור]

סִיבוּב לְאָחוֹר [וְחִלּוּף מִפְנֶה] (boxhauling): כשאוניית מפרשים אינה מצליחה להשלים סיבוב מול הרוח ונותרת תקועה על עומדה, או אם אין לה מספיק מקום לביצוע חילוף מפנה בשל קירבה יתרה ליבשה, היא סובבת לאחור עם הרוח ואחר כך סובבת קדימה עם הרוח ומחליפה כיוון ומפנה. >> מֵאֵן לְהִפָּקֵם, תְּקוּעָה מוּל הָרוּחַ, סָבַב לְאָחוֹר. [איור]

סִיּוּר, הַפְלָגַת סִיוּר (cruise): הפלגה בכיוונים שונים לשם חיפוש. >> סַיֶּרֶת, הַפְלָגַת נֹפֶשׁ, שִׁיוּט, שִׁיֵּט, מַסַּע צַיִד, מַסַּע שׁוֹד.

סִיּוּר הֶתְקֵפִי (cruise, war cruise): הפלגת אוניית מלחמה לשם חיפוש ותקיפת כלי שיט של האויב, לרוב אוניות סוחר. >> צַיֶּדֶת אֳנִיוֹת סוֹחֵר.

סִימַן נוֹף* (landmark): עצם בחוף, מעשה ידי אדם, הבולט בגובהו ובגודלו ומסומן במפה. סימני נוף מסייעים לכלי שיט השט בקרבת החוף לנווט את דרכו. לדוגמה: צריח כנסיה, מגדל מים, אנטנת רדיו גבוהה וכדומה. >> נִוּוּט חוֹפִי.

סִימַן שִׂיא הַגֵּאוּת (high water mark): ציון קבוע בחוף ועליו חקוק מפלס המים בשיא הגאות, וגם החותם הפיסי בנוף שמשאירים המים בהגיעם לשיא גובהם.

סִימָנֵי שֹׁקַע, סימני שוקע (draught marks, draft marks): ספרות החקוקות על דופן אונייה בחרטום ובירכתיים, ומציינות את המרחק האנכי עד תחתית השדרית כשהאונייה צפה במים.

סִין (tenon): לשונית או בליטה מרובעת בחלק עץ לחיבור שני חלקי עץ בשיטת שן ומגרעת (סין וגרז). = שֵׁן, שֶׁגֶם.

סִין וְגֶרֶז (mortise and tenon): שיטה לחיבור שני לוחות או שני חלקי עץ על ידי בליטה מרובעת החצובה בחלק אחד ומוכנסת בכוח לתוך מגרעת מתאימה בחלק השני, או על ידי לשונית עץ המוכנסת למגרעת מתאימה בכל אחד משני החלקים. הלשונית מאובטחת למקומה על ידי שתי יתדות עץ עגולות. ביוונית עתיקה: harmos, pl. harmonia. = שֵׁן וּמִגְרַעַת, שֶׁגֶם וּמִגְרַעַת.

סִינְכְרוֹלִיפְט (synchrolift): השם המסחרי של מעלית למשיית כלי שיט מן המים לצורכי תיקונים ותחזוקה. >> מִמְּשֶׁה.

סִינְקֶר (sinker) >> מַשְׁקוֹעַ.

סִינָר (apron): יריעת עופרת דקה שכיסתה את חור ההצתה של תותח נטען־לוע ונקשרה אליו בשני שרוכים. הסינר הגן על אבק השריפה שבחור ההצתה מפני רטיבות והתלקחות מקרית. [איור]

סִיר בִּשּׁוּל, סיר בישול (copper): באוניות מפרשים – קלחת לבישול מנחושת או ברזל.

סִירָאוּת (boating, boat handling): השטת סירות, ובמיוחד סירות משא וסירות נמל.

סִירַאי (boatman, waterman, wherry man [dated]): אדם המתפרנס מהשטת סירה פתוחה, כגון סירה להובלת נוסעים ומטענם מהאונייה לחוף ולהפך, סירת משא, סירת נמל המסיעה חבלי התקשרות מאונייה לרציף וכדומה. = מֵשִׁיט סִירָה.

– סִירַאי הַצָּלָה (lifeboat operator): איש צוות בכלי שיט או במתקן ימי, שעבר הכשרה והוסמך להוריד סירת הצלה למים ולהשיטה.

– סִירַאי מַשָּׁאוֹת, סִירַאי פּוֹרְקוֹת (lighterman) >> סִירַת מַשָּׂא, פּוֹרֶקֶת.

סִירָה* (boat, open boat): א) כלי שיט קטן, אטים למים וללא סיפון, המשמש לתובלה, לדיג, לפנאי ולספורט באגמים, בנהרות ובקרבת החוף. ב) תקנות הספנות מגדירות "סירה" ככלי שיט שאינו מפרשית או אופנוע ים, ואשר אורכו המרבי לא עולה על 7 מטרים.

– סִירָה אֲרֻכָּה, סירה ארוכה (long boat): הגדולה והחזקה בסירות השירות של אוניית מלחמה בריטית בתקופת המפרשים (עד 1780 לערך) וגם באוניות מפרשים מסחריות בריטיות. בעלת ליווח מרועף, ירכתיים ישרות, 6-10 חותרים, תורן ומפרשים. שימשה בעיקר להובלת משאות כבדים של אספקה, מים ועצים מן החוף אל האונייה, אך גם לסיורים למרחקים קצרים, להטלת עוגני נגידה ועוד. >> סִירַת הָאֳנִיָּה, סִירַת שֵׁרוּת, נְִגִידָה. [איור] [איור] [איור]

– סִירָה זוּגִית כְּפוּלָה (double scull): סירת חתירה ספורטיבית לשני חותרים, שכל אחד מהם אוחז בשני משוטים.

– סִירָה חֲצִי קְשִׁיחָה (rigid-inflatable boat, RIB craft): סירת מנוע קלה ומהירה, שפלג גופה העליון בנוי משרוול גומי מתנפח מלא באוויר דחוס, המעניק לה את יכולת הציפה, ופלג גופה התחתון קשיח ועשוי מפיברגלס. = סִירָה מִתְנַפַּחַת קְשִׁיחָה.

– סִירָה מְחֻדֶּדֶת קְצָווֹת, סירה מחודדת קצוות (double ended boat): סירה משוטים בעלת חרטום וירכתיים הולכים וצרים, ועל כן יכולה לשוט במהירות הן קדימה הן אחורה (ללא צורך להסתובב). [איור]

– סִירָה מְלֵאָה בְּ־ (boatload of): סירה עמוסה במלואה באנשים, בסחורות, בציוד וכו'.

– סִירָה מַלְכוּתִית (royal barge) >> סִירַת מַלְכוּת.

– סִירָה מִן הַחוֹף (shore boat): להבדיל מהסירות של האונייה עצמה (ship's boats).

– סִירָה מִתְנַפַּחַת (inflatable boat) >> סִירַת גּוּמִי.

– סִירָה מִתְנַפַּחַת קְשִׁיחָה (rigid inflatable boat, RIB) >> סִירָה חֲצִי קְשִׁיחָה.

– סִירַת גּוּמִי* (inflatable boat): סירה קלת־משקל, שגופה בנוי משרוול גומי אטום ומלא באוויר דחוס, אשר מעניק לה את צורתה ואת יכולת הציפה. = ס"ג ("סָג"), סִירָה מִתְנַפַּחַת, "זוֹדְיָאק" [מיושן].

– סִירַת גִּיגִית (tub boat): סירת משא קטנה, דמוית גיגית מלבנית שטוחה וללא אמצעי הנעה, ששימשה להובלת מטענים בתעלות השיט בגרמניה ובאנגליה. הסירות נגררו בטור על ידי סוסי משא ולימים על ידי גוררות קיטור. >> שְׁבִיל מוֹשְׁכֵי הַסְּפִינוֹת.

– סִירַת גֹּמֶא, סירת גומא (papyrus boat): סירה־רפסודה קלה ומהירה, עשויה אלומות גומא מהודקות וקשורות יחד לשיט בנהר. = אֳנִיַּת אֵבֶה [לשון המקרא], כְּלִי גֹּמֶא [לשון המקרא].

– סִירַת דּוּגָה [לשון המקרא] (fishing boat) >> סִירַת דַּיִג.

– סִירַת דַּיִג (fishing boat): סירה לציד דגים בקרבת החוף, בנחלים, בנהרות ובאגמים. = דּוּגִית, סִירַת דַּיָגִים, סִירַת דּוּגָה.

– סִירַת דַּיָגִים (fishing boat) >> סִירַת דַּיִג.

– סִירַת הָאַדְמִירָל (admiral's barge): סירת השרד של מפקד צי מלחמתי.

– סִירַת הָאַחְרָה (quarter-boat, quarter boat): סירת שירות של אוניית מפרשים מסחרית התלויה מדוויתות על סיפון האחרה, אחת בכל צד של האונייה. >> סִפּוּן הָאַחְרָה, דָּוִית.

– סִירַת הָאַחְרָה שֶׁבְּצַד הַגְּלִי (weather quarter-boat), סִירַת הָאַחְרָה שֶׁבְּצַד הַחֲסִי (lee quarter-boat).

– סִירַת הָאֳנִיָּה, סירת האונייה (ship's boat): סירה פתוחה הנישאת על סיפונה של אונייה ומשמשת לירידה אל החוף, לקשר עם אוניות אחרות, להבאת אספקה לאונייה ולתפקידי שירות שונים. = סִירַת שֵׁרוּת. >> סִירָה מִן הַחוֹף, סִירָה אֲרֻכָּה. [איור]

– סִירַת הַצָּלָה* (life boat): א) סירה הנישאת על סיפון אונייה, ומותאמת במיוחד להצלת חיי הצוות והנוסעים לאחר שנטשו אותה. ב) סירה הנשלחת מן החוף להצלת אונייה שנקלעה למצוקה או נטרפה בקרבת היבשה. [איור] [איור]

– סִירַת חֲתִירָה (rowing boat, rowboat, racing shell, rowing racing boat): סירת משוטים צרה וארוכה לחתירה ספורטיבית ולתחרות.

– סִירַת טוֹרְפֶּדוֹ [מיושן] (torpedo boat) >> סְפִינַת טוֹרְפֶּדוֹ.

– סִירַת יָחִיד (single scull): סירת חתירה ספורטיבית לחותר יחיד האוחז בשני משוטים.

– סִירַת כֹּרֶת*, סירת כורת (dugout canoe): סירה העשויה מגזע עץ שלם שתוכו נחצב או נחרך באש, כדי להתקין מקום לחותר ולמטען. [איור]

– סִירַת לִוְיְתָנִים, סירת לווייתנים (whaler, whaleboat): בימים עברו, סירת משוטים ומפרשים צרה וארוכה, בעלת חרטום וירכתיים מחודדים, שאוניית ציד־לווייתנים נשאה על סיפונה. היא הורדה למים עם צלצלן וצוות חותרים, כדי לרדוף אחר לווייתן שהתגלה ולצודו. = לִוְיְתָנִית. [איור]

– סִירַת מוֹטוֹר, סִירָה מוֹטוֹרִית [מיושן] (motor boat, motor launch) >> סִירַת מָנוֹעַ.

– סִירַת מַכֹּלֶת, סירת מכולת (bumboat) >> סִירַת רוֹכְלִים.

– סִירַת מַלְכוּת (royal barge): סירת משוטים מפוארת להסעת המונרך ושרי הממלכה בטקסים רשמיים, ממלכתיים ודתיים. = סִירָה מַלְכוּתִית. [איור]

– סִירַת מָנוֹעַ (motor boat, motor launch): כלי שיט קטן, בדרך כלל ללא סיפון, המונע על ידי מנוע דיזל או בנזין, חיצוני או פנימי. = סִירַת מוֹטוֹר [מיושן], סִירָה מוֹטוֹרִית [מיושן].

– סִירַת מַעְבֹּרֶת, סירת מעבורת (ferry boat, wherry [dated]): סירה פתוחה להעברת נוסעים. בלשון חז"ל: מַבָּרָא. >> מַעְבֹּרֶת.

– סִירַת מִפְרָשׂ, סִירַת מִפְרָשִׂים* (sailing boat, sailboat) >> מִפְרָשִׂית.

– סִירַת מֵרוֹץ (speedboat): סירת מנוע מהירה לספורט, לתחרויות ולסקי מים.

– סִירַת מַשָּׂא (lighter): סירה גדולה ושטוחת־תחתית, לרוב ללא הנעה עצמית, להובלת נוסעים וסחורות אל אוניות העומדות על עוגן ומהן. = פּוֹרֶקֶת, אַרְבָּה. >> סִירַאי מַשָּׂאוֹת, סִירַאי פּוֹרְקוֹת. [איור]

– סִירַת מְשׁוֹטִים (rowing boat, rowboat): כלי שיט קטן ללא סיפון המונע בכוח השרירים על ידי משוטים. = סִירַת מָשׁוֹט [מליצי], סִירַת שַׁיִּט [מליצי].

– סִירַת מִשְׁמָר (guard boat): בתקופת המפרשים – סירה של אוניית משמר בנמל או בנהר, שסיירה בין אוניות הצי המלחמתי שאינן בשירות פעיל, כדי לוודא שהמלחים השומרים עליהן ממלאים את תפקידם. >> סְפִינַת מִשְׁמָר, אֳנִיַּת מִשְׁמָר.

– סִירַת נָמֵל, סִירַת נָמָל (launch, harbour launch): כלי שיט ממונע קטן המשמש להסעת קציני ועובדי הנמל לצורך מילוי תפקידם; וגם: כלי שיט ממונע קטן להסעת אנשים אל אוניות בנמל שאינן רתוקות לרציף, אלא עומדות על עוגן. = אִלְפָּה [מיושן]. [איור]

– סִירַת נֶפֶץ (explosive boat): סירת מנוע מהירה עמוסה חומרי נפץ, המשוגרת אל אוניית אויב בעודה עוגנת, ומתפוצצת כאשר היא מתנגשת בה. מפעיל הסירה קופץ למים מבעוד מועד ונאסף על ידי סירת חילוץ. [איור]

– סִירַת נַתָּב* (pilot boat; pilot cutter [US]): ספינה קטנה המסיעה נתב אל אונייה הזקוקה לשירותי ניתוב. = סְפִינַת נַתָּב.

– סִירַת עוֹר (skin boat): סירה פתוחה עשויה מקלעת נצרים, ענפים או עצמות, ומצופה ביריעות עור תפורות של בעלי חיים. >> קוּרַאךְ, כּוּפָה.

– סִירַת פֶּדָלִים (pedal boat, pedalo, paddle boat): סירה קטנה לנופש ופנאי, הנעה במים בכוח הדחף שיוצר גלגל משוטים. את הגלגל מסובב השייט באמצעות דוושות וארכובה.

– סִירַת פּוֹנְטוּנִים (pontoon boat): סירה שגופה השטוח נישא על מכלים אטומים ומלאים באוויר (פונטונים) המעניקים לה את כושר הציפה.

– סִירַת קִיטוֹר (steam boat; steam launch): סירה המונעת בכוח הקיטור; סירת נמל המונעת בכוח הקיטור. = סִירָה קִיטוֹרִית [מיושן].

– סִירַת קָנוּ (canoe) >> קָנוּ.

– סִירַת קָנִים (reed raft boat, reed boat): סירה־רפסודה קלה, עשויה מאלומות קנים מהודקות וקשורות יחד. קצותיה מחודדים ומתעגלים כלפי מעלה, כחרטום וכירכתיים של סירה. שימשה לשיט ולדיג בביצות, בנהרות ובאגמים. = סִירַת גֹּמֶא.

– סִירַת רוֹכְלִים (bumboat): בימים עברו, סירה למכירת פירות, ירקות וכו' לאוניות. = סִירַת מַכֹּלֶת. >> רוֹכֵל אֳנִיּוֹת. [איור]

– סִירַת שׁוֹלֵי פְּנִינִים (pearling boat, pearling vessel). >> שׁוֹלֶה פְּנִינִים.

– סִירַת שְׁלָחִים (outrigger canoe, outrigger boat, outrigger): סירה צרה וארוכה המיוצבת על ידי מצוף או בול עץ ארוך. השלח מחובר במקביל לגוף הסירה ובמרחק מה ממנו. [איור] [איור]

– סִירַת שֵׁרוּת, סירת שירות (ship's boat) >> סִירַת הָאֳנִיָּה.

– סִירַת תְּעָלוֹת (narrowboat, narrow boat, canal boat): סירה צרה ושטוחת תחתית, המותאמת במיוחד לשיט בתעלות. משמשת כיום לנופש ולפנאי ובמידה פחותה גם להובלת מטענים. >> אַרְבַּת תְּעָלוֹת. [איור]

סַיֶּרֶת, סיירת (cruiser): א) אוניית השטח הכבדה ביותר בציי המלחמה בימינו. בעבר – אוניית שטח שנייה בגודלה ובחימושה לאוניית מערכה, שמילאה תפקידי סיור וליווי. = אֳנִיַּת מֵרוֹץ [מיושן]. ב) בחיל הים הישראלי: יחידה של ספינות סיור לשמירה על הביטחון השוטף.

– סַיֶּרֶת כְּבֵדָה, סיירת כבדה (heavy cruiser): אוניית מלחמה כבדת־חימוש מן המחצית הראשונה של המאה ה־20 ששימשה לסיור וליווי. קוטר תותחיה הראשיים היה 8 אינץ' (על פי הגבלות אמנת ושינגטון, 1922), להבדיל מסיירת קלה שתותחיה הראשיים היו בקוטר 6 אינץ'.

– סַיֶּרֶת מְמֻגֶּנֶת, סיירת ממוגנת (protected cruiser): סיירת קלת־חימוש ומהירה משלהי המאה ה־19, בעלת סיפון משוריין בלבד וללא חגורת שריון סביב דפנותיה. >> סַיֶּרֶת מְשֻׁרְיֶנֶת.

– סַיֶּרֶת מַעֲרָכָה, סיירת מערכה (battle cruiser): אונית מלחמה ראשית מן המחצית הראשונה של המאה ה־20, שממדיה וחימושה כשל אוניית מערכה כבדה, אך עובי השריון שלה ומהירותה כשל סיירת הקטנה ממנה. = סַיֶּרֶת קְרָב.

– סַיֶּרֶת מְשֻׁרְיֶנֶת, סיירת משוריינת (armoured cruiser): סוג של סיירת משלהי המאה ה־19, שרק דפנותיה היו משוריינות. >> סַיֶּרֶת מְמֻגֶּנֶת.

– סַיֶּרֶת סוֹחֵר חֲמוּשָׁה, סיירת סוחר חמושה (armed merchant cruiser) >> סַיֶּרֶת עֵזֶר.

– סַיֶּרֶת עֵזֶר, סיירת עזר (auxiliary cruiser): אוניית נוסעים או משא שגויסה לצי המלחמתי, חומשה בתותחים ומילאה תפקידי סיור, ליווי או השמדת אוניות סוחר של האויב. = סַיֶּרֶת סוֹחֵר חֲמוּשָׁה. [איור]

– סַיֶּרֶת קַלָּה, סיירת קלה (light cruiser): אוניית מלחמה לתפקידי סיור וליווי מן המחצית הראשונה של המאה ה־20. קוטר תותחיה הראשיים היה 6 אינץ' (על פי הגבלות אמנת ושינגטון, 1922), להבדיל מסיירת כבדה, שתותחיה היו בני 8 אינץ'.

– סַיֶּרֶת קְרָב, סיירת קרב (battle cruiser) >> סַיֶּרֶת מַעֲרָכָה.

סְכוּנָר* [מיושן] (schooner) >> סְקוּנֶר.

סְלוּפּ* (sloop): א) ספינת מפרשים שמערך המעטה שלה כולל תורן יחיד, מוט חרטום, מפרש גף עיקרי, מפרש גף עילי וחלוץ אחד או יותר. ב) ספינת מפרשים מלחמתית קטנה מן המאות 17-19 בעלת מעטה רוחבי, שנשאה פחות מ־20 תותחים. ג) כינוי לאניית ליווי קטנה, ששימשה במלחמת העולם השנייה להגנה על שיירות אוניות סוחר מפני התקפת צוללות.

– סְלוּפּ מִפְרָשִׂים מִלְחַמְתִי (sloop-of-war): אוניית מפרשים מלחמתית מן המאות 18-17. קטנה מפריגטה, נושאת 18-32 תותחים, מלאת־מעטה ולה סיפון תותחים אחד וסיפון עליון משווה.

– סְלוּפּ קִיטוֹר מִלְחַמְתִי (steam sloop-of-war): סלופ מדחפי מן המאה ה-19 שהונע על ידי מפרשים ומנוע קיטור.

סְלוֹפְּצֶ'סְט [לשון דיבור] (slop chest): קנטינה באונייה לשימוש הצוות במהלך ההפלגה. מונח שמקורו בתקופת המפרשים, מן slops – "בגדי מלחים" ו־chest – "ארגז". >> מַחְסַן בְּגָדִים.

סְלִיל (reel): גליל עם אוגנים מכל צד, עליו מלפפים חבל או כבל לאחסון או לשימוש מיידי.

– סְלִיל חֶבֶל הַלּוֹג (log reel): מסגרת עץ סובבת עליה כרוך חבל המדידה של לוג פשוט. בשעת המדידה אוחז איש חבל הלוג בצירי הגליל הסובב, מרים אותו באוויר ומניח לחבל הלוג להשתחרר למים לפי פקודה. >> לוֹג פָּשׁוּט. [איור] [איור]

– הביטוי the ship reels off … knots נאמר על אוניית מפרשים שמהירותה נמדדת באמצעות חבל לוג ומשמעותו "האונייה מגיעה למהירות (כך וכך)".

סֻלַּם בּוֹפוֹרְט*, סולם בופורט לחוזק הרוח (Beaufort Wind Scale): שיטה לדירוג חוזק הרוח במספרים מ־0 ("דממה") עד 12 ("הוריקן"). נקראת על שם ממציאה סגן־אדמירל פרנסיס בופורט (1857-1774). >> דְּמָמָה [0], נְשִׁיבָה קַלָּה [1], רוּחַ חֲרִישִׁית [2], רוּחַ קַלָּה [3], רוּחַ מְתוּנָה [4], רוּחַ עֵרָה [5], רוּחַ עַזָּה [6], רוּחַ סוֹעֶרֶת [7], סַעַר [8], סַעַר עָז [9], סוּפָה [10], סוּפָה עַזָּה [11], הוּרִיקָן [12].

סֻלַּם דּוֹגְלַס, סולם דוגלס למצב הים (Douglas scale, Douglas sea state scale): שיטה לדירוג מספרי של מצב הים על פי גובה הגלים. נקראת על שם ממציאה אדמירל־משנה פֶּרְסִי דוֹגְלַס (1939-1876). = סֻלַּם מַצַּב הַיָּם. >> דּוֹמֵם [0], שָׁקֵט [1], נוֹחַ [2], גַּלִּי [3], גְּבַה גַּלִּים [4], רוֹגֵשׁ [5], סוֹעֵר [6], גּוֹעֵשׁ [7], זוֹעֵף [8], נוֹרָא [9].

סֻלַּם הָבָּב*, סולם הבב [מיושן] (accommodation ladder, gangway ladder) >> סֻלַּם הַגַּמְלָה.

סֻלַּם הַגַּמְלָה (gangway ladder, gangway): סולם־מדרגות מיטלטל המהווה חלק מציודה של אונייה, ונתלה על דופנה עם הגיעה לנמל. משמש למעבר אנשים מהרציף או מסירה אל האונייה ולהיפך. = סֻלַּם הָבָּב, מַדְרֵגוֹת הַגַּמְלָה. >> גַּמְלָה. [איור]

סֻּלַּם הַדֹּפֶן, סולם הדופן (side ladder): סולם חבלים הנתלה על דופנה של אונייה לעלייה מסירה במים ולירידה אליה.

סֻלַּם הַיָּרְדָּה*, סולם הירדה (companion ladder) >> מַדְרֵגוֹת הַיָּרְדָּה.

סֻלַּם חֲבָלִים*, סולם חבלים (rope ladder): סולם מיטלטל שצדדיו עשויים מחבל ושלביו מלוחות עץ, והוא תלוי מקצהו העליון. [איור]

סֻלַּם יַעֲקֹב*, סולם יעקב (Jacob's ladder): סולם חבלים המותקן בצדו של תורן עלעילי באוניית מפרשים, המשמש לטיפוס אל ראש התורן והסקריה.

סֻלַּם מַדְרֵגוֹת, סולם מדרגות (ladder): גרם מדרגות מעץ או ממתכת, מצויד במעקות, המוליך מסיפון אחד למשנהו. = מַדְרֵגוֹת (באונייה).

סֻלַּם מַצַּב הַיָּם (sea state scale) >> סֻלַּם דּוֹגְלַס.

סָמוֹךְ*, סָמוֹכוֹת, סְמוֹכוֹת־ (stay): חבל או כבל לחיזוק אורכי של תורן בספינת מפרשים. = יֶתֶר (בסירות וביכטות מפרשים).

– סָמוֹךְ אֲחוֹרִי* (backstay) >> סָמוֹךְ עֹרֶף.

– סָמוֹךְ הֶחָלוּץ (jib stay): סמוך של תורן קדמי אליו מחוברת השפה החרטומית של מפרש חלוץ. >> חָלוּץ. [איור]

– סָמוֹךְ מוֹט הַחַרְטוֹם* (bobstay): סמוך המתוח מהקצה הקדמי של מוט החרטום אל קנה החרטום. מותח את מוט החרטום כלפי מטה ושומר על מקומו. [איור]

– סָמוֹךְ עֹרֶף*, סמוך עורף (backstay): חבל או כבל חזק לחיזוק אורכי של תורן בספינת מפרשים מצדו האחורי. = סָמוֹךְ אֲחוֹרִי. [איור] [איור]

– סָמוֹךְ פָּנִים* (forestay): חבל או כבל לחיזוק אורכי של תורן בספינת מפרשים מצדו הקדמי. = סָמוֹךְ קִדְמִי. [איור]

– סָמוֹךְ קִדְמִי* (forestay) >> סָמוֹךְ פָּנִים.

סִמֵּן בְּמָצוֹף, סימן במצופים (to buoy): קשר מצוף סימון לעצם שמתחת למים.

– סִמֵּן בְּמָצוֹף אֶת חֶבֶל הָעֹגֶן, סימן במצוף את חבל העוגן (to buoy the cable): בתקופת המפרשים נאלצה לעתים אונייה לשמוט את חבל העוגן ולצאת לים בדחיפות בשל צורך מבצעי או בגלל הרעה פתאומית במזג האוויר. כדי שתוכל לאסוף את העוגן אחר כך, קשרו מבעוד מועד מצוף סימון הן לעוגן הן לחבל העוגן.

סַנְדַּל הָעֹגֶן, סנדל העוגן (shoe): לוח עץ הנכפת אל הציפורן של עוגן אדמירלי כדי למנוע את שפשוף הדופן כאשר דולים אותו מן המים וקושרים אותו למקומו. >> דָּלָה אֶת הָעֹגֶן.

סַנְטֵר* (forefoot, gripe): חלק־העץ המעוגל אשר מחבר את הקצה הקדמי של השדרית עם קנה החרטום של סירה או ספינה מעץ. [איור]

סְנַפִּיר [של צוללת] (fin [GB], sail [US], fairwater) >> בִּיתָן.

סְנַפִּיר, סְנַפִּיר יִצּוּב, סנפיר ייצוב (bilge keel, rolling chock): סנפיר קשיח וארוך הבולט מכל אחד מצדדי אונייה לאורך השיפוליים (מקום השקת התחתית עם הדופן). משמש להקטנת טלטוליה בים גלי. >> שִׁפּוּלַיִם, שִׁדְרָן.

סְנַפִּירִית* (hydrofoil): כלי שיט חסר־הדחק המצויד בסנפירים המזדקרים מחלקו התחתון. בעת שיט במהירות מעניקים הסנפירים לספינה כוח עילוי, וגופה מתרומם מעל פני המים. מדחפים בקצות הסנפירים מניעים את הספינה קדימה.

סְעָרָה*, סַעַר* (gale; formerly: fresh gale, freshening gale): רוח שחוזקה 8 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 34–40 קשרים. במאה ה־19, בתקופת המפרשים: 35–40 קשרים.

– סְעָרָה דְּרוֹם־מַעֲרָבִית (sou'wester).

– סְעָרָה עַזָּה, סַעַר עָז* (strong gale): רוח שחוזקה 9 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 41–47 קשרים. במאה ה־19, בתקופת המפרשים: 40–45 קשרים.

סְפוֹג, סְפוֹג נִקּוּי (sponge): כלי ניקוי של תותח נטען־לוע בתקופת המפרשים. פיסת עור כבש צַמְרִי גַּס שנקשרה אל קצה מוט עץ או אל חבל קשיח, ושימשה לסילוק שאריות אבק השריפה מקדח הקנה לאחר הירי. את החבל הקשיחו על ידי כריכת חוט־חבל סביבו. >> נִקָּה בִּסְפוֹג. [איור] [איור]

סִפּוּן*, סיפון (deck): רצפת לוחות המונחת על קורות הרוחב של אונייה ומשתרעת למלוא רוחבה. ישנם סיפונים הנמשכים לכל אורך האונייה ואחרים הם סיפונים חלקיים. כשאין מציינים את שם הסיפון, הכוונה היא לסיפון העליון, הגלוי. סיפונים קיימים גם במבנה העילי של אוניית קיטור או מנוע. = מִכְסֵה הָאֳנִיָּה [מיושן].

– עַל הַסִּפּוּן, על הסיפון (on deck): על סיפון האונייה ממש, להבדיל מן "באונייה" (aboard).

סִפּוּן אַחְרָה*, סִפּוּן הָאַחְרָה, סיפון האחרה (quarterdeck, quarter deck): חלקו האחורי של הסיפון הרציף הגבוה ביותר באוניית מפרשים, מן התורן הראשי עד קצה הירכתיים, ובאוניות קיטור ומנוע מאחורי אותו מקום לו ניצב שם תורן ראשי. >> אַחְרָה, סִפּוּן אַחְרָה עִלִּי, סִפּוּן אַחְרָה עַלְעִלִּי. [איור]

– סיפון האחרה באוניות מפרשים מלחמתיות שימש כ"גשר הפיקוד" ובו נמצאו גלגל ההגה ובית המצפן. הביטוי "קציני סיפון האחרה" (quarter-deck officers) פירושו קציני הפיקוד של אוניית מפרשים מלחמתית, אלה שמקומם במשמרת היה על סיפון האחרה. לימים, בראשית תקופת אניות הקיטור, הועברה עמדת הפיקוד ל"גֶּשֶׁר", באמצעית האונייה מעל המשוטות. >> גֶּשֶׁר.

סִפּוּן אַחְרָה עִלִי, סיפון אחרה עילי (poop, poop deck): סיפון קצר בחלק האחורי של אוניית מפרשים מלחמתית גדולה, מעל סיפון האחרה. בחלל שבין הסיפונים נמצאו תאי השרד והמגורים של מפקד האונייה או האדמירל. באוניות מפרשים מסחריות ובאוניות משא ישנות = סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה. >> סִפּוּן אַחְרָה עַלְעִלִּי. [איור]

סִפּוּן אַחְרָה עַלְעִלִּי, סיפון אחרה עלעילי (topgallant poop): סיפון קצר מעל סיפון האחרה העילי באוניות מפרשים מלחמתיות גדולות מן המאות 17-16.

סִפּוּן אֶמְצָעִי, סיפון אמצעי (middle deck, middle gun deck): סיפון התותחים האמצעי באוניית מפרשים מלחמתית בעלת שלושה סיפוני תותחים.

סִפּוּן בֵּינַיִם*, סיפון ביניים (tween decks, between decks) >> בֵּינַת סִפּוּנִים.

סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה*, סיפון בית האחרה (poop deck, poop): סיפון בחלק האחורי של אוניות מפרשים מסחריות מן המחצית השנייה של המאה ה־19 ותחילת המאה ה־20 ושל אוניות קיטור ומנוע, מעל הסיפון העליון. החלל שבין שני סיפונים אלה נקרא "בית האחרה" (poop) ושימש למגורים. באוניות מפרשים מלחמתיות = סִפּוּן אַחְרָה עִלִּי. >> בֵּית אַחְרָה.

סִפּוּן בֵּית הַקַּדְמָה*, סיפון בית הקדמה (forecastle deck, forecastle head): סיפון קצר בחרטום האונייה, מעל הסיפון העליון. בחלל שבין סיפונים אלה נמצא בית הקדמה. >> סִפּוּן הַקַּדְמָה.

סִפּוּן גָּלוּי*, סיפון גלוי (weather deck): כינויו של הסיפון הגבוה ביותר באונייה, המשתרע למלוא אורכה. נקרא כך משום שהוא גלוי לשמש, לגשם ולרוחות. >> סִפּוּן עֶלְיוֹן.

סִפּוּן הַבֹּלֶט*, סיפון הבולט (freeboard deck): הסיפון שממנו נמדד הבולט הרשום של האונייה. על פי רוב סיפון הבולט הוא הסיפון הראשי של כלי השיט. >> בֹּלֶט, סִפּוּן רָאשִׁי.

סִפּוּן הַגֶּשֶׁר, סיפון הגשר, גֶּשֶׁר* (bridge deck): סיפון במבנה העילי של אוניית קיטור או מנוע שעליו נמצא גשר הפיקוד. >> מִבְנֵה עִלִּי.

סִפּוּן הַמָּתְנַיִם, סיפון המותניים (gangway): כל אחד משני המעברים הצרים בצדי מותני אוניית מפרשים מלחמתית, לאורך הדפנות, שגישרו בין סיפון הקדמה וסיפון האחרה. קטע הסיפון העליון בין סיפון הקדמה לסיפון האחרה לא כוסה בלוחות אלא היה "חלול", ומעברים אלה חסכו ירידה אל הסיפון הראשי. (gangway באנגלית ימית מיושנת הוא גם "מעבר צר" כלשהו באונייה, למשל מעבר לאנשים בין שתי שורות מטענים בסַפנה וכדומה.) >> מָתְנֵי הָאֳנִיָּה, גֶּנְגְוֵוי, גַּמְלָה, בָּב. [איור]

סִפּוּן הַסִּירוֹת*, סיפון הסירות (boat deck): הסיפון במבנה העילי של אוניית קיטור או מנוע עליו נמצאות סירות ההצלה שלה.

סִפּוּן הָעַרְסָלִים, סיפון הערסלים (berth deck): באוניות מפרשים מלחמתיות – הסיפון מתחת לסיפון התותחים התחתון, ששימש כ"אולם שינה" למלחים, בו תלו את ערסליהם. = סִפּוּן שֵׁנָה. [איור]

סִפּוּן הַקַּדְמָה, סיפון הקדמה (forecastle deck, forecastle): א) באונייה משוות־סיפון (מפרשים, קיטור או מנוע) – החלק הקדמי של הסיפון העליון, הקרוב לקצה החרטום. ב) באוניות מפרשים מלחמתיות ובאוניות מפרשים מסחריות גדולות – סיפון קצר בקדמת האונייה, מעל הסיפון העליון. >> צוּר הַחַרְטוֹם, סִפּוּן בֵּית הַקַּדְמָה, סִפּוּן הָאַחְרָה. [איור]

סִפּוּן הַתַּחְתִּית, סיפון התחתית (orlop, orlop deck): א) הסיפון הנמוך ביותר באוניות מפרשים מלחמתיות, מתחת לסיפון התותחים התחתון, אשר שימש לאחסנת אספקה וצידה ובגדולות שבהן גם למגורים. [איור]. ב) סיפון ארעי בתחתית הסַפנה (מחסן) באוניית מפרשים מסחרית; רצפת הספנה.

סִפּוּן טַיֶּלֶת*, סיפון טיילת (promenade deck): סיפון באוניית נוסעים, מעל הסיפון העליון. הוא פתוח משני צדדיו, משתרע לאורך האונייה ללא מכשולים, ומשמש כטיילת עבור הנוסעים. מעליו סיפון גנונה קל־מבנה להגנה מגשם ושמש. [איור]

סִפּוּן מִצְעָה*, סיפון מצעה (bridge deck, bridge): האמצעי בשלושת סיפוני אוניית משא מן הסוג הקרוי באנגלית three-island ship. שני הסיפונים האחרים הם סיפון בית הקדמה וסיפון בית האחרה. נקרא כך משום שנמצא במצעה, אמצע גוף האונייה.

סִפּוּן מְשֻׁוֶה*, סיפון משווה (flush deck): סיפון עליון של אונייה שגובהו שווה לכל אורכו, ללא מבנים עיליים המשתרעים למלוא רוחב האונייה.

סִפּוּן עֶלְיוֹן, סיפון עליון (upper deck): א) הסיפון הגבוה ביותר באונייה המשתרע למלוא אורכה. = מִכְסֵה הַאֳנִיָּה [מיושן]. ב) סיפון התותחים הגבוה ביותר באוניות מפרשים מלחמתיות. >> סִפּוּן גָּלוּי. [איור] [איור] [איור]

סִפּוּן צְרִיחַ, סיפון צריח (turret deck) >> אֳנִיַת סִפּוּן צְרִיחַ.

סִפּוּן קַדְמָה עִלִּי, סיפון קדמה עילי (topgallant deck, forecastle head): סיפון קצר מעל הסיפון העליון של אוניית סוחר, עליו נמצאת כננת העוגן.

סִפּוּן מְקֻמָּר, סיפון מקומר (turtle deck): סיפון עליון (גלוי) של כלי שיט שהתקמרותו מקו האמצע האורכי אל הצדדים גדולה מהרגיל. נועד לזרז את התנקזות מי הגלים והגשם ששוטפים אותו חזרה לים. >> קִמְרָה.

סִפּוּן רָאשִׁי*, סיפון ראשי (main deck): הסיפון העיקרי באונייה המשתרע למלוא אורכה. על פיו קובעים את מידת הבולט שלה. אינו בהכרח הסיפון העליון, הגלוי. [איור] [איור]

סִפּוּן שֵׁנָה, סיפון שינה (berth deck) >> סִפּוּן הָעַרְסָלִים.

סִפּוּן תּוֹתָחִים, סיפון תותחים (gundeck): סיפון באוניית מפרשים מלחמתית שעליו מוצבים תותחיה. באוניות גדולות היו שלושה סיפוני תותחים: עליון, אמצעי ותחתון, ובקטנות יותר שני סיפונים: עליון ותחתון. [איור]

– on the gun decks ("בסיפוני התותחים") משמעו "בקרב המלחים". המלחים הפשוטים באוניות מפרשים מלחמתיות תלו את ערסליהם ואכלו את ארוחותיהם בצוותא בסיפוני התותחים, ברווח שבין תותח אחד למשנהו.

סִפּוּן תַּחְתּוֹן, סיפון תחתון (lower deck): א) סיפון התותחים הנמוך ביותר באוניית מפרשים מלחמתית. ב) באוניית משא בעלת כמה סיפונים: סיפון המטען הנמוך ביותר, מתחת סיפוני הביניים. [איור] [איור]

– lower decks פירושו "סיפוני התותחים" (התחתון והאמצעי), מקום מגורי המלחים הפשוטים באוניית מפרשים מלחמתית.

סִפּוּנַאי, סיפונאי (deckhand): שם כללי לדֵּרוּג (ימאי שאינו קצין) העושה את מלאכתו על סיפון האונייה. = עוֹבֵד סִפּוּן. >> עוֹבֵד מֶשֶׁק, עוֹבֵד מְכוֹנָה, מְכוֹנָאי.

סְפִינָה* (ship, keel [dated]; boat; vessel, craft): א) אונייה [בלשון חז"ל]. ב) כלי שיט בינוני בעל סיפון, הגדול מסירה וקטן מאונייה. ג) שם נרדף ל"כְּלִי שַׁיִט". >> סִירָה, אֳנִיָּה, כְּלִי שַׁיִט.

– סְפִינָה טְרוּפָה (wreck) >> אֳנִיָּה טְרוּפָה.

– סְפִינָה מְשֻׁלֶשֶׁת, ספינה משולשת [מיושן] (trieres, trireme) >> תְּלַת חַתְרִית.

– סְפִינָה שֶׁנִּטְּלָה הָרוּחַ מִמִּפְרָשֶׂיהָ, ספינה שניטלה הרוח ממפרשיה (becalmed): [מליצי] ספינת מפרשים שאינה יכולה לנוע בשל דממת רוח. ספינה דְּמוּמָה. = נְטוּלַת רוּחַ [מליצי]. >> עָמַד לְלֹא נוֹעַ, דִּמְמַת רוּחַ, אֵזוֹר הַשֶּׁקֶט הַמַּשְׁוָנִי.

– סְפִינַת אֲסִירִים (convict ship) >> אֳנִיַּת אֲסִירִים.

– סְפִינַת אֶשְׁגָרִים (dispatch vessel, dispatch boat, advice boat, aviso): בימים עברו, ספינה מלחמתית מהירה להעברת אשגרים צבאיים בין אוניות או בין אונייה לחוף, ובמקרים מסוימים גם מחוף אל חוף. (advice, "ידיעה", באנגלית של המאה ה-17.) [איור]

– סְפִינַת גְּרִירָה וְחִלוּץ, ספינת גרירה וחילוץ (salvage tug): סוג מיוחד של ספינת גרר, המשמשת לחילוץ אוניות הנמצאות במצוקה או בסכנת טביעה, וגם לחילוץ ספינות שטבעו או עלו על שרטון. = סְפִינַת גְּרִירָה חוֹלֶצֶת*.

– סְפִינַת גְּרָר* (tug, tugboat) >> גּוֹרֶרֶת.

– סְפִינַת דֹּאַר (packet, packet boat, packet schooner) >> אֳנִיַּת דֹּאַר.

– סְפִינַת דֶּגֶל (flagship) >> אֳנִיַּת דֶּגֶל.

– סְפִינַת דַּיִג* (fishing vessel): כלי שיט בעל סיפון הבנוי ומצויד במיוחד לציד דגים ברשתות, חכות, מכמורות ועוד.

– סְפִינַת הַבְעָרָה (fireship, fire ship): בימים עברו, כלי שיט להשמדת אוניות אויב על ידי העלאתן באש, בין במהלך קרב ובין כשהן עוגנות. היו אלה כלי שיט ישנים בדרך כלל, שמולאו בחומרי תבערה, הוצתו ושולחו בחסות רוח מתאימה אל עבר אוניות האויב.

– סְפִינַת הַרְעָשָׁה (bomb ketch, bomb vessel, bomb ship): ספינת מפרשים מלחמתית מן המאות 17–19, חמושה במרגמה כבדה אחת או שתיים, שנבנתה במיוחד להפגזת מטרות מבוצרות בחוף כשהיא עוגנת.

– סְפִינַת חוֹפִים (coastal vessel): ספינה המובילה מטענים לאורך החופים ואינה יוצאת אל הים הפתוח. >> אֳנִיַּת חוֹפִים.

– סְפִינַת חִלוּץ, ספינת חילוץ (salvage vessel): ספינה הבנויה ומצוידת במיוחד להצלת כלי שיט או מטענם מאובדן גמור או מסכנה. = חַלֶּצֶת [מיושן]. >> חִלּוּץ.

– סְפִינַת טוֹרְפֶּדוֹ (torpedo boat): ספינת מלחמה קטנה ומהירה, חמושה בטורפדות, לתקיפת כלי שטח. = סט"ר, טַרְפֶּדֶת, סִירַת טוֹרְפֵּדוֹ [מיושן].

– סְפִינַת טִילִים (missile boat, guided missile boat): אוניית מלחמה קטנה ומהירה שעיקר חימושה הם טילים נגד אוניות.

– סְפִינַת יָם (seagoing vessel) >> אֳנִיַּת יָם.

– סְפִינַת כִּבּוּי*, ספינת כיבוי (fireboat, fire fighting vessel): ספינה הבנויה ומצוידת לכיבוי שריפות בכלי שיט ובמתקנים ימיים. = כַּבָּאִית [מיושן].

– סְפִינַת לִוּוּי, ספינת ליווי (escort vessel) >> אֳנִיַּת לִוּוּי.

– סְפִינַת לִוְיְתָנִים, ספינת לווייתנים (whaler, whale ship, whaleman) >> אֳנִיַּת לִוְיְתָנִים.

– סְפִינַת מִגְדַּלּוֹר (light vessel) >> אֳנִיַּת מִגְדַּלּוֹר.

– סְפִינַת מְגוּרִים (houseboat, float house): ספינה המשמשת למגורים, בין אם נבנתה במיוחד לשם כך ובין אם הוסבה לשימוש זה. יש שעוגנות סמוך לחוף או רתוקות לרציף דרך קבע, ואחרות מצוידות במנוע ומסוגלות לשוט בכוחות עצמן. = בַּיִת צָף.

– סְפִינַת מֶחְקָר (research vessel): ספינה לביצוע מחקרים בים בתחומים שונים ולמטרות שונות, כגון: אוקיאנוגרפיה, סייסמוגרפיה, הידרוגרפיה, חיפוש נפט וגז, חקר דגים, חקר קרחונים ועוד. = אֳנִיַּת מֶחְקָר. >> סְפִינַת סֶקֶר.

– סְפִינַת מִכְמֹרֶת*, ספינת מכמורת (trawler): ספינת דיג הצדה דגים באמצעות רשת מכמורת הנגררת אחריה. = מִכְמָרְתָּן, כַּמֶּרֶת [מיושן].

– סְפִינַת מִלְחָמָה (warship): שם כללי לאונייה חמושה, המשמשת ללחימה ולקרבות ימיים; לרוב הכוונה לכלי שיט בינוני הקטן מאוניית מלחמה. = סְפִינַת קְרָב.

– סְפִינַת מָנוֹעַ* (motor vessel): ספינה המונעת על ידי מנוע ולא מותקנים בה מפרשים. = סְפִינַת מוֹטוֹר [מיושן].

– סְפִינַת מִפְרָשִׂים* (sailing vessel, sailing ship, sailer): ספינה המונעת בכוח הרוח, באמצעות מפרשים. לרוב הכוונה לכלי שיט בינוני הקטן מאוניית מפרשים. = סְפִינַת מִפְרָשׂ.

– סְפִינַת מִפְרָשִׂים וּמָנוֹעַ (auxiliary sailing vessel): ספינת מפרשים להובלת משאות המצוידת במדחף ובמנוע דיזל לעזר. = סְפִינַת מִפְרָשִׂים עִם מְנוֹעַ עֵזֶר. >> אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים עִם מְנוֹעַ עֵזֶר.

– סְפִינַת מִפְרָשִׂים עִם מְנוֹעַ עֵזֶר (auxiliary sailing vessel) >> סְפִינַת מִפְרָשִׂים וּמָנוֹעַ.

– סְפִינַת מַשָׂא (cargo ship): ספינה המובילה סחורות; לרוב הכוונה לכלי שיט בינוני הקטן מאונייה. = אֳנִיַּת מַשָׂא.

– סְפִינַת מְשׁוֹטָה (paddle boat, paddle steamer): ספינת קיטור המונעת על ידי משוטה אחת בירכתיה או שתי משוטות בכל צד של הגוף, לשיט בנהרות, במים פנימיים ובקרבת החוף. נבדלת מ"אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה" בגודלה. >> אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה, סְפִינָה.

– סְפִינַת מְשׁוֹטָה יַרְכָּתִית; ספינת משוטה (sternwheeler): ספינת קיטור המונעת על ידי משוטה אחת בירכתיה, לשיט בנהרות, במים פנימיים ובקרבת החוף. נבדלת מ"אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה יַרְכָּתִית" בגודלה. >> אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה יַרְכָּתִית.

– סְפִינַת מְשׁוֹטָה לְנוֹסְעִים (packet boat): ספינת קיטור מונעת במשוטות, להובלה סדירה של נוסעים ומטענים קלים בנתיבי מים פנימיים ולאורך החוף. >> אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה לְנוֹסְעִים.

– סְפִינַת מְשׁוֹטוֹת צִדִּיּוֹת; ספינת משוטות (sidewheeler): ספינת קיטור המונעת על ידי שתי משוטות, אחת מכל צד של הגוף, לשיט בנהרות, במים פנימיים ובקרבת החוף. "אֳנִיַּת מְשׁוֹטוֹת", הגדולה ממנה, שימשה לשיט בים הפתוח ובאוקיינוסים. >> אֳנִיַּת מְשׁוֹטוֹת צִדִּיוֹת.

– סְפִינַת מְשׁוֹטִים (galley, oared ship, oared vessel): ספינה שאמצעי ההנעה העיקרי שלה הם משוטים; שימשה ללחימה ולמסחר בעת העתיקה, בימי הביניים ובתחילת העת החדשה. = אֳנִיַּת מְשׁוֹטִים, אֳנִיַּת מָשׁוֹט [מליצי], אֳנִיָּה הַמְהַלֶּכֶת בִּמְשׁוֹטִים [מליצי], גַּלֵּיאָה.

– סְפִינַת מִשְׁמָר (patrol boat, patrol vessel): ספינת מלחמה קטנה להגנת החופים או המים הפנימיים של מדינה. = סְפִינַת סִיוּר, סְפִינַת בט"ש (בחיל הים הישראלי).

– סְפִינַת מִשְׁמַר הַחוֹפִים (coast guard boat, coast guard vessel, coast guard cutter [US]): ספינה לשיטור ולפעולות הצלה במימי החופים ובמים הפנימיים של מדינה. = סְפִינַת מִשְׁמַר הַחוֹף* [מיושן].

– סְפִינַת נְהָרוֹת (river boat, river ship): ספינה להובלת נוסעים או מטענים בנהרות. = סְפִינַת נָהָר.

– סְפִינַת נְחִיתָה (landing craft) >> נַחֶתֶת.

– סְפִינַת נַתָּב (pilot boat) >> סִירַת נַתָּב.

– סְפִינַת סוֹחֵר (merchantman‏, merchant ship‏, trader): ספינה המובילה מטענים לצורכי מסחר.

– סְפִינַת סַחַב [מיושן] (tug, tug boat) >> גּוֹרֶרֶת.

– סְפִינַת סֶקֶר* (survey vessel, survey ship): ספינה המותאמת ומצויידת לביצוע מדידות הידרוגרפיות בימים, בנהרות או באגמים. >> סְפִינַת מֶחְקָר.

– סְפִינַת עֲבָדִים (slaver, slave ship) >> אֳנִיַּת עֲבָדִים.

– סְפִינַת צוֹפִים [מיושן] >> סְפִינַת מִשְׁמָר, סְפִינַת סִיוּר.

– סְפִינַת צֵיד לִוְיְתָנִים (whaler catcher) >> אֳנִיַּת צֵיד לִוְיְתָנִים.

– סְפִינַת קִיטוֹר (steam boat, steamboat): ספינה המונעת בכוח הקיטור, על ידי מנוע קיטור בוכנאי וגלגל משוטות או מדחף. לרוב הכוונה לכלי שיט בינוני הקטן מאוניית קיטור ומשמש לשיט במים פנימיים או בקרבת החוף. >> אֳנִיַת קִיטוֹר, סִירַת קִיטוֹר.

– סְפִינַת קְרָב (warship) >> סְפִינַת מִלְחָמָה.

– סְפִינַת רַחַף [מיושן] (hovercraft) >> רַחֶפֶת.

– סְפִינַת רְפָאִים (ghost ship) >> אֳנִיַּת רְפָאִים.

– סְפִינַת שׁוֹלֵי פְּנִינִים, סִירַת שׁוֹלֵי פְּנִינִים (pearling vessel, pearling boat): ספינה או סירה המשמשת שולי פנינים בעבודתם.

– סְפִינַת שֵׁרוּת, ספינת שירות (service vessel): כלי שיט הממלא תפקידי שירות, לרוב בנמלים. >> סִירַת נָמֵל, סִירַת שֵׁרוּת.

– סְפִינַת שַׁעֲשׁוּעִים (show boat): בימים עברו, ספינת נהר בה נערכו הצגות ומופעי בידור תוך כדי שיט; תיאטרון שט.

– סְפִינַת תִּדְלוּק (bunkering vessel): מכלית קטנה המשמשת למילוי מכלי הדלק של אוניות, ומצוידת במנוף לניטול צינורות תדלוק גמישים. >> נְמַל תִּדְלוּק, דּוֹבְרַת תִּדְלוּק.

– סְפִינַת תּוֹתָחִים (gunboat): א) ספינת מלחמה חמושה בתותח אחד או כמה, ללחימה או לשיטור במימי חופים רדודים ובנהרות. ב) בתקופת המפרשים – ספינת משוטים או מפרשים קטנה, חמושה בתותח אחד בחרטום, לחיפוי על נחיתת חיילים בחוף או לתקיפת אוניות אויב כשחרטומה מופנה לעברן. >> תּוֹתְחָנִית.

– סְפִינַת תּוֹתָחִים לִנְהָרוֹת (river gunboat): ספינת מלחמה נמוכת־שוקע, חמושה בתותחים בעלי קוטר קטן ובמכונות ירייה, לשיטור וללחימה בנהרות.

– סְפִינַת תּוֹתָחִים נוֹשֵׂאת טוֹרְפֵּדוֹת (torpedo gunboat): ספינת תותחים משלהי המאה ה־19 שחומשה גם בצינורות טורפדו לתקיפת ספינות טורפדו.

סְפִּינֵקֶר* (spinnaker): מפרש משולש גדול־מידות וכרסתני, עם או בלי מנור (spinnaker boom), המונף מקדמת יכטת מפרשים. נועד להגדיל למקסימום את שטח המפרשים כאשר שטים ברוח גבית. על פי סברה רווחת, "ספינקר" הוא שיבוש של spinxer, מן Sphinx – שמה של יכטת מפרשים בריטית שהייתה הראשונה שהניפה מפרש שכזה במהלך תחרות ב־1866. = שָׁלוּחַ.

סַפָּן* (mariner, seaman): יורד ים, אדם שפרנסתו בעבודה בספינה ובמיוחד בספינות דיג ובספינות חופים. = יוֹרֵד יָם, מַלָּח, יַמַּאי.

– סַפָּן שֶׁל סִירוֹת מַשָּׁא (lighterman) >> סִירַת מַשָּׁא, פּוֹרֶקֶת.

סֶפֶן* (stowage, stowing) >> סִדּוּר מִטְעָן.

סָפַן* (to stow) >> סִדֵּר מִטְעָן.

סְפֻנָּה*, ספונה [מיושן] (shipping, fleet): צי האוניות או צי הסחר של מדינה. = אֳנִי*.

סַפְנָה* (hold): א) מדור פנימי באוניית סוחר, מתחת הסיפון העליון, בו מאוחסנים הסחורות והמטענים שהיא מובילה. = מַחְסַן מִטְעָן. ב) באוניית מפרשים מלחמתית, החלל מתחת לסיפון התותחים התחתון ששימש לאחסנת הצידה והאספקה של האונייה; נחלק לכמה "חדרים": מחסן הדגים, מחסן השיכר, מחסן התחמושת, מחסן הלחם ועוד. ג) ‚ספנא’, בלשון חז"ל: החלל מתחת לסיפון המיועד למטען, בטן הספינה. [איור] [איור]

– סַפְנָה אֲחוֹרִית (after hold): א) באוניות מפרשים מלחמתיות, חלקו של מחסן הצידה והאספקה מאחורי התורן הראשי. ב) באוניות מפרשים מסחריות, חלקו של מחסן המטען מאחורי האמצעית. = מַחְסַן מִטְעָן אֲחוֹרִי, מַחְסַן אֲחוֹרִי. ג) באוניות קיטור מסחריות, המחסן מאחורי חדר המכונות. = מַחְסַן מִטְעָן אֲחוֹרִי, מַחְסַן אֲחוֹרִי.

– סַפְנָה קִדְמִית (fore hold): א) באוניות מפרשים מסחריות, חלקו של מחסן המטען מלפנים לאמצעית. = מַחְסַן מִטְעָן קִדְמִי, מַחְסַן קִדְמִי. ב) באוניות קיטור מסחריות, המחסן שמאחורי מחיצת ההתנגשות, בחלקה הקדמי של האונייה. = מַחְסַן מִטְעָן קִדְמִי, מַחְסַן קִדְמִי.

– סַפְנָה רָאשִׁית (main hold): א) באוניות מפרשים מלחמתיות, חלקו של מחסן הצידה והאספקה מלפנים לתורן הראשי. ב) באוניות קיטור, מחסן המטען הגדול ביותר. = מַחְסַן מִטְעָן רָאשִׁי.

– סַפְנָה תַּחְתִּית (lower hold): א) חלל המטען מתחת לסיפון התחתון ביותר. ב) חלל המטען מתחת לקורות הספנה. >> קוֹרוֹת הַסַפְנָה, סִפּוּן הַתַּחְתִּית.

סַפָּנוּת* (shipping, navigation): תובלה ימית מסחרית (הובלת סחורות והסעת נוסעים); השטת ספינות לצורכי מסחר לכל ענפיה. >> שַׁיִט, יַמָּאוּת.

סַפָּנוּת חוֹפִית, סַפָּנוּת חוֹפִים* (coastal shipping): השטת ספינות לצורכי מסחר לאורך החופים; הובלה ימית של סחורות ונוסעים שנקודת המוצא ונקודת הסיום שלה הם נמלים המצויים במימי החופים או במים הפנימיים של מדינה.

סַפָּנוּת נוֹד (tramp trade) >> סְחַר נוֹד.

סְפֶּנְסֶר (spencer, trysail): א) מפרש אורכי קטן־מידות המונף בקָאטֶרִים, לַאגֶרִים, סְלוּפִּים ודומיהם בשעת סערה במקום המפרש הראשי הרגיל. ב) באוניות מפרשים בעלות מעטה רוחבי: מפרש גף עם מנור המונף מאחורי המפרש התחתי הקדמי או הראשי.

סַפְסָל (thwart; sailing thwart): קורת רוחב בסירת משוטים המשמשת מושב לחותרים, ובמפרשית – גם לתמיכת התורן. = סַפְסַל חוֹתְרִים; סַפְסַל הַשַּׁיָּטִים*. [איור]

סַפְסָלִים אֲחוֹרִיִּים (sternsheets, stern sheets): ספסלים בירכתי סירת משוטים או סירת מפרשים המשמשים מושב להגאי ולנוסעים. = אֲחוֹרֵי הַסִּירָה, מַצָּעֵי הַיַּרְכָּתַיִם [מיושן].

סַפַּק צִיּוּד יַמִּי (ship chandler) >> סַפַּק צָרְכֵי אֳנִיּוֹת.

סַפַּק צָרְכֵי אֳנִיּוֹת, ספק צורכי אוניות (ship chandler): בעל בית מסחר לאספקת ציוד לאוניות ולספינות, כמו חבלים, שרשרות, בד מפרשים, צבעים, מפות ניווט וכדומה. = סַפַּק צִיּוּד יַמִּי. >> סוֹכֵן צָרְכֵי אֳנִיּוֹת.

סַפֶּקֶת מָזוֹן (victualer, victualer): בתקופת המפרשים, אוניית סוחר שנחכרה על ידי שלטונות הצי המלחמתי כדי ללוות את אוניותיה של שייטת במהלך הפלגה ארוכה או שהייה ממושכת בים; הן סיפקו את צורכי המזון והשתייה של אוניות המלחמה משום שלא היה בהן די מקום אחסון להפלגות ממושכות. >> אֳנִיַת אַסְפָקָה.

סַפֶּקֶת מַיִם (water supply boat, water boat): ספינת מְכַל לאספקת מים טריים לאוניות בנמל.

סֵפֶר חוֹפָאוּת (pilot book, coast pilot, sailing directions): ספר הדרכה רשמי המשמש עזר לניווט חופי. מביא מידע מפורט על החופים, הנמלים, המפרצים, הרוחות והזרמים וכו' שמפאת צמצום המקום לא ניתן למסור אותו במפות הניווט עצמן. = מַדְרִיךְ חוֹפָאוּת.

סְקוּנֶר* (schooner, fore-and-aft schooner): ספינת מפרשים דו-תורנית המניפה מפרש גף עם מנור ומפרש גף עילי על כל אחד מתרניה (הקדמי והראשי), וכן תוסף קדמי ושני חלוצים. לרוב לפנאי ולתחרות. = סְכוּנָר [מיושן] [איור]

– סְקוּנֶר נוֹשֵׂא מִפְרָשִׂים עִלִּיִּים רָחְבִּיִּים, סקונר נושא מפרשים עיליים רוחביים (topsail schooner): ספינת מפרשים למסחר המניפה מפרשי גף על תרניה הקדמי והראשי, שני מפרשים עיליים רוחביים על תורנה הקדמי, מפרש גף עילי על תורנה הראשי, תוספים וחלוצים. [איור]

– סְקוּנֶר תְּלַת תָּרְנִי, סקונר תלת תורני (three-mast schooner): ספינת מפרשים למסחר, המניפה על כל אחד מתרניה מפרש גף עם מנור ומפרש גף עילי, תוסף קדמי ושלושה חלוצים. סקונרים תלת־תורניים המניפים על התורן הקדמי שני מפרשים עיליים רוחביים נקראים באנגלית jackass schooners. >> בַּרְקֶנְטִינָה. [איור]

סְקִיף (skiff): סירת חתירה קלה לפנאי ולספורט.

סְקִיפֶּר (skipper): קברניט של ספינה קטנה, ובמיוחד של יכטה. >> מֵשִׁיט.

סֶקְסְטַנְט (sextant): מכשיר ניווט באמצעותו מודדים את רוּם (altitude) השמש, הירח או כוכב מעל האופק ובעזרת הנתונים שהתקבלו מחשבים את מיקום האונייה, כלומר את קו האורך וקו הרוחב בהם היא נמצאת ברגע המדידה. מן sextans, "שישית" בלטינית, כי המכשירים הראשונים היו בעלי קשת מדידה של 60 מעלות (1/6 מעגל). לימים הוגדלה קשת המדידה ל־120 מעלות, אך השם נשמר. >> קְוַדְרַנְט, רוּם.

סְקַרְיָה*, גם אִסְקַרְיָה ואיסקריה (yard): [מארמית: אִסְקַרְיָא, אִיסְקַרְיָא.] כלונס בספינת מפרשים אליו מחוברת השפה העליונה של מפרש רוחבי או מפרש לטיני. = עֵרֶב [מיושן] >> זְרוֹעַ הַמִפְרָשׂ. [איור] [איור]

– סְקַרְיָה לָטִינִית (lateen yard): סקריה של מפרש לטיני.

– סְקַרְיָה מְשׁוּכָה לְאָחוֹר (yard braced aback) >> מִשֵׁךְ לְאָחוֹר.

– סְקַרְיָה מְשׁוּכָה לָאֹרֶךְ (yard braced up) >> מִשֵׁךְ לָאֹרֶךְ.

– סְקַרְיָה מְשׁוּכָה לַחֹד, סקריה משוכה לחוד (yard braced sharp) >> מִשֵׁךְ לַחֹד.

– סְקַרְיָה מְשׁוּכָה לִפְקֹם, סקריה משוכה לפקום (yard braced about) >> מִשֵׁךְ לִפְקֹם.

– סְקַרְיָה מְשׁוּכָה לָרֹחַב, סקריה משוכה לרוחב (yard braced in) >> מִשֵׁךְ לָרֹחַב.

– סְקַרְיַת אוֹתוֹת* (signal yard): כלונס אופקי בראש תורן של אוניית קיטור או מנוע, אליו מחוברים המעלנים להנפת דגלי קוד.

– סְקַרְיַת מוֹט הַחַרְטוֹם (spritsail yard): סקרית מפרש מוט החרטום. >> מִפְרַשׁ מוֹט הַחַרְטוֹם.

סֹרֶג*, סורג (grating) >> שְׂבָכָה.

סַרְגֵל מַקְבִּיל (parallel ruller): כלי שרטוט המשמש לשרטוט קווים מקבילים. נפוץ מאוד בעבודה עם מפות ניווט ימיות.

סִרְטוּט קַוֵּי הָאֳנִיָּה*, סרטוט קווי האונייה (lines drawing): סרטוט טכני המציג את קווי הגוף של כלי שיט בשלושה מבטים ובכמה חתכים מקבילים. [איור]

סְתִימָה בִּנְעֹרֶת, סתימה בנעורת (caulking) >> סָתַם בִּנְעֹרֶת.

סָתַם אֶת חוֹר הַהַצָּתָה, סתם את חור ההצתה (to stop the vent): כיסה בקצה האגודל את חור ההצתה של תותח נטען־לוע מיד לאחר שהכדור או הקלע נורה ויצא מן הקנה. פעולה זו נועדה לחנוק את הבעירה של שאריות אבק שריפה בתוך חור ההצתה, ועל ידי כך למנוע התלקחות בלתי מבוקרת של התחמיש או של אבק ההצתה בעת הטעינה הבאה.

סָתַם בִּנְעֹרֶת, סתם בנעורת [את סדקי הלוחות] (to caulk): אטם בנעורת פשתן את המרווחים הדקים בין לוחות הדופן או הסיפון של ספינת עץ. = אָטָם בִּנְעֹרֶת. >> סֶדֶק, בֶֶּדֶק, סוֹתֵם בֶּדֶק, נְעֹרֶת. [איור]

סָתַם לֹע, סתם לוע [של תותח] (to plug): חסם את פי הקנה של תותח נטען־לוע בפקק עץ. >> מִכְסֵה לֹעַ, מְגוּפַת לֹעַ.

סָתַם פִּרְצָה [בנעורת חבלים] (to fother): בתקופת המפרשים השתמשו לעתים בשיטה מיוחדת לאטימת פרצות בתחתית האונייה בעודה שטה או עוגנת. קשרו מפרש בארבע פינות והניחו עליו כמות נכבדה של נעורת חבלים, פשתן, צמר, כותנה וכו'. את המפרש הורידו למים והצמידו למקום חדירת המים. הנעורת נשאבה ומילאה את מקום הדליפה, ואחרי שחזרו על פעולה זו כמה פעמים, התמעטה חדירת המים או נפסקה כמעט לגמרי. >> מִזְרַן הִתְנַגְּשׁוּת, בַּקָּרַת נְזָקִים.

סָתַר*, סתר חבל (to unlay, to untwist): הפריד את גדיליו המפותלים של חבל כדי ליצור בקצה החבל קליעה או קשר דקורטיבי; הפריד את הגדילים המפותלים לחוטים. >> פָּתַל.

---

^{עדכון אחרון: 24 במרץ 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

נָאוּאַרְכוֹס (nauarchos): [מיוונית] מפקד צי מלחמתי ביוון העתיקה ובמיוחד מפקד הצי בספרטה. = שַׂר הַצִּי [מליצי].

נָאוּמַכְיָה (naumachia): [מיוונית: "מִלְחֶמֶת אֳנִיּוֹת"] ברומא העתיקה – קרב ימי בזירת קרקס לראווה ולשעשוע הקהל, וגם מקווה המים המלאכותי עצמו בו נערך הקרב. [איור]

נָגַד (to warp, to kedge) >> נְגִידָה.

נֶגֶד הַגַּלִּים* (head to the sea) >> הפניית חרטום האונייה נגד כיוון תנועת הגלים. = מוּל הַגַּלִּים.

נַגָּדָא [ארמית, חז"ל] (hauler) >> מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת.

נְגִידָה* (warping; kedging): א) בתקופת המפרשים – הסעת אונייה למרחק קצר בתוך נמל, תעלה או נהר בכוחות עצמה; מן האונייה נמתחו אל כלונסאות קבועים בחוף או אל מצופים מעוגנים לקרקעית שני עבותות באלכסון קדימה למשיכה ושני עבותות באלכסון אחורה לבלימה. מלחי האונייה משכו את העבותות בעזרת כנן או כננת. ב) במקומות בהם לא נמצאו כלונסאות או מצופי נגידה, הטילה האונייה עוגן נגידה (kedge anchor) במרחק מה קדימה באמצעות אחת מסירותיה, והמלחים משכו את חבל העוגן וחוזר חלילה. >> נָגַד, כְּלוֹנֶסֶת, מְצוֹף נְגִידָה, עֹגֶן נְגִידָה, חֶבֶל נְגִידָה, מְשִׁיכַת סְפִינוֹת, עִתּוּק. [איור]

נַגָּר, נַגַּר הָאֳנִיָּה, נגר האונייה; נַגַּר אֳנִיּוֹת, נגר אוניות (carpenter; sea carpenter): באוניות מפרשים מלחמתיות – קצין־משנה שהיה אחראי לתיקון ולתחזוקת גוף האונייה, התרנים והסירות. באוניות סוחר – דֵּרוּג בכיר במחלקת הסיפון, מתחת רב־מלחים בסולם הדרגות.

נִגְרָר, הָעֹגֶן נִגְרָר, העוגן נגרר (the anchor comes home): מצבו של עוגן שהשתחרר מאחיזתו בקרקעית והוא נמשך אחרי הספינה. = נִסְחָב, הָעֹגֶן נִסְחָב. >> נִתַּק, הָעֹגֶן נִתַּק.

נֵד עָנָן* (cloudbank, bank of clouds): גוש עננים נמוך, מעל קו האופק.

נִדְנוּד* (pitch, pitching): תנועת אונייה מעלה־מטה סביב צירה הרוחבי, אז חרטומה וירכתיה עולים ויורדים לסירוגין, כמו נדנדה. >> טִלְטוּל, הִתְנַדְנֵד. [איור]

נִהֵג*, ניהג את האונייה (to steer): אחז בהגה והוליך את האונייה בכיוון הרצוי. = הִגָּה אֶת הָאֳנִיָּה. >> הִנְחָה אֳנִיָּה.

נֶהֱדַף לְאָחוֹר, המפרש נהדף לאחור (taken aback): ייאמר על מפרש רוחבי ששינוי פתאומי בכיוון הרוח או חוסר תשומת לב של ההגאי גרמו לרוח לנשוב על צדו הקדמי ולהצמידו אל התורן. >> הִרְתִיעַ מִפְרָשׂ, מָשׁוּךְ לְאָחוֹר.

נוֹדֶדֶת (tramp ship, tramp vessel, general trader) >> אֳנִיַּת מַשָּׂא נוֹדֶדֶת.

נִוּוּט*, ניווט [הפעולה] (navigation): הנחיית דרכה של אונייה ממקום אחד למקום שני בעזרת מפות, מכשירי ניווט ועזרי ניווט. >> נִוּוּט חוֹפִי, נִוּוּט אַסְטְרוֹנוֹמִי, נִתּוּב.

– נִוּוּט אַסְטְרוֹנוֹמִי, ניווט אסטרונומי (astronomical navigation, astro-navigation): הנחיית דרכה של אונייה בלב ים בעזרת תצפיות על גרמי שמיים, להבדיל מניווט חופי.

– נִוּוּט חוֹפִי*, ניווט חופי (coastal navigation): הנחיית דרכה של אונייה לאורך חוף הנראה לעין בעזרת סימני נוף בולטים, מדידת עומקים ועזרי ניווט כמו מגדלורים, מצופים ואורות, אך ללא תצפיות אסטרונומיות. >> נִתּוּב, סֵפֶר חוֹפָאוּת.

– נִוּוּט מְקוֹרָב, ניווט מקורב (dead reckoning): חישוב מיקומה המשוער של אונייה בלב ים על פי הקורסים והמרחקים שעברה מאז האומדן הקודם והבאה בחשבון של טרידת רוח וזרם, להבדיל מניווט אסטרונומי המדויק יותר. >> לוּחַ נִוּוּט.

נוֹחַ*, ים נוח (smooth): דרגה 2 (מתוך 10) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים 0.10–0.50 מ'. >> סֻלַּם דּוֹגְלַס, סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.

נַוָּט*, נווט (navigator): קצין ים, מומחה בנווטות, המנחה את דרכה של אונייה בים. = קְצִין נִוּוּט (בכלי שיט מלחמתיים). >> נַתָּב.

נִוֵּט*, ניווט (to navigate) >> נִוּוּט.

נוֹטֶה עַל צִדּוֹ, האונייה נוטה על צדה (to heel; to list) >> נָטָה עַל צִדּוֹ.

נַוָּטוּת*, נווטות [המקצוע] (navigation): אומנותו של הנווט; תורת הניווט.

נוֹסֵעַ בֵּינַת סִפּוּנִים, נוסע בינת סיפונים (tweendeck passenger): בימים עברו, במאה ה-19, נוסע בתעריף הנמוך ביותר באוניית נוסעים טרנס־אוקיאנית, שהתגורר ואכל בצוותא עם עוד עשרות נוסעים אחרים בבינת הסיפונים, להבדיל מנוסעי התאים של המחלקות הראשונה והשנייה. >> בֵּינַת סִפּוּנִים, אֳנִיַּת מְהַגְּרִים, נוֹסֵעַ תָּא.

נוֹסֵעַ בְּתַשְׁלוּם, נוֹסֵעַ בְּשָׂכָר (paying passenger): נוסע באונייה מסחרית המשלם את דמי הנסיעה. >> נוֹסֵעַ נִלְוֶה.

נוֹסֵעַ נִלְוֶה, נוסע נלווה (deadhead): נוסע באונייה מסחרית שאינו משלם עבור נסיעתו. >> נוֹסֵעַ בְּשָׂכָר, נוֹסֵעַ בְּתַשְׁלוּם.

נוֹסֵעַ סָמוּי (castaway): אדם המתגנב לאונייה כדי להתחמק מביקורת הגבולות ונוסע בה בהיחבא מבלי לשלם.

נוֹסֵעַ סִפּוּן, נוסע סיפון (deck passenger): נוסע על הסיפון הגלוי של מעבורת או של אוניית נוסעים למרחקים קצרים שאין לו מקום ישיבה או מקום לינה מוגדר.

נוֹסֵעַ תָּא (cabin passenger): נוסע בשכר באונייה שהוקצה לו תא מגורים נפרד, לעיתים עם עוד נוסע אחד או שניים. >> נוֹסֵעַ בֵּינַת סִפּוּנִים.

נוֹפֵף מִפְרָשׂ [לאות ברכה] (to let fly): בתקופת המפרשים, שחרר בבת אחת את מיתריו של מפרש והניח לו להתנפנף ברוח, אות כבוד לאוניית מלחמה חולפת. >> נִפְנֵף מִפְרָשִׂים, הִרְכִּין מִפְרָשׂ עִלִּי.

נוֹרָא*, ים נורא (phenomenal): דרגה 9 (הגבוהה ביותר) בסולם דוגלס למצב הים. גובה הגלים מעל 14.00 מ'. >> סֻלַּם דּוֹגְלַס, סֻלַּם בּוֹפוֹרְט.

נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים, נַעַר נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים (powder-boy, powder-monkey): איש צוות־תותח באוניית מפרשים מלחמתית, נער לפי גילו, שהביא בריצה בשעת קרב את תחמישי אבק השריפה ממחסן התחמושת בבטן האונייה אל התותח בסיפון התותחים. [איור]

נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת, נושאת גייסות (transport, troopship, troop carrier, trooper): אוניית מלחמה לא חמושה להובלת חיילים וציודם אל זירות לחימה מעבר לים. = מוֹבֶלֶת גְּיָסוֹת, מוֹבֶלֶת צָבָא, מוֹבֶלֶת חַיָּלִים, נוֹשֵׂאת צָבָא, נוֹשֵׂאת חַיָּלִים. >> אֳנִיַּת הוֹבָלָה. [איור]

נוֹשֵׂאת דָּגָן (grain carrier, grain ship) >> מוֹבֶלֶת דָּגָן.

נוֹשֵׂאת חַיָּלִים, נושאת חיילים (transport, troopship) >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

נוֹשֵׂאת מְטוֹסִים* (air-carrier): כלי שיט מלחמתי הנושא בבטנו מטוסי קרב, כשסיפונו העליון משמש להם שדה המראה ונחיתה בלב בים. = נוֹשֵׂאת אֲוִירוֹנִים* [מיושן].

נוֹשֵׂאת מְסוֹקִים (helicopter carrier): כלי שיט מלחמתי הנושא בבטנו מסוקי קרב, כשסיפונו העליון משמש להם שדה נחיתה והמראה בלב ים.

נוֹשֵׂאת צָבָא (transport, troopship) >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

נִזּוֹק, אונייה ניזוקה (disabled, disabled ship): ייאמר על אונייה שאיבדה את תרניה או את מפרשיה, שמים חודרים לתוכה או שנשברה וכדומה, ועל כן מתקשה להוסיף ולשוט ואף נשקפת לה סכנת טביעה. >> לֹא כָּשִׁיר לְשַׁיִט.

נָחוֹתֵי יַמָּא (seafarers, mariners): [לשון חז"ל] יורדי ים, ספנים.

נַחְשׁוֹל* (billow, roller): גל או גל נד רב עוצמה.

נָחַת (to land): קרב ספינה או סירה לחוף וירד ממנה ליבשה. לרוב הכוונה לחיילים ולציודם. >> יָרַד לַיַּבָּשָׁה, נַחָת.

נַחָת (marine): חייל המאומן בלוחמה אמפיבית, המגיע ליבשה מכלי שיט או מכלי טיס מוּשָׁט, למטרות תקיפה או פשיטה על יעדי האויב. >> חַיַּל צִי.

נַחֶתֶת (landing craft): ספינת מלחמה שטוחת־תחתית ונמוכת־שוקע, בעלת חרטום נפתח, להנחתה בחוף של רגלים וכלי־רכב קרביים. = סְפִינַת נְחִיתָה, פּוֹלֶשֶׁת [מיושן]. >> אֳנִיַּת נְחִיתָה.

נַחֶתֶת חַיָּלִים (Landing Craft Personnel, LCP): ספינת מלחמה נמוכת שוקע ושטוחת תחתית, בעלת חרטום נפתח, להנחתה בחוף של לוחמים וציודם האישי.

נַחֶתֶת טַנְקִים (Landing Craft Tank, LCT): ספינת מלחמה נמוכת שוקע ושטוחת תחתית, בעלת חרטום נפתח, להנחתה בחוף של טנקים.

נָטָה עַל צִדּוֹ, האונייה נטתה על צדה (to heel over, to keel over, to careen ; to have a list): ייאמר על כלי שיט הרוכן לצד אחד – א) בלחץ הרוח, בעיקר אוניות מפרשים; ב) בשל חלוקת מטען לא נכונה או הצפה. >> נְטִיָּה.

– נָטָה עַל צִדּוֹ בְּמִדָה מְסֻכֶּנֶת, האונייה נטתה על צדה במידה מסוכנת (to lay broadside on, to lay on her broadside, to lay on her beam ends): ייאמר על אוניית מפרשים שהרוח מטה אותה על צדה עד כדי סכנת התהפכות. במצב זה, קצות קורות הסיפון שלה (beam ends) כבר נושקים למים. = שָׁכַב עַל צִדּוֹ (האונייה שכבה על צדה). [איור]

נִטּוּל מִטְעָן*, ניטול מטען (cargo handling): העברת מטען מאוניית סוחר לחוף ולהפך, פריקה וטעינה של מטען. >> סִדּוּר מִטְעָן.

נְטוּלַת רוּחַ, אונייה נטולת רוח [מליצי] (becalmed): ייאמר על אוניית מפרשים העומדת ללא נוע כי הרוח פסקה לנשוב. = סְפִינָה שֶׁנִּטְּלָה הָרוּחַ מִמִּפְרָשֶׂיהָ. >> דִּמְמַת רוּחַ.

נְטוּלַת תְּרָנִים, אונייה נטולת תרנים (dismasted): מצבה של אוניית מפרשים שתרניה התמוטטו בסערה או בקרב, או הוסרו ממנה בכוונה תחילה. = אֳנִיָּה שֶׁאָבְדוּ לָה תְּרָנֶיהָ, עֲרוּפַת תְּרָנִים. >> שָׁבַר תֹּרֶן, הֵסִיר תֹּרֶן, תֹּרֶן דְּחָק. [איור]

נָטוּשׁ בְּאִי בּוֹדֵד, נָטוּשׁ עַל חוֹף שׁוֹמֵם (marooned): בתקופת המפרשים – מלח שהופקר לנפשו באי בודד או בחוף שומם כאמצעי ענישה. עונש זה הוטל על ידי רבי חובלים אכזריים במיוחד של אוניות סוחר.

נְטִי* (cant; rake): הרכינה לפנים או לאחור ממצב אנכי של קנה החרטום, של מזוזת הירכתיים או של תורן.

– נְטִי הַתֹּרֶן*, נטי התורן (rake of a mast); תורן נוטה קדימה (a mast is raked forward); תורן נוטה אחורה (a mast is raked aft).

– נְטִי קְנֵה הַחַרְטוֹם (rake of the stem).

נְטִיָּה*, נטייה (heel, careen; list): א) רכינת ספינה לצד אחד בלחץ הרוח, לרוב בסירות ובספינות מפרשים (heel). = הַטָּיָה. ב) רכינת ספינה לצד אחד בשל חלוקה לא מאוזנת של המשקל שהיא נושאת או בשל תזוזה של מטען (list). = שְׁחִיָּה* [מיושן]. >> נָטָה עַל צִדּוֹ (האונייה נטתה על צדה), הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּה.

נֵטֶל* (ballast): תוספת משקל בתחתית כלי שיט, כדי לייצבו או כדי לשנות את השוקע והשופע שלו. בכלי שיט קטנים וביאכטות: משקולות ברזל או עופרת; באוניות: מי ים במכלי מי נטל מיוחדים לדבר. >> זְבוֹרִית, מֵי נֵטֶל.

נִטֵּל מִטְעָן*, ניטל מטען (to handle cargo) >> נִטּוּל מִטְעָן.

נִטְעַן לֹעַ, נטען לוע (muzzle-loaded, muzzle-loader, ML): כינוי לכלי ירי אשר טעינת התחמושת שלו נעשית דרך הלוע ולא דרך המכנס בחלקו האחורי. תותחי האוניות בתקופת המפרשים היו נטעני לוע (להוציא תותחי סביבול, שהיו נטעני מכנס).

נִטְעַן מִכְנָס (breech-loaded, breech-loader, BL): כינוי לכלי ירי אשר טעינת התחמושת שלו נעשית דרך המכנס בחלקו האחורי ולא דרך הלוע. תותחים נטעני־מכנס הוכנסו לשימוש באוניות במחצית השנייה של המאה ה־19.

נִטְרָד* (to drift, to drive, adrift): א) נישא עם הרוח או הזרם, נתון לחסדי הזרמים והרוחות. = נִסְחָף, נִגְרָף. ב) על ספינה: הוסטה ממסלולה לפי המצפן בהשפעת זרם ים או רוח. = נֶהֶדְפָה מִדַּרְכָּהּ [מליצי]. >> נָתוּן לְחַסְדֵי הַזְּרָמִים וְהַרוּחוֹת, הִפְקִיר לְחַסְדֵי הַזְרָמִים וְהָרוּחוֹת, מָסַר לְחַסְדֵי הַזְּרָמִים וְהָרוּחוֹת, טְרִידַת רוּחַ, טְרִידַת זֶרֶם.

– נִטְרָד עַל יְדֵי הַרוּחַ, האונייה נטרדת על ידי הרוח (to make leeway): ייאמר על אוניית מפרשים הסוטה ממסלולה לפי המצפן בהשפעת הרוח המסיעה אותה. = נִסְחָף עַל יְדֵי הַרוּחַ.

נִטְרָף, הָאֳנִיָּה נִטְרְפָה, האונייה נטרפה (to wreck): ייאמר על ספינה שטולטלה על ידי גלי ים סוער ונשברה. (עפ"י "סְפִינָה הַמִּטָרֶפֶת בַּיָּם", משנה תענית, ג, ז.) >> טְרֹפֶת.

נָטַשׁ בְּאִי בּוֹדֵד, נָטַשׁ עַל חוֹף שׁוֹמֵם (to maroon) >> נָטוּשׁ בְּאִי בּוֹדֵד.

נָטַשׁ אֶת הָאֳנִיָּה, נטש את האונייה (to abandon the ship): ייאמר על אנשי הצוות והנוסעים היורדים לסירות ההצלה ועוזבים את האונייה העומדת לטבוע.

נִיד גַּל (roll of the sea): [מליצי] תנועת גל, ניע גל.

נִיַּח*, נִיַּח אֶת הָאֳנִיָּה*, נייח את האונייה (to heave to): הפנה את חרטום הספינה אל הרוח והביא אותה למצב שבו כמעט ואינה מתקדמת וגם לא נסוגה לאחור. בספינות מפרשים על ידי כיוון של המפרשים, בספינות ממונעות בעזרת המנועים. למשל: בהמתנה לסירת נתב. >> עָמַד (כלי שיט). [איור]

נִימוּסֵי דְּגָלִים (flag etiquette, flag protocol): מערכת של כללים, מיעוטם קבועים בחוק המדינה ומרביתם בנוהג ובמסורת הימית, הקובעים את דרכי הנפתם של דגלים בכלי שיט.

נְיָרוֹת הָאֳנִיָּה, ניירות האונייה (ship's papers): היומנים, התעודות והמסמכים שאונייה נדרשת להחזיק. = תְּעוּדוֹת הַסְפִינָה, תְּעוּדוֹת הָאֳנִיָּה.

נְמוּךְ שֹׁקַע, נמוך שוקע (shallow draught, shallow draft): כלי שיט שמידת השקיעה שלו במים קטנה, כלומר המרחק בין קו המים לבין השדרית שלו הוא קטן, ולכן הוא יכול לשוט במים רדודים יחסית בלא חשש לפגיעה בקרקעית.

נָמֵל*, נָמָל (harbour; port; haven): א) מקום עגינה לכלי שיט, מוגן מפני הגלים והרוחות ומצויד ברציפים ושרותי נמל; ב) נמל מסחרי; מקום עגינה לאוניות סוחר המצויד באמצעי פריקה, טעינה, שינוע ואחסון, ומשמש כנמל יציאה וכניסה לנוסעים; ג) מקום עגינה המעניק מחסה מפני הגלים והרוחות; נמל מבטחים. >> חוֹף אֳנִיּוֹת, מַעֲגָן, מַעֲגָנָה לְיַכְטוֹת (marina).

– נְמַל בַּיִת (home port): הנמל המשמש כבסיסה הקבוע של אונייה, ובדרך כלל גם הנמל בו היא רשומה במרשם כלי השיט.

– נְמַל דַּיִג* (fishing harbour): נמל המותאם במיוחד לעגינת ספינות וסירות דיג, ובו מתקנים לפריקת הדגה, אחסנתה, עיבודה ואריזתה. = נְמַל דַּיָּגִים.

– נָמֵל טִבְעִי, נָמָל טִבְעִי (natural harbour): נמל המוגן מפני גלים, זרמים ורוחות על ידי צורת החוף וטבע המקום.

– נְמַל טְעִינָה* (port of loading) הנמל בו טוענים על אוניית סוחר את משאה, כדי להעבירו אל נמל היעד; נמל היציאה.

– נְמַל יַעַד (port of destination): הנמל אליו מתכננת אונייה להגיע, ואליו היא עושה את דרכה; וגם הנמל אליו מיועד המטען אותו היא מובילה.

– נְמַל מִבְטָחִים, חוֹף מִבְטָחִים [מליצי] (haven) >> נְמַל מִקְלָט.

– נְמַל מַחֲסֶה (port of refuge, harbour of refuge) >> נְמַל מִקְלָט.

– נָמֵל מְלָאכוּתִי, נָמָל מְלָאכוּתִי (artificial harbor): נמל המוגן מפני גלים וזרמים על ידי שוברי גלים.

– נְמַל מִקְלָט (port of refuge, harbour of refuge): נמל אליו נכנסת אונייה כדי למצוא מחסה מפני סערה או כאשר נשקפת לה סכנה ואינה יכולה להמשיך בדרכה, אך לא למטרות פריקה וטעינה. = נְמַל מַחֲסֶה, [מליצי] נְמַל מִבְטָחִים, [מליצי] חוֹף מִבְטָחִים.

– נְמַל נֵפְט (oil port): נמל המצויד במתקנים ובאמצעים לטעינה ולפריקה של מכליות נפט.

– נָמָל סָכוּר (floating harbour): נמל על שפת ים או על גדת נהר מועדי המצויד בשערי סכר, כך שמפלס המים בו נשאר קבוע גם בשעת השפל. >> מוֹעֲדִי, מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

– נְמַל פְּקִידָה (port of call): נמל ביניים בו עוצרת אונייה כדי לטעון או לפרוק מטען, להעלות או להוריד נוסעים, להצטייד באספקה או לתדלק.

– נְמַל פְּרִיקָה* (port of discharge) הנמל בו פורקים את משאה של אוניית סוחר; נמל היעד.

– נְמַל רִשּׁוּם, נמל רישום (port of registry): הנמל בו רשומה אונייה במרשם כלי השיט, ובדרך כלל גם נמל הבית שלה.

– נְמַל תִּדְלוּק (bunkering port): נמל המצויד באמצעים לאספקת דלק לאוניות עבור מנועיהן או דודי הקיטור שלהן. >> תַּחֲנַת תִּדְלוּק בְּפֶחָם.

נַמְלָן [מיושן] (harbour worker): עובד נמל.

נִמְשָׁךְ, הָעֹגֶן נִמְשָׁךְ, העוגן נמשך [לאונייה] (to come home, the anchor is coming home): ייאמר על עוגן אשר במהלך משיכת חבל העוגן או שרשרת העוגן הוא עצמו מתקרב לאונייה במקום שהאונייה תתקרב אליו.

נִמְשָׁךְ לְמוֹרַד הָרוּחַ, האונייה נמשכת למורד הרוח (the ship is slack) >> הֶגֶה בְּמוֹרַד הָרוּחַ.

נִמְשָׁךְ לְמַעֲלֵה הָרוּחַ, האונייה נמשכת למעלה הרוח (the ship is gripping, the ship is ardent). = נְטִיָּה לְהִתְקָרֵב לָרוּחַ, נְטִיָּה לְקָרֵב [מיושן]. >> הֶגֶה בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ.

נֵס* (pennant, pendant): א) דגל משולש צר וארוך, המשמש לאיתות או לציון מיוחד. ב) מִפְרָשׂ [לשון המקרא]. ג) תֹּרֶן [לשון המקרא].

– נֵס הַקָּצִין הַבָּכִיר (senior officer's pendant): דגל זיהוי שמניף הקצין הגבוה ביותר בשייטת, שאינו קצין דגל, על תורן אוניית הפיקוד כל עוד הוא נמצא בה.

– נֵס הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל, נס השירות הפעיל (commissioning pendant, masthead pendant): דגל משולש צר וארוך המונף בראש תורנה של אוניית מלחמה כל זמן היותה בשירות פעיל וכשירה לתפקידה, 24 שעות ביממה. = נֵס שֵׁרוּת, נֵס רֹאש הַתֹּרֶן.

– נֵס הַתְּשׁוּבָה (answering pendant): אחד מדגלי הקוד הבינלאומי לאיתות הנוהג באוניות. מונף לאחר שמתקבלת תשדורת דגלים מאונייה אחרת או מן החוף, כדי לציין שההודעה הובנה. שמו המלא של הנס הוא: "דֶּגֶל הַקּוֹד וְנֵס הַתְּשׁוּבָה". [איור]

– נֵס רֹאש הַתֹּרֶן (masthead pendant) >> נֵס הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל.

– נֵס שֵׁרוּת* (commissioning pendant) >> נֵס הַשֵּׁרוּת הַפָּעִיל.

נָסוֹג לִמְבוֹא הָרוּחַ, נָסוֹג לְמוֹרַד הָרוּחַ, נָסוֹג לְצַד הַחֲסִי (to retire to leeward): ייאמר על אוניית מפרשים המסתלקת מזירת הקרב בעזרת הרוח, בין אם נפגעה ובין אם היא נמנעת מלהתנגש באויב. ובהשאלה: עם עלות מפקד אוניית מפרשים אל סיפון האחרה, פרשו קציני המשמרת לצד החסוי מרוח של הסיפון לאות כבוד. = פָּרַשׁ לְצַד הַחֲסִי. >> עֶמְדַת הַחֲסִי.

נִסְחָב, הָעֹגֶן נִסְחָב*, העוגן נסחב (the anchor drags) >> נִגְרָר, העֹגֶן נִגְרָר.

נִסְחָף* ( to drift, to drive, to get adrift) >> נִטְרָד.

נְסִיגַת הַגַּל* (backwash) >> גַּל נָסוֹג.

נְסִיעָה (trip): הפלגה קצרה בנהר או בקרבת החוף וגם כל אחד מקטעיה של הפלגה ארוכה. >> מַסָּע, הַפְלָגָה, שַׁיִט, קֶטַע הַדֶּרֶךְ.

נְסִיעָה אֲחוֹרָה (sternway) >> הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת אֲחוֹרָה, תְּנוּעָה אֲחוֹרָה.

נְסִיעָה קָדִימָה (headway) >> הָאֳנִיָּה נוֹסַעַת קָדִימָה, תְּנוּעָה קָדִימָה.

נֶסֶר (deal plank, deal): א) לוח עץ דק; ב) נסרי אשוח או אורן ששימשו בתקופת המפרשים, לפני הנהגת הציפוי בפחי נחושת, לציפוי תחתית הגוף לשם הגנה מפני תולעת האוניות. >> לוּחַ, קֶרֶשׁ.

נֶעֱמָד מוּל הָרוּחַ, האונייה נעמדה מול הרוח (to come to): ייאמר על אוניית מפרשים שהפנתה את חרטומה מול הרוח ונעצרה. >> עָמַד, הָאֳנִיָּה עָמְדָה, נֶעֱצָר מוּל הָרוּחַ.

נֶעֱצָר, האונייה נעצרה (to lose way, the ship lost her way, the ship lost her headway): ייאמר לרוב על אוניית מפרשים שהתקדמותה נעצרה בשל היחלשות הרוח, שינוי בכיוון הרוח או כיוון לא נכון של המפרשים. >> עָצַר אֶת הָאֳנִיָּה.

נֶעֱצָר מוּל הָרוּחַ, האונייה נעצרה מול הרוח (in irons, the ship is in irons, to hung up in the wind): מצבה של אוניית מפרשים שלא הצליחה לעבור את גזרת הרוח הנגדית במהלך סיבוב לשינוי המפנה מחוסר תנופה או בשל ימאות גרועה, ונותרה עומדת כשחרטומה מול הרוח. >> סִיבוּב מוּל הָרוּחַ, עֲצֵלָה בְּסִיבוּבִים מוּל הָרוּחַ, סִיבוּב לְאָחוֹר.

נַעַר הָאֳנִיָּה (ship's boy): בימים עברו, באוניות מפרשים – איש צוות, נער לפי גילו, שהועסק בעבודות שירות ונקיון, בעזרה לטבח וכו'. נער משרת. >> נַעַר תָּא, נַעַר הַקַּבַּרְנִיט.

נַעַר הַקַּבַּרְנִיט (master's boy, captain's boy): בימים עברו, ימאי באוניית סוחר, נער לפי גילו, ששימש כמשרתו של רב החובל. = נַעַר רַב הַחוֹבֵל, שַׁמָּשׁ הַקַּבַּרְנִיט. >> נַעַר תָּא.

נַעַר הַקֶּפְּטֵן (captain's servant): באוניות הצי המלכותי הבריטי עד 1796 – שם הדרגה של נער מגיל שתים־עשרה ומעלה בתקופת הכשרתו לפרח קצינים (מידשיפמן). מעין שוחר ימי, שהצטרף לצי בחסותו האישית של פוסט קפטן. לימים הוחלף שמו ל־Volunteer, 1st class.

נַעַר סִפּוּן, נער סיפון (deck boy): דרוג במחלקת הסיפון של אוניית סוחר או דיג שדרגתו מתחת למלח פשוט. >> שׁוּלְיַת מַלָּחִים.

נַעַר רַב הַחוֹבֵל (master's boy, captain's boy) >> נַעַר הַקַּבַּרְנִיט.

נַעַר תָּא (cabin boy): בימים עברו, ימאי באוניית סוחר שעסק בניקוי תאי המגורים של הקצינים והנוסעים באונייה. = מְשָׁרֵת הַתָּא. >> נַעַר רַב הַחוֹבֵל.

נְעֹרֶת*, נעורת, נעורת חבלים (oakum): סיבי פשתן או קנבוס לסתימת הסדקים בין לוחות הגוף והסיפון של ספינות וסירות עץ. את הנעורת תחבו לסדק באמצעות מפסלת סתימה ואחר כך מרחו עליה זפת חמה לאטימה מפני חדירת מים. >> סֶדֶק, סוֹתֵם בֶּדֶק, מַפְסֶלֶת סְתִימָה, הִפְרִיד חֶבֶל לִנְעֹרֶת. [איור]

נֵף*, נֵפִּים (halyard, halliard) >> מַעֲלָן.

– נֵף אוֹתוֹת* (signal halyard) >> מַעֲלַן אוֹתוֹת.

– נֵף הַקָּדְקוֹד*, נף הקודקוד (peak halyard) >> מַעֲלַן הַקָּדְקוֹד.

– נֵף הַצַּוָּאר, נף הצוואר (throat halyard) >> מַעֲלַן הַצַּוָּאר.

– נֵפֵי סְקַרְיָה תַּחְתִית (jeers): מערכת גַּלְגָּלוֹת להעלאה ולהורדה של סקריה תחתית באונייה מלאת־מעטה. זוג גלגלות ניתלו מראש התורן התחתי וחוברו אל אמצע הסקריה, גלגלת אחת בכל צד של התורן. חבלי הגלגלות, הרוהטות, נמשכו באמצעות כנן (jeers capstan) שניצב על הסיפון בין התורן הראשי לתורן הקדמי.

נָפַל לַיָּם (to fall overboard, to go by the board): ייאמר על מי שאיבד את אחיזתו ונפל ממרומי התורן או מהסיפון אל המים. >> אָדָם בַּיָּם.

נִפְנֵף מִפְרָשִׂים (to shiver): קרב אוניית מפרשים אל מבוא הרוח עד למצב בו המפרשים מתרוקנים מרוח ומתנפנפים. במצב זה הספינה לא מתקדמת אך גם לא נסוגה לאחור. >> מִתְנַפְנֵף (המפרש), נוֹפֵף מִפְרָשׂ.

– הפקודה להגאי: נַפְנֵף מִפְרָשִׂים! (!Shiver)

נִצָּב, ניצב (perpendicular) >> אֹרֶךְ בֵּין הַנִצָּבִים.

נִצּוֹל מֵאֳנִיָּה טְרוּפָה, ניצול מאונייה טרופה (castaway, shipwrecked, maroon): אדם שאונייתו טבעה בים או עלתה על שרטון וניצל ממוות. = אִישׁ שֶׁנִטְרְפָה סְפִינָתוֹ, אִישׁ שֶׁאֳנִיָּתוֹ נִטְרְפָה בַּיָּם.

נְצִיבֵי הָאַדְמִירָלִיּוּת [מיושן] (Lords of the Admiralty) >> לוֹרְדִים שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּוּת.

נִצְמַד [לאונייה, לרציף] (to come alongside, to lay aboard): ייאמר על כלי שיט המתקרב ונעמד כשדופנו צמודה לדופן אונייה אחרת, לרציף וכדומה.

נִצְנוּץ (flashing): מופע פתאומי וקצר של אור ממגדלור, מפנס איתות או ממצוף ניווט. זמן מופע האור לסירוגין קצר מזמן ההאפלה.

נְקֻדָּה, נְקֻדַּת מַצְפֵּן, נקודת מצפן (point, compass points): במצפנים מדורות עברו, כל אחת מ־32 הנקודות המחלקות את מעגל האופק של המצפן לפי שושנת הרוחות. נקודת מצפן אחת שווה לאחת עשרה ורבע מעלות בחלוקה הרציפה. >> לוּחַ הַמַּצְפֵּן, שׁוֹשַׁנַּת הַמַּצְפֵּן, בָּקִי בִּקְרִיאַת הַמַּצְפֵּן. [איור]

– נקודות המצפן: N – צפון; N by E – צפון נקודה למזרח; NNE – צפון-צפון-מזרח; NE by N – צפון-מזרח נקודה לצפון; NE by E – צפון-מזרח נקודה למזרח; ENE – מזרח-צפון-מזרח; E by N – מזרח נקודה לצפון; E – מזרח; E by S – מזרח נקודה לדרום; וכן הלאה.

נִקָּה בִּסְפוֹג, ניקה בספוג [קנה תותח נטען־לוע] (to sponge) >> סְפוֹג נִקּוּי.

נִקּוּי תַּחְתִּית הָאֳנִיָּה, ניקוי התחתית (graving, breaming, cleaning): גירוד וסילוק האצות ובלוטי הים המצטברים על גוף האונייה מתחת למים. בימים עברו, באוניות ובספינות עץ, סילקו את הצימדה הימית באמצעות אגודות זרדים בוערים ומַגרדים, ואחר כך מרחו על תחתית הגוף שכבת זפת חדשה. = גֵּרוּד "זָקָן" [לשון דיבור]. [graving כנראה מן grève בצרפתית, "חוף", כי העלו את האונייה על החוף לשם כך; מכאן גם graving dock, מבדוק יבש. breaming, כנראה מן brem בהולנדית תיכונה, "אגודת זרדים", "מטאטא".] >> הִטָּה אֳנִיָּה עַל צִדָּה, מִבְדוֹק יָבֵשׁ, הֶעֱלָה לַחוֹף. [איור]

– נִקָּה אֶת תַּחְתִית הָאֳנִיָּה, ניקה את תחתית האונייה (to grave).

– הָאֳנִיָּה נְקִיָּה, האונייה נקייה (the ship is clean): תחתית האונייה נקייה מבלוטי ים ואצות.

נַרְתִיק* (shell): גוף הגלגילה, בתוכו סובב הגלגל (או כמה גלגלים) ודרכו עובר החבל. >> גַּלְגִּלָּה, גַּלְגַּל. [איור]

נִשָּׁא בְּגַלְגַּלֵי סוּפָה, האונייה נישאת בגלגלי סופה [מליצי] (to scud, to run before a gale) >> נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה.

נִשָׂא עַל יְדֵי רוּחַ סוּפָה, האונייה נישאת על ידי רוח סופה (to scud, to run before a gale): ייאמר על אוניית מפרשים שעם התקרבותה של סערה חזקה מקטינה את שטח מפרשיה למינימום, מפנה את ירכתיה היישר אל הרוח ודוהרת עם הרוח עד יעבור זעם. = נִשָּׁא בְּגַלְגַּלֵי סוּפָה [מליצי], דּוֹהֵר עַל כַּנְפֵי סוּפָה [מליצי].

נָשַׂא מִפְרָשׂ, נָשַׂא מִפְרָשִׂים (to carry sails): נאמר על ספינת מפרשים כאשר היא מניפה על תרניה מפרש או מפרשים מסוג מסוים.

נִשְׁטָף לַיָּם, נִשְׁטָף מֵהַסִּפּוּן, נשטף מהסיפון (washed overboard, swept overboard): נאמר על אדם, מטען או ציוד על סיפונה של אונייה, שגל מים גדול כיסה וסחף אותו המימה.

נְשִׁיבָה קַלָּה* (light airs, calm wind): רוח סֵרוּגִים שחוזקה 1 (מתוך 12) בסולם בופורט ומהירותה 1–3 קשרים. נחשבת לרוח החלשה ביותר שבה אוניית מפרשים עדיין מצייתת להגה. = מַשָּׁבִים קַלִּים. >> נִשְׁמַע לַהֶגֶה.

נִשְמַעַת לַהֶגֶה, הָאֳנִיָּה נִשְׁמַעַת לַהֶגֶה (to have a steerage, the ship answers the rudder): מהירות השיט הנמוכה ביותר המאפשרת לאונייה לציית לתנועות לוח ההגה. במהירות נמוכה מאוד ההגה אינו יעיל. >> הֵעָנוּת לַהֶגֶה, נְשִׁיבָה קַלָּה.

נַשָּׁק (armourer): קצין משנה באוניית מפרשים מלחמתית שהופקד על ניקוי ותיקון הרובים, האקדחים וחרבות המלחים של האונייה. >> תּוֹתְחָן.

נַתָּב* (pilot): רב חובל או נווט חופי מוסמך המנחה אוניות בכניסתן לנמל או ביציאתן ממנו, בעת שוטן בתעלה או בנהר, ובכניסה ממבוא ים לשפך נהר וביציאה ממנו. = אוֹביל [מיושן]. >> סִירַת נַתָּב, הִנְחָה אֳנִיָּה, נַוָּט.

– נַתָּב שֶׁל יָם (deep sea pilot): רב חובל מוסמך הנשכר לנווט את דרכה של אוניית סוחר בנתיב ספנות ראשי שמרובות בו הסכנות והמכשולים לשיט, ועל כן מצריך התמצאות ובקיאות מיוחדת. מכאן: נתב של הים הצפוני (North Sea pilot), נתב של התעלה האנגלית (English Channel pilot) וכו'.

– נַתָּב שֶׁל נָהָר (river pilot).

נִתֵּב*, ניתב (to pilot) >> נִתּוּב.

נִתּוּב*, ניתוב (pilotage): הנחיית אונייה בכניסתה לנמל וביציאתה ממנו ובשוטה בתעלה או בנהר. >> נִוּוּט חוֹפִי, נַתָּב, אַגְרַת נִתּוּב, דְּמֵי נִתּוּב.

נָתוּן לְחַסְדֵי הַזְּרָמִים וְהַרוּחוֹת (adrift, to get adrift) >> נִסְחָף בַּזֶרֶם.

נִתְזֵי מֵי יָם, נִתְזֵי מַיִם (sea spray, spray) >> רֶסֶס מֵי יָם.

נָתִיב, נָתִיב יַמִּי, נְתִיב יָם (track, route, sea way, sea lane): א) "מסלול" שיט בים הפתוח ובאוקיינוסים בניגוד ל"נתיב מים" במים פנימיים. ב) "דרך ראשית" לתובלה ימית בין שני נמלים או יותר, המועדפת מסיבות גאוגרפיות וכלכליות בעיקר. = נְתִיב סַפָּנוּת. >> אָרְחוֹת יַמִּים, דַּרְכֵי הַיָּם, נְתִיבוֹת הַיָּם [מליצי].

נְתִיב מַיִם*, נְתִיב מַיִם פְּנִים־יַבַּשְׁתִי (waterway, inland waterway): גוף מים פנימיים, כמו נהר או תעלה, שסירות וספינות יכולות לשוט בו. >> תְּעָלַת שַׁיִט.

נְתִיב סַפָּנוּת (shipping route, shipping lane): דרך מסחר ימית. "דרך ראשית" לתובלה ימית בין שני נמלים או יותר, המועדפת בעיקר מסיבות גאוגרפיות וכלכליות. = נָתִיב יַמִּי. >> אָרְחוֹת יַמִּים, דַּרְכֵי הַיָּם, נְתִיבוֹת הַיָּם [מליצי].

נְתִיב שַׁיִט* (fairway, channel): החלק או ה"מסלול" בתעלה, בנמל או בנהר שכלי שיט יכול לשוט בו.

נְתִיב שַׁיִט מוֹעֲדִי (tideway): נהר עביר לשיט או תעלת שיט הנתונים להשפעת הגאות והשפל וזרם מועדי שוטף דרכם.

נְתִיבוֹת הַיָּם (paths of the sea, sea lanes): [מליצי] נתיבי הפלגתן של אוניות סוחר, ובמיוחד מעבר לים, אל ארצות רחוקות. = דַּרְכֵּי הַיָּם, אָרְחוֹת יַמִּים.

נִתַּק, הָעֹגֶן נִתַּק, העוגן ניתק (aweigh, atrip): מצבו של עוגן ברגע בו צפורניו ניתקות מן הקרקעית במהלך העלאתו אל הספינה. = עָקוּר, הָעֹגֶן עָקוּר.

נִתֵּק חֶבֶל, ניתק חבל (to cast off a rope): התיר קֶשֶׁר ושחרר חבל מאחיזתו. >> שָׁמַט חֶבֶל, שִׁחְרֵר חֶבֶל.

נִתֵּק חֲבָלִים, ניתק חבלים, האונייה ניתקה חבלים (to cast off moorings): ניתק את החבלים בהם רתוקה הספינה לרציף, לכלונס או למצוף ויצא לים. = הֵסִיר רְתוּקוֹת, שָׁמַט חֲבָלִים.

---

^{עדכון אחרון: 4 באפריל 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}

לחיפוש מהיר בעמוד הקלידו: Ctrl + F

מונחים המסומנים בכוכבית (*) אושרו על ידי האקדמיה ללשון העברית

מֵאָחוֹר* (astern; aft, abaft): א) מאחורי הירכתיים (מחוץ לספינה); ב) בירכתי האונייה, בחלקה האחורי. >> אָחוֹר, מֵאֲחוֹרֵי.

מֵאֲחוֹרֵי (abaft) – מאחורי דבר־מה בספינה עצמה. >> אָחוֹר.

מַאֲחָז*, מַאֲחַז שְׁלִיבָה, מַאֲחַז דּוּ־קַרְנִי (cleat) >> בַּרְוָז.

מֵאֵן לְהִפָּקֵם*, האונייה מיאנה להיפקם (to miss stays, to refuse stays): מצבה של אוניית מפרשים שאינה מצליחה להשלים את הסיבוב מול הרוח ולהחליף מפנה, ועל כן נאלצת לסוֹב לאחור ולהחליף מפנה עם הרוח. >> פָּקוּם, פָּקַם, סִיבוּב לְאָחוֹר.

מְאַסֵּף* (jigger) >> מִפְרַשׂ מְאַסֵּף.

מְאַסֵּף (spanker) >> מִפְרַשׂ גַּף מְאַסֵּף.

מִבְדּוֹק* (dry dock, dock): מתקן במספנה לתיקון ולתחזוקת אוניות כשהן מחוץ למים. = מִסְפַּן בֶּדֶק [מיושן]. >> מִסְפָּן, מַעֲגָנָה סְכוּרָה, רְצִיף, מִמְשֶׁה.

– מִבְדּוֹק, מִבְדּוֹק יָבֵשׁ* (graving dock, dry dock): אגן מים מלאכותי סָכוּר בתוך נמל או בגדת נהר, שניתן לרוקנו ממים ואחר כך למלאו שוב, ומשמש לתחזוקה ולתיקוני כלי שיט כשהם מחוץ למים. [לאטימולוגיה של graving dock ראו: נִקּוּי תַּחְתִּית הָאֳנִיָּה.] >> שַׁעַר הַמִבְדוֹק, מִסְפַּן בְּנִיָּה. [איור]

– מִבְדּוֹק צָף* (floating dock, floating dry dock, pontoon dock): מתקן במספנה דמוי פלטפורמה, מצויד במכלי ציפה צדדיים כך שניתן להשקיעו במים ולהציפו. משמש להרמת כלי שיט אל מחוץ למים לצורכי תיקונים או תחזוקה. [איור]

– מִבְדוֹק רָטוּב (wet dock): בתקופת המפרשים – אגן מים מלאכותי לא סכור בגדת נהר מועדי, לניקוי תחתית אוניות בשעות השפל. >> מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

מְבוֹא הָרוּחַ (leeward): הכיוון שאליו הרוח נושבת או "באה". ההיפך מ"מוצא הרוח". המונח משמש לציון כיוונים יחסיים בספינת מפרשים, אליה וממנה. = מוֹרַד הָרוּחַ. >> מוֹצָא הָרוּחַ.

– בִּמְבוֹא הָרוּחַ, לִמְבוֹא הָרוּחַ (to leeward): בצד או בכיוון שאליו הרוח נושבת או "באה". = בְּמוֹרַד הַרוּחַ, לְמוֹרַד הָרוּחַ, מִתַּחַת לָרוּחַ. [איור]

– צַד מְבוֹא הָרוּחַ (lee side) >> צַד הַחֲסִי.

מְבוֹא יָם (heaven for ships; port, harbour): שפך נהר או מפרץ מוגן מפני רוחות אליו באות אוניות כדי לטעון ולפרוק את מטענן; נמל.

מְבוֹאַת הַמַּעֲגָנָה (basin) >> מַעֲגָנָה סְכוּרָה.

מְבוֹאַת הַקַּבִּינָה הַגְּדוֹלָה (steerage): מדור קטן מלפנים לקבינה הגדולה באוניית מפרשים, מתחת לסיפון האחרה העילי, שהופרד ממנה על ידי מחיצה. באוניית מלחמה שימשה המבואה רק כמסדרון לקבינה הגדולה (תא השרד והמגורים של הקפטן), ובאוניות סוחר למגורי קצינים זוטרים ואנשי צוות. >> קַבִּינָה גְדוֹלָה, בֵּינַת סִפּונִים.

מִבְנֶה עִלִּי, מבנה עילי (superstructure; בנושאות מטוסים – island structure): המבנה העיקרי על הסיפון הגלוי של אונייה, שבחלקו העליון נמצא גשר הפיקוד. = עִלִּית* [מיושן]. >> סְנַפִּיר [בצוללת].

מִגְדַּלּוֹר (lighthouse): מגדל גבוה ובראשו פנס רב עוצמה המשדר אותות אור, כדי להזהיר אוניות מפני מכשול לשיט או כדי להנחותן בדרכן.

– מִגְדַּלּוֹר כְּלוֹנְסָאוֹת (pile lighthouse): מגדלור הנשען על כלונסאות ברזל, להבדיל ממגדלור "רגיל" הבנוי מאבנים או מבטון. [איור]

– מִגְדַּלּוֹר כְּלוֹנְסָאוֹת בָּרְגִיִּים, מגדלור כלונסאות בורגיים (screw-pile lighthouse): מגדלור הנשען על כלונסאות בעלי קצה לולייני, המתברגים וננעצים בתוך הקרקע הבוצית או החולית של הים או הנהר.

מְגוּפַת לֹעַ, מגופת לוע (tompion, tampion): בתותחים נטעני־לוע – פקק עץ, קשור בשרוך חבל, לסתימת לוע התותח בין ירי אחד למשנהו וכאשר התותח שבת מפעולה. בתותחים נטעני־מכנס – פקק מתכת או מכסה בד. = מִכְסֵה לֹעַ. >> סָתַם לֹע.

מְגוּרֵי הַמַּלָּחִים (forecastle) >> מְגוּרֵי חַרְטוֹם.

מְגוּרֵי חַרְטוֹם (forecastle; forward crew's berthing, forward berthing compartment): באוניות מפרשים מסחריות – מדור בקצה הקדמי של ספינה, מתחת לסיפון הקדמה, ששימש למגורי המלחים הפשוטים. בספינות מלחמה של קיטור ומנוע – למגורי החוגרים. = מְגוּרֵי הַמַּלָּחִים. >> בֵּית קַדְמָה.

– פֶּתַח מְגוּרֵי הַחַרְטוֹם, פִּתְחַת מְגוּרֵי הַחַרְטוֹם (forecaslte scuttle): הפתח בסיפון הקדמה המוליך מטה אל מגורי החרטום.

מְגוּרַת דֶּלֶק* [מיושן] (bunker, oil fuel bunker) >> מְכַל דֶּלֶק.

מְגוּרַת פֶּחָם (bunker, coal bunker): באוניות קיטור בימים עברו – מדורים לאחסון פחם להנעתה של האונייה, בדרך כלל בצדי חדר הדוודים. דלת ברזל קישרה את המגורה עם הַמַּסָּקָה, ודרכה העבירו גורפי הפחם את הפחמים אל המסיקים. >> מְכַל דֶּלֶק. [איור]

מַגָּח* (butt, end joint): כל אחד משני הקצוות של לוח עץ או קורת עץ. מקום המפגש, קצה מול קצה, של שני לוחות במעטפת הגוף ובסיפון של ספינת עץ. >> מִשָּׁק, סֶדֶק.

מָגֵן רוּחַ (dodger): יריעת קנבס להגנה על אנשי המשמרת ליד ההגה מרוח ונתזי מי הים.

מַגְרֵד* (scraper): כלי יד מברזל המשמש באונייה לגירוד חלודה ולהסרת צבע מתקלף. = סְקְרַיְפֶּר [לשון דיבור]. [איור]

מַד גֹּבַהּ הַמַּיִם*, מד גובה המים [בדוד קיטור] (water gauge, glass): מכשיר המודד את מפלס המים בדוד קיטור, לרוב צינורית זכוכית עבה מכויילת. >> מַד לַחַץ הַקִּיטוֹר. [איור]

מַד דֶּרֶךְ יַמִּי (log) >> לוֹג פָּשׁוּט, לוֹג פָּטֶנְטִי.

מַד זָוִית הַהֶגֶה, מד זווית ההגה (telltale, tiller telltale, tell-tale): מחוון בצורת מחוג על תיבת גלגל ההגה, המורה את זווית לוח ההגה ביחס לקו השדרית. = מַחְוַן זָוִית הַהֶגֶה.

מַד לַחַץ הַקִּיטוֹר (steam gauge): מכשיר למדידת לחץ הקיטור בדוד קיטור. >> מַד גֹּבַהּ הַמַּיִם.

מַד מְהִירוּת [יַמִּי] (log) >> לוֹג.

מַד עֹמֶק מֵכָנִי, מד עומק מכני (sounding machine): בימים עברו, מכשיר מכני למדידת עומק הים, גם תוך כדי נסיעת האונייה. המכשיר נקשר לקצה חבל ארוך והורד למים. מנגנון מכני בתוך המכשיר מדד את אורך החבל שהשתחרר עד פגיעת המכשיר בקרקעית. [איור]

מָדַד [בְּסֶקְסְטַנְט] אֶת רוּם הַשֶּׁמֶשׁ (to take the sun, to take an observation of the sun): בניווט אסטרונומי – מדד בסקסטנט את גובה השמש (במעלות) מעל האופק, וחישב בעזרת נתון זה את מיקומה של האונייה. לפני הסקסטנט מדדו את רוּם השמש באמצעות אצטרולב, מַטֵּה צְלָבִי או מַטֵּה גַּבִּי.

מָדַד מְהִירוּת לְפִי הַלּוֹג (to heave the log, to cast the log): מדד את מהירותה של הספינה באמצעות לוֹג פָּשׁוּט או לוֹג פָּטֶנְטִי. = הֵטִיל לוֹג. >> לוֹג.

מָדַד עֹמֶק, מדד את עומק המים בחבל האנך (to heave the lead, to cast the lead): הטיל למים אנך קשור לחבל ומדד את עומקם. = הֵטִיל אֲנַךְ עֹמֶק.

מָדַד תַּכְוִין, מדד תכווין (to take bearing of): מדד את הכיוון במעלות אל עצם או מקום על פני הכדור או המפה יחסית לכיוון הצפון. >> תַּכְוִין.

מָדוֹר* (compartment): כל אחד מן החללים הפנימיים בגוף האונייה הנתחם בין מחיצות קונסטרוקטיביות אנכיות, רוחביות וגם אורכיות, והוא אֲטִים למים. המדורים העיקריים באוניית משא, לדוגמה, הם: צוֹר קדמי, מחסני מטען, חדר מכונות, חדר מכונת ההגה וצוֹר אחורי. >> חֲלֻקָּה לִמְדוֹרִים, מְחִצָּה.

– הַמָּדוֹר הַגָּדוֹל (great cabin) >> קַבִּינָה גְּדוֹלָה (הַקַּבִּינָה הַגְּדוֹלָה).

מַדְחֵף* (propeller, screw propeller, screw): התקן תת־מימי להנעת כלי שיט, הבנוי מכמה כפות או להבים נטויים המחוברים לציר מניע וסובבים יחד אתו. כתוצאה מתנועתם הסיבובית יוצרים הלהבים כוח דחף המקדם את כלי השיט. >> גַּל מַדְחֵף. [איור]

– מַדְחֵף שְׁנֵי לְהָבִים (two-blade propeller), מַדְחֵף שְׁלֹשָׁה לְהָבִים, מדחף שלושה להבים (three-blade propeller) וכו' עד 6 להבים.

– מַדְחֵף מִתְקַפֵּל (folding propeller): מדחף שני להבים של סירת מפרשים עם מנוע עזר; להביו נסגרים כשהמנוע דומם כדי להקטין את הגרר שהמדחף יוצר בעת שיט במפרשים, והם נפתחים מחדש על ידי הכוח הצנטריפוגלי שנוצר תוך כדי סיבובו כשמחדשים את פעולת המנוע.

– מַדְחֵף נָתִיק (retractable propeller): באוניות המדחף המלחמתיות הראשונות, באמצע המאה ה-19, ניתן היה לנתק את המדחף מהציר ולהרימו אל תוך פיר מיוחד בירכתיים, כדי שלא ייצור גרר (התנגדות חיכוך) בעת שיט במפרשים. הרמת המדחף נעשתה על ידי כנן או כננת, וארכה כרבע שעה. >> מִסְגֶּרֶת בַּנְגׁוֹ, "הָרֵם אֲרֻבָּה, הוֹרֵד מַדְחֵף!"

– מַדְחֵף פְּסִיעָה מִשְׁתַּנָּה (variable pitch propeller, controllable p/p): מדחף שניתן לסובב את להביו על ציריהם ועל ידי כך לשנות את פסיעתו. שינוי זווית הלהבים נעשה תוך כדי הסתובבות המדחף.

– מַדְחֵף תִּמְרוּן (thruster): א) מדחף עזר של כלי שיט המסייע לו לתמרן לצדדים במקום צר, לרוב במהלך התקשרות לרציף והינתקות ממנו. ב) אמצעי התמרון וייצוב המיקום של מתקן ימי כמו אסדת קידוח או אוניית קידוח.

– מַדְחֵף תִּמְרוּן אֲחוֹרִי (stern thruster): מדחף תמרון המותקן בקצה האחורי של כלי שיט ומאפשר להסיע את הירכתיים לצדדים, ימינה או שמאלה.

– מַדְחֵף תִּמְרוּן קִדְמִי (bow thruster): מדחף תמרון המותקן בקצה הקדמי של כלי שיט ומאפשר להסיע את החרטום לצדדים, ימינה או שמאלה.

מַדְחֵפִי* (-screw): [ש"ת] מונע על ידי מדחף. למשל: קורבטת קיטור מדחפית (screw corvette) בניגוד לקורבטת מפרשים שקדמה לה.

מְדִידַת עֹמֶק*, מדידת עומק (sounding): שימוש בכלי או במכשיר מדידה כדי למצוא את עומק המים במקום בו שטה האונייה; וגם מדידת מפלס נוזל במכל באונייה. >> חֶבֶל הָאֲנָךְ, מַד עֹמֶק.

מִדִּים*, מידים (scantlings): [מן „מִדָּה“ , בריבוי „מִדּוֹת“ וגם „מִדִּים“] א) המידות "התקניות" של כל אחד מחלקי המבנה העיקריים של אונייה כפי שנקבעו על ידי חברת סיווג. הדבר מעיד כי לאונייה חוזק מבנה מיטבי. עם חלקי המבנה נמנים: הצלעות, המַבריחים, העובִּים, לוחות הדופן והסיפון ועוד. ב) לפָנים: מידותיו של חלק־עץ בספינה לאחר שנחטב לצורתו הסופית. >> אֳנִיָּה כְּלִילַת מִדִּים.

מַדְלֶה* (baler): כלי קיבול קטן לריקון ידני של מים שנאספו בתחתית סירה. [איור]

מַדְלֵה הָעֹגֶן, מדלה העוגן (cat-heads, catheads; anchor crane; anchor windlass): א) באוניות מפרשים, קורת עץ אופקית קצרה וחזקה, עם גלגלת חבלים בקצה, שבלטה החוצה מלְחי החרטום בגובה הסיפון, אחת בכל צד של האונייה. שימשה להרמת העוגן מפני המים למקום אחסונו בעילית הדופן. (העלאת העוגן מן הקרקעית אל פני המים נעשתה באמצעות הכנן או כננת העוגן.) ב) דווית על סיפון החרטום, עם גלגלת חבלים בקצהו, להרמת העוגן מפני המים אל הספינה. = דָּוִית הָעֹגֶן. ג) מכונת סיפון בחרטום אונייה או ספינה למשיכה ולהרמה של העוגן מן הקרקעית. = כַּנֶנֶת הַעֹגֶן. [איור] [איור]

מַדְרֵגוֹת [באונייה] (ladder): סולם מדרגות מצויד במעקות המוליך מסיפון אחד למשנהו. = סֻלַּם מַדְרֵגוֹת.

– מַדְרֵגוֹת בֵּית הָאַחְרָה (poop ladder) >> מַדְרֵגוֹת סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה.

– מַדְרֵגוֹת בֵּית הַקַּדְמָה (forecastle ladder) >> מַדְרֵגוֹת סִפּוּן בֵּית הַקַּדְמָה.

– מַדְרֵגוֹת הַגַּמְלָה (gangway ladder) >> סֻלַּם הַגַּמְלָה.

– מַדְרֵגוֹת הַיַּרְדָּה (companion ladder): גרם מדרגות המוליך מן הסיפון העליון אל סיפון שמתחתיו או מסיפון פנימי אחד למשנהו. = סֻלַּם הַיַּרְדָּה. >> יַרְדָּה, כַּוַּת הַיַּרְדָּה, חִפַּת הַיַּרְדָּה. [איור]

– מַדְרֵגוֹת סִפּוּן הָאַחְרָה הָעִלִּי, מדרגות סיפון האחרה העילי (poop ladder): באוניות מפרשים מלחמתיות, סולם־מדרגות המוליך מסיפון האחרה אל סיפון האחרה העילי, אחד בכל צד. >> סִפּוּן אַחְרָה עִלִּי. [איור]

– מַדְרֵגוֹת סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה, מדרגות סיפון בית האחרה (poop ladder): באוניות מפרשים מסחריות ובאוניות קיטור ומנוע ישנות, סולם מדרגות המוליך מהסיפון העליון אל סיפון (גג) בית האחרה, אחד בכל צד. = מַדְרֵגוֹת בֵּית הָאַחְרָה. >> סִפּוּן הָאַחְרָה, סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה.

– מַדְרֵגוֹת סִפּוּן בֵּית הַקַּדְמָה, מדרגות סיפון בית הקדמה (forecastle ladder): סולם מדרגות לעלייה מהסיפון העליון אל סיפון בית הקדמה, אחד בכל צד. = מַדְרֵגוֹת בֵּית הַקַּדְמָה. >> סִפּוּן בֵּית הַקַּדְמָה.

מִדְרוֹן בְּנִיָּה*, מדרון בנייה (building slip, slipway, stocks): מדרון משופע במספנה היורד אל המים, עליו נבנית אונייה וממנו היא מושקת בסיום הבנייה. המדרון יכול להיות ניצב לשפת המים או מקביל לה. מכאן הביטוי באנגלית is placed on the stocks – האונייה נמצאת בבנייה (או בשיפוץ נרחב ויסודי). >> מִמְשֶׁה, סִינְכְרוֹלִיפְט.

מִדְרוֹן הַשָּׁקָה* (launching ramp, boat-launching ramp): מדרון משופע במעגן או במעגנה ליכטות היורד אל המים, משמש להורדה למים ולהוצאה מן המים של סירות על גבי עגלות (טריילרים).

מַדְרִיךְ חוֹפָאוּת (pilot book, coast pilot, sailing directions) >> סֵפֶר חוֹפָאוּת.

מִדְרֶכֶת* (bottom boards) [מיושן] >> רִצְפַּת הַסִּירָה.

מִדְרֶסֶת* (bottom boards) [מיושן] >> רִצְפַּת הַסִּירָה.

מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית הַיְּשָׁנָה, מידת התפוסה הבריטית הישנה (Builder's Old Measurement, BOM, bm): נוסחה לחישוב קיבולת המטען (tonnage, burthen) של ספינות ואוניות סוחר שנהגה באנגליה מ-1650 לערך עד 1835. שימשה לציון גודלה של האונייה ולחישוב דמי נמל ומכס. >> תְּפוּסָה.

מִדַּת הַתְּפוּסָה הַבְּרִיטִית לְיַכְטוֹת, מידת התפוסה הבריטית ליכטות (Thames measurement): נוסחה לחישוב גודלן של יכטות שהונהגה ב-1855 על ידי מועדון היכטות המלכותי בתמזה, כחלופה לשיטת חישוב התפוסה המתאימה לאוניות סוחר. >> תְּפוּסָה.

מְהִירוּת עַל-מֵיְמִית (surface speed): מהירותה של צוללת כשהיא שטה על פני המים.

מְהִירוּת שִׁנּוּר, מהירות שינור (periscope speed): מהירותה של צוללת כשהיא שטה בעומק פריסקופי, ותורן השינור שלה בולט מעל פני המים. >> עֹמֶק פֶּרִיסְקוֹפִּי, תֹּרֶן שִׁנּוּר.

מְהִירוּת תַּת-מֵיְמִית (submerged speed): מהירותה של צוללת כשהיא שטה מתחת לפני המים.

מַהְפָּךְ (gybe, gibe, jibe): א) בסירות וביכטות בעלות מפרשים אורכיים – סיבוב והחלפת המפנה עם הרוח (כשהירכתיים פונות מול הרוח), על ידי העברה מהירה של המפרש והמנור שלו מצד אחד של הסירה לצדה השני; ב) מעבר פתאומי ולא מתוכנן של מפרש אורכי והמנור שלו מצד אחד של הסירה לצדה השני. >> סִיבוּב עִם הָרוּחַ.

מֵהַשִּׁדְרִית עַד כַּפְתּוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, מהשדרית עד כפתור ראש התורן (from keel to truck): ביטוי מתקופת המפרשים שמשמעותו "מן המסד עד הטפחות", "מכף רגל ועד ראש".

מוֹבִיל חֶבֶל* (fairlead, chock fairlead; chocks, chucks): אבזר על לזבזת של סירה או ספינה, לרוב עשוי ממתכת ולו צורת האות U, המשמש להולכת חבל בכיוון הרצוי. בסירות לווייתנים: התקן להולכת חבל החכה (whale-line) בקצה החרטום. = מַרְכּוֹף [מיושן], כַּוֶנֶת חֶבֶל [מיושן]. [איור] [איור]

מוֹבֶלֶת אֲסִירִים (convict ship) >> אֳנִיַּת אֲסִירִים.

מוֹבֶלֶת גְּיָסוֹת, מובלת גייסות (transport, troopship) >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

מוֹבֶלֶת דָּגָן (grain carrier, grain ship): אוניית משא המובילה חיטה בתפזורת. = נוֹשֵׂאת דָּגָן, אֳנִיַּת גַּרְעִינִים. >> אֳנִיַּת תִּפְְזֹרֶת.

מוֹבֶלֶת חַיָּלִים, מובלת חיילים (transport, troopship) >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

מוֹבֶלֶת צָבָא (transport, troopship) >> נוֹשֵׂאת גְּיָסוֹת.

מוֹבֶלֶת עֲפָרוֹת* (ore carrier, ore vessel): אוניית משא המובילה עפרות מתכת בתפזורת.

מוֹבֶלֶת עֵצִים* (timber carrier): אוניית משא המובילה בולי עץ גולמיים.

מוֹבֶלֶת פֶּחָם* (collier): א) בימים עברו, ספינת מפרשים או ספינת קיטור שהובילה פחם בתפזורת מנמל לנמל; ב) בתקופת הקיטור, אוניית עזר לתדלוק אוניות־מלחמה בפחם. = אֳנִיַּת פֶּחָם. >> דּוֹבְרַת פֶּחָם.

מוּזֵאוֹן יַמִּי, מוזיאון ימי (maritime museum): מוסד העוסק ברכישה, במחקר ובתצוגה של חפצים ושל ממצאים ארכאולוגיים מתחום הספנות והלוחמה הימית, לרבות פעילות להגברת התודעה הימית ולהנצחה.

מוֹט הִגּוּי, מוט היגוי (whipstaff): ההתקן במנגנון ההגה של אוניית מפרשים שקדם לגלגל ההגה. הומצא ב־1450 לערך והאריך ימים עד המצאת גלגל ההגה ב־1710 לערך. [איור]

מוֹט הַדֶּגֶל* (flagstaff; בחרטום – jackstaff): כלונס קצר בחרטום ובירכתי ספינה להנפת דגל המדינה או הדגל הימי הלאומי בנמל.

מוֹט הַחַרְטוֹם* (bowsprit): כלונס עבה השָׁלוּחַ קדימה מקצה החרטום של אונייה או סירת מפרשים; אליו מחוברים סְמוֹכוֹת התורן הקדמי. [איור]

מוֹט הַיַּרְכָּתַיִם*, מוט הירכתיים (jigger bumpkin, jigger boom): בסירות מפרשים דו־תורניות – כלונס קצר הבולט מירכתי הסירה ובקצהו גלגלת למיתרי המפרש המאסף (jigger).

מוֹטוֹת הַמַּשְׁאֵבָה* (pump rods): בתקופת המפרשים, מוטות הבוכנה של משאבת השיפוליים הידנית. [איור]

מוֹט הַצָּתָה (linstock, lintstock): מוט עץ באורך כמטר בעל ראש מזלגי, שעליו נכרך פתיל הצתה בוער, ושימש להצתת אבק השרפה בחור ההצתה של תותח נטען־לוע. [איור]

מוֹט מְדִידַת עֹמֶק, מוט מדידת עומק (sounding pole; sounding rod): א) מוט מכויל ששימש בימים עברו למדידת עומק המים עם התקרבות הספינה לחוף או בעת שיט במים רדודים. = גָּשׁוֹשׁ. [איור] ב) מוט ברזל מכויל ששימש בימים עברו למדידת גובה המים שנאספו בתחתית האונייה (בעוקת המשאבה בשיפוליים). >> עוּקָה.

מוֹטוֹת עֵרֶב (crosstrees): באוניות ובספינות מפרשים – שתי קורות עץ קצרות (לימים מוטות ברזל) בקצה העליון של תורן תחתי ותורן עילי, הפרושות לצדדים לרוחב האוניה; המוטות נשענים על כתפי התורן ומוטות השתי, נושאים על גבם את הדוכנית ומרווחים את רכסות התורן שמעליה. = קֵרוּי עֵרֶב [מיושן]. [איור]

מוֹטוֹת שְׁתִי (trestletrees, trestles): באוניות ובספינות מפרשים – שתי קורות עץ קצרות בקצה העליון של התורן התחתי, מתוחות לאורך הספינה. המוטות נשענים על כתפי התורן ותומכים בתורן העילי, בדוכנית ובמוטות הערב. מוטות־שְׁתִי מורכבים גם לקצות התרנים העילי והעלעילי. = קֵרוּי שְׁתִי [מיושן]. [איור]

מֹוטֵט תֹּרֶן, מוטט תורן (to dismast): ייאמר על רוח חזקה או אש תותחים השוברים את תורן האונייה וגורמים לקריסתו. = שָׁבַר תֹּרֶן. >> הֵסִיר תֹּרֶן.

מוּל, מוּל הָאֳנִיָּה (ahead, ahead of the ship): נוכח פני האונייה, מול החרטום, לפני האונייה. = מִלְפָנִים. >> קָדִימָה.

מוּל הַגַּלִּים (head to the sea): מצבה של אונייה שחרטומה פונה היישר נגד כיוון התנועה של הגלים. = נֶגֶד הַגַּלִים.

מוּל הַדֹּפֶן, מוּל הָאַחְרָה (athwart): מנגד לדופן או לאחרה, בניצב להן. נוכח צדה של האונייה. >> לְרֹחַב.

מוּל הָרוּחַ* (with head to the wind, in the teeth of the wind, in the eye of the wind): מצבה של ספינת מפרשים שחרטומה פונה היישר נגד כיוון נשיבת הרוח ועל כן אינה מתקדמת. >> נֶעֶצְרָה מוּל הָרוּחַ, פָנָה מוּל הָרוּחַ. [איור]

מוּל זֶרֶם הַגֵּאוּת (tide-rode) >> עַָמַד מוּל זֶרֶם הַגֵּאוּת.

מוֹנִיטוֹר (monitor): א) אוניית מלחמה קטנה ונמוכת־שוקע, חמושה בתותח כבד אחד או שניים, להרעשת מטרות בחוף. ב) ספינת מלחמה נמוכת־שוקע ללחימה ולשיטור בנהרות ושפכיהם ובקרבת החוף. נקראת ע"ש USS Monitor, הספינה הראשונה מסוג זה שהושקה ב־1862. >> סוֹלְלַת תּוֹתָחִים צָפָה, סוֹלְלַת תּוֹתָחִים מוּשֶׁטֶת.

מוֹנִית יַמִּית (water taxi): סירה ממונעת להסעת נוסעים בשכר בנמל, בנהר או בתעלות שיט עירוניות. השירות הוא פרטי או ציבורי, כמו במוניות רגילות.

מוּסָט לְאָחוֹר, המפרש מוסט לאחור (laid aback, aback): ייאמר על מפרש רוחבי שהובא באמצעות כיוון הסקריה למצב בו הרוח נושבת על פניו ומצמידה אותו אל התורן. פעולה זו נעשית כדי להאט את מהירות האונייה, לעצור אותה או אף להסיג אותה לאחור. >> הִרְתִיעַ מִפְרָשׂ, נֶהֱדָף לְאָחוֹר, מִשֵּׁךְ סְקַרְיָה לְאָחוֹר. [איור]

מוֹסֵרָה* (spring, spring line, spring rope): חבל רתיקה של כלי שיט לרציף המתוח מהחרטום אחורה בזווית הפוכה לחבל החרטום, או מהירכתיים קדימה בזווית הפוכה לחבל הירכתיים. משמש להחזקת כלי השיט במקומו, כדי שלא ינוע קדימה או אחורה, וגם כדי לסובב את הירכתיים או את החרטום כשהספינה מנתקת חבלים ומתרחקת מהרציף. ["מוסרה" בלשון המקרא: "חבל" או "רצועה" לרתימת בהמת משא.]

– מוֹסֵרָה אֲחוֹרִית* (back spring, after spring); מוֹסֵרָה קִדְמִית* (forward spring, bow spring).

מוֹעֵד יָם* (tide), מוֹעֲדֵי יָם* (tides): העלייה והירידה המחזורית הקבועה של מפלס מי הים הנוצרת בהשפעת כוחות המשיכה של הירח והשמש. = גֵּאוּת או שֶׁפֶל, גֵּאוּת וָשֶׁפֶל. >> מוֹעֲדִי.

– מוֹעֵד יָם בַּמּוֹלָד וּבַמָּלֵא* (spring tide) >> גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בַּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

– מוֹעֵד יָם בָּרְבָעִים* (neap tide) >> גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בָּרְבָעִים.

– מוֹעֵד יָם מְרַבִּי (spring tide) >> גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בָּמוֹלָד וּבַמָּלֵא.

– מוֹעֵד יָם רִבְעוֹנִי (neap tide) >> גֵּאוּת וָשֶׁפֶל בָּרְבָעִים.

מוֹעֲדוֹן יַכְטוֹת, מועדון יאכטות (yacht club): מועדון חברים של בעלי יכטות מפרשים או מנוע לספורט, לפנאי ולתחרות.

מוֹעֲדוֹן שַׁיִט (sailing club): מועדון חברים של בעלי סירות מפרשים למיניהן לספורט, לפנאי ולתחרות.

מוֹעֲדִי* [ש"ת] (tidal): קשור לגאות ושפל, מושפע על ידי שינויי מפלס המים או הזרמים בגאות ובשפל. למשל: זרם מועדי, נהר מועדי. >> מוֹעֵד יָם, גֵּאוּת וָשֶׁפֶל.

מוֹעֶצֶת הָאַדְמִירָלִיּוּת (Board of Admiralty): בימים עברו, עד 1964, "הוועד המנהל" של משרד הצי המלחמתי הבריטי; המועצה מנתה אחד־עשר איש, שבעה מהם קציני־צי סדירים בדרגת אדמירל, שלושה חברי פרלמנט (אחד מהם שימש כשר הצי) ומזכיר (פקיד ממשלתי). >> לוֹרְדִים שֶׁל הָאַדְמִירָלִיּות, אַדְמִירָלִיוּת, מִפְקֶדֶת הַצִּי הַמַּלְכוּתִי.

מוֹעֶצֶת הַמִּסְחָר (.Board of Trade, B.O.T): בבריטניה – גוף ממשלתי האחראי, בין שאר דברים, לבחינה ולהסמכה של קצינים בצי המסחרי, לפיקוח על אוניות ולענייני ספנות ותובלה ימית נוספים. חברי מועצת המסחר נקראים באנגלית Lords of Trade.

מוֹעֶצֶת הַצִּי (Navy Board): מטה הפיקוד העליון של הצי המלכותי הבריטי, האחראי לניהול המבצעי והאסטרטגי השוטף של הצי המלחמתי. בראשו עומד הלורד הימי הראשון. >> מוֹעֶצֶת הָאַדְמִירָלִיּוּת, אַדְמִירָלִיּוּת.

מוֹצָא הָרוּחַ (windward): הכיוון או הצד ממנו נושבת או "יוצאת" הרוח. ההיפך ממבוא הרוח. = מַעֲלֶה הָרוּחַ. >> מְבוֹא הָרוּחַ.

– בְּמוֹצָא הָרוּחַ, לְמוֹצָא הָרוּחַ (to windward): בצד שממנו נושבת או "יוצאת" הרוח; לעבר כיוון יציאת הרוח. = בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, לִפְאַת רוּחַ [מליצי], מֵעַל הָרוּחַ, בַּצַד הָגָלוּי לָרוּחַ. [איור]

– צַד מוֹצָא הָרוּחַ (weather side, windward) >> צַד הַגְלִי, צַד גָּלוּי לָרוּחַ.

מוּצַף מַיִם, מוּצָף (flooded; waterlogged): א) מכוסה מים, שָׁטוּף; ב) מצבו של כלי שיט שהתמלא מים עקב פגיעה או דליפה, כך שחלקו הגדול שקוע במים אך הוא עדיין לא טבע.

מוֹקֵשׁ יַמִּי (naval mine): מטען חומר נפץ בתוך מכל שנועד לפגוע באונייה המתקרבת אליו מתחת לקו המים שלה. מבחינים בין מוקשים מבוקרים, המופעלים מרחוק ברגע הרצוי, לבין מוקשים עצמאיים. עם אלה האחרונים נמנים: מוקשים קבועים הנחים על קרקעית הים, מוקשים צפים המעוגנים לקרקעית ומוקשים נסחפים. המוקשים העצמאיים מופעלים על ידי מגע או השראה (מגנטית, אקוסטית או לחץ).

– מוֹקֵשׁ מְעֻגָן, מוקש מעוגן (moored mine): מוקש ימי בעל כושר ציפה המחובר בכבל או בשרשרת לעוגן משקולת על קרקעית הים. = מוֹקֵשׁ כָּבוּל [מיושן].

– מוֹקֵשׁ נִסְחָף (drifting mine): מוקש ימי הצף על פני המים ונטרד עם הזרם והרוח, וגם מוקש ימי שקוע במים המחובר למצוף מוסווה. = מוֹקֵשׁ צָף [מיושן].

– מוֹקֵשׁ עַצְמָאִי (independent mine): מוקש ימי בעל הפעלה אוטונומית, בניגוד למוקש מבוקר המופעל מרחוק.

– מוֹקֵשׁ קַרְקָעִית (ground mine): מוקש ימי חסר כושר ציפה, השקוע על קרקעית הים ללא תנועה. = מוֹקֵשׁ קָבוּעַ [מיושן].

מוֹרַד הָרוּחַ (leeward, downwind): הכיוון אליו הרוח נושבת. מונח לציון כיוונים יחסיים בספינת מפרשים וממנה החוצה. קרוב אל "מורד הזרם". = מְבוֹא הָרוּחַ. >> מַעֲלֵה הָרוּחַ.

– בְּמוֹרַד הָרוּחַ, אֶל מוֹרַד הָרוּחַ (to leeward): בצד הספינה הפונה למבוא הרוח, לעבר מבוא הרוח. = בִּמְבוֹא הָרוּחַ, אֶל מְבוֹא הָרוּחַ, בְּצַד הַחֲסִי. [איור]

מוֹרֶה [באונייה] (schoolmaster): באוניות הצי המלכותי בתקופת המפרשים – מורה מוסמך, תת־קצין לפי דרגתו, שלימד את פרחי הקצונה של האונייה נווטות ומדעים.

מוֹרִיד*, חֶבֶל מוֹרִיד*, מוֹרִידָן* (downhaul, downhauler): חבל המחובר לראש מפרש אורכי (חלוץ, תוסף, גף עילי וכו') ומשמש להורדתו כאשר ממעטים תפרושת. נקרא על שם המפרש אליו הוא מחובר.

מוּשָׁט (waterborne, seaborne): מובל או מוסע בכלי שיט.

מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת (hauler): פועל המושך ספינה בחבל לאורך גדת נהר או תעלה. בּוּרְלָק. = [ארמית, חז"ל] נַגָּדָא (מ"ר נַגָּדֵי). >> מְשִׁיכַת סְפִינוֹת, שְׁבִיל מוֹשְׁכֵי הַסְפִינוֹת. [איור]

מוֹשְׁכָה*, מוֹשְׁכוֹת (brace, braces): חבל לכיוון אופקי של הסקריה בספינה בעלת מעטה רוחבי, באמצעותו מכוונים את המפרש לזווית הרצויה ביחס לרוח. >> מִשֵּׁךְ, כִּוֵּן, אֶל הַמּוֹשְׁכוֹת! [איור]

מוֹשְׁכוֹת הַהֶגֶה* (yoke lines): זוג חבלים להטיית עול ההגה ימינה-שמאלה בסירת משוטים או במפרשית קטנה. >> עֹל הַהֶגֶה.

מוֹתְחָן בָּרְגִּי, מותחן בורגי (screw stretcher, turnbuckle, rigging screw): אביזר למתיחת כבלי פלדה, המורכב מאנקול או מבורג עין בעל קנה ארוך המתברג לתוך שרוול מתכת. = בַּקְבּוּק מְתִיחָה.

מוֹתָר* (preventer): חבל ביטחון לחבל אחר הנמצא תחת מתח רב, לרוב בשעת סערה עזה.

מֶזֶג אֲוִיר נוֹחַ (favorable weather, favourable weather): בתקופת המפרשים – מזג אוויר בו ניתן היה לפרוש את המפרשים הקלים (light sails). >> מִפְרָשִׂים קַלִּים.

מְזָוֶה*, מזווה (pantry): בימים עברו – ארון בקבינת מגורים משותפים או בחדר אוכל לאחסון כלי שולחן ומצרכי מזון שונים לשימוש יומיומי. >> מִטְבָּחוֹן, מַגִּישׁ.

מְזוּזָה יַרְכָּתִית* (sternpost) >> מְזוּזַת הַיַרְכָּתַיִם.

מְזוּזַת הַיַּרְכָּתַיִם, מזוזת הירכתיים (sternpost): הקורה האחורית בשלד של אונייה או סירה, המחוברת לקצה השדרית ומתרוממת בקו אנכי או מעוקל אל הקצה העליון של הירכתיים. = מְזוּזָה יַרְכָּתִית. [איור] [איור]

מֵזַח* (pier, jetty, landing): רציף מוארך היוצא משפת נמל אל עומק המים, ומשמש לפריקה וטעינה של סחורות או להעלאה והורדת נוסעים. >> רֹאשׁ הַמֵּזַח, רְצִיף.

– מֵזַח צָף* (floating jetty, floating pier, floating dock): מזח המונח על מצופים ורתוק לקרקעית או לכלונסאות רתיקה. משמש כפלטפורמה לעלייה לסירות ולירידה מהן או לירידת שוחים למים.

מַזְחִילָה* (waterway, waterways; limbers): א) בספינות עץ – טור לוחות אורכי בצדי הסיפון צמוד לדופן, המונע ממים השוטפים את הסיפון לחלחל אל קצות קורות הסיפון שמתחת ולגרום לריקבונן; הוא מוליך את המים אל פתחי ניקוז בדופן הקרויים 'אביקים'. ב) בספינות פלדה – תעלה בצדי הסיפון לאורך הדופן, המוליכה את המים הנאספים עליו לים, דרך אביקים. >> זְחִיל. [איור]

מַזְקֵף* (topping lift, lift): א) חבל מראש תורן לקצה גף או מנור, לתלייתו וללכסונו. = [רוֹוֵחַ] מַעֲלַן מָנוֹר, מַגְבִּיהַ [מיושן]. ב) באוניית משא – כבל מראש תורן או עמוד דריק אל קצה הַדֵּרִיק, לתלייתו וללכסונו. >> מַתְלֶה, זָקַף.

מְזַקֵק מֵי יָם (distiller, fresh water evaporator) >> מַתְפִּיל מֵי יָם.

מִזְרַן הִתְנַגְּשׁוּת (collision mat): אמצעי בקרת נזקים בצורת מחצלת קנבס מרובעת ואטימה למים, שחבל ארוך מחובר לכל אחד מפינותיה. המחצלת מורדת למים, ומכסים בה פִּרְצָה בתחתית הספינה שנוצרה עקב התנגשות או עלייה על שרטון כדי להקטין את חדירת המים פנימה. בתקופת המפרשים השתמשו ביריעת בד מפרשים מרובעת, שפיסות נעורת חבלים תפורות עליה בצפיפות. >> סָתַם פִּרְצָה [בנעורת חבלים], בַּקָּרַת נְזָקִים.

מַחְבֵּט [בצוללת] (hatch cover, hatch): מכסה פלדה עגול בסיפון צוללת, מחוזק במיוחד ואטים למים, לכניסה לגוף הלחץ של צוללת וליציאה ממנו. >> דֶּלֶת אֲטִימָה, מִכְסֵה הַכַּוָּה.

מַחְבָּר* (joint): צורת החיבור זה לזה של שני לוחות עץ או שני חלקי עץ.

– מַחְבַּר הַשָּׁקָה* (butt joint, carvel joint): חיבור שני לוחות עץ או שני חלקי עץ שקצותיהם חתוכים בניצב לאורכם והם נושקים זה לזה. = מַחְבַּר מְשֻׁוֶּה.

– מַחְבַּר לוֹכְסָנִי (diagonal scarf, diagonal butt): חיבור שני לוחות עץ או שני חלקי עץ שקצותיהם חתוכים באלכסון לאורכם והם נושקים זה לזה.

– מַחְבַּר מְדֹרָג, מחבר מדורג (scarf, scarph): חיבור קצה אל קצה של שני לוחות עץ או שני חלקי עץ שקצותיהם חתוכים בצורת מדרגה והם נושקים זה לזה.

– מַחְבַּר מְשֻׁוֶּה, מחבר משווה (but joint, carvel joint) >> מַחְבַּר הַשָּׁקָה.

מַחְוַן זָוִית הַהֶגֶה, מחוון זווית ההגה (tiller telltale) >> מַד זָוִית הַהֶגֶה.

מַחְוְקֵי הַתֹּרֶן*, מחווקי התורן (mast partners): קורות עץ (או פלדה) לחיזוק הסיפון במקום בו עובר דרכו התורן. [איור]

מַחַט לְמִפְרָשִׂים (sail needle): מחט מיוחדת המשמשת לתפירת קנבס. >> כְּסָיַת תְּפִירָה.

מְחִי מָשׁוֹט [מליצי] (pull, stroke) >> פְּעִימָה, פְּעִימַת מָשׁוֹט, מְשִׁיכַת מָשׁוֹט.

מַחֲלַת יָם* (seasickness): מחלת נסיעה בים; תחושות של חולשה, סחרחורות, בחילות והקאות התוקפות אנשים הרגישים לטלטולי הספינה ונדנודיה.

מַחְסֵה אֳנִיּוֹת, מחסה אוניות (shipshed) >> בֵּית סְפִינוֹת.

מַחְסָן (store, locker, room, storeroom; hold): א) תא או חלל סגור לאחסנת ציוד, אספקה, כלי עבודה וכו' הדרושים לתפעול האונייה. ב) קיצור של "מַחְסָן לְמִטְעָן" באוניית משא. = סַפְנָה, מַחְסַן מִטְעָן, מַחְסְנֵי הָאֳנִיָּה. >> לוֹקֶר.

– מַחְסָן אֲבַק שְׂרֵפָה, מחסן אבק שריפה (powder magazine, magazine): באוניות מפרשים מלחמתיות – חדר סגור על מנעול ובריח בסַפנת האונייה (hold), מתחת לסיפון התחתון ולקו המים, בו אוחסנו חביות אבק השריפה והתחמישים. >> סַפְנָה, נוֹשֵׂא תַּחְמִישִׁים, מַחְסַן תַּחְמֹשֶׁת.

– מַחְסַן בְּגָדִים (slop room): באוניות מפרשים מלחמתיות – מחסן לאספקת בגדים ומצעים למלחי האונייה שתמורתם נוכתה משכרם. מן slops – "בגדי מלחים". >> סְלוֹפְּצֶ'סְט.

– מַחְסַן הַכַּלְכַּל (steward room): באוניות מפרשים מלחמתיות – "חדר" בבטן האונייה, ליד מחסן הלחם, שבו הכלכל ועוזריו שקלו, מדדו וחילקו את מנות המזון לצוות האונייה מדי יום. >> כַּלְכַּל, גִּזְבָּר.

– מַחְסַן הַלֶּחֶם (bread room): באוניות מפרשים מלחמתיות – מחסן בחלק האחורי של הסַפנה, בבטן האונייה, בו אוחסנו בשקים המציות או פכסמי המלחים שהיו תחליף ללחם בהפלגות ארוכות ובשהייה ממושכת בים.

– מַחְסַן הַשֵּׁכָר, מחסן השיכר (spirit room): באוניות מפרשים מלחמתיות – מחסן בחלק האחורי של הסַפנה בו אוחסנו חביות היין, הברנדי וכדומה.

– מַחְסָן הַשַּׁרְשֶׁרֶת (chain locker) >> תָּא הַשַּׁרְשֶׁרֶת.

– מַחְסָן חֶבֶל הָעֹגֶן, מחסן חבל העוגן (cable tier): באוניות מפרשים – המקום בו אוחסנו חבלי העוגן של האונייה, מסודרים בפקעות, עיגול על גבי עיגול, ומוכנים לשימוש. באוניות מפרשים מלחמתיות – בדרך כלל בחלק הקדמי של סיפון התחתית. >> דּוּרָה, כֶּבֶל.

– מַחְסַן מִטְעָן [באונייה] (hold) >> סַפְנָה.

– מַחְסַן מִפְרָשִׂים (sail locker, sail room): המקום באונייה בו מאוחסנים מפרשים שאינם בשימוש באותה שעה ומפרשים רזרביים.

– מַחְסַן נָמֵל, מַחְסַן נָמָל (warehouse): מבנה בנמל לאחסון זמני של מטענים ימיים.

– מַחְסַן תַּחְמֹשֶׁת, מחסן תחמושת (magazine): באוניות מלחמה – מקום אחסון פגזי התותחים בבטן האונייה, מתחת צריחי התותחים. >> מַחְסַן אָבָק שְׂרֵפָה.

מְחִצָּה*, מחיצה (bulkhead): א) קיר לוחות קונסטרוקטיבי אנכי, רוחבי וגם אורכי, לחלוקה פנימית של גוף כלי שיט למדורים אטימים למים. המחיצות מוסיפות לחוזק המבנה של הגוף; מונעות הצפת האונייה כולה עקב חדירת מים למדור אחד; מונעות התפשטות שריפה ממדור שנפגע למדורים אחרים; מאפשרות חלוקה פונקציונלית של גוף האונייה למדורים שונים לפי סוג המטען או השימוש. >> חֲלוּקָה לִמְדוֹרִים, דֶּלֶת אֲטִימָה. ב) קיר לחלוקה פנימית של תא, בית סיפון וכדומה. באוניות מפרשים מלחמתיות הכוונה בדרך כלל למחיצות העץ המתפרקות שחילקו את התא הראשי (חדר המפקד) לתא שרד ולתא שינה ואת חדר הקצינים לתאי מגורים ולחדר אוכל.

– מְחִצָּה אֲטִימָה, מחיצה אטימה (watertight bulkhead): בכלי שיט מברזל ופלדה, עוד מהמאה ה־19 (באוניות מפרשים וקיטור כאחד) – מחיצה העומדת בלחץ מים ועל ידי כך מונעת את הצפת כלי השיט כולו כאשר המדור נפגע ומים חדרו לתוכו. >> דֶּלֶת אֲטִימָה.

– מְחִצָּה אָרְכִּית, מחיצה אורכית (longitudinal bulkhead): מחיצה המשתרעת לאורך גוף האונייה בין שתי מחיצות רוחביות, לחלוקה פנימית של הגוף. >> מְחִצָּה רָחְבִּית.

– מְחִצָּה רָחְבִּית, מחיצה רוחבית (transverse bulkhead): מחיצה המשתרעת למלוא רוחב וגובה גוף האונייה, כדי לחלקו למדורים אטימים למים ולהוסיף לחוזק המבנה שלו. >> מְחִצָה אָרְכִּית.

– מְחִצַּת הִתְנַגְּשׁוּת*, מחיצת התנגשות (collision bulkhead): מחיצה בחלק הקדמי של החרטום, המשתרעת למלוא רוחב וגובה הגוף, ומגינה מפני חדירת מים למחסן הקדמי של האונייה או למדור הקדמי של כלי השיט במקרה של התנגשות חזיתית.

מַחֲצִית הַשָּׁכָר (half-pay, half pay): בתקופת המפרשים, הקצובה בשיעור חצי השכר שקיבל קצין בצי המלחמתי שפרש לגמלאות או הוצא משירות פעיל בתקופת שלום כדי לחסוך בהוצאות.

מֵחַרְטוֹם לְיַרְכָתַיִם, מחרטום לירכתיים (from stem to stern): ביטוי מתקופת המפרשים שמשמעותו מקצה החרטום עד קצה הירכתיים, מלוא אורכה של האונייה. = מִקָּצֶה לְקָצֶה. >> מִשִּׁדְרִית עַד כַּפְתוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן.

מַחְתָּךְ אָפְקִי*, מחתך אופקי (half breadth plan): שרטוט של קווי גוף האונייה במבט על ובכמה חתכים אופקיים מקבילים הנקראים "קווי מים". מאחר שגוף האונייה סימטרי, משורטטים קווי הגוף של חציו בלבד. [איור]

מַחְתָּךְ אָרְכִּי*, מחתך אורכי (sheer plan, sheer draught): שרטוט של קווי גוף האונייה במבט מן הצד ובכמה חתכים אורכיים במרחקים שווים זה מזה. [איור]

מַחְתָּךְ רָחְבִּי*, מחתך רוחבי (body plan): שרטוט של קווי הגוף של אונייה במבט מלפנים ובכמה חתכים רוחביים במרחקים שויים זה מזה; בצד ימין – חתכים של חצי הגוף הקדמי, ובצד שמאל – חתכים של חצי הגוף האחורי. [איור]

מִטְבָּח [באונייה] (galley): החדר או המדור באונייה המשמש לבישול ולהכנת הארוחות לצוות ולנוסעים.

מַטֵּה הַהֶגֶה* (rudder stock, [US] rudder post): ציר הפלדה של לוח ההגה באונייה או בספינה, המתחבר אל מכונת ההגה. = צִיר לוּחַ הַהֶגֶה.

מַטֵּה הַעֹגֶן*, מטה העוגן (anchor stock): מוט אופקי בחלקו העליון של עוגן אדמירלי, המשתרע משני צדי גזע העוגן ובניצב לזרועותיו. [איור]

מַטֵּה גַּבִּי (backstaff): מכשיר ניווט ימי מהעת החדשה המוקדמת, ששימש למדידת הגובה במעלות של גרם שמימי מעל האופק, בעיקר של השמש. באמצעות הנתון שהתקבל חישבו את קו הרוחב בו נמצאה האונייה או את הזמן המקומי. המכשיר החליף את המטה הצלבי (המטה הקדמי), והוא נקרא בשם זה כי בעת המדידה נמצאה השמש בגבו של הצופה. = מַטֵּה אֲחוֹרִי. >> מַטֵּה צְלָבִי.

מַטֵּה פָּנִים (forestaff) >> מַטֵּה צְלָבִי.

מַטֵּה צְלָבִי (cross staff): מכשיר ניווט ימי מהעת החדשה המוקדמת למדידת הגובה במעלות של גרם שמימי מעל האופק, בעיקר של השמש. באמצעות הנתון שהתקבל חישבו את קו הרוחב בו נמצאה האונייה או את הזמן המקומי. נקרא גם מַטֵּה יַעֲקֹב (Jacob's staff) ו־מַטֵּה פָּנִים (forestaff), כי בעת המדידה נמצאה השמש מול עין הצופה ולא מאחוריו. >> מַטֵּה גַּבִּי.

מַטְוֵה חוּטֵי חֶבֶל, מטווה חוטי חבל (spun yarn, spun-yarn): בתקופת המפרשים – חבל דק עשוי משניים או משלושה חוטי־חבל ישנים. את חבלי החיבל הנייח הישנים או הפסולים שבאונייה סָתְרוּ לגדילים ואת הגדילים לחוטים. מן החוטים הטובים קלעו ב"כישור" מיוחד (spunyarn winch) מטווים כפולים או משולשים (two-yarn or three-yarn spunyarn). המטווים שימשו לחיזוק ולחיבור חבלים (כריכה, חישוק, ליפוף ועיטוף). >> כִּישׁוֹר לְמַטְוֵי חוּטֵי חֶבֶל.

מַטַּח דֹּפֶן, מטח דופן; מַטַּח מְלֹא הַדֹּפֶן, מטח מלוא הדופן (broadside): באוניות מפרשים מלחמתיות, ירי מכל תותחי צד אחד של האוניי בבת אחת. = מַטַּח צַד, מַטַּח מְלֹא הַצַּד.

מַטַּח צַד, מַטַּח מְלֹא הַצַּד, מטח מלוא הצד (broadside) >> מַטַּח דֹּפֶן.

מִטְעָן* (cargo, freight, lading): סחורות שכלי שיט מוביל ממקום אחד למקום שני.

– מִטְעָן בַּחֲבִילוֹת (bale cargo, bale goods). = מִטְעָן בַּחֲבוּשִׁים* [מיושן]. >> חֲבִילָה.

– מִטְעָן בְּצֹבֶר*, מטען בצובר (bulk cargo) >> מִטְעָן בְּתִפְזֹרֶת.

– מִטְעָן בְּשַקִּים* (bag cargo): מטען יבש הארוז בשקי יוטה או בד.

– מִטְעָן בְּתִפְזֹרֶת*, מטען בתפזורת (bulk cargo): מטען יבש שאינו ארוז, כגון גרעיני תבואה, פחם או עפרות מתכת. = מִטְעָן בְּצֹבֶר. >> אֳנִיַּת תִּפְזֹרֶת.

– מִטְעָן כְּלָלִי* (general cargo): מטען יבש של סחורות מכל סוג שהוא, הארוזות בתיבות או על גבי משטחים, וגם מטענים יבשים שלא ניתן לאחסנם במכולות. = מַשָּׂא כְּלָלִי.

מִטְעַן רֶסֶס (powder chest) >> תֵּבַת רֶסֶס.

מֵי הֲזָנָה* (feed water): המים המסופקים לדוד קיטור ובו הם הופכים לקיטור. >> מַשְׁאֵבַת מֵי הֲזָנָה.

מֵי יָם* (seawater): מימיו המלוחים של ים או של אוקיינוס.

מֵי נָהָר, מֵי אֲגָם (raw water): מי קירור מתוקים, להבדיל ממי ים, המשמשים לקירור מנוע הספינה.

מֵי נֵטֶל (ballast water, water ballast): באוניות – תוספת משקל של מי־ים בתוך מכלים מיוחדים לדבר בתחתית כלי השיט, באמצעותם ניתן לייצב אותו או לשנות את השופע והשוקע שלו. מילוי וריקון מכלי הנטל נעשה על ידי משאבות. בצוללות נמצאים מכלי מי הנטל בחלל שבין גוף הלחץ והגוף החיצון, והם משמשים לשיקוע הצוללת אל מתחת לפני המים לעומק הרצוי. מילויים נעשה על ידי שסתומים וריקונם על ידי אוויר דחוס. >> זְבוֹרִית, נֵטֶל, מַשְׁאֵבַת מֵי נֵטֶל, מְכַל מֵי נֵטֶל. [איור]

מֵי עִבּוּי, מי עיבוי (condensing water): במנועי קיטור בוכנאיים ובטורבינות קיטור – מים קרים המסופקים למעבה לשם עיבוי הקיטור והפיכתו למים.

מֵי שִׁפּוּלַיִם*, מי שיפוליים (bilge water): מים ונוזלים אחרים הנאספים בשיפולי אונייה או סירה, בין בשל חדירת מי ים לתוך הגוף ובין בשל דליפות או נזילות ממערכות צנרת ומכונה.

מִידְשִׁיפְּמֶן (midshipman): א) דרגת הקצונה הנמוכה ביותר בציי בריטניה וארצות הברית, מקבילה לדרגת סגן משנה בחילות היבשה. = סֶגֶן מִשְׁנֶה. ב) בתקופת המפרשים – פרח קצונה, ימאי באוניית מלחמה בתקופת הכשרתו לדרגת קצין (לוטננט). = פֶּרַח קְצִינִים, פֶּרַח קְצֻנָּה. [איור]

– reefers היה כינויָם של המידשיפמנים בצי הבריטי בתקופת המפרשים, משום שנדרשו לעלות למרומי התרנים כאשר צמצמו מפרשים (to reef, to take in reefs).

מֵיטִיב לָשׁוּט קָרוֹב לָרוּחַ, האונייה מיטיבה לשוט קרוב לרוח (to hold a better wind): ייאמר על אוניית מפרשים השטה קרוב יותר לרוח מאוניות אחרות ומבלי להידחות הצדה. >> שָׁט הֵיטֵב בְּרוּחוֹת קִדְמִיוֹת.

מִיל יַמִּי* (sea mile): יחידה למדידת מרחקים בשימוש ימי השווה ל־6076 רגל שהם 1852 מטרים. >> קֶשֶׁר.

מַיִם טֵרִיטוֹרְיָאלִיִּים* (territorial waters) >> מֵימֵי חוֹפִים.

מַיִם מוּתְפָּלִים (desalinated water): מי-ים או מים מליחים שכמות המלחים המומסים שבהם הוקטנה עד מקסימום 10 חלקים למיליון (ppm), כדי לעשותם ראויים לשתייה. >> מַיִם מְתוּקִים.

מַיִם מְתוּקִים (fresh water): מים טבעיים שכמות המלחים המומסים שבתוכם עד 1000 חלקים למיליון (ppm) שהם 1000 מיליגרם לכל ליטר. >> מֵי שְׁתִיָּה, מֵי יָם, מַיִם מוּתְפָּלִים.

מַיִם פְּנִימִיִּים* (internal waters): מפרצים, שפכי נהרות, נמלים ונתיבי מים המצויים בשטח של מדינה השוכנת לחוף ים מעברו הפנימי של קו החוף שלה.

מֵיְמֵי הַמּוֹלֶדֶת (Home Waters) >> צִי מֵיְמֵי הַמּוֹלֶדֶת.

מֵימֵי חוֹפִים, מֵימֵי חוֹפִין* (territorial waters): רצועת ים לאורכו של חוף, המהווה מבחינת המשפט הבינלאומי חלק בלתי נפרד משטחה של מדינת החוף. = מַיִם טֵרִיטוֹרְיָאלִיִּים, מַיִם תְּחוּמָתִיִּים.

מִינֵי חֲבָלִים*, חֲבָלִים (cordage): כינוי לכלל החבלים, הניידים והנייחים לסוגיהם, באוניית מפרשים.

מֵיתָר* (sheet): א) חבל הקשור לפינה האחורית התחתונה של מפרש אורכי או למנור שלו, באמצעותו שולטים במפרש ומכוונים אותו לזווית הרצויה ביחס לרוח. למפרש חלוץ שני מיתרים בדרך כלל, משני צדי התורן, בהם משתמשים לסירוגין בהתאם לכיוון הרוח. [איור] ב) חבל הקשור לפינה תחתונה של מפרש רוחבי ומשמש למתיחתו. המיתרים של מפרש רוחבי שאינו תחתי (עילי, עלעילי וכו') מותחים את פינותיו לקצות הסקריה שמתחתיו. כיוון מפרש רוחבי נעשה על ידי "סיבוב" הסקריות באמצעות המושכות. המיתר בצד הקרוב לרוח נקרא מֵיתַר קֶרֶן* או מֵיתָר* (sheet), וזה בצד הרחוק מן הרוח נקרא מֵיתַר פֶּקֶם* או פֶּקֶם* (tack). כשהאונייה מסתובבת ומשנה מפנה, מיתר הפקם הופך למיתר קרן, ומיתר הקרן הופך למיתר פקם. [איור]

מפרש רוחבי תחתי (course) מצויד בזוג מיתרים לכל פינה תחתונה. המיתר בצד הקרוב לרוח, הנקרא מֵיתַר קֶרֶן או מֵיתָר (sheet), מותח את המפרש למטה ואחורה, בעוד בן־זוגו לאותה פינה משוחרר; המיתר בצד הרחוק מהרוח, הנקרא מֵיתַר פֶּקֶם או פֶּקֶם (tack), מותח את המפרש למטה וקדימה, ובן זוגו לאותה פינה משוחרר. כשהאונייה מסתובבת ומשנה מפנה, מתחלפים שני זוגות המיתרים בשמותיהם ובתפקידיהם. [איור]

– מֵיתַר פֶּקֶם (תַּחְתִי) קִדְמִי, פֶּקֶם קִדְמִי (foretack).

– מֵיתַר פֶּקֶם (תַּחְתִי) רָאשִׁי, פֶּקֶם רָאשִׁי (maintack).

– מֵיתַר קֶרֶן (תַּחְתִי) קִדְמִי, מֵיתָר קִדְמִי (foresheet, fore-sheet).

– מֵיתַר קֶרֶן (תַּחְתִי) רָאשִׁי, מֵיתָר רָאשִׁי (mainsheet, main-sheet).

– מֵיתָר שַׁרְשֶׁרֶת (chain sheet): מיתר של מפרש (רוחבי) עילי, עלעילי או עליון – אך לא של מפרש תחתי, העשוי משרשרת ברזל ולא מחבל.

– מֵיתְרֵי מִפְרְשֵׂי הַקַּדְמָה (headsheets) >> מִפְרְשֵׂי הַקַּדְמָה.

מֻּכֶּה סַעַר, מוכה סער (storm-beaten, weather-beaten) >> יְדוּעַ סַעַר.

מְכוּלָה* (container): תיבת פלדה גדולה בעלת מידות סטנדרטיות, המשמשת למשלוח סחורות ישירות מן הספק לצרכן. המכולה מותאמת להובלה באונייה, ברכבת משא או במשאית, ועל פי רוב משמשת למשלוח מטענים יבשים באריזות.

מְכוֹנָאוּת יַמִּית (marine engineering): תורת מבנה המנועים, המכונות ומערכות המכונה בכלי שיט, התקנתם, תחזוקתם והפעלתם.

מְכוֹנָאי יַמִּי (marine engineer): קצין מכונות באוניית סוחר. >> מְנוֹעָן.

– מְכוֹנָאי רִאשׁוֹן, קְצִין מְכוֹנוֹת רִאשׁוֹן (First Engineer); מְכוֹנָאי שֵׁנִי, קצין מכונות שני (Second Engineer) וכך הלאה עד מכונאי חמישי.

מְכוֹנַאי רָאשִׁי (chief engineer, chief): קצין ים העומד בראש מחלקת המכונה באונייה. = קְצִין מְכוֹנוֹת רָאשִׁי.

מְכוֹנוֹת הֲנָעָה (propulsion machinery): המנועים והמכונות המשמשים להשטת האונייה, להבדיל ממכונות עזר, מכונות סיפון וכו'. >> מָנוֹעַ רָאשִׁי.

מְכוֹנוֹת סִפּוּן, מכונות סיפון (deck machinery): שם כולל למכונות הנמצאות על סיפונה הגלוי של אונייה: כננות, כננות עוגן, מנופי מטען, דויתות ומנופים לסירות הצלה וכו'.

מְכוֹנָן (mechanic; machinery operator): א) עובד מכונה באוניית קיטור או מנוע בצי המסחרי, מקביל בדרגתו למלח במחלקת הסיפון. ב) אחראי על המכונות בכלי שיט קטן. >> מָנוֹעָן.

מְכוֹנַת הַהֶגֶה (steering gear): מנגנון מכני־ידני, קיטורי, הידראולי או אלקטרו־הידראולי המסובב את לוח ההגה לזווית הרצויה על פי פקודות גלגל ההגה. = מַנְגְנוֹן הַהֶגֶה.

מְכַל דֶּלֶק (bunker, oil fuel bunker): חלל אטום מכל צדדיו בתחתית האונייה לאחסון דלק עבור מנועי האונייה או דודיה. = מְגוּרַת דֶּלֶק [מיושן]. >> מְגוּרַת פֶּחָם.

מְכַל נֵטֶל, מְכַל מֵי נֵטֶל (ballast tank) >> מֵי נֵטֶל.

מְכָלִית* (tanker): אוניית משא להובלת מטענים נוזליים בתפזורת, כגון: נפט גולמי ותזקיקי נפט, גזים פחמימניים מעובים וכימיקלים. [איור]

– מְכָלִית נְהָרוֹת (river tanker): אונייה להובלת נפט גולמי בנהרות ובנתיבי מים פנימיים.

– מְכָלִית נֵפְט (oil tanker): אונייה להובלת נפט גולמי או תזקיקי נפט. = אֳנִיַּת נֵפְט.

– מְכָלִית עֲנָק (supertanker): אונייה להובלת נפט גולמי בתפזורת בעלת מעמס (DWT) של 250,000 טונות ומעלה. = סוּפֶּר טַנְקֶר.

מִכְלָל (gear) >> מַעֲרֶכֶת.

מִכְמָרְתָּן, מכמורתן (trawler) >> סְפִינַת מִכְמֹרֶת.

מִכְנָס* [מלשון "כניסה"] (hawsehole, hawse hole) [מיושן] >> פֶּתַח שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, פֶּתַח חֶבֶל הָעֹגֶן.

מִכְנָס [של תותח] (breech): חלקו האחורי של תותח. [צורת היחיד של "מכנסיים"; תרגום שאילה מאנגלית: breech, מן breeches.] >> נִטְעַן מִכְנָס.

מִכְסֵה הָאֳנִיָּה, מכסה האונייה [מיושן] (deck) >> סִפּוּן.

מִכְסֵה הַיַּרְכָתַיִם [מיושן] (quarter deck; poop) >> סִפּוּן אַחְרָה; סִפּוּן אַחְרָה עִילִי.

מִכְסֵה הַכַּוָּה*, מכסה הכווה (hatch cover, hatch): בימים עברו, לוחות עץ עבים לכיסוי פתח המטען בסיפון (כַּוָּה); מעליהם נפרשה יריעת ברזנט שהוּדקה בבדי עץ או פסי ברזל ארוכים וטריזים. כיום, מכסה פלדה כבד הסוגר על פתח המטען, לרוב מכסה מתקפל. >> כַּוָּה, הִדֵּק בִּפְסִיסִים, אָטַם אֶת הַכַּוָּה, פְּסִיס כַּוָּה. [איור]

מִכְסֵה לֹעַ, מכסה לוע (tampion, tompion) >> מְגוּפַת לֹעַ.

מַכְשִׁיר נִוּוּט, מכשיר ניווט (navigational instrument): כלי או מכשיר הנישא בכלי שיט, באמצעותו הוא מנווט את דרכו בבטחה.

מַכַּת רוּחַ (squall): משב רוח פתאומי וחזק או התגברות פתאומית וחדה של עוצמת הרוח. בתקופת המפרשים הבחינו בין "סופת־פתאום שחורה" (black squall) ל"סופת־פתאום לבנה" (white squall). הראשונה מלווה בשמיים קודרים ובעננים שחורים, שהם סימני אזהרה מובהקים. השנייה היא ללא עננים ועם שמיים בהירים, ועל בואה הפתאומי מבשר רק קצף לבן על פני המים ומשום כך היא מסוכנת יותר. = רוּחַ תְּזָזִית, תְּזָזִית, פֶּרֶץ רוּחַ [מליצי], סופַת פִּתְאֹם [מליצי].

מֶלֶא* (dunnage): גזרי עצים, גרוטות קרשים וכו' המונחים על תחתית הסַפנה ובדפנות כדי למנוע נזק למטען עקב מגע עם מים או לחות על רצפת הספנה וקירותיה, ועל מנת להבטיח כי המטען לא יזוז ממקומו כתוצאה מתנועות האונייה בים.

מָלֵא עֲדַיִן*, מלא עדיין [המפרשׂ] (full and by) >> קָרוֹב לָרוּחַ כְּכָל הָאֶפְשָׁר.

מָלֵא קָדִימָה, קָדימָה מָלֵא (full speed ahead): הפקודה הניתנת מגשר האונייה לחדר המכונות להעלות למקסימום את מהירות המנוע הראשי בכיוון קדימה. = קָדִימָה בִּמְלוֹא הַמְּהִירוּת. >> פְּקֻדּוֹת לַמְכוֹנָה.

מְלֵאַת מַעֲטֶה, אונייה מלאת מעטה (full rigged ship, fully rigged ship, ship rigged) >> אֳנִיָּה מְלֵאַת מַעֲטֶה.

מִלְבָרִית (outrigger, rowing frame): [מן "מִלְבָר" בארמית.] קורת עץ ארוכה שבלטה מדופן של ספינת משוטים, אחת בכל צד. בספינות תלת־טוריות בעת העתיקה שימשה משען למשוטי הטור העליון (ביוונית: parexeiresia); בגליאות חד־טוריות בימי הביניים והרנסנס הרחיקה את נקודת המשען של המשוטים, ואיפשרה על ידי כך להשתמש במשוטים ארוכים יותר, שאורך המהלך והתנופה שלהם גדולים יותר (באיטלקית: apostis). [איור]

מַלְגֵּז* (crutch; נקרא בטעות גם rowlock, oarlock): מעין מזלג מתכת דו־שיני עם פין בחלקו התחתון, המוכנס לחור מתאים בלזבזת של סירת משוטים. עליו נשען צוואר המשוט בשעת החתירה. >> יָתֵּד הַמָּשׁוֹט, מַשְׁעֵן מָשׁוֹט, סַד הַמָּשׁוֹט. [איור]

מִלּוּאֵי הַמִתְנַדְבִים שֶׁל הַצִּי הַמַּלְכוּתִי, מילואי המתנדבים של הצי המלכותי (Royal naval volunteer reserve): עתודת כוח אדם של הצי המלכותי הבריטי בין השנים 1903-1958, שבניגוד למילואי הצי הרגילים אנשיה לא היו ימאים מקצועיים מן הצי המסחרי וצי הדיג.

מִלּוּאֵי הַצִּי, מילואי הצי (naval reserve): עתודת כוח אדם ימי מקצועי של הצי המלחמתי, שאנשיה מגויסים לשירות בעת מלחמה או בשעת חרום. >> מִלּוּאֵי הַמִתְנַדְבִים שֶׁל הַצִּי הַמַּלְכוּתִי.

מַלָּח* (sailor, seaman; deck hand, hand, foremast man; seaman): א) איש צוות באוניית סוחר. בהרחבה: ימאי, יורד ים, גם באוניות מלחמה. ב) דֵּרוּג במחלקת הסיפון באוניית סוחר. ג) דרגת חוגר בציי מלחמה המקבילה לדרגת טוראי בחילות היבשה; הייתה נהוגה גם בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות.

– הביטוי באנגלית to sail before the mast פירושו "לְהַפְלִיג כְּמַלָּח פָּשׁוּט" ומקורו בתקופת המפרשים, אז נמצאו מגורי המלחים באוניות סוחר בקדמת האונייה, מלפנים לתורן הקדמי, להבדיל מן הקצינים, שתאי המגורים שלהם היו בירכתי האונייה. מטבעות לשון דומים מתקופת המפרשים הם the hands forward, forecastle hands (הַמַּלָּחִים), foremast man ו- foremast hand (מַלָּח). >> מְגוּרֵי חַרְטוֹם, בֵּית קַּדְמָה.

– ratings באוניית מפרשים מלחמתית הם "המלחים", להבדיל מתתי־הקצינים (petty officers) וקציני־המשנה (warrant officers). >> חוֹגֵר, דֵּרוּג.

– tar באנגלית, קיצור של tarpaulin ("אברזין"), הוא כינוי למלח בצי, על שום הנוהג בימים עברו למרוח עטרן על המעילים וכובעי הקנבס כדי לעשותם אטומים למים.

מַלָּח בְּחֻפְשַׁת חוֹף, מלח בחופשת חוף (liberty man) >> חֻפְשַׁת חוֹף.

מַלָּח בָּכִיר (quartermaster): א) באוניות מלחמה (עוד בתקופת המפרשים) – מלח מנוסה או תת־קצין המשמש עוזר לקצין המשמרת בגשר (או בסיפון האחרה) ומנחה את אנשי ההגה במהלך המשמרת; נַגַּד גֶּשֶׁר. ב) בצי המסחרי – מלח מנוסה האוחז בהגה בכניסה וביציאה מנמלים. >> רֹאשׁ הַמַלָּחִים.

מַלָּח טִירוֹן (landsman) >> יַבָּשְׁתָּן.

מַלָּח כָּשִׁיר* (.able seaman, A.B): באוניות סוחר – שם הדרגה של מלח מנוסה, המוסמך לבצע את עבודות הסיפון הנהוגות באונייה. מקומו בסולם הדרגות בין מלח פשוט לרב מלחים.

מַלָּח מַתְחִיל (apprentice seaman): דרגה היסטורית של מלח טירון בציי המלחמה של בריטניה וארצות הברית. = שׁוּלְיַת מַלָּחִים.

מַלָּח פָּשׁוּט (ordinary seaman, O.S): עובד סיפון בעל הדרגה המקצועית הנמוכה ביותר באוניית סוחר, מתחת מלח כשיר. וגם: הדרגה הנמוכה ביותר של מלח בציי המלחמה של בריטניה, ארצות הברית ומדינות נוספות. = סְתַם מַלָּח*, ס"מ [מיושן].

מַלָּח רִאשׁוֹן (Seaman, 1st class): דרגת חוגר בציי מלחמה, המקבילה לדרגת טוראי ראשון בחילות היבשה; הייתה נהוגה בחיל הים הישראלי בשנותיו הראשונות.

מַלָּח שֶׁל מַיִם מְתוּקִים (freshwater sailor): כינוי מזלזל למלח של מים פנימיים (נהרות ואגמים), שלא התנסה בסערות ובתלאות השיט בים הפתוח ובאוקיינוסים ולכן אינו מלח "אמיתי". >> יַבָּשְׁתָּן.

מַלָּחוּת [מיושן] (seamanship) >> יַמָּאוּת.

– כַּיָּאֶה לְמַלָּחוֹת טוֹבָה, כַּיָּאֶה לְיַמָּאוּת טוֹבָה (seamanlike, seamanly): באופן מקצועי.

מַלָּחֵי הַדֹּפֶן, מלחי הדופן(side-boys, side-men): באוניות מפרשים מלחמתיות, קבוצת מלחים שנקראה להתייצב בסיפון המותניים לקראת בואה של סירת מפקד האונייה או של אורח רם-מעלה, כדי להושיט לו חבל ולסייע לו לעלות לסיפון. מכאן נוצר לימים המשמר הדופנתי. >> מִשְׁמַָר דָפְנָתִי, קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִית לְמַלָּחֵי הַדֹּפֶן, שְׁרִיקַת כָּבוֹד.

מֶלְחְצֵי שַׁרְשֶׁרֶת הָעֹגֶן, מלחצי שרשרת העוגן (chain cable compressor, compressor): התקן מכני על הסיפון המתהדק סביב שרשרת העוגן ומונע ממנה להישמט לים. [איור]

מֶלְצַר (steward): עובד משק באונייה, המגיש את הארוחות לקצינים, לצוות ולנוסעים, ודואג לניקיון המגורים. >> עוֹזֵר הַגִזְבָּר, כַּלְכַּל.

מֶלְצַר רָאשִׁי (chief steward) >> כַּלְכַּל רָאשִׁי.

מַלְקוֹחַ יַמִּי (prize, naval prize): מונח מתחום המשפט הימי, שפירושו אוניית סוחר ומטענה שנתפסו ונלקחו שלל בלב־ים על ידי אוניית מלחמה או פריבטיר של מדינה יריבה במהלך מלחמה.

מְמַלֵּא מָקוֹם (acting): תפקיד זמני, כגון "ממלא מקום הרופא" (acting-surgeon), "ממלא מקום האדמירל (acting-Admiral).

מְמֻנֶּה עַל הַמִּטְעָן, ממונה על המטען (supercargo): בימים עברו, נציג הבעלים באוניית סוחר, שעסק בצדדים המסחריים הקשורים לאונייה ולמטענים שהובילה.

מִמְשֶׁה* (slipway, slip, patent slipway, marine railway): מדרון במספנה או בנמל היורד אל המים ומשמש לגרירת כלי שיט אל היבשה לצורך תחזוקה ותיקונים. כלי השיט נישא על גבי עריסה הנעה על מסילות ונגררת באמצעות כננת או טרקטור. >> סִינְכְרוֹלִיפְט, מִדְּרוֹן בְּנִיָּה.

מִן הָחוֹף* (offshore, off-shore): מן היבשה אל הים. >> רוּחַ מִן הַחוֹף, זֶרֶם מִן הַחוֹף.

מַנְגְנוֹן הַהֶגֶה (steering gear) >> מְכוֹנַת הַהֶגֶה.

מַנְהִיג, מַנְהִיג הַהֶגֶה (tiller) [מיושן] >> יָדִית הַהֶגֶה.

מַנְהִיג הָאֳנִיָּה (captain, master) [מליצי] >> קַבַּרְנִיט.

מְנַהֵל מִבְדוֹק (dock master): המנהל והמומחה הטכני האחראי על הכנסת האוניות למבדוק יבש או צף, אספנתן והוצאתן. >> מְנַהֵל מַּעֲגָנָה [לאוניות].

מְנַהֵל מִסְפָּנָה [בתקופת המפרשים] (master shipwright) >> בּוֹנֵה אֳנִיּוֹת.

מְנַהֵל מַעֲגָנָה [לאוניות], מְנַהֵל הַמַּעֲגָנוֹת (dock master): בימים עברו, קצין ים שהיה אחראי לתפעול מעגנות לטעינה ולפריקת סחורות ולתיקון אוניות. >> מַעֲגָנָה סְכוּרָה, מְנַהֵל מִבְדוֹק.

מְנַהֵל נָמָל (port manager, harbor manager): המנהל הלוגיסטי של  נמל מסחרי, האחראי על סידורי הפריקה והטעינה, שינוע המטענים ואחסנתם, שירותי הנמל לאוניות, כוח האדם בנמל, תקציבו ועוד. >> רַב חוֹבֵל הַנָּמָל.

מִנְהֶרֶת הַצִּיר, מִנְהֶרֶת גַּל הַמַּדְחֵף (shaft tunnel): חלל אטים למים דמוי מנהרה, המשתרע מהקצה האחורי של חדר המכונות עד המחיצה של הצור האחורי; בתוכה עובר ציר המדחף ובה נמצאים המסבים הנושאים את הציר. >> גַּל מַדְחֵף, מֵסַב נוֹשֵׂא. [איור] [איור]

מָנוֹעַ אַרְבַּע־דַּרְגָּתִי (quadruple expansion engine) >> מָנוֹעַ דּוּ דַּרְגָּתִי.

מָנוֹעַ בַּהֲנָעָה יְשִׁירָה (direct drive engine): מנוע דיזל איטי (100–200 סל"ד) המסובב את המדחף ישירות, ללא תיבת תמסורת. מהירות הסיבוב של המנוע היא בדיוק מהירות הסיבוב של המדחף. כדי לנסוע לאחור מדוממים את המנוע, מחליפים את כיוון הסיבוב שלו ומתניעים אותו מחדש. >> תֵּבַת תִּמְסֹרֶת יַמִּית.

מְנוֹעַ בּוּכְנַת טַבַּעַת (annular engine): סוג מיושן של מנוע קיטור ימי מהמאה ה־19. הצילינדר היה סגור בצדו התחתון ובמרכזו שרוול ארוך דמוי חדק; לבוכנה הייתה צורת טבעת והיא מילאה את החלל בין החדק ושולי הצילינדר. שני מוטות בוכנה הניעו באמצעות מנגנון ראש־צלב את הטלטל, שנע בתוך החדק וסובב את גל הארכובה.

מָנוֹעַ בִּפְעֻלָּה דּוּ-צִדִּית, מנוע בפעולה דו-צדית (double acting steam engine): מנוע קיטור בוכנאי שבו לחץ הקיטור פועל לסירוגין פעם על צדה האחד של הבוכנה ואחר כך על צדה השני. >> מָנוֹעַ בִּפְעֻלָּה חַד-צִדִּית.

מָנוֹעַ בִּפְעֻלָּה חַד-צִדִּית, מנוע בפעולה חד-צדית (single acting steam engine): מנוע קיטור בוכנאי שבו לחץ הקיטור פועל רק על צדה האחד של הבוכנה. >> מָנוֹעַ בִּפְעֻלָּה דּוּ-צִדִּית.

מָנוֹעַ בִּפְעֻלָּה יְשִׁירָה, מנוע קיטור בפעולה ישירה (direct acting steam engine): מנוע קיטור שבו מוט הבוכנה מחובר לטלטל ומסובב באמצעותו את גל הארכובה; לקצה גל הארכובה מחוברים גלגל המשוטות או המדחף. >> מָנוֹעַ בִּפְעֻלָּה לֹא-יְשִׁירָה.

מָנוֹעַ בִּפְעֻלָּה לֹא-יְשִׁירָה, מנוע קיטור בפעולה לא-ישירה (indirect acting steam engine): מנועי הקיטור הימיים הראשונים היו מסוג זה, ובהם הועברה התנועה ממוט הבוכנה לציר גלגל המשוטות בצורה עקיפה, באמצעות קורה או זרועות צדיות, ולא באמצעות טלטל וגל ארכובה. >> מְנוֹעַ קוֹרָה מְהַלֶּכֶת, מְנוֹעַ זְרוֹעוֹת צִדִּיוֹת.

מָנוֹעַ דּוּ־דַּרְגָּתִי (compound engine): מנוע קיטור שבו הקיטור מתפשט ומבצע עבודה מכנית בשני שלבים, תחילה בצילינדר של הלחץ הגבוה ואחר כך בצילינדר של הלחץ הנמוך שקוטרו גדול משל הראשון. קיימים היו גם מנועים תלת־דרגתיים (triple expansion engine), בעלי שלושה צילינדרים שהיו הנפוצים ביותר, וארבע־דרגתיים (quadruple engine). [איור]

מָנוֹעַ חִיצוֹן (outboard motor): מנוע דיזל או בנזין התלוי מדף הירכתיים מחוץ לסירה, ומשלב ביחידה קומפקטית אחת את המנוע עצמו, תיבת הילוכים ומדחף. >> מָנוֹעַ פְּנִימִי.

מְנוֹעַ עֵזֶר* (donkey engine; auxiliary engine): א) באוניות קיטור בימים עברו, מנוע קיטור קטן להפעלת כננת, מנוף מטען וכו', להבדיל מן המנוע הראשי שסובב את המדחף. ב) מנוע דיזל באונייה או בספינת מנוע המניע גנרטור חשמל, להבדיל מהמנוע ראשי המסובב את המדחף. ג) בספינת מפרשים: מנוע דיזל או בנזין לסיבוב המדחף שנעשה בו שימוש מזדמן, בעיקר בכניסה וביציאה מנמל או כשהרוח פסקה לנשוב. >> אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים עִם מְנוֹעַ עֵזֶר, מָנוֹעַ רָאשִׁי.

מָנוֹעַ פְּנִימִי* (inboard engine, inboard motor): מנוע דיזל או בנזין המותקן בתוך הסירה, להבדיל ממנוע חיצון המורכב על דף הירכתיים, מחוץ לגוף.

מְנוֹעַ צִילִינְדֶר מִתְנוֹדֵד, מנוע צילינדרים מתנודדים (oscillating cylinder engine): סוג מיושן של מנוע קיטור ימי מן המאה ה־19. הצילינדרים השתתפו בהמרת התנועה הקווית של הבוכנות לתנועה סיבובית של גל הארכובה ונעו על צירים כמטוטלת, ומכאן שמו של המנוע.

מְנוֹעַ קוֹרָה עִלִּית, מנוע קורה עילית (overhead beam engine) >> מְנוֹעַ קוֹרָה מְהַלֶּכֶת.

מְנוֹעַ קוֹרָה מְהַלֶּכֶת (walking beam engine): סוג מיושן של מנוע קיטור מן המאה ה־19, ששימש בעיקר בספינות משוטה בנהרות ארצות הברית. העברת התנועה מן הבוכנה לציר המשוטות נעשתה באמצעות קורה עילית סבה על ציר, שתנועת הנדנדה שלה דמתה לתנועת הליכה. = מְנוֹעַ קוֹרָה עִלִּית.

מְנוֹעַ קִיטוֹר יַמִּי (marine steam engine): מנוע קיטור להנעת אוניות, ספינות או סירות.

מָנוֹעַ רָאשִׁי (main engine): המנוע העיקרי באונייה, המסובב את המדחף, להבדיל ממנועי העזר שלה.

מָנוֹעַ תְּלַת־דַּרְגָּתִי (triple expansion engine) >> מָנוֹעַ דּוּ דַּרְגָּתִי.

מְנוֹעָן (motorman): א) עובד מכונה באוניית מנוע. ב) מכונאי ימי בספינות מנוע בחיל הים הישראלי שאינו קצין. >> מְכוֹנָן.

מְנוֹף יָד (handspike): מוט עץ קצר וחסון ששימש לסיבוב הכנן או הכננת באוניית מפרשים, להזזת מטען או משא כבד ולשימושים דומים נוספים. >> יָדִית הַכַּנָן, יָדִית הַכַּנֶּנֶת. [איור]

מָנוֹר* (boom): כלונס לפרישׂת השפה התחתונה של מפרש, לרוב של מפרש אורכי.

– מְנוֹר חָלוּץ* (jibboom, jib-boom): בספינות ובאוניות מפרשים – כלונס בהמשכו של מוט החרטום, אליו נמתחים סָמוֹךְ הפָּנים של התורן הקדמי העלעילי והפינה הקדמית התחתונה של מפרש החלוץ, או פינותיהם הקדמיות התחתונות של החלוץ הראשון והשני. [איור]

– מְנוֹר חָלוּץ קְדוֹמָנִי (flying jibboom, flying jib-boom): כלונס בהמשכו של מנור החלוץ, אליו נמתחים סָמוֹךְ הפָּנים של התורן העליון והפינה הקדמית התחתונה של החלוץ השלישי ("חָלוּץ מְעוֹפֵף") (flying-jib). [איור]

– מָנוֹר לְסִירוֹת* (boat boom, riding boom, swinging boom): בימים עברו, כלונס ארוך שָׁלוּחַ מדופן אוניית מלחמה עוגנת, ששימש לרתיקת סירת שירות. נועד להרחיק את הסירה כדי שלא תיחבט בדופן האונייה.

– לְלֹא מָנוֹר (loose-footed, loose at the foot): ייאמר על מפרש שהשפה התחתונה שלו לא נמתחת על ידי מנור.

מַנֶוְרָה, מנוורה [לשון דיבור] (manoeuvre) >> תִּמְרוּן.

מְנוֹרַת בֵּית הַמַּצְפַּן (binnacle lamp): בימים עברו, עששית שמן שהאירה את לוח המצפן בבית המצפן. [איור]

מַנִיחַת מוֹקְשִׁים (minelayer) >> מַקֶּשֶׁת.

מְנַת מָזוֹֹן (ration): כמות המזון לסוגיו המוקצבת לכל איש צוות באונייה ליום.

מֶס (mess): [מן mes, "שולחן", באנגלית ימי־ביניימית; to mess – לאכול בצוותא.] א) קבוצה מאורגנת של קצינים או מלחים, בעלי אותה דרגה, האוכלים את ארוחותיהם באונייה בצוותא. "קבוצת אוכל", "קבוצת אוכלים". ב) המקום באונייה המשמש את הקבוצה המאורגנת לארוחה בצוותא, ולעיתים גם למגורים משותפים; חדר אוכל באונייה. [איור]

– מֶס קְצִינִים (officers' mess), מֶס נַגָּדִים (warrant officers' mess).

– חָבֵר לַמֶּס (messmate).

מֵסַב דַּחַף (thrust block, thrust bearing): מסב בקצה הקדמי של גל המדחף, המעביר את כוח הדחף שיוצר המדחף תוך כדי סיבובו אל בית המסב וממנו אל גוף האונייה וכך גורם לתנועתה קדימה או אחורה. בית המסב מחובר בברגים לגוף האונייה. >> מֵסַב נוֹשֵׂא, מַעֲרֶכֶת גַּל הַמַּדְחֵף.[איור]

מֵסַב נוֹשֵׂא (plummer block): כל אחד מן המסבים במנהרת הציר הנושאים את משקל גל המדחף ומאפשרים את סיבובו. בית המסב מחובר בברגים לגוף האונייה.>> מִנְהֶרֶת הַצִּיר, גַּל מַדְחֵף.[איור] [איור]

מִסְגֶּרֶת בַּנְג'וֹ מסגרת בנג'ו (banjo frame): באוניות מדחף בתקופת המעבר ממפרשים לקיטור, באמצע המאה ה-19, נבנו אוניות שהמדחף שלהן היה נתון בתוך מסגרת מתכת. באמצעותה ניתן היה לנתק את המדחף ולהרימו לתוך פיר בירכתיים בעת שיט במפרשים, על מנת להקטין את התנגדות החיכוך במים (גְּרָר). >> מַדְחֵף נָתִיק, מַדְחֵף מִתְרוֹמֵם, פִּיר הַמַּדְחֵף, "הָרֵם אֲרֻבָּה, הוֹרֵד מַדְחֵף!"

מִסְגֶּרֶת הַיַּרְכָּתַיִם, מסגרת הירכתיים, מִסְגֶּרֶת יָרְכָּתִית* (stern frame): חלק מבני בירכתי הגוף של אונייה, הנושא את לוח ההגה. באוניות בעלות מדחף אחד הוא נושא גם את הקצה האחורי של צינור הירכתיים. >> סַף מִסְגֶּרֶת הַיַּרְכָּתַיִם, צִנּוֹר הַיָּרְכָּתַיִם. [איור]

מִסְדְרוֹן* (alley way, alleyway, passage way): פרוזדור, מעבר פנימי צר במבנה עילי או מצדדיו.

מַסִּיק, מְסִיקִים (fireman, stoker): באוניות קיטור ישנות שדודיהן הוסקו בפחם, עובד מכונה שהזין את תנורי דוד הקיטור בפחם במהלך המשמרת. >> גּוֹרֵף פֶּחָם, כְּנֻפְיָה שְׁחוֹרָה. [איור]

מִסְכוֹר (lock) >> תָּא סָכוּר.

מְסֻכַת הַמַּסָּקָה, מסוכת המסקה (fiddley, fidley): המבנה העילי המכסה את חדר הסקת הדוודים והארובה באוניית קיטור. = עִלִּית הַמַּסָּקָה, עֲלִיַּת הַמַּסָּקָה. [איור]

מַסְלוּל (course) >> קוּרְס, אֹרַח.

מְסִלּוֹת הַשָּׁקָה*, מסילות השקה (launching ways): מסדי עץ או פלדה הבנויים לכל אורכו של מדרון ההשקה ועליהם מחליקה אונייה חדשה אל המים. >> עֲרִיסַת הַשָּׁקָה, מִדְּרוֹן הַשָּׁקָה, מִשְׁעֲנוֹת הַשָּׁקָה.

מְסִלַּת אֳנִיּוֹת, מסילת אוניות (ship trackway, diolkos): בעת העתיקה – דרך סלולה ומרוצפת אבנים לגרירת אוניות למרחק קצר על פני איסתמוס, בין ים לים. = דִּיוֹלְקוֹס.

מַסְמֵר עֵץ (treenail): בסירות ובספינות מעץ – פין עגול וארוך מעץ קשה, לחיבור שני חלקי עץ זה לזה. בספינת עץ: על פי רוב לחיבור לוחות הדופן והתחתית אל הצלעות. = פִּין עֵץ, יְתַד סְפִינוֹת.

מַסָּע (passage): נסיעת אונייה מנמל אחד לנמל אחר, בין שהיא ריקה ובין שהיא מובילה מטען. הפלגה (voyage) היא מסע הלוך ושוב, נסיעה אל נמל היעד (passage out) ושיבה אל נמל המוצא (passage home). >> נְסִיעָה, הַפְלָגָה, שַׁיִט, לֶג, קֶטַע הַדֶּרֶךְ.

– מַסַּע הַיָּם [מליצי] (voyage) >> הַפְלָגָה.

– מַסַּע הֲלוֹךְ (passage out).

– מַסַּע חֲזוֹר (passage home).

– מַסַּע צַיִד [של אוניית לווייתנים] (cruise).

– מַסַּע שׁוֹד [של אוניית פירטים] (cruise).

מִסְפּוּן* (docking): הכנסת אונייה למבדוק לצורכי תחזוקה ותיקונים. >> אַסְפָּנָה, הַסְפָּנָה.

מִסְפֵּן* (to dock, to dry-dock) >> מִסְפּוּן, הִכְנִיס אֳנִיָּה לְמַעֲגָנָה.

מִסְפָּן (dock; division): א) אגן מים בנמל או במספנה לרתיקת אוניות לשם השלמת בנייתן או לצורך תיקונים. ב) יחידה ארגונית במפקדת חיל הים הישראלי, המקבילה ללהק במפקדת חיל האוויר ולחטיבה במטכ"ל. >> מִרְתָק, מִרְצָף, מְקוֹם עֲגִינָה.

– מִסְפַּן בֶּדֶק* (dock) >> מִבְדוֹק.

– מִסְפַּן בְּנִיָּה*, מספן בנייה (building dock, building basin): מבדוק יבש במספנה המשמש במיוחד לבניית אוניות. מצויד בשערי סכר. >> מִבְדוֹק יָבֵש.

– מִסְפַּן כִּלּוּל*, מספן כילול (fitting out dock, fitting out basin): אגן מים במספנה בו מתקינים את מכונותיה וציודה של אונייה חדשה לאחר השקתה.

מִסְפָּנָה*, [רווח:] מַסְפֵּנָה (shipyard, dockyard): מתחם בנמל מסחרי או צבאי לבניית אוניות ולתיקונן.

מִסְפֶּנֶת הַצִּי, [רווח:] מַסְפֵּנַת הַצִּי (navy yard): בסיס חוף ובו מספנה, בתי מלאכה ומחסנים לבנייה ולתיקון אוניות הצי המלחמתי ולחימושן. >> בָּסִיס יַמִּי, בְּסִיס הַצִּי.

מִסְפָּר דֹּפֶן, מספר דופן (pennant number [UK], hull classification symbol, hull cod, hull number [US]): מספר או אות ומספר המשמש סימן ההיכר של כלי שיט מלחמתי; האות או האותיות הן קיצור של סוג כלי השיט (משחתת, קורבטה, צוללת וכו'), והמספר הוא מקומו הסידורי של כלי השיט בתוך קבוצת הסוג. לדוגמה: מ-19, ק-22, צ-77; R07, BB-2. השיטה נוהגת גם בכלי שיט קטנים לדיג. = מִסְפָּר זִהוּי, אוֹת הֵכֵּר וּמִסְפָּר הַצִּי [מיושן].

מַסָּקָה* (fire room, stokehold): באוניות קיטור ישנות – המקום בחדר הדוודים בו הזינו המסיקים בפחם את התנורים של דודי הקיטור. = חֶדֶר הַסָּקַת הַדְּוָדִים. [איור]

מִסְקַר הַצִּי (fleet review): טקס חגיגי בים, שבו המונרך, ראש המדינה או שר הצי סוקר בסירתו את אוניות הצי המלחמתי בעודן עוגנות, על פי רוב לרגל חג לאומי.

מָסַר לְחַסְדֵי הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת (to set adrift, to cast adrift) = הִפְקִיר לְחַסְדֵי הַגַּלִּים וְהָרוּחוֹת.

מִסְתַּעֲרִים עַל הַסִּפּוּן, מסתערים על הסיפון (boarders) >> הִסְתַּעֲרוּת עַל הַסִּפּוּן, צֶוֶת הִשְׁתַּלְטוּת.

מַסְתֶּרֶת [מיושן] (capstan) >> כַּנָּן.

מְעַבֵּה (condenser): במנועי קיטור (ובטורבינות קיטור) – מחליף חום המקרר את הקיטור הנסנק מן הצילינדרים, מפיל את לחצו עד קרוב לוואקום והופך אותו למים. מפל הלחץ מגדיל את נצילות המנוע. משאבת מי-הזנה מזרימה את המים המעובים אל דוד הקיטור לשימוש חוזר. [איור]

מַעְבּוֹרַאי (ferryman, waterman): משיט מעבורת, המוביל בסירתו נוסעים ומטענם מגדת נהר אחת לשנייה.

מֵעֵבֶר לַדֹּפֶן, אֶל מֵעֵבֶר לַדֹּפֶן, מעבר לדופן (overboard, over the side, by the board): לַיָם, הַמַּיְמָה, מהסיפון, מחוץ לדופן הספינה. = אֶל מֵעֵבֶר לַמַּעֲקֵה.

מֵעֵבֶר לַיָּם (across the sea): בצידו השני, הרחוק, של הים.

מַעְבֹּרֶת*, מעבורת (ferry, ferryboat, passage boat): א) סירה או ספינה המעבירה נוסעים מצד אחד של נהר או מֵצר לצדו השני. ב) ספינה או אונייה להובלה סדירה של נוסעים ומטענם למרחקים קצרים על פי לוח זמנים קבוע. = מַעְבֹּרֶת נוֹסְעִים.

– הֶעֱבִיר בְּמַעְבֹּרֶת, העביר במעבורת; עָבַר בְּמַעְבֹּרֶת, עבר במעבורת (to ferry).

– מַעְבֹּרֶת גַּלְנוֹעַ, מעבורת גלנוע (RoRo ferry): אוניית משא למרחקים קצרים המובילה מכוניות, משאיות על מטענן וגְרוּרים (טריילרים), הנעים על גלגליהם אל תוך האונייה וממנה.

– מַעְבֹּרֶת נוֹסְעִים, מעבורת נוסעים >> מַעְבֹּרֶת.

– מַעְבֹּרֶת נוֹסְעִים וְגַּלְנוֹעַ, מעבורת נוסעים וגלנוע (passenger and RoRo ferry): אונייה להובלת נוסעים וכלי רכב למרחקים קצרים, המפליגה בצורה סדירה על פי לוח זמנים קבוע.

– מַעְבֹּרֶת רַכָּבוֹת, מעבורת רכבות (train ferry): אוניית משא המובילה קרונות משא ומטענם למרחקים קצרים; קרונות הרכבת נעים על מסילות אל תוך האונייה וממנה.

מַעֲגָן (anchorage): כל מקום המתאים לעגינת כלי שיט, אשר לרוב מסומן במפה. >> מְקוֹם עֲגִינָה.

– מַעֲגָן פָּתוּחַ (roadstead, roads, road) >> תַּחֲנַת עֲגִינָה, חוֹף אֳנִיּוֹת.

מַעֲגָנָה לְיַכְטוֹת, מעגנה ליאכטות, מַעֲגָנָה* (marina): מעגן או חלק מנמל, המשמש לעגינה ולמתן שירותים ליאכטות ולכלי שיט קטנים לספורט ולפנאי. = מָרִינָה.

מַעֲגָנָה סְכוּרָה (wet dock): אגן מים מלאכותי עמוק על גדת נהר או תעלת שיט מועדיים, שפתחו סגור על ידי שערי סכר (gates) או על ידי תא סָכוּר (lock). המעגנה שימשה בימים עברו לפריקה ולטעינת אוניות או להצטיידות ולתיקונים, והייתה מוקפת רציפים, מחסני סחורות וכו'. >> תָּא סָכוּר, נָמָל סָכוּר, מִבְדוֹק רָטוּב. [איור]

– הִכְנִיס אֳנִיָּה לְמַעֲגָנָה, הכניס אונייה למעגנה (to dock)

– הַכְנָסַת אֳנִיָּה לְמַעֲגָנָה, הכנסת אונייה למעגנה (docking)

מְעֻגֶּנֶת*, הָאֳנִיָּה מְעֻגֶּנֶת*, האונייה מעוגנת (at anchor, the ship rides at anchor): ייאמר על אונייה הרתוקה לעוגן.

מִעֵט מִפְרָשִׂים, מיעט מפרשים (to shorten sail): הוריד חלק מהמפרשים או הקטין את שטחם על ידי גלילה או פתילי צמצום. לרוב כאשר הרוח מתחזקת והים סוער. = מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת, הִקְטִין תִּפְרֹשֶׂת. >> הִגְדִיל תִּפְרֹשֶׂת, צִמְצֵם מִפְרָשִׂים.

– בִּמְעַט מִפְרָשִׂים, בְּמִפְרָשִׂים מְצֻמְצָמִים (under shortened sails).

מִעֵט תִּפְרֹשֶׂת*, מיעט תפרושת (to shorten sail) >> מִעֵט מִפְרָשִׂים.

מַעֲטֶה* (rigging, furniture [dated]; rig): א) כלל החבלים, התרנים והמפרשים של אוניית מפרשים. "מַלְבּוּשָׁה" של הספינה: התרנים, המפרשים והחבלים שהיא עוטה עליה. ב) מערך התרנים והמפרשים בספינת מפרשים, שהוא אחד ממאפייניה העיקריים. המערך מתייחס למספר התרנים, לסוגי המפרשים השונים ולצורת סידורם. = מַעֲרַךְ הַמַּעֲטֶה, תְּרָנֵי וְקַלְעֵי הַסְפִינָה [מליצי], הַתְּרָנִים וְהַמִּפְרָשִׂים. >> חִבֵּל, חַבְלֵי הַתְּרָנִים, חֶלְקֵי הַמַּעֲטֶה.

– מַעֲטֵה אָרְכִּי*, מעטה אורכי (fore and aft rig): שם כללי למעטה של ספינה שמפרשיה העיקריים הם מפרשים אורכיים.

– מַעֲטֵה בֶּרְמוּדָה* (Bermuda rig): מערך מעטה שבו המפרש הראשי, ואם קיימים – גם המפרש האחורי והמפרש הקדמי, הם מפרשים ברמודיים או מפרשי מרקוני. התורן נוטה קצת לאחור. = מַעֲרַךְ בֶּרְמוּדָה. >> מִפְרָשׂ בֶּרְמוּדָה.

– מַעֲטֵה דְּחָק (jury rig): מערך מעטה מאולתר וארעי של אוניית מפרשים, במקום התרנים והסקריות שנשברו בסערה או במהלך קרב. >> תֹּרֶן דְּחָק. [איור]

– מַעֲטֶה מִפְרְשֵׂי גַּף (gaff rig): מערך מפרשים של ספינה שהמפרשים העיקריים בו הם מפרשי גף.

– מַעֲטֶה מִפְרְשֵׂי זְרוֹעַ* (lugsail rig, lug rig): מערך מפרשים של ספינה שהמפרשים העיקריים בו הם מפרשי זרוע. [איור]

– מַעֲטֵה רָחְבִּי*, מעטה רוחבי (square rig): שם כללי למעטה של ספינת מפרשים שהמפרשים העיקריים בו הם רוחביים.

מַעֲטֶפֶת חִיצוֹנִית (outer hull) >> גּוּף כָּפוּל.

מַעֲטֶפֶת פְּנִימִית (inner hull) >> גּוּף כָּפוּל.

מַעֲטֶפֶת תְּחִלָּה, שיטת מעטפת תחילה (shell-first construction, shell-built): שיטה לבניית ספינות עץ שהייתה נהוגה בעת העתיקה ובתחילת ימי הביניים; קודם את מעטפת הלוחות של הגוף ואחר כך הוסיפו צלעות וחיזוקים פנימיים. המעטפת הייתה החלק הקונסטרוקטיבי העיקרי של הספינה, בעוד הצלעות שימשו רק להקשחה נוספת. = צִפּוּי תְּחִלָּה. >> שֶׁלֶד תְּחִלָּה, מִצְלַעַת תְּחִלָּה.

מַעֲטָר*, מַעֲטַר הַכַּוָּה, מעטר הכווה (coaming, hatch coaming): שפה מוגבהת סביב פתח או כווה בסיפון, המונעת ממים השוטפים את הסיפון לחדור פנימה. [איור] [איור]

מְעִיל יַמַּאִים, מְעִיל סַפָּנִים (boat cloack): בתקופת המפרשים – מעיל עליון שלבש קצין ים עם עלותו למשמרת ובציי מלחמה היה חלק מן המדים הרשמיים. >> בִּגְדֵי סְעָרָה.

מֵעַל הַסִּיפּוּן (above board): מעל סיפון האונייה ועל כן גלוי ונראה לעין. ומכאן: "בגלוי", לעיני כל".

– מֵעַל הַסִּפּוּן וּבִמְרוֹמֵי הַתְּרָנִים, מעל הסיפון ובמרומי התרנים (above and aloft).

מֵעַל הָרוּחַ (to windward) >> בְּצַד הַגְּלִי.

מַעֲלֵה הָרוּחַ (windward): הכיוון או הצד ממנו נושבת הרוח. לציון כיוונים יחסיים בספינה וממנה. >> מוֹרַד הָרוּחַ.

– בְּמַעֲלֵה הָרוּחַ, לְמַעֲלֵה הָרוּחַ (to windward): בצד הפונה לרוח, לעבר מוצא הרוח; לרוב לציון שיט ברוח קדמית. = בְּמוֹצָא הָרוּחַ, לִפְאַת רוּחַ [מליצי].

מַעֲלֵה הַתַּחְתִּית* (rise of floor, rise of bottom, deadrise): שיעור התקערות התחתית של אונייה בממד הרוחבי, מן השדרית עד קצה השיפוליים. [איור]

מַעֲלִית סִירוֹת (boat lift): מתקן הרמה להעברת סירות וספינות בעודן צפות בין שתי תעלות שיט או בין שני קטעי נהר המצויים במפלסי קרקע שונים בגובהם.

מַעֲלָן* (halyard, halliard): חבל להרמת מפרש, סקריה, גף, דגל וכדומה. = נֵף.

– מַעֲלַן אוֹתוֹת (signal halyard): חבל להנפת דגלי קוד. = נֵף אוֹתוֹת.

– מַעֲלַן הַקָּדְקוֹד, מעלן הקודקוד (peak halyard): חבל להרמת מפרש גף לאורך התורן וליישורו, הנקשר לקודקוד המפרש (פינתו הקדמית העליונה). = נֵף הַקָּדְקוֹד.

– מַעֲלַן הַצַּוָּאר, מעלן הצוואר (throat halyard): חבל להעלאת מפרש גף לאורך התורן, הנקשר לצוואר המפרש (פינתו האחורית העליונה). = נֵף הַצַּוָּאר.

– מַעֲלַן מָנוֹר (topping lift, lift) >> מַתְלֵה, מַתְלֵה הַמָּנוֹר.

– מַעֲלַן קֶרֶן (clue line, clew line, clew garnet): חבל להרמת הפינה התחתונה של מפרש רוחבי כאשר מצמצמים או גוללים אותו אל הסקריה. = שִׁנְצַת קֶרֶן [מיושן].

– מַעֲלַן שָׂפָה (leech line): חבל להרמת השפה הצדדית של מפרש רוחבי כאשר מצמצמים או גוללים אותו אל הסקריה. = שִׁנְצַת שָׂפָה [מיושן]. [איור]

– מַעֲלַן תַּחְתִּית (buntline): חבל להרמת השפה התחתית של מפרש רוחבי כאשר מצמצמים אותו או גוללים אותו אל הסקריה. = שִׁנְצַת תַּחְתִּית [מיושן]. >> קוֹבֵץ. [איור] [איור]

מַעֲמָס (deadweight, deadweight tonnage, DWT): סך המשקל בטונות של המטען, הדלק, האספקה והנוסעים של אונייה כשהיא טעונה במלואה (עד מידת הבּוֹלט המינימלי המותר לה). ההפרש בין ההדחק בטעון לבין ההדחק בריק של האונייה. = תִּסְבֹּלֶת*, מִשְׁקָל מֵת [מיושן]. >> הֶדְחֵק בְּטָעוּן, הֶדְחֵק בְּרֵיק.

מַעֲנָב* (sling): עניבת חבל או שרשרת הנכרכת סביב מטען או משא ומשמשת להרמתו באמצעות גלגלת או מנוף. >> עִנֵּב, הֶעֱנִיב, חָלַץ מַעֲנַב, קָשַׁר עֲנִיבַת חֶבֶל וְהֵרִים.

– מַעֲנַב הַסְּקַרְיָה, מַעֲנְבֵי הַסְּּקַרְיָה (slings of yard, chain slings): זוג מענבי חבל ולימים שרשרת המקיפים את צוואר הסקריה (אמצעיתה) ונושאים את משקלה. המענבים מחוברים אל ראש התורן. >> מַתְלֵה הַסְּקַרְיָה. [איור]

– מַעֲנַב חָבִית* (butt sling, cask sling): מענב חבל להרמת חבית.

– מַעֲנַב חֶבֶל (rope sling): מענב העשוי מחבל, להבדיל ממענב שרשרת. [איור]

– מַעֲנַב מִבְטָח (top chain): מענב־שרשרת לביטחון שנקשר לצוואר סקריה תחתונה של אוניית מפרשים מלחמתית לקראת קרב, למקרה שהחבלים הנושאים אותה ייקרעו באש האויב.

– מַעֲנַב שַׁרְשֶׁרֶת* (chain sling): מענב העשוי משרשרת ברזל.

מַעֲצָד (adze): כלי יד דמוי גרזן, שהלהב שלו ניצב לקת. שימש את חרשי הספינות לחיטוב בולי עץ לצורה הרצויה. = גַּרְזֶן חָרָשִׁים.

מַעֲצָמָה יַמִּית (seapower): מדינה עצמאית גדולה, בעלת צי מלחמתי חזק ויעיל, המאפשר לה להפעיל את השפעתה על מדינות אחרות, קטנות או חלשות ממנה, השוכנות לחוף ים.

מַעֲקֵה הַגֶּשֶׁר (bridge rail): המעקה המקיף את סיפון הגשר באוניית קיטור או מנוע. >> סִפּוּן הַגֶּשֶׁר.

מַעֲקֵה הַסִּפּוּן, מעקה הסיפון, מַעֲקֶה (bulwarks): לוחות העץ או המתכת המקיפים את שולי הסיפון העליון; מונעים מגלים לשטוף את הסיפון ומגנים מפני נפילה מן הסיפון לים. = חֵל. >> מַעֲקֵה עַמּוּדִים, שְׂפַת הַמַּעֲקֶה. [איור] [איור] [איור]

מַעֲקֵה הַיַּרְכָּתַיִם, מעקה הירכתיים (taffrail): המעקה המקיף את הסיפון הגלוי בירכתי אונייה או ספינה. >> צֶפֶת הַיַּרְכָּתַיִם. [איור]

מַעֲקֶה עֶלְיוֹן (topgallant bulwark): באוניות מפרשים מעץ – מעקה לוחות מעל המעקה הראשי.

מַעֲקֵה עֲמּוּדִים, מַעֲקֶה* (railing): מין "גדר" עמודים סביב שולי הסיפון העליון להגנה מפני נפילה מן הסיפון לים. [איור]

מַעֲקֵה פִּינֵי שְׁלִיבָה (fife rail): מעקה עץ סביב תורן באוניית מפרשים ובו חורים לפיני שליבה, לקשירת מעלני המפרשים. >> פִּין שְׁלִיבָה. [איור]

מְעֻרְטֶלֶת מִכָּל מִפְרָשֶׂיהָ, האונייה מעורטלת מכל מפרשיה (under bare poles): ייאמר על אוניית מפרשים שאף מפרש לא מונף על תרניה, על פי רוב בשעת סערה עזה. >> תְּרָנִים עֲרֻמִּים מִכָּל מִפְרְשֵׂיהֶם.

מַעֲרַךְ בֶּרְמוּדָה (Bermuda rig) >> מַעֲטֵה בֶּרְמוּדָה.

מַעֲרַך הַמַּעֲטֶה* (rig): צורת סידור התרנים והמפרשים בסירה או בספינת מפרשים ואחד ממאפייניה העיקריים. = מַעֲטֶה, [רוֹוֵחַ] מַעֲרַךְ הַמִּפְרָשִׂים.

מַעֲרַךְ קְרָב טוּרִי (line of battle): תבנית טקטית ללחימה בים, שבה קבוצת אוניות מלחמה שטות בשורה, אחר אחרי השנייה, ויורות מתותחיהן הצדה לעבר אוניות האויב. = טוּר אֳנִיּוֹֹת.

מַעֲרֶכֶת (gear): כלל האבזרים של יחידה מסוימת בציוד האונייה או מכונותיה, כגון תורן, מפרש, מנגנון ההגה, ציוד העגינה וכו'. = מִכְלָל.

מַעֲרֶכֶת גַּל הַמַּדְחֵף (propeller shafting): גל המדחף, מסב הדחף והמסבים הנושאים את הגל.

מַעֲרֶכֶת גַּלְגִּלּוֹת, מערכת גלגילות (block and tackle, tackle, purchase) >> גַּלְגֶּלֶת.

מַעֲשֵׁנָה* (funnel, stack) >> אֲרֻבָּה.

מַפָּה יַמִּית (chart, nautical chart, sea chart): מפה לניווט ולהדרכת ספנים המציגה שטח ים מוגדר ואת קו החוף וחלק היבשה הנשקפים ממנו. במפה מוצגים גם סלעים, שרטונות ומכשולים לשיט, ציוני עומק המים וסוג הקרקעית, מיקום מצופים ומגדלורים, ציוני נוף בולטים ביבשה, כיווני זרמים מקומיים ועוד. = מַפַּת יָם [מליצי]. >> מַפַּת הָאַדְמִירָלִיוּת. [איור]

מִפְנֶה* (tack): התוואי של ספינת מפרשים ביחס לרוח, הנקבע על פי צד הספינה שלעברו נושבת הרוח. ב"מִפְנֶה שְׂמָאלִי" (port tack) הרוח נושבת לעבר דופן שמאל של הספינה, וב"מִפְנֶה יְמָנִי" (starboard tack) לעבר דופן ימין שלה. = מִפְקָם [מיושן]. >> סָבַב מוּל הָרוּחַ (וְהֶחְלִיף מִפְנֶה), סָבַב עִם הָרוּחַ (וְהֶחְלִיף מִפְנֶה), סָבַב לְאָחוֹר (וְהֶחְלִיף מִפְנֶה), שַׁיִט בְּחִלוּפֵי מִפְנִים. [איור]

מַפְסֶלֶת סְתִימָה (caulking iron): כלי יד דמוי אזמל רחב וקהה־שפה לתחיבת נעורת לתוך הסדקים בין לוחות הסיפון והגוף של ספינת עץ. = מַפְסֶלֶת אֲטִימָה. >> סוֹתֵם בֶּדֶק. [איור] [איור]

מַפְעִיל דּוּד עֵזֶר (donkeyman): בימים עברו, מסיק בכיר באוניית קיטור שהסיק בפחם את דוד העזר והשגיח על פעולתו. דוד העזר (donkey boiler) סיפק קיטור להפעלת הכננות ומכונות הסיפון כשהאונייה נמצאה בנמל, אז שבת הדוד הראשי מפעולה. >> דּוּד עֵזֶר, רַב מְשַׁמְנִים.

מְפַקֵד אֳנִיַּת שָׁלָל, מפקד אוניית שלל (prizemaster): קצין באוניית מלחמה שנמסר לו הפיקוד על כלי שיט שנלקח שלל כדי להביאו לנמל. >> אֳנִיַּת שָׁלָל.

מְפַקֵּד סִירָה (coxwain): א) השייט הבכיר בסירת חתירה, סירת מפרשים או סירת מנוע, אשר לפקודתו סרים כל אנשי הצוות. בסירת משוטים תחרותית: ההגאי ונותן הקצב לחותרים. ב) באוניות מפרשים: מלח מיומן הנוהג בסירת שירות של האונייה ואחראי על הצוות וכל הציוד שבה; כפוף לקצין מפקד. ג) משיט סירת נמל או סירת משא.

מְפַקֵּד תּוֹתָח (gun captain, captain of the gun): באוניות מפרשים מלחמתיות – מלח מנוסה (תת-קצין) שהיה אחראי על צוות המלחים שהפעיל אחד מתותחי האונייה.

מְפַקֵח עַל אֳנִיּוֹת הַצִּי, מפקח על אוניות הצי [בצי המלכותי הבריטי] (Surveyor of the Navy, Controller of the Navy): בימים עברו – חבר מועצת הצי המלכותי הבריטי, שהיה אחראי על התכנון, הבנייה, התחזוקה והתיקונים של אוניות הצי.

מְפַקֵּחַ עַל הַיַמָּאִים (shipping master): פקיד ממשלתי במדינות אחדות, בדרך כלל רב חובל, המאשר התקשרות וסיום חוזי עבודה של ימאים באוניות, מפקח על תנאי עבודתם, מטפל בבעיות משמעת של ימאים ועוד. >> חוֹזֵה שֵׁרוּת.

– מְפַקֵּחַ רָאשִׁי עַל הַיַּמָּאִים (head shipping master). 

– מִשְׂרַד הַמְּפַקֵּחַ עַל הַיַּמָּאִים (shipping office).

מִפְקָם* (tack) >> מִפְנֶה.

מִפְרָצוֹן (creek): מפרץ קטן על שפת ים. >> לְשׁוֹן יָם, יוּבַל.

מַפְרֶקֶת הַסְּקַרְיָה (truss): התקן ברזל המצמיד את הסקריה לתורן ומאפשר לסובב אותה לזווית הרצויה באמצעות המושכות והמתלים. [איור]

– חֶבֶק הַמַּפְרֶקֶת (truss hoop): חישוק ברזל המחבר את המפרקת לסקריה. [איור]

– סְבִיבוֹל הַמַּפְרֶקֶת (swivel bolt of truss): פין ברזל המשמש ציר סיבוב של הסקריה. [איור]

מִפְרָשׂ* (sail): יריעה מרצועות בד תפורות יחד, בעלת צורה וגודל מסוימים, הפרושה מתורן של סירה או אונייה ומשמשת להנעתה בכוח הרוח. המפרש נקרא על שם התורן ממנו הוא מונף: מפרש ראשי, מפרש קדמי, מפרש עילי, מפרש תחתי וכו'. = נֵס [מקרא], וִילוֹן [חז"ל], אֲדָרָא [חז"ל], קֶלַע [חז"ל]. >> אֳנִיַּת מִפְרָשִׂים (sail), אֳנִיָּה בַּאֹפֶק! (!Sail ho). [איור]

– בְּכָל מִפְרָשֶׂיהָ, האונייה שטה בכל מפרשיה (in full sail, under full sail): ייאמר על אונייה המניפה את מערך המפרשים שלה בשלמותו. >> בְּמִפְרָשִׂים מְצֻמְצָמִים.

– בְּמִפְרָשִׂים (under canvas, under sail): לציון שיט במפרשים בניגוד לשיט עם מנוע.

– בְּמִפְרָשִׂים מְצֻמְצָמִים, האונייה שטה במפרשים מצומצמים (under shorten sail): מצבה של אונייה שהורידה חלק ממפרשיה או הקטינה את שטחם על ידי גלילה או פתילי צמצום. >> בִּמְלֹא הַמִפְרָשִׂים.

– בְּמִפְרָשִׂים פְּרוּשִׂים בִּמְלֹאָם, האונייה שטה במפרשים פרושים במלואם (under plain sail): ייאמר על אונייה השטה במפרשים "חָלָקִים", שלא צמצמו את שטחם באמצעות פתילי צמצום ועל כן אין בהם קפלים. >> צִמְצוּם מִפְרָשִׂים.

– הַמִפְרָשׂ מָלֵא*, הַמִּפְרָשׂ מָלֵא רוּחַ* (the sail is full, the sail is drawing‏‏‏‏‏): מצבו של מפרש כאשר הרוח ממלאה אותו והוא אינו מתנפנף. >> מִתְנַפְנֵף [מפרש].

– מִפְרָשׂ אֲחוֹרִי* (mizzen, mizen, mizzen sail): מפרש גף על תורנה האחורי של בַּרְקָה ושל בַּרְקֶנְטִינָה. (מפרש הגף על תורנה האחורי של אונייה מלאת־מעטה נקרא "מִפְרַָשׂ גַּף מְאַסֵּף", spanker).

– מִפְרָשׂ אָרְכִּי*, מפרש אורכי (fore-and-aft sail): מפרש משולש או מרובע הנפרש לאורכה של הספינה, כששפתו הקדמית צמודה לתורן או לְיֶתֶר (סָמוֹךְ). [איור]

– מִפְרָשׂ בֶּרְמוּדָה*, מִפְרָשׂ בֶּרְמוּדִי (Bermuda sail): מפרש משולש אורכי ששפתו הקדמית צמודה לתורן. >> מַעֲטֵה בֶּרְמוּדָה.

– מִפְרַשׂ גַּף* (gaff sail, trysail): מפרש אורכי מרובע ששפתו העליונה מחוברת אל כלונס הנקרא "גַּף". >> מַעֲטֶה מִפְרְשֵׂי גַּף. [איור] [איור]

– מִפְרַשׂ גַּף מְאַסֵּף*, מְאַסֵּף (spanker, driver): באוניית מפרשים מלאת־מעטה – מפרש גף גדול־מידות עם מנור הנפרש מן התורן האחורי (התחתי). [איור] [איור]

– מִפְרַשׂ גַּף עִלִּי*, מפרש גף עילי (gaff topsail): מפרש מרובע או משולש הנפרש בספינה בעלת מעטה מפרשי־גף מעל המפרש הראשי. [איור]

– מִפְרַשׂ דֶלְתָּא*, מִפְרָשׂ דְּמוּי דֶּלְתָּא* (leg-of-mutton sail, shoulder-of-mutton sail): מפרש אורכי משולש ששפתו הקדמית מחוברת לתורן. שימש בימים עברו כמפרש ראשי או מפרש מאסף בסירות מפרשים.

– מִפְרַשׂ זְרוֹעַ* (lug sail, lug): מפרש מרובע אורכי ששפתו העליונה מחוברת אל סקריה אלכסונית הנמשכת משני צדי התורן ונקראת "זרוע". >> זְרוֹעַ הַמִּפְרָשׂ. [איור]

– מִפְרַשׂ זְרוֹעַ אוֹסְטְרוֹנֶזִי (austronesian boom lugsail, crab claw sail) מפרש משולש אורכי ששפתו העליונה מחוברת לסקריה אלכסונית הנמשכת משני צדי התורן, ושפתו התחתונה נמתחת על ידי מנור. המפרש מאפיין את הסירות הילידיות של העמים האוֹסטרוֹנֶזים. [איור]

– מִפְרַשׂ זְרוֹעַ עוֹמֵד* (standing lug): מפרש זרוע שהחלק הקדמי של הסקריה הנושאת אותו צמוד לתורן ומקביל אליו. בניגוד למפרש זרוע רכין, את מפרש הזרוע העומד (הנייח) אין צורך להרכין כדי להחליף מפנה. [איור]

– מִפְרַשׂ זְרוֹעַ רָכִין* (dipping lug): מפרש זרוע, שכדי להחליף מפנה יש להרכינו, להעביר את הזרוע לצד השני של התורן ולהניפו מחדש. [איור]

– מִפְרָשׂ חָלוּץ* (jib) >> חָלוּץ.

– מִפְרָשׂ לָטִינִי* (lateen sail): מפרש אורכי משולש התלוי מסקריה ושפתו האחורית ניצבת לסיפון. [איור]

– מִפְרָשׂ מְאַסֵּף* (mizzen sail): א) באוניית מפרשים בעלת ארבעה תרנים ומעטה רוחבי – המפרש התחתי של התורן המאסף (האחרון בשורה). ב) בסירות ובספינות מפרשים דו־תורניות קטנות – המפרש המונף על התורן האחורי. ג) בסירות מפרשים קטנות (יוֹל) – מפרש גף קטן בירכתי הסירה (באנגלית: jigger ולא mizzen sail). = מְאַסֵּף. >> אֲחוֹרִי. [איור]

– מִפְרַשׂ מוֹט* (spritsail): א) מפרש אורכי מרובע ששפתו הקדמית מחוברת לתורן, והוא נמתח על ידי מוט אלכסוני השלוח מרגלי התורן אל קודקודו העליון האחורי. [איור] ב) קיצור של "מפרש מוט החרטום".

– מִפְרַשׂ מוֹט הַחַרְטוֹם (spritail): באוניות בעלות מעטה רוחבי עד המחצית השנייה של המאה ה־17 – מפרש רוחבי הנפרש מסקריה מתחת למוט החרטום. >> סְקַרְיַת מוֹט הַחַרְטוֹם. [איור]

– מִפְרָשׂ מְרֻבָּע*, מפרש מרובע (quadrilateral sail): מפרש אורכי בעל ארבע צלעות.

– מִפְרָשׂ מַרְקִיעַ* (skysail): באוניית מפרשים בעלת מעטה רוחבי שלם – מפרש המתנשא מעל המפרש העליון. [איור]

– מִפְרָשׂ מָשׁוּךְ לְאָחוֹר (sail braced aback) >> מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר.

– מִפְרָשׂ מְשֻׁלָּשׁ*, מפרש משולש (triangular sail): מפרש אורכי בעל צורת משולש.

– מִפְרַשׂ סוּפָה* (storm sail) >> מִפְרַשׂ סְעָרָה.

– מִפְרַשׂ סֵטִי* (settee sail, settee): מפרש לטיני שקודקודו הקדמי קטום. [איור]

– מִפְרַשׂ סְעָרָה (stormsail, storm sail): מפרש העשוי מבד חזק במיוחד ובעל מידות קטנות מהרגיל לשימוש בשעת סערה, כשנושבת רוח חזקה. = מִפְרָשׂ סוּפָה.

– מִפְרָשׂ עִלִּי*, מפרש עילי (topsail, torps'l): המפרש השני בממד הגובה, הנפרש מן התורן העילי. לרוב הכוונה למפרש רוחבי. אוניות מפרשים מלחמתיות מלאות־מעטה הניפו על כל אחד משלושת תורניהן מפרש עילי גדול. באוניות סוחר מלאות־מעטה, שצוותן היה קטן יותר, חילקו את המפרש העילי לשניים: מפרש עילי ראשון (lower topsail) ומפרש עילי שני (upper topsail), כדי שאפשר יהיה לטפל בהם בקלות. [איור] [איור]

– מִפְרָשׂ עֶלְיוֹן* (royal sail, royal): באוניית מפרשים מלאת מעטה – המפרש הרביעי בממד הגובה, הנפרש מן התורן העליון. [איור]

– מִפְרָשׂ עַלְעִלִּי*, מפרש עלעילי (topgallant sail, topgallant, t'garn): באוניית מפרשים מלאת מעטה – המפרש השלישי מעל הסיפון. אוניות מפרשים מלחמתיות מלאות מעטה הניפו על כל אחד משלושת תורניהן מפרש עילי ומפרש עלעילי גדולים. באוניות סוחר מלאות־מעטה, שצוותן היה קטן יותר, חילקו את המפרש העלעילי לשניים: מפרש מפרש עלעילי ראשון* (lower topgallant) ומפרש עלעילי שני* (upper topgallant), כדי שאפשר יהיה לטפל בהם בקלות. [איור]

– מִפְרָשׂ קִדְמִי* (foresail): א) באוניות מפרשים בעלות מעטה רוחבי – המפרש התחתי של התורן הקדמי, ואם אין להן מפרש שכזה או אינן מניפות אותו – התוסף הקדמי. ב) בספינות מפרשים בעלות מעטה אורכי: בסקונר – מפרש גף על התורן הקדמי; בקאטר, בקֶטְש וביוֹל – מפרש משולש הנמתח מראש התורן התחתי אל קצה קנה החרטום. >> מִפְרָשׂ חָלוּץ.

– מִפְרָשׂ רָאשִׁי* (mainsail): המפרש הגדול ביותר (ולעתים היחיד) אשר מונף על תורנה העיקרי של מפרשית או של ספינת מפרשים.

– מִפְרַשׂ רוּחַ (wind sail): בימים עברו, מוֹבָל או "צינור" מבד מפרשים, שנתלה מן התורן והוליך משב רוח קריר אל מֶס או אל חלל מגורים מתחת לסיפון העליון. >> אֲרֻבַּת אִוְרוּר. [איור]

– מִפְרָשׂ רָחְבִּי*, מפרש רוחבי (square sail): מפרש מלבני או טרפזי הנפרש מסקריה לרוחבה של הספינה. מן square – בזווית ישרה, בניצב (לקו השדרית). = מִפְרָשׂ רֹחַב [מיושן]. >> מִפְרָשׂ תַּחְתִי רָחְבִּי.

– מִפְרָשׂ תּוֹסָף (staysail) >> תּוֹסָף.

– מִפְרָשׂ תַּחְתִּי (רָחְבִּי)*, מפרש תחתי (רוחבי) (course): באוניות מפרשים בעלות מעטה רוחבי – המפרש הנמוך ביותר בממד הגובה, המונף על תרניה התחתיים הקדמי והראשי. [איור] [איור]

– מִפְרָשׂ תַּחְתִּי אֲחוֹרִי* (cross jack, crossjack): באוניות מפרשים מלאות מעטה, המפרש התחתי הרוחבי של התורן האחורי. = מִפְרָשׂ תַּחְתִּי רָחְבִּי אֲחוֹרִי*. [איור] [איור]

– מִפְרְשֵׂי הָאַחְרָה* (after sails): באונייה מלאת מעטה – המפרשים המונפים על התורן האחורי ועל הסָמוכות שבין התורן האחורי לתורן הראשי. >> מִפְרְשֵׂי הַקַּדְמָה. [איור]

– מִפְרְשֵׂי הַקַּדְמָה* (headsails): מפרשים המונפים בקדמת סירה או אוניית מפרשים, על התורן הקדמי ומלפנים לו. באונייה מלאת־מעטה: מפרשי התורן הקדמי (תחתי, עילי, עלעילי ועליון), החלוצים (ראשון, שני ומעופף), התוספים הקדמיים ומפרש מוט החרטום. >> מִפְרְשֵׂי הָאַחְרָה. [איור]

– מִפְרְשֵׂי סְעָרָה (storm canvas) >> מִפְרַשׂ סְעָרָה.

– מִפְרְשֵׂי תַּחֲרוּת* (racing sails): מפרשים משובחים, קלי־משקל וחזקים במיוחד, לשימוש בתחרויות שיט.

– מִפְרָשִׂים קַלִּים* (light sails): באונייה בעלת מעטה רוחבי, המפרשים הפרושים מעל המפרשים העלעיליים; וגם: המפרשים התוספים והמפרש החלוץ השלישי (flying jib). פורשים או מניפים מפרשים קלים כדי להגדיל את התפרושת כשנושבת רוח מתונה. >> מֶזֶג אֲוִיר נוֹחַ.

מְפָרֵשׁ יָמִּים (seafarer): [חז"ל] יורד ים, ספן.

מִפְרָשִׂית* (sailing boat, sailboat): סירה המונעת בכוח הרוח בלבד, על ידי מפרשים. = סִירַת מִפְרָשׂ, סִירַת מִפְרָשִׂים.

– מִפְרָשִׂית מְמֻנַּעַת* (motorsailer, motorsailor) >> מִפְרָשִׁית מָנוֹעַ.

– מִפְרָשִׂית מָנוֹעַ (motorsailer, motorsailor): א) סירת מפרשים המונעת על ידי מפרשים ומנוע גם יחד. ב) סירת מנוע או יכטת מנוע בעלת מפרשי עזר. = סְפִינַת מִפְרָשִׂים מְמֻנַּעַת.

– מִפְרָשִׂית מַשָׂא (sailing barge) >> אַרְבַּת מִפְרָשִׂים.

מִפְרָשָׂן (sailmaker): מלח באוניית מפרשים האחראי על תיקון מפרשיה. וגם: בעל מלאכה שאומנותו ייצור ותיקון מפרשים. = עוֹשֶׂה מִפְרָשִׂים, תּוֹפֵר מִפְרָשִׂים.

מִפְרְשָׂנוּת (sail handling): אומנות ההשטה של סירות וספינות מפרשים.

מַפַּת הָאַדְמִירָלִיּוּת (Admiralty chart): מפה ימית לניווט ולהדרכת ספנים שהוכנה והוצאה לאור על ידי מחלקת ההידרוגרפיה של האדמירליות הבריטית (נקראת כיום UK Hydrographic Office). [איור]

מִפְתָּל* (lay): כיוון שזירת הגדילים לחבל. מבחינים בין חבל שגדיליו מתפתלים ימינה לבין חבל שגדיליו מתפתלים שמאלה. >> חֶבֶל מַיְמִין, חֶבֶל מַשְׂמְאִיל, פָּתַל. [איור]

מִפְתַּן הַסִּפּוּן, מפתן הסיפון (break of a deck, break): באוניות שאינן משוות סיפון – קצה סיפון שאינו משתרע למלוא אורכה של האונייה, והמקום שבו מותקנים סולמי המדרגות המוליכים ממנו אל הסיפון שמתחתיו.

– מִפְתַּן סִפּוּן בֵּית הָאַחְרָה, מפתן סיפון בית האחרה (break of the poop) (באוניות סוחר).

– מִפְתַּן סִפּוּן הָאַחְרָה הָעִלִּי, מפתן סיפון האחרה העילי (break of the poop) (באוניות מפרשים מלחמתיות).

מַצַּב פַּרְפַּר*, בְּמַצַּב פַּרְפַּר (wing and wing; goose wings): א) מצב המפרשים בסירה או ספינה דו־תורנית עם מפרשים אורכיים בעת שיט ברוח מלאה, אז מעבירים מפרש אחד לצד ימין ואת האחר לצד שמאל, כדי שהמפרש המאסף לא יסתיר את הרוח למפרש הראשי. ב) באוניות בעלות מעטה רוחבי, מצבו של מפרש ראשי או קדמי שהקטינו את שטחו האפקטיבי על ידי משיכת חלקו האמצעי כלפי מעלה וקשירתו לסקריה, כך שהוא קיבל צורת "כנפי אווז"; פעולה זו נעשתה כשנשבה רוח חזקה והמפרש כבר צומצם במלואו.

מָצוֹף* (buoy; float): א) גוף חלול, מלא אוויר ובעל כושר ציפה, המעוגן בחבל או בשרשרת לקרקעית, ומשמש לסימון מקום בים או בנהר, כעזר לניווט, להתקשרות ועוד. = [לשון דיבור] בּוֹיָה. ב) גוף בעל כושר ציפה עודף (עתודת עילוי), המשמש לנשיאה או להצפה של גוף אחר שאין לו יכולת ציפה משלו.

– סִמֵּן בְּמָצוֹף, סימן במצוף; קָשַׁר מָצוֹף לְ־ (to buoy).

– מְצוֹף הִתְקַשְּׁרוּת (mooring buoy) >> מְצוֹף רְתִיקָה.

–מְצוֹף נְגִידָה (warping buoy): בתקופת המפרשים – מצוף מעוגן לקרקעית בנמל, בתעלה או בנהר, אליו קשרה האונייה חבל, ובאמצעותו משכה והסיעה את עצמה למרחק קצר ממקום אחד לשני. >> נְגִידָה, חֶבֶֶל נְגִידָה.

– מְצוֹף סִמּוּן*, מצוף סימון (marking buoy, mark buoy): מצוף ימי המסמן את מקומו של גוף או עצם הנמצא מתחת לפני המים ועל כן אינו נראה, מצביע על אזורים אסורים לשיט או לצלילה וכדומה.

– מְצוֹף עֹגֶן*, מצוף עוגן (anchor buoy, cable buoy): מצוף קטן המחובר בחבל אל טבעת עוגן שהורד לקרקעית כדי לסמן את מיקומו. [איור]

– מְצוֹף עֲרָפֶל (fog buoy): במלחמת העולם השנייה – אוניות שנעו בשיירה בתנאי ערפל גררו כל אחת מצוף מיוחד קשור אל חבל ארוך, שסימן לאונייה הבאה בטור לשמור מרחק כדי להימנע מהתנגשות עם זו שלפניה.

– מְצוֹף רְתִיקָה* (mooring buoy, anchorage buoy): מצוף עם טבעת המעוגן אל קרקעית מעגן או נמל, ומשמש לרתיקת כלי שיט אליו. = מְצוֹף הִתְקַשְּׁרוּת. >> רְתִיקָה לַמָּצוֹף.

מַצִּית חַלָּמִישׁ (לאקדחים ורובים נטעני־לוע – flintlock, lock; לתותחים ימיים נטעני־לוע – gunlock, lock): מנגנון מכני להצתת התחמיש של תותח ימי נטען־לוע, שהחליף אחרי 1780 לערך את מוט ההצתה באוניות הצי המלכותי הבריטי. המנגנון הורכב מאחורי חור ההצתה. בריח המנגנון, שנמשך על ידי שרוך חבל, היכה על אבן חלמיש. הניצוץ שנוצר הבעיר את אבק השריפה בתוך קנה ההצתה או חור ההצתה, והוא הוליך את האש אל התחמיש. >> מוֹט הַצָּתָה, בְּרִיחַ הַמַצִּית, קְנֵה הַצָּתָה, חוֹר הַצָּתָה, שְׂרוֹךְ חֶבֶל. [איור]

מַצִּיתִים דְּרוֹך! (!Cock your locks): הפקודה באוניית מפרשים מלחמתית לדרוך את מציתי החלמיש של התותחים נטעני־הלוע ולהיכון לירי. >> מַצִּית חַלָּמִישׁ.

מִצְלַעַת* (framing): צלעות וחיזוקים, רוחביים ואורכיים, המקשיחים את מעטפת הגוף של כלי שיט (תחתית, דפנות וסיפון) ומוסיפים לחוזקה.

– מִצְלַעַת אֹרֶךְ*, מצלעת אורך (longitudinal framing)

– מִצְלַעַת רֹחַב*, מצלעת רוחב (transverse framing)

מִצְלַעַת תְּחִלָּה, מצלעת תחילה (frame-first, skeleton-first) >> שֶׁלֶד תְּחִלָּה.

מְצֻלָּק מִסּוּפוֹת, מצולק מסופות (storm beaten) >> יְדוּעַ סַעַר.

מִצְעָה*, מִצְעַת הַגּוּף* (middle body): החלק האמצעי של גוף האונייה, בין הקַדְמָה לאַחְרָה.

מַצָּעֵי הַיַּרְכָּתַיִם, מצעי הירכתיים [מיושן] (sternsheets, stern sheets) >> סַפְסָלִים אֲחוֹרִיִּים.

מַצְעֶרֶת* (throttle valve; throttle handle): א) במנועי קיטור בוכנאיים בימים עברו, התקן דמוי שסתום פרפרי לקביעת כמות הקיטור הרצויה שתזרום מדוד הקיטור אל המנוע; כך שלטו במהירות המנוע ובהספקו. ב) ידית או זוג ידיות בקרה בגשר או בקוקפיט לקביעת מהירות המנוע הראשי הרצויה ומצבי תיבת התמסורת (קדימה, אחורה, ניוטרל). = טְרוֹטֶל, טְרוֹטֶלִים [לשון דיבור].

מַצְפֵּן* (compass): מכשיר ניווט המראה את כיוון הצפון המגנטי או הצפון האמיתי לצורכי התמצאות במרחב הגאוגרפי.

– מַצְפֵּן הַתָּא (cabin compass) >> מַצְפֵּן מְהֻפָּךְ.

– מַצְפֵּן יַמִּי (mariner's compass): מצפן מגנטי הנישא על מתליים, המבטלים את השפעת טלטולי האונייה ונדנודיה על המכשיר ומשאירים אותו במצב מאוזן. [איור]

– מַצְפֵּן כִּיס (pocket compass): מצפן מיטלטל קטן־מידות לנשיאה בכיס הבגד.

– מַצְפֵּן מַגְנֶטִי (magnetic compass): מצפן שסימן הצפון שלו מצביע לכיוון הצפון המגנטי.

– מַצְפֵּן מְהֻפָּךְ, מצפן מהופך (overhead compass, inverted compass, tell-tale compass): בימים עברו, מצפן ימי התלוי במהופך מתקרת תאו של הקברניט, כדי שידע מיד מה קורס האונייה מבלי לעלות לסיפון האחרה או לגשר. = מַצְפֵּן הַתָּא.

מֵצַר*, מֵצַר-יָם* (strait): נתיב מים צר באופן יחסי המחבר שני גופי מים גדולים יותר כמו ימים או אוקיינוסים. >> נְתִיב מַיִם.

מַקֶּבֶת לִפּוּף, מקבת ליפוף (serving mallet): כלי־יד דמוי מקבת עץ ששימש בתקופת המפרשים לעטיפת חבל עבה בחוט־חבל או בחבל דק כדי להגן עליו מפני שפשוף. >> לִפּוּף. [איור]

מִקּוּם, מיקום האונייה (position, ship's position): נקודה על פני כדור הארץ או המפה המוגדרת על ידי קו רוחב וקו אורך.

מְקוֹם עֲגִינָה (berth, anchorage): כל מקום בנמל המיועד לעגינת אניות; המקום בנמל בו אונייה עומדת על עוגנה או רתוקה לרציף. מקום חניית האונייה. >> מַעֲגָן, מִרְצָף, מִרְתָּק, מִרְבָּץ.

מַקּוֹר הַחַרְטוֹם (beakhead, beak): חלק מבני פתוח בחרטום אוניית מפרשים, מלפנים לקנה החרטום, עליו נשען מוט החרטום ולקצהו מחובר גליף החרטום. >> אֵיל נִגוּחַ. [איור]

מַקּוֹשׁ (cock): זרוע פלדה מעוקלת במנגנון ההצתה של כלי ירי נטעני־לוע, היוצרת ניצוץ על ידי הקשת אבן חלמיש כנגד לוחית פלדה מעל חור ההצתה. באקדחים וברובים מופעל המקוש על ידי משיכת ההדק, ובתותחים ימיים על ידי משיכת שרוך חבל. >> מַצִּית חַלָּמִיש, מַצִּיתִים דְּרוֹךְ!

מִקְטֹרֶן מַלָּחִים, מקטורן מלחים, מקטורן ספנים (blue jacket, monkey jacket): מעיל מלחים קצר. blue jacket הוא גם כינוי למלח בצי המלכותי הבריטי.

מַקֶּשֶׁת (minelayer): ספינת מלחמה להנחת מוקשים ימיים במבואות נמלים ובנתיבי שיט אסטרטגיים. = יוֹקֶשֶׁת [מיושן], מַנִיחַת מוֹקְשִׁים.

מִרְבָּץ (mud berth): מקום חניית כלי שיט בגדת נהר מועדי, כך שעם בוא השפל הוא מתיישב על הקרקעית הבוצית. >> מְקוֹם עֲגִינָה, מִרְתָּק, מִרְצָּף.

מִרְדָּף כְּלָלִי (a general chase): בצי המלכותי הבריטי בתקופת המפרשים (המאה ה־18) – הפקודה שנמסרה באיתות דגלים לכל אוניות הצי או השייטת לפרק את המערך ולרדוף באופן עצמאי אחר אוניות האויב הנמלטות.

מָרַח זֶפֶת עַל סִדְקֵי הַלּוּחוֹת (to pay a seam): בספינות עץ – מרח זפת מותכת על הרווחים הדקים בין לוחות הגוף או הסיפון לאחר שנאטמו קודם בנעורת. >> זִפֵּף, סָתַם בִּנְעֹרֶת, זֶפֶת.

מֶרְחָב, מֶרְחָבֵי הַיָּם [הנשקפים מן החוף] (offing): שטח הים המרוחק מן החוף, שאין בו מכשולים וסכנות לשיט אך עדיין במרחק ראייה ממנו. >> יָצָא לַמֶּרְחָב, הִתְרַחֵק מֵהָחוֹף.

מֶרְחַב יָם (sea-room): ייאמר על אונייה שיש לה מרחב־ים כאשר היא נמצאת במרחק ניכר מן החוף או משרטונות ועל כן יכולה לשוט בבטחה. וגם: השטח בים המאפשר לאונייה לשנות את אורחה ללא חשש שתתנגש בכלי שיט אחר השט בקרבתה.

מָרִינָה*, מארינה (marina) >> מַעֲגָנָה לְיַכְטוֹת.

מַרְצֵעַ (pricker): דקר מתכת קטן עם ידית עץ ששימש את המפרשן לעשיית חורים בפסי צמצום, בשפות מפרשים וכו'.

מִרְצָף* (berth, docking place): מקום חניית כלי שיט ליד רציף בנמל, לרוב לשם טעינה ופריקה. = מְקוֹם חֲנָיַת הָאֳנִיָּה. >> מְקוֹם עֲגִינָה, מִרְתָּק, מִרְבָּץ.

מִרְתָּק* (mooring berth, mooring, berth): מקום בנמל או במעגנה שכלי שיט רתוק בו למצוף, לנקודה בחוף או לעוגן. >> מְקוֹם עֲגִינָה, מִרְצָף, מִרְבָּץ.

מַשָּׂא כְּלָלִי (general cargo) >> מִטְעָן כְּלָלִי.

מַשְׁאֵבָה* (pump): בתקופת המפרשים – משאבת שרשרת או משאבה בוכנאית לשאיבת מי שיפוליים; באוניות סוחר נמצאה על הסיפון העליון ובאוניות מלחמה על סיפון התותחים העליון. צינור היניקה שלה ירד עד עוקת השיפוליים באמצע תחתית האונייה. >> מַשְׁאֵבַת שִׁפּוּלַיִם, עוּקַת הַשִּׁפּוּלַיִם. [איור]

מַשְׁאֵבָה בִּפְעֻלָּה דּוּ-צִדִּית*, משאבת קיטור בפעולה דו-צדית (double-acting pump): באוניות קיטור – משאבת קיטור בוכנאית השואבת וסונקת בעת ובעונה אחת בכל מהלך של הבוכנה. בצדה האחד של הבוכנה מתבצעת יניקה ובצדה השני – סניקה ולהיפך. יתרונה הוא לחץ סניקה קצוב עם תנודות קטנות יותר.

מַשְׁאֵבָה בִּפְעֻלָּה חַד-צִדִּית*, משאבת קיטור בפעולה חד-צדית (single-acting pump): באוניות קיטור – משאבת קיטור בוכנאית השואבת מים במהלך מטה או אחורה של הבוכנה וסונקת אותם במהלך מעלה או קדימה.

מַשְׁאֵבָה קִדְמִית (head-pump): בתקופת המפרשים – משאבת מי־ים ידנית קטנה בחרטום האונייה, ששימשה בעיקר לשטיפת הסיפונים.

מַשְׁאֵבַת הֲזָנָה (feed pump): משאבה המספקת לדוד הקיטור את המים שיהפכו על ידי חימומם לקיטור. >> מֵי הֲזָנָה.

מַשְׁאֵבַת מֵי נֵטֶל (ballast pump): משאבה למילוי ולריקון מכלי מי הנטל באונייה. >> מֵי נֵטֶל.

מַשְׁאֵבַת עֵזֶר (donkey pump): באוניות קיטור במאה ה-19 – משאבת קיטור בוכנאית משנית. בים שימשה כמשאבה רזרבית לשאיבת שיפוליים, לריקון מכלי מי נטל, לשטיפת סיפונים ובמקרה הצורך גם להזנת דוד הקיטור הראשי או דוד העזר. >> דּוּד עֵזֶר.

מַשְׁאֵבַת שִׁמּוּשׁ כְּלָלִי, משאבת שימוש כללי (domestic pump): באוניות מפרשים – משאבה מי-ים בוכנאית לשטיפת סיפונים, לכיבוי אש וכו'.

מַשְׁאֵבַת שִׁפּוּלַיִם, משאבת שיפוליים, מַשְׁאֵבַת מֵי שִׁפּוּלַיִם, משאבת מי שיפוליים (bilge pump; באוניות מפרשים – pump, ship's pump): משאבה לריקון המים הנאספים בשיפולי (תחתית) אונייה או סירה. >> מַשְׁאֵבָה. [איור]

מַשְׁאֵבַת שַׁרְשֶׁרֶת (chain pump): סוג של משאבת מי שיפוליים באוניות מפרשים שהייתה בשימוש עוד בעת העתיקה. המשאבה בנויה משרשרת אינסופית שלאורכה מותקנות קשוות (valves) ברווחים שווים. השרשרת יורדת דרך צינור עץ אל עוקת השיפוליים ומשם עולה בצינור שני אל הסיפון. המים הנאספים בקשוות נסנקים לשוקת או דּוֹת (cistern) על הסיפון וממנה דרך צינור עשוי עור לים. >> דּוֹת. [איור]

מַשַּׁב רוּחַ*, מַשָּׁב* (gust, puff): התחזקות פתאומית וקצרה של הרוח. = פֶּרֶץ רוּחַ [מליצי]. >> מַכַּת רוּחַ.

– מַשָּׁבִים קַלִּים (light airs) >> נְשִׁיבָה קַלָּה.

מַשַּׁב רוּחַ קָלִיל [מליצי] (capful of wind): רוח חולפת חלשה.

מִשְׁבָּרִים*, מִשְׁבְּרֵי חוֹף* (breakers): גלים שדבשתם שבורה; גלים המתנפצים עם מגעם בשרטון, בסלע, בחֶסֶם וכדומה שאינם שקועים עמוק במים. >> דַּבֶּשֶׁת הַגַּל.

מִשִּׁדְרִית עַד כַּפְתוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, משדרית עד כפתור ראש התורן (from keel to truck): ביטוי מתקופת המפרשים שפירושו מלוא גובהה של האונייה, "מן המסד עד הטפחות", "מכף רגל עד ראש". >> שִׁדְרִית, כַּפְתוֹר רֹאשׁ הַתֹּרֶן, מֵחַרְטוֹם לְיַרְכָתַיִם.

מָשׁוֹט* (oar): מוט ובקצהו מעין כף רחבה, המשמש להנעת סירה או ספינת משוטים על ידי פעולת הדיפה הנקראת "חתירה". (באנגלית מבחינים בין oar, מָשׁוֹט "רגיל" בו אוחז חותר יחיד; scull, "שׁוֹטֵטָה", כל אחד משני משוטים קצרים בהם אוחז חותר יחיד; sweep, מְשׁוֹט יַרְכָּתַיִם, משוט יחיד בירכתי סירה; ו־paddle, "מָשׁוֹט אִינְדְּיָאנִי", שאינו נשען על שפת הסירה אלא מוחזק באוויר.) >> חָתַר. [איור]

– מָשׁוֹט אִינְדִּיָּאנִי (paddle): משוט קצר וקל שהחותר אוחז בו בשתי ידיו מבלי להשעינו על מלגז בשפת הסירה.

– מְשׁוֹט הֶגֶה (rudder oar, steering oar): משוט גדול בירכתיה של ספינה או של סירת חתירה המשמש להיגויה ימינה־שמאלה. = מַנְהִיג [חז"ל], מְשׁוֹט הִגּוּי. >> מוֹט הִגּוּי, גַּלְגַּל הֶגֶה. [איור] [איור]

– מְשׁוֹט הִגּוּי*, משוט היגוי >> מְשׁוֹט הֶגֶה.

– מְשׁוֹט יַרְכָּתַיִם, משוט ירכתיים, מָשׁוֹט יַרְכָּתִי (sweep, scull): משוט יחיד גדול וארוך, הנשען על קצה הירכתיים של סירה, ומשמש להנעתה ולהיגויה על ידי תנועות חתירה ימינה ושמאלה לסירוגין. [איור]

– מָשׁוֹט כָּפוּל, מָשׁוֹט כְּפוּל לְהָבִים (double paddle, double blade paddle): משוט בעל שני להבים לחותר יחיד בקיאק, בקנו, בחסקה ועוד.

מְשׁוֹטָאי [מליצי] (oarsman, rower) >> חוֹתֵר.

מְשׁוֹטָה* (paddle wheel): גלגל גדול המצויד בכפות דמויות להבי משוטים, ששימש להנעה של ספינות ואוניות קיטור לפני המצאת המדחף. = גַּלְגַּל מְשׁוֹטִים, אוֹפַן הַמָּשׁוֹט [מיושן]. >> לַהֲבֵי הַמְּשׁוֹטָה.

– מְשׁוֹטָה יַרְכָּתִית, מְשׁוֹטַת יַרְכָּתַיִם (sternwheel): גלגל משוטים יחיד בירכתי הספינה. = גַּלְגַל מְשׁוֹטִים יַרְכָּתִי. >> אֳנִיַּת מְשׁוֹטָה.

– מְשׁוֹטָה צִדִּית (sidewheel): גלגל משוטים בכל צד של הספינה. = גַּלְגַּל מְשׁוֹטִים צִדִּי. >> אֳנִיַּת מְשׁוֹטוֹת.

מָשׁוּךְ לְאָחוֹר, סקריה משוכה לאחור (braced aback) >> מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר.

מָשׁוּךְ לָאֹרֶך, סקריה משוכה לאורך (braced up) >> מִשֵׁךְ לַאֹרֶךְ.

מָשׁוּךְ לְהִסּוֹג, סקריה משוכה להיסוג (braced aback) >> מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר.

מָשׁוּךְ לַחֹד, סקריה משוכה לחוד (braced sharp) >> מִשֵׁךְ לַחֹד.

מָשׁוּךְ לִפְקוֹם, סקריה משוכה לפקום (braced about) >> מִשֵׁךְ לִפְקוֹם.

מִשְׁוָר*, משוור (footrope, horse): [מן מִשְׁוֶרֶת, הטבעת בקצה הארכוף של בהמת רכיבה, עליה משעין הרוכב את כף רגלו.] חבל מתוח מתחת לסקריה של מפרש רוחבי, עליו עומדים המלחים כאשר הם פורשים את המפרש, גוללים אותו או מצמצמים את שטחו. >> אַרְכּוֹף. [איור]

– מִשְׁוַר פְלֶמִי, משוור פלמי (Flemish horse): חבל משוור קצר בקצה זרוע הסקריה של מפרש רוחבי, עליו עומד המלח האחרון בשורה כאשר גוללים את המפרש, פורשים אותו או מצמצמים את שטחו. >> מִשְׁוָר. [איור] [איור]

מַשְׁחִיתָה [מיושן] (destroyer, torpedo-destroyer) >> מַשְׁחֶתֶת.

מַשְׁחֶתֶת (destroyer, torpedo boat destroyer, TBD, torpedo-destoryer): אוניית מלחמה מהירה, בינונית בגודלה, הממלאת תפקידי ליווי והגנה על כלי שיט גדולים ממנה כמו סיירות ונושאות מטוסים. = מַשְׁחִיתָה [מיושן], אֳנִיַּת מַשְׁחִית [מיושן].

מַשָּׁט (sailing; ceremonial sailing): הפלגה של כמה ספינות יחד, על פי רוב במבנה.

מִשְׁטוֹחַ, מִשְׁטוֹחַ קֶרַח נוֹדֵד, מִשְׁטוֹחַ קֶרַח נִטְרָד (floe, ice floe): גוש קרח ים מוצק ושטוח למדי הנוצר כתוצאה מהתאחות רגבי קרח נודד (pancake ice). גודל משטוח הקרח משתנה מכמה מטרים ועד כמה קילומטרים. דבוקה של משטוחי קרח נקראת "קרח מקובץ" או "שדה קרח נודד" (ice pack, pack ice). = רֶגֶב קָרַח*. >> קֶרַח נִטְרָד.

מִשְׁטָרָה יַמִּית (water police): יחידת שיטור מושטת במימי החופים ובמים פנימים. = יְחִידַת שִׁטּוּר יַמִּי. >> מִשְׁמַר הַחוֹפִים.

מְשִׁיחָה* (twine) >> חוּט מְשִׁיחָה.

מֵשִׁיט* [נ' מְשִׁיטָה] (skipper): אדם המוסמך להשיט כלי שיט קטן כגון: משיט אופנוע ים (ski jet operator), משיט סירת מנוע, משיט מפרשית, משיט ספינה, משיט יכטה, משיט גוררת. >> יַכְטוֹנֵר, מְפַקֵד סִירָה.

מֵשִׁיט סִירָה (boatman, waterman) >> סִירָאי.

מְשִׁיכַת מָשׁוֹט (pull, stroke) >> פְּעִימָה, פְּעִימַת מָשׁוֹט, מְחִי מָשׁוֹט.

מְשִׁיכַת סְפִינוֹת (hauling, tracking, trackage): בימים עברו, משיכת דוברות וספינות משא בחבלים לאורך תעלה או גדת נהר על ידי אנשים או בהמות משא. >> מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת, נְגִידָה. [איור]

מָשַׁךְ*, מָשַׁךְ חֶבֶל*, מָשַׁךְ שַׁרְשֶׁרֶת* (to haul; to heave). א) משך חבל יחיד, ללא עזרת גלגלת או מכונת סיפון; ב) משך חבל או כבל בעזרת גלגלת או מכונת סיפון להשגת רווח כוח. (באנגלית ימית לא משתמשים בפועל to pull.)

– מָשַׁךְ מַטָּה, הוֹרִיד (to haul down); מָשַׁךְ מַעְלָה, הֶעֱלָה (to haul up); מָשַׁךְ פְנִימָה, אָסַף (to haul in); מָשַׁךְ הַחוּצָה, הוֹצִיא (to haul out); מָשַׁךְ בְּכֹחַ, מָתַח (to haul taut); סוֹבֵב (to haul round).

– מְשֹׁךְ רָאשִׁי!, משוך מפרש ראשי! (!Mainsail haul) >> סוֹבֵב מִפְרָשׂ רָאשִׁי!

מִשֵׁךְ*, מִשֵּׁךְ סְקַרְיָה, מישך סקריה (to brace): באוניות בעלות מפרשים רוחביים – סובב אופקית את הסקריה באמצעות המושכות, וכיוון אותה (ואת המפרש) לזווית הרצויה ביחס לרוח. >> כִּוֵּן (מפרש, סקריה), אִזֵּן סְקַרְיָה, הִצְלִיב סְקַרְיָה. [איור]

– מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר, מישך סקריה לאחור (to brace aback): סובב אופקית את הסקריה לאחור, כדי שהרוח תישוב על צדו הקדמי של המפרש. פעולה זו נועדה להאט את התקדמות הספינה ואף לעצור אותה כליל. = מִשֵּׁךְ לְהִסּוֹג, הִרְתִיעַ מִפְרָשׂ. [איור]

– מִשֵּׁךְ לָאֹרֶךְ*, מישך סקריה לאורך (to brace up): סובב אופקית את הסקריה וקרב אותה לקו השדרית של האונייה. הקטין את הזווית בין הסקריה וקו השדרית. [איור]

– מִשֵּׁךְ לְהִסּוֹג*, מישך סקריה להיסוג (to brace aback) >> מִשֵּׁךְ לְאָחוֹר.

– מִשֵּׁךְ לַחֹד*, מישך סקריה לחוד (brace sharp): סובב אופקית את הסקריה והקטין למינימום את הזוית בינה לבין קו השדרית. לרוב הזווית היא 20 מעלות או קרוב לכך. מצב זה מתאים לשיט ברוח קדמית חדה, במעלה הרוח.

– מִשֵּׁךְ לָרֹחַב*, מישך סקריה לרוחב (to brace in, to square): סובב אופקית את הסקריה עד שתהא ניצבת לקו השדרית של האוניה או קרוב לכך. מצב זה מתאים לשיט ברוח מלאה. הגדיל את הזוית בין הסקריה לקו השדרית. [איור]

– מִשֵּׁךְ לִפְקֹם*, מישך סקריה לפקום (brace about, haul around): סובב אופקית את הסקריה לצד הנגדי כדי להחליף מִפְנֶה או כאשר השתנה כיוון הרוח. מישך סקריה והחליף מפנה.

מִשְׁכָּב [מליצי] (berth) >> דַּרְגַּשׁ שֵׁנָה.

מִשְׁלַח חֶבֶל הָעֹגֶן, מִשְׁלַח הַשַּׁרְשֶׁרֶת* (scope, scope of cable, riding scope): אורך חבל העוגן או שרשרת העוגן שבמים. עליו להיות פי שלושה לפחות מעומק המים במקום עגינת האונייה.

מְשֻׁלַש גְּרִירָה, משולש גרירה (towing bridle): קטע חבל קצר המחובר בשני קצותיו לצדי הירכתיים של ספינה. אל אמצע החבל (קודקוד המשולש) מחובר, באמצעות סביבול או גלגלת, חבל גרירה ארוך. >> חֶבֶל גְרִירָה, רֶסֶן.

מְשַׁמֵן (oiler, greaser): בימים עברו – עובד מכונה באוניית קיטור או מנוע שתפקידו היה לשמן ולגרז את חלקי המכונות השונים במהלך המשמרת. >> רַב מְשַׁמְנִים.

מִשְׁמַר דָּפְנָתִי, משמר דופנתי (side boys): משמר כבוד של מלחים המקדם בשריקת כבוד במשרוקיות רב-מלחים את פניו של מפקד האונייה, קצין בכיר או אורח רם-דרג עם עלותו לאונייה ובירידתו ממנה. >> מַשְׁרוֹקִית רַב־מַלָּחִים, שְׁרִיקַת כָּבוֹד.

מִשְׁמַר הַחוֹפִים (coastguard, coast guard): יחידת שיטור מושטת המופקדת על הביטחון, אכיפת החוק ופעולות הצלה במימי החופים ובמים הפנימיים של מדינה. = מִשְׁמַר הַחוֹף* [מיושן], יְחִידַת שִׁטּוּר יַמִּי, מִשְׁטָרָה יַמִּית.

מִשְׁמֶרֶת (watch): 24 שעות היממה באונייה נחלקות בדרך כלל ל־6 פרקי זמן של 4 שעות עבודה כל אחד הנקראים "משמרות". בכל משמרת עוסק כשליש או כחצי מאנשי הצוות בהשטת האונייה ובתפעולה בעוד השאר במנוחה. קבוצת האנשים שבעבודה נקראת גם היא "משמרת". >> קְצִין מִשְׁמֶרֶת, פְּטוּרִים מִמִשְׁמָרוֹת.

– בתקופת המפרשים חילקו את הצוות לשתי קבוצות עבודה שוות, מִשְׁמֶרֶת יָמִין (starboard watch) ומִשְׁמֶרֶת שְׂמֹאל (larboard or port watch), עליהן פיקדו הקצין הראשון והקצין השני; החלוקה נעשתה על פי צד האונייה שבו תלו ערסלי המלחים. המשמרות התחלפו ביניהן כל ארבע שעות, אחת בעבודה על הסיפון והשנייה במנוחה במגורים. עם הופעת אוניות הקיטור במאה ה־19 השתנתה החלוקה לשתי משמרות לאדם ביממה ושמונה שעות מנוחה בין משמרת אחת לשנייה, והצוות חולק לשלושה צבעים: אדום, לבן וכחול.

– משמרת ראשונה (First watch): 0000–2000; משמרת אמצעית (Middle watch): 0400–0000; משמרת בוקר (Morning watch): 0800–0400; משמרת לפני הצהריים (Forenoon watch): 1200–0800; משמרת אחר הצהריים (Afternoon watch): 1600–1200; משמרת כלב ראשונה (1600–1800); משמרת כלב אחרונה (Last dog watch): 2000–1800.

– מִשְׁמֶרֶת חָפְשִׁית, משמרת חופשית (watch below): באוניות מפרשים – המשמרת הנמצאת במנוחה במגורים, להבדיל מזו העובדת על הסיפון (watch on deck). >> מִשְׁמֶרֶת.

– מִשְׁמֶרֶת חֲצָאִין [מליצי] (dog watch) >> מִשְׁמֶרֶת כֶּלֶב.

– מִשְׁמֶרֶת כֶּלֶב (dog watch): כדי שאנשי הצוות לא יבצעו משמרות באותן השעות מדי יממה, חילקו בתקופת המפרשים את משמרת הערב של 16:00–20:00 לשתי משמרות קצרות בנות שעתיים: משמרת כלב ראשונה ומשמרת כלב אחרונה. = מִשְׁמֶרֶת חֲצָאִין [מליצי].

– מִשְׁמֶרֶת עֲגִינָה (anchor watch) >> מִשְׁמֶרֶת עֹגֶן.

– מִשְׁמֶרֶת עֹגֶן, משמרת עוגן (anchor watch): קצין וקבוצת מלחים העושים את משמרתם כשהאונייה עומדת על עוגן. תפקידם להשגיח שהעוגן לא ניתק או נגרר ולהתריע עם התקרבות כלי שיט אל האונייה העוגנת. = מִשְׁמֶרֶת עֲגִינָה.

מַשְׁעֵן מָשׁוֹט (tholepin, thole pin): פין עץ קשה וחזק הקבוע בלזבזת של סירת משוטים, עליו משעינים את המשוט בשעת החתירה. = יָתֵד*, יְתֵדָה*, יָתֵד הַמָּשׁוֹט. >> מַלְגֵז, סַד הַמָּשׁוֹט. [איור] [איור]

מִשָּׁק, מישק, מישקי הלוחות (seam, seams) >> סֶדֶק, סִדְקֵי הַלוּחוֹת.

מַשְׁקוֹעַ* (mooring sinker): גוש כבד של בטון או ברזל המשמש כעוגן קבוע למצוף רתיקה, למצוף סימון וכדומה. = סִינְקֶר [לשון דיבור], עֹגֶן מֵת, עֹגֶן מִשְׁקֹלֶת, עֶשֶׁת [מיושן].

מִשְׂרַד הַיַּמִּיָּה הַבְּרִיטִי [מיושן] (admiralty) >> אַדְמִירָלִיּוּת.

מַשְׁרוֹקִית רַב מַלָּחִים (boatswain's pipe, b. whistle, bosun's call, pipe): משרוקית מתכת מיוחדת ששימשה באוניות מפרשים מלחמתיות את רב המלחים ועוזריו להעברת פקודות למלחים; כיום משמשת לצרכים טקסיים בלבד. >> קָרָא בְּמַשְׁרוֹקִיתוֹ. [איור]

מַתָח (martingale boom, dolphin striker): באוניות מפרשים – מוט אנכי קצר בקצה מוט החרטום, דרכו עוברים גידי המתח. [איור]

מָתַח*, מָתַח חֶבֶל (to haul taut, to haul tight): משך בכוח ואסף כל רפיון בחבל. >> מָשַׁךְ חֶבֶל, אָחַז וְהֶחֱזִיק בְּחֶבֶל, הִרְפָּה מִן הַחֶבֶל, שִׁחְרֵר חֶבֶל.

מָתַח לְגַמְרֵי [מיתר של מפרש אורכי] (to flatten in) >> מֵיתַר.

מָתַח מֵיתָר (to sheet home, to haul home): באוניות בעלות מפרשים רוחביים – מתח את מיתרי המפרש; במפרש עילי, מתח את מיתריו עד שזויותיו התחתונות נוגעות בקצות הסקריה שמתחתיו. במצב זה המפרש מתוח במלואו. הפקודה: מְתַח מֵיתָרִים! (!Sheet home). >> מֵיתָר.

מַתְחֵב (rammer, ramrod): מוט עץ ובקצהו מעין מָדוֹךְ להידוק הכדור או הקֶלַע אל תחמיש אבק השריפה בתותח נטען־לוע. >> תָּחַב קֶלַע. [איור] [איור]

מִתַּחַת לָרוּחַ (.under the wind adv) >> בְּצַד הַחֲסִי.

מַתֶּכֶת צְהֻבָּה, מתכת צהובה (yellow metal): השם המסחרי של סגסוגת נחושת (60%) ואבץ (40%) ממנה יוצרו הלוחות לציפוי התחתית של כלי שיט עשויים עץ, להגנה מפני תולעת האוניות וצמדה. >> צִפּוּי בְּפַחֵי נְחֹשֶׁת.

מַתְלֶה*, מַתְלֵה הַמָּנוֹר, מַתְלֵה הַסְּקַרְיָה (topping lift; lift): א) בסירות ובספינות עם מפרשים אורכיים: חבל מראש התורן לקצה המנור, לתלייתו וללכסונו. = מַזְקֵף, מַגְבִּיהַ [מיושן]; [רוֹוֵחַ:] מַעֲלַן מָנוֹר. ב) באוניות מפרשים בעלות מעטה רוחבי, כל אחד משני החבלים המתוחים מראש התורן לקצות זרועות הסקריה; החבלים מושחלים דרך גלגלות, נושאים את משקל הסקריה ומשמשים ללכסונה וליישורה. >> מַעֲנַב הַסְּקַרְיָה. [איור]

מִתְלַיִם, מתליים (gimbals): הֶתקן לתליית מצפן ימי או כרונומטר ימי, המבטל את השפעת הטלטולים והנדנודים של האונייה על המכשיר ומשאירו במצב מאוזן. המתליים בנויים משתי טבעות פליז קונצנטריות, שצירי הסיבוב שלהן ניצבים זה לזה. [איור]

מָתְנֵי הָאֳנִיָּה, מותני האונייה (waist): קטע הסיפון העליון באוניות מפרשים מלחמתיות בין סיפון הקדמה לסיפון האחרה. חלק זה של הסיפון לא כוסה בלוחות אלא היה "חלול". שני "סיפונים" צרים (gangways) בצדי המותניים, לאורך הדפנות, גישרו בין סיפון האחרה לצור החרטום. על קורות הרוחב במותני האונייה אוחסנו סירות השֵׁרות והכלונסאות הרזרביים. >> אִיש הַמָּתְנַיִם, סִפּוּן הַמָּתְנַיִם, נְמוּכַת מָתְנַיִם. [איור]

מִתְנַפְנֵף*, המפרש מתנפנף (to shiver, to shake, to flap): מצבו של מפרש כאשר הרוח חלשה או שהספינה קרובה מדי לרוח, אז היא אינה ממלאת אותו והמפרש מתנועע לכאן ולכאן. >> נִפְנֵף מִפְרָשִׂים.

– מַתְחִיל לְהִתְנַפְנֵף, המפרש מתחיל להתנפנף (to touch, to touch the wind).

מַתְפִּיל מֵי יָם (distiller, fresh water evaporator): מתקן באונייה להפקת מים מותפלים ממי ים או ממי נהר. המים המותפלים משמשים להזנת דודי הקיטור, לשתייה ולרחצה. מתפילי מי ים נמצאים בשימוש באוניות מהמחצית השנייה של המאה ה־19. = מְזַקֵק מֵי יָם.

מַתְפֵס [לְסִירָה] (gripe): שרשרת לקשירת סירת שירות או סירת הצלה לסיפון האונייה. מחוברת אל לולב עין בסיפון. [איור].

מַתְפֵּסִים (nippers): בתקופת המפרשים, חבלים קצרים לחיבור חבל סחב לעבוֹת העוגן. >> חֶבֶל סַחַב. [איור]

מִתְקָן יַמִּי (offshore installation): מבנה ימי נייח או נייד, הנמצא במרחק־מה מן החוף או בלב ים, וכולל מכונות, ציוד ומגורי צוות לשם חיפוש, קידוח, הפקה, עיבוד או אחסון של גז או נפט, וגם לייצור חשמל מאנרגיית הרוח והגלים, התפלת מי ים ועוד.

---

^{עדכון אחרון: 6 בינואר 2026. אין לעשות במילון שימוש שאינו הוגן ללא רשות מפורשת.}